-
”יהוה... גדול כוח”קרב אל יהוה
-
-
פרק ד׳
”יהוה... גדול כוח”
1, 2. אילו דברים מדהימים ראה אליהו בחייו, אך באילו מראות מרהיבים חזה בהיותו בפתח המערה על הר חורב?
אליהו כבר חזה בימיו בדברים מדהימים. הוא ראה כיצד פעמיים ביום הביאו לו העורבים אוכל כאשר חי במקום מסתור. הוא גם ראה כיצד לכל אורך שנות הרעב לא כלה הקמח ולא אזל השמן משני כלים. הוא אפילו חזה באש שירדה מן השמים כמענה לתפילתו (מלכים א׳. פרקים י״ז, י״ח). אבל מראה כזה הוא מעולם לא ראה.
2 בהיותו כפוף בפתח מערה על הר חורב, חזה אליהו בסדרת מראות מרהיבים. תחילה נשבה הרוח. היא כנראה יללה בקול מחריש אוזניים והיתה כה חזקה, שהרים התפרקו וסלעים נשברו. לאחר מכן התחולל רעש אדמה, ששיחרר כוחות אדירים שהיו אצורים בקרום כדור־הארץ. ואז פרצה אש. היא התפשטה בכל האיזור, וגל של חום צורב בוודאי טפח על פני אליהו (מלכים א׳. י״ט:8–12).
3. לאיזו תכונה של אלוהים היה אליהו עֵד, והיכן יכולים אנו למצוא עדות לתכונה זו?
3 לכל המאורעות האלה שראה אליהו היה מכנה משותף — הם הפגינו את כוחו האדיר של יהוה אלוהים. כמובן, איננו צריכים לחזות בנס כדי להבין שלאלוהים יש כוח. זה הרי גלוי וברור. המקרא מלמד שהבריאה מספרת על ”כוחו הנצחי ואלוהותו” של יהוה (רומים א׳:20). אין לנו אלא להיזכר באורו המסנוור של הברק ובקולו האדיר של רעם מתגלגל, בעוצמתו של מפל מים כביר או במרחבים העצומים של השמים זרועי הכוכבים! האינך רואה את עוצמת אלוהים במראות אלה? עם זאת, רק מעטים בעולמנו מכירים בכוחו של אלוהים, ומתי מעט רואים אותו באור הנכון. אלא שאם נבין את תכונתו זו של יהוה יהיו לנו סיבות רבות לקרוב אליו. ולכן בחלק זה נתחיל ללמוד לעומק על כוחו הייחודי של יהוה.
”והנה יהוה עבר”
מתכונותיו העיקריות של יהוה
4, 5. (א) כיצד מתואר שמו של יהוה? (ב) מדוע השור הוא סמל מתאים לכוחו של יהוה?
4 אין מי שישתווה ליהוה בכוחו. בירמיהו י׳:6 נאמר: ”אין כמוך, יהוה. גדול אתה, וגדול שמך ואדיר”. שים לב כי גבורה או כוח קשורים קשר הדוק לשם יהוה. אתה ודאי זוכר כי משמעות שמו היא ככל הנראה ”גורם לדברים להיות”. ובזכות מה יכול יהוה לברוא כל דבר שהוא רוצה ולהיות כל מה שהוא בוחר להיות? קודם כול, בזכות כוחו. יכולתו לפעול ולהוציא לפועל את רצונו אינה יודעת גבולות. וכוח זה הוא אחת מתכונותיו העיקריות.
5 יהוה יודע שנבצר מאיתנו להבין את גודל כוחו, ולכן הוא ממחיש לנו אותו בעזרת דוגמאות. כמו שכבר ראינו, הוא בחר בשור כסמל לכוחו (יחזקאל א׳:4–10). השור הוא סמל מתאים, משום שאפילו פר מבוית הוא יצור ענק ורב עוצמה. נדיר היה שתושבי ארץ ישראל בימי המקרא ייתקלו בבעל חיים חזק מן הפר. אך הם הכירו שור אימתני יותר, את שור הבר שנקרא בעבר רֵים או ראם ונכחד זה מכבר (איוב ל״ט:9–12). השליט הרומי יוליוס קיסר ציין פעם כי שוורים אלה היו קטנים במעט מפילים. הוא כתב כי ”כוחם עצום ומהירותם אדירה”. תאר לך כמה קטן וחסר אונים היית מרגיש לצד ברייה זו!
6. מדוע רק יהוה מכונה ”הכול יכול”?
6 האדם קטן וחלש בהשוואה לאלוהי הכוח, יהוה. אפילו עמים חזקים הם בעיניו כאבק על המאזניים (ישעיהו מ׳:15). להבדיל מכל ברייה, כוחו של יהוה אינסופי, ולכן רק הוא מכונה ”הכול יכול” (ההתגלות ט״ו:3).a יהוה ”אמיץ כוח” ולו ”רוב אונים” (ישעיהו מ׳:26). הוא מקור כוח בלתי נדלה. האון והאנרגיה שלו אינם תלויים במקור חיצוני, כי ה”עוז לאלוהים” (תהלים ס״ב:11). אך כיצד מפעיל יהוה את כוחו?
כיצד מפעיל יהוה את כוחו
7. מהי רוח קודשו של יהוה, ועל מה מצביעות המילים ”רוח” ומקבילתה היוונית בשפות שבהן נכתב המקרא במקור?
7 יהוה שופך את רוח הקודש מבלי שייבש מקורה. רוח הקודש היא כוחו של אלוהים בפעולה (בראשית א׳:2). המילה ”רוח” בעברית המקראית וגם מקבילתה היוונית נושאות בהקשרים מסוימים משמעויות של ”האוויר הנושב”, ”נשימה” ו”זרם אוויר עז”. לדברי המילונאים, בשפות שבהן נכתב המקרא במקור מצביעות מילים אלה על כוח פעיל, נעלם מעין רואה. כדוגמת משב הרוח, גם רוחו של אלוהים סמויה, אך מורגשת בתוצאות פעילותה.
8. לְמה ניתן לדמות את רוח הקודש, ומדוע השוואות אלה במקומן?
8 רוח קודשו של אלוהים רב שימושית במידה אינסופית. יהוה יכול להשתמש בה לביצוע כל מטרותיו ורצונותיו. לכן המקרא מתאר בלשון סמלית את רוח אלוהים כ”אצבע”, ”יד חזקה” או ”זרוע נטויה” (לוקס י״א:20; דברים ה׳:15; תהלים ח׳:3). כשם שאדם משתמש בידיו לביצוע פעולות רבות ומגוונות, ובכל אחת מהן נדרשת דרגה שונה של כוח ועדינות, כך יכול גם אלוהים להשתמש ברוחו לביצוע כל מטרה — לברוא את האטום הקטן לאין ערוך, לקרוע את ים סוף או להקנות למשיחיים בני המאה הראשונה את היכולת לדבר בלשונות זרות.
9. מה היקף סמכותו השלטונית של יהוה?
9 כוחו של יהוה מתבטא גם בסמכותו כריבון היקום. דמיין לך שמיליונים רבים של יצורים תבוניים ומיומנים היו עומדים לשירותך, מחכים למוצא פיך. בידי יהוה סמכות שלטונית כזאת. יש לו משרתים מקרב בני האדם, והם משולים במקרא לצבא וחיל (תהלים ס״ח:11; ק״י:3). עם זאת, האדם הוא יצור חלש בהשוואה למלאכים. כאשר הותקף עם אלוהים בידי צבא אשור, מלאך אחד בלבד הרג בִּן לילה 000,185 חיילים! (מלכים ב׳. י״ט:35) מלאכי אלוהים הם ”גיבורי כוח” (תהלים ק״ג:19, 20).
10. (א) מדוע האל הכול יכול מכונה יהוה צבאות? (ב) מיהו הבכיר בברואי יהוה?
10 ומה מספר המלאכים? בחזון שפתח בפני דניאל צוהר לשמים, ראה הנביא יותר מ־100 מיליון יצורים רוחניים עומדים לפני כיסא יהוה. אך לא נאמר כי נגלו לעיניו כל המלאכים שברא יהוה (דניאל ז׳:10). ייתכן שקיימים מאות מיליוני מלאכים. משום כך, אלוהים נקרא יהוה צבאות. תואר זה מגלם את סמכותו הרבה של יהוה כמפקד צבא אדיר ומאורגן של מלאכים רבי און. יהוה נתן לבנו האהוב, ”בכור כל בריאה”, סמכות על כל אותם יצורים רוחניים (קולוסים א׳:15). ישוע הוא שר המלאכים — ראש המלאכים, השרפים והכרובים — והוא הבכיר בברואי יהוה.
11, 12. (א) באילו דרכים פועל דבר־אלוהים? (ב) מה אמר ישוע על שיעור כוחו של יהוה?
11 יהוה מפעיל את כוחו בדרך נוספת. בעברים ד׳:12 נאמר: ”דבר אלוהים חי ורב־עוצמה”. האם נוכחת בכוחו המופלא של דבר־אלוהים, המסר המקראי שנכתב בהשראת אלוהים? הוא יכול לחזק אותנו, לבנות את אמונתנו ולעזור לנו לחולל שינויים מהפכניים באישיותנו. השליח פאולוס הזהיר את אחיו לאמונה מפני מי שאורח חייהם מופקר ולא־מוסרי, ואז הוסיף: ”וכאלה היו כמה מכם” (קורינתים א׳. ו׳:9–11). כוחו של ”דבר אלוהים” פעל בהם, ועזר להם להשתנות.
12 כוחו של יהוה כה רב, והדרכים שבהן הוא מפעיל את כוחו כה יעילות, שאין דבר היכול לעמוד בדרכו. ישוע אמר: ”לאלוהים הכול אפשרי” (מתי י״ט:26). אך לאן מנתב יהוה את כל הכוח הזה?
כוח תכליתי
13, 14. (א) מדוע ניתן לומר שיהוה אינו מקור כוח חסר אישיות? (ב) באילו דרכים מפעיל יהוה את כוחו?
13 ניתן להמשיל את רוח יהוה לאנרגיה חשמלית, אם כי בפועל היא חזקה בהרבה מכל כוח פיסי. יהוה אינו כוח סתמי או מקור אנרגיה ותו לא. הוא אל ישותי, ויש לו שליטה מלאה בכוחו. אך מה מניע אותו להפעיל כוח?
14 כפי שנראה, אלוהים מפעיל כוח כדי לברוא, להשמיד, להגן ולשקם — בקיצור, כדי לעשות כל דבר העולה בקנה אחד עם מטרותיו המושלמות (ישעיהו מ״ו:10). במקרים מסוימים יהוה מנצל את כוחו כדי לגלות היבטים חשובים של אישיותו ושל אמות המידה שלו. מעל לכול, הוא מכוון את כוחו לביצוע רצונו — להצדקת ריבונותו ולקידוש שמו באמצעות מלכות משיחו. מאומה לא יוכל לסכל מטרה זו.
15. לשם מה מפעיל יהוה את כוחו למען משרתיו, וכיצד בא הדבר לידי ביטוי במקרה של אליהו?
15 יהוה מפעיל את כוחו גם לתועלתנו כיחידים. שים לב לכתוב בדברי הימים ב׳. ט״ז:9: ”כי עיני יהוה משוטטות בכל הארץ כדי להראות את כוחו למען מי שלבבם שלם אליו”. המקרה של אליהו, המוזכר בראשית הפרק, הוא דוגמה לכך. מדוע הפגין יהוה את כוחו האדיר לפני אליהו? המלכה המרושעת איזבל נשבעה להרוג את אליהו, והנביא נס על נפשו. הוא הרגיש בודד, מפוחד ומיואש. הוא חש שכל עמלו היה לשווא. כדי לנחם את אליהו במצוקתו, הזכיר לו יהוה בצורה חיה את גודל כוחו. הרוח, רעידת האדמה והאש הראו לו שהישות החזקה ביותר ביקום תומכת בו. מדוע שיפחד מאיזבל, בשעה שהאל הכול יכול עומד לצדו? (מלכים א׳. י״ט:1–12).b
16. מדוע המחשבה על גודל כוחו של יהוה היא מקור נחמה?
16 אף־על־פי שיהוה אינו מחולל נסים בימינו, הוא לא השתנה מאז ימי אליהו (קורינתים א׳. י״ג:8). גם כיום הוא נכסף באותה מידה לנצל את כוחו למען אוהביו. אומנם הוא שוכן בתחום רוחני נעלה, אך אין הוא רחוק מאיתנו. מאחר שאין גבול לכוחו, שום מרחק לא יעצור בעדו. להיפך, ”קרוב יהוה לכל קוראיו” (תהלים קמ״ה:18). לדוגמה, פעם אחת התפלל דניאל הנביא לעזרת יהוה, ובעודו מדבר הופיע מלאך! (דניאל ט׳:20–23) דבר לא ימנע מיהוה לעזור לאוהביו ולחזקם (תהלים קי״ח:6).
האם כוחו של אלוהים חוצץ בינינו ובינו?
17. באיזה מובן עלינו לפחד מאלוהים בשל כוחו, ואיזה מין פחד אין סיבה לפתח?
17 האם עלינו לפחד מאלוהים בשל כוחו? התשובה היא כן ולא. כן, משום שמן הראוי שתכונה זו של אלוהים תיטע בנו יראת אלוהים — את הפחד הבריא והכבוד העמוק, שבהם דנו בקצרה בפרק הקודם. יראה זו היא, לדברי המקרא, ”ראשית החוכמה” (תהלים קי״א:10). התשובה היא גם לא, משום שאין כל סיבה לפתח פחד חולני מפני אלוהים ולהירתע מלקרוב אליו רק משום שיש לו כוח.
18. (א) מדוע רבים אינם בוטחים בבעלי סמכות? (ב) מניין לנו שכוחו של יהוה לעולם לא ישחיתוֹ?
18 ”כוח נוטה להשחית, כוח מוחלט משחית השחתה מוחלטת”, כתב ההיסטוריון האנגלי לורד אקטון ב־1887. לא אחת צוטטו מילים אלו, אולי משום שאנשים רבים כל כך נוכחו באמיתותן. בני אדם לא־מושלמים בדרך כלל מנצלים את כוחם לרעה, וזאת הוכיחה ההיסטוריה שוב ושוב (קהלת ד׳:1; ח׳:9). משום כך רבים אינם בוטחים בבעלי סמכות ונרתעים מהם. ליהוה יש כוח מוחלט. האם זה השחית אותו בדרך כלשהי? ודאי שלא! כפי שראינו הוא קדוש, ודבר לא ישחיתוֹ. יהוה אינו דומה לגברים ולנשים לא־מושלמים המחזיקים בעמדות כוח בעולמנו המושחת. הוא מעולם לא ניצל את כוחו לרעה, ולעולם לא יעשה כן.
19, 20. (א) אילו תכונות מגלה יהוה כשהוא מפעיל את כוחו, ומדוע זה מעודד? (ב) איזו דוגמה ממחישה את האיפוק של יהוה, ומדוע זו תכונה מושכת?
19 זכור שליהוה יש תכונות נוספות מלבד כוח. עוד נלמד על צדקתו, על חוכמתו ועל אהבתו. אך אל לנו לצאת מתוך הנחה שתכונותיו באות לידי ביטוי באופן נוקשה ומכני, ושהוא מגלה כל תכונה בנפרד. ההיפך הוא הנכון. בפרקים הבאים נראה שיהוה תמיד מפעיל את כוחו בצדק, בחוכמה ובאהבה. חשוב, לדוגמה, על עוד אחת מתכונותיו של אלוהים, תכונה שנדיר למצוא בשליטי העולם — איפוק.
20 דמיין לעצמך שאתה נתקל באדם גברתן וחזק ואתה חש מאויים. והנה עם הזמן מתברר שהוא אדם נחמד. הוא תמיד מוכן ומזומן לנצל את כוחו כדי לעזור לאנשים ולהגן עליהם, במיוחד אם הם פגיעים וחסרי הגנה. הוא אף פעם אינו מנצל את כוחו לרעה. אתה רואה שמשמיצים אותו ללא סיבה, אבל הוא מגיב ברוגע, בכבוד ובנועם. אולי אתה תוהה אם גם אתה היית מסוגל לנהוג בעדינות ובאיפוק, אילו היית חזק כמוהו. ככל שאתה מיטיב להכיר אותו, אתה יותר ויותר נקשר אליו. לנו יש הרבה יותר סיבות לקרוב אל יהוה, אל שדי. שים לב למשפט המלא שממנו נגזר נושא הפרק: ”יהוה ארך אפיים וגדול כוח” (נחום א׳:3). יהוה אינו ממהר להפעיל כוח נגד בני אדם, אפילו אם הם רשעים. הוא מתון וטוב לב. לנוכח התגרויות רבות מראה אלוהים כי אכן ”ארך אפיים” הוא (תהלים ע״ח:37–41).
21. מדוע אין יהוה כופה על אנשים לעשות את רצונו, ומה אנו למדים מכך עליו?
21 בחן את האיפוק של יהוה מזווית אחרת. אילו היה לך כוח בלתי מוגבל, האם לדעתך היית מתפתה לפעמים לכפות על אחרים את דרכך? יהוה, למרות כל כוחו, אינו מאלץ איש לשרתו. אף־על־פי שהדרך היחידה לחיי־נצח היא שירות יהוה, אין הוא כופה עלינו לשרתו. להיפך, יהוה מואיל ברוב טובו לכבד אותנו ונותן לכל אחד מאיתנו בחירה חופשית. הוא מזהיר אותנו מפני התוצאות של בחירה מוטעית ואומר לנו מה הגמול על בחירה מוצלחת. אך הבחירה עצמה נתונה בידינו (דברים ל׳:19, 20). יהוה אינו מעוניין שישרתוהו מתוך כפייה או מפחד מפני כוחו האדיר. הוא מחפש את מי שישרתו אותו בנפש חפצה, מתוך אהבה (קורינתים ב׳. ט׳:7).
22, 23. (א) מה מראה שיהוה שמח להאציל סמכויות? (ב) במה נדון בפרק הבא?
22 הבה נבחן את הסיבה האחרונה לכך שאיננו צריכים לחיות בפחד מפני האל הכול יכול. אנשים בעמדות כוח בדרך כלל חוששים להאציל סמכויות על אחרים. יהוה, לעומת זאת, שמח להטיל על משרתיו הנאמנים תפקידים שונים. הוא מאציל על אחרים — כמו למשל על בנו — סמכויות רבות (מתי כ״ח:18). יהוה מעניק כוח למשרתיו גם בדרך נוספת. המקרא מסביר: ”לך, יהוה, הגדולה והגבורה והתפארת וההדר וההוד, כי הכול בשמיים ובארץ שלך הוא... ובידך כוח וגבורה, וידך יכולה להעלות לגדולה ולחזק את הכול” (דברי הימים א׳. כ״ט:11, 12).
23 אין ספק שיהוה ישמח לחזקך. הוא נוסך ”כוח שהוא מעבר לכוח אנושי רגיל” בכל המעוניינים לשרתו (קורינתים ב׳. ד׳:7). האינך חש קִרבה לאל החזק הזה, המנצל את כוחו בדרכים כה טובות ומוסריות? בפרק הבא נראה כיצד יהוה משתמש בכוחו כדי לברוא.
a המילה היוונית שתורגמה למונח ”הכול יכול” משמעה ”מושל הכול; זה אשר בידו כל הכוח והגבורה”.
b המקרא מציין כי ”יהוה לא היה ברוח... לא היה ברעידת האדמה... [ו]לא היה באש”. שלא כעובדי אלילי הטבע המיתולוגים, עובדי יהוה אינם מבקשים למצוא אותו באיתני הטבע. הוא אדיר מכדי שיצירות כפיו יוכלו להכילו (מלכים א׳. ח׳:27).
-
-
הכוח לברוא — ”עושה שמים וארץ”קרב אל יהוה
-
-
פרק ה׳
פרק ה׳ הכוח לברוא — ”עושה שמים וארץ”
1, 2. כיצד ממחישה השמש את כוחו של יהוה לברוא?
האם ניסית פעם להתחמם ליד מדורה בלילה קר? אולי הושטת את ידיך בדיוק למרחק המתאים מהלהבות כדי ליהנות מן החום הנפלט מהן. אם התקרבת מדי, החום היה בלתי נסבל. ואם התרחקת מדי, צינת הלילה שבה ואפפה אותך.
2 קיימת ”מדורה” המחממת את עורנו מדי יום. ”מדורה” זו בוערת במרחק של 150 מיליון קילומטר מאיתנו!a מה רבה עוצמת השמש, אם אתה חש בחומה ממרחק כה רב! עם זאת, כדור־הארץ סובב סביב כבשן תרמו־גרעיני אדיר זה בדיוק במרחק המתאים. אילו כדור־הארץ היה קרוב מדי אל השמש, מימיו היו מתאדים; ואילו היה רחוק מדי, כל מימיו היו קופאים. כך או כך, לא היו מתקיימים חיים עלי אדמות. פרט לכך שאור השמש חיוני לכדור־הארץ, הוא יעיל, אינו מזהם וגם נעים (קהלת י״א:7).
3. איזו עובדה חשובה מלמדת השמש?
3 אלא שבעיני רוב האנשים השמש נתפסת כדבר מובן מאליו, למרות שחייהם תלויים בה. לכן הם מחמיצים את הלקחים שהשמש יכולה ללמדם. המקרא אומר על יהוה: ”אתה עשית את האור ואת השמש” (תהלים ע״ד:16). השמש מסבה כבוד ליהוה, ”עושה שמים וארץ” (תהלים י״ט:1; קמ״ו:6). היא אחד מאינספור הגרמים השמימיים המלמדים אותנו על כוח הבריאה האדיר שבידי יהוה. הבה נבחן כמה מהם ביתר עיון ולאחר מכן נתמקד בכדור־הארץ השוקק חיים.
”אתה [יהוה] עשית את האור ואת שמש”
”שאו אל המרום עיניכם וראו”
4, 5. מהי עוצמת השמש ומה גודלה, אך מה ניתן לומר על ממדיה בהשוואה לכוכבים אחרים?
4 כידוע, השמש שלנו היא כוכב. היא נראית גדולה מהכוכבים שאנו רואים בלילה משום שהיא די קרובה בהשוואה אליהם. ומהי עוצמתה? טמפרטורת הליבה של השמש היא כ־000,000,15 מעלות צלסיוס. לוּ ניתן היה להביא לכדור־הארץ פיסה בגודל של ראש סיכה מליבת השמש, היית חייב להתרחק ממקור חום זעיר זה לפחות 140 קילומטר כדי שלא תיפגע! מדי שנייה פולטת השמש אנרגיה בעוצמה השווה לזו הנפלטת בפיצוץ של מאות מיליוני פצצות גרעיניות.
5 השמש כה גדולה שהיא יכולה להכיל בתוכה 000,300,1 כוכבי לכת בגודל כדור־הארץ. האם השמש היא כוכב גדול מהממוצע? לא. האסטרונומים מכנים אותה ננס צהוב. השליח פאולוס כתב כי ”הכוכבים שונים זה מזה בהדרם” (קורינתים א׳. ט״ו:41). הוא לא ידע עד כמה נכונות מילים אלה שכתב בהשראה. קיים כוכב כה ענק שאם הוא היה במקומה של השמש, כדור־הארץ היה בתוכו. כוכב ענק אחר, אילו היה ניצב במקום השמש, היה מגיע עד שבתאי — הגם ששבתאי רחוק מאוד מכדור־הארץ ונדרשו לחללית 4 שנים כדי להגיע אליו במהירות הגדולה פי 40 מזו של כדור הנורה מאקדח רב עוצמה!
6. כיצד מלמד המקרא שמספר הכוכבים עצום בהרבה ממה שעין האדם מסוגלת לקלוט?
6 מספר הכוכבים מדהים אף מגודלם. המקרא רומז שקיימים אינספור כוכבים כ”חול הים” אשר לא ייספר (ירמיהו ל״ג:22). מתברר שקיימים כוכבים רבים מאלה הנראים בעין בלתי מזוינת. אם אחד מכותבי המקרא, כדוגמת ירמיהו, היה נושא עיניו בלילה אל השמים ומנסה לספור את הכוכבים, הוא יכול היה למנות רק כשלושת אלפים כוכבים, כי זה מספר הכוכבים שבהם יכולה עין האדם להבחין בלילה בהיר. ניתן להשוות מספר זה לחופן של גרגרי חול ותו לא. אך במציאות מספר הכוכבים מדהים, כ”חול הים”.b ומי יוכל למנות כוכבים כה רבים?
”לכולם קורא הוא בשם”
7. מה ניתן לומר על מספר הכוכבים בגלקסיה שלנו ועל מספר הגלקסיות ביקום כולו?
7 ישעיהו מ׳:26 משיב: ”שאו אל המרום עיניכם וראו. מי ברא את אלה? המוציא לפי מספר את צבאם; לכולם קורא הוא בשם”. בתהלים קמ״ז:4 נאמר: ”מונה את מספר הכוכבים”. מהו ”מספר הכוכבים”? אין זו שאלה קלה. האסטרונומים מעריכים כי רק בגלקסיה שלנו, גלקסיית שביל החלב, יש יותר מ־100 מיליארד כוכבים.c יש הטוענים שהמספר האמיתי אף גבוה בהרבה. אולם זו רק גלקסיה אחת מני רבות. גלקסיות רבות מכילות כוכבים רבים יותר. ומה מספר הגלקסיות? לפי ההערכות המספר מגיע למאות מיליארדים, ואולי אפילו לטריליונים. עד היום האדם אינו מסוגל לקבוע את מספר הגלקסיות, כל שכן את המספר המדויק של מיליארדי הכוכבים שבהן. יהוה, לעומת זאת, יודע את המספר המדויק. ולא זו בלבד אלא שלכל כוכב הוא נותן שם!
8. (א) כיצד תמחיש את גודלה של גלקסיית שביל החלב? (ב) כיצד מכתיב יהוה את הסדר השורר בתנועת הגרמים השמימיים?
8 יראתנו את אלוהים רק גוברת כשאנו חושבים על גודל הגלקסיות. מעריכים כי קוטרה של גלקסיית שביל החלב הוא כ־000,100 שנות אור. שווה בנפשך קרן אור הנעה במהירות מדהימה של כ־000,300 קילומטר לשנייה. יידרשו לה 000,100 שנה כדי לחצות את הגלקסיה שלנו! ויש גלקסיות הגדולות עשרות מונים מן הגלקסיה שלנו. המקרא מציין שיהוה ”מותח” שמים עצומים אלה כמו שמותחים יריעת אוהל פשוטה (תהלים ק״ד:2). יהוה גם מכתיב את תנועתן של יצירות כפיו אלה. החל בגרגר האבק הבין־כוכבי הזעיר ביותר וכלה בגלקסיה האדירה ביותר, הכול נע לפי חוקי הפיסיקה שאלוהים חוקק (איוב ל״ח:31–33). משום כך המדענים מדמים את תנועתם המדויקת של הגרמים השמימיים לכוריאוגרפיה של מופע בלט. חשוב אפוא על מי שיצר את כל אלה. האינך משתאה מן האלוהים אשר בידיו הכוח האדיר לברוא זאת?
”עושה ארץ בכוחו”
9, 10. כיצד ניכר כוחו של יהוה במיקומם של מערכת השמש שלנו, של צדק, של כדור־הארץ ושל הירח?
9 הכוח של יהוה לברוא ניכר בביתנו, כדור־הארץ. מיקומו של כדור־הארץ ביקום רחב הידיים מעיד על דיוק רב. מדענים גורסים כי בגלקסיות רבות התנאים אינם מתאימים לכוכב לכת שוקק חיים כשלנו. מסתבר שגם חלק ניכר מגלקסיית שביל החלב לא נועד לכלכל חיים. מרכז הגלקסיה עמוס כוכבים. הקרינה גבוהה, ופעמים רבות הכוכבים כמעט מתנגשים אלה באלה. בשולי הגלקסיה אין די יסודות כימיים החיוניים לחיים. מיקומה של מערכת השמש בין שני הקצוות הוא מיקום אידיאלי.
10 כדור־הארץ נהנה מהגנתו של ענק מרוחק — כוכב הלכת צדק (יופיטר). צדק גדול פי אלף ויותר מכדור־הארץ, והמשיכה הכבידתית שלו אדירה. ומה התוצאה? הוא סופח אליו או מסיט ממסלולם עצמים הנעים בחלל. המדענים סבורים שאילולא צדק, היה ניחת על כדור־הארץ מטר מטאורים חזק פי 000,10 מזה שפוקד אותו כיום. ואם נתקרב יותר למעוננו, ניווכח שכדור־הארץ נתברך בלוויין יוצא דופן — הירח. לא רק שהוא יפהפה ומשמש כ”מנורת לילה”, הירח גם אחראי לכך שכדור־הארץ נטוי בזווית קבועה. בזכות זווית זו נוצרות עונות השנה בכדור־הארץ — ברכה נוספת לחיים עלי אדמות.
11. כיצד מתוכננת אטמוספירת כדור־הארץ לשמש כמעטה הגנה?
11 יכולת הבריאה שבידי יהוה ניכרת במבנה כדור־הארץ על כל צדדיו. תן דעתך לאטמוספירה, המשמשת כמעטה הגנה. השמש פולטת קרניים בריאות וקרניים קטלניות. כאשר הקרניים הקטלניות פוגעות באטמוספירה העליונה, הן הופכות חמצן רגיל לאוזון. כך נוצרת שכבת האוזון, הבולעת את רוב הקרניים האלה. כדור־הארץ מצויד למעשה במעטפת מגן.
12. כיצד ממחיש מחזור המים באטמוספירה את יכולת הבריאה שבידי יהוה?
12 אך זה רק אחד מהיבטיה של האטמוספירה — תערובת מורכבת של גזים המתאימה בצורה מושלמת לצורכי היצורים החיים על פני האדמה או מתחתיה. אחד מפלאי האטמוספירה הוא מחזור המים. מדי שנה מאדה השמש יותר מ־000,400 קילומטרים מעוקבים של מים מן האוקיינוסים והימים שבכדור־הארץ. המים יוצרים עננים, השטים למרחקים באמצעות רוחות האטמוספירה. מים אלה, שבמצבם זה הם זכים, יורדים אל האדמה בצורת גשם, שלג וקרח, וממלאים מחדש את מאגרי המים. כך כתוב בקהלת א׳:7: ”כל הנחלים זורמים אל הים, אך הים איננו מלא. אל המקום אשר ממנו זורמים הנחלים, לשם הם חוזרים כדי לזרום שוב”. רק יהוה יכול היה ליצור מחזור זה.
13. איזו עדות לכוחו של הבורא אנו רואים בצמחיית כדור־הארץ ובאדמה?
13 החיים בכל מקום שהוא הם עדות לכוחו של הבורא. כוחו האדיר של יהוה ניכר בבריאה, החל בעצי הסקוויה האדירים המתנשאים לגובה רב משל בניין בן 30 קומות וכלה בשפע הצמחייה המיקרוסקופית שבאוקיינוסים המספקת לנו חלק ניכר מן החמצן שאנו נושמים. האדמה עצמה שוקקת חיים. היא מכילה תולעים, פטריות וחיידקים המשתפים פעולה בדרכים מורכבות המסייעות לצמחים לגדול. אין זה מוזר אפוא, שהמקרא מתאר את האדמה כבעלת כוח (בראשית ד׳:12, הערת שוליים).
14. איזה כוח אצור אפילו באטום הזעיר?
14 אין ספק שיהוה ’עשה את הארץ בכוחו’ (ירמיהו י׳:12). כוחו של אלוהים מתבטא אפילו בפעלי הבריאה הזעירים ביותר. למשל, אם היית מציב מיליון אטומים זה לצד זה, הם לא היו מגיעים לעובייה של שערת אדם אחת. ואפילו אם ניתן היה להגדיל את האטום לגובה של בניין בן 14 קומות, הגרעין שלו לא היה עולה על גודלו של גרגר מלח השוכן בקומה השביעית. עם זאת, מאותו גרעין קטנטן לאין סוף משתחררת האנרגיה האדירה של פיצוץ גרעיני!
”כל הנשמה”
15. איזה לקח לימד יהוה את איוב בעזרת חיות בר שונות?
15 הוכחה ברורה נוספת לכושר הבריאה שבידי יהוה היא שפע בעלי החיים עלי אדמות. תהלים קמ״ח מונה הרבה מן היצורים המהללים את יהוה, לרבות ’חיות הבר וכל הבהמות’, המוזכרים בפסוק 10. כדי להראות מדוע על האדם לירוא מפני בוראו, סיפר יהוה לאיוב על בעלי חיים כגון האריה, הפרא (הערוד), שור הבר, הבהמות (ההיפופוטם) והלווייתן (כנראה התנין). ולשם מה? אם האדם ירא מפני חיות בר גדולות ומפחידות, מה עליו לחוש כלפי בוראן? (איוב פרקים ל״ח עד מ״א).
16. מה מרשים אותך לגבי כמה מן הציפורים שברא יהוה?
16 תהלים קמ״ח:10 מזכיר גם ”ציפורי כנף”. תן דעתך לרבגוניות בעולם העופות! יהוה סיפר לאיוב כי נקבת היען ”צוחקת לסוס ולרוכבו”. עוף זה המתנשא לגובה שני מטרים וחצי אומנם אינו מסוגל לפרוש כנפיים ולעוף, אך מהירות ריצתו עשויה להגיע ל־65 קילומטר לשעה, ובפסיעה אחת הוא מסוגל לדלג למרחק של 4 מטרים וחצי! (איוב ל״ט:13, 18) האַלְבַּטְרוֹס, לעומת זאת, מבלה את רוב חייו באוויר, מעל לים זה או אחר. מוטת כנפיו של דאון טבעי זה גדולה משלושה מטרים. הוא יכול לדאות שעות ארוכות ברציפות מבלי לנפנף בכנפיו. בניגוד לשני עופות אלה, הקוליברי הזעיר הוא הציפור הקטנה ביותר בעולם, ואורכו כחמישה סנטימטרים בלבד. הוא עשוי לנפנף בכנפיו במהירות של עד 80 פעם בשנייה! הקוליברים, הנוצצים כאבני חן מכונפות, מסוגלים לרחף כמסוקים ואפילו לעוף לאחור.
17. מה גודלו של הלווייתן הכחול, ואיזו מסקנה טבעי להסיק כשחושבים על בעלי החיים שברא יהוה?
17 בתהלים קמ״ח:7 נאמר שאת יהוה מהללים אפילו ”יצורי הים”. תן דעתך לבעל החיים שנחשב לגדול בעלי החיים עלי אדמות — הלווייתן הכחול. אורכו של שוכן מעמקים אדיר זה עשוי להגיע לכ־30 מטר ויותר. משקלו עשוי להשתוות למשקל עדר של 30 פילים בוגרים, ולשונו לבדה שוקלת כמו פיל. לבו בגודל מכונית קטנה, ואיבר ענק זה פועם רק 9 פעמים בדקה, בניגוד ללבו של הקוליברי הזעיר המסוגל לפעום כ־200,1 פעימות בדקה. לפחות אחד מכלי הדם של הלוויתן הכחול כה רחב עד כי ילד יכול לזחול בתוכו. אין ספק שכולנו נסכים עם הקריאה החותמת את ספר תהלים: ”כל הנשמה תהלל יה” (תהלים ק״נ:6).
לקחים מכוחו של יהוה לברוא
18, 19. עד כמה מגוונים הם החיים שברא יהוה עלי אדמות, ומה מלמדת הבריאה על ריבונותו?
18 מה אנו למדים מן האופן שבו השתמש יהוה ביכולת הבריאה שבידו? לבנו מתמלא יראת כבוד משלל יצירות כפיו. אחד ממחברי התהלים קרא: ”מה רבו מעשיך יהוה! ... מָלאה הארץ ביצירותיך” (תהלים ק״ד:24). אמת ויציב! הביולוגים הגדירו עד כה יותר ממיליון מינים של יצורים חיים עלי אדמות. עם זאת, הדעות חלוקות בשאר למיליוני המינים, או יותר, שטרם זוהו. קורה שאמן חש כי הוא נקלע לתקופה של יובש יצירתי. לעומת זאת, ברור שהיצירתיות של יהוה — היכולת להמציא וליצור דברים חדשים ומגוונים — בלתי מוגבלת.
19 הדרך שבה השתמש יהוה בכושר הבריאה שבידו מלמדת אותנו על ריבונותו. עצם המילה ”בורא” מבדילה את יהוה מכל דבר אחר ביקום, מכל ”נברא”. אפילו בנו יחידו של יהוה, ששימש בבריאה כ”רב־אמן”, אינו מכונה במקרא בורא או בורא משני (משלי ח׳:30; מתי י״ט:4). להיפך, הוא ”בכור כל בריאה” (קולוסים א׳:15). מעמדו של יהוה כבורא מקנה לו את הזכות הייחודית להחזיק בסמכות ריבונית בלעדית על היקום כולו (רומים א׳:20; ההתגלות ד׳:11).
20. באיזה מובן שבת יהוה ממלאכתו מאז השלים את הבריאה עלי אדמות?
20 האם חדל יהוה להשתמש ביכולת הבריאה? ובכן, במקרא נאמר שכאשר סיים יהוה את מלאכת הבריאה ביום הבריאה השישי, הוא ”החל לשבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה” (בראשית ב׳:2). השליח פאולוס רמז כי אורכו של ה”יום” השביעי הוא אלפי שנים, משום שהוא נמשך גם בימיו (עברים ד׳:3–6). אך האם העובדה שיהוה שבת ממלאכתו פירושה שהוא חדל לפעול כליל? לא. יהוה לעולם אינו חָדֵל לפעול (תהלים צ״ב:4; יוחנן ה׳:17). מכאן שכאשר נאמר כי יהוה שבת ממלאכתו, הדבר נוגע להפסקת הבריאה הפיסית כאן עלי אדמות. עם זאת, יהוה אינו חדל מן המלאכה להוציא לפועל את מטרותיו. הוא עשה כן בין היתר כאשר האציל מרוחו על כתיבת כתבי־הקודש. מלאכתו גם כללה יצירת ”בריאה חדשה”, הזוכה להסבר בפרק י״ט בספר זה (קורינתים ב׳. ה׳:17).
21. כיצד יכולת הבריאה שבידי יהוה תשפיע על נאמניו לעולמי עולמים?
21 כאשר יסתיים יום השבת של יהוה, יוכל יהוה להכריז ”טוב מאוד” על כל אשר עשה עלי אדמות, כשם שהכריז בתום ששת ימי הבריאה (בראשית א׳:31). ימים יגידו מה יקרה לאחר מכן, וכיצד יבחר יהוה להשתמש ביכולת הבריאה הבלתי מוגבלת שבידיו. מכל מקום, אין ספק שנמשיך להשתאות מן האופן שבו משתמש יהוה בכושר הבריאה. הבריאה תלמד אותנו על יהוה לעולמי עולמים (קהלת ג׳:11). ככל שנלמד על בוראנו האדיר, תעמיק יראתנו כלפיו, ונקרב אליו יותר ויותר.
a כדי להמחיש את הנתון העצום הזה דע שכדי לחצות את המרחק הזה ברכב — אפילו במהירות של 160 קילומטר לשעה, יום יום במשך 24 שעות ביממה — יידרשו לך יותר ממאה שנה!
b יש הסבורים כי אנשי קדם בימי המקרא השתמשו במין טלסקופ פרימיטיבי. הטענה היא שאילולי כן, כיצד יכול היה אדם בן אותה תקופה לדעת כי מספר הכוכבים כה רב? השערה בלתי מבוססת זו משאירה את אלוהים, מחבר המקרא, מחוץ לתמונה (טימותיאוס ב׳. ג׳:16).
c חשוב כמה זמן יקח לך רק למנות 100 מיליארד כוכבים. אם היית מסוגל לספור בקצב של כוכב לשנייה, יום יום 24 שעות ביממה ברציפות, היו נדרשות לך לשם כך 171,3 שנה!
-
-
הכוח להשמיד — ”יהוה איש מלחמה”קרב אל יהוה
-
-
פרק ו׳
הכוח להשמיד — ”יהוה איש מלחמה”
1–3. (א) כיצד סיכנו המצרים את עם ישראל? (ב) כיצד נלחם יהוה לעמו?
בני ישראל היו לכודים — דחוקים ללא מוצא בין צוקים מאיימים ובין הים. כמכונת מלחמה קטלנית וחסרת רחמים דלק בעקבותיהם צבא מצרים, נחוש בדעתו לחסלם.a בכל זאת, משה הפציר בעם אלוהים שלא לאבד תקווה. ”יהוה יילחם עבורכם”, הבטיח (שמות י״ד:14).
2 משה זעק אל יהוה, ואלוהים השיב לו: ”מדוע אתה מוסיף לצעוק אליי? ... הרם את מטך והושט את ידך על הים ובקע אותו” (שמות י״ד:15, 16). ראה בעיני רוחך את השתלשלות המאורעות. יהוה שולח מייד מלאך, ועמוד הענן עובר אל מאחורי עם ישראל, נפרש כחומה וחוסם את קו ההתקפה של המצרים (שמות י״ד:19, 20; תהלים ק״ה:39). משה נוטה ידו, וברוח עזה נבקע הים לשניים. המים נערמים וקופאים כנד [קיר זקוף], ונפתחת דרך רחבה דייה למעבר עם שלם! (שמות י״ד:21; ט״ו:8).
3 לנוכח מפגן כוח אדיר זה, טבעי הדבר שפרעה יצווה על צבאו לשוב על עקביו. אך במקום לעשות כן, פרעה הגאה מצווה לתקוף (שמות י״ד:23). בלהט המרדף שועטים המצרים אל קרקעית הים, והנה לפתע אופני המרכבות מתנתקים והמתקפה הופכת למהומה. ברגע שבני ישראל מגיעים לחוף מבטחים, מצווה יהוה על משה: ”הושט את ידך על הים כדי שהמים ישובו על המצרים, על מרכבות המלחמה שלהם ועל פרשיהם”. חומות המים מתמוטטות וקוברות תחתיהן את פרעה וצבאותיו! (שמות י״ד:24–28; תהלים קל״ו:15).
4. (א) מה הוכיח יהוה בים סוף? (ב) מה עשויה להיות התגובה להצגת יהוה כאיש מלחמה?
4 ישועת ישראל בים סוף היתה מאורע רב חשיבות בתולדות מגעיו של אלוהים עם בני האדם. שם הוכיח יהוה כי הוא ”איש מלחמה”, או ”לוחם חזק” (שמות ט״ו:3, הערת שוליים). אך מה דעתך על הצגת יהוה כאיש מלחמה? למען האמת, מלחמות המיטו סבל וצער רב על המין האנושי. האם השימוש שעושה יהוה בכוחו כדי להשמיד מרתיע אותך במקום לעודד אותך לקרוב אליו?
יהוה הוכיח בים סוף שהוא ”איש מלחמה”
מלחמות אלוהים לעומת סכסוכי אנוש
5, 6. (א) מדוע התואר ”יהוה צבאות” מתאים לאלוהים? (ב) מה השוני בין מלחמות אלוהים ובין מלחמות האדם?
5 כ־260 פעם בתנ״ך ופעמיים נוספות בכתבי־הקודש המשיחיים נקרא אלוהים ”יהוה צבאות” (שמואל א׳. א׳:11). יהוה, המלך הריבון, מפקד על צבא אדיר של מלאכים (יהושע ה׳:13–15; מלכים א׳. כ״ב:19). יכולת ההשמדה של צבאו אדירה (ישעיהו ל״ז:36). אין זה נעים אומנם לחשוב על השמדת אנשים, אך בל נשכח שמלחמות אלוהים שונות בתכלית מן הסכסוכים הקטנוניים של בני האדם. מפקדי צבא ומנהיגים פוליטיים מנסים לעתים לייחס לתוקפנות שלהם מניעים נאצלים. אך מלחמות אנוש נובעות רובן ככולן מחמדנות ואנוכיות.
6 בניגוד לכך, יהוה אינו פועל מתוך רגש עיוור. דברים ל״ב:4 מצהיר ש”הצור מושלם פועלו, כי כל דרכיו צדק. אל נאמנות אשר אין בו עוול; צדיק וישר הוא”. דבר־אלוהים מגנה זעם בלתי מרוסן, אכזריות ואלימות (בראשית מ״ט:7; תהלים י״א:5). אם כן, יהוה לעולם אינו פועל ללא סיבה. הוא ממעיט להשתמש בכוח ההשמדה שבידו, ועושה כן רק כשאין מוצא אחר. ביד הנביא יחזקאל אמר יהוה: ”’האם חפץ אני במות רשע?’ מכריז אדני יהוה. ’האם איני מעדיף שישוב מדרכיו וימשיך לחיות?’” (יחזקאל י״ח:23).
7, 8. (א) איזו מסקנה מוטעית הסיק איוב לגבי סבלו? (ב) כיצד תיקן אליהוא את אורח חשיבתו של איוב בנידון? (ג) איזה לקח נוכל להפיק ממה שקרה לאיוב?
7 אם כן, מדוע משתמש אלוהים בכוח ההשמדה שבידו? בטרם נשיב על השאלה, אולי כדאי שניזכר באיוב הצדיק. השטן טען שאיוב, ובעצם כל בן אנוש, לא יישאר נאמן ליהוה בשעת מבחן. יהוה נענה לאתגר והרשה לשטן לבחון את נאמנותו של איוב. בעקבות זאת, איוב חלה, ירד מנכסיו ושכל את ילדיו (איוב א׳:1 עד ב׳:8). איוב לא היה מודע למחלוקות הכרוכות בעניין, והסיק כי סבלו הוא עונש לא־מוצדק מאת אלוהים. הוא שאל את אלוהים למה שם אותו ”למטרה” ומדוע החשיבוֹ ’לאויב’ (איוב ז׳:20; י״ג:24).
8 בחור צעיר בשם אליהוא חשף את הטעות באורח החשיבה של איוב באמרו: ”האם אתה כה משוכנע בצדקתך שתאמר, ’אני צדיק יותר מאלוהים’?” (איוב ל״ה:2) ברור שאין זה נבון לחשוב שאנחנו חכמים מאלוהים או להניח שאלוהים נהג שלא בצדק. ”חלילה לאלוהים לנהוג ברשעות, ולכול יכול לעשות עוול!”, הצהיר אליהוא. ולאחר מכן אמר: ”נבצר מיכולתנו להבין את הכול יכול; נשגב הוא בכוח, ולעולם אינו מפר את משפטו ואת צדקתו הרבה” (איוב ל״ד:10; ל״ו:22, 23; ל״ז:23). אנו יכולים להיות בטוחים שכאשר יהוה נלחם, הוא עושה כן מסיבה טובה. לאור עובדה זו, הבה נבחן כמה סיבות שבגללן אלוהי השלום לובש לעתים מדי קרב (קורינתים א׳. י״ד:33).
מדוע אלוהי השלום רואה חובה לעצמו להילחם?
9. מדוע אל הקדושה נלחם?
9 לאחר שהילל את יהוה כ”איש מלחמה”, הכריז משה: ”מי כמוך באלים, יהוה? מי כמוך, נאדר בקודשה?” (שמות ט״ו:11) ברוח דומה כתב חבקוק הנביא: ”עיניך טהורות מכדי להביט ברוע, ואינך יכול לסבול רשע” (חבקוק א׳:13). אף־על־פי שיהוה הוא אל של אהבה, הוא גם אל של קדושה, צדק ומשפט, ולעתים תכונות אלה דוחקות בו להפעיל את כוחו כדי להשמיד (ישעיהו נ״ט:15–19; לוקס י״ח:7). מכאן שמלחמות יהוה אינן מחללות את קדושתו. להיפך, הוא נלחם משום קדושתו! (שמות ל״ט:30).
10. כיצד תבוא אל קִצה האיבה שנחזתה בבראשית ג׳:15, ואילו ברכות יביא הדבר לישרי הלב?
10 חשוב על המצב שהתעורר לאחר המרד של הזוג הראשון, אדם וחוה, באלוהים (בראשית ג׳:1–6). לוּ היה יהוה מעלים עין מחטאם, הוא היה מערער את מעמדו כריבון היקום. כאל של צדק, חייב היה יהוה לדון אותם למיתה (רומים ו׳:23). בנבואת המקרא הראשונה הוא ניבא שתשרור איבה בין משרתיו ובין משרתי ה”נחש”, הלוא הוא השטן (ההתגלות י״ב:9; בראשית ג׳:15). איבה זו תבוא אל קִצה אך ורק כשיוכרע השטן (רומים ט״ז:20). מימוש הדין שנגזר על השטן יניב רוב ברכות לישרי הלב, יסיר מכדור־הארץ את השפעת השטן ויסלול את הדרך להשכנת גן־עדן חובק עולם (מתי י״ט:28). עד אז יהיו נתונים משרתי אלוהים בסכנה גופנית ורוחנית מצד חסידי השטן. ומדי פעם יראה אלוהים לנכון להתערב.
אלוהים פועל למיגור הרשע
11. מדוע ראה אלוהים חובה לעצמו להביא את המבול על העולם?
11 המבול בימי נוח היה התערבות מצד אלוהים. בבראשית ו׳:11, 12 נאמר: ”הארץ נשחתה לפני האלוהים, והארץ נמלאה אלימות. ואלוהים הביט על הארץ והינה היא נשחתה; כל בשר השחית את דרכו על הארץ”. האם ירשה אלוהים לרשעים לסלק כל שמץ של מוסריות מכדור־הארץ? לא. יהוה ראה חובה לעצמו להביא מבול על העולם ולטהר את הארץ מכל מי שדבקו באלימות ובאי־מוסריות.
12. (א) מה ניבא יהוה על צאצאי אברהם? (ב) מדוע נגזר על האמורים להישמד?
12 דין דומה גזר אלוהים על הכנענים. יהוה גילה שבכוונתו להקים לאברהם זרע שבו יתברכו כל משפחות האדמה. לשם כך, קבע אלוהים כי צאצאי אברהם יקבלו את ארץ כנען, ארץ מושבם של בני האמורי. כיצד יכול אלוהים להצדיק את הגירוש הכוחני של עמים אלה מארצם? הוא ניבא כי עמי כנען לא יגורשו מארצם עד למלאות כ־400 שנה — עד אשר ’ישלם’ ”עוון האמורים”b (בראשית י״ב:1–3; י״ג:14, 15; ט״ו:13, 16; כ״ב:18). במהלך אותה תקופה שקעו האמורים יותר ויותר בשחיתות מוסרית. כנען היתה לארץ אלילית, מלאה בשפיכות דמים ובהפקרות מינית בזויה (שמות כ״ג:24; ל״ד:12, 13; במדבר ל״ג:52). הכנענים אפילו הרגו ילדים והעבירו אותם באש כקורבנות. היכול אלוהי הקדושה לחשוף את משרתיו לרֶשע כזה? לא ולא! הוא הכריז: ”הארץ טמאה, ואעניש אותה על עוונה, והארץ תקיא את תושביה” (ויקרא י״ח:21–25). עם זאת, יהוה לא השמיד בצורה בלתי מובחנת, אלא חס על חייהם של כנענים שהיו מוכנים להשתנות, כגון רחב והגבעונים (יהושע ו׳:25; ט׳:3–27).
לוחם למען שמו
13, 14. (א) מדוע היה על יהוה לקדש את שמו? (ב) כיצד טיהר יהוה את שמו והסיר ממנו כל חרפה?
13 יהוה קדוש, ולכן גם שמו קדוש (ויקרא כ״ב:32). ישוע לימד את תלמידיו להתפלל: ”יתקדש שמך” (מתי ו׳:9). המרד בגן־עדן חילל את שם אלוהים — הוא הטיל דופי בשמו הטוב של אלוהים ובדרך שלטונו. יהוה לא יכול היה להתעלם מהגידוף ומהמרד. היה עליו לטהר את שמו מכל חרפה (ישעיהו מ״ח:11).
14 חשוב שוב על בני ישראל. כל עוד היו עבדים במצרים, נדמה היה כי הבטחת אלוהים לאברהם, שבאמצעות זרעו יתברכו כל משפחות האדמה, אינה אלא הבטחה ריקה מתוכן. אך כאשר הושיע אותם והפך אותם לעם, הסיר יהוה כל חרפה מעל שמו. דניאל הנביא הזכיר זאת בתפילתו: ”יהוה אלוהינו, אשר הוצאת את עמך מארץ מצרים ביד חזקה ועשית לך שם” (דניאל ט׳:15).
15. מדוע שיחרר יהוה את היהודים מן השבי בבבל?
15 מעניין לציין שדניאל התפלל תפילה זו בזמן שנזקקו היהודים שיהוה ישוב לפעול למען שמו. היהודים שהימרו את פי אלוהים מצאו עצמם בשבי, הפעם בבבל. בירתם, ירושלים, היתה חרבה. דניאל ידע כי השבת היהודים אל ארצם תפאר את שם יהוה. לכן התפלל דניאל: ”יהוה, סלח נא. יהוה, הקשב נא ופעל! אל תאחר, למענך, אלוהיי, כי שמך נקרא על עירך ועל עמך” (דניאל ט׳:18, 19).
לוחם למען עמו
16. הסבר מדוע רצונו של יהוה להגן על שמו אינו מעיד עליו שהוא אל קר ואנוכי.
16 האם רצונו של יהוה להגן על שמו מעיד עליו שהוא אל קר ואנוכי? לא, משום שקדושתו ואהבת הצדק שלו דוחקות בו להגן על משרתיו. שים לב, למשל, לכתוב בבראשית פרק י״ד. מסופר שם על ארבעה מלכים פולשים שחטפו את לוט, אחיינו של אברהם, ואת משפחתו. בעזרת יהוה הנחיל אברהם מפלה מדהימה לצבא שעלה בהרבה על כוחותיו! סביר להניח שסיפור ניצחון זה היה הראשון שתועד ב”ספר מלחמות יהוה”, ספר שתיעד כנראה גם סכסוכים צבאיים שאינם מוזכרים במקרא (במדבר כ״א:14). העתיד צפן בחובו עוד ניצחונות רבים.
17. מניין לנו שיהוה נלחם לבני ישראל לאחר כניסתם לארץ כנען? הבא דוגמאות.
17 זמן קצר לפני כניסת בני ישראל לארץ כנען, הבטיח להם משה: ”יהוה אלוהיכם ילך לפניכם, ויילחם עבורכם, כפי שעשה במצרים לנגד עיניכם” (דברים א׳:30; כ׳:1). החל ביהושע, ממשיך דרכו של משה, ולכל אורך תקופת השופטים והמלכים הנאמנים ביהודה, נלחם יהוה לעמו והנחיל להם ניצחונות דרמתיים רבים על אויביהם (יהושע י׳:1–14; שופטים ד׳:12–17; שמואל ב׳. ה׳:17–21).
18. (א) מדוע אנו אסירי תודה על כך שיהוה לא השתנה? (ב) מה יקרה כאשר האיבה המתוארת בבראשית ג׳:15 תגיע לשיאה?
18 יהוה לא השתנה, וגם מטרתו להפוך כוכב לכת זה לגן־עדן שליו לא השתנתה (בראשית א׳:27, 28). אלוהים ממשיך לשנוא את הרֶשע. במקביל לכך, הוא אוהב מאוד את משרתיו ובקרוב יפעל למענם (תהלים י״א:7). למעשה, האיבה המתוארת בבראשית ג׳:15 צפויה להגיע לשיא דרמתי ולנקודת מפנה חדה בעתיד הקרוב. יהוה יקדש את שמו ויגן על עמו, ולשם כך שוב יהיה ”איש מלחמה” (זכריה י״ד:3; ההתגלות ט״ז:14, 16).
19. (א) תן דוגמה המראה מדוע כוח ההשמדה שביד יהוה יכול לקרב אותנו אליו. (ב) כיצד נכונותו של אלוהים להילחם צריכה להשפיע עלינו?
19 חשוב על הדוגמה הבאה. נניח שחיה אכזרית תוקפת משפחה אחת, והאב נחלץ לעזרתה והורג את חיית הפרא. האם אתה סבור שהאשה או הילדים יתעבו את המעשה שעשה? להיפך, ניתן לצפות שהם יעריכו את אהבתו הבלתי אנוכית. בדומה לכך, אל לנו לראות בשאט נפש את השימוש שעושה אלוהים ביכולת ההשמדה שבידו. נכונותו להילחם להגנתנו צריכה להגביר את אהבתנו כלפיו ולהעמיק את הכבוד שאנו רוחשים לכוחו הבלתי נדלה. כך נוכל ’לעבוד את אלוהים כרצונו, ביראה ובכבוד’ (עברים י״ב:28).
קרב אל יהוה — ’איש המלחמה’
20. מה עלינו לעשות כשאנו קוראים במקרא על מלחמות אלוהים שאינן ברורות לנו כל כך, ומדוע?
20 מובן שהמקרא אינו מסביר לפרטי פרטים בכל מקרה ומקרה מדוע מחליט יהוה להילחם. אך על דבר אחד אין עוררין: יהוה לעולם לא ישתמש בכוח ההשמדה שבידו שלא בצדק, בגחמנות או באכזריות. אם בוחנים את ההקשר והרקע של סיפור מקראי זה או אחר, ניתן במקרים רבים לראות את הדברים בפרספקטיבה הנכונה (משלי י״ח:13). גם כאשר אין בידינו פרטים מלאים, די אם נלמד על יהוה ונהרהר בתכונותיו הנאצלות כדי להסיר כל ספק מלבנו. אם נעשה כן, ניווכח שיש לנו סיבות למכביר לבטוח ביהוה אלוהינו (איוב ל״ד:12).
21. מה טיבו של יהוה למרות היותו ”איש מלחמה”?
21 יהוה הוא ”איש מלחמה” בשעת הצורך, אך אין בזה לומר שמטבעו הוא שש לקרב. בחזון המרכבה השמימית שראה יחזקאל, נראה יהוה כמי שמוכן לצאת למלחמה נגד אויביו. עם זאת, יחזקאל ראה את יהוה מוקף בקשת — סמל לשלום (בראשית ט׳:13; יחזקאל א׳:28; ההתגלות ד׳:3). אין ספק שיהוה רגוע ואוהב שלום. ”אלוהים הוא אהבה”, כתב השליח יוחנן (יוחנן א׳. ד׳:8). כל תכונותיו של יהוה באות לידי ביטוי באיזון מושלם. מה גדולה אפוא זכותנו לקרוב לאל כה חזק וכה אוהב!
a לדברי ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו, אחר העברים דלקו ”שש מאות רכב עם חמישים אלף פרש, והיו אתם עשרים רבוא [000,200] רגלים” (קדמוניות היהודים, ספר שני, 324 [טו, ג]).
b המונח ”אמורי” מתייחס כאן לכל עמי כנען (דברים א׳:6–8, 19–21, 27; יהושע כ״ד:15, 18).
-
-
הכוח להגן —”אלוהים הוא לנו מחסה”קרב אל יהוה
-
-
פרק ז׳
הכוח להגן — ”אלוהים הוא לנו מחסה”
1, 2. אילו סכנות ריחפו מעל ראשם של בני ישראל עם כניסתם למדבר סיני ב־1513 לפה״ס, וכיצד עודד אותם יהוה?
עם כניסתם למדבר סיני בראשית שנת 1513 לפה״ס, ריחפו סכנות מעל ראשם של בני ישראל. נכון להם מסע ארוך ומפרך, מסע ”במדבר הגדול והנורא” השורץ ”נחשים ארסים ועקרבים” (דברים ח׳:15). הם גם היו נתונים בסכנה מפני עמים עוינים. יהוה הכניס את עמו למצב הזה. אך האם כאלוהיהם יהיה בידו להגן עליהם?
2 דברי יהוה היו מעודדים מאוד: ”אתם ראיתם את מה שעשיתי למצרים כדי לשאת אתכם על כנפי עיטים ולהביא אתכם אליי” (שמות י״ט:4). יהוה הזכיר לעמו שהוא שהציל אותם מיד המצרים ונשא אותם כמו על כנפי עיטים אל מקום מבטחים. אולם יש עוד סיבות לכך ש”כנפי עיטים” הן תיאור הולם להגנה מצד אלוהים.
3. מדוע ’כנפי העיטים’ הן תיאור הולם להגנה מצד אלוהים?
3 כנפיו הרחבות והחזקות של העיט אינן משמשות אותו רק כדי לנסוק לשחקים. נקבת העיט, שמוטת כנפיה מגיעה לשני מטרים ויותר, פורשת את כנפיה כמטריית הגנה, ומסוככת על גוזליה הרכים מפני השמש היוקדת. במקרים אחרים היא עוטפת את גוזליה בכנפיה ומגינה עליהם מפני הרוח הקרה. וכדרך שהעיט מגן על גוזליו, כך הגן יהוה וסוכך על עמו הטרי, ישראל. גם במדבר יכלו בני עמו לחסות בצל כנפיו החזקות של יהוה כל עוד היו נאמנים לו (דברים ל״ב:9–11; תהלים ל״ו:7). היכולים גם אנו כיום לצפות בצדק להגנה מצד אלוהים?
אלוהים מבטיח הגנה
4, 5. מדוע יכול להיות לנו ביטחון מלא בהבטחת אלוהים להגן עלינו?
4 יהוה בהחלט מסוגל להגן על משרתיו. הוא אל שדי, או ”האל הכול יכול” — תארים המעידים על כך שלא ניתן לעמוד בפני כוחו (בראשית י״ז:1). כפי שבלתי אפשרי לעצור את הגאות בים, יהיה זה מן הנמנע לעצור את זרוע יהוה. מאחר שהוא מסוגל לעשות כרצונו, מתעוררת השאלה: האם חפץ יהוה לנצל את כוחו כדי להגן על משרתיו?
5 התשובה היא כן! יהוה מבטיח להגן על עובדיו. ”אלוהים הוא לנו מחסה ועוז, עזרה אשר קל למצאה בעיתות צרה”, נאמר בתהלים מ״ו:1. מאחר שאלוהים ”אינו יכול לשקר”, נוכל לגלות ביטחון מלא בהבטחתו להגן עלינו (טיטוס א׳:2). הבה נבחן כמה מן התיאורים הציוריים שיהוה משתמש בהם להמחשת הגנתו ודאגתו.
6, 7. (א) כיצד נהגו הרועים בימי המקרא להגן על צאנם? (ב) כיצד ממחיש המקרא שיהוה משתוקק להגן על צאנו ולדאוג לכבשיו?
6 יהוה הוא רועה, ו”אנו עמו וצאן מרעיתו” (תהלים כ״ג:1; ק׳:3). אין הרבה חיות תלותיות כמו כבש הבית. רועה בימי המקרא צריך היה להיות אמיץ לב כדי להגן על צאנו מפני אריות, זאבים ודובים, וכן מפני גנבים (שמואל א׳. י״ז:34, 35; יוחנן י׳:12, 13). אך לפעמים נדרשה מצדו רכות להגנת הצאן. אם כבשה המליטה הרחק מן המכלאה, השגיח עליה הרועה ברגעי חולשתה ונשא בזרועותיו את הטלה חסר הישע אל המכלאה.
”בחיקו יישא אותם”
7 יהוה מדמה את עצמו לרועה, ומבטיח לנו בזאת שהוא חפץ להגן עלינו (יחזקאל ל״ד:11–16). זכור את התיאור של יהוה בישעיהו מ׳:11, שבו דנו בפרק ב׳: ”כרועה יטפל בעדרו. בזרועו יקבץ טלאים; ובחיקו יישא אותם”. כיצד מגיע הטלה הקטן אל ”חיקו” של הרועה, אל קפלי בגדיו? ייתכן שהטלה ניגש אל הרועה, ואולי אפילו דוחף קלות את רגלו. אך הרועה הוא שצריך להתכופף, להרים את הטלה ולהניחו בעדינות במקום מבטחים, בחיקו. איזו תמונה יפה להמחשת דאגתו ונכונותו של הרועה הגדול להגן ולסוכך עלינו!
8. (א) על מי מבטיח אלוהים להגן, וכיצד מעיד על כך משלי י״ח:10? (ב) מה יש לעשות כדי למצוא מחסה בשם אלוהים?
8 עם זאת, ההגנה שמבטיח יהוה מותנית. הוא מוכן להגן רק על מי שקרבים אליו. במשלי י״ח:10 נאמר: ”שם יהוה הוא מגדל עוז. לתוכו רץ צדיק וזוכה להגנה”. בימי המקרא נהגו לפעמים לבנות מגדלים במדבר כמקומות מפלט. זו היתה אחריותו של האדם השרוי בסכנה לרוץ ולהיסתר באותו מגדל. והוא הדין במציאת הגנה בשם אלוהים. אין די באזכור חוזר ונשנה של שם אלוהים; שם אלוהים אינו מילת קסם. עלינו להכיר את בעל השם, לבטוח בו ולנהוג לפי ערכי הצדק שלו. כמה יפה מצד יהוה להבטיח שאם נפנה אליו באמונה, נוכל לחסות בו כבמגדל עוז!
”אלוהינו... יכול להצילנו”
9. מה עשה יהוה בנוסף לכך שהבטיח הגנה?
9 יהוה לא רק הבטיח הגנה. בימי המקרא הוא הוכיח בדרכים מופלאות שהוא מסוגל להגן על עמו. לא אחת ריסנה ’ידו’ החזקה את אויבי ישראל (שמות ז׳:4). אלא שיהוה הגן גם על יחידים.
10, 11. אילו דוגמאות מקראיות מראות כיצד השתמש יהוה בכוח ההגנה שברשותו למען יחידים?
10 כאשר סירבו שלושת העברים — שנקראו גם שדרך, מישך ועבד נגו — להשתחוות לצלם הזהב שהקים המלך נבוכדנאצר, איים המלך הזועם להשליכם לכבשן אש בוערת. ”ומי האל שיוכל להצילכם מידיי?” לעג נבוכדנאצר, המלך החזק ביותר עלי אדמות (דניאל ג׳:15). לשלושת הצעירים היה ביטחון מלא בכוחו של אלוהיהם להגן עליהם, אך הם לא התיימרו לומר שהוא יעשה זאת במקרה שלהם. עקב כך השיבו: ”אם כך צריך להיות, אלוהינו אשר אותו אנו עובדים יכול להצילנו” (דניאל ג׳:17). אין ספק שגם כבשן האש הבוערת שהוסק שבעת מונים מן הרגיל לא היווה קושי לאל הכול יכול. הוא הגן עליהם, והמלך נאלץ להודות ש”אין אל אחר היכול להציל כמוהו” (דניאל ג׳:29).
11 יהוה הוכיח את כוחו להגן בדרך יוצאת דופן: הוא העביר את חייו של בנו יחידו לרחמה של עלמה עברייה בשם מרים. מלאך אמר למרים: ”הנה תהרי ותלדי בן”. והסביר לה: ”רוח הקודש תבוא עלייך, וגבורת האל העליון תסוכך עלייך” (לוקס א׳:31, 35). דומה שבן אלוהים מעולם לא היה פגיע כבאותם ימים. האם החטא והאי־שלימות של אמו בת האנוש יטילו דופי בעובר? האם יצליח השטן לפגוע בבן או להורגו טרם היוולדו? בלתי אפשרי! יהוה יצר מעין חומת הגנה סביב מרים כדי שמאומה — שום אי־שלימות, כוח זדוני, רוצח בשר ודם או שד — לא יוכלו מרגע ההתעברות לפגוע בעובר המתפתח. יהוה המשיך להגן על ישוע גם בצעירותו (מתי ב׳:1–15). כל עוד לא הגיעה השעה שקבע יהוה, לא ניתן היה להזיק לבנו היקר.
12. מדוע הגן יהוה על אנשים מסוימים בימי המקרא בדרך פלאית?
12 מדוע הגן יהוה על אנשים מסוימים בדרך כה פלאית? במקרים רבים הגן יהוה על בני אדם למען דבר בעל חשיבות עליונה: כדי לוודא שמטרותיו תתממשנה. למשל, ישוע התינוק חייב היה להישאר בחיים כדי לממש את מטרת אלוהים לתועלת האנושות כולה. מקרים אלו, שבהם הפגין אלוהים את כוח ההגנה שבידו, מתועדים במקרא, אשר ”נכתב להדרכתנו, כדי שבזכות עמידתנו האיתנה ותודות לנחמה שמתוך הכתובים תהיה לנו תקווה” (רומים ט״ו:4). הדוגמאות הללו מחזקות את אמונתנו באלוהינו הכול יכול. אך לאיזו הגנה נוכל לצפות כיום מאת אלוהים?
מה לא משתמע מן ההגנה שמעמיד אלוהים
13. האם יהוה מוכרח לחולל נסים למעננו? הסבר.
13 הבטחת אלוהים להגן על משרתיו אין פירושה שיהוה מוכרח לחולל נסים למעננו. לא, אלוהינו אינו מבטיח לנו חיים נטולי בעיות בסדר העולמי הקיים. משרתי יהוה נאמנים רבים מתמודדים עם בעיות קשות מנשוא, כולל עוני, מלחמות, חולי ומוות. ישוע אמר לתלמידיו בלא כחל וסרק שיהיו מהם שיומתו עקב אמונתם, ולכן הדגיש את הצורך להחזיק מעמד עד קץ (מתי כ״ד:9, 13). אילו היה יהוה מחולל נסים כדי להושיע בכל מקרה ומקרה, אין ספק שהשטן היה מקטרג עליו ומטיל ספק בכנות מסירותנו לאלוהים (איוב א׳:9, 10).
14. אילו דוגמאות מעידות כי יהוה אינו מגן על כל משרתיו בדיוק באותה דרך?
14 אפילו בימי המקרא לא הפעיל יהוה את כוחו כדי להגן על כל אחד ממשרתיו ממוות בטרם עת. השליח יעקב, למשל, הוצא להורג בידי הורדוס בערך ב־44 לספירה, ואילו פטרוס ’ניצל מיד הורדוס’ זמן קצר לאחר מכן (מעשי השליחים י״ב:1–11). יוחנן, אחי יעקב, האריך ימים יותר מפטרוס ויעקב. מובן שלא נוכל לצפות מאלוהים שיגן על כל משרתיו בדיוק באותה דרך. מלבד זאת, ’עת ופגע משיגים את כולנו’ (קהלת ט׳:11). אם כן, כיצד בכל זאת מגן עלינו יהוה כיום?
יהוה מעניק הגנה פיסית
15, 16. (א) מה מוכיח שיהוה מספק הגנה פיסית למשרתיו כקבוצה? (ב) מדוע נוכל להיות סמוכים ובטוחים שיהוה יגן על משרתיו כעת ובמהלך ”הצרה הגדולה”?
15 תן דעתך תחילה לנושא ההגנה הפיסית. כעובדי יהוה, טבעי הדבר לצפות שיהוה יגן עלינו פיסית כקבוצה. שאם לא כן, נהיה טרף קל בידי השטן. צא וחשוב: השטן, ”שר העולם הזה”, רוצה יותר מכול לשים קץ לעבודת אלוהים האמיתית (יוחנן י״ב:31; ההתגלות י״ב:17). כמה מן הממשלות החזקות ביותר עלי אדמות הוציאו את פעילות ההטפה אל מחוץ לחוק וניסו למחוק אותנו כליל. אך משרתי יהוה המשיכו לעמוד איתן ולבשר ללא ליאות. מדוע לא עלה בידי אומות רבות עוצמה אלה לשים קץ לפעילות של קבוצת משיחיים קטנה יחסית וחסרת מגן לכאורה? משום שיהוה מסוכך עלינו בכנפיו החזקות (תהלים י״ז:7, 8).
16 ומה לגבי הגנה פיסית במהלך ”הצרה הגדולה” הקרבה ובאה? איננו צריכים לירוא מפני בוא משפטי יהוה, שהרי ”יודע יהוה להציל מניסיון אנשים המסורים לו, ועם זאת לשמור את הרשעים להשמדה ביום הדין” (ההתגלות ז׳:14; פטרוס ב׳. ב׳:9). בינתיים, אנו בטוחים בשני דברים: הראשון, שיהוה לעולם לא ירשה שמשרתיו הנאמנים יימחו מעל פני האדמה; והשני, שהוא יגמול לנאמנים לו בחיי־נצח בעולם חדש רב צדק — במקרה הצורך באמצעות תחיית המתים. למתים אין מקום בטוח יותר להיות מאשר בזיכרונו של אלוהים (יוחנן ה׳:28, 29).
17. כיצד מגן עלינו יהוה באמצעות דברו?
17 אפילו עתה מגן עלינו יהוה באמצעות ’דברו’ החי, אשר בכוחו לרפא את הלב ולשנות חיים (עברים ד׳:12). אם ניישם את עקרונותיו, נוכל לזכות במובן מסוים להגנה מפני נזקים פיסיים. ”אני יהוה, ... מלמדך לתועלתך”, נאמר בישעיהו מ״ח:17. אין ספק שאם נחיה את חיינו לפי דבר־אלוהים עשוי הדבר לתרום לבריאותנו ולהאריך את ימינו. לדוגמה, בזכות יישום הצו המקראי להתרחק מן הזנות ולטהר עצמנו מכל טומאה, אנו נמנעים ממעשים טמאים ומהרגלים מזיקים העושים שמות בחייהם של רבים שאינם יראי אלוהים (מעשי השליחים ט״ו:29; קורינתים ב׳. ז׳:1). אנו אסירי תודה על ההגנה שמספק לנו דבר־אלוהים!
יהוה מגן עלינו מבחינה רוחנית
18. איזו הגנה רוחנית מספק לנו יהוה?
18 ההגנה החשובה מכול שמספק לנו יהוה היא ההגנה הרוחנית. אבינו האוהב מצייד אותנו בכל מה שנחוץ לנו כדי להחזיק מעמד במבחנים וכדי לשמור על יחסים תקינים עימו, ובזאת הוא מגן עלינו מפני נזק רוחני. כך דואג יהוה שנחיה לא רק שנים מעטות אלא לנצח נצחים. שים לב לכמה אמצעים שיכולים להגן עלינו מבחינה רוחנית.
19. כיצד יכולה רוח יהוה לחשל אותנו לעמוד בכל מבחן ובעיה שבהם ניתקל?
19 יהוה ”שומע תפילה” (תהלים ס״ה:2). כאשר דומה שלחצי החיים כבדים מנשוא, נוכל למצוא הקלה רבה אם נשפוך לפניו את לבנו (פיליפים ד׳:6, 7). כמענה לתפילותינו הכנות יהוה אולי לא יעלים את הניסיונות כבמטה קסם, אך הוא יכול להעניק לנו את החוכמה להתמודד עימם (יעקב א׳:5, 6). יתרה מזו, יהוה נותן את רוח הקודש למבקשים ממנו (לוקס י״א:13). רוח רבת און זו יכולה לחשל אותנו לעמוד בכל מבחן ובעיה שבהם ניתקל. היא יכולה לנסוך בנו ”כוח שהוא מעבר לכוח אנושי רגיל” כדי שנחזיק מעמד עד בוא העולם החדש הממשמש ובא, שבו יסיר יהוה את כל הבעיות הכואבות (קורינתים ב׳. ד׳:7).
20. כיצד כוח ההגנה שברשות יהוה פועל דרך אחינו לאמונה?
20 לעתים, מפעיל יהוה את כוח ההגנה שברשותו דרך אחינו לאמונה. יהוה מושך את משרתיו אל ”אגודת האחים” (פטרוס א׳. ב׳:17; יוחנן ו׳:44). באגודת האחים האוהבת ניכרת בבירור ההשפעה הטובה שיש לרוח קודשו של יהוה על בני אדם. רוח זו מניבה בנו פרי — תכונות יפות ויקרות כגון אהבה, נדיבות וטוב לב (גלטים ה׳:22, 23). לפיכך, כשאנו במצוקה ואח לאמונה משיא לנו עצה מועילה או אומר לנו דברי עידוד שאנו זקוקים להם, ראוי להודות ליהוה על הגנתו ודאגתו.
21. (א) איזה מזון רוחני בעִתו מספק לנו יהוה באמצעות ”העבד הנאמן והנבון”? (ב) כיצד הִפקת תועלת אישית ממה שמספק יהוה להגנת רוחניותנו?
21 יהוה מספק לנו אמצעי הגנה נוסף: מזון רוחני בעִתו. יהוה מעוניין לעזור לנו להתחזק מדברו, ולכן הוא מינה את ”העבד הנאמן והנבון” לספק לנו מזון רוחני. העבד הנאמן משתמש בפרסומים מודפסים, כגון כתב העת המצפה וכתב העת עורו! וכן באתר שלנו jw.org, באסיפות ובכינוסים כדי לספק לנו ’את אוכלנו בעִתו’ — את כל הדרוש לנו במועד המתאים (מתי כ״ד:45). האם שמעת במהלך אסיפה — בתשובה, בנאום או בתפילה — משהו שסיפק לך את הכוח והעידוד שהיית זקוק להם? האם מאמר מסוים שיצא לאור באחת החוברות נגע ללבך והשפיע על חייך? זכור שיהוה מספק את כל האמצעים האלה כדי להגן על רוחניותנו.
22. באיזו דרך יהוה תמיד משתמש בכוחו, ומדוע ניתן לומר שהוא פועל בטווח הרחוק לטובתנו המרבית?
22 יהוה הוא בהחלט ”מגן... לכל החוסים בו” (תהלים י״ח:30). ברור לנו שכיום אין הוא משתמש בכוחו כדי להגן עלינו מפני כל אסון. אך הוא כן משתמש בכוחו כדי לוודא שמטרותיו תתממשנה. בטווח הרחוק פועל יהוה לטובת משרתיו. אם נתקרב אל יהוה ונישמר באהבתו הוא יעניק לנו חיי־נצח מושלמים. כשתקווה זו לנגד עינינו, אין לנו אלא לזכור שסבלותינו בסדר העולמי הנוכחי הם ’צרות רגעיות וקלות’ (קורינתים ב׳. ד׳:17).
-
-
הכוח להשיב דברים לתיקונם — יהוה ”עושה הכול חדש”קרב אל יהוה
-
-
פרק ח׳
הכוח להשיב דברים לתיקונם — יהוה ”עושה הכול חדש”
1, 2. אילו דברים מאבדת המשפחה האנושית בימינו, וכיצד עלול הדבר להשפיע עלינו?
כשילד מאבד או שובר צעצוע שאהוב עליו הוא פורץ בבכי קורע לב. אבל האם ראית כיצד פני הילד מאירות כשההורה משיב לו את האבידה? אפשר שעבור ההורה זה מאוד פשוט למצוא את הצעצוע או לתקן אותו. אך הילד קורן מאושר ומתמלא פליאה. מה שנתפש בעיניו כאבוד לעד, הושב!
2 יהוה הוא ההורה האולטימטיבי, ויש בכוחו להשיב לילדיו הארציים את מה שנראה אבוד וחסר תקנה. מובן שאין מדובר כאן בסתם צעצועים. ב”עתות משבר קשות להתמודדות” אלה אנו סופגים אבידות חמורות בהרבה (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5). חלק ניכר מן הדברים היקרים לאדם נמצאים בסכנה גדולה מתמיד — דיור, רכוש, תעסוקה ובריאות. אולי אנו מיואשים מהרס הסביבה, המוביל לאובדנם ולהכחדתם של מיני בעלי חיים רבים. אך אין פגיעה קשה יותר ממותו של אדם היקר לנו. תחושת האובדן וחוסר האונים עלולה למוטט אותנו (שמואל ב׳. י״ח:33).
3. איזו תקווה מנחמת מוזכרת במעשי השליחים ג׳:21, ובאמצעות מי מתכוון יהוה לממש אותה?
3 עד כמה מנחם אפוא ללמוד על כוחו של יהוה להשיב דברים לתיקונם! כפי שנראה בהמשך, יש מגוון רחב של דברים שאלוהים מסוגל להשיב, ואכן ישיב, לילדיו הארציים. לפי המקרא, יהוה שם לו למטרה ’להשיב הכול לתיקונו’ (מעשי השליחים ג׳:21). לשם כך ישתמש יהוה במלכות המשיח שבראשות בנו, ישוע. ההוכחות מעידות כי מלכות זו החלה לשלוט בשמים ב־1914a (מתי כ״ד:3–14). ומה יתוקן? הבה נבחן כמה מפְּעלי השיקום האדירים של יהוה. אחד מהם נראה ומורגש כבר עתה, והאחרים יתקיימו בקנה מידה רחב בעתיד.
השבת עבודת אלוהים הטהורה על כנה
4, 5. מה אירע לעם אלוהים ב־607 לפה״ס, ואיזו תקווה הפיח יהוה בעמו?
4 עבודת אלוהים הטהורה היא אחד הדברים שיהוה כבר השיב על כנו. כדי להבין מה פירוש הדבר, נבחן בקצרה את תולדות ממלכת יהודה. כך נוכל להבין כיצד משתמש יהוה בכוח שברשותו להשיב דברים לתיקונם (רומים ט״ו:4).
5 דמה בנפשך כיצד חשו היהודים הנאמנים ב־607 לפה״ס לנוכח חורבן ירושלים. עירם האהובה נהרסה וחומותיה נותצו. וכאילו לא די בכך, גם המקדש המפואר שבנה שלמה, המרכז היחידי לעבודת יהוה הטהורה עלי אדמות, היה לעיי חורבות (תהלים ע״ט:1). הניצולים הוגלו בבלה, וארצם נותרה שוממה, מעון לחיות בר (ירמיהו ט׳:11). מנקודת מבט אנושית, הכול נראה אבוד (תהלים קל״ז:1). אלא שיהוה, אשר חזה חורבן זה שנים רבות מראש, הפיח בהם תקווה שבעתיד ישובו הדברים לתיקונם.
6–8. (א) איזה מוטיב חוזר ונשנה מופיע בכתבי הנביאים העבריים, ומה היתה התגשמותן הראשונה של נבואות אלה? (ב) כיצד התגשמו נבואות שיקום רבות בעם אלוהים בימינו?
6 למעשה, תיקון המצב היה מוטיב חוזר ונשנה בכתבי הנביאים העבריים.b יהוה הבטיח ביד הנביאים שהארץ תשוקם, תיושב מחדש ותהיה פורייה ומוגנת מפני חיות רעות ואויבים. הוא תיאר את ארצם המשוקמת ממש כגן־עדן! (ישעיהו ס״ה:25; יחזקאל ל״ד:25; ל״ו:35) ומעל לכול, עבודת אלוהים הטהורה תושב על כנה ובית המקדש ייבנה מחדש (מיכה ד׳:1–5). נבואות אלה נטעו בגולים היהודים תקווה, ועזרו להם להחזיק מעמד ב־70 שנות הגלות בבבל.
7 סוף סוף, הגיעה עת השיקום. היהודים שוחררו מבבל, שבו לירושלים ובנו את מקדש יהוה (עזרא א׳:1, 2). כל עוד דבקו בעבודת אלוהים הטהורה, בירך אותם יהוה, וארצם היתה פורייה ומשגשגת. הוא הגן עליהם מפני אויבים ומפני חיות פרא שפשטו בארצם במשך עשרות שנים. אין ספק ששבי ציון שמחו על כך שבכוחו של יהוה להשיב דברים לתיקונם. אך מאורעות אלה היוו אך ורק התגשמות ראשונית ומצומצמת של נבואות השיקום. ההתגשמות הרחבה יותר נועדה להתרחש ”באחרית הימים”, בימינו, כאשר ימלוך היורש המובטח משושלת דוד (ישעיהו ב׳:2–4; ט׳:6, 7).
8 זמן קצר לאחר שעלה ישוע על כס שלטונו במלכות השמים ב־1914, מיקד הוא את תשומת לבו בצרכים הרוחניים של משרתי אלוהים הנאמנים עלי אדמות. כשם שכורש, הכובש הפרסי, שחרר את שארית היהודים מבבל ב־537 לפה״ס, כך שיחרר ישוע את שארית ישראל הרוחני — את תלמידיו — מהשפעת ”בבל הגדולה”, המעצמה העולמית של דתות הכזב (ההתגלות י״ח:1–5; רומים ב׳:29). מאז 1919 שבה עבודת אלוהים הטהורה למקומה הראוי בחייהם של המשיחיים האמיתיים (מלאכי ג׳:1–5). מאז ואילך, עם יהוה עובד אותו בהיכלו הרוחני המטוהר — במסגרת שקבע אלוהים לעבודתו הטהורה. מהי חשיבות הדבר עבורנו היום?
חשיבותו של השיקום הרוחני
9. מה עוללו כנסיות הנצרות לעבודת אלוהים לאחר מות השליחים, אך מה עשה יהוה בימינו?
9 ראה את התמונה מבחינה היסטורית. במאה הראשונה זכו המשיחיים לברכות רוחניות רבות. אך ישוע והשליחים ניבאו כי עבודת אלוהים האמיתית תישחת ותיעלם (מתי י״ג:24–30; מעשי השליחים כ׳:29, 30). לאחר מות השליחים קמה הנצרות. כמריה אימצו לעצמם תורות ומנהגים אליליים. הם ציירו את אלוהים כדמות משולשת בלתי מובנת ולימדו שיש להתוודות בפני הכמרים ולהתפלל למרים ול’קדושים’ שונים במקום ליהוה. מתוך כך יצרו פער כמעט בלתי ניתן לגישור בין הבריות לבין אלוהים. אך מה עשה אלוהים בימינו, לאחר מאות שנות שחיתות? בתוך עולמנו החנוק בכזבים דתיים ואפוף מנהגים בזויים, כונן אלוהים מחדש את עבודתו הטהורה. לא יהיה זה מוגזם לומר ששיקום זה הוא מן ההתפתחויות החשובות ביותר שחלו בתקופתנו.
10, 11. (א) אילו שני מרכיבים עיקריים כלולים בגן־העדן הרוחני, וכיצד הם נוגעים לך? (ב) איזה מין אנשים מקבץ יהוה לגן־העדן הרוחני, ובמה הם יחזו?
10 אם כן, המשיחיים האמיתיים חיים כיום בגן־עדן רוחני, אשר משתפר ומתרחב בהתמדה. מה כלול בגן־עדן זה? שני מרכיבים עיקריים. הראשון הוא פולחן טהור של אלוהי האמת, יהוה. הוא בירך אותנו בעבודת אלוהים נטולת שקרים וסילופים, וכן גם במזון רוחני. כך אנו יכולים ללמוד על אבינו השמימי, לשאת חן בעיניו ולקרוב אליו (יוחנן ד׳:24). המרכיב השני של גן־העדן הרוחני קשור לאנשים. לפי נבואת ישעיהו, ”באחרית הימים” מלמד יהוה את עובדיו דרכי שלום. הוא שם קץ למלחמות בינינו. למרות חולשותינו הוא עוזר לנו ללבוש את ”האישיות החדשה”. הוא מברך את מאמצינו ומעניק לנו את רוח הקודש, המניבה בנו פרי נהדר (אפסים ד׳:22–24; גלטים ה׳:22, 23). אם מעשיך עולים בקנה אחד עם רוח אלוהים, אתה חלק מגן־העדן הרוחני.
11 יהוה מקבץ אל גן־העדן הרוחני אנשים כלבבו — אנשים שוחרי שלום האוהבים אותו ו”המודעים לצורכם הרוחני” (מתי ה׳:3). הללו יזכו לחזות בשיקום מרהיב עוד יותר — שיקום האנושות וכדור־הארץ כולו.
”הנני עושה הכול חדש”
12, 13. (א) מדוע מן ההכרח שנבואות השיקום תתגשמנה בדרך נוספת? (ב) מהי מטרת יהוה לגבי כדור־הארץ, כפי שהצהיר בגן־עדן, ומדוע הדבר נוטע בנו תקווה לעתיד?
12 חלק ניכר מנבואות השיקום אינן עוסקות אך ורק בשיקום הרוחני. ישעיהו, לדוגמה, כתב על ימים שבהם החולים, הפיסחים, העיוורים והחירשים יירפאו, ואפילו המוות יבולע לנצח (ישעיהו כ״ה:8; ל״ה:1–7). הבטחות אלה לא התגשמו פשוטן כמשמען בעם ישראל הקדום. אנו עדים להתגשמותן הרוחנית בימינו, ויש לנו יסוד מוצק להאמין שהן תתגשמנה פיסית בעתיד בקנה מידה רחב היקף. מניין לנו שכך יהיה?
13 עוד בגן־עדן הבהיר יהוה את מטרתו לגבי כדור־הארץ: ליישב אותו במשפחה אנושית מאושרת, בריאה ומאוחדת. גברים ונשים אמורים היו לטפח את כדור־הארץ, לדאוג ליצורים החיים בו ולהפוך אותו לגן־עדן חובק עולם (בראשית א׳:28). המצב כיום הוא ההיפך הגמור, אבל אנו סמוכים ובטוחים שלא ניתן לסכל את מטרות יהוה (ישעיהו נ״ה:10, 11). ישוע, המלך שמשח יהוה, יכונן גן־עדן חובק עולם זה (לוקס כ״ג:43).
14, 15. (א) כיצד יעשה יהוה ”הכול חדש”? (ב) כיצד ייראו החיים בגן־עדן, ומה קוסם לך יותר מכול?
14 ראה בעיני רוחך את כדור־הארץ הופך לגן־עדן! יהוה אומר על אותה עת: ”הנני עושה הכול חדש” (ההתגלות כ״א:5). חשוב על משמעות הדבר. יהוה ישמיד את הסדר העולמי המרושע הנוכחי, ואז יכונן ’שמים חדשים וארץ חדשה’. פירושו של דבר שממשלה חדשה תמשול מן השמים על חברה אנושית חדשה המורכבת מאוהבי יהוה ועושי רצונו (פטרוס ב׳. ג׳:13). השטן ושדיו ינוטרלו (ההתגלות כ׳:3). לראשונה מזה אלפי שנים תשתחרר האנושות מהשפעתם המזיקה, המשחיתה ורוויית השנאה. אין ספק שתחושת ההקלה תהיה נהדרת.
15 סוף סוף נוכל למלא את תפקידנו ולדאוג לכוכב לכת יפהפה זה. כדור־הארץ ניחן ביכולת שיקום טבעית. אגמים ונהרות מזוהמים יכולים לטהר את עצמם לאחר שמקור הזיהום מסולק. נופים שהושחתו במלחמות יוכלו לשוב ליפעתם אם תחדלנה המלחמות. מה נפלא יהיה לחיות בהרמוניה עם הטבע ולעזור לכדור־הארץ להפוך לגן־עדן חובק עולם העשיר במגוון אינסופי של צמחים ובעלי חיים! במקום להכחיד מינים מעולם החי והצומח, יחיה האדם בשלום עם כל הבריאה עלי אדמות. אפילו ילדים לא יפחדו מחיות הבר (ישעיהו ט׳:6, 7; י״א:1–9).
16. איזה שיקום יתן אותותיו בכל אדם נאמן בגן־עדן?
16 השיקום יבוא לידי ביטוי גם במישור האישי. ניצולי מלחמת הר מגידון יהיו עדים לריפוי פלאי בקנה מידה עולמי. ישוע יפעל כפי שפעל בהיותו עלי אדמות. הוא ישתמש בכוחו של אלוהים כדי להשיב לעיוורים את מאור עיניהם, לחירשים את כושר השמיעה וירפא את הפיסחים והחולים (מתי ט״ו:30). הקשישים יזכו שוב לאון, לבריאות ולמרץ שהיו להם בימי נעוריהם (איוב ל״ג:25). קמטים ייעלמו, גפיים יתיישרו ושרירים ייפעלו בכוחות מחודשים. כל בני האדם הנאמנים ירגישו על בשרם כיצד השפעת החטא והאי־שלימות הולכת ונחלשת, הולכת ונעלמת. עד כמה נודה ליהוה אלוהים על נפלאות כוחו להשיב דברים לתיקונם! הבה נתמקד כעת בהיבט מרגש במיוחד של אותה עת שיקום.
תחיית המתים
17, 18. (א) מדוע הוכיח ישוע את הצדוקים? (ב) אילו נסיבות הובילו את אליהו לבקש מיהוה להקים מת לתחייה?
17 במאה הראשונה לספירה היו ראשי דת יהודים, הצדוקים, שלא האמינו בתחיית המתים. ישוע הוכיח אותם ואמר: ”אתם טועים, כי אינכם מכירים את הכתובים וגם לא את כוחו של אלוהים” (מתי כ״ב:29). כתבי־הקודש מגלים כי יש ליהוה הכוח להקים מתים. הכיצד?
18 שווה בנפשך מה אירע בימי אליהו. בזרועותיה של אלמנה נח גופו הרפוי של בנה יחידהּ. הילד היה מת. אליהו הנביא, אשר התארח לזמן מה בבית האלמנה, היה ודאי מזועזע. בעבר הציל את הילד ממיתת רעב. סביר להניח שאליהו נקשר לילד. לבה של האֵם נשבר בקִרבה. הילד הזה היה שריד חי, השריד היחיד שנותר לה מבעלה המנוח. אולי קיוותה שבנה ידאג לה כשתזדקן. האלמנה היתה מוכת יגון וחששה שאלוהים מעניש אותה על חטא כלשהו שעשתה. אליהו לא יכול היה לעמוד מנגד לנוכח הטרגדיה הנוספת שפקדה אותה. הוא לקח בעדינות את גופת הילד מחיק אמו, נשא אותה לחדרו וביקש מיהוה אלוהים להשיב את חיי הילד אל קרבו (מלכים א׳. י״ז:8–21).
19, 20. (א) כיצד הוכיח אברהם אמונה בכוחו של יהוה להקים מתים, ועל סמך מה האמין בכך? (ב) מה עשה יהוה בזכות אמונתו של אליהו?
19 אליהו לא היה הראשון שהאמין בתחיית המתים. מאות שנים קודם לכן האמין אברהם כי בכוחו של יהוה להקים מתים, והיתה לו סיבה טובה להאמין בכך. כאשר היה בן 100 ושרה אשתו בת 90, השיב להם יהוה את כוח הפרייה והרבייה שהיה בבחינת מת, ובדרך נס איפשר לשרה ללדת בן (בראשית י״ז:17; כ״א:2, 3). מאוחר יותר, כשבגר הילד, ביקש יהוה מאברהם להקריב את בנו. אברהם האמין שיהוה יוכל להשיב לחיים את בנו האהוב יצחק (עברים י״א:17–19). אמונה עזה זו עשויה להסביר מדוע בטרם עלה אברהם להר להעלות את בנו לעולה, הבטיח לעבדיו לשוב עם יצחק (בראשית כ״ב:5).
”ראי, בנך חי”!
20 יהוה חס על יצחק, ולא היה צורך להקימו לתחייה. אבל במקרה של אליהו, בן האלמנה היה כבר מת — אם כי לא לזמן רב. יהוה גמל לנביא על אמונתו והקים את הילד לתחייה! אליהו נתן את הילד לאמו, ואמר לה את המילים הבלתי נשכחות: ”ראי, בנך חי”! (מלכים א׳. י״ז:22–24).
21, 22. (א) לשם מה מוזכרים נסי תחייה בכתבי־הקודש? (ב) מה יהיה היקף התחייה בגן־עדן, ומי יחולל אותה?
21 כך אנו רואים לראשונה במקרא עדות לכוח שבידי יהוה להקים מתים. לימים, העניק יהוה גם לאלישע, לישוע, לפאולוס ולפטרוס את הכוח להקים מתים. מובן שהמתים שקמו לתחייה מתו בסופו של דבר שוב. עם זאת, מקרים אלה שופכים אור על הדברים הנפלאים שיתרחשו בעתיד.
22 בגן־עדן יוכיח ישוע שהוא ”התחייה והחיים” (יוחנן י״א:25). הוא יקים לתחייה מיליונים רבים ויקנה להם הזדמנות לחיות לנצח בגן־עדן עלי אדמות (יוחנן ה׳:28, 29). דמה את המפגש בין ידידים אהובים וקרובי משפחה שהמוות הפריד ביניהם זמן רב — הם יתחבקו ולא ידעו את נפשם מרוב שמחה! כל האנושות תהלל יה על כוחו להשיב דברים לתיקונם.
23. מה היה המפגן האדיר ביותר של כוחו של יהוה, ומדוע יש בזה משום ערובה לכך שתקוותנו לעתיד אכן תתממש?
23 יהוה סיפק לנו ערובה מוצקה לכך שתקוות אלה אכן תתממשנה. במפגן האדיר ביותר של כוחו, הקים יהוה את בנו ישוע לתחייה כיצור רוחני רב און ומינה אותו למשנה לו בכל היקום. לאחר תחייתו נגלה ישוע לעיני מאות עדי ראייה (קורינתים א׳. ט״ו:5, 6). מן הראוי שגם הספקנים יסתפקו בעדות זו. בכוחו של יהוה להקים מתים.
24. מניין לנו הביטחון שיהוה יקים מתים, ואיזו תקווה על כולנו לנצור בליבנו?
24 לא זו בלבד שיש ליהוה הכוח להקים מתים, יש לו גם הרצון לעשות זאת. איוב הנאמן אמר בהשראה כי יהוה נכסף להחיות את המתים (איוב י״ד:15). האינך חש קִרבה לאל המשתוקק ברוב אהבתו להשתמש בכוח שבידו להשיב דברים לתיקונם? זכור שתחיית המתים היא רק אחד ההיבטים של מלאכת השיקום האדירה שיבצע יהוה. אם כן, קרב אל אלוהים ונצור בלבך את התקווה היקרה לראות במו עיניך כיצד יהוה ’יעשה הכול חדש’ (ההתגלות כ״א:5).
a ”העתות שבהן יושב הכול לתיקונו” החלו עם היווסדה של מלכות המשיח שבראשה מולך אחד מיורשי דוד המלך הנאמן. יהוה הבטיח לדוד כי זרעו ימלוך לעולם (תהלים פ״ט:35–37). לאחר חורבן ירושלים ב־607 לפה״ס לא ישב על כיסא אלוהים איש מבית דוד. ישוע, שנולד עלי אדמות כיורשו של דוד, הפך למלך המובטח כאשר החל למלוך בשמים.
b למשל, משה, ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל, הושע, יואל, עמוס, עובדיה, מיכה וצפניה — כולם עסקו במוטיב זה.
-
-
”המשיח הוא גבורת אלוהים”קרב אל יהוה
-
-
פרק ט׳
”המשיח הוא גבורת אלוהים”
1–3. (א) איזו חוויה מפחידה עברה על התלמידים בכינרת, ומה עשה ישוע? (ב) מדוע נאמר במקרא ש”המשיח הוא גבורת אלוהים”?
פחד אחז בתלמידים. הם שטו בכינרת ולפתע פרצה סערה. אין ספק שהם כבר היו עדים לסערות בכינרת, שהרי חלקם היו דייגים מנוסיםa (מתי ד׳:18, 19). אך הפעם היתה זו ”סערה עזה מאוד”, ועד מהרה הפך הים לגועש ביותר. הגברים ניסו נואשות לנווט את הסירה, אך הסערה היתה עזה מדי. גלים גבוהים ”חבטו בסירה”, והיא החלה להתמלא מים. חרף המהומה שמסביבו, היה ישוע שקוע בשינה עמוקה בירכתי הסירה, תשוש לאחר יום שלם שבו לימד את ההמונים. התלמידים חששו לחייהם, לכן העירו אותו והתחננו: ”אדוננו, הצל אותנו, אנחנו עומדים למות!” (מרקוס ד׳:35–38; מתי ח׳:23–25).
2 ישוע לא פחד. בביטחון מלא גער ברוח ובים: ”דום! הירגע!” מייד נשמעו לו הרוח והים — הרוח פסקה, הים נרגע ”והכול שָקט ורָגַע”. יראה גדולה אחזה לפתע בתלמידים. ”מיהו זה?” מלמלו ושאלו זה את זה. ובאמת, איזה אדם יכול לגעור ברוח ובים כמי שגוער בילד לא־ממושמע? (מרקוס ד׳:39–41; מתי ח׳:26, 27).
3 ישוע לא היה אדם רגיל. יהוה הפעיל למענו ובאמצעותו את כוחו בדרכים מופלאות. לכן השליח פאולוס אמר עליו בהשראת אלוהים: ”המשיח הוא גבורת אלוהים” (קורינתים א׳. א׳:24). באילו דרכים מתגלה כוח אלוהים בישוע? וכיצד יכול הכוח שבידי ישוע להשפיע על חיינו?
הכוח של בנו יחידו של אלוהים
4, 5. (א) איזה כוח ואיזו סמכות האציל יהוה על בנו יחידו? (ב) מה העניק האב לבן לביצוע תוכניות הבריאה שלו?
4 חשוב על העוצמה שהיתה לישוע בקיומו הקדם־אנושי. יהוה ניצל את ”כוחו הנצחי” כשברא את בנו יחידו, שנודע לימים בשם ישוע המשיח (רומים א׳:20; קולוסים א׳:15). לאחר מכן האציל יהוה על בנו סמכות רבה ונתן לו כוח רב כדי להוציא אל הפועל את מטרותיו. המקרא מציין לגבי הבן כי ”הכול נוצר באמצעותו, ומבלעדיו לא נוצר ולו דבר אחד” (יוחנן א׳:3).
5 נבצר מאיתנו להבין לחלוטין את גודל התפקיד הזה. נסה לדמיין את הכוח הדרוש להביא לידי קיום מיליוני מלאכים רבי און, את היקום הפיסי על מיליארדי הגלקסיות שבו ואת כדור־הארץ על מגוון צורות החיים שעליו. לביצוע מלאכות אלה, עמד לרשות בנו יחידו של אלוהים הכוח האדיר ביותר ביקום — רוח קודשו של אלוהים. הבן נהנה מאוד להיות אָמוֹן, כלומר רב־אומן הבקיא במלאכתו, ובאמצעותו ברא יהוה את כל יתר הדברים (משלי ח׳:22–31).
6. איזה כוח ואיזו סמכות ניתנו לישוע לאחר מותו ותחייתו?
6 האם יכול היה בנו יחידו של אלוהים לקבל כוח וסמכות רבים עוד יותר? לאחר מות ישוע עלי אדמות ותחייתו, הוא אמר: ”ניתנה לי כל סמכות בשמים ובארץ” (מתי כ״ח:18). ניתנה לישוע היכולת והזכות להפעיל כוח בקנה מידה אוניברסלי. בהיותו ”מלך המלכים ואדון האדונים” הוא הוסמך ’למגר את כל הממשלות ואת כל הסמכויות והכוחות’, אם גלויים ואם סמויים, העומדים בדרכו של אביו (ההתגלות י״ט:16; קורינתים א׳. ט״ו:24–26). יהוה ’הכניע הכול תחת’ ישוע, הכול מלבד יהוה עצמו (עברים ב׳:8; קורינתים א׳. ט״ו:27).
7. מדוע נוכל להיות סמוכים ובטוחים שישוע לעולם לא ינצל לרעה את הכוח שהפקיד בידיו יהוה?
7 האם יש סיבה לחשוש שמא ישוע ינצל לרעה את כוחו? לא ולא! ישוע אוהב את אביו ולעולם לא יעשה דבר שיכעיסו (יוחנן ח׳:29; י״ד:31). ישוע יודע שיהוה אינו מנצל לרעה את כוחו האדיר. הוא ראה אישית כיצד חיפש אלוהים הזדמנויות ”להראות את כוחו למען מי שלבבם שלם אליו” (דברי הימים ב׳. ט״ז:9). אין ספק שגם ישוע אוהב את האנושות, לכן נוכל להיות סמוכים ובטוחים שהוא תמיד יפעיל את כוחו אך ורק למטרות טובות (יוחנן י״ג:1). בעניין זה, עברו של ישוע נקי וללא רבב. הבה נבחן איזה כוח היה לו כאן עלי אדמות, וכיצד השתמש בכוחו.
”בן חיל... במוצא פיו”
8. מה היה בכוחו של ישוע לעשות לאחר שנמשח, וכיצד ניצל את כוחו?
8 ישוע כנראה לא חולל נסים בשנות נעוריו בנצרת. אך המצב השתנה לאחר שנטבל ב־29 לספירה, והוא בערך בן 30 (לוקס ג׳:21–23). המקרא מספר כי ’אלוהים משח אותו ברוח הקודש ובגבורה, והוא סבב בארץ כשהוא עושה מעשים טובים ומרפא את כל הנדכאים תחת יד השטן’ (מעשי השליחים י׳:38). ”כשהוא עושה מעשים טובים” — ניכר בבירור שישוע השתמש בכוחו לטובה. לאחר שנמשח, הפך ל”נביא בן חיל בפועלו ובמוצא פיו” (לוקס כ״ד:19).
9–11. (א) היכן לימד ישוע פעמים רבות, ואיזה אתגר ניצב בפניו? (ב) מדוע השתומם המון העם על תורתו של ישוע?
9 כיצד היה ישוע גיבור חיל במוצא פיו? לא אחת לימד ישוע תחת כיפת השמים — בחופי הים ועל גבעות, ברחובות ובשווקים (מרקוס ו׳:53–56; לוקס ה׳:1–3; י״ג:26). מאזיניו יכלו פשוט להתפזר אילו דבריו לא היו מעניינים אותם. באותם ימים, לפני שהומצא מכבש הדפוס, היה על המאזינים שאהבו את תורתו לשמור את דבריו במוחם ובלבם. לכן ישוע הציג את תורתו בצורה מרתקת, פשוטה ומובנת כך שקל יהיה לזוכרה. הוא לא התקשה לעמוד באתגר זה. שים לב, למשל, לדרשת ההר.
10 בוקר אחד, בתחילת שנת 31 לספירה, התאסף קהל גדול על מעלה הר בקרבת הכינרת. חלק מהאנשים באו מיהודה וירושלים, ממרחק של כ־100 עד 110 קילומטר. אחרים באו מרצועת החוף הצפונית, מאיזור צור וצידון. חולים רבים התקרבו לישוע כדי לגעת בו, והוא ריפא את כולם. לאחר שלא נותרו ביניהם חולים הנגועים במחלה קשה, החל ישוע ללמד (לוקס ו׳:17–19). כשסיים את דבריו, השתומם ההמון ממה ששמע. מדוע?
11 כעבור שנים, כתב אחד האנשים שהאזינו לדרשה זו: ”השתוממו ההמונים על דרך הוראתו, כי לימד אותם כבעל סמכות ולא כפי שלימדו סופריהם” (מתי ז׳:28, 29). ישוע דיבר בעוצמה מורגשת. הוא דיבר בשם אלוהים, ותורתו היתה מעוגנת בסמכות שבדבר־אלוהים (יוחנן ז׳:16). דברי ישוע היו ברורים, הטפתו היתה משכנעת ואת טיעוניו לא ניתן היה לסתור. דבריו נגעו ללב העניין וחדרו ללב מאזיניו. הוא לימד אותם איך להיות מאושרים, איך להתפלל, איך לבקש את מלכות אלוהים ואיך לבנות עתיד בטוח (מתי ה׳:3 עד ז׳:27). אמירותיו עוררו את לבבם של הרעבים לאמת ולצדקה. אנשים אלה היו מוכנים ’להתכחש’ לעצמם ולעזוב הכול כדי ללכת אחריו (מתי ט״ז:24; לוקס ה׳:10, 11). זו היתה עדות מרשימה לעוצמה הגלומה בדברי ישוע.
”בן חיל בפועלו”
12, 13. באיזה מובן היה ישוע ”בן חיל בפועלו”, וכיצד היו נסיו מגוונים?
12 ישוע היה גם ”בן חיל בפועלו” (לוקס כ״ד:19). ספרי הבשורה מספרים על לפחות 30 נסים שחולל ישוע, כולם ב”גבורת יהוה”b (לוקס ה׳:17). נסי ישוע השפיעו על חייהם של אלפי אנשים. חשוב, למשל, רק על שני נסים — האכלת 000,5 איש ואחרי כן 000,4 איש. כאשר מביאים בחשבון גם את הנשים והילדים שהיו שם, מספר המעורבים קרוב לוודאי הגיע לעשרות אלפי אנשים! (מתי י״ד:13–21; ט״ו:32–38).
13 הנסים שחולל ישוע היו מגוונים. היתה לו סמכות על השדים והוא גירש אותם בנקל (לוקס ט׳:37–43). היתה לו סמכות על היסודות הפיסיים — הוא הפך מים ליין (יוחנן ב׳:1–11). תאר לעצמך את התדהמה שאחזה בתלמידים כאשר ”ראו את ישוע הולך על פני הים” (יוחנן ו׳:18, 19). הוא שלט במחלות — הוא ריפא מומים גופניים, מחלות כרוניות ומחלות סופניות (מרקוס ג׳:1–5; יוחנן ד׳:46–54). את נסי הריפוי חולל בדרכים שונות. היו שנרפאו ממרחקים, ואילו אחרים זכו למגעו האישי (מתי ח׳:2, 3, 5–13). היו שנרפאו מייד, אחרים בהדרגה (מרקוס ח׳:22–25; לוקס ח׳:43, 44).
הם ”ראו את ישוע הולך על פני הים”
14. באילו נסיבות הראה ישוע את כוחו לבטל את המוות?
14 ישוע ניחן בכוח יוצא מן הכלל לבטל את המוות. בשלושה מקרים המוזכרים במקרא הוא הקים מתים: הוא השיב נערה בת 12 אל הוריה, בן יחיד לאמו האלמנה ואח אהוב לאחיותיו (לוקס ז׳:11–15; ח׳:49–56; יוחנן י״א:38–44). שום מצב לא היווה בפניו מכשול בלתי עביר. הוא הקים את הנערה בת ה־12 ממיטתה זמן קצר לאחר מותה. הוא הקים את בן האלמנה מהאלונקה שנשאה אותו לקברו ביום מותו. והוא הקים את אלעזר מקברו לאחר שהיה מת ארבעה ימים.
שימוש בכוח בחוסר אנוכיות, בשיקול דעת ובהתחשבות
15, 16. מניין לנו שישוע לא השתמש בכוחו באנוכיות?
15 התוכל לשוות בנפשך כיצד עלול היה כוחו של ישוע להיות מנוצל לרעה אילו הופקד בידי שליט לא־מושלם? ישוע, לעומת זאת, לא עשה חטא (פטרוס א׳. ב׳:22). לאנוכיות, לשאפתנות ולחמדנות — המניעות בני אדם לא־מושלמים לנצל את כוחם כדי לפגוע באחרים — לא היתה כל נגיעה בישוע.
16 ישוע השתמש בכוחו בחוסר אנוכיות, ומעולם לא ניצל אותו לתועלתו האישית. הוא סירב להפוך אבנים ללחם כדי להשביע את רעבונו (מתי ד׳:1–4). אמצעיו הדלים היו עדות לכך שהוא לא הפיק רווחים אישיים מניצול כוחו (מתי ח׳:20). קיימת הוכחה נוספת לכך שמעשיו רבי־העוצמה לא נעשו מתוך מניעים אנוכיים. כשישוע חולל נסים, הוא הקריב מעצמו. כשריפא חולים, יצאה ממנו גבורה. הוא חש שיצא ממנו כוח, אפילו במקרה של מעשה ריפוי אחד ויחיד (מרקוס ה׳:25–34). למרות זאת, הוא הניח להמוני אנשים לגעת בו, והם אכן נרפאו (לוקס ו׳:19). חוסר אנוכיות בהתגלמותו!
17. כיצד גילה ישוע שיקול דעת בשימוש בכוחותיו?
17 ישוע השתמש בכוחו בשיקול דעת. הוא מעולם לא חולל נסים לצורך מפגני ראווה חסרי תכלית (מתי ד׳:5–7). הוא לא רצה לחולל נס רק כדי להשביע את סקרנותו של הורדוס, שנבעה ממניעים פסולים (לוקס כ״ג:8, 9). במקום לפרסם את כוחו, לא אחת ציווה ישוע על הנרפאים שלא יספרו על כך לאיש (מרקוס ה׳:43; ז׳:36). הוא לא רצה שיסיקו מסקנות לגביו על סמך דיווחים סנסציוניים (מתי י״ב:15–19).
18–20. (א) מה השפיע על הדרך שבה ניצל ישוע את כוחו? (ב) מה דעתך על האופן שבו ריפא ישוע אדם חירש?
18 איש רב און זה, ישוע, היה שונה בתכלית משליטים המפעילים את כוחם ביד קשה ומתעלמים מצורכי הזולת ומסבלותיו. ישוע דאג לבני אדם. רחמיו נכמרו למראה החולים, והוא לא יכול היה שלא להקל את סבלם (מתי י״ד:14). הוא התחשב ברגשותיהם ובצורכיהם, וניצל את כוחו בדאגה וברכות. דוגמה מרגשת במיוחד מופיעה במרקוס ז׳:31–37.
19 במקרה זה המון עם רב איתר את ישוע, והובאו אליו חולים רבים. ישוע ריפא את כולם (מתי ט״ו:29, 30). עם זאת, לאיש אחד החליט ישוע לתת תשומת לב מיוחדת. האיש היה חירש והתקשה בדיבור. ייתכן שישוע הבחין בעצבנותו ובמבוכתו. מתוך התחשבות רבה, לקח אותו ישוע אל מחוץ להמון ביחידות. שם עשה כמה סימנים כדי להסביר לאיש מה בכוונתו לבצע. הוא ”שם את אצבעותיו באוזני האיש, ולאחר שירק נגע בלשונו”c (מרקוס ז׳:33). לאחר מכן הביט ישוע השמיימה ונאנח בתחינה. פעולות אלו נועדו לומר לאיש, ’מה שאני עומד לעשות למענך, ייעשה בכוחו של אלוהים’. לבסוף קרא ישוע: ”היפתח!” (מרקוס ז׳:34) לאחר כל זאת שב אל האיש כושר השמיעה שלו, והוא יכול היה לדבר באופן תקין.
20 עד כמה מרגש לראות שגם כשריפא חולים בכוחו של אלוהים, התחשב ישוע ברגשותיהם! האין זה מרגיע שיהוה הפקיד את מלכותו בידי שליט כה איכפתי ומתחשב?
אות לבאות
21, 22. (א) אות לְמה מהווים הנסים שחולל ישוע? (ב) מה נוכל לצפות שיעשה ישוע במלכותו לאור שליטתו באיתני הטבע?
21 הנפלאות שעשה ישוע עלי אדמות מאפשרות לנו לטעום מן הברכות הנאדרות בהרבה להן נזכה תחת מלכותו. גם בעולם החדש שיכונן אלוהים יחולל ישוע נסים, אלא שהפעם בקנה מידה כלל־עולמי! תן דעתך לכמה מן הדברים המרגשים הטמונים בחיק העתיד.
22 ישוע ישיב את המערכת האקולוגית של כדור־הארץ לאיזון מושלם. זכור שהוא שלט באיתני הטבע והשקיט סערה. אין ספק אפוא, שתחת מלכות המשיח לא תצטרך האנושות לחשוש מסופות טייפון, רעידות אדמה, התפרצויות הרי געש ואסונות טבע אחרים. מאחר שישוע היה רב־אומן מיומן שבאמצעותו ברא יהוה את הארץ ואת החיים אשר עליה, הוא מכיר את מבנה כדור־הארץ לפני ולפנים, ויודע כיצד להשתמש כראוי במשאביו. תחת שלטונו תהפוך הארץ כולה לגן־עדן (לוקס כ״ג:43).
23. כיצד ימלא ישוע כמלך את צורכי האנושות?
23 ומה לגבי צורכי האנושות? היכולת של ישוע להאכיל אלפים בשפע באמצעות מעט מזון מוכיחה לנו שבמרוצת שלטונו ישוחרר האדם מן הרעב. שפע המזון שיחולק בצורה הוגנת ישים קץ לרעב (תהלים ע״ב:16). משליטתו במחלות אנו למדים כי החולים, העיוורים, החירשים, בעלי המום והפיסחים יירפאו לחלוטין (ישעיהו ל״ג:24; ל״ה:5, 6). יכולתו להקים מתים נוטעת בנו את הביטחון כי גבורתו כמלך שמימי תאפשר לו להקים את מיליוני המתים שאביו שמח לזכור (יוחנן ה׳:28, 29).
24. מה עלינו לזכור בשעה שאנו חושבים על כוחו של ישוע, ומדוע?
24 בשעה שאנו חושבים על כוחו של ישוע, הבה נזכור שבן זה מחקה את אביו במלוא מובן המילה (יוחנן י״ד:9). מכאן שישוע משתמש בכוח בדיוק כמו יהוה. חשוב, למשל, על העדינות שבה ריפא ישוע אדם מצורע. ברוב רחמיו נגע באיש ואמר: ”אני רוצה!” (מרקוס א׳:40–42) על־ידי תיאורים אלה יהוה בעצם אומר, ’ככה אני משתמש בכוחי!’ האם לא בוער בך הרצון להלל את האל הכול יכול ולהודות לו על האהבה הרבה שהוא מגלה בשימוש בכוחו?
a הכינרת מאופיינת בסערות פתאומיות. היא נמוכה (כ־200 מטר מתחת לפני הים) ועל כן האוויר שם חם יותר מן האוויר באיזור שמסביב. עקב כך, נוצרות הפרעות אטמוספיריות. רוחות עזות נושבות מהר החרמון אל עמק הירדן. מזג אוויר רגוע עלול להפוך בִּן רגע לסער משתולל.
b זאת ועוד, ספרי הבשורה כורכים לעתים כמה נסים בתיאור אחד כולל. למשל, מסופר שיום אחד נאספה ”כל העיר” כדי לראותו, והוא ריפא ”רבים שהיו חולים” (מרקוס א׳:32–34).
c היריקה היתה אמצעי או אות לריפוי אשר היה מקובל על היהודים והנוכרים כאחד, ובכתבי רבנים מוזכר השימוש ברוק לצורכי ריפוי. ייתכן שישוע ירק רק כדי להסביר לאיש שהוא עומד להירפא. בכל מקרה, הרוק של ישוע לא שימש כתרופה טבעית.
-
-
”חקו את אלוהים” בנושא השימוש בכוחקרב אל יהוה
-
-
פרק י׳
”חקו את אלוהים” בנושא השימוש בכוח
1. באיזו מלכודת מסוכנת נופלים בנקל בני אדם לא־מושלמים?
”בכל כוח טמונה מלכודת סמויה”. דברים אלה מפי משוררת מן המאה ה־19 מסבים תשומת לב למלכודת המסוכנת של שימוש פסול בכוח. למרבה הצער, בני אדם לא־מושלמים נופלים בנקל בפח זה. לכל אורך ההיסטוריה ”שלט האדם באדם לרעתו” (קהלת ח׳:9). הפעלת כוח ללא אהבה המיטה על האדם סבל כבד מנשוא.
2, 3. (א) מה כל כך מיוחד בדרך שבה יהוה משתמש בכוחו? (ב) במה כוחנו מתבטא, וכיצד עלינו לנצלו?
2 אך האין זה נפלא שיהוה אלוהים לעולם אינו מנצל לרעה את כוחו הבלתי מוגבל? כפי שראינו בפרקים הקודמים, הוא תמיד משתמש בכוחו — אם כדי לברוא, להשמיד או להגן ואם כדי להשיב דברים על תיקונם — למימוש מטרות המשקפות אהבה. כדי לקרוב אליו, מוטב שנהרהר בדרך שבה הוא מפעיל את כוחו. קִרבה זו עשויה להניע אותנו ’לחקות את אלוהים’ בנושא השימוש בכוח (אפסים ה׳:1). אך איזה כוח יש לנו, בני אדם קטנים וחלשים?
3 זכור כי האדם נברא ”בצלם אלוהים” וכדמותו (בראשית א׳:26, 27). מכאן שגם לנו יש מידת מה של כוח. כוחנו מתבטא ביכולת לבצע דברים ולעבוד; בסמכות או במרות על אחרים; בכושר להשפיע על הזולת, ובמיוחד על האוהבים אותנו; בעוצמתנו הפיסית; וכן במשאבינו החומריים. מחבר התהלים אמר על יהוה: ”עימך מקור חיים” (תהלים ל״ו:9). לפיכך, יהוה הוא המקור הישיר או העקיף לכל כוח סביר שיש ברשותנו. לכן ברצוננו לנצל את כוחנו בדרכים הנושאות חן בעיניו. כיצד נוכל לעשות כן?
המפתח הוא אהבה
4, 5. (א) מהו המפתח לשימוש נכון בכוח, וכיצד דוגמתו של אלוהים ממחישה זאת? (ב) כיצד תעזור לנו האהבה להשתמש נכונה בכוח ובסמכות?
4 המפתח לשימוש נכון בכוח הוא אהבה. דוגמתו של אלוהים עצמו ממחישה זאת. היזכר בארבע התכונות העיקריות של אלוהים שנידונו בפרק א׳ — כוח, צדק, חוכמה ואהבה. איזו מן הארבע היא השלטת? אהבה. ”אלוהים הוא אהבה”, נאמר ביוחנן א׳. ד׳:8. ואכן יהוה הוא התגלמות האהבה; היא ניכרת בכל מעשיו. מתברר אפוא, שבכל פעם שיהוה משתמש בכוח הוא עושה כן מתוך אהבה ולטובת אוהביו.
5 אהבה תעזור גם לנו להשתמש נכונה בכוח ובסמכות. המקרא הרי מספר שהאהבה ”טובת לב” ושהיא ”לא תחפש את טובת עצמה” (קורינתים א׳. י״ג:4, 5). לפיכך, האהבה לא תניח לנו להחמיר עם הכפופים לנו או להתאכזר אליהם. להיפך, עלינו להתייחס לאחרים בכבוד ולדאוג קודם כול לצורכיהם ולרגשותיהם (פיליפים ב׳:3, 4).
6, 7. (א) מהי יראת אלוהים, ומדוע יש בה כדי לעזור לנו לא לנצל לרעה את כוחנו? (ב) הסבר מה הקשר בין הפחד לעורר את מורת רוחו של אלוהים ובין אהבה לאלוהים.
6 האהבה קשורה לתכונה נוספת שתעזור לנו לא לנצל לרעה את כוחנו, והיא יראת אלוהים. עד כמה חשובה תכונה זו? ”ביראת יהוה סר האדם מרע”, נאמר במשלי ט״ז:6. אחת הרעות שמהן עלינו לסור היא שימוש לרעה בכוח ובסמכות. יראת אלוהים תמנע מאיתנו להתעמר בכפופים לנו. מדוע? ראשית, משום שברור לנו שנצטרך לתת את הדין לפני אלוהים על היחס שלנו כלפי הזולת (נחמיה ה׳:1–7, 15). אלא שיראת אלוהים אינה מסתכמת בכך. המילה יראה עניינה בכבוד עמוק והערצה לאלוהים. לכן פעמים רבות מוזכרת היראה במקרא בכפיפה אחת עם אהבה לאלוהים (דברים י׳:12, 13). יראת כבוד זו טומנת בחובה גם את הפחד הבריא שלא לעורר את מורת רוחו של אלוהים, לא רק משום שאנו חרדים מפני התוצאות אלא מפני שאנו אוהבים אותו בכל לבנו.
7 חשוב לדוגמה על הקשר הטוב בין ילד קטן לאביו. הילד מרגיש שאביו דואג לו ואוהב אותו. אך הוא גם יודע מה האב דורש ממנו, וברור לו שאם לא ינהג כשורה, ייענש. עם זאת, הילד אינו חי בחרדה חולנית מפני אביו. להיפך, הוא מאוד אוהב אותו. הוא נהנה לעשות דברים שישמחו את אביו. והוא הדין לגבי יראת אלוהים. אנו אוהבים את יהוה, אבינו השמימי, ולכן אנו חרדים פן נעשה דבר שבגללו הוא ’יתעצב אל לבו’ (בראשית ו׳:6). ברצוננו לשמח את לבו (משלי כ״ז:11). משום כך אנו רוצים לנצל את כוחנו כראוי. הבה נבחן כיצד נוכל לעשות כן.
בחוג המשפחה
8. (א) איזו סמכות יש לבעלים במשפחה, וכיצד עליהם להפעיל את סמכותם? (ב) כיצד יכול בעל להוכיח שהוא מכבד את אשתו?
8 נבחן תחילה את חוג המשפחה. באפסים ה׳:23 נאמר ש”הבעל הוא ראש האשה”. כיצד צריך הבעל לנצל את הסמכות שנתן לו אלוהים? המקרא מצווה על הבעלים לחיות עם נשיהם ”על־פי ידע” ו’לתת להן כבוד ככלי חלש יותר’ (פטרוס א׳. ג׳:7). המילה שתורגמה מיוונית ל”כבוד” פירושה ”ערך, שווי, ... הוקרה”. מונח זה, על הטיותיו השונות, תורגם גם כ”מתנות” וגם למילה ”יקר” (מעשי השליחים כ״ח:10; פטרוס א׳. ב׳:7). בעל המכבד את אשתו לעולם לא יפגע בה פיסית, לעולם לא ישפיל או יבזה אותה, ולעולם לא יגרום לה לחוש חסרת ערך. ההיפך הוא הנכון. הוא מכיר בערכה ונוהג בה כבוד. הוא מוכיח שהיא יקרה ללבו במילים ובמעש, ביחידות וברבים (משלי ל״א:28). בעל כזה זוכה לא רק לאהבה ולכבוד מצד אשתו, אלא גם לדבר חשוב בהרבה: למצפון נקי לפני אלוהים.
בעלים ונשים מנצלים את כוחם וסמכותם כראוי אם הם נוהגים זה בזה באהבה ובכבוד
9. (א) מה כוחה של האשה במשפחה? (ב) מה יעזור לאשה לנצל את כישוריה כדי לתמוך בבעלה, ומה עשויה להיות התוצאה?
9 גם לנשים יש כוח והשפעה במשפחה. המקרא מספר על נשים יראות אלוהים, שמבלי לערער על ראשות הבעל, נקטו יוזמה והשפיעו על הבעל שלהן בדרכים חיוביות או עזרו לו להימנע מטעויות (בראשית כ״א:9–12; כ״ז:46 עד כ״ח:2). ייתכן שהאשה חריפה יותר מבעלה או שהיא ניחנה בכישורים שאין לו. למרות זאת, עליה לרחוש לו ”כבוד עמוק” ו’להיכנע לבעלה כמו לאדוננו’ (אפסים ה׳:22, 33). אם האשה תשים לה למטרה לשאת חן בעיני אלוהים, היא תנצל את כישוריה כדי לתמוך בבעלה ולא כדי להמעיט בערכו או לשלוט בו. אשה חכמה משתפת פעולה עם בעלה ובונה את משפחתה. כך היא שומרת על יחסי שלום עם אלוהים (משלי י״ד:1).
10. (א) איזו סמכות הפקיד אלוהים בידי ההורים? (ב) מהי משמעות המילה ”מוסר”, וכיצד יש להטילו? (עיין גם בהערת השוליים.)
10 גם בידי ההורים הפקיד אלוהים סמכות. המקרא מורה: ”האבות, אל תרגיזו את ילדיכם, אלא גדלו אותם במוסר יהוה ובתוכחתו” (אפסים ו׳:4). המילה המקראית ”מוסר” נושאת משמעות של ”חינוך, הכשרה, הנחיה”. ילדים זקוקים למוסר. הם עולים כפורחים כאשר מקנים להם קווים מנחים וגבולות ברורים. המקרא קושר את המוסר לאהבה (משלי י״ג:24). לכן לעולם אין להשתמש ב”שבט מוסר” כדי לפגוע בילדים רגשית או גופניתa (משלי כ״ב:15; כ״ט:15). מוסר נוקשה ומחמיר שאין בו אהבה הוא ניצול לרעה של סמכות ההורים, והוא עלול לשבור את רוחו של הילד (קולוסים ג׳:21). מאידך, הטלת מוסר כראוי ובאיזון מראה לילדים שהוריהם אוהבים אותם ושאיכפת להם איזו אישיות הם מגבשים לעצמם.
11. כיצד יכולים הילדים להשתמש בכוחם כהלכה?
11 ומה לגבי הילדים? כיצד יכולים הם להשתמש בכוחם כהלכה? ”תפארת בחורים היא כוחם” נאמר במשלי כ׳:29. אין ספק שהדרך הטובה ביותר שבה יכולים הצעירים להשקיע את כוחם ומרצם היא בשירות בוראנו האדיר (קהלת י״ב:1). על הצעירים לזכור כי יש במעשיהם כדי להשפיע על רגשות הוריהם (משלי כ״ג:24, 25). כאשר הילדים מצייתים להוריהם יראי האלוהים ודבקים בדרך הישרה, הם משמחים אותם (אפסים ו׳:1). התנהגות זו ’רצויה בעיני האדון’ (קולוסים ג׳:20).
במסגרת הקהילה
12, 13. (א) כיצד צריכים הזקנים להתייחס לסמכותם בקהילה? (ב) הבא דוגמה הממחישה מדוע על זקני־הקהילה להתייחס לעדר ברכות.
12 יהוה מינה משגיחים שינהיגו את העדר במסגרת הקהילה המשיחית (עברים י״ג:17). גברים כשירים אלה צריכים לנצל את הסמכות שהפקיד בידם אלוהים כדי להושיט את העזרה הדרושה ולפעול לטובת העדר. האם מעמדם מקנה להם את הזכות לרדות באחיהם לאמונה? חלילה! על זקני־הקהילה להתייחס לתפקידם בקהילה בענווה ובאיזון (פטרוס א׳. ה׳:2, 3). המקרא אומר למשגיחים ”לרעות את קהילת אלוהים שאותה קנה בדם בנו שלו” (מעשי השליחים כ׳:28). בשל סיבה כבדת משקל זו יש להתייחס ברכות לכל חבר בצאן.
13 ניתן להמחיש זאת כך. ידיד קרוב מבקש ממך לשמור לו על חפץ בעל ערך. אתה יודע שידידך שילם מחיר יקר עבורו. האם לא תתייחס אליו בעדינות רבה ובמשנה זהירות? באופן דומה הפקיד אלוהים בידי זקני־הקהילה את האחריות לדאוג לנחלה יקרה ביותר: הקהילה, שחבריה משולים לצאן (יוחנן כ״א:16, 17). צאנו של יהוה יקר מאוד ללבו. הוא כה יקר עד כי קנה אותו בדמו רב הערך של בנו יחידו, ישוע המשיח. אין מחיר גבוה מזה שיכול היה יהוה לשלם עבור צאנו. זקני־קהילה ענווים זוכרים זאת ונוהגים בצאן בהתאם.
”בכוח הלשון”
14. מהו כוחה של הלשון?
14 ”מוות וחיים ביד [או בכוח] הלשון”, מציין המקרא (משלי י״ח:21, הערת שוליים). אין ספק שבכוחה של הלשון להסב נזק רב. מי מאיתנו לא חש מימיו את הכאב הצורב הנובע מהערה חסרת התחשבות או מאמירה משפילה? אלא שבידי הלשון גם הכוח לתקן. במשלי י״ב:18 נאמר כי ”לשון החכמים היא מרפא”. מילים בונות ומעודדות יכולות להיות כתרופה המרגיעה את הלב. תן דעתך לכמה דוגמאות.
15, 16. באילו דרכים נוכל להשתמש בלשוננו כדי לעודד את הזולת?
15 ”אמרו דברי נחמה לנדכאים”, מאיץ בנו הכתוב בתסלוניקים א׳. ה׳:14. אפילו משרתי יהוה נאמנים מתמודדים לעתים עם דיכאון. כיצד נוכל לעזור להם? ניתן לשבח אותם בכנות על דברים ספציפיים כדי לעזור להם להבין שהם יקרים ליהוה. נצטט להם פסוקי מקרא רבי עוצמה המצביעים על כך שיהוה דואג ל”שבורי הלב” ול”נדכאי הרוח” ואוהב אותם (תהלים ל״ד:18). כאשר אנו משתמשים בכוחה של לשוננו כדי לנחם את הזולת, אנו מחקים את אלוהינו הרחמן, ”המנחם את הנדכאים” (קורינתים ב׳. ז׳:6).
16 נוכל לנצל את כוחה של הלשון גם כדי לרומם את רוחם של הזקוקים לעידוד. האם אחד מיקיריו של אחינו לאמונה נפטר? דברי תנחומים המעידים על דאגתנו עשויים לנחם לב אבל. האם אח או אחות קשישים חשים חסרי ערך? לשון רכה ומתחשבת יכולה להבטיח לקשישים שהם יקרים ללבנו ומוערכים. האם מישהו מתמודד עם מחלה כרונית? מילים טובות הנאמרות אם בטלפון, אם בכתב ואם פנים אל פנים עשויות לשפר את מצב רוחו של החולה. אין ספק שבוראנו מאושר כשפינו מפיק ”דבר טוב שיש בו כדי לבנות”! (אפסים ד׳:29).
17. באיזו דרך חשובה נוכל לנצל את לשוננו למען הזולת, ומדוע עלינו לעשות כן?
17 הפצת הבשורה הטובה על מלכות אלוהים היא הדרך החשובה ביותר שבה נוכל לנצל את כוחה של הלשון לטובת הזולת. ”אל תמנע טוב מן הזקוקים לו אם יש בכוחך לעזור”, נאמר במשלי ג׳:27 (הערת שוליים). מוטלת עלינו החובה לחלוק עם הזולת את הבשורה הטובה מצילת החיים. לא יהא זה הוגן לשמור לעצמנו את המסר הדחוף שהעניק לנו יהוה ברוב נדיבותו (קורינתים א׳. ט׳:16, 22). אך עד לאיזו מידה מצפה מאיתנו יהוה שנשתתף בפעילות זו?
הפצת הבשורה הטובה היא דרך נפלאה להשתמש בכוחנו
לשרת את יהוה ’בכל כוחנו’
18. מה מצפה מאיתנו יהוה?
18 אהבתנו ליהוה מניעה אותנו לעשות את מיטבנו בשירות המשיחי. ומה יהוה מצפה מאיתנו בנידון? דבר שכולנו יכולים לעשות ויהא אשר יהא מצבנו: ”את כל מעשיכם עשו בכל נפשכם, כמי שעושים למען יהוה ולא למען בני אדם” (קולוסים ג׳:23). ישוע אמר כי המצווה הראשונה במעלה היא: ”אהוב את יהוה אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל שכלך ובכל כוחך” (מרקוס י״ב:30). יהוה מצפה מכל אחד מאיתנו לאהוב אותו ולשרתו בכל נפשנו.
19, 20. (א) מדוע מוזכרים גם הלב, השכל והכוח במרקוס י״ב:30, אם הנפש כבר כוללת אותם? (ב) מה משמע הדבר לשרת את יהוה בכל נפשנו?
19 מה פירוש הדבר לשרת את אלוהים בכל נפשנו? הנפש היא האדם כולו, על כל יכולותיו הגופניות והרוחניות. אז מדוע מוזכרים גם הלב, השכל והכוח במרקוס י״ב:30 אם הנפש כבר כוללת אותם? הנה דוגמה שתבהיר זאת. בימי המקרא אדם יכול היה למכור את עצמו (את נפשו) לעבדות. עם זאת, אין זה אומר בהכרח שהעבד שירת את אדונו בכל לבו, והשקיע את מלוא כוחו או את כל יכולתו השכלית לטובת ענייני אדונו (קולוסים ג׳:22). לכן ישוע הזכיר את הלב, השכל והכוח והדגיש בזאת שמחובתנו להקדיש את כל כולנו לשירות אלוהים. לשרת את יהוה בכל נפשנו פירושו לתת מעצמנו, לנצל את מלוא כוחנו ומרצנו בשירותו.
20 האם שירות בלב ונפש פירושו שעל כולנו להקדיש לשירות בדיוק את אותו מספר שעות או את אותם כוחות? זה כמובן בלתי אפשרי, משום שכל אדם ונסיבותיו וכישוריו הוא. למשל, אדם צעיר ובריא בעל סבולת גופנית יכול לבשר שעות רבות יותר מזה שכוחו תש עקב גילו המתקדם. רווק שלא מוטלת עליו אחריות משפחתית עשוי להקדיש שעות רבות יותר ממי שצריך לדאוג למשפחתו. אם יש לנו הכוח והנסיבות לעשות רבות בשירות, עלינו להיות אסירי תודה על כך. מובן שאין אנו מעוניינים לפתח גישה ביקורתית ולערוך השוואות בינינו לבין אחרים (רומים י״ד:10–12). להיפך, חשוב לנו לנצל את כוחנו לעידוד הזולת.
21. מהי הדרך הטובה והחשובה ביותר לניצול כוחנו?
21 יהוה הציב דוגמה מושלמת לשימוש נכון בכוח. אנו רוצים לחקותו כמיטב יכולתנו כבני אדם לא־מושלמים. אחת הדרכים לנצל את כוחנו כראוי היא לכבד את הכפופים לנו. כמו כן, ברצוננו לבצע בכל נפשנו את פעילות ההטפה מצילת החיים שהטיל עלינו יהוה (רומים י׳:13, 14). זכור שיהוה יהיה מרוצה ממך בתנאי שתיתן לו את מיטבך. האם מקנן בך הרצון לעשות את כל שביכולתך בשירותו של אל כה מבין ואוהב? אין דרך טובה או חשובה מזו לניצול כוחך.
a בימי המקרא התייחסה המילה ”שבט” למקל או מטה, כגון זה ששימש את הרועה להכוונת צאנו (תהלים כ״ג:4). בדומה לכך, ”שבט” הסמכות שבידי ההורים מרמז על הדרכה אוהבת ולא על ענישה אכזרית ומחמירה.
-