1–3.‏ מאילו גורמים נחשב מותו של ישוע כיחיד במינו בהיסטוריה כולה?‏

ביום אביבי לפני קרוב ל־000,‏2 שנה הועמד לדין אדם חף מפשע,‏ הורשע בפשעים שמעולם לא ביצע ולבסוף הומת בעינויים.‏ זו לא היתה ההוצאה להורג האכזרית והלא־צודקת הראשונה בהיסטוריה,‏ ולמרבה הצער,‏ גם לא האחרונה.‏ למרות זאת,‏ מותו היה מיוחד במינו.‏

² בעודו גוסס בייסורים הצביעו השמים עצמם על חשיבות המתרחש.‏ חושך כבד השתרר לפתע בצהרי היום.‏ היסטוריון אחד ציין ש”‏אור השמש כבה”‏ (‏לוקס כ״ג:‏44,‏ 45‏)‏.‏ ואז בנשימתו האחרונה בקעה מגרונו של האיש מילה בלתי נשכחת:‏ ”‏נשלם!‏”‏ ואכן בתיתו את חייו השלים דבר נפלא.‏ לא היה ביטוי גדול יותר של אהבה מצד בני אדם כמו הקורבן שהוא סיפק (‏יוחנן ט״ו:‏13;‏ י״ט:‏30‏)‏.‏

³ האיש הוא,‏ כמובן,‏ ישוע המשיח.‏ סבלותיו ומותו באותו יום אפל,‏ בי״ד בניסן 33 לספירה ידועים היטב.‏ אלא שבדרך כלל מתעלמים מעובדה חשובה.‏ הגם שישוע סבל סבל רב,‏ היה מישהו שסבל אף יותר.‏ לאמיתו של דבר,‏ מישהו אחר הקריב הקרבה גדולה יותר באותו יום — הביטוי העילאי ביותר של אהבה,‏ ביטוי שאין שני לו ביקום כולו.‏ במה מדובר?‏ התשובה היא בגדר הקדמה הולמת לנושא החשוב מכול:‏ אהבת יהוה.‏

הביטוי העילאי ביותר של אהבה

4.‏ בזכות מה הבין חייל רומי שישוע לא היה אדם רגיל,‏ ומה היתה מסקנתו?‏

⁴ שר המאה הרומי שהופקד על הוצאתו להורג של ישוע הוכה בתדהמה מן החשיכה שקדמה למותו של ישוע ומרעידת האדמה שבאה בעקבות זאת.‏ ”‏באמת היה זה בן אלוהים”‏,‏ אמר (‏מתי כ״ז:‏54‏)‏.‏ ברור שישוע לא היה אדם רגיל.‏ אותו חייל נתן יד להריגת בנו יחידו של האל העליון!‏ עד כמה יקר היה הבן לאביו?‏

5.‏ כיצד ניתן להמחיש את כמות הזמן העצומה שיהוה ובנו בילו יחדיו בשמים?‏

⁵ המקרא מכנה את ישוע ”‏בכור כל בריאה”‏ (‏קולוסים א׳:‏15‏)‏.‏ צא וחשוב — בנו של יהוה היה קיים לפני היקום הגשמי.‏ אם כן,‏ כמה זמן בילו האב והבן יחדיו?‏ יש מדענים המעריכים שגילו של היקום הוא 13 מיליארד שנה.‏ התוכל להעלות בדמיונך תקופת זמן כה ארוכה?‏ להמחשת גיל היקום על־פי חישובי המדענים,‏ מוצג בפלנטריום אחד קו זמן שאורכו 110 מטר.‏ המבקרים צועדים לאורך קו הזמן וכל צעד מסמל כ־75 מיליון שנה בחיי היקום.‏ בסוף קו הזמן מתוארת כל ההיסטוריה האנושית בסימן בודד בעובי של שערת אדם!‏ יתרה מזו,‏ גם אם האומדנים נכונים,‏ קו הזמן כולו אינו ארוך דיו להצגת משך ימי חייו של בן יהוה!‏ מה עשה הבן בכל אותם עידן ועידנים?‏

6.‏ (‏א)‏ מה עשה בן יהוה בקיומו הקדם־אנושי?‏ (‏ב)‏ מה טיב הקשר בין יהוה לבנו?‏

⁶ הבן שירת בשמחה כ”‏רב־אומן”‏ אצל אביו (‏משלי ח׳:‏30‏)‏.‏ המקרא מציין:‏ ”‏מבלעדיו [‏בלעדי הבן]‏ לא נוצר ולו דבר אחד”‏ (‏יוחנן א׳:‏3‏)‏.‏ אם כן,‏ יהוה ובנו הביאו יחדיו את כל יתר הדברים לידי קיום.‏ ודאי היו אלו זמנים מרגשים ומשמחים!‏ רבים יודו שהאהבה בין הורה לילד היא חזקה להפליא.‏ והרי אהבה ”‏היא קשר מושלם של אחדות”‏ (‏קולוסים ג׳:‏14‏)‏.‏ לפיכך,‏ מי מאיתנו מסוגל להבין ולו במעט את עוצמת הקשר שנקשר בפרק זמן כה ארוך?‏ ברור אפוא,‏ שיהוה ובנו מאוחדים בעבותות אהבה איתנות ומיוחדות במינן.‏

7.‏ כיצד ביטא יהוה את רגשותיו כלפי בנו בטבילת ישוע?‏

⁷ אף־על־פי־כן,‏ האב שלח את בנו ארצה להיוולד כתינוק.‏ יוצא מכך שבמשך עשרות שנים ויתר יהוה על ההתרועעות הקרובה עם בנו אהובו בשמים.‏ בעניין רב ראה מן השמים כיצד ישוע גדל והופך לאדם מושלם.‏ בגיל 30 בערך נטבל ישוע.‏ אין צורך לנחש מה חש יהוה באותו מעמד.‏ האב דיבר בכבודו ובעצמו מן השמים ואמר:‏ ”‏זה בני אהובי,‏ ורצוי הוא בעיניי”‏ (‏מתי ג׳:‏17‏)‏.‏ אין ספק שבראותו את ישוע מבצע נאמנה את כל מה שנובא ואת כל מה שהתבקש לעשות,‏ היה אביו מרוצה מאוד (‏יוחנן ה׳:‏36;‏ י״ז:‏4‏)‏.‏

8,‏ 9.‏ (‏א)‏ מה עבר ישוע בי״ד בניסן 33 לספירה,‏ וכיצד השפיע הדבר על אביו שבשמים?‏ (‏ב)‏ מדוע הרשה יהוה שבנו יסבול וימות?‏

⁸ אך מה חש יהוה בי״ד בניסן שנת 33 לספירה?‏ הוא ראה כיצד מסגירים את בנו בלילה לידי אספסוף,‏ וכיצד ננטש ישוע על־ידי חבריו ונשפט במשפט לא־חוקי.‏ לעגו לו,‏ ירקו עליו והיכו אותו באגרופים.‏ הצליפו בו וריטשו את גבו.‏ את ידיו ואת רגליו מיסמרו לעמוד עץ והשאירו אותו תלוי,‏ בשעה שעוברים ושבים הטיחו בו השמצות וגידופים.‏ מה חש אביו כשזעק אליו בנו אהובו מתוך ייסורי תופת?‏ ומה חש יהוה כשנפח ישוע את נשמתו האחרונה,‏ ולראשונה מאז שחר הבריאה חדל להתקיים?‏ (‏מתי כ״ו:‏14–16,‏ 46,‏ 47,‏ 56,‏ 59,‏ 67;‏ כ״ז:‏38–44,‏ 46;‏ יוחנן י״ט:‏1‏)‏.‏

⁹ מאחר שיהוה הוא אל בעל רגשות,‏ לא יימצאו המילים לתיאור הכאב שחש על מות בנו.‏ אך כן ניתן להסביר את הסיבה לכך שיהוה הרשה שזה יקרה.‏ מדוע הסכים האב לסבול רגשות אלו?‏ הסיבה גלומה בפסוק שזכה לכינוי ”‏הבשורה בתמציתיות”‏.‏ ביוחנן ג׳:‏16 נאמר:‏ ”‏כה אהב אלוהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו,‏ למען לא יאבד כל המגלה אמונה בו,‏ אלא ינחל חיי עולם”‏.‏ אם כן,‏ המניע של יהוה הוא במילה אחת:‏ אהבה.‏ מתנת יהוה — לשלוח את בנו כדי שיסבול וימות למעננו — היתה ביטוי האהבה העילאי ביותר של כל הזמנים.‏

אהבת אלוהים — הגדרתה

10.‏ איזה צורך יש לבני אדם,‏ ומה אירע למשמעות המילה ”‏אהבה”‏?‏

¹⁰ מה משמעות המילה ”‏אהבה”‏?‏ האהבה מתוארת כצורך אנושי ראשון במעלה.‏ מן העריסה ועד הקבר מחפש האדם אהבה,‏ עולה כפורח בחומהּ ונובל ומת בהיעדרה.‏ בכל אופן,‏ קשה מאוד להגדירה.‏ כמובן,‏ אהבה היא נושא שיחה מרכזי.‏ קיים זרם בלתי פוסק של ספרים ושירים על אהבה.‏ אך התוצאות לא תמיד שופכות אור על משמעות האהבה.‏ מרוב שימוש במילה היטשטשה משמעותה האמיתית.‏

11,‏ 12.‏ (‏א)‏ מאיזה מקור ניתן ללמוד רבות בנושא האהבה,‏ ומדוע?‏ (‏ב)‏ אילו סוגי אהבה הוגדרו ביוונית הקדומה,‏ ואיזו ”‏אהבה”‏ היא השכיחה ביותר בכתבים המשיחיים?‏ (‏ראה הערת שוליים.‏)‏ (‏ג)‏ מהי הוראתה העיקרית של המילה אגפה במקרא?‏

¹¹ לעומת זאת,‏ המקרא מסביר לנו בבירור מהי אהבה.‏ המילון הפרשני למילים בברית החדשה מאת ויין מציין:‏ ”‏האהבה באה לידי ביטוי במעשים שהיא מניעה את בעליה לעשות”‏.‏ מעשי יהוה המתועדים במקרא מלמדים אותנו רבות על אהבתו — על חיבתו שופעת החסד כלפי ברואיו.‏ למשל,‏ מה יכול להסביר תכונה זו טוב יותר מאשר אותו ביטוי אהבה עילאי מצד יהוה שתואר קודם לכן?‏ בפרקים הבאים נראה דוגמאות רבות לאהבתו של יהוה בפועל.‏ לצורך הבנה נוספת ניתן לבחון את המילים המקוריות ל”‏אהבה”‏ בכתבי־הקודש.‏ ביוונית הקדומה היו ארבע מילים ל”‏אהבה”‏.‏a השכיחה מביניהן בכתבים המשיחיים היא אָגָפֶּה.‏ במילון מקרא אחד מוגדר המונח כ”‏מילת האהבה החזקה ביותר שניתן להעלות על הדעת”‏.‏ מדוע?‏

¹² המילה אגפה במקרא מתארת לרוב אהבה המושתתת על עקרונות.‏ לפיכך,‏ אין היא תגובה רגשית למעשיו או לדבריו של האחר.‏ היא רחבת היקף והרבה יותר שכלית ומחושבת ביסודה.‏ מעל לכול,‏ אהבה זו היא בלתי אנוכית לחלוטין.‏ למשל,‏ קרא שוב את הכתוב ביוחנן ג׳:‏16‏.‏ מהו ”‏העולם”‏ שאותו אהב אלוהים עד כדי כך שנתן את בנו יחידו?‏ זהו עולם האנשים שניתן לפדותם מן השעבוד לחטא.‏ בתוך עולם זה יש רבים המנהלים אורח חיים המנוגד לעקרונות המקרא.‏ האם יהוה אוהב כל אחד כידידו האישי,‏ כפי שאהב את אברהם הנאמן?‏ (‏יעקב ב׳:‏23‏)‏ לא,‏ אבל ברוב אהבתו נוהג יהוה בטוב לב עם כולם,‏ אפילו במחיר אישי כבד.‏ הוא חפץ שהכול יתחרטו ויסורו מן הדרך הרעה (‏פטרוס ב׳.‏ ג׳:‏9‏)‏.‏ ואכן רבים עושים כן,‏ ואותם מקבל יהוה בשמחה כידידיו.‏

13,‏ 14.‏ מניין לנו שאהבת אגפה כרוכה במקרים רבים בחיבה לבבית?‏

¹³ יש המחזיקים בדעה מוטעית לגבי משמעותה של המילה אגפה במקרא.‏ הם סבורים שמשמעה אהבה קרה ואינטלקטואלית.‏ אך למען האמת,‏ סוג האהבה הזה כולל במקרים רבים גם חיבה אישית לבבית.‏ למשל,‏ כאשר אמר ישוע ‏”‏האב אוהב את הבן”‏,‏ מופיעה במקור צורה של המילה אגפה.‏ האם אהבה זו נטולת חיבה לבבית?‏ שים לב שבפסוק אחר,‏ בו ישוע אמר ”‏האב אוהב את הבן”‏,‏ הוא השתמש בצורה של הפועל פִילֶאוֹ,‏ המורה על קשר הדוק מאוד,‏ חם ולבבי (‏יוחנן ג׳:‏35;‏ ה׳:‏20‏,‏ הערת שוליים)‏.‏ אהבתו של יהוה כרוכה פעמים רבות בחיבה לבבית.‏ עם זאת,‏ אהבתו לעולם אינה מוכתבת על־פי רגשות בלבד,‏ אלא תמיד מושתתת על עקרונותיו החכמים והצודקים.‏

¹⁴ כפי שראינו,‏ כל תכונותיו של יהוה נעלות,‏ מושלמות ושובות לב.‏ אך האהבה היא המושכת מכולן.‏ מאומה אינו יכול לקרב אותנו ליהוה בעוצמה כה רבה כמו אהבתו.‏ לשמחתנו,‏ אהבה היא גם תכונתו השלטת.‏ מניין לנו שכך הדבר?‏

‏”‏אלוהים הוא אהבה”‏

15.‏ מה אומר המקרא לגבי תכונת האהבה של יהוה,‏ ומדוע אמירה זו מיוחדת במינה?‏ (‏ראה הערת שוליים.‏)‏

¹⁵ המקרא אומר על אהבה דבר שלא נאמר על יתר תכונותיו העיקריות של יהוה.‏ לא כתוב במקרא שאלוהים הוא כוח או שאלוהים הוא צדק,‏ וגם לא נאמר שאלוהים הוא חוכמה.‏ יש לו תכונות אלו,‏ וממנו הן נובעות.‏ איש אינו משתווה לו בשלוש תכונות אלו.‏ אלא שלגבי התכונה הרביעית נאמר דבר עמוק יותר:‏ ”‏אלוהים הוא אהבה”‏b (‏יוחנן א׳.‏ ד׳:‏8‏)‏.‏ מה משמע הדבר?‏

16–18.‏ (‏א)‏ מדוע אומר המקרא ש”‏אלוהים הוא אהבה”‏?‏ (‏ב)‏ מדוע מכל היצורים עלי אדמות מהווה האדם סמל הולם לתכונת האהבה של יהוה?‏

¹⁶ המשפט ”‏אלוהים הוא אהבה”‏ אינו משוואה פשוטה שמשמעה ”‏אלוהים שווה אהבה”‏.‏ לא ניתן להחליף את סדר חלקי המשפט ולומר ”‏האהבה היא אלוהים”‏.‏ יהוה הוא יותר מאשר תכונה מופשטת.‏ הוא ישות בעלת מגוון רגשות ומאפיינים בנוסף לאהבה.‏ האהבה גואה ביהוה.‏ ספר עיון אחד אומר על הפסוק:‏ ”‏מהותו או טבעו של אלוהים הם אהבה”‏.‏ אפשר להסביר זאת כך:‏ כוחו של יהוה מאפשר לו לפעול.‏ צדקתו וחוכמתו מנחות את אופן פעולתו.‏ אולם אהבתו מניעה אותו לפעול.‏ ואהבתו ניכרת תמיד באופן שבו הוא משתמש ביתר תכונותיו.‏

¹⁷ לא אחת נאמר שיהוה הוא התגלמות האהבה.‏ לפיכך,‏ אם אנו מעוניינים ללמוד על האהבה העקרונית,‏ עלינו ללמוד על יהוה.‏ כמובן,‏ תכונה יפה זו ניכרת גם בבני אדם.‏ מדוע?‏ בתקופת הבריאה אמר יהוה,‏ ככל הנראה לבנו:‏ ”‏נעשה אדם בצלמנו,‏ כדמותנו”‏ (‏בראשית א׳:‏26‏)‏.‏ מכל היצורים עלי אדמות רק בני האדם מסוגלים לאהוב ולחקות את אביהם השמימי.‏ זכור שיהוה השתמש ביצורים שונים כסמל לתכונותיו העיקריות.‏ אך הוא בחר ביצור הארצי הנעלה ביותר,‏ האדם,‏ כסמל לתכונתו השלטת — אהבה (‏יחזקאל א׳:‏10‏)‏.‏

¹⁸ אם אנו מגלים אהבה בלתי אנוכית על בסיס עקרונות אנו למעשה משקפים את תכונתו השלטת של יהוה.‏ כך כתב השליח יוחנן:‏ ”‏אנו אוהבים מפני שהוא אהב אותנו תחילה”‏ (‏יוחנן א׳.‏ ד׳:‏19‏)‏.‏ באילו דרכים אהב אותנו יהוה תחילה?‏

יהוה נקט את היוזמה

19.‏ מניין לנו שאהבה מילאה תפקיד מרכזי במלאכת הבריאה של יהוה?‏

¹⁹ האהבה אינה דבר חדש.‏ הרי מה הניע את יהוה לברוא?‏ לא תחושת הבדידות או הצורך בחברה.‏ יהוה שלם ולא חסר לו דבר שמישהו אחר יכול למלאו.‏ אהבתו עוררה בו את הרצון לחלוק את שמחת החיים עם יצורים תבוניים שיוכלו להוקיר מתנה זו.‏ ”‏הראשית של בריאת אלוהים”‏ היה בנו יחידו (‏ההתגלות ג׳:‏14‏)‏.‏ אחר כך השתמש יהוה ברב־אומן זה כדי להביא את יתר הדברים לידי קיום החל במלאכים (‏איוב ל״ח:‏4,‏ 7;‏ קולוסים א׳:‏16‏)‏.‏ אלוהים חנן את אותם יצורים רוחניים רבי און בחירות,‏ באינטליגנציה וברגשות,‏ ומתוך כך הקנה להם את האפשרות ליצור קשרי אהבה משלהם — זה עם זה,‏ ומעל לכול,‏ עם יהוה אלוהים (‏קורינתים ב׳.‏ ג׳:‏17‏)‏.‏ לפיכך,‏ הם אהבו מפני שאהבו אותם תחילה.‏

20,‏ 21.‏ אילו עדויות לאהבת יהוה ראו אדם וחוה,‏ אך מה היתה תגובתם?‏

²⁰ וכך נהג אלוהים עם המין האנושי.‏ מן ההתחלה הורעפה אהבה על אדם וחוה.‏ לאן שלא פנו במשכנם הגן־עדני ראו הם עדויות לאהבת האב כלפיהם.‏ שים לב מה אומר המקרא:‏ ”‏יהוה אלוהים נטע גן בעדן,‏ במזרח,‏ ושם שם את האדם אשר יצר”‏ (‏בראשית ב׳:‏8‏)‏.‏ האם ביקרת אי פעם בפארק או בגן מרהיב עין?‏ מה מצא חן בעיניך במיוחד?‏ האור המסתנן בינות לעלים בפינה מוצלת?‏ שלל הצבעים המדהימים של מרבד פרחים?‏ מוסיקת הרקע של המים המפכפכים,‏ של שירת הציפורים או של זמזום החרקים?‏ ומה באשר לניחוח העצים,‏ הפירות והפרחים?‏ בכל אופן,‏ אין גן אשר ישתווה לגן שהיה בעדן.‏ מדוע?‏

²¹ את הגן ההוא נטע יהוה עצמו!‏ אין ספק שהיה הוא מפליא ביופיו.‏ היו בו עצים נאים למראה עמוסי פירות ערבים לחיך.‏ לרשות אדם וחוה היה כל מה שצריך כדי שחייהם יהיו מאושרים ומלאי תוכן.‏ הם זכו גם לעבודה מספקת ולרעוּת מושלמת.‏ יהוה אהב אותם תחילה,‏ והיתה להם כל סיבה שבעולם להחזיר לו אהבה.‏ אך הם לא עשו כן.‏ במקום לשמוע מתוך אהבה בקול אביהם השמימי,‏ פעלו הם באנוכיות ומרדו בו (‏בראשית פרק ב׳‏‏)‏.‏

22.‏ כיצד תגובתו של יהוה למרד בגן־עדן מוכיחה כי אהבתו וחסדו עומדים לעולם?‏

²² אין ספק שיהוה התעצב מאוד אל לבו!‏ אך האם בעקבות המרד נעשה מריר?‏ לא!‏ המקרא מציין כי ”‏לעולם חסדו”‏ (‏תהלים קל״ו:‏1‏)‏.‏ ועל כן,‏ הוא מייד שם לו למטרה לדאוג לסידורים אוהבים לגאולת אלו מצאצאי אדם וחוה אשר יגלו גישה נכונה.‏ כפי שראינו,‏ אותם סידורים כללו את קורבן הכופר של בנו אהובו,‏ דבר שתבע מן האב מחיר כבד לאין שיעור (‏יוחנן א׳.‏ ד׳:‏10‏)‏.‏

23.‏ מהי אחת הסיבות לכך שיהוה הוא ”‏האל המאושר”‏,‏ ובאיזו שאלה חשובה יעסוק הפרק הבא?‏

²³ כן,‏ למן ההתחלה נקט יהוה את היוזמה בגילוי אהבה כלפי האנושות.‏ באינספור דרכים ”‏אהב אותנו תחילה”‏.‏ האהבה תורמת להרמוניה ולשמחה,‏ ולכן אין פלא שיהוה מתואר בתור ”‏האל המאושר”‏ (‏טימותיאוס א׳.‏ א׳:‏11‏)‏.‏ אולם,‏ שאלה חשובה מנסרת באוויר.‏ האם יהוה אוהב אותנו כיחידים?‏ בנושא זה יעסוק הפרק הבא.‏

1.‏ איזו תחושה שלילית אוחזת ברבים,‏ כולל כמה משיחיים אמיתיים?‏

האם יהוה אלוהים אוהב אותך כפרט?‏ יש האומרים שאלוהים אוהב את בני האדם ככלל,‏ כפי שכתוב ביוחנן ג׳:‏16‏,‏ אך יחד עם זאת טוענים:‏ ’‏אלוהים לעולם לא יאהב אותי כפרט’‏.‏ לעתים הספק מנקר גם בלבם של המשיחיים האמיתיים.‏ אדם אחד אמר ברוב ייאושו:‏ ”‏קשה לי להאמין שאני חשוב לאלוהים”‏.‏ האם הספק אוחז מדי פעם גם בך?‏

2,‏ 3.‏ מי מעוניין שנאמין שאנו חסרי ערך בעיני יהוה ולא ראויים לאהבתו,‏ וכיצד ניתן להיאבק בדעה זו?‏

² השטן משתוקק לגרום לנו להאמין שיהוה אלוהים אינו אוהב אותנו ושאין אנו יקרים לו.‏ זה נכון שבמקרים רבים מנצל השטן את יהירותו וגאוותו של האדם כדי להדיחו מדרך הישר (‏קורינתים ב׳.‏ י״א:‏3‏)‏.‏ אך הוא גם נהנה לרמוס את כבודם העצמי של החלשים (‏יוחנן ז׳:‏47–49;‏ ח׳:‏13,‏ 44‏)‏.‏ הדבר נכון במיוחד בתקופה קשה זו של ”‏אחרית הימים”‏.‏ רבים גדלים במשפחות שאין בהן ”‏חיבה טבעית”‏.‏ אחרים מתמודדים כל הזמן עם טיפוסים אכזריים,‏ אנוכיים ומשולחי רסן (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏1–5‏)‏.‏ לאחר שנים של התעללות,‏ גזענות או שנאה איבדו הם כל ערך עצמי והגיעו למסקנה שאין הם ראויים לאהבה.‏

³ אם רגשות שליליים אלו מקננים בך,‏ אל תאמר נואש.‏ רבים מאיתנו מדי פעם מחמירים עם עצמנו יותר מדי.‏ אך זכור שדבר־אלוהים נועד ”‏לתיקון”‏,‏ והוא חזק דיו ”‏למוטט מבצרים”‏,‏ כלומר,‏ להתגבר על מכשולים גדולים (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏16;‏ קורינתים ב׳.‏ י׳:‏4‏)‏.‏ המקרא אומר:‏ ”‏נשקיט את ליבנו לפניו גם אם ליבנו ירשיע אותנו,‏ כי אלוהים גדול מליבנו והוא יודע הכול”‏ (‏יוחנן א׳.‏ ג׳:‏19,‏ 20‏)‏.‏ הבה נדון בארבע דרכים שבהן המקרא עוזר לנו ’‏להשקיט את לבבנו’‏ ולהיות בטוחים באהבת יהוה.‏

אתה יקר מאוד ליהוה

4,‏ 5.‏ כיצד דוגמת הדרורים שהציג ישוע ממחישה שאנו יקרים בעיני יהוה?‏

⁴ ראשית,‏ המקרא מלמד מפורשות שכל מי שמשרת את אלוהים יקר בעיניו.‏ למשל,‏ ישוע אמר:‏ ”‏האם לא נמכרים שני דרורים במטבע קטן אחד?‏ אך אף לא אחד מהם ייפול ארצה ללא ידיעת אביכם.‏ ואתם,‏ אפילו שערות ראשכם נמנו כולן.‏ לכן אל תפחדו;‏ יקרים אתם מציפורי דרור רבות”‏ (‏מתי י׳:‏29–31‏)‏.‏ מה היתה משמעות המילים הללו למאזיניו של ישוע במאה הראשונה?‏

⁵ אולי אנו תוהים מי בכלל ירצה לקנות ציפור דרור.‏ בימי ישוע היה הדרור ציפור המאכל הזולה ביותר.‏ שים לב שתמורת איסר אחד (‏מטבע שערכו נמוך)‏ ניתן היה לקנות שני דרורים.‏ מאוחר יותר אמר ישוע שמי ששילם שני איסרים קיבל חמישה דרורים ולא ארבעה.‏ הציפור הנוספת היתה כאילו נטולת כל ערך.‏ אולי הציפורים היו חסרות ערך בעיני בני אדם,‏ אך מה חשב עליהן הבורא?‏ ישוע אמר:‏ ”‏אלוהים אינו שוכח אף אחת מהן”‏,‏ כולל זו שניתנה בחינם (‏לוקס י״ב:‏6,‏ 7‏)‏.‏ כעת התמונה מתחילה להתבהר לנו.‏ אם יהוה מייחס ערך כה רב לציפור דרור אחת,‏ עד כמה ודאי יקר בעיניו אדם אחד!‏ ישוע הסביר שיהוה יודע כל פרט ופרט הקשור בנו.‏ אפילו שערות ראשנו נמנות כולן!‏

6.‏ מניין לנו הביטחון שישוע לא דיבר בלשון הפרזה כשאמר ששערות ראשנו נמנות כולן?‏

⁶ שערות ראשנו נמנות?‏ יש מי שיחשוב שישוע דיבר כאן בלשון הפרזה.‏ אך חשוב על תקוות התחייה.‏ יהוה צריך להכירנו לפני ולפנים כדי לברוא אותנו מחדש.‏ אנחנו עד כדי כך יקרים לו שהוא זוכר כל פרט,‏ כולל הצופן הגנטי שלנו,‏ ואת כל הזיכרונות והחוויות שצברנו במרוצת חיינו.‏a בהשוואה לכך תהיה זו משימה קלה לספור את שיער ראשנו המונה בממוצע כ־000,‏100 שערות.‏

מה רואה בנו יהוה?‏

7,‏ 8.‏ (‏א)‏ ציין מספר תכונות שיהוה נהנה למצוא בלב בני האדם.‏ (‏ב)‏ אילו מעשים מוקיר יהוה?‏

⁷ שנית,‏ המקרא מלמד אותנו מה יהוה מוקיר במשרתיו.‏ הוא רווה נחת מן התכונות היפות שלנו ומן המאמצים שאנו משקיעים.‏ דוד המלך אמר לבנו שלמה:‏ ”‏יהוה בוחן את כל הלבבות ומבחין בכל נטיית המחשבות”‏ (‏דברי הימים א׳.‏ כ״ח:‏9‏)‏.‏ אין ספק שמבין כל מיליארדי הלבבות בעולם אלים ורווי שנאה זה,‏ נהנה יהוה לראות לב שוחר שלום,‏ אמת וצדק!‏ ומה קורה כאשר אלוהים מוצא לב גדוש אהבה כלפיו,‏ לב החפץ ללמוד עליו ולחלוק ידע זה עם אחרים?‏ יהוה מגלה לנו שמי שמדברים עליו זוכים לתשומת לבו.‏ יש לו ”‏ספר זיכרון”‏ ל’‏יראיו ולחושבי שמו’‏ (‏מלאכי ג׳:‏16‏)‏.‏ תכונות אלו יקרות בעיניו.‏

⁸ אילו מעשים טובים מוקיר יהוה?‏ ברור שיהוה מוקיר את מאמצינו לחקות את בנו,‏ ישוע המשיח (‏פטרוס א׳.‏ ב׳:‏21‏)‏.‏ בנוסף לכך,‏ פעילות חיונית החשובה מאוד ליהוה היא הטפת הבשורה הטובה של מלכותו.‏ ברומים י׳:‏15 נאמר:‏ ”‏מה יפות הן רגלי מבשרי בשורה טובה!‏”‏ אולי אין אנו חושבים שרגלינו יפות במיוחד,‏ אבל בפסוק זה הן מסמלות את מאמציהם של משרתי יהוה בהטפת הבשורה הטובה.‏ ומאמצים אלו יפים ויקרים בעיניו (‏מתי כ״ד:‏14;‏ כ״ח:‏19,‏ 20‏)‏.‏

9,‏ 10.‏ (‏א)‏ מניין לנו הביטחון שיהוה מוקיר את עמידתנו לנוכח קשיים שונים?‏ (‏ב)‏ באילו דעות לגבי משרתיו הנאמנים אין יהוה מחזיק?‏

⁹ יהוה מוקיר גם את עמידתנו האיתנה (‏מתי כ״ד:‏13‏)‏.‏ השטן מעוניין שתפנה עורף ליהוה.‏ כל יום שבו שמרת על נאמנותך ליהוה הוא יום נוסף שבו נתת בידיו מענה לחירופי השטן (‏משלי כ״ז:‏11‏)‏.‏ אין זה קל לעתים להחזיק מעמד.‏ בעיות בריאות,‏ קשיים כלכליים,‏ מצוקה רגשית ומכשולים אחרים יכולים להפוך כל יום למבחן.‏ ציפיות שטרם התממשו עלולות אף הן להוביל לרפיון ידיים (‏משלי י״ג:‏12‏)‏.‏ עמידה בקשיים אלו יקרה מאוד ליהוה.‏ זו הסיבה שדוד המלך ביקש מיהוה שיאגור את דמעותיו ב’‏נאד’‏ והוסיף בביטחון:‏ ”‏האין הן כתובות בספרך?‏”‏ (‏תהלים נ״ו:‏8‏)‏.‏ כן,‏ יהוה מוקיר וזוכר את כל דמעה ודמעה שאנו מזילים ואת הסבל שאנו עוברים בעודנו שומרים לו אמונים.‏ גם הם יקרים בעיניו.‏

¹⁰ לבנו הממהר להרשיע אותנו אולי יתעלם מן הראיות לכך שאנו יקרים בעיני אלוהים.‏ הוא עשוי ללחוש לנו בלי הרף:‏ ’‏אבל יש כל כך הרבה טובים ממני.‏ עד כמה מאוכזב יהוה כשהוא משווה אותי אליהם!‏’‏ זכור,‏ יהוה אינו עורך השוואות,‏ ואין הוא קשוח ומחמיר (‏גלטים ו׳:‏4‏)‏.‏ הוא בוחן את לבנו לעומק ומוקיר את הטוב שהוא מוצא בנו — גם אם הוא מעט.‏

יהוה מבדיל בין טוב לרע

11.‏ מה ניתן ללמוד על יהוה מן האופן שבו נהג במקרה של אביה?‏

¹¹ שלישית,‏ יהוה בוחן אותנו ומקפיד להבחין בין טוב לרע.‏ לדוגמה,‏ כאשר גזר יהוה מוות על כל בית המלך ירבעם,‏ ציווה כי אחד מבניו,‏ אביה שמו,‏ יזכה לקבורה מכובדת.‏ מדוע?‏ משום ש”‏יהוה אלוהי ישראל מצא בו דבר טוב”‏ (‏מלכים א׳.‏ י״ד:‏1,‏ 10–13‏)‏.‏ יהוה בחן לעומק את לבו של אביה הצעיר ומצא בו ”‏דבר טוב”‏.‏ גם אם מדובר היה בקמצוץ זניח של טוב,‏ ראה יהוה לנכון לציין זאת בדברו.‏ הוא אף גמל לו על כך ונהג עימו ברחמים במידה הולמת,‏ אף שבא ממשפחה של כופרים.‏

12,‏ 13.‏ (‏א)‏ כיצד המקרה של המלך יהושפט מלמד שיהוה מחפש את הטוב שבנו גם אם אנו חוטאים?‏ (‏ב)‏ כיצד נוהג יהוה כהורה אוהב בכל הקשור למעשינו הטובים ולמעלותינו?‏

¹² דוגמה בולטת עוד יותר ניתן למצוא במקרה של המלך הטוב יהושפט.‏ לאחר שנקט המלך צעד טיפשי,‏ אמר לו נביא יהוה:‏ ”‏בא עליך זעמו של יהוה”‏.‏ הערה זו פקחה את עיניו אל המציאות.‏ אולם בזה לא תם המסר שמאת יהוה.‏ הוסיף הנביא ואמר:‏ ”‏אבל דברים טובים נמצאו בך”‏ (‏דברי הימים ב׳.‏ י״ט:‏1–3‏)‏.‏ מכאן שכעסו המוצדק של יהוה לא הסתיר ממנו את הטוב שביהושפט.‏ עד כמה שונה הדבר אצל בני אדם לא־מושלמים!‏ כשאנו כועסים על אחרים אנו נוטים להתעלם מן הטוב שבהם.‏ וכשאנו חוטאים,‏ האכזבה,‏ הבושה והאשמה המחלחלות בנו מסמאות אותנו מראות את הטוב שבנו.‏ זכור,‏ אם אנו מתחרטים על חטאינו ומשתדלים בכל מאודנו שלא לחזור עליהם,‏ יהוה סולח לנו.‏

¹³ יהוה בוחן אותך ומשליך את אותם חטאים כפי שאדם המחפש זהב משליך אבני חצץ חסרות ערך.‏ מה באשר למעלותיך ומעשיך הטובים?‏ כן,‏ אלו הם ”‏גושי הזהב”‏ ששומר אלוהים!‏ האם שמת לב כיצד הורים אוהבים שומרים לעצמם ציורים או עבודות בית־ספר של ילדיהם,‏ לעתים אפילו עשרות שנים אחרי שילדיהם כבר שכחו מהם?‏ אין הורה שאהבתו לילדיו עולה על אהבת יהוה.‏ כל עוד נשמור לו אמונים,‏ יהוה לעולם לא ישכח את מעשינו הטובים ואת מעלותינו.‏ לאמיתו של דבר,‏ הוא רואה בזה אי־צדק לשכוח אותם,‏ והרי אלוהים לעולם לא יעוות צדק (‏עברים ו׳:‏10‏)‏.‏ קיימת דרך נוספת שבה בוחן אותנו יהוה.‏

14,‏ 15.‏ (‏א)‏ מדוע מגרעותינו אינן מסתירות מעיני יהוה את הטוב שבנו?‏ הבא דוגמה.‏ (‏ב)‏ מה יעשה יהוה במעלות שהוא מוצא בנו,‏ וכיצד הוא רואה את משרתיו הנאמנים?‏

¹⁴ יהוה מביט אל מעבר למגרעותינו ורואה את הפוטנציאל הגלום בנו.‏ הנה דוגמה:‏ שוחרי אמנות לא יחסכו במאמצים כדי לשקם ציורים או יצירות אחרות שניזוקו קשות.‏ למשל,‏ בגלריה הלאומית בלונדון,‏ אנגליה,‏ ניזוק ביריות רובה ציור של ליאונרדו דה וינצ׳י ששוויו מוערך ב־30 מיליון דולר.‏ איש לא העלה בדעתו שאם הציור ניזוק יש להשליכו לפח.‏ מייד החלו בעבודות השיקום של יצירת מופת זו בת קרוב ל־500 שנה.‏ מדוע?‏ משום שהיא יקרה לשוחרי האמנות.‏ האינך יקר יותר מציור גיר ופחם?‏ אתה בהחלט יקר בעיני יהוה — ואין זה משנה כמה ניזוקְתָּ בשל אי־שלימותך התורשתית (‏תהלים ע״ב:‏12–14‏)‏.‏ יהוה אלוהים,‏ הבורא המיומן של המשפחה האנושית,‏ יעשה כל מה שנחוץ כדי לרומם לשלימות את כל הנענים לדאגתו ולאהבתו (‏מעשי השליחים ג׳:‏21;‏ רומים ח׳:‏20–22‏)‏.‏

¹⁵ כן,‏ יהוה רואה את הטוב שבנו,‏ טוב שאולי נעלם מעינינו.‏ וככל שנשרתו,‏ הוא יצמיח את הטוב שבנו עד אשר נהיה בסופו של דבר מושלמים.‏ יהוה מוקיר את משרתיו הנאמנים ורואה בהם חמדה,‏ או דבר יקר,‏ בלי תלות ביחס של עולם השטן כלפיהם (‏חגי ב׳:‏7‏,‏ הערת שוליים)‏.‏

יהוה ממחיש את אהבתו בפועל

16.‏ מהי ההוכחה העילאית ביותר לאהבתו של יהוה כלפינו,‏ ומניין לנו שמתנה זו נוגעת לנו אישית?‏

¹⁶ רביעית,‏ יהוה עושה רבות כביטוי לאהבתו אותנו.‏ אין ספק שקורבן הכופר של המשיח הוא המענה היעיל ביותר לשקר השטני שאנו חסרי ערך ולא ראויים לאהבה.‏ לעולם אל נשכח שהמוות בייסורים שחווה ישוע על עמוד ההוקעה והכאב העז יותר שחש יהוה בראותו את בנו האהוב מת הם ביטוי לאהבתם כלפינו.‏ למרבה הצער,‏ רבים מתקשים להאמין שמתנה זו נוגעת להם אישית.‏ הם חשים בלתי ראויים.‏ אך היזכר בשליח פאולוס.‏ הוא היה מרודפי המשיחיים,‏ ולמרות זאת כתב:‏ ”‏בן אלוהים.‏.‏.‏ אהב אותי ומסר את עצמו בעדי”‏ (‏גלטים א׳:‏13;‏ ב׳:‏20‏)‏.‏

17.‏ באילו אמצעים מושך אותנו יהוה אליו ואל בנו?‏

¹⁷ מתוך אהבתו עוזר יהוה לכל אחד מאיתנו להפיק תועלת מקורבן המשיח.‏ ישוע אמר:‏ ”‏איש אינו יכול לבוא אלי אלא אם כן ימשוך אותו האב אשר שלחני”‏ (‏יוחנן ו׳:‏44‏)‏.‏ כן,‏ יהוה מושך אותנו אישית אל בנו ואל התקווה לחיות לנצח.‏ כיצד?‏ באמצעות פעילות ההטפה שהגיעה אלינו אישית,‏ ובאמצעות רוח קודשו אשר דרכה עוזר לנו יהוה להבין וליישם אמיתות רוחניות חרף מגבלותינו וחולשותינו.‏ לפיכך,‏ יהוה יכול לומר עלינו כפי שאמר על עם ישראל:‏ ”‏באהבת עולם אהבתיך.‏ על כן משכתיך אליי בחסד”‏ (‏ירמיהו ל״א:‏3‏)‏.‏

18,‏ 19.‏ (‏א)‏ מהי הדרך האישית ביותר בה ממחיש יהוה את אהבתו כלפינו,‏ ומה מעיד על דאגתו האישית?‏ (‏ב)‏ כיצד ניתן לראות מן המקרא שיהוה הוא מאזין אמפתי?‏

¹⁸ אהבתו של יהוה מורגשת באופן האישי ביותר בתפילות.‏ המקרא מזמין אותנו ’‏להתמיד להתפלל’‏ לאלוהים (‏תסלוניקים א׳.‏ ה׳:‏17‏)‏.‏ אוזניו קשובות לנו.‏ הוא נקרא ”‏שומע תפילה”‏ (‏תהלים ס״ה:‏2‏)‏.‏ הוא לא העביר את התפקיד הזה למישהו אחר,‏ אפילו לא לבנו.‏ צא וחשוב:‏ בורא היקום מאיץ בנו לפנות אליו בתפילה ולדבר עימו בחופשיות.‏ ומה טיבו כמאזין?‏ האם הוא קר,‏ אדיש ולא־איכפתי?‏ כלל וכלל לא.‏

¹⁹ יהוה הוא אל אמפתי.‏ מהי אמפתיה?‏ משיחי נאמן מבוגר אמר:‏ ”‏אמפתיה היא הכאב שלך בלב שלי”‏.‏ האם הכאב שלנו באמת משפיע על יהוה?‏ באשר לסבלות עם ישראל נכתב:‏ ”‏בכל צרתם צר היה לו”‏ (‏ישעיהו ס״ג:‏9‏)‏.‏ לא רק שיהוה ראה את צרתם;‏ הוא הזדהה עימם.‏ את עוצמת הזדהותו המחיש יהוה עצמו באומרו אל משרתיו:‏ ”‏הנוגע בכם נוגע בבָבַת עיני”‏b (‏זכריה ב׳:‏8‏)‏.‏ זה ודאי כואב מאוד!‏ כן,‏ יהוה מזדהה עימנו.‏ כאשר כואב לנו,‏ כואב גם לו.‏

20.‏ מאיזו חשיבה בלתי מאוזנת עלינו להימנע כדי ליישם את הכתוב ברומים י״ב:‏3‏?‏

²⁰ שום משיחי מאוזן לא יראה בראיות אלו,‏ המעידות על כך שאלוהים אוהב ומוקיר את משרתיו,‏ כאמתלה לגאווה או לאנוכיות.‏ השליח פאולוס כתב:‏ ”‏על סמך החסד שניתן לי אומר אני לכל אחד מכם:‏ איש אל יחשוב את עצמו ליותר ממה שצריך,‏ אלא יחשוב כאדם מיושב בדעתו,‏ איש איש כמידת האמונה שהעניק לו אלוהים”‏ (‏רומים י״ב:‏3‏)‏.‏ אנו אומנם נהנים מאהבתו של אבינו שבשמים,‏ אך עלינו להיות שקולים ולזכור שאהבה זו ניתנת לנו בחסד ולא בזכות (‏לוקס י״ז:‏10‏)‏.‏

21.‏ אילו שקרים שטניים עלינו להדוף בלי הרף,‏ ובאילו דברי אמת מאת אלוהים נשקיט את לבבנו?‏

²¹ מי יתן וכל אחד מאיתנו יעשה כמיטב יכולתו לדחות בשתי ידיו את שקריו של השטן,‏ כולל השקר שאנו חסרי ערך ובלתי ראויים לאהבה.‏ אם למדת מניסיונך בחיים לראות את עצמך כמכשול בלתי עביר אפילו בפני אהבתו העצומה של אלוהים,‏ ושמעשיך הטובים זניחים מכדי שעיניו רואות הכול יבחינו בהם או שחטאיך גדולים מכדי שמות בנו היקר יוכל לכסותם,‏ הרי שלמדת שקר!‏ דחה שקרים אלו מכול וכול!‏ הבה נוסיף להשקיט את לבבנו בדברי האמת שאמר פאולוס בהשראת אלוהים:‏ ”‏ואני משוכנע שלא המוות ולא החיים ולא מלאכים ולא ממשלות ולא דברים שבהווה ולא דברים שעתידים לבוא ולא כוחות ולא גבהים ולא מעמקים ולא שום בריאה אחרת יוכלו להפרידנו מאהבת אלוהים שבמשיח ישוע אדוננו”‏ (‏רומים ח׳:‏38,‏ 39‏)‏.‏

1,‏ 2.‏ (‏א)‏ כיצד מגיבה אֵם באופן טבעי לקול בכיו של תינוקהּ?‏ (‏ב)‏ איזה רגש הינו חזק יותר מחמלת אם?‏

באמצע הלילה פורץ התינוק בבכי.‏ אמו מתעוררת מייד.‏ שנתהּ אינה עמוקה כבעבר,‏ כפי שהיתה לפני הלידה.‏ היא לומדת להבחין בין סוגי בכי שונים של התינוק.‏ וכך היא יודעת במקרים רבים אם צריך להאכיל אותו,‏ לחבק אותו או לטפל בו בדרך אחרת.‏ מכל סיבה שיבכה התינוק,‏ התגובה של האֵם לא תאחר לבוא.‏ לבה אינו מרשה לה להתעלם מצורכי הילד.‏

² החמלה שחשה האֵם כלפי פרי בטנה היא מן הרגשות הרכים ביותר שיודע האדם.‏ אולם קיים רגש חזק שבעתיים — חמלתו של יהוה אלוהינו.‏ דיון בתכונה מקסימה זו יעזור לנו לקרוב אל יהוה.‏ אם כן,‏ הבה נראה מהי חמלה וכיצד אלוהים מגלה תכונה זו.‏

מהי חמלה?‏

3.‏ מה משמע הפועל ”‏לרחם”‏?‏

³ קיים במקרא קשר הדוק בין חמלה לרחמים.‏ מספר מילים בעברית וביוונית מורות על חמלה.‏ לדוגמה,‏ תן דעתך לפועל ”‏לרחם”‏.‏ בספר עיון אחד נאמר שהפועל רחם ”‏טומן בחובו רגשות חמלה עמוקים המתעוררים למראה חולשה או סבל מצד יקירינו או מצד מי שזקוקים לעזרתנו”‏.‏ מילה זו,‏ שיהוה מייחס לעצמו,‏ קשורה למילה ‏”‏רֶחֶם”‏ וניתן להגדירה כ”‏חמלת אם”‏a (‏שמות ל״ג:‏19;‏ ירמיהו ל״ג:‏26‏)‏.‏

4,‏ 5.‏ כיצד משתמש המקרא ברגשות שחשה אֵם כלפי תינוקהּ כדי ללמדנו על חמלת יהוה?‏

⁴ המקרא משתמש ברגשות שחשה אֵם כלפי תינוקהּ כדי ללמדנו על חמלת יהוה.‏ בישעיהו מ״ט:‏15 נאמר:‏ ”‏התוכל אשה לשכוח את ילדה היונק או לא לרחם על בן בטנה?‏ גם אם נשים אלה ישכחו,‏ אנוכי לא אשכחך”‏.‏ תיאור נוגע ללב זה מבליט את עומק חמלת יהוה לעמו.‏ כיצד?‏

⁵ קשה להעלות על הדעת שאֵם תשכח להאכיל את ילדה היונק ולטפל בו.‏ הרי תינוק הוא חסר אונים;‏ יום ולילה זקוק התינוק לתשומת לב ולחיבה מצד אמו.‏ בכל זאת,‏ לצערנו,‏ אין זו תופעה נדירה שאימהות מזניחות את ילדיהן,‏ ובייחוד ב”‏זמנים קשים”‏ אלו המתאפיינים בהיעדר ”‏חיבה טבעית”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏1,‏ 3‏)‏.‏ לעומת זאת,‏ יהוה מכריז,‏ ”‏אנוכי לא אשכחך”‏.‏ החמלה של יהוה כלפי משרתיו לא תימוט לעולם,‏ והיא חזקה לאין שיעור מן הרגש הטבעי הרך ביותר שניתן להעלות על הדעת — חמלת אֵם כלפי תינוקהּ.‏ אין פלא שפרשן אחד אמר אודות ישעיהו מ״ט:‏15‏:‏ ”‏זהו אחד הביטויים החזקים ביותר בתנ״ך לאהבת אלוהים,‏ אם לא החזק מכולם”‏.‏

6.‏ מה דעתם של בני אדם לא־מושלמים רבים לגבי חמלה,‏ ומה מבטיח לנו יהוה?‏

⁶ האם חמלה היא אות לחולשה?‏ בני אדם לא־מושלמים רבים מחזיקים בדעה זו.‏ לדוגמה,‏ הפילוסוף הרומי סֶנֶקָה,‏ שהיה בן דורו של ישוע ונחשב לאינטלקטואל רם מעלה ברומא,‏ לימד כי ”‏החמלה היא רפיון הרוח”‏.‏ סֶנֶקָה היה חסיד הסְטוֹאִיוּת,‏ פילוסופיה המטיפה לשלווה נטולת רגשות.‏ החכם יכול לעזור לנזקקים,‏ אמר סֶנֶקָה,‏ אך אל לו להרשות לעצמו לחוש רחמים משום שרגש זה יגזול ממנו את שלוותו.‏ השקפת חיים אנוכית זו אינה מותירה מקום לחמלה מעומק הלב.‏ אלא שיהוה אינו חושב כך כלל ועיקר!‏ בדברו מובטח לנו כי ”‏עמוקה חיבתו של יהוה וכי רחום הוא”‏ (‏יעקב ה׳:‏11‏)‏.‏ כפי שניווכח בהמשך,‏ חמלה אינה חולשה אלא תכונה חזקה וחיונית.‏ נראה כעת כיצד יהוה,‏ בתור הורה אוהב,‏ מפגין את חמלתו.‏

חמלת יהוה כלפי אומה

7,‏ 8.‏ באיזו דרך סבלו בני ישראל במצרים הקדומה,‏ וכיצד הגיב יהוה לסבלותם?‏

⁷ חמלתו של יהוה ניכרת בבירור ביחסו לעם ישראל.‏ בשלהי המאה ה־16 לפה״ס חיו בעבדות מיליוני בני ישראל תחת יד הברזל של מצרים הקדומה.‏ המצרים ”‏מיררו את חייהם בעבודה קשה בעשיית מלט חמר ולבנים”‏ (‏שמות א׳:‏11,‏ 14‏)‏.‏ במצוקתם זעקו בני ישראל ליהוה.‏ כיצד הגיב אלוהי החמלה?‏

⁸ הדבר נגע ללבו של יהוה.‏ הוא אמר:‏ ”‏אכן ראיתי את סבל עמי אשר במצרים,‏ ושמעתי את צעקתם בגלל נוגשיהם;‏ אני יודע היטב את מכאוביהם”‏ (‏שמות ג׳:‏7‏)‏.‏ יהוה לא יכול היה לראות את סבלות עמו או לשמוע את צעקותיהם ולא לרחם עליהם.‏ כפי שראינו בפרק כ״ד‏,‏ יהוה הוא אל אמפתי.‏ ואמפתיה — היכולת להזדהות עם כאבו של האחר — קשורה קשר הדוק לחמלה.‏ עם זאת,‏ יהוה לא רק ריחם על עמו;‏ לבו הניעו לפעול למענם.‏ בישעיהו ס״ג:‏9 נאמר:‏ ”‏באהבתו ובחמלתו הוא גאלם”‏.‏ ב”‏יד חזקה”‏ הוציא יהוה את בני ישראל ממצרים (‏דברים ד׳:‏34‏)‏.‏ לאחר מכן,‏ סיפק להם מזון בדרך נס והביא אותם לארץ פוריה משלהם.‏

9,‏ 10.‏ (‏א)‏ מדוע הציל יהוה את בני ישראל פעם אחר פעם לאחר שהתיישבו בארץ המובטחת?‏ (‏ב)‏ מידי מי הושיע יהוה את בני ישראל בימי יפתח,‏ ומה הניע אותו לעשות כן?‏

⁹ חמלתו של יהוה באה לידי ביטוי גם בהמשך.‏ לאחר שהתיישבו בארץ המובטחת,‏ מרדו בני ישראל שוב ושוב באלוהים ובעקבות זאת נשאו בתוצאות.‏ אך בשעתם הקשה התפכחו בני העם וזעקו ליהוה.‏ והוא הציל אותם חזור ושנֹה.‏ מדוע?‏ ”‏כי חמל על עמו”‏ (‏דברי הימים ב׳.‏ ל״ו:‏15;‏ שופטים ב׳:‏11–16‏)‏.‏

¹⁰ תן דעתך לְמה שאירע בימי יפתח.‏ בני ישראל פנו לעבודת אלילים,‏ ויהוה הרשה שהעמונים ילחצו אותם במשך 18 שנה.‏ לבסוף,‏ חזר העם בתשובה.‏ המקרא מספר:‏ ”‏הם הסירו את האלוהים הזרים מקרבם ועבדו את יהוה,‏ ועל כן הוא לא היה יכול עוד לשאת את סבלם של ישראל”‏b ‏(‏שופטים י׳:‏6–16‏)‏.‏ לאחר שבני עמו גילו חרטה אמיתית,‏ לא יכול היה יהוה לראותם סובלים.‏ ולכן,‏ אלוהי החמלה שלח את יפתח להושיע את בני ישראל מידי אויביהם (‏שופטים י״א:‏30–33‏)‏.‏

11.‏ מה ניתן ללמוד על תכונת החמלה ממגעי יהוה עִם עם ישראל?‏

¹¹ מה ניתן ללמוד על תכונת החמלה ממגעי יהוה עִם עם ישראל?‏ ראשית,‏ אנו רואים שאין היא מסתכמת במודעות סימפטית למצוקות הזולת.‏ היזכר בדוגמת האֵם שמתוך חמלה נענית לבכיו של תינוקהּ.‏ בדומה לכך,‏ לב יהוה ער לזעקות עמו.‏ חמלתו מניעה אותו להקל מעליהם את סבלם.‏ בנוסף לכך,‏ היחס שנתן יהוה לעם ישראל מלמד שחמלה אינה חולשה,‏ שכן תכונה רכה זו הניעה אותו לנקוט צעד תקיף והחלטי למען עמו.‏ אך האם יהוה נוהג בחמלה אך ורק כלפי משרתיו כקבוצה?‏

חמלת יהוה כלפי יחידים

12.‏ כיצד שיקפה התורה את חמלת יהוה כלפי יחידים?‏

¹² התורה שנתן אלוהים לעם ישראל הראתה את חמלתו כלפי יחידים.‏ חשוב,‏ לדוגמה,‏ על דאגתו לעניים.‏ יהוה ידע שמחמת נסיבות בלתי צפויות עלול אדם מעם ישראל לרדת מנכסיו.‏ כיצד היה צריך לנהוג בעניים?‏ יהוה ציווה על בני ישראל מפורשות:‏ ”‏לא תקשה את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון.‏ תן לו בנדיבות,‏ ובתתך לו אל תעשה זאת בחוסר רצון,‏ כי בגלל הדבר הזה יברכך יהוה אלוהיך בכל מעשיך ובכל עיסוקיך”‏ (‏דברים ט״ו:‏7,‏ 10‏)‏.‏ עוד ציווה יהוה שלא לקצור את פאות השדה ולא ללקט את שאריות השיבולים שנותרו על האדמה.‏ את הלקט הותירו לעניים (‏ויקרא כ״ג:‏22;‏ רות ב׳:‏2–7‏)‏.‏ כאשר קיים העם את החוקים המתחשבים הללו למען העניים,‏ לא היו צריכים הנזקקים לקבץ נדבות כדי שיהיה להם מה לאכול.‏ האין זה ביטוי לחמלת יהוה?‏

13,‏ 14.‏ (‏א)‏ כיצד דברי דוד מעידים שיהוה דואג דאגה רבה לכל אחד מאיתנו?‏ (‏ב)‏ כיצד ניתן להמחיש את קרבת יהוה ל”‏שבורי לב”‏ או ל”‏נדכאי הרוח”‏?‏

¹³ גם היום דואג אלוהינו האוהב דאגה רבה לכל אחד מאיתנו.‏ אנו יכולים להיות בטוחים שהוא מודע לסבלותינו.‏ דוד,‏ נעים זמירות ישראל,‏ כתב:‏ ”‏עיני יהוה על הצדיקים,‏ ואוזניו קשובות לשוועתם.‏ קרוב יהוה לשבורי הלב;‏ את נדכאי הרוח מושיע”‏ (‏תהלים ל״ד:‏15,‏ 18‏)‏.‏ פרשן מקרא אחד מציין:‏ ”‏הם שבורי לב ומלאי חרטה,‏ כלומר,‏ שבורים מחטא ונטולי כבוד עצמי;‏ הם שפלים בעיני עצמם,‏ ואינם בטוחים בערכם העצמי”‏.‏ הם חשים שיהוה רחוק מהם,‏ ושהם חסרי חשיבות בעיניו מכדי שידאג להם.‏ אך לא כך הדבר.‏ דברי דוד מבטיחים לנו שיהוה אינו זונח את ה”‏שפלים בעיני עצמם”‏.‏ אלוהינו הרחום יודע שבזמנים אלו אנו זקוקים לו יותר מאי פעם,‏ והוא אכן קרוב.‏

¹⁴ הנה מקרה הממחיש זאת.‏ אֵם בארצות־הברית החישה את בנה בן השנתיים לבית־החולים כי סבל מקשיי נשימה כבדים עקב מחלת הקָרֶמֶת.‏ לאחר שבדקו את הילד אמרו לה הרופאים שעליהם לאשפז אותו למשך הלילה.‏ היכן היתה האֵם במהלך הלילה?‏ היא ישבה על יד מיטת בנה ולא משה ממנה!‏ ילדהּ הקטן היה חולה,‏ והיא ראתה חובה לעצמה להיות קרובה אליו.‏ אנו בהחלט יכולים לצפות ליותר מכך מאבינו האוהב שבשמים!‏ הרי הוא ברא אותנו בצלמו (‏בראשית א׳:‏26‏)‏.‏ מן המילים הנוגעות ללב בתהלים ל״ד:‏18 עולה שכאשר אנו ’‏שבורי לב’‏ או ’‏נדכאי רוח’‏,‏ יהוה ”‏קרוב”‏ אלינו כהורה אוהב — מלא חמלה ונכון לעזור.‏

15.‏ באילו דרכים עוזר לנו יהוה כיחידים?‏

¹⁵ אם כן,‏ כיצד עוזר לנו יהוה כיחידים?‏ אין הוא בהכרח מסיר את גורם הסבל.‏ עם זאת,‏ יהוה מספק שפע של אמצעים למי שזועקים אליו לעזרה.‏ בדברו,‏ המקרא,‏ יש הדרכות מעשיות אשר נודעת להן השפעה רבה.‏ במסגרת הקהילה מעניק יהוה משגיחים כשירים מבחינה רוחנית המשתדלים לשקף את חמלתו במתן עזרה לאחיהם לאמונה (‏יעקב ה׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ כ”‏שומע תפילה”‏ נותן הוא את ”‏רוח הקודש למבקשים ממנו”‏ (‏תהלים ס״ה:‏2;‏ לוקס י״א:‏13‏)‏.‏ רוחו יכולה להפיח בנו ”‏כוח שהוא מעבר לכוח אנושי רגיל”‏ כדי שנוכל להחזיק מעמד עד שתסיר מלכות אלוהים את כל הבעיות הקשות (‏קורינתים ב׳.‏ ד׳:‏7‏)‏.‏ האין אנו אסירי תודה על כל אותן מתנות?‏ אל נשכח שהן ביטוי לחמלת יהוה.‏

16.‏ מהי הדוגמה העילאית מכול לחמלת יהוה,‏ וכיצד היא משפיעה עלינו כיחידים?‏

¹⁶ יהוה נתן את היקר לו מכול ככופר בעדנו,‏ וזו כמובן הדוגמה העילאית מכול לחמלתו.‏ זו היתה הקרבה אוהבת מצד יהוה,‏ והיא סללה בפנינו את הדרך לישועה.‏ זכור שהכופר חל עלינו אישית.‏ לא בכדי ניבא זכריה,‏ אביו של יוחנן המטביל,‏ שמתנה זו תרומם את ”‏חמלתו הרבה של אלוהינו”‏ (‏לוקס א׳:‏78‏)‏.‏

יש גבול לחמלת יהוה

17–19.‏ (‏א)‏ כיצד מראה המקרא שחמלת יהוה אינה ללא גבולות?‏ (‏ב)‏ מה גרם לכך שחמלת יהוה כלפי עמו הגיעה לקצה הגבול?‏

¹⁷ האם המסקנה היא שחמלת יהוה נטולת גבולות?‏ נהפוך הוא,‏ המקרא מראה בבירור שיהוה מונע את חמלתו ממי שמתנגדים לדרכיו הצודקות (‏עברים י׳:‏28‏)‏.‏ כדי להבין מדוע הוא פועל כך,‏ היזכר בדוגמה של עם ישראל.‏

¹⁸ אף שיהוה הציל את בני ישראל פעם אחר פעם מאויביהם,‏ פקעה בסופו של דבר חמלתו.‏ עם קשה עורף זה עבד אלילים ואף הציב את אליליו המשוקצים במקדש יהוה!‏ (‏יחזקאל ה׳:‏11;‏ ח׳:‏17,‏ 18‏)‏ עוד נאמר:‏ ”‏הם המשיכו ללגלג על שליחי האלוהים ובזו לדבריו ולעגו לנביאיו,‏ עד אשר עלתה חמת יהוה נגד עמו ועד כי לא ניתן היה לרפאם”‏ (‏דברי הימים ב׳.‏ ל״ו:‏16‏)‏.‏ בני ישראל הגיעו לנקודה שבה לא היה עוד בסיס הולם לנהוג עימם בחמלה,‏ והם עוררו את חמתו המוצדקת של יהוה.‏ ומה היתה התוצאה?‏

¹⁹ יהוה חדל לחמול על עמו.‏ הוא הכריז:‏ ”‏לא אחמול ולא אחוס ולא ארחם עליהם;‏ דבר לא יעצור בעדי מלהשחיתם”‏ (‏ירמיהו י״ג:‏14‏)‏.‏ ואכן,‏ ירושלים ומקדשה נחרבו,‏ ובני ישראל הוגלו בבלה.‏ עד כמה טרגי המצב שבו בני אדם חוטאים נעשים מרדנים עד קצה גבול חמלתו של אלוהים (‏איכה ב׳:‏21‏)‏.‏

20,‏ 21.‏ (‏א)‏ מה יקרה כאשר תגיע חמלת אלוהים לגבולה בימינו אנו?‏ (‏ב)‏ על איזו מתנה רחמנית מאת יהוה ידבר הפרק הבא?‏

²⁰ ומה לגבי ימינו?‏ יהוה לא השתנה.‏ מרוב חמלתו הסמיך את עדיו לבשר את ’‏הבשורה הטובה על המלכות’‏ בעולם כולו (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏ כאשר ישרי לב נענים לבשורה,‏ יהוה עוזר להם להבין את בשורת המלכות (‏מעשי השליחים ט״ז:‏14‏)‏.‏ אך פעילות זו לא תימשך לעד.‏ לא תהא זו חמלה מצד יהוה להרשות שהעולם המרושע,‏ על האומללות והסבל שבו,‏ יעמוד לנצח.‏ כאשר תגיע חמלתו לגבולה,‏ יוציא יהוה לפועל את משפטו על הסדר העולמי הנוכחי.‏ גם אז יפעל בחמלה — חמלה כלפי ’‏שמו הקדוש’‏ וכלפי משרתיו המסורים (‏יחזקאל ל״ו:‏20–23‏)‏.‏ יהוה יסיר את הסדר המרושע ויכונן עולם חדש רב צדק.‏ באשר לרשעים מצהיר יהוה:‏ ”‏לא תחוס עיני;‏ ולא אחמול.‏ את תוצאות דרכם אמיט על ראשם”‏ (‏יחזקאל ט׳:‏10‏)‏.‏

²¹ עד אז חומל יהוה על בני אדם ואפילו על הצפויים להישמד.‏ בני אדם חוטאים המתחרטים בכנות על מעשיהם יכולים להפיק תועלת מן המתנה הרחמנית ביותר של יהוה — סלחנותו.‏ בפרק הבא נדבר על כמה מן הדוגמאות הציוריות היפות במקרא המעידות על שלימותה של הסלחנות האלוהית.‏

1–3.‏ (‏א)‏ איזה משא כבד נשא דוד,‏ וכיצד מצא נחמה ללבו המוטרד?‏ (‏ב)‏ איזו מעמסה אנו נושאים אם חטאנו,‏ אך מה מבטיח לנו יהוה?‏

‏”‏עוונותיי מרחפים מעל ראשי”‏,‏ כתב דוד המשורר.‏ ”‏כמשא כבד,‏ הם כבדים לי מנשוא.‏ נעשיתי חסר תחושה ונמחצתי קשות”‏ (‏תהלים ל״ח:‏4,‏ 8‏)‏.‏ דוד ידע מה כבד המשא של מצפון מיוסר.‏ למרות זאת,‏ מצא נחמה ללבו המוטרד.‏ הוא הבין שיהוה אומנם שונא את החטא,‏ אך אין הוא שונא את החוטא אם הוא מתחרט באמת ובתמים ומתרחק מדרך הרע.‏ בביטחון מלא שיהוה מוכן לנהוג במידת הרחמים עם המתחרטים,‏ אמר דוד:‏ ”‏אתה,‏ יהוה,‏ טוב וסלחן”‏ (‏תהלים פ״ו:‏5‏)‏.‏

² אם חטאנו,‏ רובצת על לבנו מעמסה מכבידה של נקיפות מצפון.‏ מוסר כליות הוא דבר מועיל.‏ יש בו כדי להניע אותנו לנקוט צעדים חיוביים לתיקון הטעויות.‏ עם זאת,‏ קיימת הסכנה שרגשי האשמה יהיו כבדים מנשוא.‏ לבנו הנוטה להרשיע אותנו עלול להתעקש על כך שיהוה לעולם לא יסלח לנו ואין זה משנה מה עומק חרטתנו.‏ אם ’‏נתמוטט’‏ מרגשי אשמה ינסה השטן לגרום לנו לחשוב שאנו חסרי ערך בעיני יהוה ואין אנו ראויים לשרתו (‏קורינתים ב׳.‏ ב׳:‏5–11‏)‏.‏

³ האם כך רואה אותנו יהוה?‏ לא ולא!‏ הסלחנות היא אחד ההיבטים של אהבתו הגדולה.‏ בדברו מבטיח לנו אלוהים שאם נגלה חרטה אמיתית מעומק הלב,‏ ייסָלַח לנו (‏משלי כ״ח:‏13‏)‏.‏ כדי שלא נחשוב שמחילתו אינה בהישג יד,‏ נראה מדוע וכיצד הוא סולח.‏

מדוע יהוה סולח ברוחב לב

4.‏ מה זוכר יהוה לגבי טבענו,‏ וכיצד משפיע הדבר על יחסו כלפינו?‏

⁴ יהוה מודע למגבלותינו.‏ ”‏הוא יודע היטב כיצד נוצרנו,‏ זוכר כי עפר אנחנו”‏,‏ אומר הכתוב בתהלים ק״ג:‏14‏.‏ אין הוא שוכח שנבראנו מעפר ואפר,‏ ושמקננות בנו חולשות מפאת אי־שלימותנו.‏ המילים ”‏הוא יודע היטב כיצד נוצרנו”‏ מזכירות לנו שהמקרא ממשיל את יהוה ליוצר [‏קַדָּר]‏,‏ ואותנו לכלי חומרa (‏ירמיהו י״ח:‏2–6‏)‏.‏ היוצר הגדול מעדן את מגעיו עימנו בהתאם לטבענו החוטא והשברירי ובהתאם לתגובה או להיעדר תגובה מצדנו להכוונתו.‏

5.‏ כיצד מתארת האיגרת אל הרומים את אחיזתו האיתנה של החטא?‏

⁵ יהוה מבין מה רב כוחו של החטא.‏ בדברו מתואר החטא ככוח רב עוצמה האוחז באדם אחיזה קטלנית.‏ מה עוצמת אחיזתו?‏ באיגרת אל הרומים מסביר השליח פאולוס:‏ אנו ’‏כפופים לחטא’‏ כחיילים הנתונים למרות מפקדם (‏רומים ג׳:‏9‏)‏;‏ החטא ’‏מולך’‏ על בני אדם (‏רומים ה׳:‏21‏)‏;‏ הוא ”‏שוכן”‏ בנו (‏רומים ז׳:‏17,‏ 20‏)‏;‏ ’‏חוקו’‏ פועל בנו בלי הרף ומנסה להכתיב את התנהגותנו (‏רומים ז׳:‏23,‏ 25‏)‏.‏ מכאן שלחטא אחיזה איתנה בבשרנו הלא־מושלם!‏ (‏רומים ז׳:‏21,‏ 24‏)‏.‏

6,‏ 7.‏ (‏א)‏ כיצד נוהג יהוה במי שמבקשים את רחמיו בלב מלא חרטה?‏ (‏ב)‏ מדוע אל לנו לנצל את רחמי אלוהים?‏

⁶ לפיכך,‏ יהוה יודע שכל כמה שנשתדל לציית לו,‏ אין לנו אפשרות לעשות כן באופן מושלם.‏ הוא מבטיח לנו ברוב אהבתו שאם נבקש את רחמיו בלב גדוש חרטה,‏ הוא יסלח לנו.‏ בתהלים נ״א:‏17 נאמר:‏ ”‏הזבחים הרצויים לאלוהים הם רוח שבורה;‏ לב שבור ונדכה,‏ אלוהים,‏ לא תדחה.‏”‏.‏ יהוה לעולם לא ידחה לב אשר הוא ”‏שבור ונדכה”‏ מכובד רגשי האשמה.‏

⁷ האם יוצא מכך שאנו יכולים לנצל את רחמי אלוהים ולראות בטבענו החוטא כאמתלה לחטא?‏ ודאי שלא!‏ יהוה אינו פועל מתוך רגשנות.‏ יש גבול לרחמיו.‏ הוא לא יסלח למי שחוטאים בזדון ובקשיות לב ואינם מביעים כל חרטה (‏עברים י׳:‏26‏)‏.‏ לעומת זאת,‏ בראותו לב מלא חרטה,‏ הוא נכון לסלוח.‏ נבחן כעת כמה מן המונחים הציוריים במקרא לתיאור היבט נהדר זה של אהבת יהוה.‏

מה מידת סלחנותו של יהוה?‏

8.‏ מה עושה יהוה כאשר הוא סולח על חטאינו,‏ ואיזה ביטחון מקנה לנו הדבר?‏

⁸ דוד התחרט ואמר:‏ ”‏התוודיתי בפניך על חטאי;‏ את עווני לא כיסיתי.‏.‏.‏ ואתה מחלת על [‏”‏נשאת את”‏,‏ נה״מ]‏ עוון חטאיי”‏ (‏תהלים ל״ב:‏5‏)‏.‏ המילה ”‏נשאת”‏ מצביעה על ”‏לקיחת האשמה,‏ החטא,‏ העוון”‏.‏ אם כן,‏ יהוה נשא את חטאי דוד והרחיק אותם ממנו.‏ אין ספק שהדבר הקל מעל דוד את רגשי האשמה שקיננו בו (‏תהלים ל״ב:‏3‏)‏.‏ גם אנו יכולים להיות בטוחים שאלוהים נושא את חטאיהם של מי שמבקשים מחילה על בסיס אמונתם בקורבן הכופר של ישוע (‏מתי כ׳:‏28‏)‏.‏

9.‏ עד איזה מרחק מרחיק יהוה מאיתנו את חטאינו?‏

⁹ דוד השתמש במונח ציורי נוסף לתיאור סלחנותו של יהוה:‏ ”‏כרחוק מזרח ממערב,‏ הרחיק ממנו את פשעינו”‏ (‏תהלים ק״ג:‏12‏,‏ נה״מ)‏.‏ עד כמה רחוק מזרח ממערב?‏ המזרח לעולם רחוק מן המערב במרחק הגדול ביותר שניתן לדמיין;‏ שתי הנקודות לעולם אינן נפגשות.‏ חוקר אחד ציין שמשמעות המונח היא ”‏רחוק ככל האפשר;‏ רחוק לאין שיעור”‏.‏ מדברי דוד שנכתבו בהשראת הרוח אנו למדים שכאשר יהוה סולח,‏ הוא מרחיק מאיתנו את חטאינו רחוק מכפי שנוכל לשער בנפשנו.‏

10.‏ מדוע אין לנו סיבה לחוש שעלינו לשאת את כתמי החטאים לכל שארית ימינו לאחר שיהוה סולח לנו עליהם?‏

¹⁰ הניסית אי פעם להסיר כתם מבד בהיר?‏ ייתכן שלמרות כל מאמציך הכתם לא נעלם כליל.‏ שים לב כיצד מתאר יהוה את סלחנותו:‏ ”‏גם אם חטאיכם כשני,‏ כשלג ילבינו;‏ גם אם אדומים הם כבד תולע,‏ כצמר יהיו”‏ (‏ישעיהו א׳:‏18‏)‏.‏ המילה ”‏שָני”‏ משמעה צבע אדום עז.‏b ה”‏תולע”‏ היה אחד מצבעיו הכהים של אריג צבוע (‏נחום ב׳:‏3‏)‏.‏ לא נוכל בכוחנו אנו להסיר את כתם החטא.‏ אבל יהוה יכול לקחת חטאים הדומים לשני ולתולע ולהפוך אותם ללבנים כשלג או כצמר לא־צבוע.‏ לאחר שיהוה סולח על חטאינו,‏ אין לנו סיבה לחוש שעלינו לשאת את כתמי החטאים לכל שארית ימינו.‏

11.‏ באיזה מובן משליך יהוה את חטאינו מאחורי גבו?‏

¹¹ בשיר הודיה מרגש שחיבר לאחר שהחלים ממחלה אנושה,‏ אמר חזקיהו אל יהוה:‏ ‏”‏השלכת מאחורי גווך את כל חטאיי”‏ (‏ישעיהו ל״ח:‏17‏)‏.‏ כאן מוצג יהוה כמי שמסיר את חטאיו של החוטא המתחרט ומשליך אותם מאחורי גבו — הוא חדל לראותם ולשים לב אליהם.‏ על־פי ספר עיון אחד,‏ ניתן לבטא את הרעיון במילים:‏ ”‏גרמת לכך ש[‏חטאיי]‏ כאילו לא היו ולא נבראו”‏.‏ האין זו מחשבה מרגיעה?‏

12.‏ כיצד מעיד הנביא מיכה שכאשר יהוה סולח,‏ הוא מסיר את חטאינו לבלי שוב?‏

¹² בנבואת נחמה ביטא הנביא מיכה את אמונתו האיתנה שיהוה יסלח לעמו המתחרט:‏ ”‏מי אל כמוך.‏.‏.‏ עובר על פשע לשארית נחלתו?‏ .‏.‏.‏ אל מצולות הים תשליך את כל חטאיהם”‏ (‏מיכה ז׳:‏18,‏ 19‏)‏.‏ שווה בנפשך איזו משמעות נשאו מילים אלו עבור אנשים שחיו בתקופת המקרא.‏ כלום היה סיכוי להשיב דבר שהושלך ”‏אל מצולות הים”‏?‏ לפיכך,‏ דברי מיכה מעידים שכאשר יהוה סולח,‏ הוא מסיר את חטאינו לבלי שוב.‏

13.‏ מה פשר המילים של ישוע ”‏מחל לנו על חובותינו”‏?‏

¹³ ישוע השתמש ביחסי נושים וחייבים להמחשת סלחנותו של יהוה.‏ הוא האיץ בנו להתפלל:‏ ”‏מחל לנו על חובותינו”‏ (‏מתי ו׳:‏12‏)‏.‏ ישוע המשיל את החטאים לחובות (‏לוקס י״א:‏4‏)‏.‏ כשאנו חוטאים,‏ אנו נעשים ”‏חייבים”‏ בעיני יהוה.‏ בספר עיון אחד נאמר שמשמעות המילה היוונית המתורגמת ל”‏מחל”‏ היא:‏ ”‏לוותר על חוב ולא לתבוע אותו”‏.‏ כאשר יהוה סולח,‏ הוא מוחק את החוב,‏ שאלמלא סלחנותו היה תלוי ועומד נגדנו.‏ חוטאים מתחרטים יכולים למצוא נחמה.‏ יהוה לעולם לא ידרוש מאיתנו לשלם חוב שבוטל!‏ (‏תהלים ל״ב:‏1,‏ 2‏)‏.‏

14.‏ איזו תמונה מעלות המילים ”‏יימחו חטאיכם”‏?‏

¹⁴ סלחנותו של יהוה מתוארת גם במעשי השליחים ג׳:‏19‏:‏ ”‏התחרטו ושובו מדרככם כדי שיימחו חטאיכם”‏.‏ הפועל ’‏למחות’‏ מתורגם מפועל יווני שמשמעו ”‏לבטל או להשמיד”‏.‏ לפי מספר חוקרים,‏ התמונה המצטיירת היא מחיקה של כתב יד.‏ כיצד מחקו בעבר?‏ הדיו בימי קדם היה בדרך כלל מורכב מפחם,‏ שרף ומים.‏ מייד לאחר שכתבו בדיו מסוג זה ניתן היה למחוק את המילים בספוג לח.‏ והרי לך תמונה יפה של רחמי יהוה.‏ כאשר הוא סולח על חטאינו,‏ הוא כאילו מוחק אותם בספוג.‏

15.‏ מה חשוב ליהוה שנדע?‏

¹⁵ האין זה ברור מתוך אותם מונחים ציוריים שחשוב ליהוה שנדע שהוא מוכן לסלוח על חטאינו בתנאי שתימצא בנו חרטה כנה?‏ אל לנו לפחד שהחטאים ישמשו נגדנו בעתיד.‏ עובדה זו מתבהרת מתוך דבר נוסף שחושף המקרא לגבי רחמיו הגדולים של יהוה:‏ הוא סולח ושוכח.‏

‏”‏את חטאם לא אזכור עוד”‏

16,‏ 17.‏ מה משמע המילים במקרא שיהוה שוכח את חטאינו,‏ וכיצד הגעת למסקנה זו?‏

¹⁶ יהוה הבטיח בנושא הברית החדשה:‏ ”‏כי אסלח על עוונם,‏ ואת חטאם לא אזכור עוד”‏ (‏ירמיהו ל״א:‏34‏)‏.‏ האם משמע הדבר שכאשר יהוה סולח אין בכוחו לזכור עוד את החטאים?‏ ודאי שלא.‏ במקרא מסופר על רבים,‏ וביניהם דוד,‏ שיהוה סלח להם (‏שמואל ב׳.‏ י״א:‏1–17;‏ י״ב:‏13‏)‏.‏ ברור שיהוה לא שכח את מה שעשו.‏ חטאיהם,‏ וכן גם חרטתם והמחילה מצד אלוהים,‏ תועדו להדרכתנו (‏רומים ט״ו:‏4‏)‏.‏ אם כן,‏ מה כוונת הכתוב שיהוה אינו ”‏זוכר”‏ את חטאי מי שסלח להם?‏

¹⁷ המילה ”‏לזכור”‏ אין משמעה אך ורק לא לשכוח את העבר.‏ המילון התיאולוגי לתנ״ך מציין שהמילה מקפלת בתוכה ”‏את הכוונה לנקוט צעד הולם”‏.‏ לכן,‏ במובן זה,‏ ”‏לזכור”‏ את החטא משמעו לפעול נגד החוטאים (‏הושע ט׳:‏9‏)‏.‏ במילים ”‏את חטאם לא אזכור עוד”‏,‏ מבטיח לנו יהוה שלאחר שסלח לחוטאים המתחרטים,‏ הוא לא יפעל נגדם בעתיד על בסיס חטאים אלו (‏יחזקאל י״ח:‏21,‏ 22‏)‏.‏ יהוה שוכח במובן זה שאין הוא מעלה את חטאינו שוב ושוב בזיכרונו כדי להאשים או להעניש אותנו בלי הפסק.‏ האין זה מרגיע שאלוהינו סולח ושוכח?‏

מה באשר להשלכות?‏

18.‏ מדוע אין הסליחה פוטרת את החוטא המתחרט מכל השלכות חטאו?‏

¹⁸ האם נכונותו של יהוה לסלוח פוטרת את החוטא מהשלכות חטאיו?‏ כלל וכלל לא.‏ לא ניתן לחטוא בלי לשאת בתוצאות כלשהן.‏ פאולוס כתב:‏ ”‏כל מה שאדם זורע,‏ את זאת גם יקצור”‏ (‏גלטים ו׳:‏7‏)‏.‏ ייתכנו השלכות למעשינו.‏ אין בזה לומר שלאחר שיהוה סולח לנו הוא מביא עלינו צרות,‏ וכאשר מתעוררות בעיות,‏ אל למשיחי לחשוב,‏ ’‏אולי יהוה מעניש אותי על חטאי העבר’‏ (‏יעקב א׳:‏13‏)‏.‏ מצד שני,‏ אין יהוה מסוכך עלינו מפני השלכות מעשינו המוטעים.‏ גירושין,‏ הריונות לא־רצויים,‏ מחלות מין,‏ אובדן אמון או כבוד — כל אלה עלולים להיות פרי הבאושים הבלתי נמנע של החטא.‏ אל תשכח שגם לאחר שסלח לדוד על חטאיו בפרשת בת שבע ואוריה,‏ לא הגן יהוה על דוד מן ההשלכות ההרסניות שבאו בעקבות זאת (‏שמואל ב׳.‏ י״ב:‏9–12‏)‏.‏

19–21.‏ (‏א)‏ כיצד החוק המובא בספר ויקרא ו׳:‏1–7 הועיל הן לנפגע והן לפוגע?‏ (‏ב)‏ איזה צעד מצדנו יסב קורת רוח ליהוה אם פגענו באחרים?‏

¹⁹ חטאינו עלולים לגרור תוצאות נוספות,‏ ובייחוד אם אחרים נפגעו מהם.‏ למשל,‏ בחן את הכתוב בספר ויקרא פרק ו׳‏‏.‏ תורת משה עוסקת כאן במצב שבו אדם מבצע חטא חמור.‏ הוא גוזל את רכושו של רעהו בשוד,‏ בסחיטה או ברמאות.‏ החוטא כופר באשמה ואף מעז להישבע שבועת שקר.‏ זו המילה שלו מול המילה של האחר.‏ אלא שמאוחר יותר לבו נוקפו והוא מתוודה.‏ כדי שאלוהים יסלח לו,‏ עליו לעשות עוד שלושה דברים:‏ להשיב את הגזלה,‏ לשלם לנפגע פיצויים בסך 20 אחוז מערך הגזלה ולתת איל כקורבן אשם.‏ ואז,‏ על־פי לשון החוק:‏ ”‏הכוהן יכפר עליו לפני יהוה,‏ וייסלח לו”‏ (‏ויקרא ו׳:‏1–7‏)‏.‏

²⁰ חוק זה העיד על רחמי אלוהים.‏ הוא הועיל לנפגע שהוחזר לו רכושו ושוודאי הוקל לו לאחר שהפוגע התוודה לבסוף.‏ במקביל לכך,‏ החוק הועיל לזה שמצפונו הניע אותו להודות באשמה ולתקן את העוול.‏ אילו לא פעל כך,‏ אלוהים לא היה סולח לו.‏

²¹ אומנם איננו כפופים לתורת משה,‏ אך היא חושפת בפנינו את נקודת מבטו של יהוה,‏ כולל עמדתו בנושא הסלחנות (‏קולוסים ב׳:‏13,‏ 14‏)‏.‏ המאמצים מצדנו לתקן עוול שגרמנו למישהו מסבים לאלוהים קורת רוח (‏מתי ה׳:‏23,‏ 24‏)‏.‏ עלינו להכיר בחטא,‏ להודות באשמה ולהתנצל בפני הצד הנפגע.‏ אז יכולים אנו לפנות ליהוה על בסיס קורבן הכופר של ישוע ולדעת בלב סמוך ובטוח שאלוהים סולח לנו (‏עברים י׳:‏21,‏ 22‏)‏.‏

22.‏ מה עשוי להתלוות לסליחה מאת יהוה?‏

²² יהוה,‏ כמו הורה אוהב,‏ יסלח לנו וייתכן שיטיל עלינו מידה מסוימת של מוסר (‏משלי ג׳:‏11,‏ 12‏)‏.‏ משיחי שהתחרט אולי יצטרך לוותר על הזכות לשרת כזקן־קהילה,‏ כמשרת עוזר או כמבשר בשירות מלא.‏ זה יכאב לו לאבד לפרק זמן מסוים זכויות שהיו יקרות לו.‏ אך אין להסיק מכך שיהוה אינו סולח.‏ עלינו לזכור שמוסר מאת יהוה הוא עדות לאהבתו כלפינו.‏ יהא זה לטובתנו המרבית אם נקבל את המוסר ונפעל על־פיו (‏עברים י״ב:‏5–11‏)‏.‏

23.‏ מדוע אל לנו לחשוב שרחמי יהוה רחוקים מאיתנו,‏ ומדוע עלינו לחקות את סלחנותו?‏

²³ עד כמה טוב לדעת שאלוהים הוא אל סלחן!‏ יהיו אשר יהיו הטעויות שנעשה,‏ לעולם אל נחשוב שרחמי יהוה רחוקים מאיתנו.‏ אם התחרטנו באמת ובתמים,‏ אם נקטנו צעדים לתיקון המעוות והתפללנו מעומק הלב לבקש את מחילתו על בסיס דמו השפוך של ישוע,‏ בטוחים אנו שיהוה יסלח לנו (‏יוחנן א׳.‏ א׳:‏9‏)‏.‏ הבה נחקה את סלחנותו של יהוה במגעינו זה עם זה.‏ הרי אם יהוה שאינו חוטא יכול לסלוח לנו באהבה,‏ האין זה מן הראוי שאנו,‏ בני אדם חוטאים,‏ נעשה כמיטב יכולתנו לסלוח איש לרעהו?‏

1,‏ 2.‏ מה עומק טובו של אלוהים,‏ ואיזה דגש שם המקרא על תכונה זו?‏

מספר חברים משכבר הימים אוכלים יחדיו מתחת לכיפת השמים,‏ והשמש השוקעת מלטפת אותם באורה החמים.‏ הם צוחקים ומשוחחים ונפעמים מן הנוף.‏ הרחק משם,‏ חקלאי נושא עיניו אל שדותיו ומחייך בשביעות רצון למראה העננים הכהים וטיפות הגשם הראשונות הנופלות על הגידולים הצמאים למים.‏ במקום אחר,‏ בעל ואשה מחליפים מבטים נרגשים בשעה שילדם עושה בהססנות את צעדיו הראשונים.‏

² אם הם מודעים לכך ואם לאו,‏ אנשים אלה מפיקים תועלת מאותו הדבר — מטובו של יהוה אלוהים.‏ אנשי דת לא אחת אומרים ”‏אלוהים הוא אל טוב”‏.‏ המקרא מביע זאת ביתר תוקף.‏ הוא אומר:‏ ”‏מה רב טובו!‏”‏ (‏זכריה ט׳:‏17‏)‏ אך דומה כי מעטים כיום ממש מבינים לעומק את פשר המילים הללו.‏ במה כרוך טובו של יהוה אלוהים,‏ וכיצד תכונתו זו משפיעה על כל אחד מאיתנו?‏

צד בולט של אהבת אלוהים

3,‏ 4.‏ מהו טוּב,‏ ומדוע טובו של יהוה הוא בראש ובראשונה ביטוי לאהבתו?‏

³ על־פי המקרא,‏ טוּב הוא מצוינות מוסרית.‏ ניתן לומר שהטוּב מפעפע ביהוה.‏ כל תכונותיו — ובהן כוחו,‏ צדקתו וחוכמתו — טובות לחלוטין.‏ עם זאת,‏ הטוּב הוא בראש ובראשונה ביטוי לאהבת יהוה.‏ מדוע?‏

⁴ טוּב הוא תכונה מעשית וגלויה.‏ השליח פאולוס הראה שתכונה זו בבני אדם יפה יותר מצדקה (‏רומים ה׳:‏7‏)‏.‏ הצדיק נאמן לדרישות החוק,‏ אך האיש הטוב עושה מעבר לכך.‏ הוא נוקט יוזמה ומחפש דרכים להיטיב עם הזולת.‏ כפי שניווכח בהמשך,‏ יהוה הוא בהחלט אל טוב במובן זה.‏ ברור אפוא,‏ שטובו של יהוה נובע מאהבתו העמוקה לאין שיעור.‏

5–7.‏ מדוע סירב ישוע להיקרא ’‏מורה טוב’‏,‏ ולאיזו אמת עמוקה נתן בכך משנה תוקף?‏

⁵ טובו של יהוה הוא יחיד במינו.‏ זמן קצר לפני מותו של ישוע,‏ ניגש אליו מישהו כדי לשאול אותו שאלה ופנה אליו במילים,‏ ”‏מורי הטוב”‏.‏ בתגובה השיב ישוע:‏ ”‏מדוע אתה קורא לי טוב?‏ אין טוב מלבד אחד — אלוהים”‏ (‏מרקוס י׳:‏17,‏ 18‏)‏.‏ אולי אתה מופתע מתגובתו של ישוע.‏ מדוע תיקן את האיש?‏ כלום לא היה ישוע ’‏מורה טוב’‏?‏

⁶ נראה שהאיש אמר ”‏מורי הטוב”‏ כדרך להחניף לישוע.‏ ברוב צניעותו הסב ישוע את הכבוד לאביו השמימי,‏ אשר הוא טוב במובן הנעלה ביותר (‏משלי י״א:‏2‏)‏.‏ מעבר לכך,‏ ישוע נתן משנה תוקף לאמת עמוקה.‏ יהוה לבדו הוא הסטנדרט שלפיו ניתן למדוד מהו טוב אמיתי.‏ רק לו שמורה הזכות הריבונית לקבוע מה טוב ומה רע.‏ אדם וחוה מרדו בו ואכלו מעץ הדעת טוב ורע,‏ ובכך ביקשו להחזיק בזכות זו.‏ בניגוד אליהם,‏ ישוע מותיר בענוותו את קביעת אמות המידה לאביו.‏

⁷ יתרה מזו,‏ ישוע ידע שיהוה הוא מקור כל דבר טוב.‏ ממנו באה ”‏כל מתנה טובה וכל מתנה מושלמת”‏ (‏יעקב א׳:‏17‏)‏.‏ נראה כעת כיצד טובו של יהוה בא לידי ביטוי בנדיבותו.‏

עדויות לטובו הרב של יהוה

8.‏ כיצד מראה יהוה את טובו כלפי כל בני האדם?‏

⁸ כל מי שחי אי פעם הפיק תועלת מטובו של יהוה.‏ בתהלים קמ״ה:‏9 נאמר:‏ ”‏טוב יהוה לכול”‏.‏ אילו דוגמאות ממחישות את טובו רחב ההיקף?‏ המקרא מציין:‏ ”‏[‏הוא]‏ לא חדל להעיד על עצמו במעשיו הטובים:‏ הוא נתן לכם גשם מן השמים ועונות פוריות,‏ העניק לכם מזון בשפע ומילא את ליבכם בשמחה”‏ (‏מעשי השליחים י״ד:‏17‏)‏.‏ האם חשת מימיך כיצד מצב רוחך השתפר בשעה שסעדת את לבך בארוחה ערבה לחיך?‏ אלמלא תכנן יהוה ברוב טובו את כדור־הארץ ויצר את מחזור המים ואת ’‏העונות הפוריות’‏ להפקת שפע של מזון,‏ לא היו לנו ארוחות.‏ טובו של יהוה אינו מכוּון אך ורק לאוהביו אלא לכל אדם.‏ ישוע אמר:‏ ”‏הוא מזריח שמשו הן על רעים והן על טובים וממטיר גשם הן על צדיקים והן על רשעים”‏ (‏מתי ה׳:‏45‏)‏.‏

9.‏ כיצד עץ התפוח ממחיש את טובו של יהוה?‏

⁹ רבים מקבלים כמובן מאליו את הנדיבות העילאית המורעפת על האנושות תודות לפעילותם התמידית של השמש,‏ הגשם והעונות הפוריות.‏ לדוגמה,‏ תן דעתך לתפוח.‏ זהו פרי שכיח באזורים הממוזגים של כדור־הארץ.‏ התפוח הוא פרי יפה,‏ טעים למאכל ועשיר במים מרעננים ובחומרים מזינים חיוניים.‏ הידעת שבעולם כולו קיימים כ־500,‏7 זני תפוחים השונים זה מזה בצבעם — אדומים,‏ זהובים,‏ צהובים וירוקים,‏ ובגודלם — גדולים במקצת מדובדבן ועד לממדי אשכולית?‏ אם החזקת בידך זרע של תפוח,‏ הוא נראה זניח.‏ אך ממנו צומח אחד העצים היפים ביותר (‏שיר השירים ב׳:‏3‏)‏.‏ באביב מתעטף העץ במעטה מרהיב של פרחים;‏ ובסתיו הוא נותן פרי.‏ עץ תפוח ממוצע מניב מדי שנה עד 75 שנה כמות תפוחים הממלאת 20 קרטונים,‏ שמשקלם 19 קילוגרם כל אחד (‏כל קרטון)‏.‏

10,‏ 11.‏ כיצד ממחישים החושים את טובו של אלוהים?‏

¹⁰ בטובו האין סופי ברא יהוה את גופנו ”‏באורח פלאי”‏ והעניק לנו חושים המאפשרים לנו להתבונן במעשיו ולהתענג מהם (‏תהלים קל״ט:‏14‏)‏.‏ חשוב על הרגעים שהוזכרו בתחילת הפרק.‏ אילו מראות תורמים לאושרם של הרגעים הללו?‏ הלחיים הסמוקים של ילד נרגש משמחה.‏ ממטרי הגשם הניחתים על השדות.‏ הגוונים האדומים,‏ הזהובים והסגולים של שקיעת השמש.‏ עין האדם מסוגלת לקלוט מאות אלפי — ואולי אף מיליוני — צבעים וגוונים!‏ חוש השמיעה שלנו קולט שינויי צליל בקול רווי אהבה,‏ באִוושת הרוח בעלים ובצחוקו הנלהב של הפעוט.‏ מניין לנו היכולת ליהנות ממראות ומקולות אלו?‏ המקרא משיב:‏ ”‏אוזן שומעת ועין רואה — יהוה עשה את שתיהן”‏ (‏משלי כ׳:‏12‏)‏.‏ אך אלה הם רק שניים מן החושים.‏

¹¹ חוש הריח הוא עדות נוספת לטובו של יהוה.‏ האף של האדם מסוגל להבחין בין ריחות שונים — האומדנים נעים בין אלפי ריחות לטריליון!‏ חשוב על כמה מהם:‏ ריח הבישול של האוכל האהוב עליך,‏ פרחים,‏ עלים שנשרו,‏ ריח העשן העולה ממדורה מחממת.‏ חוש המישוש מאפשר לך לחוש ברוח המלטפת את פניך,‏ בחיבוק המרגיע של יקירך,‏ בחַלְקותו המענגת של פרי בידך.‏ אתה נוגס בפרי,‏ וחוש הטעם נכנס לתמונה.‏ פַּקְעִיוֹת הטעם קולטות את הטעמים הנוצרים עקב מבנהו הכימי המורכב של הפרי,‏ ופיך מוצף בשלל טעמים.‏ יש לנו כל סיבה שבעולם לקרוא אל יהוה:‏ ”‏מה רב טובך!‏ צפנת אותו עבור יראיך”‏ (‏תהלים ל״א:‏19‏)‏.‏ אך כיצד ’‏צופן’‏ יהוה את טובו עבור יראיו?‏

טוּב וברכות נצחיות בצדו

12.‏ אילו מתנות מיהוה הן החשובות מכול,‏ ומדוע?‏

¹² ישוע אמר:‏ ”‏כתוב:‏ ’‏אל יחיה האדם על הלחם לבדו,‏ כי אם על כל מוצא פי יהוה’‏”‏ (‏מתי ד׳:‏4‏)‏.‏ ואכן,‏ מתנותיו הרוחניות של יהוה יכולות להיטיב עימנו יותר ממתנותיו החומריות,‏ משום שהן מובילות לחיי־נצח.‏ בפרק ח׳‏ שמנו לב שיהוה השתמש בכוח שבידיו להשיב דברים לתיקונם בתקופה זו של אחרית הימים כדי לכונן גן־עדן רוחני,‏ ההולך ומתרחב.‏ אחד מגורמי המפתח בגן־עדן זה הוא המזון הרוחני השופע.‏

13,‏ 14.‏ (‏א)‏ מה ראה הנביא יחזקאל בחזון,‏ ומה משמעות החזון כיום?‏ (‏ב)‏ אילו מתנות רוחניות מעניקות חיים נותן יהוה למשרתיו הנאמנים?‏

¹³ באחת מנבואות השיקום הגדולות במקרא,‏ ראה יחזקאל הנביא חזון על מקדש משוקם ומפואר.‏ מן המקדש נבע זרם מים שהתרחב והעמיק עד אשר היה לנהר רחב ידיים.‏ אל כל אשר זרם,‏ הביא עימו ברכות.‏ על גדותיו צמחו עצים שנתנו מזון ומרפא.‏ הנחל אף הביא חיים ופוריות לים המלח נטול החיים!‏ (‏יחזקאל מ״ז:‏1–12‏)‏ מה משמעות הדבר?‏

¹⁴ חזון המקדש הראה שיהוה ישיב את עבודתו הטהורה על כנה בהתאם לאמות המידה הגבוהות שלו.‏ מתנות החיים מאת אלוהים יזרמו אל משרתיו בשפע כמו הנהר בחזון.‏ מאז שיקום עבודת אלוהים הטהורה ב־1919 מברך יהוה את משרתיו במתנות מעניקות חיים.‏ כיצד?‏ ספרי מקרא,‏ ספרות מקראית,‏ אסיפות וכינוסים משמשים להבאת אמיתות חיוניות למיליונים.‏ באמצעים אלו מלמד יהוה את משרתיו על המתנה החשובה ביותר ממתנותיו החיוניות — קורבן הכופר של המשיח אשר דרכו ניתן ליהנות ממעמד טהור לפני יהוה ולזכות בתקווה לחיות לנצח,‏ תקווה השמורה לאוהבי אלוהים וליראיו.‏a אם כן,‏ בתקופה זו של אחרית הימים,‏ בשעה שהעולם סובל מרעב רוחני,‏ נהנים משרתי יהוה ממשתה רוחני (‏ישעיהו ס״ה:‏13‏)‏.‏

15.‏ באיזה מובן ירעיף יהוה את טובו על נאמניו במרוצת אלף שנות שלטון המשיח?‏

¹⁵ אולם הנחל בחזון יחזקאל לא יפסיק לזרום בבוא הקץ על הסדר העולמי המיושן הזה.‏ להיפך,‏ הוא יזרום ביתר עוצמה במרוצת אלף שנות שלטון המשיח.‏ אחרי כן,‏ בעזרת מלכות המשיח,‏ יממש יהוה את מלוא ערכו של קורבן ישוע וירומם בהדרגה את נאמניו לשלימות.‏ אז נעלוץ בטובו של יהוה!‏

צדדים נוספים של טובו של יהוה

16.‏ כיצד מראה המקרא שטובו של יהוה מקפל בתוכו תכונות נוספות?‏ ציין כמה מהן.‏

¹⁶ טובו של יהוה אינו כרוך אך ורק בנדיבות.‏ אלוהים אמר למשה:‏ ”‏אני אעביר את כל טובי מול פניך,‏ ואכריז לפניך את שם יהוה”‏.‏ בהמשך נאמר:‏ ”‏יהוה עבר לפניו והכריז:‏ ’‏יהוה,‏ יהוה,‏ אל רחום וחנון,‏ ארך אפיים ורב חסד ואמת’‏”‏ (‏שמות ל״ג:‏19;‏ ל״ד:‏6‏)‏.‏ לפיכך,‏ טובו של יהוה מקפל בתוכו מספר תכונות יפות.‏ נדון בשתיים מהן.‏

17.‏ מהו חן,‏ וכיצד מגלה יהוה תכונה זו במגעיו עם בני אדם בשר ודם?‏

¹⁷ ‏”‏חַנון”‏.‏ תכונה זו קשורה למילים ”‏חן”‏ ו”‏חנינה”‏,‏ וגלום בה הרעיון של חמלה.‏ היא מגלה רבות על מגעי יהוה עם ברואיו.‏ אין הוא נוקשה,‏ קר או רודני כפי שנכון לגבי אנשים רבים בעלי עוצמה.‏ יהוה עדין וטוב לב.‏ למשל,‏ יהוה אמר לאברם:‏ ”‏שא נא עיניך והבט מן המקום אשר אתה נמצא בו,‏ צפונה ודרומה,‏ מזרחה ומערבה”‏ (‏בראשית י״ג:‏14‏)‏.‏ בתרגומי מקרא רבים הושמטה המילה ”‏נא”‏,‏ מילה המשנה את הפנייה ממצווה לבקשה מנומסת.‏ גם במקרים אחרים פנה אלוהים באותה צורה (‏בראשית ל״א:‏12;‏ יחזקאל ח׳:‏5‏)‏.‏ חשוב על כך לרגע,‏ ריבון היקום משתמש במילה ”‏נא”‏ בפנותו לבני אדם בשר ודם!‏ בעולם שבו האגרסיביות והגסות מושלות בכיפה,‏ האין זה משיב נפש להרהר בחן ובנועם של יהוה אלוהינו?‏

18.‏ באיזה מובן יהוה ”‏רב.‏.‏.‏ אמת”‏,‏ ומדוע מילים אלו מרגיעות?‏

¹⁸ ‏”‏רב.‏.‏.‏ אמת”‏.‏ חוסר יושר הוא כיום דבר שבשגרה.‏ אלא שהמקרא מזכיר לנו:‏ ”‏אלוהים אינו איש אשר משקר”‏ (‏במדבר כ״ג:‏19‏)‏.‏ על־פי הכתוב בטיטוס א׳:‏2‏,‏ ”‏אלוהים.‏.‏.‏ אינו יכול לשקר”‏.‏ הוא טוב מכדי לעשות כן.‏ לפיכך,‏ הבטחותיו מהימנות לחלוטין,‏ והוא תמיד עומד בדיבורו.‏ המקרא מכנה אותו ”‏אל אמת”‏ (‏תהלים ל״א:‏5‏)‏.‏ לא זו בלבד שאין שקר בדבריו,‏ הוא אף מעניק שפע של אמת.‏ אין הוא מופנם,‏ סגור ושומר הכול בסוד;‏ אדרבה,‏ הוא מעניק למשרתיו ביד רחבה מחוכמתו הבלתי נדלית.‏b הוא אף מלמד אותם לחיות על־פי אמיתותיו למען ‏’‏יתהלכו באמת’‏ (‏יוחנן ג׳.‏ 3‏)‏.‏ כיצד ראוי שטובו של יהוה ישפיע עלינו כיחידים?‏

‏”‏פניהם יקרנו בשל טובו של יהוה”‏

19,‏ 20.‏ (‏א)‏ כיצד ניסה השטן לערער את ביטחונה של חוה בטובו של יהוה,‏ ומה היתה התוצאה?‏ (‏ב)‏ כיצד ראוי שישפיע עלינו טובו של יהוה,‏ ומדוע?‏

¹⁹ כשפיתה השטן את חוה בגן־עדן,‏ החל הוא לערער בערמומיות את ביטחונה בטובו של יהוה.‏ יהוה אמר לאדם הראשון:‏ ”‏מכל עץ הגן תאכל לשובע”‏.‏ מכל אלפי העצים שקישטו את הגן,‏ היה עץ אחד ויחיד שיהוה אסר לאכול מפריו.‏ שים לב כיצד ניסח השטן את שאלתו הראשונה לחוה:‏ ”‏האם אלוהים באמת אמר לכם לא לאכול מכל עצי הגן?‏”‏ (‏בראשית ב׳:‏9,‏ 16;‏ ג׳:‏1‏)‏ השטן סילף את דבריו של אלוהים כדי לגרום לחוה לחשוב שיהוה מונע מהם דבר טוב.‏ למרבה הצער,‏ התכסיס הצליח.‏ חוה,‏ כמו גם גברים ונשים רבים אחריה,‏ החלה לפקפק בטובו של אלוהים,‏ אשר נתן לה את כל מה שהיה ברשותה.‏

²⁰ אנו מכירים את עומק העצב והאומללות שהולידו ספקות אלו.‏ הבה נשים לב לדברי ירמיהו ל״א:‏12‏:‏ ”‏פניהם יקרנו בשל טובו של יהוה”‏.‏ מן הראוי שטובו של יהוה יגרום לנו לקרון מאושר.‏ לעולם אל נפקפק במניעיו של אלוהינו,‏ אשר טובו ממלא את כל ישותו.‏ אנו יכולים לשים בו את מלוא מבטחנו,‏ שהרי אין הוא מבקש אלא את טובתם של אוהביו.‏

21,‏ 22.‏ (‏א)‏ ציין מספר דרכים שבהן אתה מעוניין להגיב לטובו של יהוה.‏ (‏ב)‏ באיזו תכונה נדון בפרק הבא,‏ ובמה שונה היא מטוב?‏

²¹ בנוסף לכך,‏ אנו שמחים לנצל כל הזדמנות לדבר על טובו של אלוהים.‏ באשר לעם אלוהים אומר הכתוב בתהלים קמ״ה:‏7‏:‏ ”‏דבריהם ינבעו כמעיין בזכרם את טובך הרב,‏ והם יריעו בשמחה בשל צדקתך”‏.‏ בכל יום של חיים אנו נהנים בדרך כלשהי מטובו של יהוה.‏ מדוע שלא תעשה לך להרגל להודות ליהוה יום יום על טובו ולהיות ספציפי ככל האפשר?‏ כדי לחקות את אלוהינו הטוב עלינו לחשוב על תכונה זו,‏ להודות ליהוה מדי יום ביומו ולשוחח על טובו עם אחרים.‏ וככל שנחפש דרכים להיטיב עם הזולת,‏ כפי שיהוה עושה,‏ כך נתקרב אליו יותר ויותר.‏ השליח יוחנן כתב לעת זִקנה:‏ ”‏חביבי,‏ אל תחקה את הרע כי אם את הטוב.‏ העושה את הטוב,‏ מאת אלוהים הוא”‏ (‏יוחנן ג׳.‏ 11‏)‏.‏

²² טובו של יהוה כרוך בתכונות אחרות.‏ למשל,‏ אלוהים ”‏רב חסד”‏,‏ כלומר,‏ אהבתו כרוכה בנאמנות (‏שמות ל״ד:‏6‏)‏.‏ תכונה זו ממוקדת יותר מטובו,‏ משום שיהוה עושה חסד במיוחד עם משרתיו הנאמנים.‏ בפרק הבא נלמד כיצד הוא עושה כן.‏

1,‏ 2.‏ מדוע ניתן לומר שדוד המלך ידע טעמו של חוסר נאמנות?‏

דוד המלך ידע טעמו של חוסר נאמנות.‏ בתקופת מלכותו קמו נגדו אנשים מבני עמו וזממו להדיחו מן השלטון.‏ בנוסף לכך,‏ כמה ממי שהיו אמורים להיות ידידי נפשו בגדו בו.‏ תן דעתך למיכל,‏ אשתו הראשונה.‏ בהתחלה היא אהבה את דוד,‏ ואין ספק שתמכה בו שעה שמילא את תפקידיו כמלך.‏ אלא שעם הזמן החלה ”‏לבוז לו בלבה”‏ ואף תיארה אותו כ”‏איש נבוב מוח”‏ (‏שמואל א׳.‏ י״ח:‏20;‏ שמואל ב׳.‏ ו׳:‏16,‏ 20‏)‏.‏

² בהמשך מסופר על אחיתופל,‏ יועצו האישי של דוד.‏ עצותיו נודעו באיכותן כאילו היו דברו הישיר של יהוה (‏שמואל ב׳.‏ ט״ז:‏23‏)‏.‏ אולם,‏ איש סוד זה נעשה לבוגד ונתן ידו למרד מאורגן בדוד.‏ ומי עמד בראש המרד?‏ אבשלום,‏ בנו של דוד!‏ אותו אופורטוניסט רוקם מזימות ’‏גנב את לב אנשי ישראל’‏ והציג עצמו כמלך מתחרה.‏ המרד צבר תאוצה ודוד נאלץ להימלט על נפשו (‏שמואל ב׳.‏ ט״ו:‏1–6,‏ 12–17‏)‏.‏

3.‏ איזה ביטחון היה לדוד?‏

³ האם אף לא אחד נותר נאמן לדוד?‏ בכל צרותיו ידע דוד שיש מי שנותר לו נאמן.‏ מי זה היה?‏ יהוה אלוהים בכבודו ובעצמו.‏ ”‏עם הנאמן אתה נוהג בנאמנות”‏,‏ אמר דוד ליהוה (‏שמואל ב׳.‏ כ״ב:‏26‏)‏.‏ מהי נאמנות,‏ וכיצד מציב יהוה את הדוגמה הנעלה ביותר לתכונה זו?‏

מהי נאמנות?‏

4,‏ 5.‏ (‏א)‏ מהי נאמנות במובן המקראי?‏ (‏ב)‏ מה מייחד את חסדו ונאמנותו של האדם?‏

⁴ המקרא מרבה להשתמש במילה ”‏חסד”‏,‏ שמשמעה יחס של טוב לב ואהבה כלפי מישהו,‏ ויחס זה נותר בעינו עד אשר מטרת החסד מתממשת.‏ מדובר כאן בנאמנות הנובעת מאהבה,‏ ולא מתוך רגש של חובה.‏a מעניין לציין שמחבר התהלים כינה את הירח ”‏עֵד נאמן”‏ משום הופעתו הסדירה מדי לילה (‏תהלים פ״ט:‏37‏)‏.‏ אך נאמנותו של הירח שונה בתכלית מחסדו ונאמנותו של האדם.‏ מדוע?‏ משום שחסד הוא ביטוי של אהבה — תכונה שעצמים דוממים אינם יכולים לבטא.‏

⁵ הנאמנות במובנה המקראי מתאפיינת בחיבה.‏ ביטויה מעיד על היחסים השוררים בין גומל החסד לבין מקבלו.‏ אין זו נאמנות בלתי עקבית כגלי הים המושפעים מן הרוחות המשתנות.‏ אדרבה,‏ תכונת החסד — אהבה הכרוכה בנאמנות — יציבה ואיתנה דייה להתגבר על המכשולים הכבירים ביותר.‏

6.‏ (‏א)‏ עד כמה שכיחה האי־נאמנות בקרב בני האדם,‏ ומה אומר על כך המקרא?‏ (‏ב)‏ מהי הדרך הטובה ביותר ללמוד מה כרוך בנאמנות,‏ ומדוע?‏

⁶ יש להודות שנדיר להיתקל בנאמנות מן הסוג הזה.‏ למרבה הצער,‏ יש חברים ”‏המוכנים להרוס זה את זה”‏.‏ יותר ויותר שומעים על אנשים העוזבים את בני זוגם (‏משלי י״ח:‏24;‏ מלאכי ב׳:‏14–16‏)‏.‏ הבגידות נעשו כה שכיחות,‏ עד כי נכון יהיה לומר את מילותיו של הנביא מיכה:‏ ”‏אבד חסיד [‏נאמן]‏ מן הארץ”‏ (‏מיכה ז׳:‏2‏)‏.‏ תכונה יקרה זו לא תמיד ניכרת בבני האדם,‏ אך היא מאפיין בולט באישיותו של יהוה.‏ אם כן,‏ הדרך הטובה ביותר ללמוד מה כרוך בנאמנות היא לבחון כיצד צד נפלא זה באהבתו של יהוה בא לידי ביטוי.‏

נאמנותו המיוחדת במינה של יהוה

7,‏ 8.‏ מדוע ניתן לומר שיהוה לבדו נאמן?‏

⁷ המקרא אומר אודות יהוה:‏ ”‏אתה לבדך נאמן”‏ (‏ההתגלות ט״ו:‏4‏)‏.‏ כיצד ייתכן הדבר?‏ הרי גם בני אדם ומלאכים גילו לעתים נאמנות ראויה לציון (‏איוב א׳:‏1;‏ ההתגלות ד׳:‏8‏)‏.‏ ומה באשר לישוע המשיח?‏ האם הוא לא גילה נאמנות שאין שני לה?‏ (‏תהלים ט״ז:‏10‏)‏ אם כן,‏ מדוע נאמר שיהוה לבדו נאמן?‏

⁸ ראשית,‏ זכור שנאמנות היא פן של אהבה.‏ מאחר ש”‏אלוהים הוא אהבה”‏ — כלומר,‏ התגלמותה של תכונה זו — מי יכול לגלות נאמנות באופן מוחלט יותר מיהוה?‏ (‏יוחנן א׳.‏ ד׳:‏8‏)‏ מלאכים ובני אדם יכולים לשקף את תכונותיו,‏ אך רק יהוה נאמן במידה העילאית ביותר.‏ כ”‏עתיק יומין”‏ נוהג הוא בנאמנות זמן רב יותר מכל יצור אחר,‏ אם בשמים ואם בארץ (‏דניאל ז׳:‏9‏)‏.‏ לפיכך,‏ יהוה נאמן במלוא מובן המילה.‏ תכונה זו באה אצלו לידי ביטוי בצורה הנעלה על זו של כל ברואיו.‏ תן דעתך למספר דוגמאות.‏

9.‏ מדוע ניתן לומר שיהוה ”‏נאמן בכל מעשיו”‏?‏

⁹ יהוה ”‏נאמן בכל מעשיו”‏ (‏תהלים קמ״ה:‏17‏)‏.‏ באיזה מובן?‏ התשובה מצויה במזמור קל״ו‏.‏ המזמור מונה כמה מישועותיו של יהוה,‏ כולל חציית ים סוף.‏ מעניין לציין שכל פסוק במזמור נחתם במילים ”‏כי לעולם חסדו”‏ כדי להדגיש שאהבתו הנאמנה של יהוה עומדת לעולם.‏ מזמור זה מוזכר ב”‏שאלות למחשבה‏”‏ בעמוד 289.‏ בשעה שקוראים את הפסוקים,‏ קשה שלא להתרשם מן הדרכים הרבות שבהן נהג יהוה בנאמנות וחסד עם עמו.‏ כביטוי לחסדו שומע יהוה את זעקות משרתיו הנאמנים ופועל למענם במועד הרצוי (‏תהלים ל״ד:‏6‏)‏.‏ אהבתו של יהוה כלפי משרתיו אינה מתערערת כל עוד הם שומרים לו אמונים.‏

10.‏ כיצד מוכיח יהוה נאמנות באשר לאמות המידה שלו?‏

¹⁰ יהוה נאמן לאמות המידה שלו,‏ וזו דרך נוספת שבה הוא נוהג בחסד עם משרתיו.‏ להבדיל מבני אדם לא־יציבים,‏ הפועלים מתוך קפריזות ורגשנות,‏ אין עמדתו של יהוה בנושא הטוב והרע משתנה חדשות לבקרים.‏ השקפתו בדבר ספיריטיזם,‏ עבודת אלילים ורצח נותרה במרוצת אלפי השנים ללא כל שינוי.‏ ביד נביאו ישעיהו אמר יהוה:‏ ”‏עד אשר תזדקנו אהיה אותו אחד”‏ (‏ישעיהו מ״ו:‏4‏)‏.‏ לפיכך,‏ אנו סמוכים ובטוחים שיהיה זה לתועלתנו לנהוג על־פי עקרונות המוסר הברורים שבדבר־אלוהים (‏ישעיהו מ״ח:‏17–19‏)‏.‏

11.‏ הבא דוגמאות המראות שיהוה עומד בדיבורו.‏

¹¹ יהוה עומד בדיבורו,‏ וזוהי ראיה נוספת לנאמנותו.‏ כל נבואותיו מתגשמות.‏ ’‏דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם’‏,‏ מכריז יהוה,‏ ”‏אלא ישלים את חפצי,‏ ויצליח בכל אשר אשלחהו לעשות”‏ (‏ישעיהו נ״ה:‏11‏)‏.‏ יהוה מקיים את הבטחותיו ובזאת נוהג בחסד עם משרתיו.‏ אין הוא מותיר להם לצפות בדאגה לדבר שאין בכוונתו להביא.‏ שמו של יהוה בעניין זה נקי מכל רבב,‏ עד כדי כך שיהושע משרתו אמר בפה מלא:‏ ”‏שום הבטחה מכל ההבטחות הטובות שהבטיח יהוה לבית ישראל לא הכזיבה;‏ כולן התקיימו”‏ (‏יהושע כ״א:‏45‏)‏.‏ יש לנו ביטחון מלא שיהוה לעולם לא יאכזב אותנו אלא יקיים את הבטחותיו (‏ישעיהו מ״ט:‏23;‏ רומים ה׳:‏5‏)‏.‏

12,‏ 13.‏ באילו מובנים חסדו של יהוה הוא ”‏לעולם”‏?‏

¹² כאמור,‏ המקרא מציין שחסדו של יהוה הוא ”‏לעולם”‏ (‏תהלים קל״ו:‏1‏)‏.‏ הכיצד?‏ במובן אחד,‏ מחילתו על חטאים היא מחילה תמידית.‏ כפי שלמדנו בפרק כ״ו‏,‏ אין יהוה מעלה בזיכרונו חטאים שכבר נסלחו.‏ הואיל ו”‏הכול חטאו ואין הם מגיעים לרמת כבודו של אלוהים”‏,‏ ראוי שכל אחד מאיתנו יהיה אסיר תודה ליהוה על כך שלעולם חסדו (‏רומים ג׳:‏23‏)‏.‏

¹³ חסדו של יהוה הוא לעולם גם במובן אחר.‏ מחבר התהלים המשיל את הצדיק ל”‏עץ שתול ליד פלגי מים,‏ אשר נותן פריו בעיתו,‏ ועליו אינם נובלים.‏ וכל אשר יעשה יצליח”‏ (‏תהלים א׳:‏3‏)‏.‏ שווה בדמיונך עץ שופע פרי אשר עלהו אינו נובל!‏ אם נחפוץ בדבר־אלוהים יהיו לנו חיים ארוכים,‏ שלווים ופוריים.‏ הברכות שמעניק יהוה למשרתיו מתוך חסדו ונאמנותו הן ברכות נצחיות.‏ בעולם החדש רב הצדק שיכונן יהוה,‏ ייהנו עושי רצונו מחסדו לעולמי עולמים (‏ההתגלות כ״א:‏3,‏ 4‏)‏.‏

יהוה ”‏לא יעזוב את נאמניו”‏

14.‏ כיצד מביע יהוה את הערכתו לנאמנות מצד משרתיו?‏

¹⁴ יהוה מגלה נאמנות שוב ושוב.‏ מאחר שהוא עקבי באופן מושלם,‏ הנאמנות שהוא מגלה למשרתיו המסורים לעולם אינה מאבדת מעוצמתה.‏ מחבר התהלים כתב:‏ ”‏נער הייתי וכעת זקנתי,‏ אך לא ראיתי צדיק נעזב או את ילדיו מחפשים לחם.‏ כי יהוה אוהב צדק,‏ ולא יעזוב את נאמניו”‏ (‏תהלים ל״ז:‏25,‏ 28‏)‏.‏ אמת,‏ בתור הבורא,‏ ראוי יהוה שנעבוד אותו (‏ההתגלות ד׳:‏11‏)‏.‏ ועם זאת,‏ בשל נאמנותו מוקיר יהוה את מסירותנו (‏מלאכי ג׳:‏16,‏ 17‏)‏.‏

15.‏ הראה כיצד מגעיו של יהוה עם בני ישראל מבליטים את נאמנותו ואהבתו.‏

¹⁵ בשל נאמנותו כלפי משרתיו בא יהוה פעמים רבות לעזרתם בשעת מצוקה.‏ מחבר התהלים אומר:‏ ”‏שומר על חיי נאמניו;‏ מיד רשעים מצילם”‏ (‏תהלים צ״ז:‏10‏)‏.‏ תן דעתך למגעיו עם בני ישראל.‏ לאחר שחצו בדרך נס את ים סוף,‏ שרו בני ישראל שיר הלל ליהוה:‏ ”‏הנחית בחסדך את העם אשר גאלת”‏ (‏שמות ט״ו:‏13‏)‏.‏ המעשה שעשה יהוה בים סוף היה בהחלט ביטוי לאהבה הכרוכה בנאמנות.‏ זו הסיבה שמשה אמר לבני ישראל:‏ ”‏לא בשל היותכם הגדולים ביותר מכל העמים חשק יהוה בכם ובחר בכם,‏ כי הייתם הקטנים מכל העמים;‏ אלא מאהבת יהוה אתכם ומכיוון ששמר את השבועה אשר נשבע לאבותיכם הוציא יהוה אתכם ביד חזקה,‏ לפדות אותך מבית העבדות,‏ מיד פרעה מלך מצרים”‏ (‏דברים ז׳:‏7,‏ 8‏)‏.‏

16,‏ 17.‏ (‏א)‏ כיצד גילו בני ישראל חוסר הערכה משווע,‏ וכיצד נהג עימם יהוה בחמלה?‏ (‏ב)‏ כיצד הראו רוב בני ישראל ש”‏לא ניתן היה לרפאם”‏,‏ ואיזה לקח אנו לומדים מכך?‏

¹⁶ בני ישראל כאומה לא הביעו הכרת טובה על נאמנותו של יהוה,‏ שכן לאחר שחרורם ”‏הם הוסיפו לחטוא לו כאשר מרדו נגד העליון”‏ (‏תהלים ע״ח:‏17‏)‏.‏ במרוצת הדורות מרדו פעם אחר פעם ודחו את יהוה לטובת אלילי כזב ומנהגים אליליים טמאים.‏ למרות הכול,‏ יהוה לא הפר את בריתו.‏ אדרבה,‏ ביד נביאו ירמיהו האיץ בעמו:‏ ”‏שובי,‏ ישראל המרדנית.‏.‏.‏ לא אביט מטה בכעס עליכם,‏ כי נאמן אני”‏ (‏ירמיהו ג׳:‏12‏)‏.‏ אלא שכפי שראינו בפרק כ״ה‏,‏ רוב בני ישראל לא נענו לקריאה זו.‏ ”‏הם המשיכו ללגלג על שליחי האלוהים ובזו לדבריו ולעגו לנביאיו”‏.‏ ולאן זה הוביל?‏ בסופו של דבר ’‏עלתה חמת יהוה נגד עמו עד כי לא ניתן היה לרפאם’‏ (‏דברי הימים ב׳.‏ ל״ו:‏15,‏ 16‏)‏.‏

¹⁷ מה אנו למדים מכך?‏ מכאן עולה שנאמנותו של יהוה אינה לוקה בעיוורון או בפתיוּת.‏ נכון,‏ יהוה הוא אל ”‏רב חסד”‏,‏ והוא נהנה לנהוג במידת הרחמים כשיש בסיס מוצדק לכך.‏ אך מה עולה בגורלו של חוטא מרושע חסר תקנה?‏ יהוה דבק באמות המידה הצודקות שלו ושופט אותו לכף חובה.‏ כפי שנאמר פעם למשה,‏ יהוה ”‏כלל לא יפטור מעונש את האשם”‏ (‏שמות ל״ד:‏6,‏ 7‏)‏.‏

18,‏ 19.‏ (‏א)‏ כיצד ענישת הרשעים היא כשלעצמה מעשה של נאמנות מצד יהוה?‏ (‏ב)‏ כיצד יעשה יהוה חסד עם משרתיו שנרדפו עד מוות?‏

¹⁸ ענישת הרשעים היא כשלעצמה מעשה של נאמנות.‏ מדוע?‏ אחד הרמזים לכך מופיע בספר ההתגלות במצוותיו של יהוה לשבעה מלאכים:‏ ”‏לכו ושיפכו על הארץ את שבע קערות זעם אלוהים”‏.‏ השלישי שפך את קערתו ”‏אל הנהרות ואל מעיינות המים”‏,‏ והללו נהיו לדם.‏ ואז אומר המלאך ליהוה:‏ ”‏צדיק אתה,‏ הנאמן,‏ אשר קיים ואשר היה,‏ כי כך שפטת,‏ שכן את דם הקדושים והנביאים הם שפכו,‏ ודם נתת להם לשתות;‏ כך ראוי להם”‏ (‏ההתגלות ט״ז:‏1–6‏)‏.‏

¹⁹ שים לב שבעיצומה של הכרזת המשפט פונה המלאך אל יהוה בתואר ”‏הנאמן”‏.‏ מדוע?‏ מפני שבהשמדת הרֶשע נוהג יהוה בנאמנות עם משרתיו,‏ אשר רבים מהם נרדפו עד מוות.‏ יהוה נאמן להם,‏ והם חיים בזיכרונו.‏ הוא נכסף לראות שוב את נאמניו שמתו,‏ והמקרא מראה שמטרתו היא לגמול להם בתחיית המתים (‏איוב י״ד:‏14,‏ 15‏)‏.‏ אין הוא שוכח את נאמניו לאחר מותם.‏ נהפוך הוא,‏ כולם ”‏חיים בעיניו”‏ (‏לוקס כ׳:‏37,‏ 38‏)‏.‏ מטרת יהוה,‏ להקים לתחייה את השוכנים בזיכרונו,‏ היא עדות רבת עוצמה לנאמנותו וחסדו.‏

חסדו של יהוה סולל את הדרך לישועה

20.‏ מי הם ’‏כלי הרחמים’‏,‏ וכיצד נוהג עימם יהוה בנאמנות?‏

²⁰ במהלך ההיסטוריה הראה יהוה נאמנות יוצאת מגדר הרגיל למשרתיו המסורים.‏ במשך אלפי שנים ”‏סבל באורך רוח רב כלי זעם הראויים להשמדה”‏.‏ מדוע?‏ ”‏על מנת לגלות את עושר כבודו לכלי רחמים אשר הכין מראש לכבוד”‏ (‏רומים ט׳:‏22,‏ 23‏)‏.‏ אותם ”‏כלי רחמים”‏,‏ שלבם רצוי לפני יהוה,‏ נמשחו ברוח הקודש כדי להיות יורשים שותפים למשיח במלכותו (‏מתי י״ט:‏28‏)‏.‏ יהוה סלל בפני כלי החנינה את הדרך לישועה ובזאת היה נאמן לאברהם,‏ אשר עימו כרת ברית ובה ההבטחה:‏ ”‏יתברכו באמצעות זרעך כל אומות הארץ כי שמעת בקולי”‏ (‏בראשית כ״ב:‏18‏)‏.‏

21.‏ (‏א)‏ כיצד מראה יהוה את נאמנותו וחסדו ל”‏המון רב”‏ שתוחלתם לצאת מן ”‏הצרה הגדולה”‏?‏ (‏ב)‏ מה נאמנותו של יהוה מניעה אותך לעשות?‏

²¹ יהוה מראה נאמנות דומה גם כלפי ”‏המון רב”‏ שתוחלתם היא לצאת מן ”‏הצרה הגדולה”‏ ולחיות לנצח בגן־עדן עלי אדמות (‏ההתגלות ז׳:‏9,‏ 10,‏ 14‏)‏.‏ אף־על־פי שמשרתיו לא־מושלמים,‏ מושיט להם יהוה בחסדו את האפשרות לחיות חיי עולם בארץ גן־עדנית.‏ כיצד הוא עושה כן?‏ באמצעות הכופר — הביטוי הגדול ביותר לנאמנותו וחסדו של יהוה (‏יוחנן ג׳:‏16;‏ רומים ה׳:‏8‏)‏.‏ נאמנותו של יהוה מושכת את הרעבים לצדקה (‏ירמיהו ל״א:‏3‏)‏.‏ האינך חש קרוב יותר ליהוה תודות לנאמנות הרבה שהוא מגלה כיום ויגלה גם בעתיד?‏ מאחר שחשוב לנו לקרוב לאלוהים,‏ מי יתן ובתגובה לאהבתו נחזק את נחישותנו לשרתו בנאמנות.‏

1–3.‏ (‏א)‏ מה הניע את ישוע לרצות להידמות לאביו?‏ (‏ב)‏ באילו צדדים באהבתו של ישוע נדון?‏

הראית מימיך כיצד ילד קטן מחקה את אביו?‏ הוא מנסה ללכת כמוהו,‏ לדבר כמוהו ולהתנהג כמוהו.‏ עם הזמן,‏ עשוי הילד לאמץ לעצמו גם את ערכיו המוסריים והרוחניים של אביו.‏ האהבה וההערצה שהוא רוחש לאביו האוהב מניעות אותו להידמות לו.‏

² מה באשר ליחסים בין ישוע לבין אביו השמימי?‏ ”‏אני אוהב את האב”‏,‏ אמר ישוע (‏יוחנן י״ד:‏31‏)‏.‏ איש אינו מסוגל לאהוב את האב יותר מאותו בן,‏ אשר בילה לצדו זמן רב יותר מכל נברא אחר.‏ אהבה זו הניעה את הבן המסור לרצות להידמות לאביו (‏יוחנן י״ד:‏9‏)‏.‏

³ בפרקים קודמים בספר דיברנו על כך שישוע חיקה באופן מושלם את כוחו,‏ את צדקתו ואת חוכמתו של יהוה.‏ אולם כיצד שיקף ישוע את אהבתו?‏ נדון בשלושה צדדים באהבתו של ישוע — רוח של הקרבה עצמית,‏ חמלתו ונכונותו לסלוח.‏

‏’‏אין אהבה גדולה מזו’‏

4.‏ כיצד הציב ישוע את הדוגמה האנושית הנעלה ביותר לאהבה המלוּוה בהקרבה עצמית?‏

⁴ ישוע הציב דוגמה מאלפת לאהבה המלוּוה בהקרבה עצמית.‏ הקרבה עצמית היא הנכונות לדאוג קודם כול לצרכים ולבעיות של אחרים.‏ כיצד גילה ישוע אהבה כזו?‏ הוא עצמו הסביר:‏ ”‏אין אהבה גדולה מאהבתו של הנותן את חייו בעד חבריו”‏ (‏יוחנן ט״ו:‏13‏)‏.‏ ישוע נתן למעננו את חייו המושלמים בנפש חפצה.‏ היה זה הביטוי הנעלה ביותר לאהבה מצד כל אדם שהוא.‏ אלא שגם בדרכים אחרות הראה ישוע אהבה המלוּוה בהקרבה עצמית.‏

5.‏ מדוע ניתן לומר שעזיבת השמים היתה הקרבה אוהבת מצד בנו יחידו של אלוהים?‏

⁵ בקיומו הקדם־אנושי,‏ נהנה בנו יחידו של אלוהים ממעמד ייחודי ונעלה בשמים ומקִרבה הדוקה עם יהוה ועם המוני יצורים רוחניים.‏ למרות יתרונות אישיים אלו,‏ בנו יקירו של אלוהים ”‏הריק את עצמו ולבש דמות עבד והפך לבן אנוש”‏ (‏פיליפים ב׳:‏7‏)‏.‏ הוא היה מוכן מרצונו החופשי לחיות במחיצת בני אדם חוטאים בעולם ה”‏נתון לשליטת הרָשע”‏ (‏יוחנן א׳.‏ ה׳:‏19‏)‏.‏ האם לא היתה זו הקרבה אוהבת מצד בן אלוהים?‏

6,‏ 7.‏ (‏א)‏ באילו דרכים הראה ישוע בשירותו הארצי אהבה המלוּוה בהקרבה עצמית?‏ (‏ב)‏ איזו דוגמה נוגעת ללב לאהבה בלתי אנוכית מצויה ביוחנן י״ט:‏25–27‏?‏

⁶ במרוצת שירותו הארצי,‏ גילה ישוע בדרכים שונות אהבה המלוּוה בהקרבה עצמית.‏ לא נמצא בו שמץ של אנוכיות.‏ הוא היה שקוע ראשו ורובו בשירות,‏ והוא אף ויתר על נוֹחוּיוֹת טבעיות שבני אדם מורגלים אליהן.‏ ”‏לשועלים יש מאורות ולעופות השמים קינים”‏,‏ אמר,‏ ”‏אבל לבן האדם אין מקום להניח את ראשו”‏ (‏מתי ח׳:‏20‏)‏.‏ מעצם היותו נגר מיומן,‏ יכול היה הוא להקדיש מזמנו לבניית בית נוח לעצמו או לייצור רהיטים יפים למכירה כדי שיהיה לו מספיק כסף.‏ אך הוא לא השתמש בכישוריו לצבירת נכסים חומריים.‏

⁷ דוגמה נוגעת ללב לאהבתו של ישוע המלוּוה בהקרבה עצמית מצויה ביוחנן י״ט:‏25–27‏.‏ דמיין לעצמך את כל הדברים הרבים שכנראה סערו במוחו ובלבו של ישוע בשעות אחר הצהריים ביום מותו.‏ בשעה שהתענה על עמוד ההוקעה,‏ חשב על תלמידיו,‏ על פעילות ההטפה ובייחוד על נאמנותו שלו ועל חשיבותה בקידוש שם יהוה.‏ כל עתיד האנושות היה מונח על כתפיו!‏ ולמרות זאת,‏ דקות ספורות לפני מותו,‏ גילה דאגה גם לאמו מרים,‏ שכנראה היתה אז אלמנה.‏ ישוע ביקש מהשליח יוחנן לטפל בה כאילו היתה אמו,‏ והשליח אכן אסף אותה לביתו.‏ בזאת דאג ישוע לרווחתה הפיסית והרוחנית של אמו.‏ איזה ביטוי יפה של אהבה בלתי אנוכית!‏

‏”‏נתמלא רחמים עליהם”‏

8.‏ מה משמעות המילה היוונית שבה משתמש המקרא לתיאור חמלתו של ישוע?‏

⁸ בדומה לאביו,‏ ישוע היה רב חמלה.‏ בכתבי־הקודש הוא מתואר כמי שעשה מאמצים כנים לעזור לאנשים במצוקה משום שלבו היה עליהם.‏ לתיאור חמלתו של ישוע משתמש המקרא במילה יוונית המיתרגמת למילים ”‏נתמלא רחמים”‏.‏ חוקר אחד אומר:‏ ”‏מילה זו מתארת.‏.‏.‏ רגש המתעורר בנבכי נפשו של האדם.‏ זו המילה החזקה ביותר ביוונית לרגש של חמלה”‏.‏ נדבר כעת על כמה מצבים שבהם פעל ישוע מתוך חמלה עמוקה.‏

9,‏ 10.‏ (‏א)‏ מדוע חיפשו ישוע ושליחיו מקום שומם?‏ (‏ב)‏ כיצד הגיב ישוע על כך שההמון פלש לפרטיותו,‏ ומדוע?‏

⁹ ישוע דאג מעומק הלב לצרכים הרוחניים של הזולת.‏ הכתוב במרקוס ו׳:‏30–34 מצביע על הגורם העיקרי שעורר את רחמיו של ישוע.‏ שווה בדמיונך את המתרחש.‏ השליחים היו נרגשים לאחר מסע הטפה נרחב.‏ בשובם לישוע סיפרו לו בהתלהבות את כל מה שראו ושמעו.‏ והנה באו אליהם המונים עד כדי כך שלא היה לישוע ולשליחיו פנאי לאכול.‏ ישוע,‏ שתמיד היה רגיש לנעשה סביבו,‏ שם לב ששליחיו עייפים.‏ אמר להם:‏ ”‏בואו לבדכם אל מקום שומם ונוחו מעט”‏.‏ הם עלו על סירה בצפון הכינרת ושטו אל מקום שומם.‏ אלא שההמון ראה אותם עוזבים וגם אחרים שמעו על כך.‏ הכול רצו לאורך החוף הצפוני אל הצד השני של הכינרת והקדימו את הסירה!‏

¹⁰ האם כעס עליהם ישוע על כך שפלשו לפרטיותו?‏ כלל וכלל לא!‏ לבו נצבט למראה אלפי האנשים שחיכו לו.‏ מרקוס כתב:‏ ”‏כאשר ירד מן הסירה ראה המון עם רב.‏ הוא נתמלא רחמים עליהם כי היו כצאן ללא רועה,‏ והחל ללמד אותם דברים רבים”‏.‏ ישוע ראה בהם יחידים בעלי צרכים רוחניים.‏ הם היו כצאן ההולכים אָנֶה וָאָנָה בחוסר אונים באין להם רועה שידריכם ויגן עליהם.‏ ישוע ידע שמנהיגי הדת חסרי הלב הזניחו את פשוטי העם במקום להיות להם לרועים דואגים (‏יוחנן ז׳:‏47–49‏)‏.‏ הוא ריחם על העם והחל ללמד אותם ”‏על מלכות אלוהים”‏ (‏לוקס ט׳:‏11‏)‏.‏ שים לב שנכמרו רחמיו על העם עוד לפני שראה את תגובתם לתורתו.‏ במילים אחרות,‏ חמלתו לא באה לאחר שלימד את ההמון,‏ אלא היא שהניעה אותו לעשות כן.‏

11,‏ 12.‏ (‏א)‏ כיצד התייחסו אל המצורעים בימי המקרא,‏ אך כיצד הגיב ישוע כשניגש אליו איש ”‏נגוע כולו בצרעת”‏?‏ (‏ב)‏ כיצד השפיעה כנראה הנגיעה של ישוע על המצורע,‏ וכיצד המקרה שקרה לרופא אחד ממחיש זאת?‏

¹¹ ישוע הקל את סבלם של הסובלים.‏ אנשים שסבלו ממחלות שונות חשו בחמלתו של ישוע ונמשכו אליו.‏ הנה דוגמה מוחשית לכך:‏ בשעה שהמוני אנשים הלכו אחרי ישוע,‏ ניגש אליו ”‏איש נגוע כולו בצרעת”‏ (‏לוקס ה׳:‏12‏)‏.‏ בימי המקרא הושמו המצורעים בהסגר כדי להגן על אחרים מהידבקות (‏במדבר ה׳:‏1–4‏)‏.‏ ברבות הימים טיפחו הרבנים עמדה חסרת לב בנושא הצרעת וכפו כללים מכבידים מטעמם.‏a שים לב לתגובתו של ישוע בראותו את המצורע:‏ ”‏בא אליו איש מצורע,‏ כרע על ברכיו והתחנן אליו:‏ ’‏אם רק תרצה תוכל לטהר אותי’‏.‏ ישוע נתמלא רחמים;‏ הוא הושיט את ידו,‏ נגע בו ואמר לו:‏ ’‏אני רוצה!‏ היטהר’‏.‏ מייד סרה ממנו הצרעת”‏ (‏מרקוס א׳:‏40–42‏)‏.‏ ישוע ידע שאסור היה למצורע להימצא שם.‏ אך במקום להשיב את פניו ריקם,‏ התרגש ישוע עד עמקי נשמתו ועשה מעשה שלא יעלה על הדעת.‏ הוא נגע בו!‏

¹² התוכל לתאר לעצמך עד כמה המגע היה חשוב לאותו מצורע?‏ לפניך מקרה שיכול להמחיש זאת.‏ ד״ר פול בְּרֶנְד,‏ מומחה לצרעת,‏ מספר על מצורע בהודו שהיה ממטופליו.‏ במהלך הבדיקה הניח הרופא את ידו על כתפו של המצורע והסביר לו בעזרת מתורגמנית את הטיפול שיהיה עליו לעבור.‏ לפתע החל המצורע לבכות.‏ ”‏האם אמרתי משהו לא בסדר?‏”‏ שאל הרופא.‏ המתורגמנית שאלה את המצורע בשפתו והשיבה:‏ ”‏לא,‏ דוקטור.‏ הוא אומר שהוא בוכה כי כרכת את ידך סביב כתפו.‏ כבר הרבה שנים שאף אחד לא נגע בו”‏.‏ אין ספק שלמצורע שניגש אל ישוע היתה הנגיעה חשובה אף יותר.‏ בעקבותיה נרפא מן המחלה שבעטיה היה מנודה!‏

13,‏ 14.‏ (‏א)‏ באיזו תהלוכה נתקל ישוע בהתקרבו לעיר נעים,‏ ומדוע מדובר היה בנסיבות מצערות במיוחד?‏ (‏ב)‏ מה עשה ישוע מתוך חמלה למען האלמנה מנעים?‏

¹³ ישוע פעל לשיכוך אבלם של אחרים.‏ צער רב אחז בישוע לנוכח אבלם של אחרים.‏ למשל,‏ תן דעתך למקרה המתואר בלוקס ז׳:‏11–15‏.‏ הדבר אירע בערך באמצע תקופת שירותו הארצי.‏ ישוע התקרב אל שער העיר נעים שבגליל ובפאתי העיר ראה תהלוכת לוויה.‏ הנסיבות היו טרגיות במיוחד.‏ המת היה בחור צעיר,‏ בן יחיד לאמו האלמנה.‏ סביר להניח שבעבר התהלכה אמו בתהלוכה דומה — בלוויה של בעלה.‏ והנה כעת היא בלוויית בנה,‏ שהיה אולי המשענת היחידה שנותרה לה.‏ ייתכן שההמון שליווה אותה כלל מקוננים שקוננו על המת ונגנים שניגנו נעימות נוגות (‏ירמיהו ט׳:‏17,‏ 18;‏ מתי ט׳:‏23‏)‏.‏ מבטו של ישוע התמקד באותה אֵם מוכת יגון שצעדה כנראה סמוך לאלונקה שנשאה את גופת בנה.‏

¹⁴ המקרא מוסר שישוע ”‏נתמלא רחמים”‏ על האֵם השכולה.‏ בקול מרגיע אמר לה:‏ ”‏אל תבכי”‏.‏ הוא ניגש מיוזמתו ונגע באלונקה.‏ נושאי האלונקה ‏—‏ ואולי גם יתר ההמון — נעמדו.‏ בקול סמכותי דיבר ישוע אל הגופה נטולת החיים ואמר:‏ ”‏בחור,‏ אני אומר לך,‏ קום!‏”‏ מה קרה לאחר מכן?‏ ”‏המת התיישב והחל לדבר”‏ כמי שמתעורר משינה עמוקה!‏ לאחר מכן נאמר דבר מרגש מאוד:‏ ”‏וישוע נתן אותו לאמו”‏.‏

15.‏ (‏א)‏ על איזה קשר בין חמלה לבין עשייה מצביעים המקרים שבהם נכמרו רחמיו של ישוע?‏ (‏ב)‏ כיצד יכולים אנו לנהוג כדוגמת ישוע בעניין זה?‏

¹⁵ מה אנו למדים ממקרים אלו?‏ שים לב שבשני המקרים קיים קשר בין חמלה לבין עשייה.‏ ישוע לא יכול היה לראות את מצבם הקשה של אחרים מבלי לרחם ולחמול עליהם,‏ וחמלתו הניעה אותו לפעולה.‏ כיצד יכולים אנו לנהוג כדוגמתו?‏ כמשיחיים מוטלת עלינו החובה לבשר את הבשורה הטובה ולעשות תלמידים.‏ אהבתנו לאלוהים היא המניע העיקרי שדוחף אותנו לפעילות זו.‏ אך עלינו לזכור שפעילותנו היא גם פועל יוצא של חמלה.‏ הזדהות עם אחרים,‏ כדוגמת הזדהותו של ישוע,‏ תעורר בנו את הרצון לעשות כל שביכולתנו כדי לחלוק עימם את הבשורה הטובה (‏מתי כ״ב:‏37–39‏)‏.‏ מה באשר לגילוי חמלה כלפי אחינו לאמונה הסובלים או המתאבלים?‏ אין בכוחנו להפיג בדרך נס את כאבם הפיסי או להקים מתים.‏ אולם יש באפשרותנו להביע מיוזמתנו דאגה או לספק עזרה מעשית הולמת כביטוי לחמלתנו (‏אפסים ד׳:‏32‏)‏.‏

‏”‏אבי,‏ סלח להם”‏

16.‏ כיצד נכונותו של ישוע לסלוח באה לידי ביטוי אפילו בהיותו על עמוד ההוקעה?‏

¹⁶ ישוע שיקף את אהבת אביו באופן מושלם בדרך חשובה נוספת — הוא היה מוכן לסלוח ברוחב לב (‏תהלים פ״ו:‏5‏)‏.‏ נכונותו לסלוח באה לידי ביטוי אפילו בהיותו על עמוד ההוקעה.‏ בעומדו לקראת מוות משפיל,‏ כשידיו ורגליו ממוסמרות לעמוד,‏ על מה דיבר ישוע?‏ האם זעק ליהוה שיעניש את מי שהוציאוהו להורג?‏ אדרבה,‏ מבין מילותיו האחרונות אמר:‏ ”‏אבי,‏ סלח להם,‏ כי אין הם יודעים מה שהם עושים”‏ (‏לוקס כ״ג:‏34‏)‏.‏b

17–19.‏ באילו דרכים הראה ישוע כי סלח לשליח פטרוס על שהתכחש לו שלוש פעמים?‏

¹⁷ אולי דוגמה מרגשת יותר לסלחנותו של ישוע ניכרת ביחסו לשליח פטרוס.‏ אין ספק שפטרוס אהב את ישוע מעומק לבו.‏ בי״ד בניסן,‏ בלילה האחרון לחייו של ישוע,‏ אמר לו פטרוס:‏ ‏”‏אדוני,‏ אני מוכן ללכת איתך גם לבית הסוהר וגם למוות”‏.‏ ואולם,‏ בחלוף מספר שעות בלבד,‏ הוא התכחש לישוע וטען שאפילו אינו מכיר אותו!‏ המקרא מספר את אשר אירע בהתכחשותו השלישית:‏ ”‏פנה האדון והישיר מבט אל פטרוס”‏.‏ אחוז ייסורי מצפון ”‏יצא [‏פטרוס]‏ החוצה ובכה בכי מר”‏.‏ ייתכן מאוד שלאחר מותו של ישוע עוד באותו היום,‏ תהה השליח:‏ ’‏האם האדון סלח לי?‏’‏ (‏לוקס כ״ב:‏33,‏ 61,‏ 62‏)‏.‏

¹⁸ התשובה לא איחרה לבוא.‏ ישוע הוקם לתחייה בבוקרו של הט״ז בניסן,‏ וכנראה באותו יום נראה אישית אל פטרוס (‏לוקס כ״ד:‏34;‏ קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏4–8‏)‏.‏ מדוע הקדיש ישוע תשומת לב מיוחדת לשליח שהתכחש לו בצורה כה נחרצת?‏ אפשר שהוא רצה להראות לפטרוס,‏ אשר היכה על חטא,‏ שהוא עדיין אוהב ומוקיר אותו.‏ אלא שישוע לא הסתפק בכך כדי לחזק את ידי פטרוס.‏

¹⁹ כעבור זמן מה נראה ישוע אל התלמידים בכינרת.‏ במעמד זה שאל ישוע שלוש פעמים את פטרוס (‏אשר התכחש לאדונו שלוש פעמים)‏ האם הוא אוהב אותו.‏ אחרי הפעם השלישית פטרוס השיב:‏ ”‏אדוני,‏ אתה יודע הכול;‏ אתה יודע שאני אוהב אותך”‏.‏ נכון,‏ ישוע מסוגל לבחון לבבות והוא ידע היטב שפטרוס אוהב אותו ורוחש לו חיבה.‏ למרות זאת,‏ ישוע נתן לו הזדמנות להביע את אהבתו.‏ מעבר לכך,‏ ישוע הטיל עליו להאכיל ולרעות את ’‏כבשיו הקטנים’‏ (‏יוחנן כ״א:‏15–17‏)‏.‏ קודם לכן,‏ נצטווה פטרוס לבשר (‏לוקס ה׳:‏10‏)‏.‏ אלא שעתה,‏ כביטוי יוצא מן הכלל של אמון,‏ הפקיד בידיו ישוע אחריות כבדה — לדאוג לתלמידים העתידיים.‏ לא חלף זמן רב וישוע נתן לו תפקיד חשוב בפעילותם של התלמידים (‏מעשי השליחים ב׳:‏1–41‏)‏.‏ עד כמה הוקל לפטרוס כשראה שישוע סלח לו ולא איבד את אמונו בו!‏

האם אתה ’‏מכיר את אהבת המשיח’‏?‏

20,‏ 21.‏ כיצד נוכל לדעת באמת ובתמים ”‏את אהבת המשיח”‏?‏

²⁰ דבר יהוה מיטיב לתאר את אהבת המשיח.‏ כיצד עלינו להיענות לאהבתו של ישוע?‏ המקרא מעודד אותנו ”‏להכיר את אהבת המשיח המתעלה על ידע”‏ (‏אפסים ג׳:‏19‏)‏.‏ כפי שראינו,‏ ספרי הבשורה המתארים את חייו ושירותו של ישוע מלמדים אותנו רבות על אהבתו של המשיח.‏ אך כדי ”‏להכיר את אהבת המשיח”‏ במלוא מובן המילה,‏ אין די לדעת רק את מה שהמקרא מספר עליו.‏

²¹ המונח היווני המתורגם למילה ”‏להכיר”‏ משמעו לדעת ”‏בייחוד מתוך ניסיון”‏.‏ אם נאהב כפי שאהב ישוע — ניתן מעצמנו למען אחרים ללא שמץ של אנוכיות,‏ נדאג לצורכיהם בחמלה ונסלח להם מכל הלב — רק אז נוכל להבין באמת ובתמים את רגשותיו של ישוע.‏ הניסיון הוא הדרך ”‏להכיר את אהבת המשיח המתעלה על ידע”‏.‏ לעולם אל נשכח שככל שנידמה למשיח,‏ כך נתקרב אל האחד שאותו חיקה ישוע באופן מושלם,‏ אל יהוה אלוהינו האוהב.‏

1–3.‏ מדוע כדאי לחקות את יהוה בגילוי אהבה?‏

‏”‏גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל”‏ (‏מעשי השליחים כ׳:‏35‏)‏.‏ מילים אלו מפי ישוע מבליטות אמת חשובה:‏ אהבה בלתי אנוכית שכרה בצדה.‏ זו שמחה רבה לקבל אהבה,‏ אך זו שמחה גדולה שבעתיים להעניק או לגלות אהבה לאחרים.‏

² אין מי שיודע זאת טוב יותר מאבינו השמימי.‏ כפי שראינו בפרקים הקודמים של חלק זה,‏ יהוה הוא הדוגמה העילאית לאהבה.‏ אף אחד לא הראה אהבה בדרכים נעלות יותר מדרכיו או בפרק זמן ארוך יותר.‏ היש תימה בכך שיהוה נקרא ”‏האל המאושר”‏?‏ (‏טימותיאוס א׳.‏ א׳:‏11‏)‏.‏

³ אלוהינו האוהב מעוניין שנשתדל להידמות לו,‏ ובייחוד בגילוי אהבה.‏ באפסים ה׳:‏1,‏ 2 נאמר:‏ ”‏חקו את אלוהים כילדים אהובים והמשיכו להתהלך באהבה”‏.‏ כשאנו מחקים את דוגמת יהוה בגילוי אהבה,‏ מציפה את לבנו שמחה גדולה שמקורה בנתינה.‏ כמו כן,‏ אנו מאושרים מעצם הידיעה שיהוה מרוצה מאיתנו,‏ שכן דברו מאיץ בנו ’‏לאהוב את הזולת’‏ (‏רומים י״ג:‏8‏)‏.‏ עם זאת,‏ קיימות סיבות נוספות לכך שעלינו ”‏להתהלך באהבה”‏.‏

תפקידה החיוני של האהבה

4,‏ 5.‏ מדוע חשוב שננהג באחינו לאמונה באהבה המלוּוה בהקרבה עצמית?‏

⁴ מדוע חשוב שנגלה אהבה לאחינו לאמונה?‏ האהבה היא מהות הדת המשיחית האמיתית.‏ בלעדיה לא נוכל לרקום קשרים הדוקים עם אחינו לאמונה,‏ וחמור מכך,‏ נהיה כאין וכאפס בעיני אלוהים.‏ שים לב כיצד דבר־אלוהים מדגיש אמיתות אלה.‏

⁵ בלילה האחרון לחייו עלי אדמות,‏ אמר ישוע לתלמידיו:‏ ”‏מצווה חדשה אני נותן לכם:‏ אהבו זה את זה;‏ עליכם לאהוב זה את זה כפי שאני אהבתי אתכם.‏ בזאת יֵדעו הכול שתלמידיי אתם — אם תהיה אהבה ביניכם”‏ (‏יוחנן י״ג:‏34,‏ 35‏)‏.‏ ”‏כפי שאני אהבתי אתכם”‏ — אנו מצוּוים לגלות אהבה מן הסוג שגילה ישוע.‏ בפרק כ״ט ראינו שישוע הציב דוגמה נעלה בגילוי אהבה המלוּוה בהקרבה עצמית,‏ ודאג קודם כול לצורכי אחרים ולרווחתם.‏ גם אנו חייבים לגלות אהבה בלתי אנוכית ולעשות כן באופן כל כך ברור,‏ שגם אנשים מחוץ לקהילה המשיחית יבחינו בכך.‏ אהבת אחים הכרוכה בהקרבה עצמית היא הסימן שלפיו אנו מזוהים כתלמידיו האמיתיים של המשיח.‏

6,‏ 7.‏ (‏א)‏ מניין לנו שדבר יהוה מייחס חשיבות רבה לגילוי אהבה?‏ (‏ב)‏ באיזו אהבה מתמקדים דברי פאולוס בקורינתים א׳.‏ י״ג:‏4–8‏?‏

⁶ ומה אם אין בנו אהבה?‏ ”‏אם.‏.‏.‏ לא תהיה בי אהבה”‏,‏ אמר השליח פאולוס,‏ ”‏אהיה כגונג מהדהד וכמצלתיים רועשות”‏ (‏קורינתים א׳.‏ י״ג:‏1‏)‏.‏ המצלתיים משמיעים קול חזק.‏ ומה באשר ל”‏גונג מהדהד”‏?‏ פאולוס השתמש כאן בדוגמאות טובות.‏ אדם חסר אהבה משול לכלי נגינה שאינו מפיק צלילים נעימים לאוזן,‏ אלא משמיע קול רם וצורם.‏ כיצד יכול אדם כזה ליהנות מיחסים הדוקים עם אחרים?‏ פאולוס הוסיף:‏ ”‏אם תהיה לי כל האמונה עד כדי כך שאוכל להזיז הרים,‏ ולא תהיה בי אהבה,‏ אהיה כאין וכאפס”‏ (‏קורינתים א׳.‏ י״ג:‏2‏)‏.‏ תאר לעצמך,‏ אדם נטול אהבה הוא ”‏כאין וכאפס”‏ למרות כל המעשים שיעשה!‏ האין זה ברור שדבר יהוה מייחס חשיבות רבה לגילוי אהבה?‏

⁷ אם כן,‏ כיצד ניתן לגלות תכונה זו ביחסינו עם אחרים?‏ כדי להשיב על השאלה,‏ נבחן את דברי פאולוס בקורינתים א׳.‏ י״ג:‏4–8‏.‏ הדגש בפסוקים אלו אינו על אהבת אלוהים כלפינו ולא על אהבתנו את אלוהים.‏ בקטע זה הראה פאולוס כיצד עלינו לגלות אהבה איש לרעהו.‏ הוא הציג מספר דברים המעידים על אהבה ומספר דברים שאינם מעידים על אהבה.‏

מה עושה האהבה

8.‏ כיצד יכולה הסבלנות לעזור לנו ביחסינו עם אחרים?‏

⁸ ‏”‏האהבה סבלנית”‏.‏ מכאן שאהבה משמעה שאנו מוכנים לסבול איש את רעהו באורך רוח (‏קולוסים ג׳:‏13‏)‏.‏ והרי כולנו רוצים שינהגו בנו בסבלנות.‏ מאחר שאנו בלתי מושלמים ומשרתים את יהוה שכם אחד,‏ טבעי הדבר שאחינו לאמונה מדי פעם מרגיזים אותנו,‏ ואנו מרגיזים אותם.‏ אך סבלנות ואיפוק יעזרו לנו להתמודד עם חיכוכים קלים,‏ בלי להפר את שלום הקהילה.‏

9.‏ באילו דרכים נוכל לנהוג בטוב לב?‏

⁹ ‏”‏האהבה.‏.‏.‏ טובת לב”‏.‏ טוב לב בא לידי ביטוי בעזרה מעשית ובמילים מתחשבות.‏ האהבה מניעה אותנו לחפש דרכים לגלות טוב לב,‏ ובייחוד לנזקקים.‏ לדוגמה,‏ אח קשיש לאמונה שחי בגפו אולי זקוק לביקור מעודד.‏ אפשר שאֵם חד־הורית או אחות שחיה בבית מפולג צריכות עזרה.‏ אדם שנפל למשכב או שנקלע לצרה כלשהי צמא למילים יפות מפי חבר נאמן (‏משלי י״ב:‏25;‏ י״ז:‏17‏)‏.‏ היוזמה מצדנו לנהוג בטוב לב בדרכים אלו מעידה על אמיתות אהבתנו (‏קורינתים ב׳.‏ ח׳:‏8‏)‏.‏

10.‏ כיצד האהבה עוזרת לנו לתמוך בָּאמת ולדבר אמת,‏ גם כשקשה לנו לעשות זאת?‏

¹⁰ ‏”‏האהבה.‏.‏.‏ תשמח בָּאמת”‏.‏ בתרגום אחר נאמר:‏ ”‏האהבה.‏.‏.‏ מצדדת בָּאמת בשמחה”‏.‏ האהבה דוחקת בנו לתמוך בָּאמת ’‏ולדבר אמת איש עם רעהו’‏ (‏זכריה ח׳:‏16‏)‏.‏ לדוגמה,‏ אם אדם היקר ללבנו מעורב בחטא חמור,‏ אהבתנו ליהוה — ולחוטא — תניע אותנו לדבוק באמות המידה של אלוהים ולא לנסות להסתיר את חטאו,‏ לתרץ אותו או אפילו לשקר כדרך לחפות עליו.‏ נכון,‏ אולי קשה לנו להשלים עם המצב.‏ אך לטובת יקירנו,‏ כדאי שיקבל מוסר מאת אלוהינו האוהב ויפעל על־פיו (‏משלי ג׳:‏11,‏ 12‏)‏.‏ בתור משיחיים אוהבים,‏ חשוב לנו גם ”‏להתנהג ביושר בכל דבר”‏ (‏עברים י״ג:‏18‏)‏.‏

11.‏ מה עלינו להשתדל לעשות בכל הקשור למגרעות של אחינו לאמונה בהתחשב בעובדה שהאהבה ”‏תישא את הכול”‏?‏

¹¹ ‏”‏האהבה.‏.‏.‏ תישא את הכול”‏.‏ בפטרוס א׳.‏ ד׳:‏8 נאמר:‏ ”‏האהבה מכסה על חטאים רבים”‏.‏ משיחי שהאהבה היא נר לרגליו אינו שש להבליט את כל המגרעות והחולשות של אחיו לאמונה.‏ השגיאות והטעויות של אחינו לאמונה הן במקרים רבים שוליות,‏ וניתן לכסותן באהבה (‏משלי י׳:‏12;‏ י״ז:‏9‏)‏.‏

12.‏ כיצד הראה השליח פאולוס כי הוא מאמין בטוב מכול לגבי פילימון,‏ ומה נוכל ללמוד מכך?‏

¹² ‏”‏האהבה.‏.‏.‏ תאמין בכול”‏.‏ בתרגום מופאט (‏אנג׳)‏ נאמר שהאהבה ”‏להוטה תמיד להאמין בטוב מכול”‏.‏ אין אנו חשדנים מדי לגבי אחינו ואין אנו מפקפקים בטוהר מניעיהם.‏ האהבה מסייעת לנו ”‏להאמין בטוב מכול”‏ לגבי אחינו ולבטוח בהם.‏a ראה דוגמה לכך באיגרתו של פאולוס אל פילימון.‏ פאולוס שלח את האיגרת כדי שפילימון יקבל בסבר פנים יפות את עבדו הנמלט אוניסימוס שנעשה למשיחי.‏ במקום לכפות עליו לעשות כן,‏ פנה אליו פאולוס ברוח של אהבה.‏ הוא הביע ביטחון שפילימון ינהג כשורה ואמר:‏ ”‏כיוון שאני בטוח בהיענותך,‏ אני כותב לך בידיעה שתעשה אפילו יותר ממה שאני מבקש”‏ (‏פסוק 21‏)‏.‏ אם נביע מתוך אהבה ביטחון דומה באחינו,‏ נוציא מהם את מיטבם.‏

13.‏ כיצד נוכל להראות שאנו מקווים לטוב ביותר עבור אחינו?‏

¹³ ‏”‏האהבה.‏.‏.‏ תקווה לכול”‏.‏ האהבה לא רק נוטעת בלבנו ביטחון באחרים,‏ אלא גם ממלאת אותנו תקווה.‏ מתוך אהבה אנו מקווים לטוב ביותר עבור אחינו.‏ למשל,‏ אם אח ”‏נוקט צעד מוטעה מבלי שהוא מודע לכך”‏,‏ אנו תקווה שהמאמצים לתקנו ישאו פרי (‏גלטים ו׳:‏1‏)‏.‏ כמו כן,‏ תקוותנו היא שהחלשים באמונה יעמדו על רגליהם.‏ אנו נוהגים עימם בסבלנות,‏ ועושים כל שביכולתנו כדי לעזור להם להתחזק באמונה (‏רומים ט״ו:‏1;‏ תסלוניקים א׳.‏ ה׳:‏14‏)‏.‏ וגם אם יקירנו סוטה מדרך הישר,‏ אין אנו מאבדים תקווה שיום אחד הוא יעשה חשבון נפש וישוב ליהוה,‏ כמו הבן האובד במשלו של ישוע (‏לוקס ט״ו:‏17,‏ 18‏)‏.‏

14.‏ באילו דרכים עשוי כוח עמידתנו להיבחן בקהילה,‏ וכיצד תעזור לנו האהבה במצבים אלו?‏

¹⁴ ‏”‏האהבה.‏.‏.‏ תחזיק מעמד בכול”‏.‏ כוח עמידה מאפשר לנו לעמוד איתן לנוכח אכזבות או קשיים.‏ ניסיונות הבוחנים את כוח עמידתנו אינם באים אך ורק מחוץ לקהילה,‏ אלא לעתים אף מתוכה.‏ בשל חוסר שלימותם,‏ אחינו מדי פעם מאכזבים אותנו.‏ הערה חסרת התחשבות עלולה לפגוע ברגשותינו (‏משלי י״ב:‏18‏)‏.‏ ייתכן שמנקודת מבטנו עניין קהילתי כלשהו אינו מטופל כראוי.‏ אח שכולם רוחשים לו כבוד מתנהג בצורה בלתי ראויה,‏ ואנו תוהים,‏ ’‏איך משיחי יכול להרשות לעצמו להתנהג כך?‏’‏ האם במצבים אלו נתרחק מן הקהילה ונפסיק לשרת את יהוה?‏ לא כך ינהג אדם שיש בו אהבה!‏ בזכות האהבה,‏ מגרעותיו של האח לא יסתירו מאיתנו את הטוב שבו או את הטוב שבקהילה ככלל.‏ האהבה מסייעת לנו לשמור אמונים לאלוהים ולתמוך בקהילה,‏ בלי תלות במה שאומר או עושה אדם לא־מושלם זה או אחר (‏תהלים קי״ט:‏165‏)‏.‏

מה לא תעשה האהבה

15.‏ מהי קנאה פסולה,‏ וכיצד האהבה עוזרת לנו להימנע מרגש הרסני זה?‏

¹⁵ ‏”‏האהבה לא תקנא”‏.‏ מתוך צרות עין עלולים אנו לקנא במה שיש לאחרים — ברכושם,‏ בברכותיהם או ביכולותיהם.‏ קנאה מסוג זה היא רגש אנוכיי והרסני שאם לא מרסנים אותו עלול הוא להפר את שלום הקהילה.‏ מה יעזור לנו להתגבר על ”‏רוח הקנאה השוכנת בתוכנו”‏?‏ (‏יעקב ד׳:‏5‏)‏ במילה אחת:‏ אהבה.‏ תכונה יקרה זו תאפשר לנו לשמוח עם מי שנהנים מיתרונות מסוימים שלנו אין (‏רומים י״ב:‏15‏)‏.‏ האהבה תעזור לנו לא לראות בכך פגיעה אישית אם מישהו זוכה לשבחים על שום יכולת מיוחדת במינה או הישג יוצא מן הכלל.‏

16.‏ מדוע לא נתרברב במה שאנו עושים בשירות יהוה אם אנו אוהבים את אחינו באמת ובתמים?‏

¹⁶ ‏”‏האהבה.‏.‏.‏ לא תתרברב ולא תתייהר”‏.‏ האהבה תמנע מאיתנו להתהדר בכישרונותינו או בהישגינו.‏ אם אנו אוהבים את אחינו באמת ובתמים,‏ איך נעז להתרברב ללא הפסק על הצלחתנו בשירות או על הזכויות שיש לנו בקהילה?‏ דברי רהב עלולים לרפות את ידי השומעים ולגרום להם להרגיש נחותים בהשוואה אלינו.‏ האהבה לא תרשה לנו להתפאר במה שאלוהים מאפשר לנו לעשות בשירותו (‏קורינתים א׳.‏ ג׳:‏5–9‏)‏.‏ הרי האהבה ”‏לא תתייהר”‏,‏ או על־פי תרגום אחר ”‏לא תוקיר רעיונות המנופחים בחשיבות עצמית”‏.‏ האהבה לא תיתן לנו להפריז בחשיבותנו (‏רומים י״ב:‏3‏)‏.‏

17.‏ מה יעיד על התחשבות באחרים,‏ ומאילו דפוסי התנהגות נימנע?‏

¹⁷ ‏”‏האהבה.‏.‏.‏ לא תנהג בגסות”‏.‏ אדם הנוהג בגסות פועל באופן בלתי הולם ופוגע ברעהו.‏ התנהגות זו אינה מעידה על אהבה,‏ משום שהיא מביעה זלזול גמור ברגשות הזולת וברווחתו.‏ בניגוד לכך,‏ אהבה המניעה אותנו להתחשב באחרים היא אהבה מלאת חן.‏ אהבה זו מולידה נימוסים,‏ התנהגות רצויה בעיני אלוהים וכבוד כלפי אחינו לאמונה.‏ אם כן,‏ האהבה לא תרשה לנו ’‏להתנהג בצורה מבישה’‏ או לעשות כל מעשה שיש בו כדי לזעזע את אחינו לאמונה או לפגוע בהם (‏אפסים ה׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏

18.‏ מדוע אדם אוהב אינו עומד על כך שהכול ייעשה בדרכו?‏

¹⁸ ‏”‏האהבה.‏.‏.‏ לא תחפש טובת עצמה”‏.‏ בתרגום אחר נאמר:‏ ”‏האהבה אינה עומדת על דעתה”‏.‏ אדם אוהב אינו תובע שהכול ייעשה בדרכו,‏ מתוך הנחה שהוא תמיד צודק.‏ אין הוא נוקט מניפולציות כדי להשפיע על אחרים ואין הוא מנצל את כושר השכנוע שלו כדי לכופף את ידם של מי שחולקים עליו.‏ עקשנות זו מסגירה מידה מסוימת של גאווה,‏ והמקרא מציין:‏ ‏”‏לפני מפלה ישנה גאווה”‏ (‏משלי ט״ז:‏18‏)‏.‏ אם אנו אוהבים את אחינו אהבת אמת,‏ נכבד את דעותיהם,‏ ואם אפשר נהיה מוכנים לוותר.‏ רוח הוותרנות עולה בקנה אחד עם דברי פאולוס:‏ ”‏איש איש ידאג תמיד לא לטובתו האישית אלא לטובת רעהו”‏ (‏קורינתים א׳.‏ י׳:‏24‏)‏.‏

19.‏ כיצד האהבה מסייעת לנו להגיב נכונה כשפוגעים בנו?‏

¹⁹ ‏”‏האהבה.‏.‏.‏ לא תתרגז ולא תרשום את הפגיעות”‏.‏ האהבה אינה מתרגזת בנקל ממה שאחרים אומרים או עושים.‏ אין זה אלא טבעי לכעוס כשפוגעים בנו.‏ אבל גם אם כעסנו מוצדק,‏ האהבה אינה מרשה לנו להישאר כעוסים (‏אפסים ד׳:‏26,‏ 27‏)‏.‏ לא נחשוב רעה במובן זה שלא ’‏נרשום’‏ את המילים או המעשים הפוגעים ב”‏ספר חשבונות”‏ כדי שלא יישכחו.‏ אדרבה,‏ האהבה מניעה אותנו ללכת בדרכי אלוהינו האוהב.‏ כפי שראינו בפרק כ״ו‏,‏ יהוה סולח כשיש בסיס מוצדק לעשות כן.‏ וכאשר הוא סולח,‏ הוא שוכח.‏ כלומר,‏ הוא לא יזקוף לחובתנו בעתיד את החטאים שכבר נסלחו לנו.‏ אנו מלאי הודיה שיהוה אינו חושב רעה.‏

20.‏ כיצד עלינו להגיב אם אח לאמונה נופל במלכודת החטא ומשלם מחיר כבד?‏

²⁰ ‏”‏האהבה.‏.‏.‏ לא תשמח בעוולה”‏.‏ בתרגום אחר נאמר:‏ ”‏האהבה לא תתענג מחטאי אחרים”‏.‏ בתרגום מופאט (‏אנג׳)‏ נאמר:‏ ”‏האהבה לעולם אינה שמחה כשאחרים עושים את הרע”‏.‏ האהבה אינה נהנית מעוולה,‏ ועל כן אין אנו מקלים ראש באי־מוסריות על כל צורותיה.‏ כיצד אנו מגיבים אם אח לאמונה נופל במלכודת החטא ומשלם מחיר כבד?‏ האהבה לא תרשה לנו לשמוח ולומר,‏ ’‏יופי!‏ מגיע לו!‏’‏ (‏משלי י״ז:‏5‏)‏ לעומת זאת,‏ נשמח רק אם אחינו התועה ינקוט צעדים חיוביים וישתקם מבחינה רוחנית.‏

‏”‏דרך נעלה ביותר”‏

21–23.‏ (‏א)‏ לְמה התכוון פאולוס במילים ”‏האהבה לא תימוט לעולם”‏?‏ (‏ב)‏ במה יעסוק הפרק האחרון?‏

²¹ ‏”‏האהבה לא תימוט לעולם”‏.‏ לְמה התכוון פאולוס?‏ על־פי ההקשר,‏ הוא דיבר על מתנות הרוח בקרב המשיחיים דאז.‏ אותן מתנות היו אות לכך שאלוהים תומך בקהילה המשיחית שהיתה אז עוד בחיתוליה.‏ עם זאת,‏ לא כל המשיחיים ניחנו ביכולת לרפא,‏ להתנבא או לדבר בלשונות.‏ אך זה לא היה כל כך חשוב,‏ כי המתנות הפלאיות ממילא נועדו לחלוף.‏ ואולם היה דבר אחר שנועד להישאר,‏ דבר שכל משיחי יכול לטפח — דבר בולט יותר ויציב יותר מכל מתנה פלאית.‏ פאולוס כינה זאת ”‏דרך נעלה ביותר”‏ (‏קורינתים א׳.‏ י״ב:‏31‏)‏.‏ מהי ’‏הדרך הנעלה ביותר’‏?‏ ובכן,‏ זוהי דרך האהבה.‏

²² ואכן,‏ האהבה המשיחית שתיאר פאולוס ”‏לא תימוט לעולם”‏,‏ היא לעולם לא תִכְבה.‏ אהבת אחים המלוּוה בהקרבה עצמית משמשת עד היום כסימן הזיהוי של תלמידיו האמיתיים של ישוע.‏ האין אנו רואים הוכחה לאהבה זו בקהילותיהם של עובדי יהוה ברחבי תבל?‏ אהבה זו תתקיים לעד,‏ שכן יהוה מבטיח חיי־נצח למשרתיו הנאמנים (‏תהלים ל״ז:‏9–11,‏ 29‏)‏.‏ הבה נעשה כל שביכולתנו ”‏להתהלך באהבה”‏.‏ בדרך זו נהנה מחדוות הנתינה — שמחה גדולה מאין כמוה.‏ כך גם נמשיך לחיות — ולאהוב — לנצח נצחים כדוגמת יהוה,‏ אלוהינו האוהב.‏

²³ בפרק זה,‏ המסיים את החלק בנושא האהבה,‏ ראינו כיצד אנו יכולים לאהוב איש את רעהו.‏ אך לאור היתרונות הרבים שאנו מפיקים מאהבתו של יהוה וכן גם מכוחו,‏ צדקתו וחוכמתו,‏ מוטב שנשאל את עצמנו:‏ ’‏כיצד אוכל להראות ליהוה שאני אוהב אותו באמת ובתמים?‏’‏ בשאלה זו יעסוק הפרק האחרון.‏