במדבר
ה וִיהֹוָה הוֹסִיף לְדַבֵּר אֶל מֹשֶׁה וְאָמַר: 2 ”צַוֵּה עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְשַׁלֵּחַ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל מְצֹרָע וְכָל זָב* וְכָל אָדָם אֲשֶׁר נִטְמָא עַל־יְדֵי מֵת.* 3 אִם זָכָר וְאִם נְקֵבָה, עֲלֵיכֶם לְשַׁלְּחָם. אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּ אוֹתָם, פֶּן יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנוֹתֵיהֶם שֶׁל אֵלֶּה אֲשֶׁר אֲנִי שׁוֹכֵן בְּקִרְבָּם”. 4 וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כֵּן וְשִׁלְּחוּ אוֹתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. כְּפִי שֶׁאָמַר יְהֹוָה לְמֹשֶׁה, כָּךְ עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
5 וִיהֹוָה הִמְשִׁיךְ לְדַבֵּר אֶל מֹשֶׁה וְאָמַר: 6 ”אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, ’אִם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה יַעֲשׂוּ חֵטְא כָּלְשֶׁהוּ מֵחֲטָאֵי הָאָדָם וְיִבְגְּדוּ בִּיהֹוָה, אִישׁ* זֶה יֵעָשֶׂה אָשֵׁם. 7 עָלָיו לְהִתְוַדּוֹת עַל חֶטְאוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה* וּלְהָשִׁיב אֶת מְלוֹא הַסְּכוּם כְּפִצּוּי עַל אַשְׁמָתוֹ וְגַם לְהוֹסִיף חֲמִישִׁית מֵעֶרְכּוֹ; וְהוּא יִתֵּן אוֹתוֹ לָזֶה אֲשֶׁר נֶגְדּוֹ חָטָא. 8 אַךְ אִם אֵין לַנִּפְגָּע בֶּן מִשְׁפָּחָה קָרוֹב לְקַבֵּל אֶת הַפִּצּוּי, יֵשׁ לַהֲשִׁיבוֹ לִיהֹוָה וְהוּא יִהְיֶה שַׁיָּךְ לַכֹּהֵן, מִלְּבַד אֵיל הַכַּפָּרָה אֲשֶׁר בְּאֶמְצָעוּתוֹ יְכַפֵּר עָלָיו.
9 ”’כָּל תְּרוּמַת קֹדֶשׁ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַמֻּצֶּגֶת לַכֹּהֵן תִּהְיֶה שֶׁלּוֹ. 10 קָדְשֵׁי כָּל אִישׁ יִשָּׁאֲרוּ בִּרְשׁוּתוֹ. כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִתֵּן אִישׁ לַכֹּהֵן יִהְיֶה שַׁיָּךְ לַכֹּהֵן’”.
11 וִיהֹוָה הוֹסִיף לְדַבֵּר אֶל מֹשֶׁה וְאָמַר: 12 ”דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וֶאֱמֹר לָהֶם, ’כָּךְ יֵעָשֶׂה בְּמִקְרֶה שֶׁל אִשָּׁה אֲשֶׁר סוֹטָה וּבוֹגֶדֶת בְּבַעֲלָהּ 13 וְשׁוֹכֵב אִתָּהּ אִישׁ אַחֵר, אַךְ הַדָּבָר נֶעֱלַם מֵעֵינֵי בַּעֲלָהּ וְנִסְתַּר, וְהִיא נִטְמְאָה אַךְ אֵין עֵד נֶגְדָּהּ וְהִיא לֹא נִתְפְּסָה: 14 בֵּין שֶׁהַבַּעַל מִתְמַלֵּא קִנְאָה וְחוֹשֵׁד בְּנֶאֱמָנוּת אִשְׁתּוֹ וְהִיא נִטְמְאָה וּבֵין שֶׁהוּא מְקַנֵּא וְחוֹשֵׁד בְּנֶאֱמָנוּת אִשְׁתּוֹ וְהִיא לֹא נִטְמְאָה, 15 עַל הָאִישׁ לְהָבִיא אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן, יַחַד עִם קָרְבָּן עֲבוּרָהּ, עֲשִׂירִית אֵיפָה* קֶמַח שְׂעוֹרָה. הוּא לֹא יִצֹּק עָלָיו שֶׁמֶן וְלֹא יָשִׂים עָלָיו לְבוֹנָה, כִּי מִנְחַת קִנְאָה הִיא, מִנְחָה הַמַּזְכִּירָה עָווֹן.
16 ”’הַכֹּהֵן יְקָרֵב אוֹתָהּ וְיַעֲמִידֶהָ לִפְנֵי יְהֹוָה. 17 הַכֹּהֵן יִקַּח מַיִם קְדוֹשִׁים בִּכְלִי חֶרֶס, וְהַכֹּהֵן יִקַּח מִן הֶעָפָר אֲשֶׁר בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן וְיָשִׂים אוֹתוֹ בַּמַּיִם. 18 וְהַכֹּהֵן יַעֲמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי יְהֹוָה וְיִפְרַע אֶת שְׂעַר רֹאשָׁהּ וְיָשִׂים עַל כַּפֶּיהָ אֶת מִנְחַת הַזִּכָּרוֹן, כְּלוֹמַר אֶת מִנְחַת הַקִּנְאָה, וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ הַמַּיִם הַמָּרִים הַמְּבִיאִים קְלָלָה.
19 ”’וְהַכֹּהֵן יַשְׁבִּיעַ אוֹתָהּ וְיֹאמַר אֶל הָאִשָּׁה: ”אִם לֹא שָׁכַב אִתָּךְ אִישׁ אַחֵר בְּעוֹדֵךְ תַּחַת מָרוּת בַּעֲלֵךְ וְלֹא סָטִית וְלֹא נִטְמֵאת, נְקִיָּה תִּהְיִי מֵהַשְׁפָּעַת הַמַּיִם הַמָּרִים הָאֵלֶּה הַמְּבִיאִים קְלָלָה. 20 אַךְ אִם סָטִית בְּעוֹדֵךְ תַּחַת מָרוּת בַּעֲלֵךְ וְנִטְמֵאת, וְשָׁכַבְתְּ עִם אִישׁ אַחֵר מִלְּבַד בַּעֲלֵךְ — ” 21 וְהַכֹּהֵן יַשְׁבִּיעַ אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבוּעָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קְלָלָה, וְיֹאמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה: ”יַהֲפֹךְ אוֹתָךְ יְהֹוָה לִקְלָלָה וְלִשְׁבוּעָה בְּקֶרֶב עַמֵּךְ כַּאֲשֶׁר יִגְרֹם יְהֹוָה לִירֵכֵךְ* לִפֹּל* וּלְבִטְנֵךְ לְהִתְנַפֵּחַ. 22 מַיִם אֵלֶּה הַמְּבִיאִים קְלָלָה יִכָּנְסוּ אֶל תּוֹךְ מֵעַיִךְ כְּדֵי לִגְרֹם לְבִטְנֵךְ לְהִתְנַפֵּחַ וְלִירֵכֵךְ* לִפֹּל”.* וְהָאִשָּׁה תֹּאמַר: ”אָמֵן! אָמֵן!”*
23 ”’וְהַכֹּהֵן יִכְתֹּב אֶת הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה בַּסֵּפֶר וְיִמְחֶה אוֹתָן בְּמַיִם אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם הַמָּרִים. 24 וְהוּא יִתֵּן לָאִשָּׁה לִשְׁתּוֹת אֶת הַמַּיִם הַמָּרִים הַמְּבִיאִים קְלָלָה, וְהַמַּיִם הַמְּבִיאִים קְלָלָה יִכָּנְסוּ לְקִרְבָּהּ וְיִגְרְמוּ לִמְרִירוּת. 25 וְהַכֹּהֵן יִקַּח מִיַּד הָאִשָּׁה אֶת מִנְחַת הַקִּנְאָה וְיָנִיף אֶת הַמִּנְחָה הֵנָּה וָהֵנָּה לִפְנֵי יְהֹוָה, וִיקָרֵב אוֹתָהּ* אֶל הַמִּזְבֵּחַ. 26 הַכֹּהֵן יִקַּח חֹפֶן מִן הַמִּנְחָה כְּמִנְחָה סִמְלִית וְיַקְטִיר אוֹתָהּ עַל הַמִּזְבֵּחַ, וְאַחֲרֵי כֵן יִתֵּן לָאִשָּׁה לִשְׁתּוֹת אֶת הַמַּיִם. 27 וּבְתֵתוֹ לָהּ אֶת הַמַּיִם לִשְׁתּוֹת, אִם נִטְמְאָה וּבָגְדָה בְּבַעֲלָהּ, יִכָּנְסוּ לְקִרְבָּהּ הַמַּיִם הַמְּבִיאִים קְלָלָה וְיַהַפְכוּ לְדָבָר מַר, וּבִטְנָהּ תִּתְנַפֵּחַ וִירֵכָהּ* תִּפֹּל,* וְהָאִשָּׁה תִּהְיֶה לִקְלָלָה בְּקֶרֶב עַמָּהּ. 28 אַךְ אִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וְהִיא טְהוֹרָה, תִּהְיֶה פְּטוּרָה מֵעֹנֶשׁ זֶה וְתוּכַל לַהֲרוֹת וְלָלֶדֶת צֶאֱצָאִים.
29 ”’זֹאת תּוֹרַת הַקִּנְאָה, כַּאֲשֶׁר סוֹטָה אִשָּׁה וְנִטְמֵאת בְּעוֹדָהּ תַּחַת מָרוּת בַּעֲלָהּ, 30 אוֹ כַּאֲשֶׁר אִישׁ מִתְמַלֵּא קִנְאָה וְחוֹשֵׁד בְּנֶאֱמָנוּת אִשְׁתּוֹ; עָלָיו לְהַעֲמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי יְהֹוָה, וְהַכֹּהֵן יַעֲשֶׂה לָהּ אֶת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת. 31 הָאִישׁ יִהְיֶה נָקִי מֵעָווֹן, אַךְ אִשְׁתּוֹ תִּתֵּן אֶת הַדִּין עַל עֲווֹנָהּ’”.