ישעיהו
ח וִיהֹוָה אָמַר אֵלַי: ”קַח לְךָ לוּחַ גָּדוֹל וּכְתֹב עָלָיו בְּחֶרֶט רָגִיל,* ’מַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז’.* 2 וַאֲאַשֵּׁר לִי אוֹתוֹ בִּכְתָב בִּידֵי עֵדִים* נֶאֱמָנִים, אוּרִיָּה הַכֹּהֵן וּזְכַרְיָהוּ בֶּן יְבֶרֶכְיָהוּ”.
3 וְקָרַבְתִּי אֶל* הַנְּבִיאָה,* וְהִיא הָרְתָה וְיָלְדָה בֵּן. וִיהֹוָה אָמַר אֵלַי: ”קְרָא שְׁמוֹ מַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז, 4 כִּי בְּטֶרֶם יֵדַע הַנַּעַר לִקְרֹא, ’אָבִי!’ וְ’אִמִּי!’ יִנָּשְׂאוּ מַשְׁאַבֵּי דַּמֶּשֶׂק וּשְׁלַל שׁוֹמְרוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר”.
5 וִיהֹוָה הוֹסִיף לְדַבֵּר אֵלַי וְאָמַר:
6 ”מִכֵּיוָן שֶׁמָּאַס הָעָם הַזֶּה בְּמֵי הַשִּׁלֹחַ* הַזּוֹרְמִים לְאִטָּם
וּשְׂמֵחִים הֵם עַל רְצִין וּבֶן רְמַלְיָהוּ,
7 לָכֵן הִנֵּה יְהֹוָה יַעֲלֶה עֲלֵיהֶם
אֶת מֵי הַנָּהָר* הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים,
אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְאֶת כָּל כְּבוֹדוֹ.
הוּא יִשְׁטֹף וְיַעֲבֹר וְיַגִּיעַ עַד הַצַּוָּאר;
כְּנָפָיו הַפְּרוּשׂוֹת יְמַלְּאוּ אֶת רֹחַב אַרְצְךָ,
עִמָּנוּ אֵל!”
9 הַזִּיקוּ, עַמִּים, אַךְ תְּנֻפְּצוּ לִרְסִיסִים.
הַאֲזִינוּ, הַבָּאִים מִמֶּרְחַקֵּי הָאָרֶץ!
הִכּוֹנוּ לַקְּרָב,* אַךְ תְּנֻפְּצוּ לִרְסִיסִים!
הִכּוֹנוּ לַקְּרָב, אַךְ תְּנֻפְּצוּ לִרְסִיסִים!
10 רִקְמוּ מְזִמָּה, אַךְ הִיא תּוּפַר!
אִמְרוּ מָה שֶׁתִּרְצוּ, אַךְ הִיא לֹא תַּצְלִיחַ,
כִּי עִמָּנוּ אֵל!
11 כָּךְ אָמַר יְהֹוָה אֵלַי, בִּהְיוֹת עָלַי יָדוֹ הַחֲזָקָה, כְּדֵי לְהַזְהִירֵנִי מִלָּלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הָעָם הַזֶּה:
12 ”לֹא תִּקְרְאוּ קֶשֶׁר* לְכָל מָה שֶׁהָעָם הַזֶּה יִקְרָא לוֹ קֶשֶׁר!
אַל תִּירְאוּ מִפְּנֵי מָה שֶׁהוּא יָרֵא;
אַל תִּרְעֲדוּ מִפָּנָיו.
13 אֶת יְהֹוָה צְבָאוֹת — אוֹתוֹ תַּחְשִׁיבוּ לְקָדוֹשׁ,
אוֹתוֹ תִּירְאוּ,
וּמִפָּנָיו תִּרְעֲדוּ”.
14 הוּא יִהְיֶה לְמִקְדָּשׁ,
אַךְ לְאֶבֶן נֶגֶף
וּלְצוּר מִכְשׁוֹל
לִשְׁנֵי בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל,
לְפַח וּלְמַלְכֹּדֶת
לְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם.
15 רַבִּים מֵהֶם יִכָּשְׁלוּ וְיִפְּלוּ וְיִשָּׁבְרוּ;
הֵם יִלָּכְדוּ וְיִתָּפְסוּ.
17 אוֹסִיף לְחַכּוֹת* לִיהֹוָה, הַמַּסְתִּיר פָּנָיו מִבֵּית יַעֲקֹב, וַאֲקַוֶּה לוֹ.
18 הִנֵּה אָנוֹכִי וְהַיְּלָדִים אֲשֶׁר נָתַן לִי יְהֹוָה, הִנְנוּ כְּאוֹתוֹת וּכְמוֹפְתִים בְּיִשְׂרָאֵל מֵאֵת יְהֹוָה צְבָאוֹת, הַשּׁוֹכֵן בְּהַר צִיּוֹן.
19 וְאִם יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם: ”שַׁאֲלוּ אֶת פִּי בַּעֲלֵי הָאוֹב וּמַגִּידֵי הָעֲתִידוֹת הַמְּצַפְצְפִים וְהַמְּמַלְמְלִים”, הַאִם עַם אֵינוֹ צָרִיךְ לִשְׁאֹל אֶת פִּי אֱלֹהָיו? הַאִם עֲלֵיהֶם לִשְׁאֹל אֶת פִּי הַמֵּתִים בְּעַד הַחַיִּים? 20 בִּמְקוֹם זֹאת, עֲלֵיהֶם לִפְנוֹת אֶל הַתּוֹרָה וְהַתְּעוּדָה!*
כַּאֲשֶׁר הֵם אֵינָם מְדַבְּרִים לְפִי הַדָּבָר הַזֶּה, אֵין לָהֶם אוֹר.* 21 וְכָל אֶחָד יַעֲבֹר בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ כְּשֶׁהוּא סוֹבֵל וְרָעֵב; וּמִכֵּיוָן שֶׁרָעֵב הוּא וְזוֹעֵם, הוּא יְקַלֵּל אֶת מַלְכּוֹ וְאֶת אֱלֹהָיו בְּהַבִּיטוֹ מַעְלָה. 22 וְאָז הוּא יַבִּיט אֶל הָאָרֶץ וְיִרְאֶה רַק צָרָה וַחֲשֵׁכָה, עֲלָטָה וּמְצוּקָה, אֲפֵלָה וְלֹא נֹגַהּ.