לשלום של עם־אלוהים.‏ אחדות מההבטחות הללו נתקיימו עוד בימי זכריה.‏ כיום,‏ הכל כבר התגשם או נמצא בשלבי התגשמות.‏

‏”‏קינאתי לציון”‏

6,‏ 7.‏ באילו דרכים יהוה ’‏קינא לציון בחימה גדולה’‏?‏

⁶ הביטוי מופיע לראשונה בזכריה ח׳:‏2‏,‏ שם אנו קוראים:‏ ”‏כה אמר יהוה צבאות:‏ ’‏קינאתי לציון קנאה גדולה וחימה גדולה קינאתי לה’‏”‏.‏ משמעות הבטחתו של יהוה לקנא לבני עמו,‏ לחוש כלפיהם מסירות רבה,‏ היתה שהוא יעמוד על המשמר כדי להשיב להם את השלום.‏ שיקום עם־ישראל וארצו ובנייתו מחדש של המקדש היוו עדות לקנאה זו.‏

⁷ אולם,‏ מה באשר לאלה שהתנגדו לעם יהוה?‏ קנאתו לעמו נועדה להשתוות ל’‏חמתו הגדולה’‏ על אויבים אלה.‏ כאשר היהודים הנאמנים עבדו את אלוהים במקדש המשוקם,‏ הם יכלו להרהר בגורלה של בבל האדירה,‏ שכבר נפלה.‏ הם יכלו לחשוב גם על כשלונם החרוץ של האויבים,‏ שניסו למנוע את בנייתו מחדש של בית־המקדש (‏עזרא ד׳:‏1–6;‏ ו׳:‏3‏)‏.‏ והם יכלו להודות ליהוה על שקיים את הבטחתו.‏ קנאתו הנחילה להם ניצחון!‏

‏”‏עיר־האמת”‏

8.‏ בניגוד לזמנים קדומים יותר,‏ כיצד ירושלים נועדה להיות עיר־אמת בימי זכריה?‏

⁸ זכריה כתב בשנית:‏ ”‏כה אמר יהוה”‏.‏ מה היו דברי יהוה הפעם?‏ ”‏שבתי אל ציון ושכנתי בתוך ירושלים;‏ ונקראה ירושלים עיר־האמת,‏ והר יהוה צבאות הר הקודש”‏ (‏זכריה ח׳:‏3‏)‏.‏ לפני שנת 607 לפה״ס,‏ ירושלים כלל לא היתה עיר־האמת.‏ כוהניה ונביאיה היו מושחתים,‏ ואנשיה לא־נאמנים (‏ירמיהו ו׳:‏13;‏ ז׳:‏29–34;‏ י״ג:‏23–27‏)‏.‏ אותה שעה,‏ עם־אלוהים בנה מחדש את בית־המקדש והפגין את מחויבותו לעבודת־אלוהים הטהורה.‏ רוח יהוה שבה לשכון בירושלים.‏ האמיתוֹת של עבודת־אלוהים הטהורה שוב נשמעו בה,‏ ולכן ניתן היה לכנות את ירושלים ”‏עיר־האמת”‏.‏ ניתן היה לקרוא למיקומה המרומם ”‏הר יהוה”‏.‏

9.‏ באיזה שינוי ראוי לציון במצבם התנסו ”‏ישראל השייכים לאלוהים”‏ בשנת 1919?‏

⁹ בעוד ששתי הכרזות אלה היו מלאות משמעות עבור עם־ישראל הקדום,‏ הן צופנות בחובן משמעות רבה עבורנו,‏ אנו החיים בשלהי המאה ה־20.‏ לפני כמעט 80 שנה,‏ במרוצת מלחמת־העולם הראשונה,‏ אלפים מעטים של משוחים שיצגו בימים ההם את ”‏ישראל השייכים לאלוהים”‏,‏ נשבו מבחינה רוחנית,‏ בדיוק כשם שבבל שבתה את עם־ישראל הקדום (‏גלטים ו׳:‏16‏)‏.‏ באורח נבואי,‏ הם תוארו כגוויות המוטלות ברחוב.‏ בכל זאת,‏ היה להם רצון כן לעבוד את יהוה ”‏ברוח ובאמת”‏ (‏יוחנן ד׳:‏24‏)‏.‏ לפיכך,‏ ב־1919,‏ יהוה שחרר אותם מן השבי,‏ בהקימו אותם לתחייה מהמוות הרוחני שלהם (‏ההתגלות י״א:‏7–13‏)‏.‏ כך השיב יהוה ב’‏הן’‏ מהדהד לשאלתו הנבואית של ישעיהו:‏ ”‏היוחל ארץ ביום אחד,‏ אם יוולד גוי פעם אחת?‏”‏ (‏ישעיהו ס״ו:‏8‏)‏ בשנת 1919,‏ שוב היו משרתי יהוה קיימים כאומה רוחנית ב”‏ארץ”‏ שלהם,‏ היינו בנחלתם הרוחנית עלי־אדמות.‏

10.‏ מ־1919 ואילך,‏ מאילו ברכות נהנים המשיחיים המשוחים ב”‏ארץ”‏ שלהם?‏

¹⁰ כשהם מוגנים בארץ זו,‏ משיחיים משוחים שירתו במקדש הרוחני הגדול של יהוה.‏ הם נבחרו להיות ”‏העבד הנאמן והנבון”‏,‏ וקיבלו על עצמם את האחריות לדאוג לרכושו הארצי של ישוע,‏ זכות שהם ממשיכים ליהנות ממנה לקראת תום המאה ה־20 (‏מתי כ״ד:‏45–47‏,‏ דל׳‏‏)‏.‏ הם למדו היטב את הלקח,‏ שיהוה הוא ”‏אלוהי השלום”‏ (‏תסלוניקים א׳.‏ ה׳:‏23‏)‏.‏

11.‏ כיצד הוכיחו מנהיגי־הדת של הנצרות כי הם אויבי עם־אלוהים?‏

¹¹ אך,‏ מה באשר לאויביו של ישראל השייכים לאלוהים?‏ קנאתו של יהוה לעמו משתווה לחמתו על המתנגדים.‏ במרוצת מלחמת־העולם הראשונה,‏ מנהיגי־הדת של הנצרות הפעילו לחצים כבדים ביותר בניסיון כושל לשים קץ לקבוצה קטנה זו של משיחיים דוברי־אמת.‏ במרוצת מלחמת־העולם השנייה,‏ כמרי הנצרות היו מאוחדים במטרה אחת בלבד:‏ משני צדי המתרס,‏ הם האיצו בממשלות לאסור את פעילותם של עדי־יהוה.‏ אפילו כיום,‏ בארצות רבות מנהיגי־הדת מסיתים את הממשלות להגביל את פעילות ההטפה המשיחית של עדי־יהוה או להטיל עליה חרם.‏

12,‏ 13.‏ כיצד מבטא יהוה את חמתו נגד הנצרות?‏

¹² הדבר לא נעלם מעיני יהוה.‏ לאחר מלחמת־העולם הראשונה,‏ הנצרות יחד עם שאר ”‏בבל הגדולה”‏ חוו נפילה (‏ההתגלות י״ד:‏8‏)‏.‏ ממשותה של נפילת בבל נודעה ברבים,‏ כאשר משנת 1922 ואילך ניחתה סדרת מכות סמליות,‏ שחשפו את המוות הרוחני שבו היא שרויה,‏ והזהירו מפני השמדתה הקריבה (‏ההתגלות ח׳:‏7 עד ט׳:‏21‏)‏.‏ עם הצטברות עדויות נוספות לכך שמכות אלה אכן ניחתות,‏ ניתנה ההרצאה ”‏קצן של דתות־הכזב קרוב”‏ בכל רחבי־העולם ב־23 באפריל 1995,‏ ולאחריה הופצו מאות מיליוני עותקים של ההוצאה המיוחדת בלועזית של העלון ‏”‏חדשות המלכות”‏.‏

¹³ כיום,‏ מצבה של הנצרות עלוב.‏ במשך המאה ה־20 כולה,‏ חבריה הרגו זה את זה במלחמות אכזריות,‏ שזכו לברכתם של כמריה ומטיפיה.‏ בארצות אחדות השפעתה אפסית.‏ היא נידונה להשמדה יחד עם שאר ”‏בבל הגדולה”‏ (‏ההתגלות י״ח:‏21‏)‏.‏

שלום למשרתי יהוה

14.‏ איזה תיאור נבואי וציורי ניתן לגבי האנשים הנהנים משלום?‏

¹⁴ מאידך,‏ בשנה הנוכחית,‏ 1996,‏ משרתי יהוה נהנים משפע שלום בארצם המשוקמת,‏ כמתואר בהצהרתו השלישית של יהוה:‏ ”‏כה אמר יהוה צבאות:‏ ’‏עוד יֵשבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים.‏ ורחובות העיר יימלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה’‏”‏ (‏זכריה ח׳:‏4,‏ 5‏)‏.‏

15.‏ חרף מלחמות האומות,‏ מאיזה שלום נהנים משרתי יהוה?‏

¹⁵ תיאור ציורי משמח זה מראה דבר ראוי לציון בעולם שסוע־מלחמות זה — עם השוכן בשלום.‏ מאז 1919,‏ החלו להתגשם דבריו הנבואיים של ישעיהו:‏ ”‏’‏שלום שלום לרחוק ולקרוב’‏,‏ אמר יהוה,‏ ’‏ורפאתיו.‏.‏.‏ [‏אך]‏ אין שלום’‏,‏ אמר אלוהַי,‏ ’‏לרשעים’‏”‏ (‏ישעיהו נ״ז:‏19–21‏)‏.‏ כמובן,‏ משרתי יהוה,‏ שאינם חלק מן העולם,‏ אינם יכולים להימנע מהשפעתה של מהומת הגויים (‏יוחנן י״ז:‏15,‏ 16‏)‏.‏ בארצות אחדות,‏ הם מחזיקים מעמד לנוכח קשיים חמורים ואחדים אפילו נהרגו.‏ אולם,‏ משיחיים אמיתיים נהנים משלום בשני מישורים עיקריים.‏ ראשית,‏ יש להם ”‏שלום עם אלוהים הודות ל[‏אדונם]‏ ישוע המשיח”‏ (‏רומים ה׳:‏1‏)‏.‏ שנית,‏ הם נהנים משלום בינם לבין עצמם.‏ הם מטפחים את ”‏החוכמה אשר ממעל”‏,‏ אשר ”‏ראשית טהורה היא;‏ לאחר זאת אוהבת שלום”‏ (‏יעקב ג׳:‏17;‏ גלטים ה׳:‏22–24‏)‏.‏ יתר־על־כן,‏ הם מחכים בכליון־עיניים ליהנות משלום במלוא מובן המלה,‏ כאשר ”‏ענווים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום”‏ (‏תהלים ל״ז:‏11‏)‏.‏

16,‏ 17.‏ (‏א)‏ כיצד ”‏זקנים וזקנות”‏ ו”‏ילדים וילדות”‏ מתחזקים בארגון יהוה?‏ (‏ב)‏ מה ממחיש את השלום השורר בקרב משרתי יהוה?‏

¹⁶ בקרב משרתי יהוה,‏ עדיין יש ”‏זקנים וזקנות”‏,‏ היינו,‏ משוחים הזוכרים את נצחונותיו הראשונים של ארגון יהוה.‏ נאמנותם והתמדתם לנוכח סבל זוכות להערכה רבה.‏ משוחים צעירים יותר הנהיגו במרוצת שנות ה־30’‏ הסוערות ובשנות מלחמת־העולם השנייה וכמו־כן בשנים המרגשות שלאחר מכן,‏ שבמהלכן חל גידול.‏ יתרה מזו,‏ במיוחד מאז שנת 1935,‏ נראה בבירור ”‏המון רב”‏ של ”‏צאן אחרות”‏ (‏ההתגלות ז׳:‏9;‏ יוחנן י׳:‏16‏)‏.‏ בשעה שהמשיחיים המשוחים מתבגרים ומתמעטים,‏ הצאן האחרות ממשיכות במלאכת ההטפה ומרחיבות אותה בעולם כולו.‏ בשנים האחרונות,‏ צאן אחרות זורמות בהמוניהן אל הארץ של עם־אלוהים.‏ שהרי רק אשתקד,‏ 491,‏338 מהן נטבלו כסמל להקדשתן ליהוה!‏ חדשים אלה הם אכן צעירים מאוד מבחינה רוחנית.‏ התלהבותם ורעננותם זוכות להוקרה עת שהם מרחיבים את שורותיהם של השרים תהילות והודיות ”‏לאלוהינו היושב על הכיסא ולשה”‏ (‏ההתגלות ז׳:‏10‏)‏.‏

¹⁷ כיום,‏ ’‏רחובות העיר מלאים ילדים וילדות’‏,‏ עדים בעלי מרץ נעורים.‏ בשנת־השירות 1995,‏ נתקבלו דיווחים מ־232 ארצות ואיים.‏ אך,‏ אין כל יריבות בינלאומית,‏ שנאה בין־שבטית או קנאה פסולה בין המשוחים ובין הצאן האחרות.‏ כולם גדלים יחד מבחינה רוחנית,‏ מאוחדים באהבה.‏ אגודת־האחים חובקת־העולם של עדי־יהוה היא אכן ייחודית בזירה העולמית (‏קולוסים ג׳:‏14;‏ פטרוס א׳.‏ ב׳:‏17‏)‏.‏

הייפלא מיהוה דבר?‏

18,‏ 19.‏ מאז 1919,‏ כיצד ביצע יהוה דבר שמנקודת־מבט אנושית נראה כאילו ייפלא ממנו?‏

¹⁸ עוד בשנת 1918,‏ כאשר השארית המשוחה היתה מורכבת רק מאלפים בודדים של נפשות נדכאות בשבי רוחני,‏ איש לא יכול היה לחזות את השתלשלות המאורעות.‏ למרות זאת,‏ יהוה ידע — כפי שמאשרת הצהרתו הנבואית הרביעית:‏ ”‏כה אמר יהוה צבאות:‏ ’‏כי ייפלא בעיני שארית העם הזה בימים ההם,‏ גם בעיניי ייפלא?‏’‏ נאום יהוה צבאות”‏ (‏זכריה ח׳:‏6‏)‏.‏

¹⁹ ב־1919,‏ רוח יהוה הפיחה חיים בעמו למען העבודה שהיתה נכונה לו.‏ בכל זאת,‏ היה צורך באמונה כדי לדבוק בארגון הקטן של עובדי יהוה.‏ הם היו מעטים מאוד,‏ ודברים רבים לא היו ברורים.‏ אולם,‏ אט אט יהוה חיזק אותם מבחינה ארגונית והכשיר אותם לביצוע הפעילות המשיחית של הכרזת הבשורה הטובה ועשיית התלמידים (‏ישעיהו ס׳:‏17,‏ 19;‏ מתי כ״ד:‏14;‏ כ״ח:‏19,‏ 20‏)‏.‏ בהדרגה,‏ הוא עזר להם להבין נושאים חשובים כגון הניטרליות והריבונות האוניברסלית.‏ האם ייפלא מיהוה ביצוע רצונו באמצעות קבוצה קטנה זו של עדים?‏ התשובה היא לאו מוחלט!‏ הדבר זוכה לאישור בעמ’‏ 10 עד 13 של חוברת זו,‏ המציגים את הטבלה של פעילות עדי־יהוה לשנת־השירות 1995.‏

‏”‏ואני אהיה להם לאלוהים”‏

20.‏ לפי הנבואה,‏ מה יהא היקף איסופם של משרתי אלוהים?‏

²⁰ ההצהרה החמישית מוסיפה ומראה את המצב המשמח של עדי־יהוה כיום:‏ ”‏כה אמר יהוה צבאות:‏ ’‏הנני מושיע את עמי מארץ מזרח ומארץ מבוא השמש.‏ והבאתי אותם ושכנו בתוך ירושלים;‏ והיו לי לעם,‏ ואני אהיה להם לאלוהים באמת ובצדקה’‏”‏ (‏זכריה ח׳:‏7,‏ 8‏)‏.‏

21.‏ באיזו דרך עתרת השלום של משרתי יהוה נשמרת ואף מתרחבת?‏

²¹ בשנת 1996 אנו יכולים לומר ללא היסוס שהבשורה הטובה הוכרזה ברחבי העולם כולו,‏ ”‏מארץ מזרח”‏ עד ל״ארץ מבוא השמש”‏.‏ אנשים מכל העמים נעשים לתלמידים,‏ והללו חוזים בהתגשמותה של הבטחת יהוה:‏ ”‏וכל בנייך לימודי יהוה,‏ ורב שלום בנייך”‏ (‏ישעיהו נ״ד:‏13‏)‏.‏ אנו נהנים משלום משום שאנו לימודי יהוה.‏ לשם כך,‏ ספרות יצאה לאור ביותר מ־300 שפות.‏ אשתקד בלבד,‏ נוספו 21 שפות.‏ חוברת המצפה יוצאת לאור כיום בו־זמנית ב־111 שפות,‏ וחוברת עורו!‏ ב־54 שפות.‏ כינוסים ארציים ובינלאומיים מהווים המחשה פומבית לשלום של משרתי אלוהים.‏ אסיפות שבועיות מאחדות אותנו ומספקות לנו את העידוד הדרוש כדי להישאר יציבים (‏עברים י׳:‏23–25‏)‏.‏ אכן,‏ יהוה מלמד ומחנך את עמו ”‏באמת ובצדקה”‏.‏ הוא נותן שלום למשרתיו.‏ איזו ברכה היא עבורנו להשתתף בעתרת השלום!‏

התוכל להסביר?‏

◻ כיצד יהוה ’‏מקנא בחימה גדולה’‏ לעמו בימינו?‏

◻ כיצד נהנה עם יהוה משלום אפילו בארצות שסועות־מלחמה?‏

◻ באיזו דרך ’‏רחובות העיר מלאים בילדים וילדות’‏?‏

◻ אילו אמצעים סיפק יהוה כדי שמשרתיו יוכלו להיות לימודיו?‏

‏”‏האמת והשלום אהבו”‏!‏

‏”‏ויהי דבר יהוה צבאות אלי לאמור:‏ ’‏.‏.‏.‏האמת והשלום אֱהבו’‏”‏ (‏זכריה ח׳:‏18,‏ 19‏)‏.‏

1,‏ 2.‏ (‏א)‏ על מה מצביעות תולדות האנושות בכל הנוגע לשלום?‏ (‏ב)‏ מדוע העולם הנוכחי לעולם לא יראה שלום אמיתי?‏

‏”‏מעולם לא שרר שלום בעולם.‏ במקום כלשהו — ופעמים רבות במקומות רבים בו־זמנית — תמיד היו מלחמות”‏.‏ אלה היו דברי פרופסור מילטון מאייר מאוניברסיטת מסצ׳וסטס,‏ ארה״ב.‏ איזו פרשנות עגומה לגבי האנושות!‏ אמת,‏ האדם רוצה שלום.‏ פוליטיקאים ניסו לשמור עליו בדרכים שונות ומגוונות,‏ החל בפאקס רומאנה (‏שלום רומאי)‏ מתקופת הרומאים וכלה במדיניות של ”‏חורבן הדדי בטוח”‏ במהלך המלחמה הקרה.‏ אך בסופו של דבר,‏ כל מאמציהם עלו בתוהו.‏ כשם שישעיהו הסביר לפני מאות רבות של שנים,‏ ”‏מלאכי שלום מר יבכיון”‏ (‏ישעיהו ל״ג:‏7‏)‏.‏ מדוע כך הדבר?‏

² הסיבה לכך היא שהשלום צריך לנבוע מהעדר שנאה וחמדנות;‏ עליו להיות מעוגן באמת.‏ שלום אינו יכול להתבסס על שקרים.‏ לכן,‏ כאשר יהוה הבטיח לעם־ישראל הקדום שיקום ושלום,‏ אמר:‏ ”‏הנני נוטה אליה כנהר שלום וכנחל שוטף כבוד גויים”‏ (‏ישעיהו ס״ו:‏12‏)‏.‏ אל סדר־הדברים הזה,‏ השטן,‏ הוא ”‏רוצח”‏ וכן ”‏שקרן הוא ואבי השקר”‏ (‏יוחנן ח׳:‏44;‏ קורינתים ב׳.‏ ד׳:‏4‏)‏.‏ כיצד ייתכן שישרור אי־פעם שלום בעולם,‏ אשר זהו אלוהיו?‏

3.‏ איזו מתת יוצאת מן הכלל נתן יהוה לעמו,‏ אף שהוא חי בעולם לא־שקט?‏

³ אולם,‏ ראוי לציין כי יהוה מעניק שלום לעמו אפילו בעודו חי בעולמו שסוע־המלחמה של השטן (‏יוחנן י״ז:‏16‏)‏.‏ במאה השישית לפה״ס,‏ הוא קיים את ההבטחה שהבטיח בשמו ירמיהו והעניק ”‏שלום ואמת”‏ לעם הסגולה שלו כשהשיבו לארץ מולדתו (‏ירמיהו ל״ג:‏6‏)‏.‏ ובאחרית ימים זו,‏ סיפק הוא ”‏שלום ואמת”‏ למשרתיו ב”‏ארץ”‏ שלהם,‏ היינו בנחלתו הרוחנית עלי־אדמות,‏ אף שהם חיים במרוצת עת המצוקה הקשה ביותר שידע העולם אי־פעם (‏ישעיהו ס״ו:‏8;‏ מתי כ״ד:‏7–13;‏ ההתגלות ו׳:‏1–8‏)‏.‏ כאשר אנו ממשיכים בדיוננו על זכריה פרק ח׳‏‏,‏ נגדל בהערכה עמוקה לשלום ואמת אלה שמאת אלוהים,‏ ונראה מה עלינו לעשות כדי להתמיד ליהנות מהם.‏

‏”‏תחזקנה ידיכם”‏

4.‏ כיצד זכריה עודד את עם־ישראל לפעול כדי שיוכל ליהנות משלום?‏

⁴ בפעם השישית בזכריה פרק ח׳‏‏,‏ אנו שומעים הצהרה מרתקת מאת יהוה:‏ ”‏כה אמר יהוה צבאות,‏ ’‏תחזקנה ידיכם השומעים בימים האלה את הדברים האלה מפי הנביאים,‏ אשר ביום יוסד בית יהוה צבאות ההיכל להיבנות.‏ כי לפני הימים ההם שכר האדם לא נהיה;‏ ושכר הבהמה איננה;‏ וליוצא ולבא אין שלום מן הצר,‏ ואשלח את כל האדם איש ברעהו’‏”‏ (‏זכריה ח׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏

5,‏ 6.‏ (‏א)‏ איזה מצב שרר בישראל משום שנפלה רוחם של בני־ישראל?‏ (‏ב)‏ איזה שינוי הבטיח יהוה לעם־ישראל אם יציב את עבודת־אלוהים במקום הראשון?‏

⁵ זכריה אמר דברים אלה בשעה שהמקדש נבנה מחדש בירושלים.‏ קודם לכן,‏ נפלה רוחם של בני־ישראל ששבו מבבל והם הפסיקו את מלאכת בניית־המקדש.‏ מאחר שתשומת־לבם התמקדה ברווחתם האישית,‏ הם לא נתברכו כלל ולא נהנו מהשלום שמאת יהוה.‏ אף שעיבדו את אדמתם ודאגו לכרמיהם,‏ הם לא נהנו משגשוג (‏חגי א׳:‏3–6‏)‏.‏ היה זה כאילו עבדו ללא ”‏שכר”‏.‏

⁶ אותה עת,‏ כאשר המקדש החל להיבנות מחדש,‏ עודד זכריה את היהודים ’‏להתחזק’‏,‏ להציב באומץ את עבודת־אלוהים במקום הראשון.‏ מה היה קורה לו עשו כן?‏ ”‏’‏ועתה לא כימים הראשונים אני לשארית העם הזה’‏,‏ נאום יהוה צבאות.‏ ’‏כי זרע השלום;‏ הגפן תתן פריה,‏ והארץ תתן את יבולה,‏ והשמים יתנו טלם,‏ והנחלתי את שארית העם הזה את כל אלה.‏ והיה כאשר הייתם קללה בגויים,‏ בית יהודה ובית ישראל,‏ כן אושיע אתכם,‏ והייתם ברכה.‏ אל תיראו,‏ תחזקנה ידיכם’‏”‏ (‏זכריה ח׳:‏11–13‏)‏.‏ לו עם־ישראל היה פועל בנחישות,‏ הרי שהיה משגשג.‏ קודם לכן,‏ כאשר האומות רצו להזכיר דוגמה לקללה,‏ יכלו להצביע על ישראל.‏ בעת ההיא,‏ היווה העם דוגמה לברכה.‏ איזו סיבה מצוינת לכך ש’‏תחזקנה ידיהם’‏!‏

7.‏ (‏א)‏ אילו שינויים מרתקים שהתחוללו בקרב משרתי יהוה,‏ הגיעו אל שיאם בשנת־השירות 1995?‏ (‏ב)‏ לאחר סקירה של הדו״ח השנתי,‏ לאילו ארצות שיאים יוצאים מן הכלל של מבשרים,‏ חלוצים וממוצע שעות?‏

⁷ מה באשר לימינו?‏ ובכן,‏ בשנים שלפני 1919,‏ נעדרה ממשרתי יהוה מידת־מה של מסירות והתלהבות.‏ הם לא נקטו עמדה ניטרלית מוחלטת במלחמת־העולם הראשונה,‏ והם נטו ללכת בעקבות אדם במקום בעקבות מלכם,‏ ישוע המשיח.‏ עקב כך,‏ היו שרוחם נפלה עקב התנגדות בתוך הארגון ומחוצה לו.‏ אזי,‏ בשנת 1919,‏ חוזקו ידיהם בעזרת יהוה (‏זכריה ד׳:‏6‏)‏.‏ יהוה נתן להם שלום,‏ והם שגשגו מאוד.‏ הדבר בא לידי ביטוי בתולדותיהם ב־75 השנים האחרונות,‏ שהגיעו אל שיאן בשנת־השירות 1995.‏ כעם,‏ התרחקו עדי־יהוה מלאומנות,‏ שבטיות,‏ דעות קדומות וכל יתר מקורות השנאה (‏יוחנן א׳.‏ ג׳:‏14–18‏)‏.‏ הם משרתים את יהוה במסירות אמיתית בהיכלו הרוחני (‏עברים י״ג:‏15;‏ ההתגלות ז׳:‏15‏)‏.‏ אשתקד בלבד,‏ הם השקיעו יותר ממיליארד שעות בשיחות עם הזולת על אביהם השמימי!‏ הם ניהלו 060,‏865,‏4 שיעורי־מקרא.‏ בממוצע,‏ 521,‏663 נטלו חלק בשירות החלוצי מדי חודש.‏ כשכמרי הנצרות רוצים לציין דוגמה של אנשים נלהבים באמת בעבודת־האלוהים שלהם,‏ הם מצביעים לעתים על עדי־יהוה.‏

8.‏ כיצד כל משיחי כפרט יכול להפיק תועלת מ”‏זרע השלום”‏?‏

⁸ עקב מסירותם והתלהבותם,‏ יהוה נותן למשרתיו את ”‏זרע השלום”‏.‏ כל פרט המטפח זרע זה יווכח כיצד השלום גדל בלבבו ובחייו.‏ כל משיחי מאמין,‏ הרודף שלום עם יהוה ועם אחיו המשיחיים,‏ נהנה מן האמת והשלום של משרתי יהוה הנושאים את שמו (‏פטרוס א׳.‏ ג׳:‏11‏;‏ השווה יעקב ג׳:‏18‏)‏.‏ האין זה נפלא?‏

‏”‏אל תיראו”‏

9.‏ איזה שינוי הבטיח יהוה לחולל במגעיו עם עמו?‏

⁹ עתה,‏ אנו קוראים על ההצהרה השביעית של יהוה.‏ מהי?‏ ”‏כי כה אמר יהוה צבאות,‏ ’‏כאשר זממתי להרע לכם בהקציף אבותיכם אותי’‏,‏ אמר יהוה צבאות,‏ ’‏ולא ניחמתי,‏ כן שבתי זממתי בימים האלה להיטיב את ירושלים ואת בית יהודה.‏ אל תיראו’‏”‏ (‏זכריה ח׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏

10.‏ כיצד מעידות תולדות עדי־יהוה שלא היה מורא בלבבם?‏

¹⁰ אף שבמרוצת מלחמת־העולם הראשונה משרתי יהוה היו מפוזרים במובן הרוחני,‏ בלבבם הם רצו לעשות את הישר.‏ לפיכך,‏ לאחר שיהוה הטיל עליהם משמעת,‏ הוא שינה את דרך הטיפול בהם (‏מלאכי ג׳:‏2–4‏)‏.‏ כיום,‏ במבט לאחור,‏ אנו מודים לו בחום על אשר עשה.‏ אמת,‏ אנו ”‏שנואים על כל הגויים”‏ (‏מתי כ״ד:‏9‏)‏.‏ רבים נאסרו ויש שמתו על מזבח אמונתם.‏ תכופות אנו נתקלים באדישות ובעוינות.‏ אך אין מורא בלבבנו.‏ אנו יודעים שיהוה חזק מכל התנגדות,‏ בין גלויה ובין סמויה (‏ישעיהו מ׳:‏15;‏ אפסים ו׳:‏10–13‏)‏.‏ איננו חדלים לשעות למילים:‏ ”‏קווה אל יהוה;‏ חזק ויאמץ לבך”‏ (‏תהלים כ״ז:‏14‏)‏.‏

‏”‏דברו אמת איש את רעהו”‏

11,‏ 12.‏ מה עלינו לזכור אישית כדי ליהנות ממלוא הברכות שמרעיף יהוה על משרתיו?‏

¹¹ כדי ליהנות מברכות יהוה במלואן,‏ יש דברים שעלינו לזכור.‏ זכריה אמר:‏ ”‏’‏אלה הדברים אשר תעשו:‏ דברו אמת איש את רעהו.‏ אמת ומשפט שלום שיפטו בשעריכם.‏ ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם,‏ ושבועת שקר אל תאהבו;‏ כי את כל אלה אשר שנאתי’‏,‏ נאום יהוה”‏ (‏זכריה ח׳:‏16,‏ 17‏)‏.‏

¹² יהוה מעודדנו לדבר אמת (‏אפסים ד׳:‏15,‏ 25‏)‏.‏ אין הוא שומע את תפילותיהם של אלה החורשים רעה,‏ המסתירים את האמת למען תועלת אישית או הנשבעים לשקר (‏משלי כ״ח:‏9‏)‏.‏ מאחר שהוא שונא כפירה,‏ הוא חפץ שנדבוק באמת המקראית (‏תהלים כ״ה:‏5;‏ יוחנן ב׳.‏ 9–11‏)‏.‏ יתרה מזו,‏ בדומה לזקנים שישבו בשערי העיר בישראל,‏ אל לזקני־הקהילה המטפלים במקרים שיפוטיים לבסס את עצתם והחלטותיהם על דעות אישיות אלא על האמת המקראית (‏יוחנן י״ז:‏17‏)‏.‏ יהוה רוצה שהם יבקשו ”‏משפט שלום”‏,‏ בשעה שהם מנסים כרועים משיחיים לפייס צדדים יריבים ולעזור לחוטאים המגלים חרטה לזכות מחדש ליחסי שלום עם אלוהים (‏יעקב ה׳:‏14,‏ 15;‏ יהודה 23‏)‏.‏ בו־זמנית,‏ הם שומרים על שלום הקהילה,‏ ומנדים באומץ את אלה המפריעים שלום זה וממשיכים במזיד לעשות את הרע (‏קורינתים א׳.‏ ו׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏

‏’‏ששון ושמחה’‏

13.‏ (‏א)‏ על איזה שינוי בנושא הצום ניבא זכריה?‏ (‏ב)‏ אילו צומות קיימו בני־ישראל?‏

¹³ כעת,‏ אנו שומעים הצהרה חגיגית,‏ שמינית במספר:‏ ‏”‏כה אמר יהוה צבאות:‏ ’‏צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים.‏ והאמת והשלום אֱהבו’‏”‏ (‏זכריה ח׳:‏19‏)‏.‏ במסגרת תורת משה,‏ בני־ישראל צמו ביום כיפור כדי להביע את צערם על חטאיהם (‏ויקרא ט״ז:‏29–31‏)‏.‏ קיום ארבעת הצומות שמזכיר זכריה נועד,‏ ככל הנראה,‏ לציין אֵבל על מאורעות הקשורים לכיבוש ירושלים ולחורבנה (‏מלכים ב׳.‏ כ״ה:‏1–4,‏ 8,‏ 9,‏ 22–26‏)‏.‏ אך אותה עת,‏ בית־המקדש נבנה מחדש וירושלים שוב יושבה.‏ האבל הפך לשמחה,‏ והצומות יכלו להפוך למועדים.‏

14,‏ 15.‏ (‏א)‏ כיצד היוותה חגיגת ערב־הזיכרון סיבה נפלאה לשמחה,‏ ומה צריך הדבר להזכירנו?‏ (‏ב)‏ כשם שמגלה הדו״ח השנתי,‏ באילו ארצות היתה הנוכחות בערב־הזיכרון יוצאת מגדר הרגיל?‏

¹⁴ כיום,‏ איננו מקיימים את הצומות המוזכרים בזכריה או את הצום שנקבע בתורה.‏ מאחר שישוע הקריב את חייו למען חטאינו,‏ אנו נהנים מן הברכות של יום כיפור גדול יותר.‏ חטאינו זוכים לכפרה לא רק באופן סמלי אלא לחלוטין (‏עברים ט׳:‏6–14‏)‏.‏ על־ידי קיום הצו של ישוע המשיח,‏ הכהן הגדול השמימי,‏ אנו מקיימים את סעודת־הערב לזכר מותו כחגיגה המשיחית היחידה (‏לוקס כ״ב:‏19,‏ 20‏)‏.‏ האין אנו חשים את ’‏הששון והשמחה’‏,‏ כאשר אנו מתאספים יחדיו מדי שנה לחגיגה זו?‏

¹⁵ אשתקד,‏ 201,‏147,‏13 איש התכנסו כדי לחגוג את ערב־הזיכרון,‏ 284,‏858 איש יותר מאשר בשנת 1994.‏ איזה המון!‏ תאר לך את השמחה ששררה ב־620,‏78 קהילות עדי־יהוה,‏ כאשר קהל רב מן הרגיל התקבץ באולמי־המלכות שלהן לחגיגה זו.‏ ללא ספק,‏ הדבר הניע את כל הנוכחים ’‏לאהוב אמת ושלום’‏ ולזכור את מות האחד אשר הוא ”‏הדרך והאמת והחיים”‏ ואשר מולך עתה כ’‏שר השלום’‏ הגדול של יהוה!‏ (‏יוחנן י״ד:‏6;‏ ישעיהו ט׳:‏5‏)‏ לחגיגה זו היתה משמעות מיוחדת עבור אלה שקיימו אותה בארצות הסובלות אי־שקט ומלחמה.‏ במרוצת 1995,‏ אחדים מאחינו היו עדים לזוועות שלא ניתן להעלות על הדעת.‏ בכל זאת,‏ ’‏שלום אלוהים הנשגב מכל שכל נצר את לבבם ואת מחשבותיהם במשיח ישוע’‏ (‏פיליפים ד׳:‏7‏)‏.‏

‏’‏נלכה לחלות את פני יהוה’‏

16,‏ 17.‏ כיצד יוכלו אנשי הגויים ’‏לחלות את פני יהוה’‏?‏

¹⁶ אך,‏ מאין באו כל המיליונים שנכחו בערב־הזיכרון?‏ ההצהרה התשיעית של יהוה מסבירה:‏ ”‏כה אמר יהוה צבאות,‏ ’‏עוד אשר יבואו עמים ויושבי ערים רבות;‏ והלכו יושבי אחת אל אחת לאמור:‏ ”‏נלכה הלוך לחלות את פני יהוה ולבקש את יהוה צבאות.‏ אלכה גם אני”‏.‏ ובאו עמים רבים וגויים עצומים לבקש את יהוה צבאות בירושלים ולחלות את פני יהוה’‏”‏ (‏זכריה ח׳:‏20–22‏)‏.‏

¹⁷ אנשים שנכחו בערב־הזיכרון היו מעוניינים ”‏לבקש את יהוה צבאות”‏.‏ רבים מהם נמנים עם משרתיו המוקדשים והטבולים.‏ מקרב הנוכחים,‏ מיליונים אחרים טרם הגיעו לשלב זה.‏ בארצות אחדות הנוכחות בערב־הזיכרון גדולה פי ארבעה או פי חמישה ממספר מבשרי המלכות.‏ מעוניינים רבים אלה זקוקים לעזרה כדי להמשיך להתקדם.‏ הבה נלמדם לעלוץ בידיעה שישוע מת עבור חטאינו,‏ ושהוא מולך עתה במלכות אלוהים (‏קורינתים א׳.‏ ה׳:‏7,‏ 8;‏ ההתגלות י״א:‏15‏)‏.‏ והבה נעודד אותם להקדיש את חייהם ליהוה אלוהים ולהיכנע למלך שמינה.‏ בדרך זו הם ’‏יְחלו את פני יהוה’‏ (‏תהלים קט״ז:‏18,‏ 19;‏ פיליפים ב׳:‏12,‏ 13‏)‏.‏

‏”‏עשרה אנשים מכל לשונות הגויים”‏

18,‏ 19.‏ (‏א)‏ כהתגשמות לזכריה ח׳:‏23,‏ מיהו כיום ה”‏יהודי”‏?‏ (‏ב)‏ מי הם כיום אותם ”‏עשרה אנשים”‏ ’‏המחזיקים בכנף איש יהודי’‏?‏

¹⁸ בפעם האחרונה בפרק ח׳ בספר זכריה‏,‏ אנו קוראים:‏ ”‏כה אמר יהוה צבאות”‏.‏ מהי הצהרתו האחרונה של יהוה?‏ ”‏בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגויים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמור:‏ ’‏נלכה עימכם,‏ כי שמענו אלוהים עימכם’‏”‏ (‏זכריה ח׳:‏23‏)‏.‏ בימי זכריה,‏ עם־ישראל מלידה היה עמו הנבחר של אלוהים.‏ אך,‏ במאה הראשונה דחה עם־ישראל את משיח יהוה.‏ לפיכך,‏ בחר אלוהינו ב”‏יהודי”‏ — עם־ישראל חדש — כעם הסגולה שלו,‏ ”‏ישראל השייכים לאלוהים”‏,‏ המורכב מיהודים רוחניים (‏גלטים ו׳:‏16;‏ יוחנן א׳:‏11;‏ רומים ב׳:‏28,‏ 29‏)‏.‏ מספרם הסופי של אלה נועד להיות 000,‏144,‏ שנבחרו מתוך האנושות כדי למלוך עם ישוע במלכותו השמימית (‏ההתגלות י״ד:‏1,‏ 4‏)‏.‏

¹⁹ מרבית ה־000,‏144 כבר מתו נאמנים,‏ וזכו לגמולם השמימי (‏קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏51,‏ 52;‏ ההתגלות ו׳:‏9–11‏)‏.‏ מעטים עודם עלי־אדמות והם שמחים לראות שאותם ”‏עשרה אנשים”‏ שבחרו ללכת עם ה”‏יהודי”‏ הם למעשה ”‏המון רב.‏.‏.‏ מכל האומות והשבטים והעמים והלשונות”‏ (‏ההתגלות ז׳:‏9;‏ ישעיהו ב׳:‏2,‏ 3;‏ ס׳:‏4–10,‏ 22‏)‏.‏

20,‏ 21.‏ בשעה שקץ עולם זה קרב,‏ כיצד נוכל להישאר ביחסי שלום עם יהוה?‏

²⁰ כאשר קצו של עולם זה מתקרב באופן בלתי נמנע,‏ הנצרות דומה לירושלים של ימי ירמיהו:‏ ”‏קווה לשלום ואין טוב;‏ ולעת מרפא והנה בְעתה!‏”‏ (‏ירמיהו י״ד:‏19‏)‏ הבְּעתה תגיע לשיאה כאשר הגויים יפנו נגד דתות־הכזב ויביאו אותן אל קצן המר.‏ כעבור זמן קצר,‏ האומות עצמן תושמדנה במלחמתו הסופית של אלוהים,‏ בהר־מגידון (‏מתי כ״ד:‏29,‏ 30;‏ ההתגלות ט״ז:‏14,‏ 16;‏ י״ז:‏16–18;‏ י״ט:‏11–21‏)‏.‏ איזו עת של מהומה תהא זו!‏

²¹ במרוצת כל אותן התרחשויות,‏ יגן יהוה על אלה האוהבים אמת והמטפחים את ”‏זרע השלום”‏ (‏זכריה ח׳:‏12;‏ צפניה ב׳:‏3‏)‏.‏ אם כן,‏ הבה נישאר בתחומה הבטוח של ארץ עמו,‏ נהללו ברבים בלהט,‏ ונעזור לרבים ככל האפשר ’‏לחלות את פני יהוה’‏.‏ אם נעשה כן,‏ תמיד ניהנה משלום יהוה.‏ אכן,‏ ”‏יהוה עוז לעמו יתן.‏ יהוה יברך את עמו בשלום”‏ (‏תהלים כ״ט:‏11‏)‏.‏

התוכל להסביר?‏

◻ כיצד משרתי אלוהים ’‏חיזקו ידיהם’‏ בימי זכריה,‏ וכיצד הם עושים כן כיום?‏

◻ כיצד אנו מגיבים לרדיפות,‏ לעוינות ולאדישות?‏

◻ מה כרוך ב’‏לדבר אמת איש את רעהו’‏?‏

◻ כיצד יכול אדם ’‏לחלות את פני יהוה’‏?‏

◻ איזו סיבה נפלאה לשמחה נראית בהתגשמות של זכריה ח׳:‏23‏?‏

‏[‏תמונה בעמוד 16]‏

אשתקד,‏ עדי־יהוה השקיעו 444,‏353,‏150,‏1 שעות בשיחות עם הזולת על מלכות אלוהים

‏’‏כן עשו’‏

‏”‏הן זאת היא אהבת אלוהים,‏ שנשמור את מצוותיו”‏ (‏יוחנן א׳.‏ ה׳:‏3‏)‏.‏

1.‏ מה ניתן לומר על שיעור אהבתו של אלוהים?‏

‏”‏האלוהים הוא אהבה”‏.‏ כל הלומדים לדעת את אלוהים ולציית למצוותיו מפתחים הערכה רבה לעומק אהבה זו.‏ ”‏בזאת היא האהבה,‏ לא שאנחנו אהבנו את אלוהים,‏ אלא שהוא אהב אותנו ושלח את בנו להיות כפרה על חטאינו”‏.‏ כשאנו מאמינים בקורבן־הכופר היקר של ישוע,‏ אנו ’‏עומדים באהבת אלוהים’‏ (‏יוחנן א׳.‏ ד׳:‏8–10,‏ 16‏)‏.‏ לפיכך,‏ נוכל ליהנות משפע הברכות הרוחניות עתה ובסדר־הדברים העתיד לבוא נוכל ליהנות מחיי־נצח (‏יוחנן י״ז:‏3;‏ יוחנן א׳.‏ ב׳:‏15,‏ 17‏)‏.‏

2.‏ כיצד שמירת מצוותיו של אלוהים הועילה למשרתיו?‏

² הכתוב במקרא מכיל דוגמאות רבות של אנשים אשר שמרו את מצוות אלוהים,‏ ובורכו בשפע עקב כך.‏ הללו כוללים עדים מן התקופה הטרום־משיחית,‏ שלגבי חלקם כתב השליח פאולוס:‏ ”‏בעודם מחזיקים באמונה מתו כל אלה בלי שהשיגו את הדברים המובטחים,‏ ואולם ראו אותם מרחוק וקידמו אותם בברכה כשהם מודים כי זרים וגולים הם בארץ”‏ (‏עברים י״א:‏13‏)‏.‏ מאוחר יותר,‏ משרתים משיחיים מסורים של אלוהים הפיקו תועלת מן ”‏החסד והאמת [‏אשר]‏ באו דרך ישוע המשיח”‏ (‏יוחנן א׳:‏17‏)‏.‏ במשך כ־000,‏6 שנה של תולדות האנושות,‏ גמל יהוה לעדיו הנאמנים אשר צייתו למצוותיו,‏ שבאמת ”‏אינן קשות”‏ (‏יוחנן א׳.‏ ה׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏

בימי נוח

3.‏ מאילו בחינות נוח ”‏עשה כן”‏?‏

³ המקרא מצהיר:‏ ”‏מתוך אמונה בנה נוח תיבה להצלת ביתו,‏ בהיותו ירא אחרי שהוזהר על דברים אשר עוד לא נראו,‏ ובאמונתו הרשיע את העולם והיה ליורש הצדקה המיוסדת על אמונה”‏.‏ כ”‏מטיף הצדק”‏,‏ נוח ציית לאלוהים ללא סייג,‏ בהזהירו את העולם האלים שקדם למבול מפני גזר־דינו של אלוהים,‏ שעמד להתרחש (‏עברים י״א:‏7;‏ פטרוס ב׳.‏ ב׳:‏5‏)‏.‏ הוא מילא בקפדנות אחר ההוראות המפורטות שסיפק לו אלוהים לבניית התיבה.‏ אזי,‏ הכניס לתוכה את בעלי־החיים שנבחרו ואת מלאי המזון.‏ ”‏ויעש נוח ככל אשר ציווה אותו אלוהים.‏ כן עשה”‏ (‏בראשית ו׳:‏22‏)‏.‏

4,‏ 5.‏ (‏א)‏ כיצד קיימת השפעה מאיימת על האנושות עד עצם ימינו?‏ (‏ב)‏ מדוע עלינו לעשות ”‏כן”‏ בציות להוראות אלוהים?‏

⁴ נוח ומשפחתו התמודדו עם ההשפעה המאיימת של המלאכים המורדים.‏ בני־אלוהים אלה לבשו גוף בשר־ודם,‏ חיו עם נשים,‏ והביאו לעולם צאצאים בני־כלאיים על־אנושיים אשר הפחידו את האנושות ”‏ותישחת הארץ לפני האלוהים,‏ ותימלא הארץ חמס”‏.‏ יהוה הביא מבול כדי למחות את הדור המרושע ההוא (‏בראשית ו׳:‏4,‏ 11–17;‏ ז׳:‏1‏)‏.‏ מאז ימי נוח,‏ מלאכים מרדנים לא הורשו ללבוש גוף בשר־ודם.‏ למרות זאת,‏ ’‏העולם כולו עדיין נתון ביד הרָשָע’‏,‏ השטן (‏יוחנן א׳.‏ ה׳:‏19‏,‏ ע״ח‏;‏ ההתגלות י״ב:‏9‏)‏.‏ באורח נבואי,‏ הִשווה ישוע את הדור המרדני של ימי נוח לדור האנושי אשר דחה אותו,‏ מאז החל להיראות אות ’‏נוכחותו’‏ בשנת 1914 (‏מתי כ״ד:‏3,‏ 34,‏ 37–39‏,‏ ע״ח‏;‏ לוקס י״ז:‏26,‏ 27‏)‏.‏

⁵ כיום,‏ כבימי נוח,‏ השטן מנסה להשחית את האנושות ואת כוכב־הלכת שלנו (‏ההתגלות י״א:‏15–18‏)‏.‏ לפיכך,‏ עלינו לשעות בדחיפות לצו שנכתב בהשראת אלוהים:‏ ”‏ליבשו את מלוא נשק האלוהים למען תוכלו לעמוד נגד נכלי השטן”‏ (‏אפסים ו׳:‏11‏)‏.‏ כך,‏ אנו מתחזקים באמצעות לימוד דבר־אלוהים ויישומו הלכה למעשה בחיינו.‏ יתרה מזו,‏ עומד לרשותנו ארגון יהוה הדואג לנו,‏ לרבות ”‏העבד הנאמן והנבון”‏ משוח־הרוח וזקני־הקהילה האוהבים,‏ שנועדו לרעותנו,‏ היינו להדריכנו באורך־רוח בדרך שבה עלינו ללכת.‏ עלינו לבצע פעילות הטפה חובקת־עולם (‏מתי כ״ד:‏14,‏ 45–47‏,‏ דל׳‏‏)‏.‏ בדומה לנוח,‏ אשר ציית בקפדנות להוראות אלוהים,‏ הבה תמיד נעשה ”‏כן”‏.‏

משה — עניו מכל האדם

6,‏ 7.‏ (‏א)‏ באיזו אפשרות עתירת גמול בחר משה?‏ (‏ב)‏ איזה מופת אמיץ הציב משה עבורנו?‏

⁶ חשוב על איש אמונה אחר — משה.‏ הוא יכול היה ליהנות מחיי תפנוקים במותרות מצרים.‏ אך,‏ הוא ”‏בחר להתענות עם עם־אלוהים מלהתענג לשעה בתענוגי החטא”‏.‏ כמשרת יהוה שהוטלה עליו שליחות,‏ ”‏נשא עיניו אל הגמול.‏.‏.‏ [‏ו]‏עמד בעוז כרואה את מי שאיננו נראה”‏ (‏עברים י״א:‏23–28‏)‏.‏

⁷ אנו קוראים בבמדבר י״ב:‏3‏:‏ ”‏והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על־פני האדמה”‏.‏ לעומתו,‏ פרעה מלך מצרים התנהג כאיש הגאה מכל האדם.‏ כשיהוה ציווה על משה ועל אהרון להכריז את משפטיו לפרעה,‏ כיצד הגיבו?‏ נאמר לנו:‏ ”‏ויעש משה ואהרון כאשר ציווה יהוה אותם.‏ כן עשו”‏ (‏שמות ז׳:‏4–7‏)‏.‏ איזה מופת אמיץ הציבו הם לנו,‏ אנו המכריזים את משפטי אלוהים כיום!‏

8.‏ כיצד נדרשו בני־ישראל לעשות ”‏כן”‏,‏ וכיצד השמחה שנבעה מכך מקבילה לזו שתשרור בעתיד הקרוב?‏

⁸ האם בני־ישראל תמכו במשה בנאמנות?‏ לאחר שיהוה הנחית על מצרים תשע מתוך עשר המכות,‏ הוא נתן לישראל הוראות מפורטות בנוגע לחגיגת הפסח.‏ ”‏ויקוד העם וישתחוו.‏ וילכו ויעשו בני־ישראל כאשר ציווה יהוה את משה ואהרון.‏ כן עשו”‏ (‏שמות י״ב:‏27,‏ 28‏)‏.‏ בחצות־הליל של יממה חשובה זו,‏ י״ד בניסן שנת 1513 לפה״ס,‏ מלאך אלוהים היכה את כל בכורות מצרים,‏ אך פסח על בתי בני־ישראל.‏ מדוע חס אלוהים על חייהם של בכורות ישראל?‏ משום שהם מצאו הגנה בדם שה הפסח,‏ שהתיזו על מזוזות ביתם.‏ הם עשו כאשר ציווה עליהם יהוה באמצעות משה ואהרון.‏ אכן,‏ ”‏כן עשו”‏ (‏שמות י״ב:‏50,‏ 51‏)‏.‏ בים־סוף,‏ חולל יהוה נס נוסף בהצילו את עמו הצייתן,‏ בשעה שהשמיד את פרעה ואת מכונת המלחמה הצבאית האדירה שלו.‏ מה גדולה היתה צהלת בני־ישראל!‏ בדומה לכך כיום,‏ רבים אשר צייתו למצווֹת יהוה ישמחו להיות עדי־ראייה להוכחת צדקתו במלחמת הר־מגידון (‏שמות ט״ו:‏1,‏ 2;‏ ההתגלות ט״ו:‏3,‏ 4‏)‏.‏

9.‏ לאילו זכויות בנות־זמננו היוו בני־ישראל צל נבואי,‏ בעשותם ”‏כן”‏ ביחס למשכן?‏

⁹ כשיהוה ציווה על בני־ישראל להרים תרומה להקמת המשכן במדבר,‏ העם תמך בנדיבות תמיכה מלאה.‏ אזי,‏ משה ועמיתיו מרצון,‏ פעלו בהתאם לתוכניות ההנדסיות שסיפק להם יהוה,‏ המפורטות אפילו עד לפרט המזערי ביותר.‏ ”‏וַתֵכֶל כל עבודת משכן אוהל מועד,‏ ויעשו בני־ישראל ככל אשר ציווה יהוה את משה.‏ כן עשו”‏.‏ בדומה לכך,‏ בטקס שבו נחנכו הכוהנים נאמר,‏ ”‏ויעש משה ככל אשר ציווה יהוה אותו.‏ כן עשה”‏ (‏שמות ל״ט:‏32;‏ מ׳:‏16‏)‏.‏ בימינו,‏ יש לנו הזדמנות לתמוך מעומק־הלב בפעילות ההטפה ובתוכניות ההתרחבות למען המלכות.‏ לפיכך,‏ זוהי זכות שנפלה בחלקנו להיות מאוחדים בעשותנו ”‏כן”‏.‏

יהושע — אמיץ וחזק מאוד

10,‏ 11.‏ (‏א)‏ מה הכשיר את יהושע להצליח בתפקידו?‏ (‏ב)‏ כיצד נוכל להתחזק כדי להתמודד עם מבחנים בני־זמננו?‏

¹⁰ כאשר משה הסמיך את יהושע להוביל את ישראל אל הארץ המובטחת,‏ סביר להניח שמתוך דבר יהוה שנכתב בהשראה,‏ עמדו לרשות יהושע רק חמשת ספריו של משה,‏ מזמור אחד או שניים של ספר תהלים וכן ספר איוב.‏ משה הורה ליהושע להקהיל את העם בהגיעם אל הארץ המובטחת ו’‏לקרוא את התורה הזאת נגד כל ישראל באוזניהם’‏ (‏דברים ל״א:‏10–12‏)‏.‏ יתרה מזו,‏ יהוה עצמו ציווה על יהושע:‏ ”‏לא ימוש ספר התורה הזה מפיך,‏ והגית בו יומם ולילה,‏ למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו,‏ כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל”‏ (‏יהושע א׳:‏8‏)‏.‏

¹¹ הקריאה היומיומית ב”‏ספר”‏ יהוה הכשירה את יהושע להתמודד עם מבחנים עתידיים,‏ כשם שקריאה יומיומית של דבר יהוה,‏ המקרא,‏ מחזקת את עדיו בני־זמננו בהתמודדות עם המבחנים של ”‏אחרית ימים”‏ זו (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏1‏)‏.‏ כשסובב אותנו עולם אלים,‏ הבה נשית לבנו לעידוד שנתן אלוהים ליהושע:‏ ”‏חזק ואמץ.‏ אל תערוץ ואל תחת,‏ כי עימך יהוה אלוהיך בכל אשר תלך”‏ (‏יהושע א׳:‏9‏)‏.‏ לאחר כיבוש כנען,‏ שבטי ישראל זכו לגמול רב,‏ כשהתיישבו בנחלתם.‏ ”‏כאשר ציווה יהוה את משה,‏ כן עשו בני־ישראל;‏ ויחלקו את הארץ”‏ (‏יהושע י״ד:‏5‏)‏.‏ גמול דומה מצפה לכולנו כיום,‏ הקוראים את דבר־אלוהים ומיישמים אותו בחיינו,‏ בעשותנו ”‏כן”‏ בצייתנות.‏

מלכים — נאמנים ולא־צייתנים

12.‏ (‏א)‏ איזה צו ניתן למלכי ישראל?‏ (‏ב)‏ מה אירע בעקבות אי־ציותם של המלכים?‏

¹² מה באשר למלכי ישראל?‏ יהוה דרש מהמלך דרישה זו:‏ ”‏והיה כשבתו על כסא ממלכתו,‏ וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכוהנים,‏ הלויים.‏ והיתה עימו,‏ וקרא בו כל ימי חייו,‏ למען ילמד ליראה את יהוה אלוהיו לשמור את כל דברי התורה הזאת ואת החוקים האלה לעשותם”‏ (‏דברים י״ז:‏18,‏ 19‏)‏.‏ האם מלכי ישראל צייתו לצו זה?‏ ברוב המקרים הם לא עשו כן,‏ ולכן סבלו את הקללות שנובאו בדברים כ״ח:‏15–68‏.‏ לבסוף,‏ בני־ישראל נפוצו ”‏מקצה הארץ ועד קצה הארץ”‏.‏

13.‏ בדומה לדוד,‏ כיצד נוכל להפיק תועלת מגילוי אהבה לדבר־אלוהים?‏

¹³ אולם,‏ דוד — מלך ישראל הנאמן הראשון — גילה מסירות יוצאת מן הכלל ליהוה.‏ הוא התגלה כ”‏גור אריה יהודה”‏,‏ שהיווה צל נבואי לישוע המשיח,‏ ”‏האריה [‏המנצח]‏ משבט יהודה,‏ שורש דוד”‏ (‏בראשית מ״ט:‏8,‏ 9;‏ ההתגלות ה׳:‏5‏)‏.‏ במה היה טמון כוחו של דוד?‏ הוא גילה הערכה רבה לדברו הכתוב של יהוה,‏ והוא חי על־פיו.‏ בתהלים י״ט‏,‏ ”‏מזמור לדוד”‏,‏ אנו קוראים:‏ ”‏תורת יהוה תמימה”‏.‏ לאחר שהתייחס לעדות יהוה,‏ לפיקודיו,‏ למצוות ולמשפטיו,‏ המשיך דוד והצהיר:‏ ”‏הנחמדים מזהב ומפז רב,‏ ומתוקים מדבש ונופת צופים.‏ גם עבדך נזהר בהם,‏ בשומרם עֵקֶב רב”‏ (‏תהלים י״ט:‏8–12‏)‏.‏ אם קריאה יומיומית של דבר יהוה והרהור בו הניבו גמול לפני 000,‏3 שנה,‏ על אחת כמה וכמה רב הגמול כיום!‏ (‏תהלים א׳:‏1–3;‏ י״ג:‏6;‏ קי״ט:‏72,‏ 97,‏ 111‏)‏.‏

14.‏ מאיזו בחינה הוכיחה דרכו של שלמה שאין די ברכישת ידע?‏

¹⁴ בכל זאת,‏ אין די ברכישת ידע בלבד.‏ חיוני שמשרתי אלוהים גם יפעלו בתואם עם הידע,‏ ויישמו אותו לפי רצון אלוהים — אכן,‏ יעשו ”‏כן”‏.‏ ניתן להדגים זאת במקרה של שלמה בן־דוד,‏ שבו בחר אלוהים ”‏לשבת על כסא מלכות יהוה על ישראל”‏.‏ שלמה קיבל את התפקיד לבנות את המקדש,‏ ולהשתמש בתוכניות ההנדסיות שקיבל דוד ”‏ברוח”‏ (‏דברי־הימים א׳.‏ כ״ח:‏5,‏ 11–13‏)‏.‏ כיצד יכול היה שלמה לבצע משימה כבירה זו?‏ בתשובה לתפילה,‏ העניק לו יהוה חוכמה ודעת.‏ כשהללו ברשותו,‏ וכשהוא דבֵק בתוכניות שסופקו בהשראת אלוהים,‏ יכול היה שלמה לבנות את הבית המפואר,‏ אשר נתמלא כבוד יהוה (‏דברי־הימים ב׳.‏ ז׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏ אך מאוחר יותר,‏ שלמה נכשל.‏ מאיזו בחינה?‏ תורת יהוה ציינה בנוגע למלך ישראל:‏ ”‏ולא ירבה לו נשים,‏ ולא יסור לבבו”‏ (‏דברים י״ז:‏17‏)‏.‏ אולם,‏ היו לשלמה ”‏נשים שרות שבע מאות,‏ ופילגשים שלוש מאות;‏ ויטו נשיו.‏.‏.‏ את לבבו אחרי אלוהים אחרים”‏.‏ בערוב ימיו,‏ סר שלמה מן הדרך וחדל לעשות ”‏כן”‏ (‏מלכים א׳.‏ י״א:‏3,‏ 4;‏ נחמיה י״ג:‏26‏)‏.‏

15.‏ כיצד יאשיהו עשה ”‏כן”‏?‏

¹⁵ יאשיהו היה אחרון מלכי יהודה המעטים שהיו צייתנים.‏ בשנת 648 לפה״ס,‏ החל לטהר את הארץ מעבודת־האלילים ולשפץ את מקדש יהוה.‏ במקדש מצא הכהן הגדול ”‏את ספר תורת יהוה ביד משה”‏.‏ מה עשה יאשיהו בנוגע לכך?‏ ”‏ויעל המלך בית יהוה וכל איש יהודה ויושבי ירושלים והכוהנים והלויים וכל העם,‏ מגדול ועד קטון;‏ ויקרא באוזניהם את כל דברי ספר הברית הנמצא בית יהוה.‏