מה משמעות המספרים במקרא? האם הנומרולוגיה היא שיטה מקראית?
תשובת המקרא
בדרך כלל יש להבין את המספרים במקרא כפשוטם, אך לעיתים הם נושאים משמעות סמלית. לרוב ההקשר מראה אם מספר מסוים הוא בעל משמעות סמלית. להלן דוגמאות למשמעותם הסמלית של מספרים שונים במקרא:
1 אחדות. לדוגמה, ישוע התפלל לאלוהים שתלמידיו ”יהיו... כולם אחד; כמו שאתה, אבי, מאוחד אתי ואני מאוחד אתך” (יוחנן י״ז:21; מתי י״ט:6).
2 בהקשר משפטי, עדותם של שני עדים יכולה לאמת טענה מסוימת (דברים י״ז:6). בדומה לכך, חזרה על חזון או על הצהרה משמשת לחיזוק ודאותם או אמיתותם. למשל, כאשר פירש יוסף את החלום שנתן אלוהים לפרעה מלך מצרים, הוא אמר: ”ועל הישנוֹת החלום אל פרעה פעמיים, כי נכון הדבר מעם האלוהים” (בראשית מ״א:32). בנבואות, ”שתי קרניים” מייצגות שלטון כפול, כשם שנאמר לנביא דניאל באשר לממלכת מדי ופרס (דניאל ח׳:20, 21; ההתגלות י״ג:11).
3 כשם שעדותם של שלושה עדים מבססת היטב עניין כלשהו, נראה כי חזרה משולשת מקנה משנה תוקף לדבר מה או מדגישה אותו (יחזקאל כ״א:27; מעשי השליחים י׳:9–16; ההתגלות ד׳:8; ח׳:13).
4 מספר זה יכול לסמל שלמות מבחינת צורה או מבחינת פעולה, כמו בצירוף ”ארבע כנפות הארץ” (ההתגלות ז׳:1; כ״א:16; ישעיהו י״א:12).
6 הואיל והמספר 7 מסמל בדרך כלל שלמות, המספר 6, שהוא 7 חסר אחת, מסמל לעיתים דבר לא־שלם או לא־מושלם או דבר הקשור לאויבי אלוהים (דברי הימים א׳. כ׳:6; דניאל ג׳:1; ההתגלות י״ג:18).
7 מספר זה מסמל בדרך כלל שלמות. לדוגמה, אלוהים ציווה על בני ישראל להקיף את יריחו שבעה ימים ברציפות וביום השביעי לצעוד סביבה שבע פעמים (יהושע ו׳:15). יש במקרא דוגמאות דומות רבות לשימוש זה במספר שבע (ויקרא ד׳:6; כ״ה:8; כ״ו:18; תהלים קי״ט:164; ההתגלות א׳:20; י״ג:1; י״ז:10). כאשר אמר ישוע לפטרוס שעליו לסלוח לאחיו ”לא עד שבע פעמים אלא עד שבעים ושבע”, החזרה על המספר ”שבע” משמעה שהיה עליו לעשות כן ללא גבול (מתי י״ח:21, 22).
10 מספר זה מסמל לעיתים את הסך השלם או הכולל של דבר מה (שמות ל״ד:28; לוקס י״ט:13; ההתגלות ב׳:10).
12 נראה כי מספר זה מסמל מסגרות שלמות שכונן אלוהים. לדוגמה, בחזון שנמסר לשליח יוחנן הוא ראה עיר שמימית בעלת ”שתים־עשרה אבני יסוד, ועליהן שנים־עשר שמותיהם של שנים־עשר” השליחים (ההתגלות כ״א:14; בראשית מ״ט:28). גם לכפולות של 12 יכולה להיות משמעות דומה (ההתגלות ד׳:4; ז׳:4–8).
40 תקופות משפט או תקופות ענישה מסוימות במקרא היו קשורות למספר 40 (בראשית ז׳:4; יחזקאל כ״ט:11, 12).
נומרולוגיה וגימטריה
משמעות סמלית זו של מספרים במקרא אינה זהה לנומרולוגיה, הכרוכה בחיפוש משמעות מיסטית במספרים, בצירופיהם ובסכומיהם. לדוגמה, ישנם מקובלים המנתחים את הטקסט התנ”כי בעזרת טכניקה הקרויה גימטריה — שיטה שבה מחפשים צפנים סודיים לפי ערכן המספרי של האותיות. נומרולוגיה היא סוג של ניחוש או הגדת עתידות, מעשים שאלוהים מגנה (דברים י״ח:10–12).