הילטון אהב אגרוף.‏ בגיל שבע הוא כבר הספיק להשתתף בלא מעט קרבות — בתוך הזירה ומחוצה לה.‏ בתקופת התיכון הוא נהג לשוטט ברחובות עם חבריו ולחפש מישהו לריב אתו.‏ ”‏הייתי גונב,‏ מהמר,‏ צופה בפורנוגרפיה,‏ מטריד בחורות ומקלל את הוריי”‏,‏ הוא מספר.‏ ”‏ההתנהגות שלי הייתה כל כך איומה שהוריי חשבו שאני חסר תקנה.‏ אחרי שסיימתי את לימודיי בתיכון,‏ עזבתי את הבית”‏.‏

בחלוף 12 שנה,‏ כשהגיע הילטון שוב לבית הוריו,‏ הם התקשו להאמין שמי שעומד מולם הוא בנם.‏ הוא התנהג ברוגע,‏ באיפוק ובכבוד.‏ מה הביא למהפך המדהים?‏ בתקופה שחי מחוץ לבית הוריו חשב הילטון בכובד ראש לאן מועדות פניו.‏ הוא גם החל ללמוד את המקרא בתקווה שהכתוב בו יעזור לו לשנות את דרכיו.‏ ”‏יישמתי את מה שקראתי במקרא”‏,‏ אומר הילטון.‏ ”‏הייתי צריך להסיר את האישיות הישנה שלי ולכבד את הוריי כמו שכתוב באפסים ו׳:‏2,‏ 3‏.‏ לראשונה בחיי מצאתי אושר אמיתי והסבתי שמחה לאבי ואמי ולא כאב לב”‏.‏

סיפורו של הילטון ממחיש שהמקרא הוא ספר אקטואלי המקנה לאדם ערכים היכולים להביא לשינויים כבירים בחייו (‏עברים ד׳:‏12‏)‏.‏ כעת נבחן כמה מהערכים הללו — יושר,‏ שליטה עצמית,‏ נאמנות ואהבה — ונראה מדוע הם יכולים להעשיר עד מאוד את חיינו.‏

עיקרון מקראי:‏ ”‏יהוה,‏ מי יגור באוהלך?‏ .‏.‏.‏ הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו”‏ (‏תהלים ט״ו:‏1,‏ 2‏)‏.‏

היתרונות:‏ רוב האנשים מוקירים יושר והגינות.‏ אך כיצד ינהג אדם אם תצוץ בדרכו הזדמנות להפיק רווח בדרך לא־כשרה,‏ וזאת מבלי להיתפס?‏ כאן נכנס לתמונה הלב,‏ טבעו האמיתי של האדם.‏

רקל,‏ שעסקה ברכש,‏ מספרת:‏ ”‏לפעמים סוכני מכירות הציעו לי כסף מתחת לשולחן.‏ הם הבטיחו לי שאם ארכוש את המוצרים שלהם,‏ חלק מדמי ’‏ההנחה’‏ יגיע לכיס שלי במקום לחברה.‏ אבל ידעתי שבמקרא כתוב שצריך לנהוג ביושר ולכן סירבתי.‏ כשהמנהלת שלי שמעה על כך,‏ זה חיזק את האמון שלה בי”‏.‏

אילו רקל הייתה נענית להצעה המפתה,‏ בטווח הקצר היא הייתה מפיקה רווח כספי.‏ אך מה היה קורה אם המנהלת שלה הייתה מגלה זאת?‏ רקל ודאי הייתה מאבדת את מקום עבודתה,‏ וזה היה פוגע בסיכוייה למצוא עבודה אחרת.‏ אך מלבד כל זאת,‏ לרקל היה חשוב אף יותר לשמור על מצפון נקי ועל כבודה העצמי.‏ במשלי כ״ב:‏1 נאמר:‏ ”‏נבחר שם מעושר רב,‏ ומכסף ומזהב חן טוב”‏,‏ כלומר שם טוב עדיף על עושר,‏ וכבוד עדיף על כסף וזהב.‏

גם ג׳סי היה עובד ישר ואמין.‏ בזכות כך הוא רכש לעצמו שם טוב בעיני מעסיקו.‏ אילו יתרונות צמחו לו מכך?‏ לא רק שהוא קודם לתפקיד ניהולי,‏ אלא גם ניתנה לו האפשרות לעבוד בשעות גמישות יותר.‏ כתוצאה מכך התאפשר לו לבלות יותר בחברת אשתו וילדיו ולהקדיש יותר זמן לפעילויות רוחניות.‏

ישנם מעסיקים המחפשים עובדים בקרב קבוצות הידועות ביושרן.‏ לדוגמה,‏ מנהל חברה בפיליפינים כתב לסניף המקומי של עדי־יהוה ואמר שהוא מעוניין שעדי־יהוה יגישו מועמדות לעבודה בחברה שלו.‏ הוא ציין שהם אנשים ”‏חרוצים,‏ ישרים ומסורים”‏.‏ על כל פנים,‏ את כל הכבוד על כך יש לזקוף ליהוה אלוהים המלמד אותנו ’‏לשנוא רע ולאהוב טוב’‏ (‏עמוס ה׳:‏15‏)‏.‏

עיקרון מקראי:‏ ”‏כל רוחו יוציא כסיל,‏ וחכם באחור ישבחנה [‏שולט ברגשותיו]‏”‏ (‏משלי כ״ט:‏11‏)‏.‏

היתרונות:‏ אם היית צריך להעלות על הכתב את כל היתרונות הנלווים לשליטה עצמית,‏ היית ממלא דפים על גבי דפים.‏ למשל,‏ שליטה עצמית תורמת לבריאותנו הגופנית.‏ במקרא כתוב:‏ ”‏חיי בשרים לב מרפא”‏,‏ כלומר לב רגוע מביא חיים לאדם.‏ בפסוק אחר נאמר:‏ ”‏לב שמח ייטיב גֵהָה [‏בריאות]‏”‏ (‏משלי י״ד:‏30;‏ י״ז:‏22‏)‏.‏ ממחקרים עולה שאנשים בעלי נטייה לכעס ותוקפנות נמצאים בסיכון מוגבר ללקות במחלות,‏ בעיקר מחלות לב.‏ אך היתרונות הנובעים משליטה עצמית אינם מסתכמים רק ביתרונות בריאותיים.‏

קסיוס,‏ כיום בשנות ה־30 לחייו,‏ מספר:‏ ”‏הייתי אדם שוחר ריב וחם מזג.‏ כל הזמן הייתי מעורב בקטטות.‏ לא הייתה לי טיפת כבוד עצמי.‏ אבל הכול השתנה כשהתחלתי ליישם את עקרונות המקרא.‏ למדתי לשלוט במזג שלי,‏ לגלות ענווה ולסלוח לאחרים.‏ אם לא הייתי לומד לעשות את זה,‏ יכול להיות שהייתי יושב היום בכלא.‏ אני מרגיש כאילו קמתי לתחייה!‏”‏

עיקרון מקראי:‏ ”‏יהיו הנישואין מכובדים אצל הכול ותהיה מיטת הנישואין ללא טומאה”‏ (‏עברים י״ג:‏4‏)‏.‏

היתרונות:‏ יש החושבים שנאמנות בנישואין היא מושג מיושן.‏ אך הם טועים — ובגדול!‏ כפי שהיה נכון בימים שבהם נכתב המקרא,‏ גם כיום בוגדנות מובילה לכאב וצער (‏משלי ו׳:‏34,‏ 35‏)‏.‏

ג׳סי,‏ בעל ואב לשניים,‏ כתב:‏ ”‏בזכות נאמנותנו זה לזה יש לאשתי ולי יחסים הדוקים,‏ ואנחנו מאושרים.‏ אמון הוא דבר חיוני בנישואין,‏ וחוסר נאמנות הורס את האמון”‏ — ומלבד זאת גם מסב נזק רב לילדים.‏

ליגאיהa נקטה קו פעולה שסיכן את נישואיה.‏ ”‏התחלתי להתרועע עם אנשים שהשפיעו עליי לרעה”‏,‏ היא מספרת.‏ ”‏בעקבות כך התחלתי ללכת למסיבות לילה פרועות ולבגוד בבעלי”‏.‏ האם סגנון החיים הזה הסב לה אושר?‏ כלל וכלל לא.‏ היא ובעלה רבו כל הזמן,‏ והיא הייתה אומללה.‏ היא מוסיפה:‏ ”‏כשראיתי לאיזה מצב מחפיר הכנסתי את עצמי,‏ הבנתי עד כמה צדקו הוריי כשאמרו לי:‏ ’‏חברה רעה תשחית הרגלים טובים’‏”‏ (‏קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏33‏)‏.‏

ליגאיה ממשיכה:‏ ”‏לפני שהעניינים החמירו עוד יותר,‏ החלטתי לשים סוף להתנהגות הפסולה שלי ולהתחיל ללמוד את המקרא — והפעם ליישם את הכתוב בו”‏.‏ מה הייתה התוצאה?‏ נישואיה ניצלו,‏ ובעלה החל להפגין כלפיה יותר חמימות ולנהוג בה בכבוד.‏ ”‏המקרא שינה את חיי”‏,‏ היא אומרת,‏ ”‏ואני לא מתחרטת לרגע על כך שזנחתי את סגנון החיים הקודם שלי ואת ’‏החברים’‏ שלי”‏.‏

עיקרון מקראי:‏ ”‏לבשו אהבה,‏ שכן היא קשר מושלם של אחדות”‏ (‏קולוסים ג׳:‏14‏)‏.‏

היתרונות:‏ האהבה המוזכרת במקרא היא ברוב המקרים לא אהבה רומנטית או מינית,‏ אלא אהבה המושתתת על עקרונות.‏ היא מתאפיינת בתכונות כמו חמלה,‏ סלחנות,‏ ענווה,‏ נאמנות,‏ טוב לב וסבלנות (‏מיכה ו׳:‏8;‏ קולוסים ג׳:‏12,‏ 13‏)‏.‏ בניגוד להתאהבות רומנטית,‏ שלרוב מתפוגגת עם הזמן,‏ אהבה יכולה להמשיך לצמוח עד אין קץ.‏

ברנדה,‏ הנשואה קרוב ל־30 שנה,‏ מציינת:‏ ”‏האהבה שיש לזוגות טריים כלל לא משתווה לאהבה שיש לבני זוג שנישואיהם הלכו והתחזקו עם השנים”‏.‏

סאם,‏ הנשוי כבר 12 שנה,‏ מספר:‏ ”‏בכל פעם שאשתי ואני רואים עד כמה עצות המקרא יעילות,‏ ועד כמה הן פשוטות,‏ זה כל כך משמח אותנו — ואפילו מפתיע אותנו!‏ כשאתה מיישם אותן,‏ הכול הולך חלק.‏ הייתי רוצה לומר שאני תמיד עושה את זה,‏ אבל לפעמים אני לא.‏ זה בדרך כלל קורה כשאני יותר מדי רגיש,‏ קצת אנוכי או עייף.‏ בזמנים כאלה אני מבקש מיהוה שיעזור לי לסלק את הרגשות השליליים שיש בלבי.‏ אחר כך אני מחבק את אשתי,‏ ותוך זמן קצר אנחנו מרגישים כאילו לא קרה שום דבר לא נעים”‏.‏

ישוע המשיח אמר ש”‏החוכמה נצדקת על־ידי מעשיה”‏ (‏מתי י״א:‏19‏)‏.‏ על־פי אמת מידה זו,‏ המקרא אכן הוכיח את עצמו כספר של חוכמת אמת בכל תחום ותחום.‏ העקרונות והערכים שבו תמיד מביאים לתוצאות טובות.‏ הם עומדים במבחן הזמן.‏ הם מתעלים מעל הבדלי תרבות ולאום.‏ מלבד זאת,‏ העובדה שהם משקפים הבנה כה מעמיקה של טבע האדם מוכיחה שהם נובעים ממקור נעלה — מבוראנו,‏ יהוה אלוהים.‏ אך כדי להיווכח בכך,‏ יש לפעול על־פיהם.‏ מסיבה זו המקרא מושיט לנו את ההזמנה הבאה:‏ ”‏טעמו וראו כי טוב יהוה”‏ (‏תהלים ל״ד:‏9‏)‏.‏ האם תיענה להזמנה זו‏?‏