הערת שוליים
b במרוצת הזמן, הובן שאם אין לחוג את יום־ההולדת החשוב ביותר שהתרחש אי־פעם, אזי אין לחוג אף יום־הולדת. יתר־על־כן, עם־ישראל והמשיחיים הקדומים כאחד, לא חגגו ימי־הולדת. המקרא מזכיר שני ימי־הולדת בלבד, אחד של פרעה והשני של הורדוס אנטיפס. כל אחת מן החגיגות נפגמה בגין הוצאה להורג. עדי־יהוה אינם חוגגים ימי־הולדת, משום ששורשם של טקסים אלה נעוץ בעבודת־אלילים, והם נוטים לרומם את בעלי השמחה (בראשית מ׳:20–22; מרקוס ו׳:21–28).