במדבר
כג וּבִלְעָם אָמַר לְבָלָק: ”בְּנֵה בַּמָּקוֹם הַזֶּה שִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת וְהָכֵן לִי שִׁבְעָה פָּרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים”. 2 וּבָלָק מִיָּד עָשָׂה כְּדִבְרֵי בִּלְעָם. וּבָלָק וּבִלְעָם הֶעֱלוּ פַּר וְאַיִל בְּכָל מִזְבֵּחַ. 3 אָמַר בִּלְעָם לְבָלָק: ”הִשָּׁאֵר כָּאן לְיַד עוֹלָתְךָ, וַאֲנִי אֵלֵךְ. אוּלַי יִתְגַּלֶּה אֵלַי יְהֹוָה. אֶת מָה שֶׁיַּרְאֶה לִי אֲסַפֵּר לְךָ”. וְהוּא הָלַךְ לְגִבְעָה חֲשׂוּפָה.
4 וֶאֱלֹהִים נִגְלָה אֶל בִּלְעָם, אֲשֶׁר אָמַר לוֹ: ”אֶת שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחוֹת עָרַכְתִּי בְּשׁוּרוֹת, וְהֶעֱלֵיתִי פַּר וְאַיִל בְּכָל מִזְבֵּחַ”. 5 וִיהֹוָה שָׂם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה בְּפִי בִּלְעָם וְאָמַר לוֹ: ”חֲזֹר אֶל בָּלָק, וְכָךְ תְּדַבֵּר”. 6 לְפִיכָךְ הוּא חָזַר אֵלָיו וְרָאָה שֶׁבָּלָק וְכָל שָׂרֵי מוֹאָב עוֹמְדִים לְיַד עוֹלָתוֹ. 7 וְהוּא נָשָׂא אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה:
”מֵאֲרָם הֱבִיאַנִי בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב,
מֵהַרְרֵי הַמִּזְרָח:
’בּוֹא לְקַלֵּל עֲבוּרִי אֶת יַעֲקֹב.
בּוֹא לְגַנּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל’.
8 כֵּיצַד אָטִיל קְלָלָה עַל אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא קִלֵּל אֱלֹהִים?
וְכֵיצַד אֲגַנֶּה אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא גִּנָּה יְהֹוָה?
9 מֵרֹאשׁ הַצּוּרִים אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם,
וּמִן הַגְּבָעוֹת אֲנִי צוֹפֶה בָּהֶם.
כְּעַם יוֹשְׁבִים הֵם בָּדָד;
אֵינָם מַחְשִׁיבִים עַצְמָם כְּחֵלֶק מִן הָאֻמּוֹת.
10 מִי יִמְנֶה אֶת גַּרְגִּירֵי הֶעָפָר שֶׁל יַעֲקֹב
אוֹ יִסְפֹּר אֲפִלּוּ אֶת רֶבַע יִשְׂרָאֵל?
תָּמוּת נַפְשִׁי* מוֹת יְשָׁרִים,
וְתִהְיֶה אַחֲרִיתִי כְּשֶׁלָּהֶם”.
11 אָמַר בָּלָק אֶל בִּלְעָם: ”מָה עָשִׂיתָ לִי? כְּדֵי לְהָטִיל קְלָלָה עַל אוֹיְבַי הֵבֵאתִי אוֹתְךָ, וְהִנֵּה רַק בֵּרַכְתָּ אוֹתָם”. 12 הֵשִׁיב לוֹ: ”הַאִם לֹא אֶת מָה שֶׁשָּׂם יְהֹוָה בְּפִי עָלַי לְדַבֵּר?”
13 אָמַר לוֹ בָּלָק: ”בּוֹא נָא אִתִּי אֶל מָקוֹם אַחֵר אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ תּוּכַל לִרְאוֹתָם. אַתָּה תִּרְאֶה רַק אֶת חֶלְקָם; לֹא תִּרְאֶה אֶת כֻּלָּם. הָטֵל עֲלֵיהֶם קְלָלָה עֲבוּרִי מִשָּׁם”. 14 וְהוּא לָקַח אוֹתוֹ אֶל שְׂדֵה צֹפִים, אֶל רֹאשׁ פִּסְגָּה, וּבָנָה שִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת וְהֶעֱלָה פַּר וְאַיִל בְּכָל מִזְבֵּחַ. 15 אָמַר בִּלְעָם אֶל בָּלָק: ”הִשָּׁאֵר כָּאן לְיַד עוֹלָתְךָ וַאֲנִי אֲדַבֵּר עִמּוֹ שָׁם”. 16 וִיהֹוָה נִגְלָה אֶל בִּלְעָם וְשָׂם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה בְּפִיו וְאָמַר לוֹ: ”חֲזֹר אֶל בָּלָק, וְכָךְ תְּדַבֵּר”. 17 לְפִיכָךְ הוּא בָּא אֵלָיו וְרָאָה שֶׁהוּא מַמְתִּין לְיַד עוֹלָתוֹ, וְשָׂרֵי מוֹאָב אִתּוֹ. שָׁאַל אוֹתוֹ בָּלָק: ”מָה אָמַר יְהֹוָה?” 18 וְהוּא נָשָׂא אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה:
”קוּם, בָּלָק, וְהַקְשֵׁב.
הַאֲזֵן לִי, בֶּן צִפּוֹר.
כַּאֲשֶׁר יֹאמַר דָּבָר, הַאִם לֹא יַעֲשֵׂהוּ?
כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר, הַאִם לֹא יְקַיְּמוֹ?
20 הִנֵּה לְבָרֵךְ נִלְקַחְתִּי;
כָּעֵת הוּא בֵּרֵךְ, וְאֵינִי יָכוֹל לְהָשִׁיב זֹאת.
21 הוּא אֵינוֹ סוֹבֵל כּוֹחוֹת קֶסֶם נֶגֶד יַעֲקֹב,
וְאֵינוֹ מֵנִיחַ לְצָרוֹת לָבוֹא עַל יִשְׂרָאֵל.
יְהֹוָה אֱלֹהָיו עִמָּם,
וּכְמֶלֶךְ זוֹכֶה הוּא לִתְרוּעוֹת בְּקִרְבָּם.
22 אֱלֹהִים מוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם.
כְּקַרְנֵי שׁוֹר הַבַּר הוּא עֲבוּרָם.
כָּעֵת יֵאָמֵר עַל יַעֲקֹב וְעַל יִשְׂרָאֵל:
’רְאוּ אֶת מָה שֶׁעָשָׂה אֱלֹהִים!’
24 הִנֵּה עַם אֲשֶׁר יָקוּם כְּלָבִיא,
וּכְאַרְיֵה יִתְרוֹמֵם.
לֹא יִשְׁכַּב עַד אֲשֶׁר יֹאכַל טֶרֶף
וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה”.
25 אָמַר בָּלָק אֶל בִּלְעָם: ”אִם אֵינְךָ יָכוֹל לְהָטִיל עָלָיו קְלָלָה, גַּם אַל לְךָ לְבָרְכוֹ”. 26 הֵשִׁיב בִּלְעָם לְבָלָק: ”הַאִם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ, ’אֶת כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר יְהֹוָה אֶעֱשֶׂה’?”
27 אָמַר בָּלָק אֶל בִּלְעָם: ”בּוֹא נָא וְאֶקַּח אוֹתְךָ אֶל מָקוֹם אַחֵר. אוּלַי יִהְיֶה זֶה יָשָׁר בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים שֶׁתָּטִיל עָלָיו קְלָלָה עֲבוּרִי מִשָּׁם”. 28 וּבָלָק לָקַח אֶת בִּלְעָם אֶל רֹאשׁ פְּעוֹר, הַמַּשְׁקִיף אֶל יְשִׁימוֹן.* 29 וּבִלְעָם אָמַר אֶל בָּלָק: ”בְּנֵה שִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְהָכֵן לִי שִׁבְעָה פָּרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים”. 30 וּבָלָק עָשָׂה כְּפִי שֶׁאָמַר בִּלְעָם, וְהֶעֱלָה פַּר וְאַיִל בְּכָל מִזְבֵּחַ.