שאלות של קוראים
האם ניתן לקבוע את השעה המדויקת שבה הוקע ישוע המשיח?
שאלה זו נשאלת בשל הסתירה לכאורה בין הדברים שכתבו מרקוס והשליח יוחנן בהשראת אלוהים על אודות מותו של ישוע. מרקוס מציין שהשעה שבה הוקיעו החיילים את ישוע הייתה ”השעה השלישית” (מר׳ ט״ו:25, דל’). ולדברי יוחנן הייתה זו ”השעה השישית בערך” כאשר מסר פילטוס את ישוע לידי היהודים להוקעה (יוח׳ י״ט:14–16). פרשני מקרא הציעו מספר הסברים לכך בניסיון לפתור את מה שנראה כאן כסתירה. אולם בכתבי־הקודש אין מספיק מידע כדי להסביר את ההבדל בין שתי הגרסאות הללו. עם זאת, אם נבחן כיצד מדדו את הזמן באותם ימים, יוכל הדבר לסייע לנו בכך.
במאה הראשונה לספירה חילקו היהודים את היום ל־12 שעות, החל מהזריחה (יוח׳ י״א:9). ”השעה השלישית” נמשכה משמונה בבוקר עד תשע בבוקר, ו”השעה השישית” הסתיימה בערך בצהריים. כמובן, השמש זרחה ושקעה בזמנים שונים במהלך השנה. לפיכך אורך שעות האור השתנה בהתאם לעונה. כיוון ששעות היום נקבעו על־פי מיקום השמש, ציון שעה כלשהי היה משוער. כאשר כתבי־הקודש המשיחיים מציינים שאירועים מסוימים התרחשו בשעה השלישית, השישית או התשיעית — כוונתם לרוב שהם התרחשו בערך בשעות אלו (לוקס כ״ג:44, דל’; יוח׳ י״ט:14; מה״ש י׳:3, 9, דל’). אזכור השעה המדויקת, למשל ”בשעה השביעית”, נעשה אך ורק כאשר ציון הזמן המדויק היה חיוני להתפתחות העלילה המסופרת (יוח׳ ד׳:52, דל’).
ספרי הבשורה תמימי דעים בנוגע למועדי התרחשותם של אירועים שונים ביומו האחרון של ישוע עלי אדמות. כל הארבעה מציינים שהכוהנים והזקנים נפגשו לאחר עלות השחר ואחרי כן מסרו את ישוע למושל הרומי פונטיוס פילטוס (מתי כ״ז:1; מר׳ ט״ו:1; לוקס כ״ב:66; יוח׳ י״ח:28). מתי, מרקוס ולוקס מדווחים שהחל מהשעה השישית, כאשר ישוע כבר היה על עמוד ההוקעה, השתרר חושך על כל הארץ ”עד השעה התשיעית” (מתי כ״ז:45, 46, דל’; מר׳ ט״ו:33, 34, דל’; לוקס כ״ג:44, דל’).
עובדה חשובה אחת שיכולה להיות רלוונטית לגבי מועד הוקעתו של ישוע היא שהלקאות או הצלפות נחשבו חלק מתהליך ההוקעה. לפעמים ההלקאה הייתה כל כך אכזרית שהאדם מת במהלכה. במקרה של ישוע ההלקאות היו חמורות עד כדי כך שהיה צורך שאדם אחר יישא את עמוד ההוקעה אחרי שישוע התחיל לשאתו לבדו (לוקס כ״ג:26; יוח׳ י״ט:17). אם ההלקאות נחשבו כתחילת הליך ההוקעה, הרי שחלף פרק זמן מסוים עד לתלייתו של ישוע על עמוד ההוקעה. לכן ייתכן שכותבים שונים ציינו זמנים שונים להתרחשות ההוקעה, על־פי השלב שבו החל הליך ההוקעה מנקודת מבטם.
השליח יוחנן כתב את ספר הבשורה שלו עשרות שנים לאחר כתיבתם של שאר ספרי הבשורה. מכאן שהייתה לו גישה לכתבים אלה. אמת, יוחנן ציין זמן השונה מהזמן שציין מרקוס. אולם הדבר מספק ראיה ברורה לכך שיוחנן לא העתיק פשוט מכתביו של מרקוס. גם יוחנן וגם מרקוס כתבו בהשראת אלוהים. אומנם בכתבי־הקודש אין מספיק מידע כדי להסביר את ההבדלים, אך אנו יכולים לבטוח בכתוב בספרי הבשורה.