שאלות של קוראים
מה עושים כאשר אח או אחות משוחים אינם מסוגלים להתאסף עם הקהילה בעת קיום סעודת האדון בשל מצבם הבריאותי?
אפשר וגם צריך לדאוג למשיחי משוח חולה שאולי מרותק למיטתו ואין באפשרותו להתאסף עם הקהילה כדי לקיים את ערב הזיכרון למותו של ישוע. במקרה כזה, מועצת הזקנים יכולה לדאוג לכך שזקן־קהילה או משיחי בוגר אחר יביאו לאח או לאחות מן המצה והיין בערב הזיכרון עצמו, לפני הזריחה.
זקן־הקהילה או האח האחר שהתמנה לעזור יכולים, בהתאם לנסיבות, לומר כמה דברים ולקרוא פסוקים מתאימים. האח יוכל לנהוג על־פי המתכונת שבה נהג ישוע כאשר כונן את סעודת האדון. למשל, ניתן לקרוא את מתי כ״ו:26, לשאת תפילה ואז להגיש את המצה. אחרי כן, האח יוכל לקרוא פסוקים 27 ו־28 במתי כ״ו, שוב לשאת תפילה ולאחר מכן להגיש את היין. אפשר להעיר בקצרה על המשמעות של כל אחד מן הסמלים, ואז ראוי לסיים בתפילה.
כמובן, מן הראוי לעשות כל מאמץ סביר לנכוח בקהילה בעת קיום סעודת האדון. אך מה ניתן לעשות במקרים חריגים כאשר אחד מהמשוחים חולה מאוד, מאושפז או מסיבה אחרת אינו מסוגל לציין את ערב הזיכרון בי”ד בניסן אחרי שקיעת החמה? אותו משוח יוכל לנהוג על־פי תקדים המוזכר בתורת משה, ולקיים את סעודת האדון באופן פרטי 30 יום מאוחר יותר (במדבר ט׳:9–14).