מדוע עדי־יהוה שינו כמה מאמונותיהם?
המקרא תמיד שימש עבורנו כבסיס היחיד לעיקרי אמונתנו. משום כך, ככל שהבנתנו בכתבי־הקודש הלכה והתבהרה, תיקנו את תפיסותינו בהתאם.a
העובדה שערכנו שינויים עולה בקנה אחד עם העיקרון המצוי במשלי ד׳:18: ”אורח צדיקים כאור נוגה, הולך ואור עד נכון היום”. כפי שזריחת השמש חושפת בהדרגה פרטי נוף שונים, אלוהים חושף בהדרגה אמיתות רוחניות במועד הנכון בעיניו (פטרוס א׳. א׳:10–12). כפי שנובא במקרא, אלוהים מאיץ תהליך זה במהלך ”עת [ה]קץ” (דניאל י״ב:4).
שינויים אלה בהבנתנו אינם צריכים להפתיע או לבלבל אותנו. גם עובדי אלוהים מימי קדם החזיקו בתפיסות או בהשערות מוטעות והיו צריכים לתקן את חשיבתם.
משה רצה לגאול את עם ישראל 40 שנה לפני המועד שקבע אלוהים (מעשי השליחים ז׳:23–25, 30, 35).
השליחים לא הבינו את הנבואה שחזתה את מותו ותחייתו של המשיח (ישעיהו נ״ג:8–12; מתי ט״ז:21–23).
היו משיחיים קדומים שהחזיקו בתפיסות מוטעות באשר למועד ביאת ”יום יהוה” (תסלוניקים ב׳. ב׳:1, 2).
אלוהים תיקן את הטעון תיקון בתפיסותיהם, ואנו תפילה שהוא ימשיך לעשות כן עבורנו (יעקב א׳:5).
a איננו מנסים להסתיר את השינויים בהבנתנו המקראית. למעשה, אנו מעלים את השינויים הללו על הכתב ומפרסמים אותם. לדוגמה, הקלד ”הבהרות באשר לעיקרי אמונתנו” בשורת החיפוש של המצפה — ספרייה אונליין.