בראשית

ל כַּאֲשֶׁר רָאֲתָה רָחֵל שֶׁלֹּא יָלְדָה יְלָדִים לְיַעֲקֹב,‏ הֵחֵלָּה לְקַנֵּא בַּאֲחוֹתָהּ וְאָמְרָה לְיַעֲקֹב:‏ ”‏תֵּן לִי יְלָדִים;‏ אַחֶרֶת אָמוּת”‏.‏ 2 בְּעִקְבוֹת זֹאת בָּעַר כַּעֲסוֹ שֶׁל יַעֲקֹב נֶגֶד רָחֵל,‏ וְהוּא אָמַר:‏ ”‏הַאִם אֲנִי בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל אֱלֹהִים,‏ אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בֶּטֶן?‏”‏*‏ 3 אָמְרָה לוֹ:‏ ”‏הִנֵּה אֲמָתִי בִּלְהָה.‏ קַיֵּם עִמָּהּ יְחָסִים כְּדֵי שֶׁתֵּלֵד עֲבוּרִי יְלָדִים* וְשֶׁבְּאֶמְצָעוּתָהּ יִהְיוּ גַּם לִי יְלָדִים”‏.‏ 4 וְהִיא נָתְנָה לוֹ אֶת בִּלְהָה שִׁפְחָתָהּ לְאִשָּׁה,‏ וְיַעֲקֹב קִיֵּם עִמָּהּ יְחָסִים.‏ 5 בִּלְהָה הָרְתָה וְיָלְדָה לְיַעֲקֹב בֵּן.‏ 6 אָמְרָה רָחֵל:‏ ”‏דָּן אוֹתִי* אֱלֹהִים וְגַם שָׁמַע בְּקוֹלִי,‏ וְלָכֵן נָתַן לִי בֵּן”‏.‏ עַל כֵּן קָרְאָה אֶת שְׁמוֹ דָּן.‏*‏ 7 בִּלְהָה,‏ שִׁפְחַת רָחֵל,‏ הָרְתָה שׁוּב וְיָלְדָה לְיַעֲקֹב בֵּן שֵׁנִי.‏ 8 אָמְרָה רָחֵל:‏ ”‏בְּנַפְתּוּלִים* קָשִׁים נֶאֱבַקְתִּי עִם אֲחוֹתִי.‏ גַּם יָצָאתִי הַמְּנַצַּחַת!‏”‏ עַל כֵּן קָרְאָה אֶת שְׁמוֹ נַפְתָּלִי.‏*

9 כַּאֲשֶׁר רָאֲתָה לֵאָה שֶׁחָדְלָה לָלֶדֶת יְלָדִים,‏ לָקְחָה אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתָהּ וְנָתְנָה אוֹתָהּ לְיַעֲקֹב לְאִשָּׁה.‏ 10 וְזִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה יָלְדָה לְיַעֲקֹב בֵּן.‏ 11 אָמְרָה לֵאָה:‏ ”‏עַד כַּמָּה הִתְבָּרַכְתִּי!‏”‏* לָכֵן קָרְאָה אֶת שְׁמוֹ גָּד.‏*‏ 12 אַחֲרֵי כֵן יָלְדָה זִלְפָּה,‏ שִׁפְחַת לֵאָה,‏ בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב.‏ 13 אָמְרָה לֵאָה:‏ ”‏בְּאָשְׁרִי!‏ כִּי הַבָּנוֹת אָכֵן יֹאמְרוּ עָלַי,‏ ’‏אַשְׁרֶיהָ’‏”‏.‏ לָכֵן קָרְאָה אֶת שְׁמוֹ אָשֵׁר.‏*

14 וּרְאוּבֵן הָלַךְ בִּימֵי קְצִיר הַחִטִּים וּמָצָא דּוּדָאִים בַּשָּׂדֶה וְהֵבִיא אוֹתָם אֶל לֵאָה אִמּוֹ.‏ אָמְרָה רָחֵל אֶל לֵאָה:‏ ”‏תְּנִי נָא לִי מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ”‏.‏ 15 אָמְרָה לָהּ:‏ ”‏הַאִם זֶה עִנְיָן פָּעוּט בְּעֵינַיִךְ לָקַחַת אֶת בַּעֲלִי?‏ הַאִם כָּעֵת תִּקְּחִי גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי?‏”‏ אָמְרָה רָחֵל:‏ ”‏טוֹב.‏ הוּא יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה בִּתְמוּרָה לְדוּדָאֵי בְּנֵךְ”‏.‏

16 כַּאֲשֶׁר בָּא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב,‏ יָצְאָה לֵאָה לִקְרָאתוֹ וְאָמְרָה:‏ ”‏אִתִּי תְּקַיֵּם יְחָסִים,‏ כִּי שָׂכַרְתִּי אוֹתְךָ בְּדוּדָאֵי בְּנִי”‏.‏ לָכֵן הוּא שָׁכַב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הַהוּא.‏ 17 וֶאֱלֹהִים שָׁמַע אֶת לֵאָה וְעָנָה לָהּ,‏ וְהִיא הָרְתָה וְיָלְדָה לְיַעֲקֹב בֵּן חֲמִישִׁי.‏ 18 אָמְרָה לֵאָה:‏ ”‏נָתַן לִי אֱלֹהִים אֶת שְׂכָרִי* כִּי נָתַתִּי אֶת שִׁפְחָתִי לְבַעֲלִי”‏.‏ לָכֵן קָרְאָה אֶת שְׁמוֹ יִשָּׂשׂכָר.‏*‏ 19 וְלֵאָה הָרְתָה שׁוּב וְיָלְדָה בֵּן שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב.‏ 20 אָמְרָה לֵאָה:‏ ”‏הֶעֱנִיק לִי אֱלֹהִים,‏ כֵּן לִי,‏ מַתָּנָה טוֹבָה.‏* לְבַסּוֹף יִסְבְּלֵנִי* בַּעֲלִי,‏ כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָּנִים”‏.‏ לָכֵן קָרְאָה אֶת שְׁמוֹ זְבוּלוּן.‏*‏ 21 אַחֲרֵי כֵן יָלְדָה בַּת וְקָרְאָה אֶת שְׁמָהּ דִּינָה.‏

22 בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר זָכַר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל,‏ וֶאֱלֹהִים שָׁמַע אוֹתָהּ וְעָנָה לָהּ וּפָתַח אֶת רַחְמָהּ.‏*‏ 23 וְהִיא הָרְתָה וְיָלְדָה בֵּן.‏ אָז אָמְרָה:‏ ”‏אָסַף* אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי!‏”‏ 24 לָכֵן קָרְאָה אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף,‏* בְּאָמְרָהּ:‏ ”‏מוֹסִיף לִי יְהֹוָה בֵּן נוֹסָף”‏.‏

25 מִיָּד אַחֲרֵי שֶׁיָּלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף,‏ אָמַר יַעֲקֹב אֶל לָבָן:‏ ”‏שַׁלַּח אוֹתִי כְּדֵי שֶׁאֵלֵךְ אֶל מְקוֹמִי וְאֶל אַרְצִי.‏ 26 תֵּן לִי אֶת נְשׁוֹתַי וְאֶת יְלָדַי,‏ אֲשֶׁר בַּעֲבוּרָם עָבַדְתִּי אֶצְלְךָ,‏ כְּדֵי שֶׁאֵלֵךְ,‏ כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ הֵיטֵב כֵּיצַד עָבַדְתִּי עֲבוּרְךָ”‏.‏ 27 אָמַר אֵלָיו לָבָן:‏ ”‏אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ,‏ — נִחַשְׁתִּי* שֶׁיְּהֹוָה מְבָרֵךְ אוֹתִי בִּגְלָלְךָ”‏.‏ 28 וְהוּא הוֹסִיף:‏ ”‏נְקֹב אֶת שְׂכָרְךָ וְאֶתֵּן לְךָ אוֹתוֹ”‏.‏ 29 אָמַר לוֹ יַעֲקֹב:‏ ”‏אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיךְ עָבַדְתִּי בִּשְׁבִילְךָ וְאֵיךְ הָיָה מִקְנְךָ אִתִּי;‏ 30 הָיָה לְךָ מְעַט לִפְנֵי בּוֹאִי,‏ אַךְ מִקְנְךָ גָּדַל וְהִתְרַבָּה,‏ וִיהֹוָה בֵּרֵךְ אוֹתְךָ מֵאָז הִגַּעְתִּי.‏ וְכָעֵת,‏ מָתַי אֶעֱשֶׂה גַּם אֲנִי לְבֵיתִי?‏”‏

31 שָׁאַל אוֹתוֹ:‏ ”‏מָה אֶתֵּן לְךָ?‏”‏ אָמַר לוֹ יַעֲקֹב:‏ ”‏לֹא תִּתֵּן לִי מְאוּמָה!‏ אִם תַּעֲשֶׂה לְמַעֲנִי אֶת הַדָּבָר הַיָּחִיד הַזֶּה,‏ אָשׁוּב לִרְעוֹת אֶת צֹאנְךָ וְלִשְׁמֹר עָלָיו.‏ 32 אֶעֱבֹר בְּקֶרֶב כָּל צֹאנְךָ הַיּוֹם.‏ הָסֵר מִשָּׁם כָּל שֶׂה מְנֻקָּד וּמְכֻסֵּה כְּתָמִים וְכָל שֶׂה חוּם כֵּהֶה בֵּין הַכְּבָשִׂים הַצְּעִירִים וְכָל הַמְּכֻסֶּה כְּתָמִים וְהַמְּנֻקָּד בֵּין הָעִזִּים.‏ מֵעַתָּה וְאֵילָךְ יִהְיוּ אֵלֶּה שְׂכָרִי.‏ 33 וְצִדְקָתִי* תְּדַבֵּר בַּעֲדִי בֶּעָתִיד כַּאֲשֶׁר תָּבוֹא לִבְדֹּק אֶת שְׂכָרִי;‏ כָּל אֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְנֻקָּד וּמְכֻסֵּה כְּתָמִים בֵּין הָעִזִּים וְחוּם כֵּהֶה בֵּין הַכְּבָשִׂים הַצְּעִירִים יֵחָשֵׁב גָּנוּב אִם יִהְיֶה אֶצְלִי”‏.‏

34 הֵגִיב לָבָן וְאָמַר:‏ ”‏טוֹב מְאוֹד!‏ יְהִי כִּדְבָרְךָ”‏.‏ 35 וְהוּא הֵסִיר בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַתְּיָשִׁים הַמְּפֻסְפָּסִים וְהַמְּכֻסִּים כְּתָמִים וְאֶת כָּל הָעִזִּים הַמְּנֻקָּדוֹת וְהַמְּכֻסּוֹת כְּתָמִים,‏ כָּל אַחַת אֲשֶׁר הָיָה בָּהּ צֶבַע לָבָן,‏ וְכָל חוּם כֵּהֶה בֵּין הַכְּבָשִׂים הַצְּעִירִים,‏ וּמָסַר אוֹתָם לִידֵי בָּנָיו.‏ 36 לְאַחַר מִכֵּן יָצַר מֶרְחַק הֲלִיכָה שֶׁל שְׁלוֹשָׁה יָמִים בֵּינוֹ וּבֵין יַעֲקֹב,‏ וְיַעֲקֹב רָעָה אֶת הַנּוֹתָר מִצֹּאנוֹ שֶׁל לָבָן.‏

37 וְיַעֲקֹב לָקַח מַקְּלוֹת לַחִים מֵעֲצֵי לִבְנֶה,‏ שָׁקֵד וְדֹלֶב וְקִלֵּף בָּהֶם נְקֻדּוֹת לְבָנוֹת בְּחָשְׂפוֹ אֶת לֹבֶן הַמַּקְּלוֹת.‏ 38 אֶת הַמַּקְּלוֹת אֲשֶׁר קִלֵּף הוּא הִצִּיב מוּל הַצֹּאן בָּרְהָטִים,‏ בְּשִׁקְתוֹת הַמַּיִם — הֵיכָן שֶׁבָּאוּ הָעֲדָרִים לִשְׁתּוֹת — כְּדֵי שֶׁיִּתְיַחֲמוּ מוּלָם בְּבוֹאָם לִשְׁתּוֹת.‏

39 וְהָעֲדָרִים הִתְיַחֲמוּ מוּל הַמַּקְּלוֹת,‏ וְהָעֲדָרִים הִמְלִיטוּ צֶאֱצָאִים מְפֻסְפָּסִים,‏ מְנֻקָּדִים וּמְכֻסֵּי כְּתָמִים.‏ 40 וְיַעֲקֹב הִפְרִיד אֶת הַכְּבָשִׂים הַצְּעִירִים וְהִפְנָה אֶת פְּנֵי הָעֲדָרִים אֶל הַמְּפֻסְפָּסִים וְאֶל כָּל הַחוּמִים הַכֵּהִים בַּעֲדָרָיו שֶׁל לָבָן.‏ אָז הִפְרִיד אֶת עֲדָרָיו שֶׁלּוֹ וְלֹא עֵרֵב אוֹתָם בַּעֲדָרָיו שֶׁל לָבָן.‏ 41 וּבְכָל פַּעַם שֶׁהִתְיַחֲמוּ הַחֲסוֹנִים,‏ שָׂם יַעֲקֹב אֶת הַמַּקְּלוֹת לְעֵינֵי הָעֲדָרִים בָּרְהָטִים כְּדֵי שֶׁיִּתְיַחֲמוּ לְיַד הַמַּקְּלוֹת.‏ 42 אַךְ כַּאֲשֶׁר הָיוּ בַּעֲלֵי הַחַיִּים חַלָּשִׁים,‏ לֹא שָׂם אֶת הַמַּקְּלוֹת שָׁם.‏ לְפִיכָךְ הָיוּ הַחַלָּשִׁים תָּמִיד שַׁיָּכִים לְלָבָן,‏ וְהַחֲסוֹנִים הָיוּ שַׁיָּכִים לְיַעֲקֹב.‏

43 וְהָאִישׁ הִצְלִיחַ מְאוֹד מְאוֹד וְהָיוּ לוֹ צֹאן רַב וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים וּגְמַלִּים וַחֲמוֹרִים.‏