ישעיהו
מח שִׁמְעוּ זֹאת, בֵּית יַעֲקֹב,
הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל
וַאֲשֶׁר יָצְאוּ מִמֵּי יְהוּדָה,*
הַנִּשְׁבָּעִים בְּשֵׁם יְהֹוָה
וְהַקּוֹרְאִים אֶל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,
אַךְ לֹא בֶּאֱמֶת וְלֹא בִּצְדָקָה.
2 כִּי הֵם נִקְרָאִים עַל שֵׁם עִיר הַקֹּדֶשׁ
וּמְבַקְּשִׁים אֶת תְּמִיכַת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,
אֲשֶׁר יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ.
3 ”אֶת הַדְּבָרִים הַקּוֹדְמִים* אָמַרְתִּי לָכֶם לִפְנֵי זְמַן רַב.
מִפִּי הֵם יָצְאוּ,
וְהִשְׁמַעְתִּי אוֹתָם.
פִּתְאוֹם פָּעַלְתִּי, וְהֵם בָּאוּ.
4 מִכֵּיוָן שֶׁיָּדַעְתִּי כַּמָּה עַקְשָׁן אַתָּה
— שֶׁעָרְפְּךָ גִּיד בַּרְזֶל וּמִצְחֲךָ נְחֹשֶׁת —
5 אָמַרְתִּי לְךָ לִפְנֵי זְמַן רַב.
לִפְנֵי בּוֹא הַדָּבָר, הִשְׁמַעְתִּיו לְךָ,
פֶּן תֹּאמַר, ’הָאֱלִיל שֶׁלִּי עָשָׂה זֹאת;
הַפֶּסֶל וְצֶלֶם הַמַּתֶּכֶת* שֶׁלִּי צִוּוּ זֹאת’.
6 שָׁמַעְתָּ וְרָאִיתָ אֶת כָּל זֹאת.
הַאִם לֹא תַּכְרִיזוּ עַל כָּךְ?
מֵעַתָּה אֲנִי מַשְׁמִיעַ לְךָ דְּבָרִים חֲדָשִׁים,
סוֹדוֹת נְצוּרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם.
7 רַק כָּעֵת הֵם נִבְרָאִים, וְלֹא מִזְּמַן,
דְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא שְׁמַעְתֶּם לִפְנֵי הַיּוֹם,
פֶּן תֹּאמַר, ’הִנֵּה הֵם כְּבָר יְדוּעִים לִי’.
8 לֹא, לֹא שָׁמַעְתָּ, לֹא יָדַעְתָּ,
וּבֶעָבָר לֹא נִפְתְּחוּ אָזְנֶיךָ.
כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה בּוֹגְדָנִי עַד מְאוֹד,
וּפוֹשֵׁעַ* נִקְרֵאתָ מִלֵּדָה.
9 אַךְ לְמַעַן שְׁמִי אֲרַסֵּן אֶת כַּעֲסִי;
לְמַעַן תְּהִלָּתִי אֲרַסֵּן אֶת עַצְמִי כְּלַפֶּיךָ,
וְלֹא אַכְרִית אוֹתְךָ.
10 הִנֵּה צָרַפְתִּי אוֹתְךָ, אַךְ לֹא כְּכֶסֶף.
בָּחַנְתִּי* אוֹתְךָ בְּכוּר הַסֵּבֶל.
11 לְמַעֲנִי, לְמַעֲנִי אֶפְעַל,
כִּי אֵיךְ אוּכַל לְהַרְשׁוֹת שֶׁאֲחֻלַּל?
אֶת כְּבוֹדִי אֵינִי נוֹתֵן לְאַחֵר.*
12 הַקְשֵׁב לִי, יַעֲקֹב, וְיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר לוֹ קָרָאתִי.
אֲנִי אוֹתוֹ אֶחָד. אֲנִי הָרִאשׁוֹן; אֲנִי גַּם הָאַחֲרוֹן.
13 יָדִי שֶׁלִּי הִנִּיחָה אֶת יְסוֹד הָאָרֶץ,
וִימִינִי פָּרְשָׂה אֶת הַשָּׁמַיִם.
בְּקָרְאִי אֲלֵיהֶם, עוֹמְדִים הֵם יַחְדָּו.
14 הִקָּבְצוּ כֻּלְּכֶם וְהַקְשִׁיבוּ.
מִי בָּהֶם הוֹדִיעַ עַל דְּבָרִים אֵלֶּה?
יְהֹוָה אָהַב אוֹתוֹ.
הוּא יַעֲשֶׂה אֶת חֶפְצוֹ נֶגֶד בָּבֶל,
וּזְרוֹעוֹ תָּבוֹא נֶגֶד הַכַּשְׂדִּים.
15 אֲנִי, אֲנִי דִּבַּרְתִּי, וַאֲנִי קָרָאתִי לוֹ.
הֵבֵאתִי אוֹתוֹ, וְדַרְכּוֹ תַּצְלִיחַ.
16 קִרְבוּ אֵלַי וְשִׁמְעוּ זֹאת.
מִן הַהַתְחָלָה לֹא דִּבַּרְתִּי בַּסֵּתֶר.
מִן הָעֵת שֶׁקָּרָה הַדָּבָר הָיִיתִי שָׁם”.
וְכָעֵת אֲדֹנָי יְהֹוָה שְׁלָחַנִי, וְרוּחוֹ.*
17 כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה, גּוֹאַלְךָ, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל:
”אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ,
מְלַמֶּדְךָ לְתוֹעַלְתְּךָ,*
מַדְרִיכְךָ בַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ עָלֶיךָ לָלֶכֶת.
18 אִם רַק תַּקְשִׁיב לְמִצְווֹתַי,
יִהְיֶה כְּנָהָר שְׁלוֹמְךָ
וְצִדְקָתְךָ כְּגַלֵּי הַיָּם!
שְׁמָם לֹא יִכָּרֵת וְלֹא יִשָּׁמֵד מִלְּפָנַי”.
20 צְאוּ מִבָּבֶל!
בִּרְחוּ מִן הַכַּשְׂדִּים!
הוֹדִיעוּ זֹאת בִּתְרוּעַת שִׂמְחָה! הַכְרִיזוּ זֹאת!
הַשְׁמִיעוּ זֹאת עַד קְצוֹת הָאָרֶץ.
אִמְרוּ: ”גָּאַל יְהֹוָה אֶת עַבְדּוֹ יַעֲקֹב.
21 הֵם לֹא צָמְאוּ כַּאֲשֶׁר הוֹלִיכָם בִּמְקוֹמוֹת חֲרֵבִים.
הוּא גָּרַם לְמַיִם לִזְרֹם מִן הַצּוּר עֲבוּרָם;
בִּקֵּעַ צוּר וְגָרַם לְמַיִם לִפְרֹץ הַחוּצָה”.
22 ”אֵין שָׁלוֹם”, אוֹמֵר יְהֹוָה, ”לָרְשָׁעִים”.