בראשית

מב כַּאֲשֶׁר נוֹדַע לְיַעֲקֹב כִּי יֵשׁ דָּגָן בְּמִצְרַיִם,‏ אָמַר לְבָנָיו:‏ ”‏לָמָּה אַתֶּם רַק מִסְתַּכְּלִים זֶה עַל זֶה בְּחֹסֶר מַעַשׂ?‏”‏ 2 הוּא הוֹסִיף:‏ ”‏שָׁמַעְתִּי כִּי יֵשׁ דָּגָן בְּמִצְרַיִם.‏ רְדוּ לְשָׁם וּקְנוּ עֲבוּרֵנוּ,‏ כְּדֵי שֶׁנִּשָּׁאֵר בַּחַיִּים וְלֹא נָמוּת”‏.‏ 3 לָכֵן עֲשָׂרָה מֵאֶחָיו שֶׁל יוֹסֵף יָרְדוּ לִקְנוֹת דָּגָן מִמִּצְרַיִם.‏ 4 אַךְ יַעֲקֹב לֹא שָׁלַח אֶת בִּנְיָמִין,‏ אָחִיו שֶׁל יוֹסֵף,‏ עִם יֶתֶר אֶחָיו,‏ כִּי אָמַר:‏ ”‏פֶּן יִקְרֶה לוֹ אָסוֹן”‏.‏

5 וּבָנָיו שֶׁל יִשְׂרָאֵל בָּאוּ יַחַד עִם הָאֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְנוֹת,‏ כִּי הָרָעָב הִגִּיעַ עַד אֶרֶץ כְּנַעַן.‏ 6 יוֹסֵף הָיָה בַּעַל הַסַּמְכוּת עַל הָאָרֶץ,‏ וְהוּא הָיָה זֶה אֲשֶׁר מָכַר דָּגָן לְכָל עַם הָאָרֶץ.‏ וַאֲחֵי יוֹסֵף בָּאוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לוֹ אַפַּיִם אַרְצָה.‏ 7 כַּאֲשֶׁר רָאָה יוֹסֵף אֶת אֶחָיו,‏ מִיָּד זִהָה אוֹתָם,‏ אַךְ הִסְתִּיר אֶת זֶהוּתוֹ מֵהֶם.‏ הוּא דִּבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת וְאָמַר:‏ ”‏מֵאַיִן בָּאתֶם?‏”‏ וְהֵם הֵשִׁיבוּ:‏ ”‏מֵאֶרֶץ כְּנַעַן כְּדֵי לִקְנוֹת אֹכֶל”‏.‏

8 וְיוֹסֵף זִהָה אֶת אֶחָיו,‏ אַךְ הֵם לֹא זִהוּ אוֹתוֹ.‏ 9 יוֹסֵף מִיָּד נִזְכַּר בַּחֲלוֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם עֲלֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם:‏ ”‏אַתֶּם מְרַגְּלִים!‏ בָּאתֶם לִרְאוֹת אֶת מְקוֹמוֹת הַתֻּרְפָּה שֶׁל הָאָרֶץ!‏”‏*‏ 10 אָמְרוּ אֵלָיו:‏ ”‏לֹא,‏ אֲדוֹנִי;‏ עֲבָדֶיךָ בָּאוּ לִקְנוֹת אֹכֶל.‏ 11 כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד.‏ אֲנָשִׁים יְשָׁרִים אֲנַחְנוּ.‏ עֲבָדֶיךָ אֵינָם מְרַגְּלִים”‏.‏ 12 אַךְ הוּא אָמַר לָהֶם:‏ ”‏לֹא!‏ אֶת מְקוֹמוֹת הַתֻּרְפָּה שֶׁל הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת!‏”‏ 13 אָמְרוּ לוֹ:‏ ”‏עֲבָדֶיךָ הֵם שְׁנֵים עָשָׂר אַחִים.‏ אֲנַחְנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד בְּאֶרֶץ כְּנַעַן,‏ וְהַקָּטָן נִמְצָא כָּעֵת עִם אָבִינוּ,‏ וְהָאַחֵר אֵינֶנּוּ”‏.‏

14 אוּלָם יוֹסֵף אָמַר לָהֶם:‏ ”‏כְּפִי שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם — ’‏אַתֶּם מְרַגְּלִים!‏’‏ 15 בָּזֹאת תִּבָּחֲנוּ:‏ חֵי פַּרְעֹה,‏ לֹא תַּעַזְבוּ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה עַד אֲשֶׁר יָבוֹא אֲחִיכֶם הַקָּטָן הֵנָּה.‏ 16 שִׁלְחוּ אֶחָד מִכֶּם לְהָבִיא אֶת אֲחִיכֶם בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם תִּשָּׁאֲרוּ בְּמַעֲצָר.‏ כָּךְ יִבָּחֲנוּ דִּבְרֵיכֶם אִם דּוֹבְרֵי אֱמֶת אַתֶּם.‏ וְאִם לֹא,‏ חֵי פַּרְעֹה,‏ מְרַגְּלִים אַתֶּם”‏.‏ 17 וְהוּא שָׂם אוֹתָם יַחְדָּו בְּמַעֲצָר לְמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשָׁה יָמִים.‏

18 אָמַר לָהֶם יוֹסֵף בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי:‏ ”‏עֲשׂוּ זֹאת וַחֲיוּ,‏ כִּי אֲנִי יָרֵא אֶת אֱלֹהִים.‏ 19 אִם יְשָׁרִים אַתֶּם,‏ יִשָּׁאֵר אֶחָד מֵאֲחֵיכֶם בְּמַעֲצָר בְּבֵית מַעֲצַרְכֶם,‏ וְאַתֶּם לְכוּ וּקְחוּ דָּגָן לְהָקֵל אֶת הָרָעָב בְּבָתֵּיכֶם.‏ 20 אַחֲרֵי כֵן הָבִיאוּ אֵלַי אֶת אֲחִיכֶם הַקָּטָן כְּדֵי שֶׁדִּבְרֵיכֶם יִמָּצְאוּ מְהֵימָנִים וְלֹא תָּמוּתוּ”‏.‏ וְהֵם עָשׂוּ כֵּן.‏

21 וְהֵם אָמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו:‏ ”‏אֲנַחְנוּ לְלֹא סָפֵק נֶעֱנָשִׁים בִּגְלַל אָחִינוּ,‏ כִּי רָאִינוּ אֶת צָרָתוֹ* כַּאֲשֶׁר הִתְחַנֵּן אֵלֵינוּ לְרַחֲמִים,‏ אַךְ לֹא הִקְשַׁבְנוּ.‏ מִשּׁוּם כָּךְ בָּאָה עָלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת”‏.‏ 22 הֵשִׁיב לָהֶם רְאוּבֵן וְאָמַר:‏ ”‏הַאִם לֹא אָמַרְתִּי לָכֶם,‏ ’‏אַל תֶּחְטְאוּ נֶגֶד הַיֶּלֶד’‏ וְלֹא רְצִיתֶם לְהַקְשִׁיב?‏ כָּעֵת דָּמוֹ לָבֶטַח נִדְרָשׁ בַּחֲזָרָה”‏.‏ 23 אַךְ הֵם לֹא יָדְעוּ שֶׁיּוֹסֵף הֵבִין,‏ כִּי הָיָה בֵּינֵיהֶם מְתֻרְגְּמָן.‏ 24 לָכֵן הוּא הָלַךְ מֵהֶם וְהֵחֵל לִבְכּוֹת.‏ כַּאֲשֶׁר חָזַר וְדִבֵּר אֲלֵיהֶם שׁוּב,‏ לָקַח מֵהֶם אֶת שִׁמְעוֹן וְכָבַל אוֹתוֹ לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם.‏ 25 וְיוֹסֵף צִוָּה לְמַלֵּא אֶת שַׂקֵּיהֶם* בְּדָגָן וּלְהָשִׁיב לְכָל אִישׁ אֶת כַּסְפּוֹ לְשַׂקּוֹ וְלָתֵת לָהֶם צֵידָה לַדֶּרֶךְ.‏ וְהַדָּבָר נַעֲשָׂה עֲבוּרָם.‏

26 וְהֵם הֶעֱמִיסוּ אֶת דְּגָנָם עַל חֲמוֹרֵיהֶם וְהָלְכוּ מִשָּׁם.‏ 27 כַּאֲשֶׁר פָּתַח אֶחָד מֵהֶם אֶת שַׂקּוֹ לָתֵת מִסְפּוֹא לַחֲמוֹרוֹ בִּמְקוֹם הַלִּינָה,‏ רָאָה אֶת כַּסְפּוֹ בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ.‏ 28 אָמַר בִּתְגוּבָה אֶל אֶחָיו:‏ ”‏כַּסְפִּי הוּשַׁב,‏ וְהִנֵּה הוּא בְּאַמְתַּחְתִּי!‏”‏ בְּעִקְבוֹת זֹאת נָמַס לִבָּם,‏ וְהֵם פָּנוּ בִּרְעָדָה אִישׁ אֶל אָחִיו וְאָמְרוּ:‏ ”‏מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר עָשָׂה לָנוּ אֱלֹהִים?‏”‏

29 כַּאֲשֶׁר בָּאוּ אֶל יַעֲקֹב אֲבִיהֶם בְּאֶרֶץ כְּנַעַן,‏ סִפְּרוּ לוֹ כָּל מָה שֶׁקָּרָה לָהֶם בְּאָמְרָם:‏ 30 ‏”‏הָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא אֲדוֹן הָאָרֶץ דִּבֵּר אִתָּנוּ קָשׁוֹת וְהֶאֱשִׁים אוֹתָנוּ בְּרִגּוּל הָאָרֶץ.‏ 31 אַךְ אָמַרְנוּ לוֹ,‏ ’‏אֲנָשִׁים יְשָׁרִים אֲנַחְנוּ.‏ אֵינֶנּוּ מְרַגְּלִים.‏ 32 שְׁנֵים עָשָׂר אַחִים אֲנַחְנוּ,‏ בְּנֵי אָבִינוּ.‏ הָאֶחָד אֵינֶנּוּ,‏ וְהַקָּטָן נִמְצָא כָּעֵת עִם אָבִינוּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן’‏.‏ 33 אֲבָל הָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא אֲדוֹן הָאָרֶץ אָמַר לָנוּ,‏ ’‏בָּזֹאת אֵדַע כִּי יְשָׁרִים אַתֶּם:‏ הַשְׁאִירוּ אֶחָד מֵאֲחֵיכֶם אִתִּי,‏ וּקְחוּ דְּבַר מָה לְהָקֵל אֶת הָרָעָב בְּבָתֵּיכֶם וּלְכוּ.‏ 34 וְהָבִיאוּ אֶת אֲחִיכֶם הַקָּטָן אֵלַי כְּדֵי שֶׁאֵדַע שֶׁאֵינְכֶם מְרַגְּלִים אֶלָּא אֲנָשִׁים יְשָׁרִים.‏ אָז אָשִׁיב לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם,‏ וְתוּכְלוּ לִסְחֹר בָּאָרֶץ’‏”‏.‏

35 הֵם רוֹקְנוּ אֶת שַׂקֵּיהֶם,‏ וְהִנֵּה צְרוֹר כַּסְפּוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהֶם הָיָה בְּשַׂקּוֹ.‏ כַּאֲשֶׁר רָאוּ הֵם וַאֲבִיהֶם אֶת צְרוֹרוֹת כַּסְפָּם,‏ פָּחֲדוּ.‏ 36 קָרָא יַעֲקֹב וְאָמַר לָהֶם:‏ ”‏אוֹתִי שִׁכַּלְתֶּם!‏ יוֹסֵף אֵינֶנּוּ,‏ וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ,‏ וְאַתֶּם עוֹמְדִים לָקַחַת אֶת בִּנְיָמִין!‏ עָלַי בָּאוּ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה!‏”‏ 37 אוּלָם רְאוּבֵן אָמַר אֶל אָבִיו:‏ ”‏אֶת שְׁנֵי בָּנַי תּוּכַל לְהָמִית אִם לֹא אָבִיא אוֹתוֹ אֵלֶיךָ.‏ הַפְקֵד אוֹתוֹ בְּיָדִי,‏ וַאֲנִי אָשִׁיב אוֹתוֹ אֵלֶיךָ”‏.‏ 38 אַךְ הוּא אָמַר:‏ ”‏לֹא יֵרֵד בְּנִי אִתְּכֶם,‏ כִּי אָחִיו מֵת וְהוּא לְבַדּוֹ נִשְׁאַר.‏ אִם יִקְרֶה לוֹ אָסוֹן בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָּהּ,‏ לְלֹא סָפֵק תּוֹרִידוּ אֶת שֵׂיבָתִי בְּיָגוֹן אֶל הַשְּׁאוֹל”‏.‏*