1,‏ 2.‏ איזו מטרה הועיד יהוה ליום השביעי,‏ וכיצד הועמדה חוכמתו למבחן בתחילת אותו יום?‏

איזה אסון!‏ האדם,‏ נזר יום הבריאה השישי,‏ החמיץ באחת את התוחלת הנפלאה שיועדה לו.‏ יהוה הכריז כי ”‏כל אשר עשה”‏,‏ כולל המין האנושי,‏ הריהו ”‏טוב מאוד”‏ (‏בראשית א׳:‏31‏)‏.‏ אלא שבתחילת היום השביעי החליטו אדם וחוה לחבור לשטן במרדו,‏ ועקב כך שקעו בחטא,‏ באי־שלימות ובמוות.‏

² נדמה היה שהמטרה שהועיד יהוה ליום השביעי סוכלה עד לאין מרפא.‏ היום ההוא,‏ כמו היום השישי שקדם לו,‏ נועד להימשך אלפי שנים.‏ יהוה קידש את יום השבת,‏ וקבע שבסופו יהפוך כדור־הארץ לגן־עדן מלא במשפחה אנושית מושלמת (‏בראשית א׳:‏28;‏ ב׳:‏3‏)‏.‏ אך לאחר המרד הרה האסון,‏ כיצד תוכל מטרה זו להתממש?‏ מה יעשה אלוהים?‏ המצב העמיד את חוכמת יהוה למבחן דרמתי ואולטימטיבי.‏

3,‏ 4.‏ (‏א)‏ מדוע תגובתו של יהוה למרד בגן־עדן היא ביטוי מעורר יראה של חוכמתו?‏ (‏ב)‏ איזו אמת עלינו לזכור מתוך ענווה במהלך מחקרנו על חוכמת יהוה?‏

³ תגובת יהוה לא איחרה לבוא.‏ הוא גזר את דינם של המורדים,‏ ובו בזמן פתח צוהר אל דבר נפלא:‏ המטרה  להביא מזור לכל התחלואים שהחלו להיווצר (‏בראשית ג׳:‏15‏)‏.‏ בראייתו למרחוק קבע יהוה מטרה המתפרשת אלפי שנים אחרי גן־עדן,‏ אל תוך נבכי עתידו של המין האנושי.‏ היא פשוטה להפליא ועם זאת כה עמוקה עד כי קורא המקרא יכול לחקור אותה לתועלתו ולהרהר בה כל ימי חייו.‏ יתרה מזו,‏ מטרת יהוה תתגשם בלי שמץ של ספק.‏ היא תשים קץ לרשע,‏ לחטא ולמוות,‏ ותשיב את השלימות לבני האדם.‏ כל זה יתרחש לפני שיסתיים היום השביעי,‏ כך שלמרות הכול,‏ יגשים יהוה את מטרתו כלפי כדור־הארץ והמין האנושי בדיוק בזמן.‏

⁴ חוכמה זו מעוררת יראת כבוד.‏ השליח פאולוס כתב:‏ ’‏מה עמוקה חוכמת אלוהים!‏’‏ (‏רומים י״א:‏33‏)‏ כעת נחקור את היבטיה השונים של תכונה זו מתכונותיו של אלוהים.‏ במהלך המחקר עלינו לזכור מתוך ענווה אמת חשובה והיא שלכל היותר אנו מסוגלים להבין את אפס קָצֶהָ של חוכמת יהוה האדירה (‏איוב כ״ו:‏14‏)‏.‏ נגדיר תחילה תכונה מדהימה זו.‏

מהי חוכמת אלוהים?‏

5,‏ 6.‏ מה בין ידע לבין חוכמה,‏ ומה היקף ידיעותיו של יהוה?‏

⁵ חוכמה אינה ידע.‏ מחשבים יכולים לאגור כמויות מידע עצומות,‏ אך מי יאמר שהם חכמים?‏ עם זאת,‏ ידע וחוכמה כרוכים זה בזה (‏משלי י׳:‏14‏)‏.‏ לדוגמה,‏ אם אתה זקוק להדרכה חכמה לצורך טיפול בבעיית בריאות חמורה,‏ האם תיוועץ במישהו שידיעותיו ברפואה דלות או שאין לו שמץ של מושג ברפואה?‏ ודאי שלא!‏ לפיכך,‏ ידע מדויק הוא מרכיב חיוני בחוכמת אמת.‏

⁶ ליהוה מאגר אינסופי של ידע.‏ הוא לבדו ”‏המלך הנצחי”‏ הקיים מאז ומעולם (‏ההתגלות ט״ו:‏3‏)‏.‏ לאורך כל אותם אינספור עידנים לא נעלם מעיניו דבר.‏ המקרא אומר:‏ ”‏אין שום בריאה הנסתרת מעיניו;‏ הכול חשוף וגלוי לעיני מי שלפניו עלינו לתת דין וחשבון”‏ (‏עברים ד׳:‏13;‏ משלי ט״ו:‏3‏)‏.‏ יהוה הבורא מכיר לעומק את יצירות כפיו,‏ ועוקב אחר האנושות משחר תולדותיה.‏ הוא בוחן את לבו של כל אדם ואדם ולא מחמיץ שום פרט (‏דברי הימים א׳.‏ כ״ח:‏9‏)‏.‏ מאחר שחנן אותנו בבחירה חופשית,‏ הוא שמח לראותנו מחליטים החלטות נבונות.‏ כ”‏שומע תפילה”‏ יש בכוחו להקשיב בעת ובעונה אחת לתפילות רבות מספור (‏תהלים ס״ה:‏2‏)‏.‏ למותר לציין שליהוה יש זיכרון מושלם.‏

7,‏ 8.‏ כיצד מגלה יהוה בינה,‏ תבונה וחוכמה?‏

⁷ בנוסף לידע שברשותו,‏ מבחין יהוה ביחסי הגומלין בין העובדות ורואה את התמונה הכללית הנוצרת מתוך המוני פרטים.‏ הוא אומד ושופט,‏ ומבחין בין טוב לרע ובין תפל לעיקר.‏ בנוסף לכך,‏ הוא מביט אל מתחת לפני השטח ועיניו רואות ללבב (‏שמואל א׳.‏ ט״ז:‏7‏)‏.‏ יש לו אפוא בינה ותבונה,‏ תכונות העולות בחשיבותן על ידע,‏ אולם חוכמתו עולה על שלושתן.‏

⁸ החוכמה היא היכולת לתרגם את הידע,‏ את התבונה ואת הבינה למעשים.‏ המילה ”‏חכם”‏ במקרא משמעה ”‏חרוץ ומהיר במלאכתו;‏ בוחן כל מעשיו ודבריו בהשכל ודעת”‏.‏ מכאן שחוכמת יהוה אינה תיאורטית.‏ היא מעשית ונושאת פרי.‏ על בסיס היקף ידיעותיו ועומק הבנתו מחליט יהוה החלטות מוצלחות מאין כמוהן ומוציא אותן אל הפועל בדרך הטובה ביותר שניתן להעלות על הדעת.‏ זו חוכמת אמת!‏ יהוה ממחיש את אמיתות דברי ישוע:‏ ”‏החוכמה נצדקת על־ידי מעשיה”‏ (‏מתי י״א:‏19‏)‏.‏ פעלי יהוה ביקום כולו הם עדות רבת עוצמה לחוכמתו.‏

עדויות לחוכמת אלוהים

9,‏ 10.‏ (‏א)‏ איזו מין חוכמה מגלה יהוה,‏ וכיצד היא באה לידי ביטוי?‏ (‏ב)‏ כיצד התא מהווה עדות לחוכמת יהוה?‏

⁹ האם השתאית פעם לנוכח מיומנותו של איש מלאכה היוצר דברים נפלאים הפועלים היטב?‏ זו חוכמה מרשימה (‏שמות ל״א:‏1–3‏)‏.‏ יהוה הוא מקור החוכמה הזו,‏ ואף אחד אינו משתווה לו בחוכמתו.‏ על אודות יהוה אמר דוד המלך:‏ ”‏אני מהלל אותך כי נוצרתי באורח פלאי ומעורר יראה.‏ נפלאים מעשיך,‏ ואני יודע זאת היטב”‏ (‏תהלים קל״ט:‏14‏)‏.‏ ואכן,‏ ככל שאנו לומדים על גוף האדם,‏ כן גוברת בנו הפליאה מחוכמת יהוה.‏

¹⁰ הנה דוגמה:‏ התחלת את דרכך כתא יחיד — ביצית מאמך שהופרתה על־ידי זרע מאביך.‏ עד מהרה החל התא להתחלק.‏ והנה אתה,‏ המוצר הסופי,‏ מורכב מכ־100 טריליון תאים קטנטנים.‏ שטח של ראש סיכה יכול להכיל כ־000,‏10 תאים בגודל ממוצע.‏ למרות זאת,‏ כל אחד ואחד מהם הוא יצירה בעלת מורכבות בלתי נתפסת.‏ התא מורכב פי כמה וכמה מכל מכונה או מפעל שהקים האדם.‏ המדענים אומרים שהתא דומה לעיר מוקפת חומה — עיר בעלת כניסות ויציאות מבוקרות,‏ מערכת תחבורה,‏ רשת תקשורת,‏ תחנות כוח,‏ מפעלי ייצור,‏ מתקנים לסילוק פסולת ולמיחזור,‏ מנגנוני הגנה ואפילו מרכז בקרה השוכן בגרעין התא.‏ יתרה מזו,‏ התא מסוגל ליצור העתק מושלם של עצמו בתוך שעות ספורות.‏

11,‏ 12.‏ (‏א)‏ מה גורם לתאים בעובר המתפתח להשתנות,‏ וכיצד משתלב הדבר עם הכתוב בתהלים קל״ט:‏16‏?‏ (‏ב)‏ באילו דרכים מראה מוח האדם כי ’‏נוצרנו באורח פלאי’‏?‏

¹¹ כמובן,‏ לא כל התאים זהים.‏ ככל שתאי העובר מתחלקים,‏ מתחילים הם למלא תפקידים שונים בתכלית.‏ מקצתם יהיו תאי עצב;‏ אחרים ישמשו כתאי עצם,‏ תאי שרירים,‏ תאי דם או תאי עיניים.‏ כל ההבדלים האלו מתוכנתים בתוך הדנ״א,‏ ”‏ספריית”‏ התא המלאה בתוכניות גנטיות.‏ מעניין לציין שדוד המלך פונה ליהוה ואומר בהשראת רוח הקודש:‏ ”‏עיניך ראוני עוד בהיותי עובר;‏ בספרך נכתבו כל איבריו”‏ (‏תהלים קל״ט:‏16‏)‏.‏

¹² חלק מאיברי הגוף מורכבים להפליא.‏ תן דעתך,‏ למשל,‏ למוח האדם.‏ יש המכנים את המוח העצם המסובך ביותר ביקום.‏ הוא מכיל כ־100 מיליארד תאי עצב — יתכן כמספר הכוכבים בגלקסיה שלנו.‏ מכל אחד מן התאים מסתעפים אלפי חיבורים אל תאים אחרים.‏ המדענים טוענים כי מוח האדם מסוגל להכיל את כל המידע המצוי בכל ספריות העולם,‏ ושלא ניתן לאמוד את קיבולת המידע שלו.‏ למרות עשרות שנות מחקר על איבר ’‏נפלא’‏ זה,‏ מודים המדענים שייתכן כי לעולם לא יבינו לגמרי כיצד הוא מתפקד.‏

13,‏ 14.‏ (‏א)‏ כיצד נמלים ויצורים אחרים מראים שהם ”‏חכמים מטבעם”‏,‏ ומה אנו למדים מהם על הבורא?‏ (‏ב)‏ מדוע ניתן לומר שיצירות אלו כגון רשת קורי עכביש נעשו ”‏בחוכמה”‏?‏

¹³ בני האדם הם רק דוגמה אחת לחוכמת הבריאה של יהוה.‏ בתהלים ק״ד:‏24 נאמר:‏ ”‏מה רבו מעשיך,‏ יהוה!‏ את כולם בחוכמה עשית.‏ מָלאה הארץ ביצירותיך”‏.‏ חוכמת יהוה ניכרת בכל הבריאה שמסביבנו.‏ הנמלה,‏ לדוגמה,‏ היא אחד היצורים המתוארים כ”‏חכמים מטבעם”‏,‏ כלומר,‏ הבורא טבע בה חוכמה אינסטינקטיבית (‏משלי ל׳:‏24‏)‏.‏ ואכן,‏ מושבות הנמלים מאורגנות להפליא.‏ בכמה מושבות מטפלות הנמלים בחרקים הנקראים כנימות.‏ הן מגינות עליהן ומפיקות מהן מזון כפי שהאדם מפיק תועלת מן הצאן והבקר.‏ יש נמלים הפועלות כחקלאיות ומגדלות ”‏גידולי”‏ פטריות.‏ יצורים רבים אחרים תוכנתו לבצע אינסטינקטיבית דברים מרשימים.‏ זבוב הבית מבצע תרגילי אווירובאטיקה שרוב המטוסים המתקדמים ביותר אינם מסוגלים לבצעם.‏ ציפורים נודדות בעזרת הכוכבים,‏ בעזרת השדה המגנטי של כדור־הארץ או על־ידי ”‏מפה”‏ פנימית כלשהי.‏ ביולוגים משקיעים שנים בחקר דפוסי ההתנהגות המורכבים אשר תוכנתו בתוך יצורים אלו.‏ אם כן,‏ מה רבה חוכמתו של המתכנת האלוהי!‏

¹⁴ המדענים לומדים רבות מחוכמת הבריאה של יהוה.‏ קיים אף תחום בהנדסה המכונה ביומימטיקה,‏ העוסק בחיקוי המבנים הקיימים בטבע.‏ למשל,‏ אולי התבוננת בפליאה ביופיה של רשת קורי עכביש.‏ מהנדס יראה בה מלאכת מחשבת.‏ חלק מאותם קורים הנראים שבריריים,‏ חזקים יחסית מפלדה ואיתנים מן הסיבים המצויים באפוד מגן.‏ מה שיעור עוצמתם?‏ שווה בדמיונך רשת קורי עכביש כגודלה של רשת בספינת דייגים.‏ רשת כזו מסוגלת ללכוד מטוס נוסעים במעופו!‏ כן,‏ יהוה עשה את כל הדברים הללו ”‏בחוכמה”‏.‏

חוכמה מעבר לתחום כדור־הארץ

15,‏ 16.‏ (‏א)‏ איזו עדות לחוכמת יהוה ניכרת בשמים זרועי הכוכבים?‏ (‏ב)‏ כיצד מעמדו של יהוה כמפקד העליון על המוני מלאכים מעיד על חוכמתו?‏

¹⁵ חוכמת יהוה ניכרת ביצירות כפיו ברחבי היקום.‏ הכוכבים בשמים,‏ שהזכרנו אותם על קצה המזלג בפרק ה׳‏‏,‏ אינם פזורים ביקום באופן אקראי.‏ תודות לחוכמה הגלומה ב”‏חוקי השמים”‏ שחוקק יהוה,‏ ערוכים השמים באופן מאורגן ויפהפה בגלקסיות המקובצות בצבירים,‏ והצבירים שלובים יחדיו בצבירי על (‏איוב ל״ח:‏33‏)‏.‏ אין פלא שיהוה מדבר על גרמי השמים כעל ’‏צבא’‏ (‏ישעיהו מ׳:‏26‏)‏.‏ קיים צבא נוסף הממחיש בצורה ברורה יותר את חוכמת יהוה.‏

¹⁶ כפי שראינו בפרק ד׳‏‏,‏ אלוהים נושא את התואר ”‏יהוה צבאות”‏ בשל מעמדו כמפקד עליון בצבא אדיר של מאות מיליוני יצורים רוחניים.‏ זו עדות לכוחו של יהוה.‏ כיצד החוכמה קשורה בכך?‏ צא וחשוב:‏ יהוה וישוע לעולם אינם מובטלים (‏יוחנן ה׳:‏17‏)‏.‏ הדעת נותנת אפוא,‏ שהמלאכים,‏ משרתי האל העליון,‏ עסוקים אף הם בכל עת.‏ וזכור,‏ הם נעלים מן האדם,‏ ויש להם אינטליגנציה גבוהה וכוח רב (‏עברים א׳:‏7;‏ ב׳:‏7‏)‏.‏ במשך מיליארדי שנים דאג יהוה שכל מלאכיו יהיו עתירי פועל וימלאו בשמחה תפקידים מלאי תוכן — ’‏לעשות את דברו ואת רצונו’‏ (‏תהלים ק״ג:‏20,‏ 21‏)‏.‏ מה רבה חוכמתו של מנהל זה!‏

ליהוה ”‏לבדו החוכמה”‏

17,‏ 18.‏ מדוע המקרא אומר שליהוה ”‏לבדו החוכמה”‏,‏ ומדוע חוכמתו ממלאת אותנו ביראת כבוד?‏

¹⁷ לאור הראיות הללו,‏ היש תימה בכך שהמקרא מציג את חוכמת יהוה בלשון הפרזה?‏ למשל,‏ הוא מציין שליהוה ”‏לבדו החוכמה”‏ (‏רומים ט״ז:‏27‏)‏.‏ יהוה לבדו מחזיק בחוכמה במובן המוחלט.‏ הוא מקור כל חוכמת אמת (‏משלי ב׳:‏6‏)‏.‏ זו הסיבה שישוע,‏ החכם בברואי יהוה,‏ לא נשען על חוכמתו הוא אלא דיבר כפי שהורה לו אביו (‏יוחנן י״ב:‏48–50‏)‏.‏

¹⁸ שים לב כיצד ביטא השליח פאולוס את ייחודיותה של חוכמת יהוה:‏ ”‏מה עמוק עושר האלוהים!‏ מה עמוקות חוכמתו ודעתו!‏ אין חקר למשפטיו ואין משיג את דרכיו!‏”‏ (‏רומים י״א:‏33‏)‏ בשפת המקור נפתח הפסוק במילת הקריאה ”‏הו”‏.‏ בדרך זו הביע פאולוס רגש חזק — במקרה הזה,‏ יראת כבוד עמוקה.‏ המילה היוונית שבחר פאולוס ואשר תורגמה ל”‏עמוק”‏ קשורה קשר הדוק למילה ”‏תהום”‏.‏ לפיכך,‏ מילותיו מציירות תמונה חיה.‏ כשאנו מתבוננים בחוכמת יהוה,‏ אנו כאילו מביטים לתוך תהום ללא תחתית,‏ תהום כה עמוקה וכה רחבת ידיים עד כדי כך שלעולם לא נוכל לתפוס את ממדיה,‏ לא כל שכן לתארה או למפותה בפרוטרוט (‏תהלים צ״ב:‏5‏)‏.‏ האין במחשבה זו שיעור בענווה?‏

19,‏ 20.‏ (‏א)‏ מדוע העיט הוא סמל הולם לחוכמת אלוהים?‏ (‏ב)‏ כיצד הראה יהוה את יכולתו לראות את הנולד?‏

¹⁹ ליהוה ”‏לבדו החוכמה”‏ במובן נוסף:‏ רק הוא מסוגל לראות את הנולד.‏ יהוה משתמש בנשר מרחיק הראות כסמל לחוכמתו.‏ משקלו של העיט הזהוב עשוי להיות חמישה קילוגרמים בלבד,‏ אך עיניו גדולות מעיני אדם בוגר.‏ כושר הראייה של הנשר חד להפליא.‏ הוא מסוגל לאתר טרף קטן מגובה של מאות מטרים ואולי גם ממרחק קילומטרים.‏ יהוה עצמו אמר על העיט:‏ ”‏עיניו מביטות למרחוק”‏ (‏איוב ל״ט:‏29‏)‏.‏ גם יהוה יכול ’‏להביט למרחוק’‏ — אל העתיד!‏

²⁰ המקרא שופע בראיות לאמיתות הדבר.‏ הוא מכיל מאות נבואות,‏ כלומר,‏ היסטוריה שנכתבה מראש.‏ מלחמות ותוצאותיהן,‏ עלייתן ונפילתן של מעצמות עולם ואפילו אסטרטגיות של מפקדי צבא נחזו במקרא — במקרים מסוימים מאות שנים לפני ההתגשמות (‏ישעיהו מ״ד:‏25 עד מ״ה:‏4;‏ דניאל ח׳:‏2–8,‏ 20–22‏)‏.‏

21,‏ 22.‏ (‏א)‏ מדוע אין יסוד לטענה שיהוה חוזה מראש את כל הבחירות שתבחר בחיים?‏ הבא דוגמה.‏ (‏ב)‏ מניין לנו שחוכמת יהוה אינה קרה ונטולת רגשות?‏

²¹ האם יוצא מכך שאלוהים כבר ראה מראש את כל הבחירות שתבחר בחיים?‏ חסידי תורת הגזירה הקדומה עומדים על כך שהתשובה היא כן.‏ אלא שמושג זה לאמיתו של דבר מטיל צל על חוכמת יהוה,‏ שכן הוא מרמז כי אין אלוהים מסוגל לשלוט בכוח שבידיו לראות את העתיד.‏ הנה דוגמה:‏ נניח שהיה לך קול ערב ונפלא מאין כמוהו,‏ האם לא היתה לך ברירה אלא לשיר כל הזמן?‏ הרי זה מגוחך!‏ באותו אופן,‏ ליהוה יש היכולת לחזות את העתיד,‏ אך אין הוא משתמש בה כל הזמן.‏ אילו עשה כן,‏ היה הדבר שולל מאיתנו את הבחירה החופשית‏,‏ מתנה יקרה שיהוה לעולם לא יבטלה (‏דברים ל׳:‏19,‏ 20‏)‏.‏

²² מה שחמור מכך הוא שתורת הגזירה הקדומה אומרת בעצם שחוכמת יהוה קרה ונטולת לב,‏ רגשות וחמלה.‏ דעה זו רחוקה מן האמת כרחוק מזרח ממערב.‏ המקרא מלמד שיהוה ‏”‏חכם לבב”‏ (‏איוב ט׳:‏4‏)‏.‏ לא שיש לו לב פיסי.‏ המקרא משתמש במונח זה כסמל לזהות הפנימית ביותר,‏ הכוללת מניעים ורגשות כגון אהבה.‏ אם כן,‏ חוכמת יהוה,‏ כמו גם תכונות אחרות,‏ נשלטת על־ידי אהבה (‏יוחנן א׳.‏ ד׳:‏8‏)‏.‏

23.‏ מה עלינו לעשות לאור עליונותה של חוכמת יהוה?‏

²³ חוכמת יהוה מהימנה לחלוטין.‏ היא נשגבת מחוכמתנו,‏ ומשום כך מאיץ בנו דבר־אלוהים ברוב אהבתו ”‏בטח ביהוה בכל ליבך,‏ ועל הבנתך אל תישען.‏ בכל דרכיך שים ליבך אליו,‏ והוא יישר את אורחותיך”‏ (‏משלי ג׳:‏5,‏ 6‏)‏.‏ כעת נבדוק לעומק את חוכמת יהוה כדרך להתקרב אל אלוהינו כליל החוכמה.‏

1,‏ 2.‏ איזה ”‏מכתב”‏ כתב לנו יהוה,‏ ומדוע?‏

האם אתה זוכר את הפעם האחרונה שבה קיבלת מכתב מאדם אהוב החי במקום רחוק?‏ מעטים הדברים המסבים עונג כה רב כמו מכתב לבבי ממישהו היקר לנו.‏ אנחנו שמחים לשמוע על מצבו,‏ על חוויותיו ועל תוכניותיו.‏ תקשורת זו מקרבת בין יקירים גם אם מרחק פיסי עצום מפריד ביניהם.‏

² אם כן,‏ מה יכול להעניק לנו שמחה רבה יותר מאשר מסר כתוב מאת האלוהים שאותו אנו אוהבים?‏ יהוה במובן מסוים כתב לנו ”‏מכתב”‏ — את דברו,‏ המקרא,‏ ובו הוא מספר לנו מי הוא,‏ מה הוא עשה,‏ מה הוא מתכוון לעשות ועוד דברים רבים אחרים.‏ יהוה העניק לנו את דברו משום שהוא מעוניין שנהיה קרובים אליו.‏ אלוהינו כליל החוכמה בחר בדרך הטובה ביותר לתַקשר איתנו.‏ האופן שבו מנוסח המקרא ותכניו מעידים על חוכמה רבה לאין ערוך.‏

מדוע מסר כתוב?‏

3.‏ כיצד מסר יהוה את התורה למשה?‏

³ יש מי שישאל,‏ ’‏מדוע לא השתמש יהוה בשיטה דרמתית יותר — נניח,‏ קול מן השמים — כדי לתַקשר עם בני האדם?‏’‏ לאמיתו של דבר,‏ יהוה אכן דיבר לעתים מן השמים באמצעות מלאכים.‏ למשל,‏ הוא עשה כן בעת מתן התורה לעם ישראל (‏גלטים ג׳:‏19‏)‏.‏ הקול שבקע מן השמים היה מעורר יראה עד כדי כך שבני ישראל ביקשו שיהוה לא ידבר אליהם,‏ אלא יתַקשר עימם דרך משה (‏שמות כ׳:‏18–20‏)‏.‏ התורה,‏ המורכבת מ־600 חוקים בערך,‏ הועברה למשה בעל פה,‏ מילה במילה.‏

4.‏ הסבר מדוע שיטת העברה מפה לאוזן אינה שיטה מהימנה למסירת חוקי אלוהים.‏

⁴ אך מה היה קורה אילו לא היו מעלים את התורה על הכתב?‏ כלום היה בידי משה לזכור במדויק את אותו קובץ חוקים מפורט ולמוסרו בלי טעויות ליתר העם?‏ ומה על הדורות הבאים?‏ האם היה עליהם להישען על דברים שנמסרו מפה לאוזן?‏ אין זו שיטה מהימנה להעברת חוקי אלוהים.‏ תאר לעצמך מה היה קורה אילו היה עליך לספר סיפור לטור ארוך של אנשים,‏ והשיטה היתה לספר לראשון ולבקש שהסיפור יועבר מאחד לאחד לאורך הטור.‏ סביר להניח שמה שיגיע לאוזני האחרון יהיה שונה מאוד מן הסיפור המקורי.‏ סכנה דומה לא נשקפה לתורת אלוהים.‏

5,‏ 6.‏ מה הורה יהוה למשה לעשות בדבריו,‏ ומדוע זו ברכה עבורנו שדבר יהוה מצוי בכתב?‏

⁵ ברוב חוכמתו החליט יהוה שדבריו ייכתבו.‏ הוא הורה למשה:‏ ”‏כתוב את הדברים האלה,‏ כי על־פי הדברים האלה אני כורת ברית איתך ועם ישראל”‏ (‏שמות ל״ד:‏27‏)‏.‏ כך החלה בשנת 1513 לפה״ס כתיבתו של המקרא.‏ במשך 610,‏1 שנים שחלפו מאז,‏ דיבר יהוה ”‏פעמים רבות ובדרכים רבות”‏ אל כ־40 כותבים שהעלו את המקרא על הכתב (‏עברים א׳:‏1‏)‏.‏ לאורך הדורות קמו מעתיקים מסורים שהוציאו מתחת ידם בחרדת קודש העתקים נאמנים למקור לצורך שימור המקרא (‏עזרא ז׳:‏6;‏ תהלים מ״ה:‏1‏)‏.‏

⁶ יהוה מברך אותנו באמצעות תקשורת כתובה זו.‏ האם קיבלת אי פעם מכתב שהיה מאוד חשוב לך — אולי בגלל הנחמה ששאבת מתוכו — ולכן שמרת אותו וקראת בו שוב ושוב?‏ הוא הדין לגבי ה”‏מכתב”‏ ששלח לנו יהוה.‏ מאחר שדברי יהוה כתובים,‏ יש באפשרותנו לקרוא בהם דרך קבע ולהקדיש להם מחשבה (‏תהלים א׳:‏2‏)‏.‏ ’‏הנחמה שמתוך הכתובים’‏ עומדת לרשותנו בכל פעם שאנו זקוקים לה (‏רומים ט״ו:‏4‏)‏.‏

מדוע כותבי אנוש?‏

7.‏ מדוע העובדה שיהוה השתמש בבני אדם לכתיבת המקרא מעידה על חוכמתו?‏

⁷ בשל חוכמתו השתמש יהוה בבני אדם לכתיבת דברו.‏ אילו השתמש יהוה במלאכים לכתיבת המקרא,‏ האם היה לספר את אותו כוח משיכה?‏ אמת,‏ המלאכים יכולים היו לתאר את יהוה מנקודת מבטם הנעלה,‏ לבטא את מסירותם אליו ולדווח על עובדי אל נאמנים מקרב בני האדם.‏ אבל האם היינו יכולים ממש להזדהות עם נקודת המבט של יצורים רוחניים מושלמים,‏ אשר ידיעותיהם,‏ ניסיונם וכוחם עולים על שלנו באלפי מונים?‏ (‏עברים ב׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏

8.‏ באיזה אופן הורשו כותבי המקרא להשתמש בכושרם השכלי?‏ (‏ראה הערת שוליים.‏)‏

⁸ הואיל והשתמש בכותבי אנוש,‏ סיפק לנו יהוה בדיוק את מה שנחוץ לנו — ספר שנכתב ”‏בהשראת אלוהים”‏ אשר לא איבד את הגורם האנושי (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏16‏)‏.‏ כיצד עשה זאת?‏ ככל הנראה במקרים רבים הרשה לכותבים להשתמש בכושרם השכלי כדי לבחור ”‏מילים נעימות ולכתוב דברי אמת מדויקים”‏ על־פי סגנונם הם (‏קהלת י״ב:‏10,‏ 11‏)‏.‏ זה מסביר את מגוון הסגנונות שיש במקרא;‏ הכתבים משקפים את הרקע ואת האישיות של כל כותב וכותב.‏a עם זאת,‏ ”‏בני אדם דיברו מטעם אלוהים כפי שהניעה אותם רוח הקודש”‏ (‏פטרוס ב׳.‏ א׳:‏21‏)‏.‏ לפיכך,‏ המוצר הסופי הוא אכן ”‏דבר אלוהים”‏ (‏תסלוניקים א׳.‏ ב׳:‏13‏)‏.‏

9,‏ 10.‏ מדוע השימוש בכותבי אנוש תורם לחמימותו ולקסמו של המקרא?‏

⁹ השימוש בכותבי אנוש מקנה למקרא חמימות וקסם בל יתוארו.‏ כותביו היו בני אדם בעלי רגשות כמונו.‏ מפאת אי־שלימותם,‏ התמודדו עם ניסיונות ולחצים דומים לשלנו.‏ במקרים מסוימים עוררה אותם רוח יהוה לכתוב על רגשותיהם ומאבקיהם האישיים (‏קורינתים ב׳.‏ י״ב:‏7–10‏)‏.‏ על כן,‏ הם כתבו בגוף ראשון מילים ששום מלאך אינו יכול לבטא.‏

¹⁰ תן דעתך לדוד מלך ישראל.‏ לאחר שביצע חטאים חמורים,‏ חיבר דוד מזמור ובו שפך את לבו והתחנן למחילה מאלוהים.‏ הוא כתב:‏ ”‏מחטאי טהרני.‏ כי אני מודע היטב לפשעיי,‏ וחטאי תמיד לנגד עיניי.‏ הן בעוון נולדתי,‏ ובחטא הרתה אותי אימי.‏ אל תשליכני מלפניך;‏ ואת רוח קודשך אל תיקח ממני.‏ הזבחים הרצויים לאלוהים הם רוח שבורה;‏ לב שבור ונדכה,‏ אלוהים,‏ לא תדחה”‏ (‏תהלים נ״א:‏2,‏ 3,‏ 5,‏ 11,‏ 17‏)‏.‏ האם אתה חש בייסורי הכותב?‏ מי מלבד אדם בלתי מושלם מסוגל לבטא רגשות כאלו מעומק הלב?‏

מדוע ספר על בני אדם?‏

11.‏ אילו דוגמאות מן החיים כלולות במקרא ”‏להדרכתנו”‏?‏

¹¹ קיים דבר נוסף התורם לקסמו של המקרא.‏ זהו ספר העוסק ברובו בבני אדם — בדמויות של ממש — אשר שירתו או לא שירתו את אלוהים.‏ אנו קוראים על החוויות,‏ הקשיים וההנאות שהיו להם.‏ אנו רואים לאן הובילו הבחירות שבחרו בחיים.‏ סיפורים אלו נכתבו ”‏להדרכתנו”‏ (‏רומים ט״ו:‏4‏)‏.‏ על־ידי תיאורים מן החיים מלמד אותנו יהוה בדרכים החודרות ללבנו.‏ להלן כמה דוגמאות.‏

12.‏ באיזו דרך עוזרים לנו הסיפורים המקראיים אודות אנשים בלתי נאמנים?‏

¹² המקרא מספר על אנשים בלתי נאמנים ומרושעים ועל מה שעלה בגורלם.‏ בסיפורים הללו באות לידי ביטוי תכונות בלתי רצויות,‏ והדבר מקל עלינו להבינן.‏ למשל,‏ איזה צו נגד בוגדנות יהיה מוחשי יותר מאשר הביטוי החי של תכונה זו ביהודה אשר בגד בישוע?‏ (‏מתי כ״ו:‏14–16,‏ 46–50;‏ כ״ז:‏3–10‏)‏ סיפורים כאלו מטביעים את חותמם על לבנו ביתר יעילות ומסייעים לנו לזהות ולדחות תכונות מתועבות.‏

13.‏ כיצד עוזר לנו המקרא להבין תכונות רצויות?‏

¹³ המקרא מגולל גם את סיפורם של משרתי אלוהים נאמנים רבים.‏ אנו קוראים על מסירותם ונאמנותם.‏ אנו רואים ביטויים חיים של תכונות שעלינו לטפח כדי לקרוב אל אלוהים,‏ ואחת מהן היא האמונה.‏ המקרא מגדיר מהי אמונה ומבהיר לנו עד כמה חיונית היא כדי להיות רצוי בעיני אלוהים (‏עברים י״א:‏1,‏ 6‏)‏.‏ בנוסף לכך,‏ המקרא מכיל דוגמאות חיות של אמונה בפועל.‏ חשוב על האמונה שגילה אברהם כשעמד להעלות את בנו יצחק לעולה (‏בראשית פרק כ״ב;‏ עברים י״א:‏17–19‏)‏.‏ באמצעות תיאורים אלו,‏ לובשת האמונה משמעות נוספת וקל יותר להבינה.‏ זו אכן חוכמה מצד יהוה לא רק לדרוש מאיתנו לטפח תכונות רצויות,‏ אלא גם לספק לנו דוגמאות המקנות להן המחשה מעשית!‏

14,‏ 15.‏ מה מספר לנו המקרא על אשה אחת שבאה לבית המקדש,‏ ומה אנו לומדים מכך על יהוה?‏

¹⁴ הסיפורים האמיתיים במקרא מלמדים אותנו במקרים רבים על טיבו של יהוה.‏ שים לב למסופר על אשה אחת שראה ישוע בבית המקדש.‏ בעודו יושב מול תיבת האוצר ראה ישוע את העם משלשלים את תרומותיהם לתוך התיבה.‏ עשירים רבים באו ו”‏נתנו מעודפיהם”‏ לפתע נח מבטו על אלמנה ענייה.‏ היא תרמה ‏”‏שתי פרוטות”‏.‏b זה היה כל הכסף שנותר לה.‏ ישוע,‏ ששיקף באופן מושלם את אורח חשיבתו של יהוה,‏ ציין:‏ ”‏האלמנה הענייה הזאת נתנה יותר ממה שכל אלה שמו בתיבות האוצר”‏.‏ במילים אחרות,‏ תרומתה עלתה על כל התרומות האחרות גם יחד (‏מרקוס י״ב:‏41–44;‏ לוקס כ״א:‏1–4;‏ יוחנן ח׳:‏28‏)‏.‏

¹⁵ האין זה משמעותי שמכל מי שפקדו את בית המקדש באותו יום,‏ המקרא בוחר להבליט דווקא את אותה אלמנה?‏ בדוגמה זו מלמד אותנו יהוה שהוא אל היודע להעריך.‏ הוא שמח לקבל מאיתנו תרומות הניתנות מכל הלב,‏ ואין זה משנה לו מה ערכן בהשוואה לתרומות שאחרים מסוגלים לתת.‏ יהוה מצא ללא ספק את הדרך הטובה ביותר ללמדנו אמת מחממת לב זו.‏

מה אין במקרא

16,‏ 17.‏ כיצד חוכמת יהוה ניכרת גם בפרטים שבחר להשמיט מדברו?‏

¹⁶ כשאתה שולח מכתב לאדם יקר,‏ יש גבול לְמה שתוכל להכיל במכתב.‏ לכן,‏ אתה בורר את מילותיך בתבונה.‏ באותו אופן,‏ בחר יהוה להזכיר דמויות ואירועים מסוימים בדברו.‏ וגם באותם תיאורים אין המקרא מציג את כל הפרטים (‏יוחנן כ״א:‏25‏)‏.‏ לדוגמה,‏ כאשר המקרא מספר על משפטי אלוהים,‏ המידע שנמסר אינו משיב על כל שאלה ושאלה.‏ חוכמת יהוה ניכרת גם בפרטים שבחר להשמיט מדברו.‏ הכיצד?‏

¹⁷ האופן שבו מנוסח המקרא בוחן את צפונות לבנו.‏ בעברים ד׳:‏12 נאמר:‏ ”‏דבר אלוהים חי ורב־עוצמה,‏ וחד הוא מכל חרב פיפיות וחודר עד כדי כך שהוא מפריד בין נפש לרוח.‏.‏.‏ ובכוחו להבחין במחשבות הלב וכוונותיו”‏.‏ המסר המצוי במקרא חודר עמוק פנימה וחושף את אורח חשיבתנו ואת מניעינו האמיתיים.‏ סיפורי המקרא מהווים לא אחת אבן נגף למי שקוראים אותם בעין ביקורתית וחשים שאין בהם מספיק פרטים.‏ אותם אנשים עלולים אף להטיל ספק באהבתו,‏ בחוכמתו ובצדקתו של יהוה.‏

18,‏ 19.‏ (‏א)‏ מדוע אין לנו סיבה להיות מוטרדים במקרה שסיפור מסוים במקרא מעורר שאלות שאין בכוחנו למצוא תשובות מיידיות עליהן?‏ (‏ב)‏ מה דרוש כדי להבין את דבר־אלוהים,‏ וכיצד מהווה הדבר עדות לחוכמתו האדירה של יהוה?‏

¹⁸ לעומת זאת,‏ כשאנו חוקרים בשקדנות את המקרא מתוך מניעים כנים,‏ עולה לנגד עינינו דמותו של יהוה בהקשר המקראי כולו.‏ לפיכך,‏ אין אנו מוטרדים במקרה שסיפור מסוים מעורר שאלות שאין בכוחנו למצוא תשובות מיידיות עליהן.‏ הנה דוגמה להמחשת הנקודה:‏ כאשר מרכיבים פאזל גדול,‏ לא תמיד מוצאים בתחילה חלק כלשהו או לא תמיד רואים כיצד חלקים מסוימים משתלבים.‏ למרות זאת,‏ ייתכן שהרכבנו מספיק חלקים כדי לתפוס את התמונה הכללית.‏ מן המשל אל הנמשל:‏ ככל שאנו לומדים את המקרא,‏ מתברר לנו בהדרגה מה טיבו של יהוה,‏ ומצטיירת בפנינו תמונה ברורה.‏ גם אם אין אנו מבינים בתחילה פרשה כלשהי או מתקשים לראות כיצד היא מתיישבת עם אישיותו של אלוהים,‏ הרי שעקב לימוד המקרא נחשפנו כבר לדברים רבים על יהוה המאפשרים לנו לראות שהוא תמיד אל אוהב,‏ הוגן וצודק.‏

¹⁹ אם כן,‏ כדי להבין את דבר־אלוהים,‏ יש לקרוא וללמוד אותו מתוך מניעים כנים,‏ בלי להיות שבוי בדעות קדומות.‏ האין זו עדות לחוכמתו האדירה של יהוה?‏ בני אדם משכילים מסוגלים לכתוב ספרים שרק ”‏החכמים והנבונים”‏ יכולים להבין.‏ אולם,‏ כדי לחבר ספר שרק בעלי המניעים הנכונים יכולים להבינו יש צורך בחוכמת אלוהים!‏ (‏מתי י״א:‏25‏)‏.‏

ספר של ”‏תושייה”‏

20.‏ מדוע רק יהוה מסוגל להתוות בפנינו את דרך החיים הטובה מכול,‏ ומה מכיל המקרא לעזרתנו?‏

²⁰ בדברו מתווה בפנינו יהוה את דרך החיים הטובה מכול.‏ כבוראנו הוא מכיר את צורכינו יותר מאיתנו.‏ והרי צורכי אנוש בסיסיים — כולל הרצון למצוא אהבה,‏ להיות מאושר וליהנות מיחסי אנוש טובים — נותרו בעינם.‏ המקרא מכיל שפע של ”‏תושייה”‏,‏ כלומר,‏ חוכמה מעשית,‏ שיש בה כדי לעזור לנו לחיות חיים מלאי תוכן (‏משלי ב׳:‏7‏)‏.‏ כל חלק בספר העזר שבידך מראה כיצד ניתן ליישם את הדרכתו הנבונה של המקרא.‏ נדון כעת בדוגמה אחת בלבד.‏

21–23.‏ איזו הדרכה נבונה תעזור לנו להימנע משמירת טינה?‏

²¹ האם שמת לב שמי שנוטר טינה בסופו של דבר פוגע בעצמו?‏ טינה היא מעמסה כבדה בחיים.‏ אם אנו שומרים אותה בלבנו,‏ היא משתלטת על מחשבותינו,‏ גוזלת את שלוותנו וחונקת את אושרנו.‏ מחקרים מדעיים מעלים כי הכעס עלול להגביר את הסיכון לחלות במחלות לב ובשורה ארוכה של מחלות כרוניות אחרות.‏ זמן רב לפני שנערכו מחקרים מדעיים בנושא,‏ אמר המקרא בחוכמה:‏ ”‏הרפה מכעס ועזוב חימה”‏ (‏תהלים ל״ז:‏8‏)‏.‏ אך כיצד ניתן לעשות כן?‏

²² לפניך עצתו הנבונה של דבר־אלוהים:‏ ”‏תובנתו של האדם משככת את כעסו,‏ ותפארתו היא להתעלם מפגיעה”‏ (‏משלי י״ט:‏11‏)‏.‏ התובנה היא היכולת לראות מתחת לפני השטח,‏ מעבר לְמה שנראה לעין.‏ התובנה מובילה להבנה,‏ ובעזרתה ניתן להבחין מדוע האחר דיבר או התנהג בצורה מסוימת.‏ המאמץ להבין את מניעיו,‏ רגשותיו ונסיבותיו מסייע לנו לסלק מחשבות ורגשות שליליים כלפיו.‏

²³ והנה עוד עצה מתוך המקרא:‏ ”‏סיבלו תמיד איש את רעהו וסילחו זה לזה ברוחב לב”‏ (‏קולוסים ג׳:‏13‏)‏.‏ המילים  ”‏סיבלו תמיד איש עם רעהו”‏ מצביעות על הנכונות לסבול את התכונות של רעינו המרגיזות אותנו.‏ אורך רוח יחסוך מאיתנו טינה קטנונית.‏ המילה ”‏סילחו”‏ מקפלת בתוכה את הצורך להסיר את הכעס.‏ אלוהינו החכם יודע כי עלינו לסלוח כשיש בסיס מוצדק לעשות כן.‏ אין זה רק לטובת רעינו,‏ אלא גם למען שלוות הנפש שלנו (‏לוקס י״ז:‏3,‏ 4‏)‏.‏ מה עומק החוכמה שבדבר־אלוהים!‏

24.‏ מה תהיינה התוצאות אם נתאים את חיינו לחוכמת אלוהים?‏

²⁴ מתוך אהבה אין קץ רצה יהוה לתַקשר איתנו,‏ ולשם כך בחר בדרך האפשרית הטובה ביותר — ”‏מכתב”‏ שנכתב בידי כותבי אנוש בהכוונת רוח הקודש.‏ לכן,‏ נכון יהיה לומר שחוכמת יהוה מצויה בדפי המקרא,‏ וחוכמה זו ’‏מהימנה מאוד’‏ (‏תהלים צ״ג:‏5‏)‏.‏ ככל שאנו מתאימים את חיינו אליה וחולקים אותה עם אחרים,‏ אנו מתקרבים לאלוהינו כליל החוכמה.‏ בפרק הבא נדון בדוגמה מופלאה נוספת של חוכמתו מרחיקת הראות של יהוה:‏ יכולתו לחזות את העתיד ולהגשים את מטרתו.‏

1,‏ 2.‏ באיזה ”‏סוד”‏ ראוי שנתעניין,‏ ומדוע?‏

סודות!‏ הם מסקרנים,‏ מרתקים ואפופי מסתורין,‏ ומשום כך קשה להסתירם.‏ עם זאת,‏ המקרא מציין:‏ ”‏כבוד אלוהים הוא להסתיר דבר”‏ (‏משלי כ״ה:‏2‏)‏.‏ כן,‏ יהוה,‏ הריבון והבורא מסתיר בצדק כמה דברים מבני האדם עד שהוא רואה לנכון לגלותם.‏

² ואולם,‏ קיים סוד מרתק ומסקרן שיהוה גילה בדברו,‏ והוא נקרא ”‏הסוד המקודש של רצונו”‏ (‏אפסים א׳:‏9‏)‏.‏ אם תלמד אודותיו לא רק תספק את סקרנותך.‏ הכרת הסוד עשויה להובילך לישועה ולפתוח בפניך צוהר אל חוכמתו של יהוה העמוקה לאין שיעור.‏

הסוד נִגלה בהדרגה

3,‏ 4.‏ כיצד הנבואה בבראשית ג׳:‏15 מהווה מקור תקווה,‏ ואיזו תעלומה (‏או סוד)‏ מקפלת היא בתוכה?‏

³ כאשר חטאו אדם וחוה דומה היה שמטרת יהוה לכונן גן־עדן חובק עולם המיושב בבני אנוש מושלמים סוכלה.‏ אלא שאלוהים התייחס מייד לפתרון הבעיה.‏ הוא אמר:‏ ”‏איבה אשים בינך [‏בין הנחש]‏ ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה.‏ הוא ימחץ את ראשך,‏ ואתה תפצע אותו בעקב”‏ (‏בראשית ג׳:‏15‏)‏.‏

⁴ מילים אלו היו סתומות וקשות להבנה.‏ מי האשה?‏ מי הנחש?‏ מי הוא ’‏הזרע’‏ שימחץ את ראש הנחש?‏ אדם וחוה יכלו רק להוגיע את מוחם בניחושים.‏ למרות זאת,‏ דברי אלוהים נועדו להפיח תקווה בכל צאצא נאמן של אותו זוג ממרה.‏ הצדקה תנחל ניצחון,‏ ומטרת יהוה תתגשם.‏ אך כיצד?‏ התשובה היתה בגדר תעלומה!‏ המקרא מכנה זאת ”‏חוכמת אלוהים הגלומה בסוד מקודש,‏ החוכמה הנסתרת”‏ (‏קורינתים א׳.‏ ב׳:‏7‏)‏.‏

5.‏ הבא דוגמה הממחישה מדוע מגלה יהוה את סודו בהדרגה.‏

⁵ יהוה ’‏מגלה הסודות’‏ החליט שבסופו של דבר יוסר הלוט מעל הפרטים הקשורים בהתממשותו של הסוד (‏דניאל ב׳:‏28‏)‏.‏ אבל הוא בחר לעשות כן בהדרגה,‏ צעד אחר צעד.‏ לצורך המחשה אפשר לחשוב על האופן שבו אב אוהב עונה לבנו הקטן על השאלה,‏ ”‏אבא,‏ איך באתי לעולם?‏”‏ אב חכם יספק מידע בהתאם ליכולת התפיסה של הילד.‏ ככל שהילד מתבגר,‏ מספק לו האב מידע נוסף.‏ באותו אופן,‏ יהוה יודע מתי משרתיו מוכנים לקבל גילויים חדשים לגבי רצונו ומטרתו (‏משלי ד׳:‏18;‏ דניאל י״ב:‏4‏)‏.‏

6.‏ (‏א)‏ איזו מטרה משרתים בריתות או חוזים?‏ (‏ב)‏ מדוע מרשימה העובדה שיהוה כרת מיוזמתו בריתות עם בני אדם?‏

⁶ כיצד מסר יהוה את אותם גילויים?‏ הוא השתמש בכמה בריתות,‏ או חוזים,‏ לגילוי חלק ניכר מן הסוד.‏ סביר להניח שיצא לך לחתום על חוזה כלשהו — אולי רכשת דירה,‏ או לווית או הלווית כסף.‏ החוזה שימש ערובה חוקית לכך שהתנאים המוסכמים יכובדו.‏ אך מדוע יראה יהוה צורך לערוך בריתות או חוזים רשמיים עם בני אדם?‏ הרי דברו הוא ערובה מספקת לקיום הבטחותיו.‏ זה נכון,‏ ואולם במספר מקרים גיבה אלוהים את דברו בחוזים חוקיים.‏ הסכמים מחייבים אלו מקנים לנו,‏ בני אדם לא־מושלמים,‏ בסיס מוצק יותר לסמוך על הבטחות יהוה (‏עברים ו׳:‏16–18‏)‏.‏

הברית עם אברהם

7,‏ 8.‏ (‏א)‏ איזו ברית כרת יהוה עם אברהם,‏ ומה התברר בעקבותיה לגבי הסוד המקודש?‏ (‏ב)‏ כיצד צימצם יהוה בהדרגה את שושלת היוחסין של הזרע המובטח?‏

⁷ יותר מאלפיים שנה לאחר גירוש אדם הראשון מגן־עדן,‏ אמר יהוה למשרתו הנאמן אברהם:‏ ”‏ארבה את זרעך ככוכבי השמיים.‏.‏.‏ ויתברכו באמצעות זרעך כל אומות הארץ כי שמעת בקולי”‏ (‏בראשית כ״ב:‏17,‏ 18‏)‏.‏ זו היתה יותר מהבטחה;‏ יהוה ניסח את דבריו במתכונת של ברית חוקית והקנה לה משנה תוקף בשבועתו הבלתי מעורערת (‏בראשית י״ז:‏1,‏ 2;‏ עברים ו׳:‏13–15‏)‏.‏ זה ממש יוצא מן הכלל שריבון היקום מתחייב בחוזה לברך את בני האדם!‏

⁸ מן הברית עם אברהם התברר שהזרע המובטח יהיה אדם בשר ודם,‏ מיוצאי חלציו של אברהם.‏ אך במי מדובר?‏ ברבות הימים גילה יהוה שמבין בניו של אברהם,‏ יצחק יהיה מאבותיו של הזרע.‏ משני בניו של יצחק נבחר יעקב (‏בראשית כ״א:‏12;‏ כ״ח:‏13,‏ 14‏)‏.‏ לימים,‏ ניבא יעקב על אחד מ־12 בניו בזו הלשון:‏ ”‏לא יסור השבט [‏השרביט]‏ מיהודה ומטה המנהיג מבין רגליו,‏ עד כי יבוא שילו [‏או,‏ ”‏זה אשר לו”‏,‏ הערת שוליים]‏,‏ ולו יצייתו העמים”‏ (‏בראשית מ״ט:‏10‏)‏.‏ בשלב זה נתגלה כי הזרע יהיה מלך מצאצאי יהודה.‏

הברית עם בני ישראל

9,‏ 10.‏ (‏א)‏ איזו ברית כרת יהוה עם בני ישראל?‏ (‏ב)‏ כיצד המחישה התורה את הצורך של בני אנוש בכופר?‏

⁹ בשנת 1513 לפה״ס הנהיג יהוה סידור שסלל את הדרך לגילויים נוספים בדבר הסוד המקודש.‏ הוא כרת ברית עם צאצאי אברהם,‏ עַם ישראל.‏ אף שאין היא כיום בתוקף,‏ שימשה תורת משה גורם חיוני במטרת יהוה להביא את הזרע המובטח.‏ כיצד?‏ תן דעתך לשלוש דרכים.‏ ראשית,‏ התורה היתה כחומת מגן (‏אפסים ב׳:‏14‏)‏.‏ חוקיה הצודקים שימשו כחיץ בין היהודים לנוכרים.‏ לפיכך,‏ התורה סייעה בשימורה של שושלת הזרע המובטח.‏ בעיקר תודות להגנה זו,‏ היה העם חי וקיים בבוא המועד שקבע אלוהים להולדת המשיח משבט יהודה.‏

¹⁰ שנית,‏ התורה המחישה בעליל את הצורך בכופר.‏ מעצם היותה מושלמת חשפה התורה את אוזלת ידם של בני אנוש חוטאים לקיים את כל מצוותיה.‏ היא ניתנה ”‏כדי לחשוף את העבירות,‏ עד שיבוא הזרע אשר לו ניתנה ההבטחה”‏ (‏גלטים ג׳:‏19‏)‏.‏ באמצעות קורבנות בעלי חיים,‏ סיפקה התורה כפרה זמנית על חטאים.‏ אך,‏ לפי דברי פאולוס,‏ מאחר ש”‏דם פרים ועזים אינו יכול להסיר חטאים”‏,‏ היו אותם קורבנות צל נבואי לקורבן הכופר של המשיח (‏עברים י׳:‏1–4‏)‏.‏ אם כן,‏ ברית התורה היתה עבור היהודים הנאמנים כ’‏אומן המוביל אותם אל המשיח’‏ (‏גלטים ג׳:‏24‏)‏.‏

11.‏ איזו תוחלת מזהירה הבטיחה ברית התורה לעם ישראל,‏ ומדוע איבד אותה העם ברובו?‏

¹¹ שלישית,‏ התורה הבטיחה לעם ישראל תוחלת מזהירה.‏ יהוה אמר להם שאם יהיו נאמנים לבריתו,‏ יהיו הם ”‏ממלכת כוהנים ואומה קדושה”‏ (‏שמות י״ט:‏5,‏ 6‏)‏.‏ ואכן,‏ ראשוני החברים בממלכת הכוהנים השמימית היו מעם ישראל הגשמי.‏ אך עם ישראל ברובו הפר את ברית התורה,‏ דחה את המשיח,‏ הזרע המובטח,‏ ואיבד את התוחלת שהובטחה לו.‏ אם כן,‏ מי ישלים את ממלכת הכוהנים?‏ ומה בין העם המבורך הזה לבין הזרע המובטח?‏ היבטים אלו של הסוד המקודש התבררו במועד שקבע אלוהים.‏

ברית המלכות עם דוד

12.‏ איזו ברית כרת יהוה עם דוד,‏ ואיזה אור שפכה היא על הסוד המקודש של אלוהים?‏

¹² במאה ה־11 לפה״ס שפך יהוה אור נוסף על הסוד המקודש וכרת עוד ברית.‏ הוא הבטיח לדוד המלך הנאמן:‏ ”‏אקים את זרעך אחריך.‏.‏.‏ אבסס את ממלכתו.‏.‏.‏ ואבסס את כיסא ממלכתו עד עולם”‏ (‏שמואל ב׳.‏ ז׳:‏12,‏ 13;‏ תהלים פ״ט:‏3‏)‏.‏ כעת שושלת הזרע המובטח הוגבלה לבית דוד.‏ אך הייתכן שאדם בשר ודם ימלוך לעולם?‏ (‏תהלים פ״ט:‏20,‏ 29,‏ 34–36‏)‏.‏ והאם יוכל אותו מלך להושיע את האנושות מן החטא והמוות?‏

13,‏ 14.‏ (‏א)‏ מה הבטיח יהוה למלך המשיח,‏ על־פי תהלים ק״י‏?‏ (‏ב)‏ אילו גילויים נוספים בדבר ביאת הזרע נמסרו ביד נביאי יהוה?‏

¹³ בהשראת אלוהים כתב דוד:‏ ”‏יהוה הכריז לאדוני:‏ ’‏שב לימיני עד אשר אשים את אויביך כהדום לרגליך’‏.‏ נשבע יהוה,‏ ולא יתחרט:‏ ’‏אתה כהן לעולם כדוגמת מלכי־צדק!‏’‏”‏ (‏תהלים ק״י:‏1,‏ 4‏)‏.‏ דברי דוד חלים ישירות על הזרע המובטח,‏ כלומר,‏ על המשיח (‏מעשי השליחים ב׳:‏35,‏ 36‏)‏.‏ המלך לא ימלוך מירושלים,‏ אלא מן השמים ’‏לימין’‏ יהוה.‏ מעמדו מקנה לו סמכות לא רק על ארץ ישראל כי אם על העולם כולו (‏תהלים ב׳:‏6–8‏)‏.‏ הפסוקים הללו מגלים דבר נוסף.‏ שים לב שיהוה נשבע שהמשיח יהיה ”‏כהן.‏.‏.‏ כדוגמת מלכי־צדק”‏.‏ בדומה למלכי־צדק,‏ ששירת ככהן ומלך בימי אברהם,‏ ימנה אלוהים את הזרע המובטח לשרת כמלך וגם ככהן!‏ (‏בראשית י״ד:‏17–20‏)‏.‏

¹⁴ במרוצת השנים מסר יהוה ביד נביאיו גילויים נוספים לגבי סודו המקודש.‏ ישעיהו,‏ לדוגמה,‏ גילה שהזרע ימות מות קורבן (‏ישעיהו נ״ג:‏3–12‏)‏.‏ מיכה ניבא את מקום הולדתו של המשיח (‏מיכה ה׳:‏2‏)‏.‏ דניאל אף חזה במדויק מתי יופיע הזרע ומתי ימות (‏דניאל ט׳:‏24–27‏)‏.‏

הסוד המקודש מתגלה!‏

15,‏ 16.‏ (‏א)‏ כיצד בנו של יהוה ”‏נולד מאשה”‏?‏ (‏ב)‏ מה ירש ישוע מהוריו,‏ ומתי הופיע כזרע המובטח?‏

¹⁵ עד הופעתו הממשית של הזרע נותר אופן התגשמותן של הנבואות הללו בגדר תעלומה.‏ בגלטים ד׳:‏4 נאמר:‏ ”‏כאשר מלאה העת שלח אלוהים את בנו,‏ אשר נולד מאשה”‏.‏ בשנת 2 לפה״ס אמר מלאך יהוה ליהודיה בתולה ששמה מרים:‏ ”‏הנה תהרי ותלדי בן ועלייך לקרוא לו ישוע.‏ הוא גדול יהיה ובן האל העליון ייקרא,‏ ויהוה אלוהים ייתן לו את כיסא דוד אביו.‏.‏.‏ רוח הקודש תבוא עלייך,‏ וגבורת האל העליון תסוכך עלייך.‏ ועל כן קדוש ייקרא היילוד,‏ בן אלוהים”‏ (‏לוקס א׳:‏31,‏ 32,‏ 35‏)‏.‏

¹⁶ לאחר מכן העביר יהוה את חיי בנו מן השמים לרחמה של מרים,‏ למען ייוולד מאשה.‏ מרים היתה אשה בלתי מושלמת.‏ למרות זאת,‏ ישוע לא ירש ממנה אי־שלימות משום שהיה ”‏בן אלוהים”‏.‏ במקביל לכך,‏ הורי ישוע שהיו משושלת דוד העניקו לו את הזכות הטבעית והחוקית לרשת את כיסא דוד (‏מעשי השליחים י״ג:‏22,‏ 23‏)‏.‏ בטבילת ישוע ב־29 לספירה,‏ משח אותו יהוה ברוח הקודש ואמר:‏ ”‏זה בני אהובי”‏ (‏מתי ג׳:‏16,‏ 17‏)‏.‏ סוף סוף הופיע הזרע!‏ (‏גלטים ג׳:‏16‏)‏ הגיעה העת לחשוף פרטים נוספים מן הסוד המקודש (‏טימותיאוס ב׳.‏ א׳:‏10‏)‏.‏

17.‏ כיצד נשפך אור על פשר הכתוב בבראשית ג׳:‏15‏?‏

¹⁷ במהלך שירותו הראה ישוע שהנחש המוזכר בבראשית ג׳:‏15 הוא השטן,‏ וזרע הנחש הם עושי רצון השטן (‏מתי כ״ג:‏33;‏ יוחנן ח׳:‏44‏)‏.‏ בהמשך התברר כיצד השטן וזרעו יימחצו לנצח (‏ההתגלות כ׳:‏1–3,‏ 10,‏ 15‏)‏.‏ עוד התברר שהאשה היא ”‏ירושלים של מעלה”‏,‏ החלק השמימי של ארגון יהוה המשול לאשתו ומורכב מברואיו הרוחנייםa (‏גלטים ד׳:‏26;‏ ההתגלות י״ב:‏1–6‏)‏.‏

הברית החדשה

18.‏ מהי מטרתה של ”‏הברית החדשה”‏?‏

¹⁸ אולי הגילוי הדרמתי מכול אירע אור ליום מותו של ישוע כשסיפר לתלמידיו הנאמנים על ”‏הברית החדשה”‏ (‏לוקס כ״ב:‏20‏)‏.‏ בדומה לברית התורה שקדמה לה,‏ נועדה ברית זו להקים ”‏ממלכת כוהנים”‏ (‏שמות י״ט:‏6;‏ פטרוס א׳.‏ ב׳:‏9‏)‏.‏ אלא שהברית החדשה לא תכונן עם גשמי אלא עם רוחני,‏ ”‏ישראל השייכים לאלוהים”‏,‏ המורכב אך ורק מתלמידיו המשוחים של המשיח (‏גלטים ו׳:‏16‏)‏.‏ חברים אלו בברית החדשה יפעלו עם ישוע לברכת המין האנושי!‏

19.‏ (‏א)‏ מדוע מצליחה הברית החדשה להקים ”‏ממלכת כוהנים”‏?‏ (‏ב)‏ מדוע מכונים המשיחיים המשוחים ”‏בריאה חדשה”‏,‏ וכמה ימלכו בשמים עם המשיח?‏

¹⁹ אבל מדוע מצליחה הברית החדשה להקים ”‏ממלכת כוהנים”‏ לברכת האנושות?‏ מפני שבמקום להרשיע את תלמידי המשיח כחוטאים,‏ היא מאפשרת את סליחת חטאיהם על בסיס קורבנו (‏ירמיהו ל״א:‏31–34‏)‏.‏ לאחר שהם זוכים למעמד טהור לפני יהוה,‏ הוא מאמץ אותם לתוך משפחתו השמימית ומושח אותם ברוח הקודש (‏רומים ח׳:‏15–17;‏ קורינתים ב׳.‏ א׳:‏21‏)‏.‏ בדרך זו הם מקבלים ’‏לידה חדשה אל תקווה חיה.‏.‏.‏ השמורה להם בשמים’‏ (‏פטרוס א׳.‏ א׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ הואיל ומעמד מורם זה הוא דבר חדש לגמרי לבני אדם,‏ מכונים המשיחיים המשוחים ילודי הרוח ”‏בריאה חדשה”‏ (‏קורינתים ב׳.‏ ה׳:‏17‏)‏.‏ המקרא מגלה שבסופו של דבר 000,‏144 נבחרים ימלכו מן השמים על בני האדם שזכו לגאולה (‏ההתגלות ה׳:‏9,‏ 10;‏ י״ד:‏1–4‏)‏.‏

20.‏ (‏א)‏ איזה פן נוסף מן הסוד המקודש נתגלה ב־36 לספירה?‏ (‏ב)‏ מי ייהנו מן הברכות שהובטחו לאברהם?‏

²⁰ אותם משוחים מהווים יחד עם המשיח ”‏זרע אברהם”‏b (‏גלטים ג׳:‏29‏)‏.‏ ראשוני הנבחרים היו מן העם היהודי.‏ והנה ב־36 לספירה נתגלה פן נוסף מן הסוד המקודש:‏ נוכרים,‏ כלומר לא־יהודים,‏ יהיו אף הם שותפים לתקווה השמימית (‏רומים ט׳:‏6–8;‏ י״א:‏25,‏ 26;‏ אפסים ג׳:‏5,‏ 6‏)‏.‏ האם רק המשיחיים המשוחים ייהנו מן הברכות שהובטחו לאברהם?‏ לא,‏ שהרי קורבן ישוע הוא לתועלת העולם כולו (‏יוחנן א׳.‏ ב׳:‏2‏)‏.‏ ברבות הימים גילה יהוה ש”‏המון רב”‏ לאין ספור ישרוד את קץ הסדר העולמי של השטן (‏ההתגלות ז׳:‏9,‏ 14‏)‏.‏ המונים נוספים יוקמו לתחייה ותינתן להם האפשרות לחיות לנצח בגן־עדן עלי אדמות (‏לוקס כ״ג:‏43;‏ יוחנן ה׳:‏28,‏ 29;‏ ההתגלות כ׳:‏11–15;‏ כ״א:‏3,‏ 4‏)‏.‏

חוכמת אלוהים והסוד המקודש

21,‏ 22.‏ באילו דרכים מעיד הסוד המקודש על חוכמת יהוה?‏

²¹ הסוד המקודש הוא ביטוי מדהים של ”‏חוכמת אלוהים רבת הפנים”‏ (‏אפסים ג׳:‏8–10‏)‏.‏ מה רבה חוכמת יהוה הניכרת בתכנון הסוד ובגילויו בהדרגה!‏ ברוב תבונתו התחשב אלוהים במגבלות בני האדם ואיפשר להם לגלות מה באמת טמון בלבם (‏תהלים ק״ג:‏14‏)‏.‏

²² יהוה בחר בישוע כמלך,‏ וזו גם עדות לחוכמתו העילאית.‏ בן יהוה הוא הברייה הנאמנה ביותר ביקום.‏ בתקופת חייו כאדם בשר ודם התנסה ישוע בקשיים רבים.‏ כיום הוא מבין לגמרי את בעיות האדם (‏עברים ה׳:‏7–9‏)‏.‏ ומה באשר לשותפיו לשלטון?‏ לאורך הדורות נמשחו גברים ונשים מכל הגזעים,‏ השפות והרקעים.‏ לא תימצא בעיה שאיש מהם מעולם לא נתקל בה או מעולם לא התגבר עליה (‏אפסים ד׳:‏22–24‏)‏.‏ זה יהיה תענוג לחיות תחת שלטונם של מלכים וכוהנים רחמנים אלו!‏

23.‏ איזו זכות נפלה בחלקם של המשיחיים בהקשר לסוד המקודש של יהוה?‏

²³ השליח פאולוס כתב:‏ ”‏הסוד המקודש שהיה נסתר בעולמות הקודמים ובדורות הקודמים.‏.‏.‏ נגלה לקדושיו”‏ (‏קולוסים א׳:‏26‏)‏.‏ כן,‏ משוחי יהוה זכו להבנה מרובה לגבי הסוד המקודש,‏ והם חולקים את המידע הזה עם מיליונים.‏ מה גדולה הזכות שנפלה בחלקנו!‏ יהוה ’‏גילה לנו את הסוד המקודש של רצונו’‏ (‏אפסים א׳:‏9‏)‏.‏ הבה נשתף אחרים בסוד הנפלא הזה ונעזור להם לראות את חוכמתו הבלתי נתפסת של יהוה אלוהים!‏

1–3.‏ מניין לנו שיהוה אל עניו?‏

אב מעוניין ללמד את בנו הקטן לקח חיוני,‏ וחשוב לו שהמסר יחדור לתוך לבו.‏ באיזו גישה עליו לדבר?‏ שמא עליו להביט על הילד מלמעלה בצורה מטילת אימה ולדבר במילים קשות?‏ או האם מוטב שיתכופף וישוחח עם הילד בגובה העיניים,‏ ברוגע ובאופן שובה לב?‏ אין ספק שאב חכם ועניו יבחר בגישה המתונה.‏

² מה טיבו של יהוה כאב — האם הוא יהיר או עניו,‏ קשה או עדין?‏ יהוה הוא אל כול יודע וכליל חוכמה.‏ האם שמת לב שידע ואינטליגנציה לאו דווקא הופכים את האדם לעניו?‏ המקרא מציין:‏ ”‏ידע מביא לידי גאווה”‏ (‏קורינתים א׳.‏ ג׳:‏19;‏ ח׳:‏1‏)‏.‏ לעומת זאת,‏ יהוה הינו ”‏חכם לבב”‏ ומצטיין גם בתכונת הענווה (‏איוב ט׳:‏4‏)‏.‏ אין בה כדי לגרוע ממעמדו ומתפארתו.‏ הוא נטול כל יהירות.‏ מדוע?‏

³ יהוה קדוש.‏ ולכן,‏ אין בו יהירות,‏ תכונה המטמאת את בעליה (‏מרקוס ז׳:‏20–22‏)‏.‏ יתרה מזו,‏ שים לב לדברי הנביא ירמיהו אודות יהוה:‏ ”‏אתה אכן תזכור ותרכון אליי”‏a (‏איכה ג׳:‏20‏)‏.‏ צא וחשוב!‏ יהוה,‏ ריבון היקום,‏ היה מוכן לרכון אל ירמיהו כדי להקדיש לאדם לא־מושלם זה תשומת לב (‏תהלים קי״ג:‏7‏)‏.‏ כן,‏ יהוה אל עניו.‏ אך במה כרוכה הענווה האלוהית?‏ מה בין ענווה לבין חוכמה?‏ ומדוע תכונה זו חשובה לנו?‏

כיצד יהוה מוכיח את ענוותו

4,‏ 5.‏ (‏א)‏ מהי ענווה,‏ כיצד היא באה לידי ביטוי,‏ ומדוע אין לראות בה מילה נרדפת לחולשה או לחוסר ביטחון?‏ (‏ב)‏ כיצד גילה יהוה ענווה במגעיו עם דוד,‏ ועד כמה חשובה לנו ענוותו של יהוה?‏

⁴ ענווה היא נמיכות רוח,‏ היעדר יהירות וגאווה.‏ זו תכונה פנימית הבאה לידי ביטוי במתינות,‏ בסבלנות ובשיקול דעת (‏גלטים ה׳:‏22,‏ 23‏)‏.‏ אין לראות בתכונות אלוהיות אלו מילים נרדפות לחולשה או לחוסר ביטחון.‏ אין הן מתנגשות עם כעסו הצודק של יהוה או עם כוח ההשמדה שבידו.‏ אדרבה,‏ בעזרת ענוותו מבטא יהוה את עוצמתו האדירה,‏ את היכולת שלו לשלוט בעצמו שליטה מוחלטת (‏ישעיהו מ״ב:‏14‏)‏.‏ מה בין ענווה לבין חוכמה?‏ ספר עיון אחד בנושא המקרא מציין:‏ ”‏ענווה ביסודו של דבר מוגדרת.‏.‏.‏ במונחים של חוסר אנוכיות,‏ והיא מיסודותיה החיוניים של כל חוכמה”‏.‏ אם כן,‏ לא תיתכן חוכמה אמיתית ללא ענווה.‏ כיצד אנו מפיקים תועלת מענוותו של יהוה?‏

⁵ דוד המלך שר ליהוה:‏ ”‏את מגן ישועתך אתה נותן לי,‏ ימינך תומכת בי,‏ וענוותך מרוממת אותי”‏ (‏תהלים י״ח:‏35‏)‏.‏ יהוה ירד כביכול ממרום משכנו למען אותו אדם לא־מושלם וסיפק לו יום יום הגנה ותמיכה.‏ דוד הבין שאם ייוושע — ואף יגיע בסופו של דבר למידה מסוימת של גדולה כמלך — יהיה זה אך ורק משום נכונותו של יהוה לנהוג עימו בענווה.‏ הרי מי מאיתנו יכול היה להחזיק בתקוות הישועה אילו לא היה יהוה עניו ונכון להשפיל את עצמו כדי לבוא עימנו במגע כאב מתון ואוהב?‏

6,‏ 7.‏ (‏א)‏ מדוע לעולם אין המקרא מציג את אלוהים כצנוע?‏ (‏ב)‏ מה בין מתינות לבין חוכמה,‏ ומי מציב לנו את הדוגמה העילאית בעניין?‏

⁶ ראוי לציין שיש הבדל בין ענווה לצניעות.‏ הצניעות היא מעלה שכל אדם נאמן חייב לטפח.‏ בדומה לענווה,‏ גם היא קשורה לחוכמה.‏ לדוגמה,‏ במשלי י״א:‏2 נאמר:‏ ”‏עם הצנועים חוכמה”‏.‏ עם זאת,‏ המקרא לעולם אינו מציג את יהוה כצנוע.‏ מדוע?‏ צניעות במקרא מצביעה על מודעות נאותה למגבלות אישיות.‏ לאל הכול יכול אין מגבלות מלבד הגבולות שהוא מציב לעצמו בשל ערכי הצדק שלו (‏מרקוס י׳:‏27;‏ טיטוס א׳:‏2‏)‏.‏ בנוסף לכך,‏ בתור ריבון היקום אין הוא כפוף לאיש.‏ לפיכך,‏ תכונת הצניעות אינה חלה על יהוה.‏

⁷ למרות זאת,‏ יהוה עניו ומתון,‏ הוא מלמד את משרתיו שמתינות היא גורם חיוני בחוכמת אמת.‏ דברו מדבר על ”‏ענווה הנובעת מחוכמה”‏b (‏יעקב ג׳:‏13‏)‏.‏ בחן את דוגמתו של יהוה בעניין זה.‏

יהוה מאציל סמכויות ומקשיב בענווה

8–10.‏ (‏א)‏ מדוע מפליאה נכונותו של יהוה להאציל סמכויות ולהקשיב?‏ (‏ב)‏ כיצד הראה יהוה את נכונותו להקשיב למלאכיו?‏

⁸ אחד הביטויים מחממי הלב של ענוותו של יהוה היא הנכונות מצדו להאציל סמכויות ולהקשיב.‏ נכונות זו מפליאה כשלעצמה.‏ יהוה אינו זקוק לעזרה או לעצה (‏ישעיהו מ׳:‏13,‏ 14;‏ רומים י״א:‏34,‏ 35‏)‏.‏ ואף־על־פי־כן,‏ המקרא מראה שוב ושוב שיהוה מואיל להשפיל את עצמו בעניינים אלו.‏

⁹ תן דעתך,‏ למשל,‏ למאורע יוצא מגדר הרגיל בחייו של אברהם.‏ יום אחד הגיעו אליו שלושה אורחים,‏ ולאחד מהם הוא פנה בשם ”‏יהוה”‏.‏ האורחים היו מלאכים,‏ אך אחד מהם בא בשם יהוה ופעל בשמו.‏ אם כן,‏ כאשר דיבר ופעל המלאך היה זה כאילו יהוה עצמו מדבר ופועל.‏ ביד המלאך מסר יהוה לאברהם כי הגיעה לאוזניו ”‏הזעקה נגד סדום ועמורה”‏.‏ עוד אמר לו יהוה:‏ ”‏ארד לראות אם הם אכן מתנהגים כצעקה אשר הגיעה אליי.‏ ואם לא,‏ אדע זאת”‏ (‏בראשית י״ח:‏3,‏ 20,‏ 21‏)‏.‏ כמובן,‏ אין משמע הדבר שיהוה האל הכול יכול ’‏ירד’‏ בכבודו ובעצמו.‏ הוא שוב שלח מלאכים כדי לייצג אותו (‏בראשית י״ט:‏1‏)‏.‏ מדוע?‏ כלום לא יכול היה יהוה הכול רואה לדעת בעצמו איזה מצב שרר באיזור?‏ ודאי שכן.‏ אלא שבמקום זאת החליט לשלוח את המלאכים כדי לבדוק את המצב ולבקר את לוט ומשפחתו בסדום.‏

¹⁰ יתרה מזו,‏ יהוה מקשיב.‏ פעם אחת ביקש ממלאכיו להציע דרכים שונות להפלת המלך אחאב המרושע.‏ יהוה לא היה זקוק לעזרתם.‏ ובכל זאת,‏ הוא קיבל את ההצעה של אחד המלאכים ושלח אותו להוציא את הצעתו אל הפועל (‏מלכים א׳.‏ כ״ב:‏19–22‏)‏.‏ האין בזה שיעור בענווה?‏

11,‏ 12.‏ כיצד נחשף אברהם לענוותו של יהוה?‏

¹¹ יהוה אף מוכן להקשיב לבני אדם לא־מושלמים החפצים להביע את דאגותיהם.‏ לדוגמה,‏ כאשר סיפר יהוה לאברהם על כוונתו להשמיד את סדום ועמורה,‏ התקשה איש נאמן זה לעכל את הגזירה.‏ ”‏חלילה לך לעשות את הדבר הזה”‏,‏ אמר והוסיף:‏ ”‏השופט כל הארץ לא יעשה משפט?‏”‏ הוא שאל האם יהוה יחוס על הערים אם יימצאו בקרבן 50 צדיקים.‏ יהוה הבטיח לו שכן.‏ אלא שאברהם חזר על השאלה שוב ושוב תוך שהוא מוריד את מספר הצדיקים ל־45,‏ אחר כך ל־40 וכן הלאה.‏ למרות הבטחותיו של יהוה,‏ הוסיף אברהם לשאול עד שהגיע לעשרה צדיקים.‏ ייתכן שאותה עת טרם הבין עד כמה רחום יהוה.‏ בכל אופן,‏ יהוה נהג עם ידידו ומשרתו אברהם בסבלנות ובענווה ואיפשר לו לפרוק את דאגותיו (‏בראשית י״ח:‏23–33‏)‏.‏

¹² כמה אנשים שנונים ומלומדים יהיו מוכנים להקשיב בסבלנות לאדם בעל אינטליגנציה נמוכה בהרבה משלהם?‏c זהו ביטוי לענוותו של אלוהינו.‏ כמו כן,‏ באותה שיחה ראה אברהם בפועל כי יהוה ”‏סבלן”‏ (‏שמות ל״ד:‏6‏,‏ הערת שוליים)‏.‏ מאחר שכנראה הבין כי אין לו זכות לפקפק במהלכיו של האל העליון,‏ התחנן אברהם פעמיים:‏ ”‏יהוה,‏ אל נא יבער כעסך,‏ והרשה לי לדבר”‏ (‏בראשית י״ח:‏30,‏ 32‏)‏.‏ כמובן,‏ לא חרה ליהוה.‏ אכן יהוה ניחן ב”‏ענווה הנובעת מחוכמה”‏.‏

יהוה אל סביר

13.‏ מה משמעות המונח במקרא המתורגם לסבירות,‏ ומדוע נכון לומר זאת על יהוה?‏

¹³ ענוותו של יהוה באה לידי ביטוי בתכונה יפה נוספת ‏— תכונת הסבירות.‏ למרבה הצער,‏ תכונה זו נעדרת מקרב בני אדם לא־מושלמים.‏ לא זו בלבד שיהוה מוכן להקשיב לברואיו התבוניים,‏ הוא אף מוכן לבוא לקראתם כל עוד לא מדובר בהפרת עקרונותיו הצודקים.‏ משמעותו המילולית של המונח במקרא המתורגם בתרגום עולם חדש לסבירות היא ”‏ותרנות”‏.‏ גם תכונה זו היא ממאפייניה של חוכמת אלוהים.‏ ביעקב ג׳:‏17 נאמר:‏ ”‏החוכמה אשר ממעל.‏.‏.‏ סבירה”‏.‏ במה מתבטאת סבירותו של יהוה כליל החוכמה?‏ קודם כול,‏ הוא סתגלן.‏ זכור שעצם השם יהוה מורה על כך שאלוהים נהיה מה שעליו להיות למימוש מטרותיו (‏שמות ג׳:‏14‏)‏.‏ האין בזה עדות לסתגלנות ולסבירות?‏

14,‏ 15.‏ מה לומדים אנו על חלקו השמימי של ארגון יהוה מן החזון שראה יחזקאל בדבר מרכבתו של יהוה,‏ ובמה שונה ארגון זה מארגונים עולמיים?‏

¹⁴ קיים קטע מקראי מרשים המסייע לנו להבין על קצה המזלג את סתגלנותו של יהוה.‏ ליחזקאל הנביא נגלה חזון על חלקו השמימי של ארגון יהוה,‏ המורכב מיצוריו הרוחניים.‏ הוא ראה מרכבה אדירת ממדים — ”‏רכב”‏ של יהוה הנתון בכל עת בשליטתו.‏ מעניין לציין את אופן תנועתה.‏ לאופניה הענקיים ארבעה גבים מלאי עיניים כדי שיוכלו להביט לכל עבר ולשנות את כיוון נסיעתם בִּן רגע בלי לעצור או לנטות.‏ מרכבה ענקית זו אינה נעה בכבדות כמו רכב מסורבל מעשה ידי אדם.‏ היא נעה במהירות האור ומסוגלת לפנות בזוויות ישרות (‏יחזקאל א׳:‏1,‏ 14–28‏)‏.‏ ארגון יהוה,‏ כמו הריבון הכול יכול השולט בו,‏ הינו סתגלן ביותר ומגיב היטב לשינויים ולצרכים משתנים בהתאם למתבקש.‏

¹⁵ לאדם לא נותר אלא לנסות לחקות סתגלנות זו.‏ בני אנוש וארגוניהם מתאפיינים במקרים רבים בקשיחות מאשר בסתגלנות,‏ בחוסר סבירות מאשר בגמישות.‏ הנה דוגמה:‏ מכלית ענק או רכבת משא נראות מרשימות בגודלן ובעוצמתן.‏ אך האם מסוגלות הן להגיב לשינויים פתאומיים?‏ אם ניצב מכשול כלשהו על המסילה בשעה שהרכבת דוהרת,‏ אין לה אפשרות לסטות ממסלולה.‏ קשה לה גם לעצור עצירת חירום.‏ לרכבת משא כבדה נדרשים קרוב לשני קילומטרים לעצירה סופית מרגע הפעלת הבלמים.‏ בדומה לכך,‏ מכלית ענק עשויה להמשיך בתנועתה שמונה קילומטרים נוספים אחרי דימום המנועים.‏ גם אם המנועים יועברו להילוך אחורי,‏ תמשיך המכלית להתקדם עוד שלושה קילומטרים.‏ הוא הדין בארגוני אנוש הנוטים לקשיחות ולחוסר סבירות.‏ רבים בשל גאוותם אינם מוכנים להסתגל לשינויים ולנסיבות משתנות.‏ נוקשות כזו הובילה לפשיטות רגל של חברות ולנפילת ממשלות (‏משלי ט״ז:‏18‏)‏.‏ עלינו להיות שמחים שיהוה וארגונו אינם נוהגים כך.‏

כיצד מגלה יהוה את סבירותו

16.‏ כיצד גילה יהוה את סבירותו ביחסו ללוט קודם להשמדתן של סדום ועמורה?‏

¹⁶ נחזור להשמדת סדום ועמורה.‏ מלאך יהוה הורה מפורשות ללוט ולמשפחתו:‏ ”‏הימלט אל האזור ההררי”‏.‏ אולם לוט הביע הסתייגות.‏ ”‏אנא,‏ לא לשם,‏ יהוה!‏”‏ הוא התחנן.‏ מאחר שסבר כי ימצא את מותו אם יימלט אל ההרים,‏ התחנן לוט שיוּתר לו ולמשפחתו להימלט לעיר קרובה ששמה צוֹעַר.‏ המעניין הוא שיהוה התכוון להשמיד את אותה עיר.‏ יתרה מזו,‏ לא היה בסיס לחששותיו של לוט.‏ הרי יהוה יכול היה לוודא שלא יאונה לו כל רע בהרים.‏ אף־על־פי־כן,‏ נענה יהוה לתחנוניו.‏ ‏”‏הנה אתחשב בך גם בדבר הזה,‏ ולא אשמיד את העיר שאתה מדבר עליה”‏,‏ אמר המלאך ללוט (‏בראשית י״ט:‏17–22‏)‏.‏ האין זו עדות להתנהגותו הסבירה של יהוה?‏

17,‏ 18.‏ כיצד הראה יהוה כי הוא אל סביר במגעיו עם אנשי נינווה?‏

¹⁷ יהוה נעתר לחרטה מעומק הלב ותמיד פועל בצדק וברחמים.‏ תן דעתך להשתלשלות האירועים לאחר שיונה הנביא נשלח לעיר האלימה והמרושעת נינווה.‏ יונה צעד ברחובות העיר והכריז מאת אלוהים מסר די פשוט:‏ ”‏בעוד ארבעים יום תיחרב נינווה”‏.‏ בעקבות זאת חל שינוי דרמתי.‏ אנשי נינווה חזרו בתשובה!‏ (‏יונה פרק ג׳‏‏)‏.‏

¹⁸ יהיה זה למועיל אם נשווה בין תגובתו של יהוה לבין זו של יונה.‏ במקרה זה הסתגל יהוה למצב החדש ונהיה לסולח חטאים במקום להיות ”‏איש מלחמה”‏d (‏שמות ט״ו:‏3‏)‏.‏ יונה,‏ לעומת זאת,‏ נהג בחוסר גמישות ובהיעדר רחמים.‏ במקום לשקף את סבירותו של יהוה,‏ הגיב כמו רכבת משא או מכלית ענק.‏ הוא הכריז חורבן,‏ ולכן מבחינתו החורבן חייב היה לבוא!‏ יהוה נהג באורך רוח עם נביאו חסר הסבלנות ולימד אותו שיעור בלתי נשכח בגילוי סבירות ורחמים (‏יונה פרק ד׳‏‏)‏.‏

19.‏ (‏א)‏ מניין לנו שיהוה דורש מאיתנו דרישות סבירות?‏ (‏ב)‏ כיצד הכתוב במשלי י״ט:‏17 מראה שיהוה הוא אדון ’‏טוב וסביר’‏ וכן גם עניו להפליא?‏

¹⁹ בנוסף לכול,‏ יהוה מציב לנו דרישות סבירות.‏ דוד המלך אמר:‏ ”‏הוא יודע היטב כיצד נוצרנו,‏ זוכר כי עפר אנחנו”‏ (‏תהלים ק״ג:‏14‏)‏.‏ יהוה מבין את מגבלותינו ואת חולשותינו טוב יותר מאיתנו.‏ לעולם אין הוא מצפה מאיתנו ציפיות שהן מעבר ליכולתנו.‏ המקרא מצביע על ההבדל בין אדונים ’‏טובים וסבירים’‏ לבין אדונים ”‏שקשה לרצותם”‏ (‏פטרוס א׳.‏ ב׳:‏18‏)‏.‏ מה טיבו של יהוה כאדון?‏ תן דעתך לכתוב במשלי י״ט:‏17‏:‏ ”‏המגלה טוב לב לדל מלווה ליהוה”‏.‏ אין ספק שרק אדון טוב וסביר ישים לב לכל מעשה חסד הנעשה למען הדלים.‏ גדולה מזאת,‏ הפסוק מלמד שבורא היקום רואה עצמו כמי שחייב לבני אדם בשר ודם הגומלים חסדים.‏ הרי לך ענווה מן הסוג העילאי ביותר.‏

20.‏ מניין לנו הביטחון שיהוה שומע את תפילותינו ונענה להן?‏

²⁰ יהוה עניו,‏ מתון וסביר כפי שהיה מאז ומעולם.‏ כשאנו מתפללים מתוך אמונה,‏ הוא מקשיב לנו.‏ ואף שאין הוא שולח מלאכים לדבר אלינו,‏ אין זה אומר שתפילותינו אינן נענות.‏ השליח פאולוס ביקש מאחיו לאמונה להתפלל בעד שחרורו מן הכלא,‏ למען יוכל ’‏לשוב אליהם בהקדם האפשרי’‏ (‏עברים י״ג:‏18,‏ 19‏)‏.‏ מכאן שתפילותינו עשויות להניע את יהוה לפעול בצורה שלא התכוון אליה קודם לכן!‏ (‏יעקב ה׳:‏16‏)‏.‏

21.‏ אילו מסקנות אל לנו להסיק מענוותו של יהוה,‏ ומה עלינו להוקיר?‏

²¹ כמובן,‏ אף לא ביטוי אחד מכל אותם ביטויים לענוותו של יהוה — מתינותו,‏ נכונותו להקשיב,‏ סבלנותו וסבירותו — מעיד שיהוה מתפשר על עקרונותיו הצודקים.‏ אנשי כמורת הנצרות אולי חושבים כי זו התנהגות סבירה מצדם למתן את ערכי הצדק של יהוה כדי לשעשע את אוזני צאן מרעיתם (‏טימותיאוס ב׳.‏ ד׳:‏3‏)‏.‏ אלא שנטיית האדם להתפשר למען תועלת אישית אין לה ולא כלום עם סבירותו של אלוהים.‏ יהוה קדוש,‏ והוא לעולם לא יטמא את אמות המידה הצודקות שלו (‏ויקרא י״א:‏44‏)‏.‏ אם כן,‏ הבה נוקיר את סבירותו של יהוה ונראה בה עדות לענוותו.‏ האינך נרגש מעצם המחשבה שיהוה אלוהים,‏ הישות החכמה ביותר ביקום,‏ הינו עניו מאין כמוהו?‏ זה תענוג לקרוב לאל שלמרות גדולתו מתאפיין גם במתינות,‏ בסבלנות ובסבירות.‏

1–3.‏ כיצד הגיבו שכניו לשעבר של ישוע למשנתו,‏ ומה לא הבינו לגביו?‏

הקהל היה מוכה תדהמה.‏ ישוע הצעיר עמד מולם בבית הכנסת ולימד.‏ הוא לא היה זר להם — הוא גדל בעירם,‏ ובמשך שנים עבד בקרבם כנגר.‏ אולי מקצתם גרו בבתים שישוע סייע בבנייתם או אולי עיבדו את אדמתם במחרשות ובעוּלים שיצר במו ידיו.‏a אך מה תהיה תגובתם למשנתו של אותו נגר לשעבר?‏

² רוב מאזיניו השתוממו ושאלו:‏ ”‏מניין לו החוכמה הזאת?‏”‏ עוד אמרו:‏ ”‏הרי זה בנו של הנגר!‏ ואימו היא מרים”‏ (‏מתי י״ג:‏54–58;‏ מרקוס ו׳:‏1–3‏)‏.‏ למרבה הצער,‏ שכניו לשעבר של ישוע חשבו בינם לבין עצמם,‏ ’‏הנגר הזה הוא סתם תושב מקומי כמונו’‏.‏ למרות החוכמה הגלומה בדבריו,‏ דחו אותו.‏ הם לא ידעו שהחוכמה שחָלק עימם לא היתה מטעמו.‏

³ מניין רכש ישוע חוכמה זו?‏ ”‏הדברים שאני מלמד אינם שלי”‏,‏ אמר,‏ ”‏אלא של שולחי”‏ (‏יוחנן ז׳:‏16‏)‏.‏ השליח פאולוס הסביר כי ישוע ”‏היה לנו לחוכמה מאת אלוהים”‏ (‏קורינתים א׳.‏ א׳:‏30‏)‏.‏ חוכמתו של יהוה מתגלה בבנו,‏ ישוע,‏ עד כדי כך שישוע אמר:‏ ”‏אני והאב אחד אנחנו”‏ (‏יוחנן י׳:‏30‏)‏.‏ הבה נדון בשלושה תחומים שבהם גילה ישוע את ה”‏חוכמה מאת אלוהים”‏.‏

מה לימד ישוע

4.‏ (‏א)‏ מה היה נושא המסר שבפי ישוע,‏ ומדוע היה זה נושא בעל חשיבות עליונה?‏ (‏ב)‏ מדוע הדרכותיו של ישוע היו תמיד מעשיות ותמיד פעלו לטובתם המרבית של מאזיניו?‏

⁴ נראה תחילה מה לימד ישוע.‏ נושא המסר שבפיו היה ”‏הבשורה הטובה על מלכות אלוהים”‏ (‏לוקס ד׳:‏43‏)‏.‏ זה היה נושא בעל חשיבות עליונה בגלל התפקיד שהמלכות נועדה למלא.‏ באמצעות המלכות יקדש יהוה את שמו,‏ יוכיח ששלטונו צודק ויביא ברכות אין קץ לאנושות.‏ בתורתו שילב ישוע הדרכות נבונות לחיי היומיום.‏ הוא הוכיח עצמו כ”‏יועץ נפלא”‏ כלשון הנבואה (‏ישעיהו ט׳:‏6‏)‏.‏ הרי עצתו היתה חייבת להיות פלאית.‏ היה לו ידע מעמיק לגבי דברו ורצונו של אלוהים,‏ הבנה מקיפה של טבע האדם ואהבה עמוקה לבני אדם.‏ ולכן,‏ הדרכותיו פעלו תמיד לטובתם המרבית של מאזיניו.‏ ישוע אמר ”‏דברי חיי עולם”‏,‏ ואכן,‏ מי שישמע בקולו יזכה לישועה (‏יוחנן ו׳:‏68‏)‏.‏

5.‏ מה הם כמה מן הנושאים שכלל ישוע בדרשת ההר?‏

⁵ דרשת ההר היא ביטוי יוצא מן הכלל לחוכמה העילאית בתורתו של ישוע.‏ כדי לשאת דרשה זו המתועדת במתי ה׳:‏3 עד ז׳:‏27 יידרשו 20 דקות בלבד.‏ אך העצות השזורות בה הן בעלות ערך נצחי — הן לא איבדו מתוקפן עד עצם היום הזה.‏ ישוע כלל מגוון נושאים רחב וביניהם,‏ כיצד לשפר את היחסים עם הזולת (‏ה׳:‏23–26,‏ 38–42;‏ ז׳:‏1–5,‏ 12‏)‏,‏ כיצד לשמור על טוהר מוסרי (‏ה׳:‏27–32‏)‏,‏ וכיצד לחיות חיים מלאי תוכן (‏ו׳:‏19–24;‏ ז׳:‏24–27‏)‏.‏ אלא שישוע לא רק אמר למאזיניו כיצד לנהוג בחוכמה;‏ הוא המחיש להם את דבריו בהסברים,‏ בטיעונים משכנעים ובהוכחות.‏

6–8.‏ (‏א)‏ אילו סיבות משכנעות שלא לדאוג נותן ישוע?‏ (‏ב)‏ מניין לנו שעצותיו של ישוע משקפות את החוכמה אשר ממעל?‏

⁶ שים לב,‏ למשל,‏ להדרכתו של ישוע בעניין הדאגה לדברים חומריים,‏ על־פי הכתוב במתי פרק ו׳‏‏.‏ ”‏חידלו להיות מודאגים לגבי חייכם,‏ מה תאכלו או מה תשתו;‏ או לגבי גופכם,‏ מה תלבשו”‏,‏ מייעץ לנו ישוע (‏פסוק 25‏)‏.‏ מזון וביגוד הם צורכי מחייה בסיסיים,‏ ואין זה אלא ברור ומובן שנדאג להשיגם.‏ והנה ישוע אומר לנו ’‏לחדול לדאוג’‏.‏b מדוע?‏

⁷ הקשב לטיעוניו המשכנעים של ישוע.‏ מאחר שיהוה נתן לנו חיים וגוף,‏ הייפלא ממנו לספק לנו מזון וכסות לגופנו?‏ (‏פסוק 25‏)‏ אם אלוהים מספק מזון לציפורים ומלביש את הפרחים בלבוש יפה,‏ על אחת כמה וכמה ידאג הוא לעובדיו מקרב בני האדם!‏ (‏פסוקים 26,‏ 28–30‏)‏ הרי דאגה יתרה היא בכל מקרה חסרת טעם.‏ היא לא תוסיף מאומה על שנות חייו של הדואגc (‏פסוק 27‏)‏.‏ כיצד ניתן להימנע מדאגות?‏ ישוע מורה לנו:‏ הציבו את עבודת יהוה במקום הראשון בחייכם.‏ מי שעושים כן יכולים להיות סמוכים ובטוחים שאביהם שבשמים ’‏יוסיף להם’‏ את כל צורכי מחייתם (‏פסוק 33‏)‏.‏ לבסוף מציג ישוע עצה מעשית ביותר — לחיות כל יום ביומו.‏ למה לנו להוסיף את דאגות המחר לדאגות היום?‏ (‏פסוק 34‏)‏ כמו כן,‏ מדוע לדאוג יתר על המידה לגבי דברים שאולי לעולם לא יקרו?‏ יישום הדרכה נבונה זו יחסוך מאיתנו כאבי לב רבים בעולמנו רווי המתחים.‏

⁸ ברור אפוא,‏ שהעצות שנתן ישוע מעשיות כיום כפי שהיו לפני כ־000,‏2 שנה.‏ האין זו עדות לחוכמה אשר ממעל?‏ טבען של עצות טובות ביותר מפי יועצי אנוש הוא להתיישן,‏ ועד מהרה מתקנים או מחליפים אותן.‏ תורותיו של ישוע,‏ לעומת זאת,‏ עומדות במבחן הזמן.‏ ואין תימה בכך,‏ שהרי אותו פלא יועץ דיבר את ”‏דברי אלוהים”‏ (‏יוחנן ג׳:‏34‏)‏.‏

אופן הוראתו

9.‏ מה אמרו מספר חיילים על הוראתו של ישוע,‏ ומדוע ניתן לומר שלא הגזימו?‏

⁹ תחום שני שבו שיקף ישוע את חוכמת אלוהים הוא אופן הוראתו.‏ יום אחד נשלחו מספר חיילים לעצור את ישוע ושבו בידיים ריקות.‏ הם אמרו:‏ ”‏מעולם לא דיבר איש כמו שמדבר האיש הזה”‏ (‏יוחנן ז׳:‏45,‏ 46‏)‏.‏ והם לא הגזימו.‏ מכל בני האדם שחיו אי פעם,‏ עמד לרשות ישוע,‏ אשר בא ”‏מלמעלה”‏,‏ מאגר עצום של ידע וניסיון (‏יוחנן ח׳:‏23‏)‏.‏ הוא באמת לימד כפי שאיש לא יכול היה ללמד.‏ בחן שתיים משיטותיו של מורה חכם זה.‏

10,‏ 11.‏ (‏א)‏ מדוע אין אנו יכולים שלא להתפעל מן המשלים שסיפר ישוע?‏ (‏ב)‏ מה מאפיין את הסיפורים שסיפר ישוע,‏ ואיזו דוגמה מראה שסיפוריו יעילים להוראה?‏

¹⁰ שימוש יעיל במשלים.‏ הכתוב מוסר:‏ ”‏את כל אלה אמר ישוע להמונים במשלים.‏ למעשה,‏ בלי משל לא דיבר אליהם”‏ (‏מתי י״ג:‏34‏)‏.‏ אין אנו יכולים שלא להתפעל מן היכולת הייחודית שלו ללמד אמיתות עמוקות בעזרת מצבים שגרתיים.‏ חקלאים זורעים זרעים,‏ נשים אופות לחם,‏ ילדים משחקים בשוק,‏ דייגים משליכים רשתות,‏ רועים מחפשים כבשים אובדים — דברים שמאזיניו ראו פעמים רבות.‏ כאשר קושרים בין אמיתות חשובות לבין דברים מוכרים,‏ אותן אמיתות נחרתות בנקל בשכל ובלב (‏מתי י״א:‏16–19;‏ י״ג:‏3–8,‏ 33,‏ 47–50;‏ י״ח:‏12–14‏)‏.‏

¹¹ ישוע הִרבָּה לספר סיפורים קצרים בעלי לקחים מוסריים או רוחניים.‏ הואיל וקל יותר להבין ולזכור סיפורים מאשר מושגים מופשטים,‏ תרמו הסיפורים להנצחת תורתו.‏ בסיפורים רבים תיאר ישוע את אביו במילים ציוריות בלתי נשכחות.‏ למשל,‏ מוסר ההשכל של המשל על הבן האובד ברור כשמש — מי שסר מן הדרך ומביע חרטה אמיתית,‏ מרחם עליו יהוה ומקבל אותו חזרה במאור פנים (‏לוקס ט״ו:‏11–32‏)‏.‏

12.‏ (‏א)‏ כיצד לימד ישוע בעזרת שאלות?‏ (‏ב)‏ כיצד סכר ישוע את פיהם של מתנגדיו?‏

¹² שימוש יעיל בשאלות.‏ ישוע שאל שאלות כדי לגרום למאזיניו להגיע בעצמם למסקנות,‏ לבחון את מניעיהם ולקבל החלטות (‏מתי י״ב:‏24–30;‏ י״ז:‏24–27;‏ כ״ב:‏41–46‏)‏.‏ כאשר ערערו ראשי הדת על כך שסמכותו מאלוהים היא,‏ השיב להם ישוע:‏ ”‏האם הטבילה שהטביל יוחנן הייתה מן השמים או מבני אדם?‏”‏ הם הופתעו מן השאלה ואמרו זה אל זה:‏ ”‏אם נאמר ’‏מן השמים’‏,‏ הוא יאמר,‏ ’‏אם כן,‏ מדוע לא האמנתם לו?‏’‏ אבל האם נעז לומר,‏ ’‏מבני אדם’‏?‏”‏ ראשי הדת ”‏פחדו מן ההמון,‏ כי כולם האמינו שיוחנן אכן היה נביא”‏.‏ לבסוף מציין הכתוב:‏ ”‏השיבו ואמרו לישוע:‏ ’‏איננו יודעים’‏”‏ (‏מרקוס י״א:‏27–33;‏ מתי כ״א:‏23–27‏)‏.‏ בשאלה פשוטה סכר ישוע את פיהם וחשף את לבם הבוגדני.‏

13–15.‏ כיצד הסיפור על השומרוני הטוב מעיד על חוכמתו של ישוע?‏

¹³ ישוע שילב לפעמים בין שיטותיו ושיבץ במשליו שאלות מעוררות מחשבה.‏ יהודי בעל תורה שאל את ישוע מה עליו לעשות כדי לרשת חיי עולם.‏ בתשובה לשאלתו הצביע ישוע על מצוות התורה לאהוב את אלוהים ואת הרֵע.‏ מאחר שרצה להמציא הצדק לעצמו,‏ שאל האיש:‏ ”‏מיהו רעי?‏”‏ ישוע השיב על כך בסיפור.‏ יהודי אחד הותקף בידי שודדים,‏ והם עזבוהו מוטל בין מוות לחיים.‏ בדרך עברו שני יהודים,‏ הראשון כהן ואחריו לוי.‏ שניהם התעלמו ממנו.‏ לאחר מכן הגיע למקום שומרוני אחד,‏ ונכמרו רחמיו על הפצוע.‏ הוא טיפל בפצעיו בעדינות ונשא אותו באהבה אל פונדק כדי שיוכל שם לשוב לאיתנו.‏ בסוף הסיפור שאל ישוע את הבקי בתורה:‏ ”‏מה דעתך,‏ מי מבין השלושה היה לרע לאיש שנפל בידי השודדים?‏”‏ לאיש לא היתה ברירה אלא לומר:‏ ”‏זה שנהג עימו ברחמים”‏ (‏לוקס י׳:‏25–37‏)‏.‏

¹⁴ כיצד מעיד הסיפור על חוכמתו של ישוע?‏ בימיו ייחסו היהודים את המונח ”‏רֵע”‏ אך ורק למי שקיימו את מסורותיהם — ודאי שלא לשומרונים (‏יוחנן ד׳:‏9‏)‏.‏ אילו היה ישוע מספר שהנשדד היה שומרוני וגומל החסד יהודי,‏ האם היה בזה כדי להפריך את אותה דעה קדומה?‏ ברוב חוכמתו סיפר ישוע שדווקא היה זה שומרוני שטיפל בעדינות ביהודי.‏ כמו כן,‏ שים לב לשאלה ששאל ישוע בסוף הסיפור.‏ הוא מיקד את תשומת הלב במונח ”‏רֵע”‏.‏ בעל התורה שאל במילים אחרות:‏ ’‏מי ראוי לאהבתי?‏’‏ ואילו ישוע שאל:‏ ”‏מה דעתך,‏ מי מן השלושה היה רֵע?‏”‏ ישוע לא התמקד במי שזכה לרחמים,‏ בנשדד,‏ אלא בזה שגילה רחמים,‏ בשומרוני.‏ רֵע אמיתי נוקט יוזמה ונוהג באהבה באחרים בלי תלות ברקע האתני שלהם.‏ היש דרך יעילה יותר להבליט את הנקודה?‏

¹⁵ אין תימה בכך שהמונים השתוממו על אופן הוראתו ונמשכו אליו (‏מתי ז׳:‏28,‏ 29‏)‏.‏ פעם אחת נותרו עימו ”‏המון עם רב”‏ במשך שלושה ימים בלי שיבוא מספיק מזון אל פיהם!‏ (‏מרקוס ח׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏

אורח חייו

16.‏ כיצד הראה ישוע מתוך התנהגותו שחוכמת אלוהים מכוונת את צעדיו?‏

¹⁶ תחום שלישי שבו שיקף ישוע את חוכמת יהוה היה אורח חייו.‏ החוכמה באה לידי ביטוי במעשים.‏ ”‏מי מביניכם חכם?‏”‏ שאל התלמיד יעקב.‏ ואז השיב על שאלתו שלו:‏ ’‏יראה נא זאת בהתנהגותו הטובה’‏ (‏יעקב ג׳:‏13‏)‏.‏ מתוך התנהגותו של ישוע ניכר היה שחוכמת אלוהים מכוונת את צעדיו.‏ נדון בכמה מקרים הממחישים את שיקול דעתו באורח חייו ובמגעיו עם הזולת.‏

17.‏ מניין לנו שישוע ניחן באיזון מושלם?‏

¹⁷ האם שמת לב שאנשים חסרי שיקול דעת נוטים לקיצוניות?‏ כן,‏ יש צורך בחוכמה כדי להיות מאוזן.‏ כמי ששיקף את חוכמת אלוהים ניחן ישוע באיזון מושלם.‏ הדברים הרוחניים קדמו לכל דבר אחר בחייו.‏ הוא היה עסוק ראשו ורובו בהכרזת הבשורה הטובה.‏ ”‏לשם כך באתי”‏,‏ אמר (‏מרקוס א׳:‏38‏)‏.‏ דברים חומריים לא עמדו,‏ כמובן,‏ בראש מעייניו;‏ ונראה כי לא היה ברשותו רכוש רב (‏מתי ח׳:‏20‏)‏.‏ יחד עם זאת,‏ הוא לא היה סגפן.‏ בדומה לאביו,‏ ”‏האל המאושר”‏,‏ היה ישוע אדם מלא שמחה,‏ והוא תרם לשמחתם של אחרים (‏טימותיאוס א׳.‏ א׳:‏11;‏ ו׳:‏15‏)‏.‏ כשנכח במסיבת חתונה — אירוע המתאפיין במוסיקה,‏ שירה ושמחה — הוא לא העכיר את האווירה.‏ כשאזל היין,‏ הפך מים ליין משובח,‏ משקה ”‏המשמח לבב אנוש”‏ (‏תהלים ק״ד:‏15;‏ יוחנן ב׳:‏1–11‏)‏.‏ ישוע נענה פעמים רבות כשהזמינו אותו לארוחה,‏ ולא אחת ניצל הזדמנויות אלו כדי ללמד (‏לוקס י׳:‏38–42;‏ י״ד:‏1–6‏)‏.‏

18.‏ כיצד הראה ישוע שיקול דעת מושלם במגעיו עם תלמידיו?‏

¹⁸ ישוע הראה שיקול דעת מושלם במגעיו עם אחרים.‏ הוא הבין את טבע האדם,‏ והבנה זו איפשרה לו לראות את תלמידיו באור נכון.‏ הוא ידע היטב שאין הם מושלמים.‏ למרות זאת,‏ הבחין במעלותיהם.‏ הוא ראה את הפוטנציאל הגלום באותם אנשים שמשך יהוה (‏יוחנן ו׳:‏44‏)‏.‏ חרף חסרונותיהם,‏ הביע ישוע את נכונותו לתת בהם אמון.‏ כביטוי לכך,‏ האציל על תלמידיו אחריות כבדה.‏ הוא הטיל עליהם את המשימה לבשר את הבשורה הטובה והאמין בלב ונפש כי הם מסוגלים להשלים את המשימה (‏מתי כ״ח:‏19,‏ 20‏)‏.‏ ספר מעשי השליחים מעיד על כך שהם אכן ביצעו נאמנה את התפקיד שהטיל עליהם ישוע (‏מעשי השליחים ב׳:‏41,‏ 42;‏ ד׳:‏33;‏ ה׳:‏27–32‏)‏.‏ אם כן,‏ היה זה צעד חכם מצד ישוע לבטוח בהם.‏

19.‏ כיצד הראה ישוע ש’‏עניו הוא ושפל רוח’‏?‏

¹⁹ כפי שראינו בפרק כ׳‏‏,‏ המקרא קושר ענווה ומתינות לחוכמה.‏ יהוה הוא,‏ כמובן,‏ הדוגמה הנעלה בכך.‏ אך מה לגבי ישוע?‏ מחמם את הלב לראות את הענווה שגילה ישוע במגעיו עם תלמידיו.‏ מעצם היותו אדם מושלם היו הם נחותים ממנו.‏ אבל הוא לא זילזל בהם ומעולם לא חיפש לתת להם את ההרגשה שהם נחותים או לא־יוצלחים.‏ היפוכו של דבר:‏ הוא התחשב במגבלותיהם ובחסרונותיהם ונהג עימם באורך רוח (‏מרקוס י״ד:‏34–38;‏ יוחנן ט״ז:‏12‏)‏.‏ האין זה משמעותי שאפילו ילדים חשו בנוח בחברתו?‏ אין ספק שהם נמשכו אליו כי הבחינו ש’‏עניו הוא ושפל רוח’‏ (‏מתי י״א:‏29;‏ מרקוס י׳:‏13–16‏)‏.‏

20.‏ כיצד הראה ישוע את סבירותו במגעיו עם נוכרייה שבתה היתה אחוזת שד?‏

²⁰ ישוע שיקף את ענוותו של אלוהים בדרך חשובה נוספת.‏ הוא היה סביר וגמיש ונהג ברחמים כשהיה יסוד מוצדק לכך.‏ לדוגמה,‏ אשה נוכרייה התחננה לפניו שירפא את בתה שהיתה מעונה מאוד על־ידי שד.‏ בשלוש דרכים שונות הראה ישוע שאין לו כוונה לרפא אותה — תחילה לא השיב לה;‏ שנית,‏ אמר לה מפורשות כי לא נשלח אל הנוכרים אלא אל היהודים;‏ ושלישית,‏ נתן לה דוגמה שהבהירה לה בעדינות את אותה נקודה.‏ למרות הכול,‏ האשה לא הרפתה ובזאת העידה על אמונה יוצאת מגדר הרגיל.‏ כיצד הגיב ישוע לאור הנסיבות המיוחדות?‏ הוא עשה בדיוק את ההיפך ממה שאמר מלכתחילה.‏ הוא ריפא את בתה של האשה (‏מתי ט״ו:‏21–28‏)‏.‏ האין זו עדות לענווה עילאית?‏ וזכור,‏ הענווה מונחת ביסודה של חוכמת אמת.‏

21.‏ מדוע עלינו להשתדל לחקות את אישיותו,‏ את סגנון דיבורו ואת אורחותיו של ישוע?‏

²¹ עלינו להיות אסירי תודה על כך שספרי הבשורה מציגים בפנינו את דבריו ומעשיו של החכם באדם!‏ אל נשכח שישוע היה השתקפות מושלמת של אביו.‏ כדי לטפח את החוכמה אשר ממעל עלינו לחקות את אישיותו,‏ את מוצא פיו ואת אורחותיו של ישוע.‏ בפרק הבא נראה כיצד ניתן ליישם את חוכמת אלוהים.‏

1–3.‏ (‏א)‏ כיצד גילה שלמה חוכמה בלתי רגילה במחלוקת סביב זהות האֵם?‏ (‏ב)‏ מה מבטיח יהוה לתת לנו,‏ ואילו שאלות מתעוררות?‏

זה היה מקרה קשה — שתי נשים רבו על תינוק.‏ הן חיו באותו בית ושתיהן ילדו בן בהפרש של מספר ימים בלבד.‏ אחד הבנים מת,‏ וכל אחת מהן טענה שהיא אמו של התינוק החי.‏a לא היו בנמצא עדי ראייה.‏ סביר להניח שהפרשה הגיעה לערכאות הנמוכות אך לא באה על פתרונה.‏ לבסוף,‏ הובא העניין בפני שלמה מלך ישראל.‏ האם יעלה בידו לחשוף את האמת?‏

² לאחר שהקשיב קמעה לוויכוח בין הנשים,‏ ביקש שלמה חרב.‏ אחר כך ציווה למראית עין שיבתרו את הילד לשניים,‏ ושכל אשה תקבל חצי.‏ מייד התחננה האם האמיתית בפני המלך שיתן את היילוד — את בנה היקר — לאשה השנייה.‏ ואילו האשה השנייה עמדה על כך שיחתכו את הילד.‏ כעת נחשפה האמת לעיני שלמה.‏ הוא ידע מהי חמלת אֵם כלפי ילד היוצא מרחמה,‏ והשתמש בידע זה כדי ליישב את העניין.‏ תאר לעצמך את ההקלה שחשה האֵם כשנתן לה שלמה את התינוק ואמר:‏ ”‏היא אמו”‏ (‏מלכים א׳.‏ ג׳:‏16–27‏)‏.‏

³ חוכמה בלתי רגילה,‏ לא כן?‏ כששמעו העם את משפט המלך נתמלאו יראה,‏ ”‏כי ראו שחוכמת אלוהים הייתה בקרבו”‏.‏ כן,‏ חוכמת שלמה היתה מתת אלוהים.‏ יהוה העניק לו ”‏לב חכם ונבון”‏ (‏מלכים א׳.‏ ג׳:‏12,‏ 28‏)‏.‏ אך מה לגבינו?‏ היכולים גם אנו לזכות לחוכמה מאת אלוהים?‏ כן,‏ משום שבהשראת הרוח כתב שלמה:‏ ”‏יהוה נותן חוכמה”‏ (‏משלי ב׳:‏6‏)‏.‏ יהוה מבטיח לתת חוכמה — היכולת להשתמש נכונה בידע,‏ בבינה ובחוש ההבחנה — למי שמבקשים זאת מכל הלב.‏ כיצד ניתן לקנות את החוכמה אשר ממעל?‏ וכיצד נוכל להגשים אותה בחיי המעשה?‏

‏”‏קנה חוכמה”‏ — כיצד?‏

4–7.‏ ציין ארבע דרישות שצריך לעמוד בהן כדי לקנות חוכמה.‏

⁴ האם נחוצה לנו אינטליגנציה גבוהה או השכלה גבוהה כדי לקבל חוכמה מאת אלוהים?‏ לא.‏ יהוה מוכן לחלוק איתנו את חוכמתו בלי תלות ברקע או בהשכלה שלנו (‏קורינתים א׳.‏ א׳:‏26–29‏)‏.‏ אך עלינו לנקוט את היוזמה,‏ שהרי המקרא מאיץ בנו ’‏לקנות חוכמה’‏ (‏משלי ד׳:‏7‏)‏.‏ כיצד ניתן לעשות זאת?‏

⁵ ראשית,‏ יש לירוא את יהוה.‏ ”‏יראת יהוה היא תחילת חוכמה”‏,‏ נאמר במשלי ט׳:‏10‏.‏ כלומר,‏ זה הצעד הראשון בדרך לרכישת חוכמה.‏ יראת אלוהים היא היסוד של חוכמת אמת.‏ מדוע?‏ זכור שחוכמה כרוכה ביכולת להשתמש נכונה בידע.‏ יראת אלוהים אין משמעה להירתע מפניו באימה,‏ אלא להשתחוות לפניו ביראת כבוד ובביטחון.‏ יראה כזו היא יראה בריאה ומשמשת כוח מניע רב עוצמה.‏ היא מניעה אותנו לחיות את חיינו בהתאם לדעת רצונו ודרכיו.‏ אין קו פעולה חכם מזה,‏ שכן אמות המידה של יהוה מצמיחות תועלת מרבית למי שחי על־פיהן.‏

⁶ שנית,‏ עלינו להיות ענווים וצנועים.‏ לא תיתכן חוכמה מאת אלוהים ללא ענווה וצניעות (‏משלי י״א:‏2‏)‏.‏ מדוע?‏ אם אנו ענווים וצנועים,‏ נהיה מוכנים להודות שאין לנו כל התשובות,‏ שהדעות שלנו לא תמיד נכונות ושעלינו להכיר את עמדתו של יהוה בנושאים שונים.‏ אלוהים ”‏אלוהים מתנגד ליהירים”‏,‏ אך הוא שמח לתת חוכמה לענווים (‏יעקב ד׳:‏6‏)‏.‏

⁷ גורם חיוני שלישי הוא לימוד דברו הכתוב של אלוהים.‏ חוכמת יהוה מתגלה בדברו.‏ כדי לרכוש חוכמה זו,‏ עלינו לשנס מותניים ולחפור במקרא (‏משלי ב׳:‏1–5‏)‏.‏ דרישה רביעית היא תפילות.‏ אם אנו מבקשים מאלוהים מעומק הלב חוכמה,‏ הוא יתן לנו אותה בנדיבות (‏יעקב א׳:‏5‏)‏.‏ תפילותינו אליו שרוחו תעזור לנו יפלו על אוזניים קשובות,‏ ורוחו תאפשר לנו למצוא את המטמונים בדברו.‏ האוצרות הללו יעזרו לנו לפתור בעיות,‏ להתרחק מסכנות ולהחליט החלטות נבונות (‏לוקס י״א:‏13‏)‏.‏

8.‏ אם יש לנו חוכמת אלוהים,‏ כיצד תבוא היא לידי ביטוי?‏

⁸ כפי שצויין בפרק י״ז‏,‏ חוכמת יהוה היא חוכמה מעשית.‏ לפיכך,‏ אם יש לנו חוכמת אלוהים,‏ תבוא היא לידי ביטוי בהתנהגותנו.‏ התלמיד יעקב תיאר את פירותיה של חוכמת אלוהים וכתב:‏ ”‏החוכמה אשר ממעל היא קודם כול טהורה,‏ אחרי כן אוהבת שלום,‏ סבירה,‏ נכונה לציית,‏ מלאה רחמים ופרי טוב,‏ ואין עימה משוא פנים וצביעות”‏ (‏יעקב ג׳:‏17‏)‏.‏ בשעה שנדון בכל אחד מהיבטיה של חוכמת אלוהים,‏ מוטב שנשאל את עצמנו,‏ ’‏האם אני מיישם את החוכמה אשר ממעל?‏’‏

‏”‏היא קודם כול טהורה,‏ אחרי כן אוהבת שלום”‏

9.‏ מה הכוונה להיות טהור,‏ ומדוע הולם הדבר שהטוהר הוא הראשון ברשימת מאפייני החוכמה?‏

⁹ ‏”‏היא קודם כול טהורה”‏.‏ הטוהר צריך להיות חיצוני ופנימי גם יחד.‏ המקרא קושר את החוכמה ללב.‏ אלא שחוכמת אלוהים לא תימצא בלב הטמא במחשבות,‏ בתשוקות ובמניעים מרושעים (‏משלי ב׳:‏10;‏ מתי ט״ו:‏19,‏ 20‏)‏.‏ לעומת זאת,‏ אם לבנו טהור — עד כמה שניתן כבני אדם לא־מושלמים — כי אז ’‏נסור מרע ונעשה טוב’‏ (‏תהלים ל״ז:‏27;‏ משלי ג׳:‏7‏)‏.‏ הולם אפוא,‏ שהטוהר הוא הראשון ברשימת מאפייני החוכמה.‏ הרי אם אין אנו טהורים מבחינה מוסרית ורוחנית,‏ כיצד נוכל לגלות את יתר מאפייניה של החוכמה אשר ממעל?‏

10,‏ 11.‏ (‏א)‏ מדוע חשוב להיות רודפי שלום?‏ (‏ב)‏ כיצד תוכל להוכיח שאתה אדם שוחר שלום אם נראה לך שפגעת באחיך לאמונה?‏ (‏ראה הערת שוליים.‏)‏

¹⁰ ‏”‏אחרי כן אוהבת שלום”‏.‏ חוכמת אלוהים מניעה אותנו לרדוף שלום,‏ שהוא אחד ממרכיביו של פרי הרוח (‏גלטים ה׳:‏22‏)‏.‏ אנו משתדלים שלא לנתק את ’‏קשר השלום’‏ המאחד את עם יהוה (‏אפסים ד׳:‏3‏)‏.‏ אנו עושים כמיטב יכולתנו להשכין שלום במקום שבו הופר.‏ מדוע חשוב הדבר?‏ המקרא אומר:‏ ’‏המשיכו לחיות בשלום,‏ ואלוהי האהבה והשלום יהיה איתכם’‏ (‏קורינתים ב׳.‏ י״ג:‏11‏)‏.‏ לכן,‏ כל עוד אנו חיים בשלום,‏ אלוהי השלום יהיה עימנו.‏ היחס שלנו כלפי אחינו לאמונה משפיע ישירות על יחסינו עם יהוה.‏ כיצד נוכל לרדוף שלום ביתר שאת?‏ הנה דוגמה.‏

¹¹ מה עליך לעשות אם נראה לך שפגעת באחיך לאמונה?‏ ישוע אמר:‏ ”‏אם תביא את קורבנך אל המזבח ושם תיזכר כי לאחִיך דבר נגדך,‏ עזוב את קורבנך לפני המזבח ולך משם.‏ תחילה התפייס עם אחיך,‏ ואחר כך חזור,‏ והקרב את קורבנך”‏ (‏מתי ה׳:‏23,‏ 24‏)‏.‏ כדי ליישם את העצה עליך לפנות מיוזמתך אל אחיך.‏ ומה המטרה?‏ להתפייס עימו.‏b לשם כך,‏ עליך להכיר ברגשותיו הפגועים ולא להתכחש להם.‏ סביר להניח שאם תיגש אליו במטרה לעשות שלום ותשמור על גישה זו,‏ ניתן יהיה לסלק אי־הבנות,‏ להתנצל כראוי ולקבל את מחילתו.‏ מאמציך הרבים להשכין שלום מעידים על כך שחוכמת אלוהים מכוונת אותך.‏

‏”‏סבירה,‏ נכונה לציית”‏

12,‏ 13.‏ (‏א)‏ מה משמעות המילה המתורגמת ל”‏סבירה”‏ ביעקב ג׳:‏17‏?‏ (‏ב)‏ כיצד נוכל להראות שאנו אנשים סבירים?‏

¹² ‏”‏סבירה”‏.‏ מה משמע הדבר להיות סביר?‏ על־פי חוקרי מקרא,‏ המילה היוונית המקורית המתורגמת ל”‏סבירה”‏ ביעקב ג׳:‏17 קשה לתרגום.‏ היא טומנת בחובה את הרעיון של ותרנות.‏ מונח זה מתורגם בתרגומים אחרים ל”‏עדין”‏,‏ ”‏סובלני”‏ ו”‏מתחשב”‏.‏ כיצד נוכל להראות שאנו מיישמים מאפיין זה של החוכמה אשר ממעל?‏

¹³ ”‏סבירותכם תיוודע נא לכל אדם”‏,‏ אומר הכתוב בפיליפים ד׳:‏5‏.‏ בתרגום אחד לאנגלית נאמר:‏ ”‏עשו לכם שם של אנשים סבירים”‏ (‏הברית החדשה באנגלית מודרנית,‏ מאת ב.‏ פיליפס)‏.‏ שים לב שלא מה שאנו חושבים על עצמנו הוא הקובע;‏ מה שנחשב הוא כיצד אחרים רואים אותנו,‏ איזה שם עשינו לעצמנו.‏ האדם הסביר אינו מדקדק על קוצו של יוד ואינו תובע שהכול ייעשה בדרכו.‏ תחת זאת,‏ הוא מוכן להקשיב לאחרים ולהתאים את עצמו לרצונותיהם במקרה שזה הדבר הנכון לעשותו.‏ הוא גם עדין ואינו קשוח ומחמיר במגעיו עם אחרים.‏ תכונה זו חיונית לכל המשיחיים ועל אחת כמה וכמה לזקני־קהילה.‏ עדינות היא תכונה מושכת,‏ ובזכותה נעשים הזקנים לנגישים (‏תסלוניקים א׳.‏ ב׳:‏7,‏ 8‏)‏.‏ מן הראוי שכל אחד מאיתנו ישאל את עצמו,‏ ’‏האם אני ידוע כאדם מתחשב,‏ גמיש ועדין?‏’‏

14.‏ כיצד נוכל להראות שאנו ’‏נכונים לציית’‏?‏

¹⁴ ‏”‏נכונה לציית”‏.‏ המילה היוונית המתורגמת ל”‏נכונה לציית”‏ היא מילה יחידאית בכתבי־הקודש המשיחיים.‏ על־פי חוקר אחד,‏ מילה זו ”‏קשורה על־פי־רוב למשמעת צבאית”‏.‏ היא מקפלת בתוכה את הרעיון להיות ”‏קל לשכנוע”‏ ו”‏צייתן”‏.‏ מי שהחוכמה אשר ממעל היא נר לרגלו נכנע מרצון לכתוב במקרא.‏ אין הוא מסוג האנשים המקובעים בהחלטה כלשהי ושאינם מוכנים לתת לעובדות סותרות להזיז אותם מעמדתם כהוא זה.‏ אדרבה,‏ איש זה מוכן לחולל שינויים אם מציגים בפניו ראיות מקראיות ברורות,‏ שלפיהן עמדתו או מסקנותיו היו מוטעות.‏ האם כך אתה מצטייר בעיני אחרים?‏

‏”‏מלאה רחמים ופרי טוב”‏

15.‏ מה הם רחמים,‏ ומדוע יאה ש”‏רחמים”‏ ו”‏פרי טוב”‏ מוזכרים בכפיפה אחת ביעקב ג׳:‏17‏?‏

¹⁵ ‏”‏מלאה רחמים ופרי טוב”‏.‏c רחמים הם מרכיב חשוב בחוכמה אשר ממעל,‏ שהרי נאמר שחוכמה זו ‏”‏מלאה רחמים”‏.‏ שים לב ש”‏רחמים”‏ ו”‏פרי טוב”‏ מוזכרים בכפיפה אחת,‏ וכך יאה.‏ הסיבה היא שבמקרא רחמים הם בדרך כלל דאגה מעשית לאחרים,‏ חמלה המניבה יבול עשיר של מעשי חסד.‏ ספר עיון אחד מגדיר את המילה רחמים כ”‏תחושה של צער על סבלו של אחר והניסיון לפעול בנידון”‏.‏ לפיכך,‏ חוכמת אלוהים אינה קרה,‏ חסרת רגש ואקדמית.‏ זו חוכמה חמה,‏ לבבית ורגישה.‏ כיצד נוכל להראות שאנו מלאי רחמים?‏

16,‏ 17.‏ (‏א)‏ מה מניע אותנו,‏ מלבד אהבתנו לאלוהים,‏ להשתתף בפעילות ההטפה,‏ ומדוע?‏ (‏ב)‏ באילו דרכים ניתן להראות שאנו מלאי רחמים?‏

¹⁶ אין ספק שאחת הדרכים החשובות לעשות כן היא לחלוק את הבשורה הטובה של מלכות אלוהים עם אחרים.‏ מה מניע אותנו לבצע מלאכה זו?‏ אהבה לאלוהים היא המניע העיקרי.‏ אנו מונעים גם על־ידי רחמים או חמלה כלפי הזולת (‏מתי כ״ב:‏37–39‏)‏.‏ רבים כיום ”‏פצועים ועזובים כצאן ללא רועה”‏ (‏מתי ט׳:‏36‏)‏.‏ רועי כזב דתיים מזניחים אותם או מעוורים את עיניהם מבחינה רוחנית.‏ עקב כך,‏ אין הם מכירים את ההדרכה הנבונה המצויה בדבר־אלוהים ואת הברכות שתרעיף בקרוב המלכות על כדור־הארץ.‏ אנו חושבים על הצרכים הרוחניים של רעינו,‏ וחמלתנו מעומק הלב מניעה אותנו לעשות כל שביכולתנו כדי לספר להם על מטרתו האוהבת של יהוה.‏

¹⁷ באילו דרכים נוספות ניתן להראות שאנו מלאי רחמים?‏ זכור את משלו של ישוע על השומרוני שמצא עובר אורח מוטל בצדי הדרך לאחר שנשדד והוכה.‏ הוא נתמלא חמלה ו”‏נהג עימו ברחמים”‏ — הוא חבש את פצעיו וטיפל בו (‏לוקס י׳:‏29–37‏)‏.‏ האין זה ממחיש שרחמים כרוכים במתן עזרה מעשית לנזקקים?‏ המקרא מורה לנו ’‏להיטיב עם כל אדם,‏ ובייחוד עם בני אמונתנו’‏ (‏גלטים ו׳:‏10‏)‏.‏ הנה כמה אפשרויות.‏ אח קשיש לאמונה אולי זקוק להסעה הלוך וחזור כדי להגיע לאסיפות.‏ אלמנה בקהילה זקוקה לתיקונים בביתה (‏יעקב א׳:‏27‏)‏.‏ אדם שרפו ידיו ישמח לשמוע ”‏מילה טובה”‏ שתרומם את רוחו (‏משלי י״ב:‏25‏)‏.‏ הבעת רחמים בדרכים אלו מעידה על כך שאנו מיישמים את החוכמה אשר ממעל.‏

‏”‏אין עימה משוא פנים וצביעות”‏

18.‏ מה עלינו להשתדל לעקור מלבנו אם אנו מודרכים על־פי החוכמה אשר ממעל,‏ ומדוע?‏

¹⁸ ‏”‏אין עימה משוא פנים”‏.‏ חוכמת אלוהים מתעלה על דעות קדומות גזעניות וגאווה לאומית.‏ אם אנו מודרכים על־פי חוכמה זו,‏ הרי שאנו משתדלים לעקור מלבנו כל נטייה למשוא פנים (‏יעקב ב׳:‏9‏)‏.‏ לא ניתן יחס מועדף לאחרים בשל השכלתם,‏ מצבם הכלכלי ואחריותם הקהילתית;‏ ולא נזלזל באחינו לאמונה גם אם הם נראים לנו אנשים פשוטים מאוד.‏ אם יהוה מעניק להם את אהבתו,‏ עלינו לראות בהם כראויים לאהבתנו אנו.‏

19,‏ 20.‏ (‏א)‏ מה הרקע של המילה היוונית ל”‏צבוע”‏?‏ (‏ב)‏ כיצד אנו מגלים ”‏אהבת אחים שאין עימה צביעות”‏,‏ ומדוע חשוב הדבר?‏

¹⁹ ‏”‏אין עימה.‏.‏.‏ צביעות”‏.‏ המילה היוונית ל”‏צבוע”‏ עניינה ב”‏שחקן המגלם תפקיד”‏.‏ בימי קדם חבשו השחקנים היוונים והרומים מסכות גדולות במהלך ההצגה.‏ לפיכך,‏ המילה היוונית ל”‏צבוע”‏ חלה על אדם המעמיד פנים,‏ על מתחזה.‏ מן הראוי שמאפיין זה של חוכמת אלוהים יתבטא לא רק ביחס כלפי אחינו לאמונה אלא גם בדעה שגיבשנו עליהם.‏

²⁰ השליח פטרוס ציין שה’‏ציות לאמת’‏ צריך להוביל ל”‏אהבת אחים שאין עימה צביעות”‏ (‏פטרוס א׳.‏ א׳:‏22‏)‏.‏ אל לנו לאהוב את אחינו למראית עין.‏ איננו חובשים מסכות או מגלמים תפקידים כדי להוליך שולל.‏ אהבתנו חייבת להיות אמיתית ומעומק הלב.‏ אם כך תהא אהבתנו,‏ נרכוש את אמונם של אחינו לאמונה משום שהם ידעו שפנימיותנו כחיצוניותנו.‏ כנות זו סוללת את הדרך ליחסים גלויים וכנים בין המשיחיים ותורמת ליצירת אווירה של אמון בקהילה.‏

‏”‏נצור תושייה”‏

21,‏ 22.‏ (‏א)‏ איזה קו פעולה שנקט שלמה מעיד על כך שהוא לא נצר את חוכמתו?‏ (‏ב)‏ כיצד נוכל לנצור חוכמה,‏ ואיזו תועלת תצמח לנו מכך?‏

²¹ חוכמת אלוהים היא מתנה מאת יהוה שיש לשמור אותה מכל משמר.‏ שלמה אמר:‏ ”‏בני,‏ .‏.‏.‏ נצור תושייה וכושר חשיבה”‏ (‏משלי ג׳:‏21‏)‏.‏ שלמה נותר חכם כל עוד שמר על לב צייתן.‏ אלא שלעת זִקנה היטו נשותיו הנוכריות הרבות את לבבו הרחק מעבודת יהוה הטהורה (‏מלכים א׳.‏ י״א:‏1–8‏)‏.‏ אחריתו של שלמה ממחישה שידע הינו כקליפת השום אם לא נשתמש בו כהלכה.‏

²² כיצד נוכל לנצור תושייה?‏ עלינו לקרוא דרך קבע את המקרא ואת הפרסומים המקראיים שמספק ”‏העבד הנאמן והנבון‏”‏,‏ ולא זאת בלבד אלא גם להשתדל ליישם את הנלמד (‏מתי כ״ד:‏45‏)‏.‏ יש לנו כל סיבה שבעולם ליישם את חוכמת אלוהים.‏ היא מובילה לדרך חיים טובה יותר כבר עכשיו.‏ היא מקנה לנו ”‏אחיזה איתנה בחיים האמיתיים”‏ — חיים בעולם החדש שיכונן אלוהים (‏טימותיאוס א׳.‏ ו׳:‏19‏)‏.‏ והחשוב מכול הוא שככל שאנו מטפחים את החוכמה אשר ממעל,‏ אנו מתקרבים ליהוה אלוהים,‏ מקור כל חוכמה.‏