הערת שוליים

c התקדים החוקי שנכלל בתורת משה לגבי העונש על הפרת התורה – ”‏נפש בנפש,‏ עין בעין,‏ שן בשן”‏ – משקף את העיקרון־המנחה שיישם אלוהים עצמו בפתרון השאלה הנוגעת לישועת האנושות (‏דברים י״ט:‏21‏)‏.‏ האיש המושלם,‏ אדם,‏ היה אחראי להרשעת המין האנושי,‏ כך שדרוש היה איש מושלם אחר כדי לכפר על כך על־ידי הקרבת חייו הוא.‏ מותו נועד לכפר באורח מושלם על חטאו של אדם ועל השלכותיו כלפי האנושות.‏ רק בואו של ה”‏זרע”‏ המובטח,‏ שנועד להקריב את חייו כקורבן־כופר חוקי,‏ עתיד היה לשחרר כליל את האנושות מכבלי החטא והמוות (‏בראשית ג׳:‏15‏)‏.‏ לפרטים מלאים יותר על תפקידו של ה”‏זרע”‏ במטרת אלוהים,‏ ראה עמודים 28,‏ 29,‏ סעיפים 17–20‏.‏