יום ב׳, 20 באוקטובר
אם לא תודיעו לי את החלום ואת פתרונו, יבותרו איבריכם (דנ׳ ב׳:5).
כשנתיים אחרי שהבבלים החריבו את ירושלים, נבוכדנאצר מלך בבל חלם חלום מפחיד על צלם עצום. הוא איים להרוג את כל החכמים ששירתו אותו, כולל את דניאל, אם הם לא יצליחו לומר לו את החלום ואת פתרונו (דנ׳ ב׳:3–5). דניאל היה צריך לפעול במהירות. אחרת, רבים היו מאבדים את חייהם. הוא ”נכנס... אל המלך וביקש ממנו לתת לו זמן להגיד למלך את הפתרון” (דנ׳ ב׳:16). זה דרש אומץ ואמונה. לא נאמר שדניאל פתר חלומות לפני כן. הוא ביקש מחבריו ”להתפלל לרחמים מאלוהי השמיים לגבי הסוד הזה” (דנ׳ ב׳:18). יהוה ענה לתפילותיהם. הוא עזר לדניאל לפתור את החלום של נבוכדנאצר, והחיים של דניאל ושל חבריו ניצלו. מ23.08 3 §4
יום ג׳, 21 באוקטובר
המחזיק מעמד עד הקץ ייוושע (מתי כ״ד:13).
חשוב איך הסבלנות מועילה לנו. סבלנות עוזרת לנו להיות שמחים ורגועים יותר, כך שהיא יכולה לשפר את הבריאות הנפשית והפיזית שלנו. אם נהיה סבלנים עם אחרים, ניהנה מיחסים טובים יותר איתם. זה יעזור לקהילה שלנו להיות יותר מאוחדת. אם לא נמהר לכעוס כשמישהו מתגרה בנו, נוכל למנוע מהמצב להחמיר (תהל׳ ל״ז:8, הערת שוליים; מש׳ י״ד:29). אבל חשוב מכול, כשאנחנו סבלנים אנחנו מחקים את אבינו השמימי ומתקרבים אליו עוד יותר. הסבלנות היא אכן תכונה מקסימה ומועילה! אומנם לא תמיד קל לנו להיות סבלנים, אבל בעזרתו של יהוה נוכל להמשיך לטפח את התכונה הזאת. ובזמן שאנחנו מחכים בסבלנות לעולם החדש, נוכל להיות בטוחים ש”עין יהוה משגיחה על יראיו, על המייחלים לחסדו” (תהל׳ ל״ג:18). הבה נהיה כולנו נחושים להמשיך ללבוש סבלנות. מ23.08 22 §7; 25 §16, 17
יום ד׳, 22 באוקטובר
אמונה כשלעצמה, ללא מעשים, מתה היא (יעקב ב׳:17).
יעקב הצביע על כך שמשיחי עשוי לטעון שיש לו אמונה, אבל מעשיו אולי יוכיחו אחרת (יעקב ב׳:1–5, 9). יעקב גם דיבר על משיחי ששם לב ש’לאח או אחות חסרים בגדים או מזון’, אך הוא אינו עושה דבר כדי לעזור להם. אולי הוא חושב שיש לו אמונה, אך כל עוד היא אינה מגובה במעשים, היא חסרת תועלת (יעקב ב׳:14–16). יעקב הזכיר את דוגמתה הטובה של רחב. היא ביטאה את אמונתה במעשים (יעקב ב׳:25, 26). רחב שמעה שיהוה תומך בבני ישראל, ובעקבות כך היא פיתחה אמונה בו (יהו׳ ב׳:9–11). כביטוי לאמונתה היא נקטה פעולה והחביאה את שני המרגלים. למרות שהיא לא הייתה מושלמת וגם לא השתייכה לעם ישראל, רחב נחשבה לצדיקה, בדיוק כמו אברהם. דוגמתה ממחישה עד כמה חשוב להביע את אמונתנו במעשים. מ23.12 5 §12, 13