סוכן הבית הנאמן — היה מוכן!‏

ישוע הסביר שאך ורק ”‏עדר קטן”‏ יזכה להיות במלכות השמימית (‏לוקס י״ב:‏32‏)‏.‏ אך קבלת הגמול הנפלא הזה אינה דבר של מה בכך.‏ למעשה,‏ ישוע ממשיך ומדגיש עד כמה חשוב שתהיה לאדם הגישה הנכונה כדי שיוכל להיות חלק מן המלכות.‏

לפיכך ישוע מפציר בתלמידיו להיות תמיד מוכנים לקראת שובו.‏ הוא אומר:‏ ”‏היו לבושים ומוכנים,‏ ויהיו מנורותיכם דולקות,‏ והיו כאנשים המחכים לשובו של אדונם מן החתונה,‏ כדי שכאשר יבוא וידפוק בדלת יפתחו לו מייד.‏ אשרי אותם העבדים אשר יבוא האדון וימצא אותם ערניים!‏”‏ (‏לוקס י״ב:‏35–37‏)‏.‏

התלמידים יכולים להבין בקלות מהי הגישה שישוע ממחיש כאן.‏ העבדים במשלו מוכנים ומצפים לשובו של אדונם.‏ ישוע מסביר:‏ ”‏אם יבוא [‏האדון]‏ באשמורת השנייה [‏בערך מהשעה תשע בערב עד חצות]‏ או באשמורת השלישית [‏מחצות עד בערך שלוש לפנות בוקר]‏ וימצא אותם ערניים,‏ אשרי העבדים ההם!‏”‏ (‏לוקס י״ב:‏38‏)‏.‏

זו אינה רק עצה לגבי הצורך להיות עבדים או פועלים חרוצים.‏ ניתן להבין זאת מן האופן שבו ישוע,‏ בן האדם,‏ משלב את דמותו שלו במשל.‏ הוא אומר לתלמידיו:‏ ”‏גם אתם היו מוכנים,‏ כי בשעה שלא תעלה על דעתכם יבוא בן האדם”‏ (‏לוקס י״ב:‏40‏)‏.‏ לפיכך בשלב כלשהו בעתיד יבוא ישוע.‏ הוא רוצה שתלמידיו — במיוחד חברי ’‏העדר הקטן’‏ — יהיו מוכנים.‏

פטרוס רוצה להבין היטב למה ישוע מתכוון,‏ ולכן הוא שואל:‏ ”‏אדוננו,‏ האם רק לנו אתה מספר את המשל הזה או לכולם?‏”‏ במקום להשיב לפטרוס ישירות,‏ ישוע מספר משל הקשור למשל הקודם:‏ ”‏מיהו באמת סוכן הבית הנאמן והנבון,‏ אשר יפקיד אותו אדונו על משרתיו לתת להם תמיד את המזון הנחוץ להם בעתו?‏ אשרי העבד ההוא אשר יבוא אדונו וימצא אותו עושה כן!‏ אמת אומר אני לכם:‏ הוא יפקיד אותו על כל נכסיו”‏ (‏לוקס י״ב:‏41–44‏)‏.‏

במשל שסיפר ישוע לפני כן,‏ ”‏האדון”‏ הוא ללא ספק ישוע,‏ בן האדם.‏ הגיוני להסיק ש”‏סוכן הבית הנאמן”‏ מורכב מאנשים המהווים חלק מן ’‏העדר הקטן’‏ אשר יקבלו את המלכות (‏לוקס י״ב:‏32‏)‏.‏ ישוע אומר כאן שמספר חברים בקבוצה זו יספקו ל”‏משרתיו”‏ את צורכיהם,‏ ”‏את המזון הנחוץ להם בעתו”‏.‏ לכן פטרוס ושאר התלמידים שאותם ישוע מלמד ומזין מבחינה רוחנית יכולים להסיק שבתקופה כלשהי בעתיד יבוא בן האדם.‏ ובמהלך תקופה זו תהיה קיימת מסגרת מסוימת שתדאג להזנתם הרוחנית של תלמידי ישוע,‏ ”‏משרתיו”‏ של האדון.‏

ישוע מדגיש בדרך נוספת מדוע תלמידיו צריכים להיות ערניים ולשים לב לגישתם.‏ הסיבה לכך היא שקיימת הסכנה שהאדם יתרשל ואפילו יגיע למצב שבו הוא יתנגד לאֶחיו:‏ ”‏אבל אם יאמר העבד ההוא בלבו,‏ ’‏אדוני מאחר לבוא’‏,‏ ויתחיל להכות את המשרתים והמשרתות ולאכול,‏ לשתות ולהשתכר,‏ יבוא אדונו של העבד ההוא בְּיום שאין הוא מצפה לו ובְשעה שאין הוא יודע,‏ ויעניש אותו בחומרה רבה וישים אותו בין הבלתי נאמנים”‏ (‏לוקס י״ב:‏45,‏ 46‏)‏.‏

ישוע אומר שהוא בא ”‏להצית אש על פני הארץ”‏.‏ וכך הוא עושה — הוא מעורר סוגיות הגורמות למחלוקות בוערות אשר בסופו של דבר מכלות וממוטטות תורות ומסורות כוזבות.‏ הדבר אף מפריד בין אנשים שאמורים להיות מאוחדים,‏ ומביא למצב שבו ’‏אב נגד בנו ובן נגד אביו;‏ אם נגד בתה ובת נגד אמהּ;‏ חמות נגד כלתה וכלה נגד חמותה’‏ (‏לוקס י״ב:‏49,‏ 53‏)‏.‏

מילים אלה מכוונות בעיקר לתלמידיו.‏ לאחר מכן פונה ישוע אל ההמונים.‏ רוב האנשים סירבו בעקשנות לקבל את העובדה שהוא המשיח.‏ לכן הוא אומר להם:‏ ”‏כאשר אתם רואים ענן עולה במערב,‏ מייד אתם אומרים,‏ ’‏סערה מתקרבת’‏,‏ וכך קורה.‏ וכאשר אתם רואים שנושבת רוח דרומית,‏ אתם אומרים,‏ ’‏יהיה חם מאוד’‏,‏ וכך קורה.‏ צבועים,‏ את מראה הארץ והשמיים אתם יודעים לבחון.‏ אם כן,‏ איך זה שאינכם יודעים לבחון את משמעות העת הנוכחית?‏”‏ (‏לוקס י״ב:‏54–56‏)‏ ברור שהם אינם מוכנים.‏