הערת שוליים

a הדבר היה אלוהים:‏ או ”‏הדבר היה אלוהי [‏או,‏ ”‏בדמות אלוהים”‏]‏”‏.‏ מילים אלה שכתב יוחנן מתארות תכונה או מאפיין של ”‏הדבר”‏ (‏יוונית,‏ הו לוגוס;‏ ראה הערת לימוד למילה הדבר בפסוק זה)‏,‏ כלומר ישוע המשיח.‏ בהתבסס על מעמדו הנעלה של הדבר כבנו בכורו של אלוהים,‏ שבאמצעותו ברא אלוהים את כל שאר הדברים,‏ ניתן לתארו במילים ”‏אלוהים;‏ בדמות אלוהים;‏ אלוהי;‏ ישות אלוהית”‏.‏ מתרגמים רבים בוחרים לתרגם זאת כ”‏אלוהים היה הדבר”‏,‏ ובזאת מציגים אותו כשווה לאל הכול יכול.‏ אולם קיימות סיבות טובות לומר שכוונת יוחנן לא הייתה ש”‏הדבר”‏ הוא האל הכול יכול.‏ קודם כול,‏ הן מייד קודם לכן בפסוק והן מייד אחרי כן בפסוק הבא נאמר בבירור ש”‏הדבר”‏ היה ‏”‏עם האלוהים”‏.‏ בנוסף,‏ המילה היוונית תֵאוֹס מופיעה שלוש פעמים בפסוקים 1 ו־2.‏ באזכור הראשון והשלישי הוצמדה לפני המילה תאוס תווית היידוע ביוונית;‏ באזכור השני אין תווית יידוע.‏ חוקרים רבים תמימי דעים שיש חשיבות להיעדר תווית היידוע לפני האזכור השני של המילה תאוס.‏ כאשר נעשה שימוש בתווית היידוע בהקשר זה,‏ המילה תאוס מתייחסת לאל הכול יכול,‏ ואילו היעדר תווית היידוע במבנה דקדוקי זה מקנה למילה תאוס אופי תיאורי ומצביע על מאפיין מסוים של ”‏הדבר”‏.‏ לכן,‏ במספר תרגומי מקרא באנגלית,‏ בגרמנית ובצרפתית מנוסח הטקסט בצורה הדומה לזו שבתרגום עולם חדש,‏ מה שמעביר את הרעיון ש”‏הדבר”‏ היה ”‏אלוהים;‏ אלוהי;‏ ישות אלוהית;‏ בעל טבע אלוהי;‏ בדמות אלוהים”‏.‏ כתימוכין להשקפה זו,‏ תרגומים קדומים של ספר הבשורה של יוחנן לדיאלקט הצעידי ולדיאלקט הבוח’‏ירי של השפה הקופטית,‏ תרגומים אשר ככל הנראה נוצרו במאות השלישית והרביעית לספירה,‏ מתייחסים לאזכור הראשון של המילה תאוס ביוח א׳:‏1 בצורה שונה מהאזכור השני של המילה.‏ התרגומים הללו מבליטים תכונה מסוימת של ”‏הדבר”‏,‏ כלומר את העובדה שטבעו הוא כשל אלוהים,‏ אך אין הם מציגים אותו כשווה לאביו,‏ האל הכול יכול.‏ בהתאם לפסוק זה,‏ הכתוב בקול ב׳:‏9 מתאר את המשיח כמי שמתאפיין ב”‏כל מלוא תכונות האלוהים”‏.‏ כמו כן,‏ על־פי פטב א׳:‏4‏,‏ גם היורשים השותפים לשלטון המשיח ’‏יהיו שותפים בטבע האלוהי’‏.‏ בנוסף,‏ בתרגום השבעים המילה היוונית תאוס משמשת בדרך כלל כמקבילתן של המילים העבריות ”‏אל”‏ ו”‏אלוהים”‏,‏ שעל־פי הדעה הרווחת משמעותן הבסיסית היא ”‏גיבור;‏ רב־עוצמה”‏.‏ מילים אלה מופיעות בהקשר לאל הכול יכול,‏ לאלים אחרים ולבני אדם (‏יוח י׳:‏34‏)‏.‏ תיאורו של הדבר כ”‏אלוהים”‏ או כ”‏גיבור”‏ עולה בקנה אחד עם הנבואה שבישע ט׳:‏5,‏ שם נובא שהמשיח ייקרא ”‏אל גיבור”‏ (‏ולא ”‏האל הכול יכול”‏)‏ ושהוא יהיה ”‏אביעד”‏ עבור כל מי שיזכו לחיות כנתיניו.‏ קנאתו של אביו,‏ ”‏יהוה צבאות”‏,‏ היא שתשיג זאת (‏ישע ט׳:‏6‏)‏.‏