ישעיהו
לט בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח מְרֹדַךְ־בַּלְאֲדָן בֶּן בַּלְאֲדָן מֶלֶךְ בָּבֶל אִגְּרוֹת וּמִנְחָה אֶל חִזְקִיָּהוּ, כִּי שָׁמַע שֶׁחָלָה וְהֶחְלִים. 2 חִזְקִיָּהוּ קִבֵּל אֶת פְּנֵיהֶם בְּשִׂמְחָה* וְהֶרְאָה לָהֶם אֶת בֵּית אוֹצָרוֹ — אֶת הַכֶּסֶף, אֶת הַזָּהָב, אֶת שֶׁמֶן הַבֹּשֶׂם וְאֶת שְׁאַר הַשֶּׁמֶן הַיָּקָר, אֶת כָּל בֵּית נִשְׁקוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר נִמְצָא בְּאוֹצְרוֹתָיו. לֹא הָיָה דָּבָר אֲשֶׁר לֹא הֶרְאָה לָהֶם חִזְקִיָּהוּ בְּבֵיתוֹ* וּבְכָל תְּחוּם שִׁלְטוֹנוֹ.
3 אַחֲרֵי כֵן נִכְנַס יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ וְשָׁאַל אוֹתוֹ: ”מָה אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, וּמֵאַיִן בָּאוּ?” וְחִזְקִיָּהוּ אָמַר: ”מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ, מִבָּבֶל”. 4 שָׁאַל אוֹתוֹ: ”מָה רָאוּ בְּבֵיתְךָ?”* וְחִזְקִיָּהוּ הֵשִׁיב: ”הֵם רָאוּ אֶת כָּל מָה שֶׁבְּבֵיתִי.* לֹא הָיָה דָּבָר אֲשֶׁר לֹא הֶרְאֵיתִי לָהֶם בְּאוֹצְרוֹתַי”.
5 אָמַר יְשַׁעְיָהוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ: ”שְׁמַע אֶת דְּבַר יְהֹוָה צְבָאוֹת, 6 ’הִנֵּה יָמִים בָּאִים, וְכָל אֲשֶׁר בְּבֵיתְךָ* וְכָל אֲשֶׁר אָצְרוּ אֲבוֹתֶיךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה יִנָּשֵׂא אֶל בָּבֶל. לֹא יִוָּתֵר דָּבָר’, אוֹמֵר יְהֹוָה. 7 ’וְכַמָּה מִבָּנֶיךָ אֲשֶׁר תּוֹלִיד יִלָּקְחוּ וְיִהְיוּ שָׂרֵי חָצֵר בְּאַרְמוֹן מֶלֶךְ בָּבֶל’”.
8 אָמַר חִזְקִיָּהוּ אֶל יְשַׁעְיָהוּ: ”טוֹב דְּבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ”. וְהוֹסִיף: ”כִּי יִהְיוּ שָׁלוֹם וְיַצִּיבוּת* בִּימֵי חַיַּי”.