מי הם או מה הם המלאכים?
תשובת המקרא
מלאכים הם יצורים בעלי כוח ויכולת העולים על אלה של בני אדם (פטרוס ב׳. ב׳:11). הם שוכנים בשמיים, כלומר בתחום הרוחני, רמת קיום נעלה יותר מהיקום הפיזי (מלכים א׳. ח׳:27; יוחנן ו׳:38). לכן הם נקראים גם רוחות (מלכים א׳. כ״ב:21; תהלים י״ח:10).
מניין באים המלאכים?
אלוהים ברא את המלאכים באמצעות ישוע, המכונה במקרא ”בכור כל בריאה”. המקרא מתאר באיזה אופן השתמש אלוהים בישוע בבריאה: ”באמצעותו [של ישוע] נבראו כל יתר הדברים בשמיים ובארץ, הדברים הנראים והדברים שאינם נראים”, לרבות המלאכים (קולוסים א׳:13–17). מלאכים אינם מתחתנים או מתרבים (מרקוס י״ב:25). כל אחד מאותם ”בני האלוהים” נברא באופן אישי (איוב א׳:6).
המלאכים נבראו בעבר הרחוק, עוד לפני שנוצר כדור הארץ. המלאכים ’הריעו’ כאשר השלים אלוהים את בריאת כדור הארץ (איוב ל״ח:4–7).
כמה מלאכים קיימים?
המקרא אינו נוקב במספר מדויק, אך הוא מלמד שמספרם עצום. לדוגמה, בחזון שניתן לשליח יוחנן, הוא הבחין במאות מיליוני מלאכים (ההתגלות ה׳:11).
האם למלאכים יש שמות ואישיות ייחודיים?
כן. המקרא מוסר את שמותיהם של שניים מהם: מיכאל וגבריאל (דניאל י״ב:1; לוקס א׳:26).a מלאכים אחרים הודו שיש להם שמות אך לא חשפו אותם (בראשית ל״ב:29; שופטים י״ג:17, 18).
לכל אחד מהמלאכים יש אישיות ייחודית. הם יכולים לתקשר זה עם זה (קורינתים א׳. י״ג:1). הם ניחנים ביכולת חשיבה ומסוגלים לחבר ביטויי הלל לאלוהים (לוקס ב׳:13, 14). זאת ועוד, יש להם החירות לבחור בין טוב לרע, כפי שעולה מכך שכמה מהם חטאו כאשר בחרו לחבור לשטן במרדו נגד אלוהים (מתי כ״ה:41; פטרוס ב׳. ב׳:4).
האם יש בקרב המלאכים מעמדות שונים?
כן. המלאך בעל הכוח הרב ביותר והסמכות הנעלה ביותר הוא מיכאל, שר המלאכים (יהודה 9; ההתגלות י״ב:7). השרפים הם מלאכים רמי דרג העומדים ליד כס יהוה (ישעיהו ו׳:2, 6). הכרובים גם הם מלאכים רמי דרג המבצעים תפקידים מיוחדים. לדוגמה, כרובים שמרו על הכניסה לגן עדן לאחר שאדם וחוה סולקו ממנו (בראשית ג׳:23, 24).
האם המלאכים עוזרים לאנשים?
כן, אלוהים משתמש במלאכיו הנאמנים כדי לעזור לאנשים כיום.
אלוהים משתמש במלאכים כדי לכוון את משרתיו במלאכת הכרזת הבשורה הטובה על מלכות אלוהים (ההתגלות י״ד:6, 7). הכוונה זו מועילה הן למבשרים והן למי ששומעים את הבשורה הטובה (מעשי השליחים ח׳:26, 27).
המלאכים מסייעים להגן על הקהילה מפני השפעתם המשחיתה של אנשים מרושעים (מתי י״ג:49).
המלאכים מדריכים את מי שנאמנים לאלוהים ומגנים עליהם (תהלים ל״ד:7; צ״א:10, 11; עברים א׳:7, 14).
בקרוב יילחמו המלאכים לצד ישוע המשיח במטרה לשים סוף לרשע ולהביא הקלה למין האנושי (תסלוניקים ב׳. א׳:6–8).
האם לכל אחד מאתנו יש מלאך שומר?
אומנם המלאכים דואגים לרווחתם הרוחנית של משרתי אלוהים, אך אין זה בהכרח אומר שאלוהים ממנה מלאך לשמור על כל אחד מהמשיחיים כמעין שומר אישיb (מתי י״ח:10). מלאכים אינם מגנים על משרתי אלוהים מפני כל מבחן או פיתוי. המקרא מלמד שעל פי רוב אלוהים ’מכין את דרך המוצא’ ממבחנים על־ידי כך שהוא מעניק לאנשים את החוכמה והכוח להתמודד עמם (קורינתים א׳. י׳:12, 13; יעקב א׳:2–5).
תפיסות מוטעות לגבי מלאכים
תפיסה מוטעית: כל המלאכים טובים.
עובדה: המקרא מזכיר את ”הכוחות הרוחניים המרושעים” ואת ”המלאכים שחטאו” (אפסים ו׳:12; פטרוס ב׳. ב׳:4). מלאכים מרושעים אלה הם השדים אשר חברו למרד השטן נגד אלוהים.
תפיסה מוטעית: המלאכים אלמותיים.
עובדה: המלאכים המרושעים, לרבות השטן, יושמדו (יהודה 6).
תפיסה מוטעית: במותם הופכים אנשים למלאכים.
עובדה: המלאכים הם חלק נפרד מבריאתו של אלוהים — ולא בני אדם שהוקמו לתחייה (קולוסים א׳:16). אנשים שמוקמים לתחייה בשמיים מקבלים מאלוהים את מתת חיי האלמוות (קורינתים א׳. ט״ו:53, 54). מעמדם יהיה גבוה מזה של המלאכים (קורינתים א׳. ו׳:3).
תפיסה מוטעית: המלאכים נועדו לשרת בני אדם.
עובדה: המלאכים מקבלים פקודות מאלוהים, לא מאתנו (תהלים ק״ג:20, 21). אפילו ישוע אמר שהוא יפנה לאלוהים לקבלת עזרה, ולא ישירות למלאכים (מתי כ״ו:53).
תפיסה מוטעית: אנו יכולים להתפלל למלאכים לקבלת עזרה.
עובדה: תפילות ליהוה הן חלק מעבודת אלוהים, והוא היחיד שראוי להן (ההתגלות י״ט:10). עלינו להתפלל אך ורק לאלוהים ולעשות כן דרך ישוע (יוחנן י״ד:6).
a תרגומי מקרא מסוימים מתרגמים את המילה ”הֵילֵל” בישעיהו י״ד:12 כ”לוציפר”, מה שהביא כמה למסקנה שזהו שמו המקורי של המלאך שהפך לשטן. אולם המילה ”הילל” בעברית משמעה ”מפיץ אור”, ”זורח”. ההקשר מלמד שהמילה בפסוק אינה מתייחסת לשטן אלא לשושלת מלכי בבל, אשר אותם ישפיל אלוהים על שום יהירותם (ישעיהו י״ד:4, 13–20). השושלת הבבלית נקראה ”הילל” בלשון לעג לאחר נפילתה.
b יש שמסיקים מהמקרה שבו מלאך שחרר את פטרוס מהכלא שלפטרוס היה מלאך שומר (מעשי השליחים י״ב:6–16). אולם ייתכן שהתלמידים אמרו את המילים ”המלאך שלו”, כיוון שחשבו שלא פטרוס עצמו בא אליהם, אלא מלאך שנשלח לייצג אותו.