אלוהי מאז שנוצרו החיים והלאה.‏ אך העדויות מראות שהוא אינו תיעוד היסטורי גרידא.‏ נבואותיו המהימנות והחוכמה העמוקה שטמונה בו מוכיחות שהוא אכן מה שהוא טוען להיות — דבר אלוהים לבני האדם.‏ שלא כמו באגדות,‏ המקרא מזכיר בסיפוריו ההיסטוריים שמות ותאריכים,‏ וכן גם פרטים על שושלות יוחסין ונתונים גיאוגרפיים.‏ הוא מצייר עבורנו תמונה על החיים לפני המבול ומסביר מדוע עולם שלם בא לפתע אל קצו.‏

מה השתבש באותה חברה קדומה?‏ המאמר הבא עוסק בשאלה זו,‏ והיא חשובה לכל מי שתוהה עד כמה בטוח עתידה של החברה האנושית בימינו.‏

מדוע הושמד אותו עולם קדום?‏

המבול לא היה אסון טבע.‏ הוא היה משפט מטעם אלוהים.‏ האזהרה ניתנה,‏ אך הרוב התעלמו ממנה.‏ מדוע?‏ ישוע הסביר:‏ ”‏בימים קודם למבול היו אוכלים ושותים ומתחתנים עד היום שנכנס נוח לתיבה ולא ידעו [‏‏”‏ולא שמו לב”‏,‏ ע״ח‏]‏ עד שבא המבול וסחף את הכול”‏ (‏מתי כ״ד:‏​38,‏ 39‏)‏.‏

חברה מפותחת

לחברה שלפני המבול היו בתחומים מסוימים יתרונות שאין לנו כיום.‏ לדוגמה,‏ כל בני האדם דיברו שפה אחת (‏בראשית י״א:‏1‏)‏.‏ אין ספק שהדבר תרם להישגים אומנותיים ומדעיים שהצריכו מאמץ משותף של אנשים רבים בעלי מגוון כישורים.‏ כמו כן,‏ בזכות תוחלת החיים הארוכה של הרוב באותם ימים,‏ יכלו האנשים להמשיך לבנות על יסוד הידע שצברו לאורך המאות.‏

יש הטוענים כי תוחלת חיי האדם לא היתה כה ארוכה באותה עת,‏ ושהשנים שהמקרא מציין הן בעצם חודשים.‏ האומנם?‏ ובכן,‏ תן דעתך למקרה של מַהֲלַלְאֵל.‏ הכתוב אומר:‏ ”‏ויחי מהללאל חמש שנים ושישים שנה,‏ ויולד את יָרֶד.‏ .‏.‏.‏ ויהיו כל ימי מהללאל חמש ותשעים שנה ושמונה מאות שנה,‏ וימות”‏ (‏בראשית ה׳:‏​15–17‏)‏.‏ אם שנה שווה לחודש,‏ אז מהללאל הוליד את בנו כשהיה בן חמש בלבד!‏ ולא היא.‏ האנשים באותה תקופה פשוט היו קרובים יותר לשלימות שהיתה נחלת אדם,‏ האיש הראשון.‏ הם באמת חיו מאות שנים.‏ לאילו הישגים הגיעו?‏

מאות שנים לפני המבול גדלה אוכלוסיית כדור־הארץ עד כדי כך שבנו של אדם,‏ קין,‏ יכול היה לבנות עיר אשר קרא שמה חנוך (‏בראשית ד׳:‏17‏)‏.‏ סוגי תעשייה מגוונים התפתחו לאורך הדורות שלפני המבול.‏ היו בעלי מלאכה שיצרו ”‏כל חורש נחושת וברזל”‏ (‏בראשית ד׳:‏22‏)‏.‏ בוודאי השתמשו בכלים אלה בבנייה,‏ בנגרות,‏ בתפירה ובחקלאות.‏ כל המלאכות האלו מוזכרות בתולדות תושבי העולם הקדומים ביותר.‏

ידע מצטבר ודאי איפשר לדורות הבאים להתמחות בתחומים כגון תורת המתכות,‏ אגרונומיה,‏ גידול צאן ובקר,‏ כתיבה והאומנויות היפות.‏ יובל,‏ למשל,‏ היה ”‏אבי כל תופש כינור ועוגב”‏ (‏בראשית ד׳:‏21‏)‏.‏ החברה האנושית התפתחה במידה מרשימה.‏ למרות זאת,‏ הכול הסתיים בפתאומיות.‏ מה אירע?‏

מה השתבש?‏

חרף כל יתרונותיה,‏ לחברה האנושית שלפני המבול היתה התחלה גרועה.‏ מייסדה,‏ אדם,‏ מרד באלוהים.‏ קין,‏ שלפי הכתוב בנה את העיר הראשונה,‏ רצח את אחיו.‏ אין תימה אפוא שהרשע צבר תאוצה!‏ למורשת הלקויה שהנחיל אדם לצאצאיו היו השלכות מצטברות (‏רומים ה׳:‏12‏)‏.‏

העניינים הגיעו ככל הנראה לנקודת שיא כאשר החליט יהוה להרשות למצב להתקיים רק לעוד 120 שנה (‏בראשית ו׳:‏3‏)‏.‏ המקרא אומר:‏ ”‏רבה רעת האדם בארץ,‏ וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום.‏ .‏.‏.‏ ותימלא הארץ חמס”‏ (‏בראשית ו׳:‏​5,‏ 11‏)‏.‏

בבוא הזמן נאמר לנוח מפורשות שאלוהים עומד להשמיד כל בשר במבול (‏בראשית ו׳:‏​13,‏ 17‏)‏.‏ אף־על־פי שנוח היה ’‏מטיף צדק’‏,‏ האנשים ככל הנראה התקשו להאמין שכל הסובב אותם הולך להסתיים (‏פטרוס ב׳.‏ ב׳:‏5‏)‏.‏ רק שמונה אנשים שעוּ לאזהרה ונושעו (‏פטרוס א׳.‏ ג׳:‏20‏)‏.‏ מדוע עניין זה חשוב עבורנו כיום?‏

מה משמעות הדבר לגבינו?‏

תקופתנו דומה לזו של נוח.‏ מעשי טרור מחרידים,‏ רציחות עמים,‏ פושעים מזוינים המפילים חללים רבים ללא סיבה נראית לעין ואלימות בהיקף חסר תקדים הפכו לעניין שבשגרה.‏ שוב מלאה הארץ חמס,‏ כלומר אלימות,‏ וכמו בימי קדם נשמעת בעולם אזהרה על המשפט העתידי.‏ ישוע עצמו אמר שהוא יבוא בתור שופט מטעם אלוהים ויפריד את העמים כרועה המפריד את הכבשים מן העזים.‏ מי שלא יימצאו ראויים ”‏ילכו לעונש עולם”‏,‏ אמר ישוע (‏מתי כ״ה:‏​31–33,‏ 46‏)‏.‏ אך המקרא מציין שהפעם יינצלו מיליונים — המון רב של אנשים העובדים את האל האמיתי היחיד.‏ הם יזכו לחיות בעולם העתיד לבוא וליהנות משלום וביטחון קבועים כפי שלא היו מעולם (‏מיכה ד׳:‏​3,‏ 4;‏ ההתגלות ז׳:‏​9–17‏)‏.‏

רבים מבטלים בבוז הצהרות ואזהרות מקראיות כאלה על יום הדין,‏ שלמעשה יעיד על אמיתותן.‏ אך השליח פטרוס הסביר שספקנים אלה מתעלמים מן העובדות.‏ הוא כתב:‏ ”‏באחרית הימים יבואו לצים.‏.‏.‏ ויתלוצצו לאמור:‏ ’‏איפה בואו המובטח?‏’‏.‏.‏.‏ מרצון שוכחים הם את הדבר הזה,‏ שהשמים היו מקדם וכי הארץ נתהוותה מן המים ועל־ידי המים בדבר אלוהים;‏ ועל־ידי אלה נהרס העולם שהיה אז,‏ בהישפטו במים.‏ ואולם