-
’מה עמוקה חוכמת אלוהים!’קרב אל יהוה
-
-
פרק י״ז
’מה עמוקה חוכמת אלוהים!’
1, 2. איזו מטרה הועיד יהוה ליום השביעי, וכיצד הועמדה חוכמתו למבחן בתחילת אותו יום?
איזה אסון! האדם, נזר יום הבריאה השישי, החמיץ באחת את התוחלת הנפלאה שיועדה לו. יהוה הכריז כי ”כל אשר עשה”, כולל המין האנושי, הריהו ”טוב מאוד” (בראשית א׳:31). אלא שבתחילת היום השביעי החליטו אדם וחוה לחבור לשטן במרדו, ועקב כך שקעו בחטא, באי־שלימות ובמוות.
2 נדמה היה שהמטרה שהועיד יהוה ליום השביעי סוכלה עד לאין מרפא. היום ההוא, כמו היום השישי שקדם לו, נועד להימשך אלפי שנים. יהוה קידש את יום השבת, וקבע שבסופו יהפוך כדור־הארץ לגן־עדן מלא במשפחה אנושית מושלמת (בראשית א׳:28; ב׳:3). אך לאחר המרד הרה האסון, כיצד תוכל מטרה זו להתממש? מה יעשה אלוהים? המצב העמיד את חוכמת יהוה למבחן דרמתי ואולטימטיבי.
3, 4. (א) מדוע תגובתו של יהוה למרד בגן־עדן היא ביטוי מעורר יראה של חוכמתו? (ב) איזו אמת עלינו לזכור מתוך ענווה במהלך מחקרנו על חוכמת יהוה?
3 תגובת יהוה לא איחרה לבוא. הוא גזר את דינם של המורדים, ובו בזמן פתח צוהר אל דבר נפלא: המטרה להביא מזור לכל התחלואים שהחלו להיווצר (בראשית ג׳:15). בראייתו למרחוק קבע יהוה מטרה המתפרשת אלפי שנים אחרי גן־עדן, אל תוך נבכי עתידו של המין האנושי. היא פשוטה להפליא ועם זאת כה עמוקה עד כי קורא המקרא יכול לחקור אותה לתועלתו ולהרהר בה כל ימי חייו. יתרה מזו, מטרת יהוה תתגשם בלי שמץ של ספק. היא תשים קץ לרשע, לחטא ולמוות, ותשיב את השלימות לבני האדם. כל זה יתרחש לפני שיסתיים היום השביעי, כך שלמרות הכול, יגשים יהוה את מטרתו כלפי כדור־הארץ והמין האנושי בדיוק בזמן.
4 חוכמה זו מעוררת יראת כבוד. השליח פאולוס כתב: ’מה עמוקה חוכמת אלוהים!’ (רומים י״א:33) כעת נחקור את היבטיה השונים של תכונה זו מתכונותיו של אלוהים. במהלך המחקר עלינו לזכור מתוך ענווה אמת חשובה והיא שלכל היותר אנו מסוגלים להבין את אפס קָצֶהָ של חוכמת יהוה האדירה (איוב כ״ו:14). נגדיר תחילה תכונה מדהימה זו.
מהי חוכמת אלוהים?
5, 6. מה בין ידע לבין חוכמה, ומה היקף ידיעותיו של יהוה?
5 חוכמה אינה ידע. מחשבים יכולים לאגור כמויות מידע עצומות, אך מי יאמר שהם חכמים? עם זאת, ידע וחוכמה כרוכים זה בזה (משלי י׳:14). לדוגמה, אם אתה זקוק להדרכה חכמה לצורך טיפול בבעיית בריאות חמורה, האם תיוועץ במישהו שידיעותיו ברפואה דלות או שאין לו שמץ של מושג ברפואה? ודאי שלא! לפיכך, ידע מדויק הוא מרכיב חיוני בחוכמת אמת.
6 ליהוה מאגר אינסופי של ידע. הוא לבדו ”המלך הנצחי” הקיים מאז ומעולם (ההתגלות ט״ו:3). לאורך כל אותם אינספור עידנים לא נעלם מעיניו דבר. המקרא אומר: ”אין שום בריאה הנסתרת מעיניו; הכול חשוף וגלוי לעיני מי שלפניו עלינו לתת דין וחשבון” (עברים ד׳:13; משלי ט״ו:3). יהוה הבורא מכיר לעומק את יצירות כפיו, ועוקב אחר האנושות משחר תולדותיה. הוא בוחן את לבו של כל אדם ואדם ולא מחמיץ שום פרט (דברי הימים א׳. כ״ח:9). מאחר שחנן אותנו בבחירה חופשית, הוא שמח לראותנו מחליטים החלטות נבונות. כ”שומע תפילה” יש בכוחו להקשיב בעת ובעונה אחת לתפילות רבות מספור (תהלים ס״ה:2). למותר לציין שליהוה יש זיכרון מושלם.
7, 8. כיצד מגלה יהוה בינה, תבונה וחוכמה?
7 בנוסף לידע שברשותו, מבחין יהוה ביחסי הגומלין בין העובדות ורואה את התמונה הכללית הנוצרת מתוך המוני פרטים. הוא אומד ושופט, ומבחין בין טוב לרע ובין תפל לעיקר. בנוסף לכך, הוא מביט אל מתחת לפני השטח ועיניו רואות ללבב (שמואל א׳. ט״ז:7). יש לו אפוא בינה ותבונה, תכונות העולות בחשיבותן על ידע, אולם חוכמתו עולה על שלושתן.
8 החוכמה היא היכולת לתרגם את הידע, את התבונה ואת הבינה למעשים. המילה ”חכם” במקרא משמעה ”חרוץ ומהיר במלאכתו; בוחן כל מעשיו ודבריו בהשכל ודעת”. מכאן שחוכמת יהוה אינה תיאורטית. היא מעשית ונושאת פרי. על בסיס היקף ידיעותיו ועומק הבנתו מחליט יהוה החלטות מוצלחות מאין כמוהן ומוציא אותן אל הפועל בדרך הטובה ביותר שניתן להעלות על הדעת. זו חוכמת אמת! יהוה ממחיש את אמיתות דברי ישוע: ”החוכמה נצדקת על־ידי מעשיה” (מתי י״א:19). פעלי יהוה ביקום כולו הם עדות רבת עוצמה לחוכמתו.
עדויות לחוכמת אלוהים
9, 10. (א) איזו מין חוכמה מגלה יהוה, וכיצד היא באה לידי ביטוי? (ב) כיצד התא מהווה עדות לחוכמת יהוה?
9 האם השתאית פעם לנוכח מיומנותו של איש מלאכה היוצר דברים נפלאים הפועלים היטב? זו חוכמה מרשימה (שמות ל״א:1–3). יהוה הוא מקור החוכמה הזו, ואף אחד אינו משתווה לו בחוכמתו. על אודות יהוה אמר דוד המלך: ”אני מהלל אותך כי נוצרתי באורח פלאי ומעורר יראה. נפלאים מעשיך, ואני יודע זאת היטב” (תהלים קל״ט:14). ואכן, ככל שאנו לומדים על גוף האדם, כן גוברת בנו הפליאה מחוכמת יהוה.
10 הנה דוגמה: התחלת את דרכך כתא יחיד — ביצית מאמך שהופרתה על־ידי זרע מאביך. עד מהרה החל התא להתחלק. והנה אתה, המוצר הסופי, מורכב מכ־100 טריליון תאים קטנטנים. שטח של ראש סיכה יכול להכיל כ־000,10 תאים בגודל ממוצע. למרות זאת, כל אחד ואחד מהם הוא יצירה בעלת מורכבות בלתי נתפסת. התא מורכב פי כמה וכמה מכל מכונה או מפעל שהקים האדם. המדענים אומרים שהתא דומה לעיר מוקפת חומה — עיר בעלת כניסות ויציאות מבוקרות, מערכת תחבורה, רשת תקשורת, תחנות כוח, מפעלי ייצור, מתקנים לסילוק פסולת ולמיחזור, מנגנוני הגנה ואפילו מרכז בקרה השוכן בגרעין התא. יתרה מזו, התא מסוגל ליצור העתק מושלם של עצמו בתוך שעות ספורות.
11, 12. (א) מה גורם לתאים בעובר המתפתח להשתנות, וכיצד משתלב הדבר עם הכתוב בתהלים קל״ט:16? (ב) באילו דרכים מראה מוח האדם כי ’נוצרנו באורח פלאי’?
11 כמובן, לא כל התאים זהים. ככל שתאי העובר מתחלקים, מתחילים הם למלא תפקידים שונים בתכלית. מקצתם יהיו תאי עצב; אחרים ישמשו כתאי עצם, תאי שרירים, תאי דם או תאי עיניים. כל ההבדלים האלו מתוכנתים בתוך הדנ״א, ”ספריית” התא המלאה בתוכניות גנטיות. מעניין לציין שדוד המלך פונה ליהוה ואומר בהשראת רוח הקודש: ”עיניך ראוני עוד בהיותי עובר; בספרך נכתבו כל איבריו” (תהלים קל״ט:16).
12 חלק מאיברי הגוף מורכבים להפליא. תן דעתך, למשל, למוח האדם. יש המכנים את המוח העצם המסובך ביותר ביקום. הוא מכיל כ־100 מיליארד תאי עצב — יתכן כמספר הכוכבים בגלקסיה שלנו. מכל אחד מן התאים מסתעפים אלפי חיבורים אל תאים אחרים. המדענים טוענים כי מוח האדם מסוגל להכיל את כל המידע המצוי בכל ספריות העולם, ושלא ניתן לאמוד את קיבולת המידע שלו. למרות עשרות שנות מחקר על איבר ’נפלא’ זה, מודים המדענים שייתכן כי לעולם לא יבינו לגמרי כיצד הוא מתפקד.
13, 14. (א) כיצד נמלים ויצורים אחרים מראים שהם ”חכמים מטבעם”, ומה אנו למדים מהם על הבורא? (ב) מדוע ניתן לומר שיצירות אלו כגון רשת קורי עכביש נעשו ”בחוכמה”?
13 בני האדם הם רק דוגמה אחת לחוכמת הבריאה של יהוה. בתהלים ק״ד:24 נאמר: ”מה רבו מעשיך, יהוה! את כולם בחוכמה עשית. מָלאה הארץ ביצירותיך”. חוכמת יהוה ניכרת בכל הבריאה שמסביבנו. הנמלה, לדוגמה, היא אחד היצורים המתוארים כ”חכמים מטבעם”, כלומר, הבורא טבע בה חוכמה אינסטינקטיבית (משלי ל׳:24). ואכן, מושבות הנמלים מאורגנות להפליא. בכמה מושבות מטפלות הנמלים בחרקים הנקראים כנימות. הן מגינות עליהן ומפיקות מהן מזון כפי שהאדם מפיק תועלת מן הצאן והבקר. יש נמלים הפועלות כחקלאיות ומגדלות ”גידולי” פטריות. יצורים רבים אחרים תוכנתו לבצע אינסטינקטיבית דברים מרשימים. זבוב הבית מבצע תרגילי אווירובאטיקה שרוב המטוסים המתקדמים ביותר אינם מסוגלים לבצעם. ציפורים נודדות בעזרת הכוכבים, בעזרת השדה המגנטי של כדור־הארץ או על־ידי ”מפה” פנימית כלשהי. ביולוגים משקיעים שנים בחקר דפוסי ההתנהגות המורכבים אשר תוכנתו בתוך יצורים אלו. אם כן, מה רבה חוכמתו של המתכנת האלוהי!
14 המדענים לומדים רבות מחוכמת הבריאה של יהוה. קיים אף תחום בהנדסה המכונה ביומימטיקה, העוסק בחיקוי המבנים הקיימים בטבע. למשל, אולי התבוננת בפליאה ביופיה של רשת קורי עכביש. מהנדס יראה בה מלאכת מחשבת. חלק מאותם קורים הנראים שבריריים, חזקים יחסית מפלדה ואיתנים מן הסיבים המצויים באפוד מגן. מה שיעור עוצמתם? שווה בדמיונך רשת קורי עכביש כגודלה של רשת בספינת דייגים. רשת כזו מסוגלת ללכוד מטוס נוסעים במעופו! כן, יהוה עשה את כל הדברים הללו ”בחוכמה”.
מי תיכנת את היצורים הללו למען יהיו ”חכמים מטבעם”?
חוכמה מעבר לתחום כדור־הארץ
15, 16. (א) איזו עדות לחוכמת יהוה ניכרת בשמים זרועי הכוכבים? (ב) כיצד מעמדו של יהוה כמפקד העליון על המוני מלאכים מעיד על חוכמתו?
15 חוכמת יהוה ניכרת ביצירות כפיו ברחבי היקום. הכוכבים בשמים, שהזכרנו אותם על קצה המזלג בפרק ה׳, אינם פזורים ביקום באופן אקראי. תודות לחוכמה הגלומה ב”חוקי השמים” שחוקק יהוה, ערוכים השמים באופן מאורגן ויפהפה בגלקסיות המקובצות בצבירים, והצבירים שלובים יחדיו בצבירי על (איוב ל״ח:33). אין פלא שיהוה מדבר על גרמי השמים כעל ’צבא’ (ישעיהו מ׳:26). קיים צבא נוסף הממחיש בצורה ברורה יותר את חוכמת יהוה.
16 כפי שראינו בפרק ד׳, אלוהים נושא את התואר ”יהוה צבאות” בשל מעמדו כמפקד עליון בצבא אדיר של מאות מיליוני יצורים רוחניים. זו עדות לכוחו של יהוה. כיצד החוכמה קשורה בכך? צא וחשוב: יהוה וישוע לעולם אינם מובטלים (יוחנן ה׳:17). הדעת נותנת אפוא, שהמלאכים, משרתי האל העליון, עסוקים אף הם בכל עת. וזכור, הם נעלים מן האדם, ויש להם אינטליגנציה גבוהה וכוח רב (עברים א׳:7; ב׳:7). במשך מיליארדי שנים דאג יהוה שכל מלאכיו יהיו עתירי פועל וימלאו בשמחה תפקידים מלאי תוכן — ’לעשות את דברו ואת רצונו’ (תהלים ק״ג:20, 21). מה רבה חוכמתו של מנהל זה!
ליהוה ”לבדו החוכמה”
17, 18. מדוע המקרא אומר שליהוה ”לבדו החוכמה”, ומדוע חוכמתו ממלאת אותנו ביראת כבוד?
17 לאור הראיות הללו, היש תימה בכך שהמקרא מציג את חוכמת יהוה בלשון הפרזה? למשל, הוא מציין שליהוה ”לבדו החוכמה” (רומים ט״ז:27). יהוה לבדו מחזיק בחוכמה במובן המוחלט. הוא מקור כל חוכמת אמת (משלי ב׳:6). זו הסיבה שישוע, החכם בברואי יהוה, לא נשען על חוכמתו הוא אלא דיבר כפי שהורה לו אביו (יוחנן י״ב:48–50).
18 שים לב כיצד ביטא השליח פאולוס את ייחודיותה של חוכמת יהוה: ”מה עמוק עושר האלוהים! מה עמוקות חוכמתו ודעתו! אין חקר למשפטיו ואין משיג את דרכיו!” (רומים י״א:33) בשפת המקור נפתח הפסוק במילת הקריאה ”הו”. בדרך זו הביע פאולוס רגש חזק — במקרה הזה, יראת כבוד עמוקה. המילה היוונית שבחר פאולוס ואשר תורגמה ל”עמוק” קשורה קשר הדוק למילה ”תהום”. לפיכך, מילותיו מציירות תמונה חיה. כשאנו מתבוננים בחוכמת יהוה, אנו כאילו מביטים לתוך תהום ללא תחתית, תהום כה עמוקה וכה רחבת ידיים עד כדי כך שלעולם לא נוכל לתפוס את ממדיה, לא כל שכן לתארה או למפותה בפרוטרוט (תהלים צ״ב:5). האין במחשבה זו שיעור בענווה?
19, 20. (א) מדוע העיט הוא סמל הולם לחוכמת אלוהים? (ב) כיצד הראה יהוה את יכולתו לראות את הנולד?
19 ליהוה ”לבדו החוכמה” במובן נוסף: רק הוא מסוגל לראות את הנולד. יהוה משתמש בנשר מרחיק הראות כסמל לחוכמתו. משקלו של העיט הזהוב עשוי להיות חמישה קילוגרמים בלבד, אך עיניו גדולות מעיני אדם בוגר. כושר הראייה של הנשר חד להפליא. הוא מסוגל לאתר טרף קטן מגובה של מאות מטרים ואולי גם ממרחק קילומטרים. יהוה עצמו אמר על העיט: ”עיניו מביטות למרחוק” (איוב ל״ט:29). גם יהוה יכול ’להביט למרחוק’ — אל העתיד!
20 המקרא שופע בראיות לאמיתות הדבר. הוא מכיל מאות נבואות, כלומר, היסטוריה שנכתבה מראש. מלחמות ותוצאותיהן, עלייתן ונפילתן של מעצמות עולם ואפילו אסטרטגיות של מפקדי צבא נחזו במקרא — במקרים מסוימים מאות שנים לפני ההתגשמות (ישעיהו מ״ד:25 עד מ״ה:4; דניאל ח׳:2–8, 20–22).
21, 22. (א) מדוע אין יסוד לטענה שיהוה חוזה מראש את כל הבחירות שתבחר בחיים? הבא דוגמה. (ב) מניין לנו שחוכמת יהוה אינה קרה ונטולת רגשות?
21 האם יוצא מכך שאלוהים כבר ראה מראש את כל הבחירות שתבחר בחיים? חסידי תורת הגזירה הקדומה עומדים על כך שהתשובה היא כן. אלא שמושג זה לאמיתו של דבר מטיל צל על חוכמת יהוה, שכן הוא מרמז כי אין אלוהים מסוגל לשלוט בכוח שבידיו לראות את העתיד. הנה דוגמה: נניח שהיה לך קול ערב ונפלא מאין כמוהו, האם לא היתה לך ברירה אלא לשיר כל הזמן? הרי זה מגוחך! באותו אופן, ליהוה יש היכולת לחזות את העתיד, אך אין הוא משתמש בה כל הזמן. אילו עשה כן, היה הדבר שולל מאיתנו את הבחירה החופשית, מתנה יקרה שיהוה לעולם לא יבטלה (דברים ל׳:19, 20).
22 מה שחמור מכך הוא שתורת הגזירה הקדומה אומרת בעצם שחוכמת יהוה קרה ונטולת לב, רגשות וחמלה. דעה זו רחוקה מן האמת כרחוק מזרח ממערב. המקרא מלמד שיהוה ”חכם לבב” (איוב ט׳:4). לא שיש לו לב פיסי. המקרא משתמש במונח זה כסמל לזהות הפנימית ביותר, הכוללת מניעים ורגשות כגון אהבה. אם כן, חוכמת יהוה, כמו גם תכונות אחרות, נשלטת על־ידי אהבה (יוחנן א׳. ד׳:8).
23. מה עלינו לעשות לאור עליונותה של חוכמת יהוה?
23 חוכמת יהוה מהימנה לחלוטין. היא נשגבת מחוכמתנו, ומשום כך מאיץ בנו דבר־אלוהים ברוב אהבתו ”בטח ביהוה בכל ליבך, ועל הבנתך אל תישען. בכל דרכיך שים ליבך אליו, והוא יישר את אורחותיך” (משלי ג׳:5, 6). כעת נבדוק לעומק את חוכמת יהוה כדרך להתקרב אל אלוהינו כליל החוכמה.
-
-
החוכמה שב”דבר אלוהים”קרב אל יהוה
-
-
פרק י״ח
החוכמה שב”דבר אלוהים”
1, 2. איזה ”מכתב” כתב לנו יהוה, ומדוע?
האם אתה זוכר את הפעם האחרונה שבה קיבלת מכתב מאדם אהוב החי במקום רחוק? מעטים הדברים המסבים עונג כה רב כמו מכתב לבבי ממישהו היקר לנו. אנחנו שמחים לשמוע על מצבו, על חוויותיו ועל תוכניותיו. תקשורת זו מקרבת בין יקירים גם אם מרחק פיסי עצום מפריד ביניהם.
2 אם כן, מה יכול להעניק לנו שמחה רבה יותר מאשר מסר כתוב מאת האלוהים שאותו אנו אוהבים? יהוה במובן מסוים כתב לנו ”מכתב” — את דברו, המקרא, ובו הוא מספר לנו מי הוא, מה הוא עשה, מה הוא מתכוון לעשות ועוד דברים רבים אחרים. יהוה העניק לנו את דברו משום שהוא מעוניין שנהיה קרובים אליו. אלוהינו כליל החוכמה בחר בדרך הטובה ביותר לתַקשר איתנו. האופן שבו מנוסח המקרא ותכניו מעידים על חוכמה רבה לאין ערוך.
מדוע מסר כתוב?
3. כיצד מסר יהוה את התורה למשה?
3 יש מי שישאל, ’מדוע לא השתמש יהוה בשיטה דרמתית יותר — נניח, קול מן השמים — כדי לתַקשר עם בני האדם?’ לאמיתו של דבר, יהוה אכן דיבר לעתים מן השמים באמצעות מלאכים. למשל, הוא עשה כן בעת מתן התורה לעם ישראל (גלטים ג׳:19). הקול שבקע מן השמים היה מעורר יראה עד כדי כך שבני ישראל ביקשו שיהוה לא ידבר אליהם, אלא יתַקשר עימם דרך משה (שמות כ׳:18–20). התורה, המורכבת מ־600 חוקים בערך, הועברה למשה בעל פה, מילה במילה.
4. הסבר מדוע שיטת העברה מפה לאוזן אינה שיטה מהימנה למסירת חוקי אלוהים.
4 אך מה היה קורה אילו לא היו מעלים את התורה על הכתב? כלום היה בידי משה לזכור במדויק את אותו קובץ חוקים מפורט ולמוסרו בלי טעויות ליתר העם? ומה על הדורות הבאים? האם היה עליהם להישען על דברים שנמסרו מפה לאוזן? אין זו שיטה מהימנה להעברת חוקי אלוהים. תאר לעצמך מה היה קורה אילו היה עליך לספר סיפור לטור ארוך של אנשים, והשיטה היתה לספר לראשון ולבקש שהסיפור יועבר מאחד לאחד לאורך הטור. סביר להניח שמה שיגיע לאוזני האחרון יהיה שונה מאוד מן הסיפור המקורי. סכנה דומה לא נשקפה לתורת אלוהים.
5, 6. מה הורה יהוה למשה לעשות בדבריו, ומדוע זו ברכה עבורנו שדבר יהוה מצוי בכתב?
5 ברוב חוכמתו החליט יהוה שדבריו ייכתבו. הוא הורה למשה: ”כתוב את הדברים האלה, כי על־פי הדברים האלה אני כורת ברית איתך ועם ישראל” (שמות ל״ד:27). כך החלה בשנת 1513 לפה״ס כתיבתו של המקרא. במשך 610,1 שנים שחלפו מאז, דיבר יהוה ”פעמים רבות ובדרכים רבות” אל כ־40 כותבים שהעלו את המקרא על הכתב (עברים א׳:1). לאורך הדורות קמו מעתיקים מסורים שהוציאו מתחת ידם בחרדת קודש העתקים נאמנים למקור לצורך שימור המקרא (עזרא ז׳:6; תהלים מ״ה:1).
6 יהוה מברך אותנו באמצעות תקשורת כתובה זו. האם קיבלת אי פעם מכתב שהיה מאוד חשוב לך — אולי בגלל הנחמה ששאבת מתוכו — ולכן שמרת אותו וקראת בו שוב ושוב? הוא הדין לגבי ה”מכתב” ששלח לנו יהוה. מאחר שדברי יהוה כתובים, יש באפשרותנו לקרוא בהם דרך קבע ולהקדיש להם מחשבה (תהלים א׳:2). ’הנחמה שמתוך הכתובים’ עומדת לרשותנו בכל פעם שאנו זקוקים לה (רומים ט״ו:4).
מדוע כותבי אנוש?
7. מדוע העובדה שיהוה השתמש בבני אדם לכתיבת המקרא מעידה על חוכמתו?
7 בשל חוכמתו השתמש יהוה בבני אדם לכתיבת דברו. אילו השתמש יהוה במלאכים לכתיבת המקרא, האם היה לספר את אותו כוח משיכה? אמת, המלאכים יכולים היו לתאר את יהוה מנקודת מבטם הנעלה, לבטא את מסירותם אליו ולדווח על עובדי אל נאמנים מקרב בני האדם. אבל האם היינו יכולים ממש להזדהות עם נקודת המבט של יצורים רוחניים מושלמים, אשר ידיעותיהם, ניסיונם וכוחם עולים על שלנו באלפי מונים? (עברים ב׳:6, 7).
8. באיזה אופן הורשו כותבי המקרא להשתמש בכושרם השכלי? (ראה הערת שוליים.)
8 הואיל והשתמש בכותבי אנוש, סיפק לנו יהוה בדיוק את מה שנחוץ לנו — ספר שנכתב ”בהשראת אלוהים” אשר לא איבד את הגורם האנושי (טימותיאוס ב׳. ג׳:16). כיצד עשה זאת? ככל הנראה במקרים רבים הרשה לכותבים להשתמש בכושרם השכלי כדי לבחור ”מילים נעימות ולכתוב דברי אמת מדויקים” על־פי סגנונם הם (קהלת י״ב:10, 11). זה מסביר את מגוון הסגנונות שיש במקרא; הכתבים משקפים את הרקע ואת האישיות של כל כותב וכותב.a עם זאת, ”בני אדם דיברו מטעם אלוהים כפי שהניעה אותם רוח הקודש” (פטרוס ב׳. א׳:21). לפיכך, המוצר הסופי הוא אכן ”דבר אלוהים” (תסלוניקים א׳. ב׳:13).
”כל הכתוב נכתב בהשראת אלוהים”
9, 10. מדוע השימוש בכותבי אנוש תורם לחמימותו ולקסמו של המקרא?
9 השימוש בכותבי אנוש מקנה למקרא חמימות וקסם בל יתוארו. כותביו היו בני אדם בעלי רגשות כמונו. מפאת אי־שלימותם, התמודדו עם ניסיונות ולחצים דומים לשלנו. במקרים מסוימים עוררה אותם רוח יהוה לכתוב על רגשותיהם ומאבקיהם האישיים (קורינתים ב׳. י״ב:7–10). על כן, הם כתבו בגוף ראשון מילים ששום מלאך אינו יכול לבטא.
10 תן דעתך לדוד מלך ישראל. לאחר שביצע חטאים חמורים, חיבר דוד מזמור ובו שפך את לבו והתחנן למחילה מאלוהים. הוא כתב: ”מחטאי טהרני. כי אני מודע היטב לפשעיי, וחטאי תמיד לנגד עיניי. הן בעוון נולדתי, ובחטא הרתה אותי אימי. אל תשליכני מלפניך; ואת רוח קודשך אל תיקח ממני. הזבחים הרצויים לאלוהים הם רוח שבורה; לב שבור ונדכה, אלוהים, לא תדחה” (תהלים נ״א:2, 3, 5, 11, 17). האם אתה חש בייסורי הכותב? מי מלבד אדם בלתי מושלם מסוגל לבטא רגשות כאלו מעומק הלב?
מדוע ספר על בני אדם?
11. אילו דוגמאות מן החיים כלולות במקרא ”להדרכתנו”?
11 קיים דבר נוסף התורם לקסמו של המקרא. זהו ספר העוסק ברובו בבני אדם — בדמויות של ממש — אשר שירתו או לא שירתו את אלוהים. אנו קוראים על החוויות, הקשיים וההנאות שהיו להם. אנו רואים לאן הובילו הבחירות שבחרו בחיים. סיפורים אלו נכתבו ”להדרכתנו” (רומים ט״ו:4). על־ידי תיאורים מן החיים מלמד אותנו יהוה בדרכים החודרות ללבנו. להלן כמה דוגמאות.
12. באיזו דרך עוזרים לנו הסיפורים המקראיים אודות אנשים בלתי נאמנים?
12 המקרא מספר על אנשים בלתי נאמנים ומרושעים ועל מה שעלה בגורלם. בסיפורים הללו באות לידי ביטוי תכונות בלתי רצויות, והדבר מקל עלינו להבינן. למשל, איזה צו נגד בוגדנות יהיה מוחשי יותר מאשר הביטוי החי של תכונה זו ביהודה אשר בגד בישוע? (מתי כ״ו:14–16, 46–50; כ״ז:3–10) סיפורים כאלו מטביעים את חותמם על לבנו ביתר יעילות ומסייעים לנו לזהות ולדחות תכונות מתועבות.
13. כיצד עוזר לנו המקרא להבין תכונות רצויות?
13 המקרא מגולל גם את סיפורם של משרתי אלוהים נאמנים רבים. אנו קוראים על מסירותם ונאמנותם. אנו רואים ביטויים חיים של תכונות שעלינו לטפח כדי לקרוב אל אלוהים, ואחת מהן היא האמונה. המקרא מגדיר מהי אמונה ומבהיר לנו עד כמה חיונית היא כדי להיות רצוי בעיני אלוהים (עברים י״א:1, 6). בנוסף לכך, המקרא מכיל דוגמאות חיות של אמונה בפועל. חשוב על האמונה שגילה אברהם כשעמד להעלות את בנו יצחק לעולה (בראשית פרק כ״ב; עברים י״א:17–19). באמצעות תיאורים אלו, לובשת האמונה משמעות נוספת וקל יותר להבינה. זו אכן חוכמה מצד יהוה לא רק לדרוש מאיתנו לטפח תכונות רצויות, אלא גם לספק לנו דוגמאות המקנות להן המחשה מעשית!
14, 15. מה מספר לנו המקרא על אשה אחת שבאה לבית המקדש, ומה אנו לומדים מכך על יהוה?
14 הסיפורים האמיתיים במקרא מלמדים אותנו במקרים רבים על טיבו של יהוה. שים לב למסופר על אשה אחת שראה ישוע בבית המקדש. בעודו יושב מול תיבת האוצר ראה ישוע את העם משלשלים את תרומותיהם לתוך התיבה. עשירים רבים באו ו”נתנו מעודפיהם” לפתע נח מבטו על אלמנה ענייה. היא תרמה ”שתי פרוטות”.b זה היה כל הכסף שנותר לה. ישוע, ששיקף באופן מושלם את אורח חשיבתו של יהוה, ציין: ”האלמנה הענייה הזאת נתנה יותר ממה שכל אלה שמו בתיבות האוצר”. במילים אחרות, תרומתה עלתה על כל התרומות האחרות גם יחד (מרקוס י״ב:41–44; לוקס כ״א:1–4; יוחנן ח׳:28).
15 האין זה משמעותי שמכל מי שפקדו את בית המקדש באותו יום, המקרא בוחר להבליט דווקא את אותה אלמנה? בדוגמה זו מלמד אותנו יהוה שהוא אל היודע להעריך. הוא שמח לקבל מאיתנו תרומות הניתנות מכל הלב, ואין זה משנה לו מה ערכן בהשוואה לתרומות שאחרים מסוגלים לתת. יהוה מצא ללא ספק את הדרך הטובה ביותר ללמדנו אמת מחממת לב זו.
מה אין במקרא
16, 17. כיצד חוכמת יהוה ניכרת גם בפרטים שבחר להשמיט מדברו?
16 כשאתה שולח מכתב לאדם יקר, יש גבול לְמה שתוכל להכיל במכתב. לכן, אתה בורר את מילותיך בתבונה. באותו אופן, בחר יהוה להזכיר דמויות ואירועים מסוימים בדברו. וגם באותם תיאורים אין המקרא מציג את כל הפרטים (יוחנן כ״א:25). לדוגמה, כאשר המקרא מספר על משפטי אלוהים, המידע שנמסר אינו משיב על כל שאלה ושאלה. חוכמת יהוה ניכרת גם בפרטים שבחר להשמיט מדברו. הכיצד?
17 האופן שבו מנוסח המקרא בוחן את צפונות לבנו. בעברים ד׳:12 נאמר: ”דבר אלוהים חי ורב־עוצמה, וחד הוא מכל חרב פיפיות וחודר עד כדי כך שהוא מפריד בין נפש לרוח... ובכוחו להבחין במחשבות הלב וכוונותיו”. המסר המצוי במקרא חודר עמוק פנימה וחושף את אורח חשיבתנו ואת מניעינו האמיתיים. סיפורי המקרא מהווים לא אחת אבן נגף למי שקוראים אותם בעין ביקורתית וחשים שאין בהם מספיק פרטים. אותם אנשים עלולים אף להטיל ספק באהבתו, בחוכמתו ובצדקתו של יהוה.
18, 19. (א) מדוע אין לנו סיבה להיות מוטרדים במקרה שסיפור מסוים במקרא מעורר שאלות שאין בכוחנו למצוא תשובות מיידיות עליהן? (ב) מה דרוש כדי להבין את דבר־אלוהים, וכיצד מהווה הדבר עדות לחוכמתו האדירה של יהוה?
18 לעומת זאת, כשאנו חוקרים בשקדנות את המקרא מתוך מניעים כנים, עולה לנגד עינינו דמותו של יהוה בהקשר המקראי כולו. לפיכך, אין אנו מוטרדים במקרה שסיפור מסוים מעורר שאלות שאין בכוחנו למצוא תשובות מיידיות עליהן. הנה דוגמה להמחשת הנקודה: כאשר מרכיבים פאזל גדול, לא תמיד מוצאים בתחילה חלק כלשהו או לא תמיד רואים כיצד חלקים מסוימים משתלבים. למרות זאת, ייתכן שהרכבנו מספיק חלקים כדי לתפוס את התמונה הכללית. מן המשל אל הנמשל: ככל שאנו לומדים את המקרא, מתברר לנו בהדרגה מה טיבו של יהוה, ומצטיירת בפנינו תמונה ברורה. גם אם אין אנו מבינים בתחילה פרשה כלשהי או מתקשים לראות כיצד היא מתיישבת עם אישיותו של אלוהים, הרי שעקב לימוד המקרא נחשפנו כבר לדברים רבים על יהוה המאפשרים לנו לראות שהוא תמיד אל אוהב, הוגן וצודק.
19 אם כן, כדי להבין את דבר־אלוהים, יש לקרוא וללמוד אותו מתוך מניעים כנים, בלי להיות שבוי בדעות קדומות. האין זו עדות לחוכמתו האדירה של יהוה? בני אדם משכילים מסוגלים לכתוב ספרים שרק ”החכמים והנבונים” יכולים להבין. אולם, כדי לחבר ספר שרק בעלי המניעים הנכונים יכולים להבינו יש צורך בחוכמת אלוהים! (מתי י״א:25).
ספר של ”תושייה”
20. מדוע רק יהוה מסוגל להתוות בפנינו את דרך החיים הטובה מכול, ומה מכיל המקרא לעזרתנו?
20 בדברו מתווה בפנינו יהוה את דרך החיים הטובה מכול. כבוראנו הוא מכיר את צורכינו יותר מאיתנו. והרי צורכי אנוש בסיסיים — כולל הרצון למצוא אהבה, להיות מאושר וליהנות מיחסי אנוש טובים — נותרו בעינם. המקרא מכיל שפע של ”תושייה”, כלומר, חוכמה מעשית, שיש בה כדי לעזור לנו לחיות חיים מלאי תוכן (משלי ב׳:7). כל חלק בספר העזר שבידך מראה כיצד ניתן ליישם את הדרכתו הנבונה של המקרא. נדון כעת בדוגמה אחת בלבד.
21–23. איזו הדרכה נבונה תעזור לנו להימנע משמירת טינה?
21 האם שמת לב שמי שנוטר טינה בסופו של דבר פוגע בעצמו? טינה היא מעמסה כבדה בחיים. אם אנו שומרים אותה בלבנו, היא משתלטת על מחשבותינו, גוזלת את שלוותנו וחונקת את אושרנו. מחקרים מדעיים מעלים כי הכעס עלול להגביר את הסיכון לחלות במחלות לב ובשורה ארוכה של מחלות כרוניות אחרות. זמן רב לפני שנערכו מחקרים מדעיים בנושא, אמר המקרא בחוכמה: ”הרפה מכעס ועזוב חימה” (תהלים ל״ז:8). אך כיצד ניתן לעשות כן?
22 לפניך עצתו הנבונה של דבר־אלוהים: ”תובנתו של האדם משככת את כעסו, ותפארתו היא להתעלם מפגיעה” (משלי י״ט:11). התובנה היא היכולת לראות מתחת לפני השטח, מעבר לְמה שנראה לעין. התובנה מובילה להבנה, ובעזרתה ניתן להבחין מדוע האחר דיבר או התנהג בצורה מסוימת. המאמץ להבין את מניעיו, רגשותיו ונסיבותיו מסייע לנו לסלק מחשבות ורגשות שליליים כלפיו.
23 והנה עוד עצה מתוך המקרא: ”סיבלו תמיד איש את רעהו וסילחו זה לזה ברוחב לב” (קולוסים ג׳:13). המילים ”סיבלו תמיד איש עם רעהו” מצביעות על הנכונות לסבול את התכונות של רעינו המרגיזות אותנו. אורך רוח יחסוך מאיתנו טינה קטנונית. המילה ”סילחו” מקפלת בתוכה את הצורך להסיר את הכעס. אלוהינו החכם יודע כי עלינו לסלוח כשיש בסיס מוצדק לעשות כן. אין זה רק לטובת רעינו, אלא גם למען שלוות הנפש שלנו (לוקס י״ז:3, 4). מה עומק החוכמה שבדבר־אלוהים!
24. מה תהיינה התוצאות אם נתאים את חיינו לחוכמת אלוהים?
24 מתוך אהבה אין קץ רצה יהוה לתַקשר איתנו, ולשם כך בחר בדרך האפשרית הטובה ביותר — ”מכתב” שנכתב בידי כותבי אנוש בהכוונת רוח הקודש. לכן, נכון יהיה לומר שחוכמת יהוה מצויה בדפי המקרא, וחוכמה זו ’מהימנה מאוד’ (תהלים צ״ג:5). ככל שאנו מתאימים את חיינו אליה וחולקים אותה עם אחרים, אנו מתקרבים לאלוהינו כליל החוכמה. בפרק הבא נדון בדוגמה מופלאה נוספת של חוכמתו מרחיקת הראות של יהוה: יכולתו לחזות את העתיד ולהגשים את מטרתו.
a לדוגמה, דוד, שהיה רועה צאן, השתמש בדוגמאות השאובות מחיי הרועים (תהלים כ״ג). מתי, שהיה מוכס, הזכיר פעמים רבות מספרים וערכים כספיים (מתי י״ז:27; כ״ו:15; כ״ז:3). לוקס הרופא התנסח במילים המעידות על הרקע הרפואי שלו (לוקס ד׳:38; י״ד:2; ט״ז:20).
b שני המטבעות היו מסוג לֶפְּטוֹן, המטבע היהודי הקטן ביותר דאז. שני לפטונים היו שווים בערכם לחלק השישים וארבעה משכר יום עבודה. לא היה בהם די כדי לקנות ציפור דרור אחת, הציפור הזולה ביותר ששימשה מאכל לעניים.
-
-
”חוכמת אלוהים הגלומה בסוד מקודש”קרב אל יהוה
-
-
פרק י״ט
”חוכמת אלוהים הגלומה בסוד מקודש”
1, 2. באיזה ”סוד” ראוי שנתעניין, ומדוע?
סודות! הם מסקרנים, מרתקים ואפופי מסתורין, ומשום כך קשה להסתירם. עם זאת, המקרא מציין: ”כבוד אלוהים הוא להסתיר דבר” (משלי כ״ה:2). כן, יהוה, הריבון והבורא מסתיר בצדק כמה דברים מבני האדם עד שהוא רואה לנכון לגלותם.
2 ואולם, קיים סוד מרתק ומסקרן שיהוה גילה בדברו, והוא נקרא ”הסוד המקודש של רצונו” (אפסים א׳:9). אם תלמד אודותיו לא רק תספק את סקרנותך. הכרת הסוד עשויה להובילך לישועה ולפתוח בפניך צוהר אל חוכמתו של יהוה העמוקה לאין שיעור.
הסוד נִגלה בהדרגה
3, 4. כיצד הנבואה בבראשית ג׳:15 מהווה מקור תקווה, ואיזו תעלומה (או סוד) מקפלת היא בתוכה?
3 כאשר חטאו אדם וחוה דומה היה שמטרת יהוה לכונן גן־עדן חובק עולם המיושב בבני אנוש מושלמים סוכלה. אלא שאלוהים התייחס מייד לפתרון הבעיה. הוא אמר: ”איבה אשים בינך [בין הנחש] ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה. הוא ימחץ את ראשך, ואתה תפצע אותו בעקב” (בראשית ג׳:15).
4 מילים אלו היו סתומות וקשות להבנה. מי האשה? מי הנחש? מי הוא ’הזרע’ שימחץ את ראש הנחש? אדם וחוה יכלו רק להוגיע את מוחם בניחושים. למרות זאת, דברי אלוהים נועדו להפיח תקווה בכל צאצא נאמן של אותו זוג ממרה. הצדקה תנחל ניצחון, ומטרת יהוה תתגשם. אך כיצד? התשובה היתה בגדר תעלומה! המקרא מכנה זאת ”חוכמת אלוהים הגלומה בסוד מקודש, החוכמה הנסתרת” (קורינתים א׳. ב׳:7).
5. הבא דוגמה הממחישה מדוע מגלה יהוה את סודו בהדרגה.
5 יהוה ’מגלה הסודות’ החליט שבסופו של דבר יוסר הלוט מעל הפרטים הקשורים בהתממשותו של הסוד (דניאל ב׳:28). אבל הוא בחר לעשות כן בהדרגה, צעד אחר צעד. לצורך המחשה אפשר לחשוב על האופן שבו אב אוהב עונה לבנו הקטן על השאלה, ”אבא, איך באתי לעולם?” אב חכם יספק מידע בהתאם ליכולת התפיסה של הילד. ככל שהילד מתבגר, מספק לו האב מידע נוסף. באותו אופן, יהוה יודע מתי משרתיו מוכנים לקבל גילויים חדשים לגבי רצונו ומטרתו (משלי ד׳:18; דניאל י״ב:4).
6. (א) איזו מטרה משרתים בריתות או חוזים? (ב) מדוע מרשימה העובדה שיהוה כרת מיוזמתו בריתות עם בני אדם?
6 כיצד מסר יהוה את אותם גילויים? הוא השתמש בכמה בריתות, או חוזים, לגילוי חלק ניכר מן הסוד. סביר להניח שיצא לך לחתום על חוזה כלשהו — אולי רכשת דירה, או לווית או הלווית כסף. החוזה שימש ערובה חוקית לכך שהתנאים המוסכמים יכובדו. אך מדוע יראה יהוה צורך לערוך בריתות או חוזים רשמיים עם בני אדם? הרי דברו הוא ערובה מספקת לקיום הבטחותיו. זה נכון, ואולם במספר מקרים גיבה אלוהים את דברו בחוזים חוקיים. הסכמים מחייבים אלו מקנים לנו, בני אדם לא־מושלמים, בסיס מוצק יותר לסמוך על הבטחות יהוה (עברים ו׳:16–18).
הברית עם אברהם
7, 8. (א) איזו ברית כרת יהוה עם אברהם, ומה התברר בעקבותיה לגבי הסוד המקודש? (ב) כיצד צימצם יהוה בהדרגה את שושלת היוחסין של הזרע המובטח?
7 יותר מאלפיים שנה לאחר גירוש אדם הראשון מגן־עדן, אמר יהוה למשרתו הנאמן אברהם: ”ארבה את זרעך ככוכבי השמיים... ויתברכו באמצעות זרעך כל אומות הארץ כי שמעת בקולי” (בראשית כ״ב:17, 18). זו היתה יותר מהבטחה; יהוה ניסח את דבריו במתכונת של ברית חוקית והקנה לה משנה תוקף בשבועתו הבלתי מעורערת (בראשית י״ז:1, 2; עברים ו׳:13–15). זה ממש יוצא מן הכלל שריבון היקום מתחייב בחוזה לברך את בני האדם!
”ארבה את זרעך ככוכבי השמים”
8 מן הברית עם אברהם התברר שהזרע המובטח יהיה אדם בשר ודם, מיוצאי חלציו של אברהם. אך במי מדובר? ברבות הימים גילה יהוה שמבין בניו של אברהם, יצחק יהיה מאבותיו של הזרע. משני בניו של יצחק נבחר יעקב (בראשית כ״א:12; כ״ח:13, 14). לימים, ניבא יעקב על אחד מ־12 בניו בזו הלשון: ”לא יסור השבט [השרביט] מיהודה ומטה המנהיג מבין רגליו, עד כי יבוא שילו [או, ”זה אשר לו”, הערת שוליים], ולו יצייתו העמים” (בראשית מ״ט:10). בשלב זה נתגלה כי הזרע יהיה מלך מצאצאי יהודה.
הברית עם בני ישראל
9, 10. (א) איזו ברית כרת יהוה עם בני ישראל? (ב) כיצד המחישה התורה את הצורך של בני אנוש בכופר?
9 בשנת 1513 לפה״ס הנהיג יהוה סידור שסלל את הדרך לגילויים נוספים בדבר הסוד המקודש. הוא כרת ברית עם צאצאי אברהם, עַם ישראל. אף שאין היא כיום בתוקף, שימשה תורת משה גורם חיוני במטרת יהוה להביא את הזרע המובטח. כיצד? תן דעתך לשלוש דרכים. ראשית, התורה היתה כחומת מגן (אפסים ב׳:14). חוקיה הצודקים שימשו כחיץ בין היהודים לנוכרים. לפיכך, התורה סייעה בשימורה של שושלת הזרע המובטח. בעיקר תודות להגנה זו, היה העם חי וקיים בבוא המועד שקבע אלוהים להולדת המשיח משבט יהודה.
10 שנית, התורה המחישה בעליל את הצורך בכופר. מעצם היותה מושלמת חשפה התורה את אוזלת ידם של בני אנוש חוטאים לקיים את כל מצוותיה. היא ניתנה ”כדי לחשוף את העבירות, עד שיבוא הזרע אשר לו ניתנה ההבטחה” (גלטים ג׳:19). באמצעות קורבנות בעלי חיים, סיפקה התורה כפרה זמנית על חטאים. אך, לפי דברי פאולוס, מאחר ש”דם פרים ועזים אינו יכול להסיר חטאים”, היו אותם קורבנות צל נבואי לקורבן הכופר של המשיח (עברים י׳:1–4). אם כן, ברית התורה היתה עבור היהודים הנאמנים כ’אומן המוביל אותם אל המשיח’ (גלטים ג׳:24).
11. איזו תוחלת מזהירה הבטיחה ברית התורה לעם ישראל, ומדוע איבד אותה העם ברובו?
11 שלישית, התורה הבטיחה לעם ישראל תוחלת מזהירה. יהוה אמר להם שאם יהיו נאמנים לבריתו, יהיו הם ”ממלכת כוהנים ואומה קדושה” (שמות י״ט:5, 6). ואכן, ראשוני החברים בממלכת הכוהנים השמימית היו מעם ישראל הגשמי. אך עם ישראל ברובו הפר את ברית התורה, דחה את המשיח, הזרע המובטח, ואיבד את התוחלת שהובטחה לו. אם כן, מי ישלים את ממלכת הכוהנים? ומה בין העם המבורך הזה לבין הזרע המובטח? היבטים אלו של הסוד המקודש התבררו במועד שקבע אלוהים.
ברית המלכות עם דוד
12. איזו ברית כרת יהוה עם דוד, ואיזה אור שפכה היא על הסוד המקודש של אלוהים?
12 במאה ה־11 לפה״ס שפך יהוה אור נוסף על הסוד המקודש וכרת עוד ברית. הוא הבטיח לדוד המלך הנאמן: ”אקים את זרעך אחריך... אבסס את ממלכתו... ואבסס את כיסא ממלכתו עד עולם” (שמואל ב׳. ז׳:12, 13; תהלים פ״ט:3). כעת שושלת הזרע המובטח הוגבלה לבית דוד. אך הייתכן שאדם בשר ודם ימלוך לעולם? (תהלים פ״ט:20, 29, 34–36). והאם יוכל אותו מלך להושיע את האנושות מן החטא והמוות?
13, 14. (א) מה הבטיח יהוה למלך המשיח, על־פי תהלים ק״י? (ב) אילו גילויים נוספים בדבר ביאת הזרע נמסרו ביד נביאי יהוה?
13 בהשראת אלוהים כתב דוד: ”יהוה הכריז לאדוני: ’שב לימיני עד אשר אשים את אויביך כהדום לרגליך’. נשבע יהוה, ולא יתחרט: ’אתה כהן לעולם כדוגמת מלכי־צדק!’” (תהלים ק״י:1, 4). דברי דוד חלים ישירות על הזרע המובטח, כלומר, על המשיח (מעשי השליחים ב׳:35, 36). המלך לא ימלוך מירושלים, אלא מן השמים ’לימין’ יהוה. מעמדו מקנה לו סמכות לא רק על ארץ ישראל כי אם על העולם כולו (תהלים ב׳:6–8). הפסוקים הללו מגלים דבר נוסף. שים לב שיהוה נשבע שהמשיח יהיה ”כהן... כדוגמת מלכי־צדק”. בדומה למלכי־צדק, ששירת ככהן ומלך בימי אברהם, ימנה אלוהים את הזרע המובטח לשרת כמלך וגם ככהן! (בראשית י״ד:17–20).
14 במרוצת השנים מסר יהוה ביד נביאיו גילויים נוספים לגבי סודו המקודש. ישעיהו, לדוגמה, גילה שהזרע ימות מות קורבן (ישעיהו נ״ג:3–12). מיכה ניבא את מקום הולדתו של המשיח (מיכה ה׳:2). דניאל אף חזה במדויק מתי יופיע הזרע ומתי ימות (דניאל ט׳:24–27).
הסוד המקודש מתגלה!
15, 16. (א) כיצד בנו של יהוה ”נולד מאשה”? (ב) מה ירש ישוע מהוריו, ומתי הופיע כזרע המובטח?
15 עד הופעתו הממשית של הזרע נותר אופן התגשמותן של הנבואות הללו בגדר תעלומה. בגלטים ד׳:4 נאמר: ”כאשר מלאה העת שלח אלוהים את בנו, אשר נולד מאשה”. בשנת 2 לפה״ס אמר מלאך יהוה ליהודיה בתולה ששמה מרים: ”הנה תהרי ותלדי בן ועלייך לקרוא לו ישוע. הוא גדול יהיה ובן האל העליון ייקרא, ויהוה אלוהים ייתן לו את כיסא דוד אביו... רוח הקודש תבוא עלייך, וגבורת האל העליון תסוכך עלייך. ועל כן קדוש ייקרא היילוד, בן אלוהים” (לוקס א׳:31, 32, 35).
16 לאחר מכן העביר יהוה את חיי בנו מן השמים לרחמה של מרים, למען ייוולד מאשה. מרים היתה אשה בלתי מושלמת. למרות זאת, ישוע לא ירש ממנה אי־שלימות משום שהיה ”בן אלוהים”. במקביל לכך, הורי ישוע שהיו משושלת דוד העניקו לו את הזכות הטבעית והחוקית לרשת את כיסא דוד (מעשי השליחים י״ג:22, 23). בטבילת ישוע ב־29 לספירה, משח אותו יהוה ברוח הקודש ואמר: ”זה בני אהובי” (מתי ג׳:16, 17). סוף סוף הופיע הזרע! (גלטים ג׳:16) הגיעה העת לחשוף פרטים נוספים מן הסוד המקודש (טימותיאוס ב׳. א׳:10).
17. כיצד נשפך אור על פשר הכתוב בבראשית ג׳:15?
17 במהלך שירותו הראה ישוע שהנחש המוזכר בבראשית ג׳:15 הוא השטן, וזרע הנחש הם עושי רצון השטן (מתי כ״ג:33; יוחנן ח׳:44). בהמשך התברר כיצד השטן וזרעו יימחצו לנצח (ההתגלות כ׳:1–3, 10, 15). עוד התברר שהאשה היא ”ירושלים של מעלה”, החלק השמימי של ארגון יהוה המשול לאשתו ומורכב מברואיו הרוחנייםa (גלטים ד׳:26; ההתגלות י״ב:1–6).
הברית החדשה
18. מהי מטרתה של ”הברית החדשה”?
18 אולי הגילוי הדרמתי מכול אירע אור ליום מותו של ישוע כשסיפר לתלמידיו הנאמנים על ”הברית החדשה” (לוקס כ״ב:20). בדומה לברית התורה שקדמה לה, נועדה ברית זו להקים ”ממלכת כוהנים” (שמות י״ט:6; פטרוס א׳. ב׳:9). אלא שהברית החדשה לא תכונן עם גשמי אלא עם רוחני, ”ישראל השייכים לאלוהים”, המורכב אך ורק מתלמידיו המשוחים של המשיח (גלטים ו׳:16). חברים אלו בברית החדשה יפעלו עם ישוע לברכת המין האנושי!
19. (א) מדוע מצליחה הברית החדשה להקים ”ממלכת כוהנים”? (ב) מדוע מכונים המשיחיים המשוחים ”בריאה חדשה”, וכמה ימלכו בשמים עם המשיח?
19 אבל מדוע מצליחה הברית החדשה להקים ”ממלכת כוהנים” לברכת האנושות? מפני שבמקום להרשיע את תלמידי המשיח כחוטאים, היא מאפשרת את סליחת חטאיהם על בסיס קורבנו (ירמיהו ל״א:31–34). לאחר שהם זוכים למעמד טהור לפני יהוה, הוא מאמץ אותם לתוך משפחתו השמימית ומושח אותם ברוח הקודש (רומים ח׳:15–17; קורינתים ב׳. א׳:21). בדרך זו הם מקבלים ’לידה חדשה אל תקווה חיה... השמורה להם בשמים’ (פטרוס א׳. א׳:3, 4). הואיל ומעמד מורם זה הוא דבר חדש לגמרי לבני אדם, מכונים המשיחיים המשוחים ילודי הרוח ”בריאה חדשה” (קורינתים ב׳. ה׳:17). המקרא מגלה שבסופו של דבר 000,144 נבחרים ימלכו מן השמים על בני האדם שזכו לגאולה (ההתגלות ה׳:9, 10; י״ד:1–4).
20. (א) איזה פן נוסף מן הסוד המקודש נתגלה ב־36 לספירה? (ב) מי ייהנו מן הברכות שהובטחו לאברהם?
20 אותם משוחים מהווים יחד עם המשיח ”זרע אברהם”b (גלטים ג׳:29). ראשוני הנבחרים היו מן העם היהודי. והנה ב־36 לספירה נתגלה פן נוסף מן הסוד המקודש: נוכרים, כלומר לא־יהודים, יהיו אף הם שותפים לתקווה השמימית (רומים ט׳:6–8; י״א:25, 26; אפסים ג׳:5, 6). האם רק המשיחיים המשוחים ייהנו מן הברכות שהובטחו לאברהם? לא, שהרי קורבן ישוע הוא לתועלת העולם כולו (יוחנן א׳. ב׳:2). ברבות הימים גילה יהוה ש”המון רב” לאין ספור ישרוד את קץ הסדר העולמי של השטן (ההתגלות ז׳:9, 14). המונים נוספים יוקמו לתחייה ותינתן להם האפשרות לחיות לנצח בגן־עדן עלי אדמות (לוקס כ״ג:43; יוחנן ה׳:28, 29; ההתגלות כ׳:11–15; כ״א:3, 4).
חוכמת אלוהים והסוד המקודש
21, 22. באילו דרכים מעיד הסוד המקודש על חוכמת יהוה?
21 הסוד המקודש הוא ביטוי מדהים של ”חוכמת אלוהים רבת הפנים” (אפסים ג׳:8–10). מה רבה חוכמת יהוה הניכרת בתכנון הסוד ובגילויו בהדרגה! ברוב תבונתו התחשב אלוהים במגבלות בני האדם ואיפשר להם לגלות מה באמת טמון בלבם (תהלים ק״ג:14).
22 יהוה בחר בישוע כמלך, וזו גם עדות לחוכמתו העילאית. בן יהוה הוא הברייה הנאמנה ביותר ביקום. בתקופת חייו כאדם בשר ודם התנסה ישוע בקשיים רבים. כיום הוא מבין לגמרי את בעיות האדם (עברים ה׳:7–9). ומה באשר לשותפיו לשלטון? לאורך הדורות נמשחו גברים ונשים מכל הגזעים, השפות והרקעים. לא תימצא בעיה שאיש מהם מעולם לא נתקל בה או מעולם לא התגבר עליה (אפסים ד׳:22–24). זה יהיה תענוג לחיות תחת שלטונם של מלכים וכוהנים רחמנים אלו!
23. איזו זכות נפלה בחלקם של המשיחיים בהקשר לסוד המקודש של יהוה?
23 השליח פאולוס כתב: ”הסוד המקודש שהיה נסתר בעולמות הקודמים ובדורות הקודמים... נגלה לקדושיו” (קולוסים א׳:26). כן, משוחי יהוה זכו להבנה מרובה לגבי הסוד המקודש, והם חולקים את המידע הזה עם מיליונים. מה גדולה הזכות שנפלה בחלקנו! יהוה ’גילה לנו את הסוד המקודש של רצונו’ (אפסים א׳:9). הבה נשתף אחרים בסוד הנפלא הזה ונעזור להם לראות את חוכמתו הבלתי נתפסת של יהוה אלוהים!
a גם ’הסוד המקודש של המסירות לאלוהים’ התגלה בישוע (טימותיאוס א׳. ג׳:16). תקופה ארוכה ריחפה עננה של מיסתורין מעל השאלה אם יהיה מי שיוכל לשמור על נאמנות מושלמת ליהוה. ישוע סיפק את התשובה. הוא שמר אמונים בכל ניסיון שהעמיד אותו השטן (מתי ד׳:1–11; כ״ז:26–50).
b ישוע גם כרת ”ברית למלכות” עם אותה קבוצה (לוקס כ״ב:29, 30). ישוע בא בחוזה עם ’העדר הקטן’ כדי שימלכו איתו בשמים ויהיו החלק המשני של זרע אברהם (לוקס י״ב:32).
-
-
”חכם לבב” — ולמרות זאת עניוקרב אל יהוה
-
-
פרק כ׳
”חכם לבב” — ולמרות זאת עניו
1–3. מניין לנו שיהוה אל עניו?
אב מעוניין ללמד את בנו הקטן לקח חיוני, וחשוב לו שהמסר יחדור לתוך לבו. באיזו גישה עליו לדבר? שמא עליו להביט על הילד מלמעלה בצורה מטילת אימה ולדבר במילים קשות? או האם מוטב שיתכופף וישוחח עם הילד בגובה העיניים, ברוגע ובאופן שובה לב? אין ספק שאב חכם ועניו יבחר בגישה המתונה.
2 מה טיבו של יהוה כאב — האם הוא יהיר או עניו, קשה או עדין? יהוה הוא אל כול יודע וכליל חוכמה. האם שמת לב שידע ואינטליגנציה לאו דווקא הופכים את האדם לעניו? המקרא מציין: ”ידע מביא לידי גאווה” (קורינתים א׳. ג׳:19; ח׳:1). לעומת זאת, יהוה הינו ”חכם לבב” ומצטיין גם בתכונת הענווה (איוב ט׳:4). אין בה כדי לגרוע ממעמדו ומתפארתו. הוא נטול כל יהירות. מדוע?
3 יהוה קדוש. ולכן, אין בו יהירות, תכונה המטמאת את בעליה (מרקוס ז׳:20–22). יתרה מזו, שים לב לדברי הנביא ירמיהו אודות יהוה: ”אתה אכן תזכור ותרכון אליי”a (איכה ג׳:20). צא וחשוב! יהוה, ריבון היקום, היה מוכן לרכון אל ירמיהו כדי להקדיש לאדם לא־מושלם זה תשומת לב (תהלים קי״ג:7). כן, יהוה אל עניו. אך במה כרוכה הענווה האלוהית? מה בין ענווה לבין חוכמה? ומדוע תכונה זו חשובה לנו?
כיצד יהוה מוכיח את ענוותו
4, 5. (א) מהי ענווה, כיצד היא באה לידי ביטוי, ומדוע אין לראות בה מילה נרדפת לחולשה או לחוסר ביטחון? (ב) כיצד גילה יהוה ענווה במגעיו עם דוד, ועד כמה חשובה לנו ענוותו של יהוה?
4 ענווה היא נמיכות רוח, היעדר יהירות וגאווה. זו תכונה פנימית הבאה לידי ביטוי במתינות, בסבלנות ובשיקול דעת (גלטים ה׳:22, 23). אין לראות בתכונות אלוהיות אלו מילים נרדפות לחולשה או לחוסר ביטחון. אין הן מתנגשות עם כעסו הצודק של יהוה או עם כוח ההשמדה שבידו. אדרבה, בעזרת ענוותו מבטא יהוה את עוצמתו האדירה, את היכולת שלו לשלוט בעצמו שליטה מוחלטת (ישעיהו מ״ב:14). מה בין ענווה לבין חוכמה? ספר עיון אחד בנושא המקרא מציין: ”ענווה ביסודו של דבר מוגדרת... במונחים של חוסר אנוכיות, והיא מיסודותיה החיוניים של כל חוכמה”. אם כן, לא תיתכן חוכמה אמיתית ללא ענווה. כיצד אנו מפיקים תועלת מענוותו של יהוה?
אב חכם נוהג בענווה ובמתינות עם ילדיו
5 דוד המלך שר ליהוה: ”את מגן ישועתך אתה נותן לי, ימינך תומכת בי, וענוותך מרוממת אותי” (תהלים י״ח:35). יהוה ירד כביכול ממרום משכנו למען אותו אדם לא־מושלם וסיפק לו יום יום הגנה ותמיכה. דוד הבין שאם ייוושע — ואף יגיע בסופו של דבר למידה מסוימת של גדולה כמלך — יהיה זה אך ורק משום נכונותו של יהוה לנהוג עימו בענווה. הרי מי מאיתנו יכול היה להחזיק בתקוות הישועה אילו לא היה יהוה עניו ונכון להשפיל את עצמו כדי לבוא עימנו במגע כאב מתון ואוהב?
6, 7. (א) מדוע לעולם אין המקרא מציג את אלוהים כצנוע? (ב) מה בין מתינות לבין חוכמה, ומי מציב לנו את הדוגמה העילאית בעניין?
6 ראוי לציין שיש הבדל בין ענווה לצניעות. הצניעות היא מעלה שכל אדם נאמן חייב לטפח. בדומה לענווה, גם היא קשורה לחוכמה. לדוגמה, במשלי י״א:2 נאמר: ”עם הצנועים חוכמה”. עם זאת, המקרא לעולם אינו מציג את יהוה כצנוע. מדוע? צניעות במקרא מצביעה על מודעות נאותה למגבלות אישיות. לאל הכול יכול אין מגבלות מלבד הגבולות שהוא מציב לעצמו בשל ערכי הצדק שלו (מרקוס י׳:27; טיטוס א׳:2). בנוסף לכך, בתור ריבון היקום אין הוא כפוף לאיש. לפיכך, תכונת הצניעות אינה חלה על יהוה.
7 למרות זאת, יהוה עניו ומתון, הוא מלמד את משרתיו שמתינות היא גורם חיוני בחוכמת אמת. דברו מדבר על ”ענווה הנובעת מחוכמה”b (יעקב ג׳:13). בחן את דוגמתו של יהוה בעניין זה.
יהוה מאציל סמכויות ומקשיב בענווה
8–10. (א) מדוע מפליאה נכונותו של יהוה להאציל סמכויות ולהקשיב? (ב) כיצד הראה יהוה את נכונותו להקשיב למלאכיו?
8 אחד הביטויים מחממי הלב של ענוותו של יהוה היא הנכונות מצדו להאציל סמכויות ולהקשיב. נכונות זו מפליאה כשלעצמה. יהוה אינו זקוק לעזרה או לעצה (ישעיהו מ׳:13, 14; רומים י״א:34, 35). ואף־על־פי־כן, המקרא מראה שוב ושוב שיהוה מואיל להשפיל את עצמו בעניינים אלו.
9 תן דעתך, למשל, למאורע יוצא מגדר הרגיל בחייו של אברהם. יום אחד הגיעו אליו שלושה אורחים, ולאחד מהם הוא פנה בשם ”יהוה”. האורחים היו מלאכים, אך אחד מהם בא בשם יהוה ופעל בשמו. אם כן, כאשר דיבר ופעל המלאך היה זה כאילו יהוה עצמו מדבר ופועל. ביד המלאך מסר יהוה לאברהם כי הגיעה לאוזניו ”הזעקה נגד סדום ועמורה”. עוד אמר לו יהוה: ”ארד לראות אם הם אכן מתנהגים כצעקה אשר הגיעה אליי. ואם לא, אדע זאת” (בראשית י״ח:3, 20, 21). כמובן, אין משמע הדבר שיהוה האל הכול יכול ’ירד’ בכבודו ובעצמו. הוא שוב שלח מלאכים כדי לייצג אותו (בראשית י״ט:1). מדוע? כלום לא יכול היה יהוה הכול רואה לדעת בעצמו איזה מצב שרר באיזור? ודאי שכן. אלא שבמקום זאת החליט לשלוח את המלאכים כדי לבדוק את המצב ולבקר את לוט ומשפחתו בסדום.
10 יתרה מזו, יהוה מקשיב. פעם אחת ביקש ממלאכיו להציע דרכים שונות להפלת המלך אחאב המרושע. יהוה לא היה זקוק לעזרתם. ובכל זאת, הוא קיבל את ההצעה של אחד המלאכים ושלח אותו להוציא את הצעתו אל הפועל (מלכים א׳. כ״ב:19–22). האין בזה שיעור בענווה?
11, 12. כיצד נחשף אברהם לענוותו של יהוה?
11 יהוה אף מוכן להקשיב לבני אדם לא־מושלמים החפצים להביע את דאגותיהם. לדוגמה, כאשר סיפר יהוה לאברהם על כוונתו להשמיד את סדום ועמורה, התקשה איש נאמן זה לעכל את הגזירה. ”חלילה לך לעשות את הדבר הזה”, אמר והוסיף: ”השופט כל הארץ לא יעשה משפט?” הוא שאל האם יהוה יחוס על הערים אם יימצאו בקרבן 50 צדיקים. יהוה הבטיח לו שכן. אלא שאברהם חזר על השאלה שוב ושוב תוך שהוא מוריד את מספר הצדיקים ל־45, אחר כך ל־40 וכן הלאה. למרות הבטחותיו של יהוה, הוסיף אברהם לשאול עד שהגיע לעשרה צדיקים. ייתכן שאותה עת טרם הבין עד כמה רחום יהוה. בכל אופן, יהוה נהג עם ידידו ומשרתו אברהם בסבלנות ובענווה ואיפשר לו לפרוק את דאגותיו (בראשית י״ח:23–33).
12 כמה אנשים שנונים ומלומדים יהיו מוכנים להקשיב בסבלנות לאדם בעל אינטליגנציה נמוכה בהרבה משלהם?c זהו ביטוי לענוותו של אלוהינו. כמו כן, באותה שיחה ראה אברהם בפועל כי יהוה ”סבלן” (שמות ל״ד:6, הערת שוליים). מאחר שכנראה הבין כי אין לו זכות לפקפק במהלכיו של האל העליון, התחנן אברהם פעמיים: ”יהוה, אל נא יבער כעסך, והרשה לי לדבר” (בראשית י״ח:30, 32). כמובן, לא חרה ליהוה. אכן יהוה ניחן ב”ענווה הנובעת מחוכמה”.
יהוה אל סביר
13. מה משמעות המונח במקרא המתורגם לסבירות, ומדוע נכון לומר זאת על יהוה?
13 ענוותו של יהוה באה לידי ביטוי בתכונה יפה נוספת — תכונת הסבירות. למרבה הצער, תכונה זו נעדרת מקרב בני אדם לא־מושלמים. לא זו בלבד שיהוה מוכן להקשיב לברואיו התבוניים, הוא אף מוכן לבוא לקראתם כל עוד לא מדובר בהפרת עקרונותיו הצודקים. משמעותו המילולית של המונח במקרא המתורגם בתרגום עולם חדש לסבירות היא ”ותרנות”. גם תכונה זו היא ממאפייניה של חוכמת אלוהים. ביעקב ג׳:17 נאמר: ”החוכמה אשר ממעל... סבירה”. במה מתבטאת סבירותו של יהוה כליל החוכמה? קודם כול, הוא סתגלן. זכור שעצם השם יהוה מורה על כך שאלוהים נהיה מה שעליו להיות למימוש מטרותיו (שמות ג׳:14). האין בזה עדות לסתגלנות ולסבירות?
14, 15. מה לומדים אנו על חלקו השמימי של ארגון יהוה מן החזון שראה יחזקאל בדבר מרכבתו של יהוה, ובמה שונה ארגון זה מארגונים עולמיים?
14 קיים קטע מקראי מרשים המסייע לנו להבין על קצה המזלג את סתגלנותו של יהוה. ליחזקאל הנביא נגלה חזון על חלקו השמימי של ארגון יהוה, המורכב מיצוריו הרוחניים. הוא ראה מרכבה אדירת ממדים — ”רכב” של יהוה הנתון בכל עת בשליטתו. מעניין לציין את אופן תנועתה. לאופניה הענקיים ארבעה גבים מלאי עיניים כדי שיוכלו להביט לכל עבר ולשנות את כיוון נסיעתם בִּן רגע בלי לעצור או לנטות. מרכבה ענקית זו אינה נעה בכבדות כמו רכב מסורבל מעשה ידי אדם. היא נעה במהירות האור ומסוגלת לפנות בזוויות ישרות (יחזקאל א׳:1, 14–28). ארגון יהוה, כמו הריבון הכול יכול השולט בו, הינו סתגלן ביותר ומגיב היטב לשינויים ולצרכים משתנים בהתאם למתבקש.
15 לאדם לא נותר אלא לנסות לחקות סתגלנות זו. בני אנוש וארגוניהם מתאפיינים במקרים רבים בקשיחות מאשר בסתגלנות, בחוסר סבירות מאשר בגמישות. הנה דוגמה: מכלית ענק או רכבת משא נראות מרשימות בגודלן ובעוצמתן. אך האם מסוגלות הן להגיב לשינויים פתאומיים? אם ניצב מכשול כלשהו על המסילה בשעה שהרכבת דוהרת, אין לה אפשרות לסטות ממסלולה. קשה לה גם לעצור עצירת חירום. לרכבת משא כבדה נדרשים קרוב לשני קילומטרים לעצירה סופית מרגע הפעלת הבלמים. בדומה לכך, מכלית ענק עשויה להמשיך בתנועתה שמונה קילומטרים נוספים אחרי דימום המנועים. גם אם המנועים יועברו להילוך אחורי, תמשיך המכלית להתקדם עוד שלושה קילומטרים. הוא הדין בארגוני אנוש הנוטים לקשיחות ולחוסר סבירות. רבים בשל גאוותם אינם מוכנים להסתגל לשינויים ולנסיבות משתנות. נוקשות כזו הובילה לפשיטות רגל של חברות ולנפילת ממשלות (משלי ט״ז:18). עלינו להיות שמחים שיהוה וארגונו אינם נוהגים כך.
כיצד מגלה יהוה את סבירותו
16. כיצד גילה יהוה את סבירותו ביחסו ללוט קודם להשמדתן של סדום ועמורה?
16 נחזור להשמדת סדום ועמורה. מלאך יהוה הורה מפורשות ללוט ולמשפחתו: ”הימלט אל האזור ההררי”. אולם לוט הביע הסתייגות. ”אנא, לא לשם, יהוה!” הוא התחנן. מאחר שסבר כי ימצא את מותו אם יימלט אל ההרים, התחנן לוט שיוּתר לו ולמשפחתו להימלט לעיר קרובה ששמה צוֹעַר. המעניין הוא שיהוה התכוון להשמיד את אותה עיר. יתרה מזו, לא היה בסיס לחששותיו של לוט. הרי יהוה יכול היה לוודא שלא יאונה לו כל רע בהרים. אף־על־פי־כן, נענה יהוה לתחנוניו. ”הנה אתחשב בך גם בדבר הזה, ולא אשמיד את העיר שאתה מדבר עליה”, אמר המלאך ללוט (בראשית י״ט:17–22). האין זו עדות להתנהגותו הסבירה של יהוה?
17, 18. כיצד הראה יהוה כי הוא אל סביר במגעיו עם אנשי נינווה?
17 יהוה נעתר לחרטה מעומק הלב ותמיד פועל בצדק וברחמים. תן דעתך להשתלשלות האירועים לאחר שיונה הנביא נשלח לעיר האלימה והמרושעת נינווה. יונה צעד ברחובות העיר והכריז מאת אלוהים מסר די פשוט: ”בעוד ארבעים יום תיחרב נינווה”. בעקבות זאת חל שינוי דרמתי. אנשי נינווה חזרו בתשובה! (יונה פרק ג׳).
18 יהיה זה למועיל אם נשווה בין תגובתו של יהוה לבין זו של יונה. במקרה זה הסתגל יהוה למצב החדש ונהיה לסולח חטאים במקום להיות ”איש מלחמה”d (שמות ט״ו:3). יונה, לעומת זאת, נהג בחוסר גמישות ובהיעדר רחמים. במקום לשקף את סבירותו של יהוה, הגיב כמו רכבת משא או מכלית ענק. הוא הכריז חורבן, ולכן מבחינתו החורבן חייב היה לבוא! יהוה נהג באורך רוח עם נביאו חסר הסבלנות ולימד אותו שיעור בלתי נשכח בגילוי סבירות ורחמים (יונה פרק ד׳).
יהוה אל סביר והוא מבין את מגבלותינו
19. (א) מניין לנו שיהוה דורש מאיתנו דרישות סבירות? (ב) כיצד הכתוב במשלי י״ט:17 מראה שיהוה הוא אדון ’טוב וסביר’ וכן גם עניו להפליא?
19 בנוסף לכול, יהוה מציב לנו דרישות סבירות. דוד המלך אמר: ”הוא יודע היטב כיצד נוצרנו, זוכר כי עפר אנחנו” (תהלים ק״ג:14). יהוה מבין את מגבלותינו ואת חולשותינו טוב יותר מאיתנו. לעולם אין הוא מצפה מאיתנו ציפיות שהן מעבר ליכולתנו. המקרא מצביע על ההבדל בין אדונים ’טובים וסבירים’ לבין אדונים ”שקשה לרצותם” (פטרוס א׳. ב׳:18). מה טיבו של יהוה כאדון? תן דעתך לכתוב במשלי י״ט:17: ”המגלה טוב לב לדל מלווה ליהוה”. אין ספק שרק אדון טוב וסביר ישים לב לכל מעשה חסד הנעשה למען הדלים. גדולה מזאת, הפסוק מלמד שבורא היקום רואה עצמו כמי שחייב לבני אדם בשר ודם הגומלים חסדים. הרי לך ענווה מן הסוג העילאי ביותר.
20. מניין לנו הביטחון שיהוה שומע את תפילותינו ונענה להן?
20 יהוה עניו, מתון וסביר כפי שהיה מאז ומעולם. כשאנו מתפללים מתוך אמונה, הוא מקשיב לנו. ואף שאין הוא שולח מלאכים לדבר אלינו, אין זה אומר שתפילותינו אינן נענות. השליח פאולוס ביקש מאחיו לאמונה להתפלל בעד שחרורו מן הכלא, למען יוכל ’לשוב אליהם בהקדם האפשרי’ (עברים י״ג:18, 19). מכאן שתפילותינו עשויות להניע את יהוה לפעול בצורה שלא התכוון אליה קודם לכן! (יעקב ה׳:16).
21. אילו מסקנות אל לנו להסיק מענוותו של יהוה, ומה עלינו להוקיר?
21 כמובן, אף לא ביטוי אחד מכל אותם ביטויים לענוותו של יהוה — מתינותו, נכונותו להקשיב, סבלנותו וסבירותו — מעיד שיהוה מתפשר על עקרונותיו הצודקים. אנשי כמורת הנצרות אולי חושבים כי זו התנהגות סבירה מצדם למתן את ערכי הצדק של יהוה כדי לשעשע את אוזני צאן מרעיתם (טימותיאוס ב׳. ד׳:3). אלא שנטיית האדם להתפשר למען תועלת אישית אין לה ולא כלום עם סבירותו של אלוהים. יהוה קדוש, והוא לעולם לא יטמא את אמות המידה הצודקות שלו (ויקרא י״א:44). אם כן, הבה נוקיר את סבירותו של יהוה ונראה בה עדות לענוותו. האינך נרגש מעצם המחשבה שיהוה אלוהים, הישות החכמה ביותר ביקום, הינו עניו מאין כמוהו? זה תענוג לקרוב לאל שלמרות גדולתו מתאפיין גם במתינות, בסבלנות ובסבירות.
a הסופרים הקדומים שינו את הפסוק וניסחו אותו בצורה כזו שהקורא יבין שירמיהו הוא שרוכן ולא יהוה. הם כנראה סברו שאין זה הולם לייחס ליהוה את אותו מעשה המעיד על ענווה. כתוצאה מכך, תרגומי מקרא רבים מחמיצים את הנקודה בפסוק יפה זה
b בתרגומים אחרים נאמר ”בענוות החוכמה” ו”בעדינות שהיא ממאפייני החוכמה”.
c מעניין לציין שהמקרא מלמד שסבלנות וגבה רוח הם דבר והיפוכו (קהלת ז׳:8). סבלנותו של יהוה הוא עדות נוספת לענוותו (פטרוס ב׳. ג׳:9).
d בתהלים פ״ו:5 נאמר שיהוה הוא ”טוב וסלחן”. כשתורגם המזמור ליוונית תורגמה המילה ”סלחן” למילה אֶפִּיאִיקִיס, שמשמעה ”סביר”.
-
-
ישוע מגלה את ה”חוכמה מאת אלוהים”קרב אל יהוה
-
-
פרק כ״א
ישוע מגלה את ה”חוכמה מאת אלוהים”
1–3. כיצד הגיבו שכניו לשעבר של ישוע למשנתו, ומה לא הבינו לגביו?
הקהל היה מוכה תדהמה. ישוע הצעיר עמד מולם בבית הכנסת ולימד. הוא לא היה זר להם — הוא גדל בעירם, ובמשך שנים עבד בקרבם כנגר. אולי מקצתם גרו בבתים שישוע סייע בבנייתם או אולי עיבדו את אדמתם במחרשות ובעוּלים שיצר במו ידיו.a אך מה תהיה תגובתם למשנתו של אותו נגר לשעבר?
2 רוב מאזיניו השתוממו ושאלו: ”מניין לו החוכמה הזאת?” עוד אמרו: ”הרי זה בנו של הנגר! ואימו היא מרים” (מתי י״ג:54–58; מרקוס ו׳:1–3). למרבה הצער, שכניו לשעבר של ישוע חשבו בינם לבין עצמם, ’הנגר הזה הוא סתם תושב מקומי כמונו’. למרות החוכמה הגלומה בדבריו, דחו אותו. הם לא ידעו שהחוכמה שחָלק עימם לא היתה מטעמו.
3 מניין רכש ישוע חוכמה זו? ”הדברים שאני מלמד אינם שלי”, אמר, ”אלא של שולחי” (יוחנן ז׳:16). השליח פאולוס הסביר כי ישוע ”היה לנו לחוכמה מאת אלוהים” (קורינתים א׳. א׳:30). חוכמתו של יהוה מתגלה בבנו, ישוע, עד כדי כך שישוע אמר: ”אני והאב אחד אנחנו” (יוחנן י׳:30). הבה נדון בשלושה תחומים שבהם גילה ישוע את ה”חוכמה מאת אלוהים”.
מה לימד ישוע
4. (א) מה היה נושא המסר שבפי ישוע, ומדוע היה זה נושא בעל חשיבות עליונה? (ב) מדוע הדרכותיו של ישוע היו תמיד מעשיות ותמיד פעלו לטובתם המרבית של מאזיניו?
4 נראה תחילה מה לימד ישוע. נושא המסר שבפיו היה ”הבשורה הטובה על מלכות אלוהים” (לוקס ד׳:43). זה היה נושא בעל חשיבות עליונה בגלל התפקיד שהמלכות נועדה למלא. באמצעות המלכות יקדש יהוה את שמו, יוכיח ששלטונו צודק ויביא ברכות אין קץ לאנושות. בתורתו שילב ישוע הדרכות נבונות לחיי היומיום. הוא הוכיח עצמו כ”יועץ נפלא” כלשון הנבואה (ישעיהו ט׳:6). הרי עצתו היתה חייבת להיות פלאית. היה לו ידע מעמיק לגבי דברו ורצונו של אלוהים, הבנה מקיפה של טבע האדם ואהבה עמוקה לבני אדם. ולכן, הדרכותיו פעלו תמיד לטובתם המרבית של מאזיניו. ישוע אמר ”דברי חיי עולם”, ואכן, מי שישמע בקולו יזכה לישועה (יוחנן ו׳:68).
5. מה הם כמה מן הנושאים שכלל ישוע בדרשת ההר?
5 דרשת ההר היא ביטוי יוצא מן הכלל לחוכמה העילאית בתורתו של ישוע. כדי לשאת דרשה זו המתועדת במתי ה׳:3 עד ז׳:27 יידרשו 20 דקות בלבד. אך העצות השזורות בה הן בעלות ערך נצחי — הן לא איבדו מתוקפן עד עצם היום הזה. ישוע כלל מגוון נושאים רחב וביניהם, כיצד לשפר את היחסים עם הזולת (ה׳:23–26, 38–42; ז׳:1–5, 12), כיצד לשמור על טוהר מוסרי (ה׳:27–32), וכיצד לחיות חיים מלאי תוכן (ו׳:19–24; ז׳:24–27). אלא שישוע לא רק אמר למאזיניו כיצד לנהוג בחוכמה; הוא המחיש להם את דבריו בהסברים, בטיעונים משכנעים ובהוכחות.
6–8. (א) אילו סיבות משכנעות שלא לדאוג נותן ישוע? (ב) מניין לנו שעצותיו של ישוע משקפות את החוכמה אשר ממעל?
6 שים לב, למשל, להדרכתו של ישוע בעניין הדאגה לדברים חומריים, על־פי הכתוב במתי פרק ו׳. ”חידלו להיות מודאגים לגבי חייכם, מה תאכלו או מה תשתו; או לגבי גופכם, מה תלבשו”, מייעץ לנו ישוע (פסוק 25). מזון וביגוד הם צורכי מחייה בסיסיים, ואין זה אלא ברור ומובן שנדאג להשיגם. והנה ישוע אומר לנו ’לחדול לדאוג’.b מדוע?
7 הקשב לטיעוניו המשכנעים של ישוע. מאחר שיהוה נתן לנו חיים וגוף, הייפלא ממנו לספק לנו מזון וכסות לגופנו? (פסוק 25) אם אלוהים מספק מזון לציפורים ומלביש את הפרחים בלבוש יפה, על אחת כמה וכמה ידאג הוא לעובדיו מקרב בני האדם! (פסוקים 26, 28–30) הרי דאגה יתרה היא בכל מקרה חסרת טעם. היא לא תוסיף מאומה על שנות חייו של הדואגc (פסוק 27). כיצד ניתן להימנע מדאגות? ישוע מורה לנו: הציבו את עבודת יהוה במקום הראשון בחייכם. מי שעושים כן יכולים להיות סמוכים ובטוחים שאביהם שבשמים ’יוסיף להם’ את כל צורכי מחייתם (פסוק 33). לבסוף מציג ישוע עצה מעשית ביותר — לחיות כל יום ביומו. למה לנו להוסיף את דאגות המחר לדאגות היום? (פסוק 34) כמו כן, מדוע לדאוג יתר על המידה לגבי דברים שאולי לעולם לא יקרו? יישום הדרכה נבונה זו יחסוך מאיתנו כאבי לב רבים בעולמנו רווי המתחים.
8 ברור אפוא, שהעצות שנתן ישוע מעשיות כיום כפי שהיו לפני כ־000,2 שנה. האין זו עדות לחוכמה אשר ממעל? טבען של עצות טובות ביותר מפי יועצי אנוש הוא להתיישן, ועד מהרה מתקנים או מחליפים אותן. תורותיו של ישוע, לעומת זאת, עומדות במבחן הזמן. ואין תימה בכך, שהרי אותו פלא יועץ דיבר את ”דברי אלוהים” (יוחנן ג׳:34).
אופן הוראתו
9. מה אמרו מספר חיילים על הוראתו של ישוע, ומדוע ניתן לומר שלא הגזימו?
9 תחום שני שבו שיקף ישוע את חוכמת אלוהים הוא אופן הוראתו. יום אחד נשלחו מספר חיילים לעצור את ישוע ושבו בידיים ריקות. הם אמרו: ”מעולם לא דיבר איש כמו שמדבר האיש הזה” (יוחנן ז׳:45, 46). והם לא הגזימו. מכל בני האדם שחיו אי פעם, עמד לרשות ישוע, אשר בא ”מלמעלה”, מאגר עצום של ידע וניסיון (יוחנן ח׳:23). הוא באמת לימד כפי שאיש לא יכול היה ללמד. בחן שתיים משיטותיו של מורה חכם זה.
”השתוממו ההמונים על דרך הוראתו”
10, 11. (א) מדוע אין אנו יכולים שלא להתפעל מן המשלים שסיפר ישוע? (ב) מה מאפיין את הסיפורים שסיפר ישוע, ואיזו דוגמה מראה שסיפוריו יעילים להוראה?
10 שימוש יעיל במשלים. הכתוב מוסר: ”את כל אלה אמר ישוע להמונים במשלים. למעשה, בלי משל לא דיבר אליהם” (מתי י״ג:34). אין אנו יכולים שלא להתפעל מן היכולת הייחודית שלו ללמד אמיתות עמוקות בעזרת מצבים שגרתיים. חקלאים זורעים זרעים, נשים אופות לחם, ילדים משחקים בשוק, דייגים משליכים רשתות, רועים מחפשים כבשים אובדים — דברים שמאזיניו ראו פעמים רבות. כאשר קושרים בין אמיתות חשובות לבין דברים מוכרים, אותן אמיתות נחרתות בנקל בשכל ובלב (מתי י״א:16–19; י״ג:3–8, 33, 47–50; י״ח:12–14).
11 ישוע הִרבָּה לספר סיפורים קצרים בעלי לקחים מוסריים או רוחניים. הואיל וקל יותר להבין ולזכור סיפורים מאשר מושגים מופשטים, תרמו הסיפורים להנצחת תורתו. בסיפורים רבים תיאר ישוע את אביו במילים ציוריות בלתי נשכחות. למשל, מוסר ההשכל של המשל על הבן האובד ברור כשמש — מי שסר מן הדרך ומביע חרטה אמיתית, מרחם עליו יהוה ומקבל אותו חזרה במאור פנים (לוקס ט״ו:11–32).
12. (א) כיצד לימד ישוע בעזרת שאלות? (ב) כיצד סכר ישוע את פיהם של מתנגדיו?
12 שימוש יעיל בשאלות. ישוע שאל שאלות כדי לגרום למאזיניו להגיע בעצמם למסקנות, לבחון את מניעיהם ולקבל החלטות (מתי י״ב:24–30; י״ז:24–27; כ״ב:41–46). כאשר ערערו ראשי הדת על כך שסמכותו מאלוהים היא, השיב להם ישוע: ”האם הטבילה שהטביל יוחנן הייתה מן השמים או מבני אדם?” הם הופתעו מן השאלה ואמרו זה אל זה: ”אם נאמר ’מן השמים’, הוא יאמר, ’אם כן, מדוע לא האמנתם לו?’ אבל האם נעז לומר, ’מבני אדם’?” ראשי הדת ”פחדו מן ההמון, כי כולם האמינו שיוחנן אכן היה נביא”. לבסוף מציין הכתוב: ”השיבו ואמרו לישוע: ’איננו יודעים’” (מרקוס י״א:27–33; מתי כ״א:23–27). בשאלה פשוטה סכר ישוע את פיהם וחשף את לבם הבוגדני.
13–15. כיצד הסיפור על השומרוני הטוב מעיד על חוכמתו של ישוע?
13 ישוע שילב לפעמים בין שיטותיו ושיבץ במשליו שאלות מעוררות מחשבה. יהודי בעל תורה שאל את ישוע מה עליו לעשות כדי לרשת חיי עולם. בתשובה לשאלתו הצביע ישוע על מצוות התורה לאהוב את אלוהים ואת הרֵע. מאחר שרצה להמציא הצדק לעצמו, שאל האיש: ”מיהו רעי?” ישוע השיב על כך בסיפור. יהודי אחד הותקף בידי שודדים, והם עזבוהו מוטל בין מוות לחיים. בדרך עברו שני יהודים, הראשון כהן ואחריו לוי. שניהם התעלמו ממנו. לאחר מכן הגיע למקום שומרוני אחד, ונכמרו רחמיו על הפצוע. הוא טיפל בפצעיו בעדינות ונשא אותו באהבה אל פונדק כדי שיוכל שם לשוב לאיתנו. בסוף הסיפור שאל ישוע את הבקי בתורה: ”מה דעתך, מי מבין השלושה היה לרע לאיש שנפל בידי השודדים?” לאיש לא היתה ברירה אלא לומר: ”זה שנהג עימו ברחמים” (לוקס י׳:25–37).
14 כיצד מעיד הסיפור על חוכמתו של ישוע? בימיו ייחסו היהודים את המונח ”רֵע” אך ורק למי שקיימו את מסורותיהם — ודאי שלא לשומרונים (יוחנן ד׳:9). אילו היה ישוע מספר שהנשדד היה שומרוני וגומל החסד יהודי, האם היה בזה כדי להפריך את אותה דעה קדומה? ברוב חוכמתו סיפר ישוע שדווקא היה זה שומרוני שטיפל בעדינות ביהודי. כמו כן, שים לב לשאלה ששאל ישוע בסוף הסיפור. הוא מיקד את תשומת הלב במונח ”רֵע”. בעל התורה שאל במילים אחרות: ’מי ראוי לאהבתי?’ ואילו ישוע שאל: ”מה דעתך, מי מן השלושה היה רֵע?” ישוע לא התמקד במי שזכה לרחמים, בנשדד, אלא בזה שגילה רחמים, בשומרוני. רֵע אמיתי נוקט יוזמה ונוהג באהבה באחרים בלי תלות ברקע האתני שלהם. היש דרך יעילה יותר להבליט את הנקודה?
15 אין תימה בכך שהמונים השתוממו על אופן הוראתו ונמשכו אליו (מתי ז׳:28, 29). פעם אחת נותרו עימו ”המון עם רב” במשך שלושה ימים בלי שיבוא מספיק מזון אל פיהם! (מרקוס ח׳:1, 2).
אורח חייו
16. כיצד הראה ישוע מתוך התנהגותו שחוכמת אלוהים מכוונת את צעדיו?
16 תחום שלישי שבו שיקף ישוע את חוכמת יהוה היה אורח חייו. החוכמה באה לידי ביטוי במעשים. ”מי מביניכם חכם?” שאל התלמיד יעקב. ואז השיב על שאלתו שלו: ’יראה נא זאת בהתנהגותו הטובה’ (יעקב ג׳:13). מתוך התנהגותו של ישוע ניכר היה שחוכמת אלוהים מכוונת את צעדיו. נדון בכמה מקרים הממחישים את שיקול דעתו באורח חייו ובמגעיו עם הזולת.
17. מניין לנו שישוע ניחן באיזון מושלם?
17 האם שמת לב שאנשים חסרי שיקול דעת נוטים לקיצוניות? כן, יש צורך בחוכמה כדי להיות מאוזן. כמי ששיקף את חוכמת אלוהים ניחן ישוע באיזון מושלם. הדברים הרוחניים קדמו לכל דבר אחר בחייו. הוא היה עסוק ראשו ורובו בהכרזת הבשורה הטובה. ”לשם כך באתי”, אמר (מרקוס א׳:38). דברים חומריים לא עמדו, כמובן, בראש מעייניו; ונראה כי לא היה ברשותו רכוש רב (מתי ח׳:20). יחד עם זאת, הוא לא היה סגפן. בדומה לאביו, ”האל המאושר”, היה ישוע אדם מלא שמחה, והוא תרם לשמחתם של אחרים (טימותיאוס א׳. א׳:11; ו׳:15). כשנכח במסיבת חתונה — אירוע המתאפיין במוסיקה, שירה ושמחה — הוא לא העכיר את האווירה. כשאזל היין, הפך מים ליין משובח, משקה ”המשמח לבב אנוש” (תהלים ק״ד:15; יוחנן ב׳:1–11). ישוע נענה פעמים רבות כשהזמינו אותו לארוחה, ולא אחת ניצל הזדמנויות אלו כדי ללמד (לוקס י׳:38–42; י״ד:1–6).
18. כיצד הראה ישוע שיקול דעת מושלם במגעיו עם תלמידיו?
18 ישוע הראה שיקול דעת מושלם במגעיו עם אחרים. הוא הבין את טבע האדם, והבנה זו איפשרה לו לראות את תלמידיו באור נכון. הוא ידע היטב שאין הם מושלמים. למרות זאת, הבחין במעלותיהם. הוא ראה את הפוטנציאל הגלום באותם אנשים שמשך יהוה (יוחנן ו׳:44). חרף חסרונותיהם, הביע ישוע את נכונותו לתת בהם אמון. כביטוי לכך, האציל על תלמידיו אחריות כבדה. הוא הטיל עליהם את המשימה לבשר את הבשורה הטובה והאמין בלב ונפש כי הם מסוגלים להשלים את המשימה (מתי כ״ח:19, 20). ספר מעשי השליחים מעיד על כך שהם אכן ביצעו נאמנה את התפקיד שהטיל עליהם ישוע (מעשי השליחים ב׳:41, 42; ד׳:33; ה׳:27–32). אם כן, היה זה צעד חכם מצד ישוע לבטוח בהם.
19. כיצד הראה ישוע ש’עניו הוא ושפל רוח’?
19 כפי שראינו בפרק כ׳, המקרא קושר ענווה ומתינות לחוכמה. יהוה הוא, כמובן, הדוגמה הנעלה בכך. אך מה לגבי ישוע? מחמם את הלב לראות את הענווה שגילה ישוע במגעיו עם תלמידיו. מעצם היותו אדם מושלם היו הם נחותים ממנו. אבל הוא לא זילזל בהם ומעולם לא חיפש לתת להם את ההרגשה שהם נחותים או לא־יוצלחים. היפוכו של דבר: הוא התחשב במגבלותיהם ובחסרונותיהם ונהג עימם באורך רוח (מרקוס י״ד:34–38; יוחנן ט״ז:12). האין זה משמעותי שאפילו ילדים חשו בנוח בחברתו? אין ספק שהם נמשכו אליו כי הבחינו ש’עניו הוא ושפל רוח’ (מתי י״א:29; מרקוס י׳:13–16).
20. כיצד הראה ישוע את סבירותו במגעיו עם נוכרייה שבתה היתה אחוזת שד?
20 ישוע שיקף את ענוותו של אלוהים בדרך חשובה נוספת. הוא היה סביר וגמיש ונהג ברחמים כשהיה יסוד מוצדק לכך. לדוגמה, אשה נוכרייה התחננה לפניו שירפא את בתה שהיתה מעונה מאוד על־ידי שד. בשלוש דרכים שונות הראה ישוע שאין לו כוונה לרפא אותה — תחילה לא השיב לה; שנית, אמר לה מפורשות כי לא נשלח אל הנוכרים אלא אל היהודים; ושלישית, נתן לה דוגמה שהבהירה לה בעדינות את אותה נקודה. למרות הכול, האשה לא הרפתה ובזאת העידה על אמונה יוצאת מגדר הרגיל. כיצד הגיב ישוע לאור הנסיבות המיוחדות? הוא עשה בדיוק את ההיפך ממה שאמר מלכתחילה. הוא ריפא את בתה של האשה (מתי ט״ו:21–28). האין זו עדות לענווה עילאית? וזכור, הענווה מונחת ביסודה של חוכמת אמת.
21. מדוע עלינו להשתדל לחקות את אישיותו, את סגנון דיבורו ואת אורחותיו של ישוע?
21 עלינו להיות אסירי תודה על כך שספרי הבשורה מציגים בפנינו את דבריו ומעשיו של החכם באדם! אל נשכח שישוע היה השתקפות מושלמת של אביו. כדי לטפח את החוכמה אשר ממעל עלינו לחקות את אישיותו, את מוצא פיו ואת אורחותיו של ישוע. בפרק הבא נראה כיצד ניתן ליישם את חוכמת אלוהים.
a בימי המקרא עבדו הנגרים בבניית בתים, בעשיית רהיטים וביצירת כלי חקלאות. יוסטינוס העד כתב במאה השנייה לספירה על ישוע: ”במחיצת בני האדם נהג הוא לעבוד כנגר ועשה מחרשות ועוּלים”.
b המילה היוונית המתורגמת לפועל ”לדאוג” משמעה ”להסיח את הדעת”. במתי ו׳:25 עניינה בחרדה המסיחה את הדעת וגוזלת מן האדם את שמחתו.
c לאמיתו של דבר, ממחקרים מדעיים עולה שדאגה יתרה ולחץ מגבירים את הסיכון לחלות במחלות לב ובשורה ארוכה של מחלות נוספות העלולות לקצר את החיים.
-
-
האם אתה מיישם את ”החוכמה אשר ממעל”?קרב אל יהוה
-
-
פרק כ״ב
האם אתה מיישם את ”החוכמה אשר ממעל”?
1–3. (א) כיצד גילה שלמה חוכמה בלתי רגילה במחלוקת סביב זהות האֵם? (ב) מה מבטיח יהוה לתת לנו, ואילו שאלות מתעוררות?
זה היה מקרה קשה — שתי נשים רבו על תינוק. הן חיו באותו בית ושתיהן ילדו בן בהפרש של מספר ימים בלבד. אחד הבנים מת, וכל אחת מהן טענה שהיא אמו של התינוק החי.a לא היו בנמצא עדי ראייה. סביר להניח שהפרשה הגיעה לערכאות הנמוכות אך לא באה על פתרונה. לבסוף, הובא העניין בפני שלמה מלך ישראל. האם יעלה בידו לחשוף את האמת?
2 לאחר שהקשיב קמעה לוויכוח בין הנשים, ביקש שלמה חרב. אחר כך ציווה למראית עין שיבתרו את הילד לשניים, ושכל אשה תקבל חצי. מייד התחננה האם האמיתית בפני המלך שיתן את היילוד — את בנה היקר — לאשה השנייה. ואילו האשה השנייה עמדה על כך שיחתכו את הילד. כעת נחשפה האמת לעיני שלמה. הוא ידע מהי חמלת אֵם כלפי ילד היוצא מרחמה, והשתמש בידע זה כדי ליישב את העניין. תאר לעצמך את ההקלה שחשה האֵם כשנתן לה שלמה את התינוק ואמר: ”היא אמו” (מלכים א׳. ג׳:16–27).
3 חוכמה בלתי רגילה, לא כן? כששמעו העם את משפט המלך נתמלאו יראה, ”כי ראו שחוכמת אלוהים הייתה בקרבו”. כן, חוכמת שלמה היתה מתת אלוהים. יהוה העניק לו ”לב חכם ונבון” (מלכים א׳. ג׳:12, 28). אך מה לגבינו? היכולים גם אנו לזכות לחוכמה מאת אלוהים? כן, משום שבהשראת הרוח כתב שלמה: ”יהוה נותן חוכמה” (משלי ב׳:6). יהוה מבטיח לתת חוכמה — היכולת להשתמש נכונה בידע, בבינה ובחוש ההבחנה — למי שמבקשים זאת מכל הלב. כיצד ניתן לקנות את החוכמה אשר ממעל? וכיצד נוכל להגשים אותה בחיי המעשה?
”קנה חוכמה” — כיצד?
4–7. ציין ארבע דרישות שצריך לעמוד בהן כדי לקנות חוכמה.
4 האם נחוצה לנו אינטליגנציה גבוהה או השכלה גבוהה כדי לקבל חוכמה מאת אלוהים? לא. יהוה מוכן לחלוק איתנו את חוכמתו בלי תלות ברקע או בהשכלה שלנו (קורינתים א׳. א׳:26–29). אך עלינו לנקוט את היוזמה, שהרי המקרא מאיץ בנו ’לקנות חוכמה’ (משלי ד׳:7). כיצד ניתן לעשות זאת?
5 ראשית, יש לירוא את יהוה. ”יראת יהוה היא תחילת חוכמה”, נאמר במשלי ט׳:10. כלומר, זה הצעד הראשון בדרך לרכישת חוכמה. יראת אלוהים היא היסוד של חוכמת אמת. מדוע? זכור שחוכמה כרוכה ביכולת להשתמש נכונה בידע. יראת אלוהים אין משמעה להירתע מפניו באימה, אלא להשתחוות לפניו ביראת כבוד ובביטחון. יראה כזו היא יראה בריאה ומשמשת כוח מניע רב עוצמה. היא מניעה אותנו לחיות את חיינו בהתאם לדעת רצונו ודרכיו. אין קו פעולה חכם מזה, שכן אמות המידה של יהוה מצמיחות תועלת מרבית למי שחי על־פיהן.
6 שנית, עלינו להיות ענווים וצנועים. לא תיתכן חוכמה מאת אלוהים ללא ענווה וצניעות (משלי י״א:2). מדוע? אם אנו ענווים וצנועים, נהיה מוכנים להודות שאין לנו כל התשובות, שהדעות שלנו לא תמיד נכונות ושעלינו להכיר את עמדתו של יהוה בנושאים שונים. אלוהים ”אלוהים מתנגד ליהירים”, אך הוא שמח לתת חוכמה לענווים (יעקב ד׳:6).
7 גורם חיוני שלישי הוא לימוד דברו הכתוב של אלוהים. חוכמת יהוה מתגלה בדברו. כדי לרכוש חוכמה זו, עלינו לשנס מותניים ולחפור במקרא (משלי ב׳:1–5). דרישה רביעית היא תפילות. אם אנו מבקשים מאלוהים מעומק הלב חוכמה, הוא יתן לנו אותה בנדיבות (יעקב א׳:5). תפילותינו אליו שרוחו תעזור לנו יפלו על אוזניים קשובות, ורוחו תאפשר לנו למצוא את המטמונים בדברו. האוצרות הללו יעזרו לנו לפתור בעיות, להתרחק מסכנות ולהחליט החלטות נבונות (לוקס י״א:13).
כדי לרכוש את חוכמת אלוהים עלינו לשנס מותניים ולחפור במקרא
8. אם יש לנו חוכמת אלוהים, כיצד תבוא היא לידי ביטוי?
8 כפי שצויין בפרק י״ז, חוכמת יהוה היא חוכמה מעשית. לפיכך, אם יש לנו חוכמת אלוהים, תבוא היא לידי ביטוי בהתנהגותנו. התלמיד יעקב תיאר את פירותיה של חוכמת אלוהים וכתב: ”החוכמה אשר ממעל היא קודם כול טהורה, אחרי כן אוהבת שלום, סבירה, נכונה לציית, מלאה רחמים ופרי טוב, ואין עימה משוא פנים וצביעות” (יעקב ג׳:17). בשעה שנדון בכל אחד מהיבטיה של חוכמת אלוהים, מוטב שנשאל את עצמנו, ’האם אני מיישם את החוכמה אשר ממעל?’
”היא קודם כול טהורה, אחרי כן אוהבת שלום”
9. מה הכוונה להיות טהור, ומדוע הולם הדבר שהטוהר הוא הראשון ברשימת מאפייני החוכמה?
9 ”היא קודם כול טהורה”. הטוהר צריך להיות חיצוני ופנימי גם יחד. המקרא קושר את החוכמה ללב. אלא שחוכמת אלוהים לא תימצא בלב הטמא במחשבות, בתשוקות ובמניעים מרושעים (משלי ב׳:10; מתי ט״ו:19, 20). לעומת זאת, אם לבנו טהור — עד כמה שניתן כבני אדם לא־מושלמים — כי אז ’נסור מרע ונעשה טוב’ (תהלים ל״ז:27; משלי ג׳:7). הולם אפוא, שהטוהר הוא הראשון ברשימת מאפייני החוכמה. הרי אם אין אנו טהורים מבחינה מוסרית ורוחנית, כיצד נוכל לגלות את יתר מאפייניה של החוכמה אשר ממעל?
10, 11. (א) מדוע חשוב להיות רודפי שלום? (ב) כיצד תוכל להוכיח שאתה אדם שוחר שלום אם נראה לך שפגעת באחיך לאמונה? (ראה הערת שוליים.)
10 ”אחרי כן אוהבת שלום”. חוכמת אלוהים מניעה אותנו לרדוף שלום, שהוא אחד ממרכיביו של פרי הרוח (גלטים ה׳:22). אנו משתדלים שלא לנתק את ’קשר השלום’ המאחד את עם יהוה (אפסים ד׳:3). אנו עושים כמיטב יכולתנו להשכין שלום במקום שבו הופר. מדוע חשוב הדבר? המקרא אומר: ’המשיכו לחיות בשלום, ואלוהי האהבה והשלום יהיה איתכם’ (קורינתים ב׳. י״ג:11). לכן, כל עוד אנו חיים בשלום, אלוהי השלום יהיה עימנו. היחס שלנו כלפי אחינו לאמונה משפיע ישירות על יחסינו עם יהוה. כיצד נוכל לרדוף שלום ביתר שאת? הנה דוגמה.
11 מה עליך לעשות אם נראה לך שפגעת באחיך לאמונה? ישוע אמר: ”אם תביא את קורבנך אל המזבח ושם תיזכר כי לאחִיך דבר נגדך, עזוב את קורבנך לפני המזבח ולך משם. תחילה התפייס עם אחיך, ואחר כך חזור, והקרב את קורבנך” (מתי ה׳:23, 24). כדי ליישם את העצה עליך לפנות מיוזמתך אל אחיך. ומה המטרה? להתפייס עימו.b לשם כך, עליך להכיר ברגשותיו הפגועים ולא להתכחש להם. סביר להניח שאם תיגש אליו במטרה לעשות שלום ותשמור על גישה זו, ניתן יהיה לסלק אי־הבנות, להתנצל כראוי ולקבל את מחילתו. מאמציך הרבים להשכין שלום מעידים על כך שחוכמת אלוהים מכוונת אותך.
”סבירה, נכונה לציית”
12, 13. (א) מה משמעות המילה המתורגמת ל”סבירה” ביעקב ג׳:17? (ב) כיצד נוכל להראות שאנו אנשים סבירים?
12 ”סבירה”. מה משמע הדבר להיות סביר? על־פי חוקרי מקרא, המילה היוונית המקורית המתורגמת ל”סבירה” ביעקב ג׳:17 קשה לתרגום. היא טומנת בחובה את הרעיון של ותרנות. מונח זה מתורגם בתרגומים אחרים ל”עדין”, ”סובלני” ו”מתחשב”. כיצד נוכל להראות שאנו מיישמים מאפיין זה של החוכמה אשר ממעל?
13 ”סבירותכם תיוודע נא לכל אדם”, אומר הכתוב בפיליפים ד׳:5. בתרגום אחד לאנגלית נאמר: ”עשו לכם שם של אנשים סבירים” (הברית החדשה באנגלית מודרנית, מאת ב. פיליפס). שים לב שלא מה שאנו חושבים על עצמנו הוא הקובע; מה שנחשב הוא כיצד אחרים רואים אותנו, איזה שם עשינו לעצמנו. האדם הסביר אינו מדקדק על קוצו של יוד ואינו תובע שהכול ייעשה בדרכו. תחת זאת, הוא מוכן להקשיב לאחרים ולהתאים את עצמו לרצונותיהם במקרה שזה הדבר הנכון לעשותו. הוא גם עדין ואינו קשוח ומחמיר במגעיו עם אחרים. תכונה זו חיונית לכל המשיחיים ועל אחת כמה וכמה לזקני־קהילה. עדינות היא תכונה מושכת, ובזכותה נעשים הזקנים לנגישים (תסלוניקים א׳. ב׳:7, 8). מן הראוי שכל אחד מאיתנו ישאל את עצמו, ’האם אני ידוע כאדם מתחשב, גמיש ועדין?’
14. כיצד נוכל להראות שאנו ’נכונים לציית’?
14 ”נכונה לציית”. המילה היוונית המתורגמת ל”נכונה לציית” היא מילה יחידאית בכתבי־הקודש המשיחיים. על־פי חוקר אחד, מילה זו ”קשורה על־פי־רוב למשמעת צבאית”. היא מקפלת בתוכה את הרעיון להיות ”קל לשכנוע” ו”צייתן”. מי שהחוכמה אשר ממעל היא נר לרגלו נכנע מרצון לכתוב במקרא. אין הוא מסוג האנשים המקובעים בהחלטה כלשהי ושאינם מוכנים לתת לעובדות סותרות להזיז אותם מעמדתם כהוא זה. אדרבה, איש זה מוכן לחולל שינויים אם מציגים בפניו ראיות מקראיות ברורות, שלפיהן עמדתו או מסקנותיו היו מוטעות. האם כך אתה מצטייר בעיני אחרים?
”מלאה רחמים ופרי טוב”
15. מה הם רחמים, ומדוע יאה ש”רחמים” ו”פרי טוב” מוזכרים בכפיפה אחת ביעקב ג׳:17?
15 ”מלאה רחמים ופרי טוב”.c רחמים הם מרכיב חשוב בחוכמה אשר ממעל, שהרי נאמר שחוכמה זו ”מלאה רחמים”. שים לב ש”רחמים” ו”פרי טוב” מוזכרים בכפיפה אחת, וכך יאה. הסיבה היא שבמקרא רחמים הם בדרך כלל דאגה מעשית לאחרים, חמלה המניבה יבול עשיר של מעשי חסד. ספר עיון אחד מגדיר את המילה רחמים כ”תחושה של צער על סבלו של אחר והניסיון לפעול בנידון”. לפיכך, חוכמת אלוהים אינה קרה, חסרת רגש ואקדמית. זו חוכמה חמה, לבבית ורגישה. כיצד נוכל להראות שאנו מלאי רחמים?
16, 17. (א) מה מניע אותנו, מלבד אהבתנו לאלוהים, להשתתף בפעילות ההטפה, ומדוע? (ב) באילו דרכים ניתן להראות שאנו מלאי רחמים?
16 אין ספק שאחת הדרכים החשובות לעשות כן היא לחלוק את הבשורה הטובה של מלכות אלוהים עם אחרים. מה מניע אותנו לבצע מלאכה זו? אהבה לאלוהים היא המניע העיקרי. אנו מונעים גם על־ידי רחמים או חמלה כלפי הזולת (מתי כ״ב:37–39). רבים כיום ”פצועים ועזובים כצאן ללא רועה” (מתי ט׳:36). רועי כזב דתיים מזניחים אותם או מעוורים את עיניהם מבחינה רוחנית. עקב כך, אין הם מכירים את ההדרכה הנבונה המצויה בדבר־אלוהים ואת הברכות שתרעיף בקרוב המלכות על כדור־הארץ. אנו חושבים על הצרכים הרוחניים של רעינו, וחמלתנו מעומק הלב מניעה אותנו לעשות כל שביכולתנו כדי לספר להם על מטרתו האוהבת של יהוה.
רחמים וחמלה מצדנו כלפי אחרים הם ביטוי ל”חוכמה אשר ממעל”
17 באילו דרכים נוספות ניתן להראות שאנו מלאי רחמים? זכור את משלו של ישוע על השומרוני שמצא עובר אורח מוטל בצדי הדרך לאחר שנשדד והוכה. הוא נתמלא חמלה ו”נהג עימו ברחמים” — הוא חבש את פצעיו וטיפל בו (לוקס י׳:29–37). האין זה ממחיש שרחמים כרוכים במתן עזרה מעשית לנזקקים? המקרא מורה לנו ’להיטיב עם כל אדם, ובייחוד עם בני אמונתנו’ (גלטים ו׳:10). הנה כמה אפשרויות. אח קשיש לאמונה אולי זקוק להסעה הלוך וחזור כדי להגיע לאסיפות. אלמנה בקהילה זקוקה לתיקונים בביתה (יעקב א׳:27). אדם שרפו ידיו ישמח לשמוע ”מילה טובה” שתרומם את רוחו (משלי י״ב:25). הבעת רחמים בדרכים אלו מעידה על כך שאנו מיישמים את החוכמה אשר ממעל.
”אין עימה משוא פנים וצביעות”
18. מה עלינו להשתדל לעקור מלבנו אם אנו מודרכים על־פי החוכמה אשר ממעל, ומדוע?
18 ”אין עימה משוא פנים”. חוכמת אלוהים מתעלה על דעות קדומות גזעניות וגאווה לאומית. אם אנו מודרכים על־פי חוכמה זו, הרי שאנו משתדלים לעקור מלבנו כל נטייה למשוא פנים (יעקב ב׳:9). לא ניתן יחס מועדף לאחרים בשל השכלתם, מצבם הכלכלי ואחריותם הקהילתית; ולא נזלזל באחינו לאמונה גם אם הם נראים לנו אנשים פשוטים מאוד. אם יהוה מעניק להם את אהבתו, עלינו לראות בהם כראויים לאהבתנו אנו.
19, 20. (א) מה הרקע של המילה היוונית ל”צבוע”? (ב) כיצד אנו מגלים ”אהבת אחים שאין עימה צביעות”, ומדוע חשוב הדבר?
19 ”אין עימה... צביעות”. המילה היוונית ל”צבוע” עניינה ב”שחקן המגלם תפקיד”. בימי קדם חבשו השחקנים היוונים והרומים מסכות גדולות במהלך ההצגה. לפיכך, המילה היוונית ל”צבוע” חלה על אדם המעמיד פנים, על מתחזה. מן הראוי שמאפיין זה של חוכמת אלוהים יתבטא לא רק ביחס כלפי אחינו לאמונה אלא גם בדעה שגיבשנו עליהם.
20 השליח פטרוס ציין שה’ציות לאמת’ צריך להוביל ל”אהבת אחים שאין עימה צביעות” (פטרוס א׳. א׳:22). אל לנו לאהוב את אחינו למראית עין. איננו חובשים מסכות או מגלמים תפקידים כדי להוליך שולל. אהבתנו חייבת להיות אמיתית ומעומק הלב. אם כך תהא אהבתנו, נרכוש את אמונם של אחינו לאמונה משום שהם ידעו שפנימיותנו כחיצוניותנו. כנות זו סוללת את הדרך ליחסים גלויים וכנים בין המשיחיים ותורמת ליצירת אווירה של אמון בקהילה.
”נצור תושייה”
21, 22. (א) איזה קו פעולה שנקט שלמה מעיד על כך שהוא לא נצר את חוכמתו? (ב) כיצד נוכל לנצור חוכמה, ואיזו תועלת תצמח לנו מכך?
21 חוכמת אלוהים היא מתנה מאת יהוה שיש לשמור אותה מכל משמר. שלמה אמר: ”בני, ... נצור תושייה וכושר חשיבה” (משלי ג׳:21). שלמה נותר חכם כל עוד שמר על לב צייתן. אלא שלעת זִקנה היטו נשותיו הנוכריות הרבות את לבבו הרחק מעבודת יהוה הטהורה (מלכים א׳. י״א:1–8). אחריתו של שלמה ממחישה שידע הינו כקליפת השום אם לא נשתמש בו כהלכה.
22 כיצד נוכל לנצור תושייה? עלינו לקרוא דרך קבע את המקרא ואת הפרסומים המקראיים שמספק ”העבד הנאמן והנבון”, ולא זאת בלבד אלא גם להשתדל ליישם את הנלמד (מתי כ״ד:45). יש לנו כל סיבה שבעולם ליישם את חוכמת אלוהים. היא מובילה לדרך חיים טובה יותר כבר עכשיו. היא מקנה לנו ”אחיזה איתנה בחיים האמיתיים” — חיים בעולם החדש שיכונן אלוהים (טימותיאוס א׳. ו׳:19). והחשוב מכול הוא שככל שאנו מטפחים את החוכמה אשר ממעל, אנו מתקרבים ליהוה אלוהים, מקור כל חוכמה.
a על־פי הכתוב במלכים א׳. ג׳:16, שתי הנשים היו זונות. בספר הבנה מכתבי־הקודש (אנג׳) נאמר: ”ייתכן שאותן נשים לא היו זונות במקצוען, אלא קיימו יחסי מין מחוץ לנישואין. אפשר שהיו הן נשים יהודיות או נשים ממוצא נוכרי”. (יצא לאור מטעם עדי־יהוה.)
b המונח ביוונית ”להתפייס” משמעו ”לעבור מעוינות לידידות; להשלים; להשיב את היחסים וההרמוניה על כנם”. אם כן, מטרתך היא ליצור שינוי ולהסיר, אם אפשר, את העוינות מלבו של הנפגע (רומים י״ב:18).
c בתרגום אחר לאנגלית נאמר ”מלאה חמלה ומעשים טובים” (תרגום ללשון העם, מאת צ׳ארלס ב. ויליאמס).
-