מהו אות ”אחרית הימים”, או ”הקץ”?
תשובת המקרא
המקרא ניבא מראש אילו מאורעות, תנאים וצורות התנהגות יאפיינו את ”אחרית הסדר העולמי”, או לפי אחד התרגומים, את תקופת ”קץ העולם” (מתי כ״ד:3; החברה לכתבי הקודש). התקופה הזו נקראת במקרא גם ”אחרית הימים” או ”עת הקץ” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1; דניאל ח׳:17).
מה ניבא המקרא שיתרחש ב”אחרית הימים”?
המקרא ניבא על הרבה דברים שיתרחשו במקביל ויהוו יחד את אות אחרית הימים (לוקס כ״א:7). שים לחלק מהם:
מלחמות רחבות היקף. ישוע חזה: ”אומה תקום על אומה וממלכה על ממלכה” (מתי כ״ד:7). בספר ההתגלות ו׳:4 מופיעה נבואה דומה, המתארת פרש סמלי המייצג מלחמות. הנבואה מציינת שלאותו פרש ניתנה הסמכות ”להסיר את השלום מן הארץ”.
רעב. ישוע חזה שישרור רעב במקומות רבים (מתי כ״ד:7). ספר ההתגלות מתאר פרש סמלי נוסף שיביא למחסור חמור במזון ולרעב בקנה מידה נרחב (ההתגלות ו׳:5, 6).
רעידות אדמה גדולות. ישוע אמר שיתרחשו ”רעידות אדמה במקומות רבים” (מתי כ״ד:7; לוקס כ״א:11). רעידות האדמה הגדולות האלה ברחבי העולם יובילו לסבל ואובדן בנפש במידה חסרת תקדים.
מחלות. בנבואתו של ישוע על אחרית הימים הוא גם ציין שיפרצו מגפות באזורים רבים (לוקס כ״א:11).
פשע. אף שהחברה האנושית תמיד סבלה מפשיעה, ישוע ניבא שבאחרית הימים היא רק תלך ותגבר, באמרו ”תרבה ההפקרות” (מתי כ״ד:12).
השחתת כדור הארץ. בספר ההתגלות י״א:18 נובא שבאחרית הימים בני האדם ’ישחיתו את הארץ’. לא מדובר רק בשחיתות מוסרית וריקבון חברתי, אלא גם בהרס כדור הארץ וגרימת נזק אקולוגי.
הידרדרות הערכים האנושיים. בטימותיאוס ב׳. ג׳:1–4 נובא שהאנשים ככלל יהיו ”כפויי טובה, חסרי נאמנות... חסרי נכונות להתרצות, משמיצים, חסרי שליטה עצמית, תוקפניים, חסרי אהבת הטוב, בוגדים, עקשנים, מלאי גאווה”. התכונות האלה יהיו כל כך דומיננטיות בחברה שניתן יהיה לתאר את כל התקופה הזאת כ”עיתות משבר קשות להתמודדות”.
התפוררות התא המשפחתי. בטימותיאוס ב׳. ג׳:2, 3 נובא שרבים יהיו ”חסרי חיבה טבעית” כלפי בני משפחתם ושילדים ’ימרו את פי הוריהם’.
אובדן האהבה לאלוהים. ישוע ניבא: ”תתקרר אהבתם של רוב האנשים” (מתי כ״ד:12). ישוע התכוון כאן שרוב האנשים יאבדו את אהבתם לאלוהים. בדומה לכך, בטימותיאוס ב׳. ג׳:4 כתוב שבאחרית הימים אותם אנשים יהיו ”אוהבי תענוגות במקום להיות אוהבי אלוהים”.
צביעות דתית. בטימותיאוס ב׳. ג׳:5 נובא שרבים יהיו לכאורה אנשים מאמינים, אך בפועל הם לא ינהלו את חייהם בהתאם לעקרונות שאלוהים התווה במקרא.
הבנה ברורה יותר של נבואות המקרא. בספר דניאל נובא שב”עת הקץ” הידע המקראי ירבה ושאנשים רבים יבינו את המקרא בצורה מדויקת יותר, לרבות את הנבואות שבו (דניאל י״ב:4).
הכרזת הבשורה הטובה בעולם כולו. ישוע ניבא: ”בשורה טובה זו על המלכות תוכרז בכל העולם המיושב” (מתי כ״ד:14).
אדישות וציניות מכל עבר. ישוע חזה שהאנשים ככלל יתעלמו מהראיות החותכות לכך שהקץ הולך וקרב בצעדי ענק (מתי כ״ד:37–39). יתרה מזו, בפטרוס ב׳. ג׳:3, 4 כתוב שיהיו שילעגו להוכחות האלה וידחו אותן על הסף.
התגשמות הנבואות כולן. ישוע אמר שבאחרית הימים כל הנבואות האלה יתגשמו בו־זמנית; לא רק חלק מהנבואות, ואפילו לא מרביתן — אלא כל הנבואות יחד (מתי כ״ד:33).
האם אנחנו חיים ב”אחרית הימים”?
כן. התנאים השוררים בעולם, וכן חישוב כרונולוגי על בסיס נבואות אחרות במקרא, מצביעים בבירור על כך שתקופת אחרית הימים החלה ב־1914, השנה שבה פרצה מלחמת העולם הראשונה. כדי להיווכח שהמצב בעולם באמת מגשים את הנבואות על אחרית הימים, צפה בסרטון הבא:
בשנת 1914 החלה מלכות אלוהים לשלוט בשמיים, ואחת הפעולות הראשונות שנקטה הייתה לגרש את השטן ושדיו מהתחום השמימי ולהגביל אותם לתחום כדור הארץ (ההתגלות י״ב:7–12). השפעתו של השטן על האנושות באה לידי ביטוי בהתנהגותם השלילית ובמעשיהם הרעים של אנשים רבים, מה שהופך את אחרית הימים ל”עיתות משבר קשות להתמודדות” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1).
רבים כיום מודאגים מהמצב הקשה בעולם ומהידרדרות החברה האנושית. חלק אפילו חוששים לעתיד האנושות.
לעומת זאת, הרבה אנשים אופטימיים לגבי העתיד למרות המצב המדאיג בעולם. הם משוכנעים שבקרוב מאוד מלכות אלוהים תתערב ותפתור את כל בעיות האנושות אחת ולתמיד (דניאל ב׳:44; ההתגלות כ״א:3, 4). הם ממתינים בסבלנות ליום שבו אלוהים יגשים את הבטחותיו, ושואבים נחמה ממילותיו של ישוע: ”המחזיק מעמד עד הקץ הוא ייוושע” (מתי כ״ד:13; מיכה ז׳:7).