מתן עדות באופן לא־רשמי במכסיקו בשטח דוברי האנגלית
את הזמן שעמד לרשותו בשעה שהמתין באתונה לשותפיו למסע, ניצל פאולוס במתן עדות באופן לא־רשמי. המקרא מדווח: ”מדי יום ביום דיבר בכיכר העיר עם המזדמנים לשם” (מעשי השליחים י״ז:17). גם ישוע, במסעו מיהודה אל הגליל, בישר ליד באר באופן לא־רשמי לשומרונית. האם אתה מנצל כל הזדמנות לדבר על בשורת מלכות אלוהים?
שטח דוברי האנגלית במכסיקו מתאים במיוחד למתן עדות באופן לא־רשמי. אתרי הנופש שוקקים תיירים, סטודנטים באים והולכים וזרים שעבדו במכסיקו ויצאו לגמלאות פוקדים את הפארקים והמסעדות. עדי־יהוה רבים השולטים בשפה האנגלית נעשים מיומנים בקשירת שיחות עם אנשים כאלו. למעשה, הם משתדלים לגלות עירנות ולפנות לכל אדם בעל חזות זרה או לכל דובר אנגלית. הבה נראה כיצד הם פותחים בשיחות.
במקרים רבים, עדים ממדינות זרות המשרתים בשטח של דוברי אנגלית פשוט מציגים את עצמם בפני הזרים ושואלים אותם מניין הם. מטבע הדברים בתגובה לפנייה זו נשאל המבשר למעשיו במכסיקו וכך מתאפשר לו להציג את אמונתו המשיחית. לדוגמה, גלוריה המשרתת בשטח של דוברי האנגלית בוַחַקָה, שטח שיש בו צורך רב במבשרים, אינה מתקשה להתחיל כך בשיחות. יום אחד בדרכה לביתה אחרי שבישרה באופן לא־רשמי בכיכר העיר, ניגש אליה זוג מאנגליה. האישה אמרה לה: ”אני לא מאמינה שאני רואה אישה שחורה ברחובות וַחַקָה!” במקום להיעלב, צחקה גלוריה והחלה להסביר להם מדוע היא במכסיקו. האישה הזמינה את גלוריה לביתה לכוס קפה. לאחר שקבעו פגישה, הציעה לה גלוריה את כתבי העת המצפה ועורו!, אך האישה דחתה את ההצעה בטענה שהיא אתאיסטית. גלוריה אמרה לה שהיא נהנית לדבר עם אתאיסטים ושתשמח לשמוע מה דעתה על המאמר ”בתי תפילה — האם הם נחוצים לנו?” האישה הסכימה ואמרה: ”אם תצליחי לשכנע אותי, זה יהיה נס”. בעקבות זאת נערכו ביניהן מספר שיחות מעניינות על כוס קפה. מאוחר יותר חזר הזוג לאנגליה, אך השיחות נמשכו דרך הדואר האלקטרוני.
גלוריה יצרה קשר גם עם סרון, סטודנטית מוושינגטון די.סי. ששהתה בוַחַקָה לצורך עבודה התנדבותית עם נשים ילידות המקום להשלמת התואר השני שלה. לאחר ששיבחה את סרון על מאמציה, הסבירה לה גלוריה מה מעשיה במכסיקו. הדבר הוביל לשיחה פורייה על המקרא ועל מה שיעשה אלוהים לא רק למען העניים אלא למען כל אדם. סרון ציינה עד כמה אירוני שבארצות־הברית מעולם לא שוחחה עם העדים, והנה אחד האנשים הראשונים שהיא פוגשת במכסיקו הוא עד־יהוה. היא הסכימה לקבל שיעורי מקרא ומייד החלה לנכוח באסיפות הקהילה.
זרים רבים עברו אל אתרי הנופש שלאורך חופי מכסיקו בחיפוש אחר תנאים גן עדניים. הדבר מסייע ללורל לפתוח בשיחות באַקַפּוּלקוֹ. היא שואלת את האנשים אם העיר נראית להם כמו גן עדן בהשוואה לארץ מוצאם ומה מוצא חן בעיניהם. אחר כך היא מסבירה שבקרוב העולם כולו יהיה גן עדן של ממש. כך פתחה בשיחה עם אישה קנדית במרפאה וטרינרית, והדבר הוביל לתוכנית לשיעורי מקרא. האם שיטה דומה תהיה יעילה גם באזור מגוריך?
’ברחובות ובכיכרות העיר’
שיחה ברחובות ובכיכרות העיר נפתחת בדרך כלל בשאלה: ”האם אתה מדבר אנגלית?” מכסיקנים רבים דוברים אנגלית בשל משלח ידם או משום שחיו בארצות־הברית.
זוג עדים ניגש אל אישה מבוגרת בכיסא גלגלים המלוּוה באחות סיעודית. הם שאלו את הגברת אם היא מדברת אנגלית. היא השיבה בחיוב ואמרה ששנים רבות התגוררה בארצות־הברית. האישה הסכימה לקבל את כתבי העת המצפה ועורו! שאותם מעולם לא קראה, ומסרה את שמה, קונסוואלו, ואת כתובתה. כעבור ארבעה ימים הגיע הזוג לכתובת והתברר שמדובר בבית־חולים סיעודי המנוהל על־ידי נזירות קתוליות. בתחילה קשה היה להיפגש עם קונסוואלו כי הנזירות חשדו בהם ואמרו שקונסוואלו אינה יכולה להתפנות אליהם. הזוג הפציר בנזירות להודיע לקונסוואלו על נוכחותם ושברצונם לברך אותה לשלום. קונסוואלו קיבלה אותם בשמחה. מאז נהנית אישה זו בת ה־86 מתוכנית קבועה לשיעורי מקרא, וזאת חרף הערותיהן השליליות של הנזירות. היא גם נכחה במספר אסיפות.
במשלי א׳:20 נאמר: ”חָכְמוֹת בחוץ תרונָה, ברחובות [בכיכרות] תיתן קולה”. שים לב כיצד קרה הדבר בכיכר העיר סַן מִיגֶל דֶה אַייֶנְדֶה. יום אחד, מוקדם בבוקר, ניגש רלף אל אדם בגיל העמידה שישב על ספסל. האיש הופתע מאוד שרלף הציע לו את המצפה ועורו! וגולל באוזניו את סיפור חייו.
בעברו לחם בווייטנאם ובשל מראות הזוועה, לקה בזמן שירותו הצבאי בהתמוטטות עצבים. הוא הועבר מקו החזית אל מחנה צבאי. ושם תפקידו היה לרחוץ את גופות החללים לפני העברתן אל ארצות־הברית. היום, כעבור 30 שנה, הוא עדיין רדוף סיוטים וחרדות. באותו בוקר, כשישב בכיכר, התפלל חרישית לעזרה.
החייל לשעבר לקח את הספרות ונענה להזמנה לבוא אל אולם המלכות. לאחר שנכח באסיפה, אמר שבשעתיים שעברו עליו באולם המלכות התנסה בתחושת שלווה שלא היתה לו כבר 30 שנה. האיש ביקר בסַן מִיגֶל דֶה אַייֶנְדֶה רק למספר שבועות, אך הספיק ליהנות מכמה שיעורי מקרא ונכח בכל האסיפות עד שובו לביתו. נערכו סידורים להמשך לימודיו.
מתן עדות באופן לא־רשמי בעבודה ובבית־הספר
האם אתה מספר במקום עבודתך שאתה עד־יהוה? כך עושה אדריאן, המתפרנס ממכירת דירות נופש בכף סן לוקס. והנה מה שאומרת שותפתו לעבודה, ג׳ודי: ”אם היו אומרים לי לפני שלוש שנים שאהיה עדת־יהוה, הייתי אומרת, ’אין סיכוי!’ אבל החלטתי שאני רוצה לקרוא את המקרא. חשבתי לעצמי, ’זה לא יהיה כל כך קשה, הרי אני אוהבת לקרוא’. אני חושבת שאחרי שישה עמודים או קצת יותר הבנתי שאני זקוקה לעזרה. היחידי שיכולתי לחשוב עליו היה עמיתי לעבודה, אדריאן. נהניתי לשוחח איתו כי הוא היה האדם ההגון היחיד במקום”. אדריאן מייד הציע לה שהוא יבוא עם ארוסתו, קייטי, והם ישיבו על כל שאלותיה. קייטי החלה לתת לה שיעורי מקרא ובתוך זמן קצר הפכה ג׳ודי לעדת־יהוה טבולה.
מה באשר למתן עדות באופן לא־רשמי בבית־הספר? שתי עדות־יהוה למדו ספרדית באוניברסיטה במכסיקו, ויום אחד נעדרו מן הלימודים כדי לנכוח בכינוס. בשובן לכיתה התבקשו לספר בספרדית מה עשו. הן ניצלו את ההזדמנות והחליטו להעיד כמיטב יכולתן. המורה, סילביה שמה, גילתה עניין רב בנבואות המקרא. היא הסכימה לקבל שיעורי מקרא באנגלית, והיום היא אחת ממבשרי הבשורה. גם כמה מבני משפחתה לומדים את האמת. סילביה אומרת: ”מצאתי את מה שחיפשתי כל חיי”. כן, מתן עדות באופן לא־רשמי עשוי להניב פרי.
ניצול הזדמנויות אחרות
הכנסת אורחים יכולה גם היא להיות פתח למתן עדות. בכך נוכחו ג׳ים וגייל, המשרתים בסן קרלוס, סונורה. אישה שטיילה עם כלביה ב־6 בבוקר, נעצרה ליד ביתם והביעה את התפעלותה מגינתם. ג׳ים וגייל הזמינו אותה לכוס קפה. לראשונה ב־60 שנות חייה שמעה על יהוה ועל התקווה לחיות לנצח. בעקבות זאת, נוסדה עימה תוכנית לשיעורי מקרא.
גם אדריאנה מסבירה פנים לאנשים זרים. בשעה שאכלה במסעדה בקַנקוּן ניגש אליה נער ושאל אם היא מקנדה. כשהשיבה בחיוב, הסביר לה הנער שהוא ואמו מנסים לעזור לאחותו להכין עבודה לבית־הספר על תושבי קנדה. אמו הדוברת אנגלית, הצטרפה אליהם. לאחר שענתה בסבלנות על שאלותיהם לגבי הקנדים, הוסיפה אדריאנה: ”באתי לכאן מקנדה מסיבה חשובה — לעזור לאנשים ללמוד את המקרא. האם תהיו מעוניינים ללמוד?” האישה אמרה שכן. היא סיפרה שעזבה את הכנסייה לפני עשר שנים ושמאז היא מנסה ללמוד את המקרא בכוחות עצמה. אדריאנה לקחה ממנה את מספר הטלפון שלה ואת כתובתה, והחלה לתת לה שיעורי מקרא פוריים.
”שלח לחמך על פני המים”
כאשר מדברים על האמת המקראית בכל מצב, ניתנת במקרים רבים עדות לאנשים שאין להם הרבה הזדמנויות, אם בכלל, לשמוע את בשורת המלכות. בבית קפה הומה אדם בעיר הנמל סיוואטאנחו, הזמינה עדת־יהוה זוג זרים להצטרף לשולחנה, משום שלא היה להם מקום ישיבה. הזוג סיפר שהם כבר שבע שנים מפליגים ממקום למקום. במהלך השיחה הביעו את דעתם השלילית על עדי־יהוה. לאחר הפגישה בבית הקפה, ביקרה העדה את הזוג בספינתם והזמינה אותם לביתה. הם לקחו יותר מ־20 כתבי עת ו־5 ספרים והבטיחו ליצור קשר עם העדים בנמל הבא שיעגנו בו.
ג׳ף ודֶבּ הבחינו במשפחה עם תינוקת יפהפייה סועדת באזור המסעדות במרכז קניות בקַנקוּן. כאשר אמרו משהו על התינוקת, הזמינו אותם ההורים לטעום מן הפיצה. התברר שהמשפחה באה מהודו. הם מעולם לא שמעו על עדי־יהוה, ולא ראו מעודם את הספרות שלנו. הם עזבו את מרכז הקניות כשבידיהם כמה פרטי ספרות של העדים.
דבר דומה קרה באי תיירותי מול חופי יוּקַטַן. זוג סיני טרי ביקש מג׳ף לצלם אותם, והוא עשה כן בשמחה. התברר שהם חיים בארצות־הברית כבר 12 שנה, ולמרות זאת מעולם לא פגשו את עדי־יהוה ואפילו לא שמעו עליהם! כתוצאה מכך התפתחה שיחה נעימה. ג׳ף עודד אותם לחפש את העדים בשובם לביתם.
אולי יקרה אירוע מיוחד באזור מגוריך שיזמן לך את ההזדמנות להעיד באופן לא־רשמי. כאשר ביקר נשיא ארצות־הברית את נשיא מכסיקו בחוותו בקרבת גְוַנַחְוַטוֹ, באו כתבים מכל העולם לסקר את הביקור. משפחת עדים אחת החליטה לנצל את ההזדמנות הזו לבשר באנגלית, והתוצאות היו חיוביות. לדוגמה, הם פגשו כתב אחד שסיקר מספר מלחמות, כמו בקוסובו ובכווית. עמיתו לעבודה נורה בידי צלף ומת בזרועותיו. לאחר ששמע על תחיית המתים, אמר הכתב בעיניים דומעות שהוא מודה לאלוהים שגילה לו שיש תכלית לחיים. עוד אמר שגם אם לעולם לא יפגוש שוב את אותו זוג העדים, הוא ינצור בשורה טובה זו בלבו.
כפי שראינו, בדרך כלל אין לדעת לאן תוביל העדות. שלמה המלך החכם אמר: ”שלח לחמך על פני המים, כי ברוב הימים תמצאנו”. עוד אמר: ”בבוקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך; כי אינך יודע אי זה יכשר, הזה או זה, ואם שניהם כאחד טובים” (קהלת י״א:1, 6). כן, ”שלח לחמך” בהתלהבות על פני מים רבים ו”זרע את זרעך” בנדיבות, כדוגמת פאולוס וישוע וכדרכם של עדים בני זמננו בשטח דוברי האנגלית במכסיקו.