הבשורה הטובה מושמעת בקרב ילידי מכסיקו

בעשירי בנובמבר 2002 התכנסה קבוצה של בני מיכֶה,‏ ילידי מכסיקו,‏ בסן מיגל קטצלטפאק,‏ עיירה במחוז וחַקָה הדרומי משובב העין.‏ הקבוצה נכחה בכינוס מחוזי של עדי־​יהוה.‏ שיא התוכנית באותו בוקר היה הדרמה המקראית.‏

הקהל נדהם לשמע המילים הראשונות של הדרמה המקראית שבקעו ממערכת הקול.‏ כל הנוכחים הריעו במחיאות כפיים ולרבים אף נקשרו דמעות בעיניהם.‏ הדרמה הוצגה בלשון המיכֶה!‏ בסיומה,‏ הביעו רבים את הערכתם העמוקה לברכה בלתי צפויה זו.‏ ”‏זו הפעם הראשונה שהבנתי את הדרמה.‏ היא ממש נגעה ללבי”‏,‏ אמרה אישה אחת.‏ ”‏עכשיו אני יכולה למות בשקט,‏ כי יהוה אפשר לי לשמוע את הדרמה בשפה שלי”‏,‏ התבטאה אישה אחרת.‏

מה שקרה באותו בוקר היה חלק מהמאמצים המוגברים שמשקיעים לאחרונה עדי־​יהוה במכסיקו כדי לבשר את בשורת המלכות לילידי המקום (‏מתי כ״ד:‏14;‏ כ״ח:‏19,‏ 20‏)‏.‏

יהוה שומע תפילות

במכסיקו חיים למעלה מ־​000,‏000,‏6 ילידים — די כדי להיות אומה נפרדת ורב תרבותית בת 62 שפות שונות.‏ מבין לשונות אלו 15 מהן שגורות כל אחת בפי יותר מ־​000,‏100 איש.‏ יותר ממיליון ילידים אינם דוברים ספרדית,‏ השפה הרשמית במכסיקו,‏ ולרבים הדוברים ספרדית קל יותר ללמוד את האמת המקראית בלשון אמם (‏מעשי השליחים ב׳:‏6;‏ כ״ב:‏2‏)‏.‏ יש שלמדו את המקרא ונכחו במסירות באסיפות שנים רבות,‏ ולמרות זאת הידע שלהם בָּאמת היה מוגבל.‏ לפיכך,‏ קבלת מסר האמת בשפת אמם היתה נושא לתפילות מזה זמן מה.‏

כדי לעמוד במשימה מורכבת זו,‏ החל משרד הסניף של עדי־​יהוה במכסיקו ב־​1999 בהכנות לקיום אסיפות קהילה בשפות ילידיות.‏ גובשו גם צוותי מתרגמים.‏ והנה בשנת 2000,‏ כבר הוצגה הדרמה של הכינוס המחוזי בשפת המאיה ומאוחר יותר במספר שפות אחרות.‏

הצעד המאתגר הבא היה תרגום כלי העזר ללימוד המקרא של עדי־​יהוה.‏ בתחילה תורגמה החוברת ליהנות מחיי־נצח עלי־אדמות!‏ (‏לועז’‏)‏ לשפות וֶוָה,‏ טוֹטוֹנָאק,‏ מאיה,‏ מזאטֶק,‏ צוֹצִיל וצְלטָאל.‏ תורגמו פרסומים נוספים,‏ כולל מהדורה קבועה של שירות המלכות בשפת המאיה.‏ הוכנו גם קלטות שמע של כמה מהפרסומים.‏ החוברת שקוד על לימוד קרוא וכתוב (‏לועז’‏)‏ אומצה לצרכים המקומיים ובעזרתה לומדים הילידים קרוא וכתוב.‏ נכון להיום,‏ ספרות מקראית רואה אור ב־​15 לשונות אינדיאניות — ועוד היד נטויה.‏

‏”‏עושים כל מאמץ”‏

מלאכת התרגום לא היתה משימה קלה כלל וכלל.‏ ראשית,‏ משום שקיימת ספרות חילונית דלה שתורגמה ללשונות האינדיאנים של מכסיקו.‏ במקרים רבים היה זה אתגר של ממש להשיג אפילו מילונים.‏ בנוסף,‏ בחלק מהשפות קיימים ניבים רבים.‏ לדוגמה,‏ בשפת הזַפּוֹטֶק לבדה יש לפחות חמישה ניבים מדוברים.‏ בחלוף השנים הפכו הניבים הללו שונים מאוד עד כי זפוטקים מאזורים שונים אינם יכולים להבין איש את שפת רעהו.‏

זאת ועוד,‏ במקרים שאין חוקי דקדוק מוגדרים בשפה,‏ נאלצים המתרגמים להמציא כמה משלהם.‏ צעד זה מצריך מחקר מעמיק והתייעצויות.‏ אין זה מפתיע אפוא שרבים חשו בהתחלה כמו אילידה מצוות המתרגמים לוֶוָה.‏ היא נזכרת:‏ ”‏כאשר הוזמנתי למשרד הסניף של עדי־​יהוה במכסיקו כדי לעבוד בתרגום,‏ קיבלתי את ההזמנה ברגשות מעורבים — שמחה מהולה בחשש”‏.‏

המתרגמים היו צריכים לעבור הכשרה בתפעול מחשבים,‏ לעמוד בלוח זמנים וללמוד טכניקות תרגום.‏ זו אכן היתה משימה מאתגרת עבורם.‏ ומה הרגישו בקשר לכך?‏ גלוריה מצוות התרגום לשפת המאיה,‏ אומרת:‏ ”‏אין מילים בפינו לתאר את השמחה שלנו להיות שותפים בתרגום פרסומים מקראיים למאיה,‏ שפת האם שלנו”‏.‏ והנה מה שציין משגיח במחלקת תרגום בנוגע למתרגמים:‏ ”‏הרצון שלהם להוציא לאור פרסומים מקראיים בשפתם כל כך עז,‏ שהם עושים כל מאמץ אפשרי לעמוד באתגרים שניצבים בפניהם”‏.‏ האם זה שווה את המאמץ?‏

‏”‏תודה,‏ יהוה!‏”‏

ברכתו של יהוה על המאמצים שנעשים בשטח הילידים נראית בבירור.‏ הנוכחות באסיפות ובכינוסים גדלה במידה ניכרת.‏ לדוגמה,‏ בשנת 2001 התכנסו 223 עדים דוברי מיכֶה לקיום ערב הזיכרון למות המשיח.‏ ואולם,‏ הנוכחות הכוללת היתה 674,‏1 איש — פי שבעה וחצי ממספר העדים!‏

מעוניינים שמאמצים את האמת ללבם יכולים כעת להבין אותה היטב כבר מן ההתחלה.‏ מירנה נזכרת במה שקרה לה לפני שהאסיפות נערכו בשפת המאיה.‏ ”‏למדתי שלושה חודשים את המקרא ונטבלתי”‏,‏ היא מציינת.‏ ”‏ידעתי שאני צריכה להיטבל,‏ אבל אני חייבת להודות שלא ממש הבנתי את האמיתות המקראיות לעומקן.‏ לדעתי זה משום ששפת האם שלי היא מאיה ולא הבנתי כל כך ספרדית.‏ לקח לי זמן עד שתפסתי את מלוא המשמעות של האמת”‏.‏ כיום היא ובעלה שמחים להיכלל בין צוות המתרגמים למאיה.‏

כולם בקהילות מאושרים מאוד לקבל את הספרות בשפתם.‏ כאשר הוצגה החוברת ליהנות מחיי־נצח עלי־אדמות!‏ זה לא מכבר בְּצוֹצִיל,‏ אישה שהתחילה לנכוח באסיפות הקהילה אימצה את החוברת ללבה וקראה:‏ ”‏תודה,‏ יהוה!‏”‏ הדיווחים מראים שתלמידי מקרא רבים מתקדמים מהר יותר לקראת טבילה,‏ מבשרים לא־​פעילים מחדשים את פעילותם,‏ ואחים משיחיים רבים חשים כעת כשירים יותר לשאת בתפקידים אחראיים בקהילה.‏ כמו כן,‏ בעלי הבתים מגלים נכונות רבה יותר לקבל וללמוד ספרות מקראית בשפתם.‏

עדת־​יהוה הלכה לנהל שיעור מקרא אבל התלמידה לא היתה בבית.‏ כאשר הבעל פתח את הדלת,‏ רצתה האחות לקרוא לו מתוך החוברת.‏ ”‏אני לא רוצה שום דבר”‏,‏ הוא הגיב.‏ האחות ענתה לו בטוֹטוֹנָאק וציינה שהחוברת כתובה בשפתם.‏ מייד כששמע זאת הביא את הספסל והתיישב,‏ וכשהאחות הקריאה מתוך החוברת הוא כל הזמן אמר:‏ ”‏זה נכון.‏ כן,‏ זה נכון”‏.‏ כיום הוא נוכח באסיפות הקהילה.‏

בחצי האי יוּקַטַן,‏ בעלה של אחות אחת התנגד לאמת ולעתים אף היכה אותה בשובה מהאסיפות.‏ כאשר החלו האסיפות להיערך בשפת המאיה היא החליטה להזמין אותו.‏ הבעל נענה להזמנתה ומאוד נהנה.‏ כיום הוא נוכח באסיפות בקביעות,‏ לומד את המקרא — ומיותר לציין שאינו מכה עוד את אשתו.‏

איש דובר טוֹטוֹנָאק סיפר לשתי עדות־​יהוה שמעולם לא התפלל כי הכומר הקתולי אמר לו שאלוהים שומע רק תפילות בספרדית.‏ למעשה הוא שילם לאותו כומר כדי שיתפלל למען בני הטוֹטוֹנָאק.‏ האחיות הסבירו שאלוהים שומע תפילות שנאמרות בכל השפות והשאירו לו חוברת בטוֹטוֹנָאק.‏ הוא שמח מאוד לקבל את החוברת (‏דברי הימים ב׳.‏ ו׳:‏32,‏ 33;‏ תהלים ס״ה:‏3‏)‏.‏

‏”‏קוולטסין טָחטוֹאוּאָה”‏

מבשרי מלכות רבים הנרגשים מהתפתחויות אלו משנסים מותניהם ולומדים שפות של ילידי המקום או משפרים את שליטתם בהן.‏ וזה בדיוק מה שעושה משגיח נפה המשרת בחמש קהילות דוברות נֵהוּאַטְל בצפון פּוּאֶבְּלָה.‏ הוא מספר:‏ ”‏ילדים שהיו רגילים להירדם באסיפות,‏ כיום מקשיבים קשב רב וערניים מאוד כשאני מדבר בנֵהוּאַטְל.‏ בסיום אחת האסיפות,‏ ניגש אלי ילד בן ארבע ואמר לי:‏ ‏’‏קוולטסין טָחטוֹאוּאָה’‏ (‏אתה מדבר יפה)‏.‏ דבריו גרמו לי להרגיש שמאמציי אינם לשווא”‏.‏

שדות הבשורה בקרב הילידים אכן ”‏לבנים הם ובשלים לקציר”‏,‏ וכל מי ששותף בעשייה זו מתעודד מכך מאוד (‏יוחנן ד׳:‏35‏)‏.‏ רוברטו,‏ אחד ממארגני צוותי התרגום סיכם זאת במילים:‏ ”‏זו היתה חוויה בלתי נשכחת לראות דמעות של שמחה ניגרות על פניהם של אחינו ואחיותינו כאשר שמעו את האמת בשפתם והבינו אותה לעומקה.‏ המחשבה על כך מציפה אותי באושר”‏.‏ אין ספק שהגשת עזרה לישרי הלב לנקוט עמדה לצד המלכות משמחת גם את לב יהוה (‏משלי כ״ז:‏11‏)‏.‏

‏[‏תיבה בעמודים 10,‏ 11]‏

התוודע לכמה מהמתרגמים

● ”‏הוריי לימדו אותי את האמת מאז שאני זוכרת את עצמי.‏ למרבה הצער,‏ כשהייתי בת 11,‏ עזב אבי את הקהילה המשיחית.‏ שנתיים לאחר מכן אמי נטשה אותנו.‏ מכיוון שהייתי הבכורה מבין חמישה ילדים נאלצתי לקחת על עצמי את האחריות של אמא שלי,‏ למרות שעדיין חבשתי את ספסל הלימודים.‏

”‏אחינו ואחיותינו לאמונה תמכו בנו והרעיפו עלינו את אהבתם,‏ אך בכל זאת חיינו לא היו סוגים בשושנים.‏ לפעמים הייתי שואלת את עצמי:‏ ’‏אני כל כך צעירה!‏ למה זה קורה לי?‏’‏ החזקתי מעמד רק תודות לעזרתו של יהוה.‏ לאחר שסיימתי את התיכון,‏ שירתי כחלוצה בשירות מלא וזה מאוד הועיל לי.‏ כאשר התגבש צוות התרגום לנֵהוּאַטְל הוזמנתי להיות חלק ממנו.‏

”‏אבי חזר בינתיים לחיק הקהילה,‏ ואחיי ואחיותיי הצעירים ממני משרתים את יהוה.‏ הנאמנות ליהוה בכל השנים הללו השתלמה בהחלט.‏ הוא השפיע את ברכתו על משפחתי”‏ (‏אליסיה‏)‏.‏

● ”‏עדת־​יהוה בת כיתתי,‏ נאמה על מוצא החיים.‏ החמצתי את השיעור ולכן ביקשתי ממנה שתסביר לי את הנושא כי דאגתי שלא אדע את החומר במבחן.‏ תמיד תהיתי מדוע אנשים מתים.‏ נעניתי להצעתה לקבל את הספר בריאהa וללמוד את המקרא.‏ מטרתו של הבורא ואהבתו השפיעו עלי עמוקות.‏

”‏כשסיימתי את לימודיי בבית־​הספר,‏ היתה לי הזדמנות להפוך למורה לשפות — ספרדית וצוֹצִיל.‏ אבל לשם כך הייתי צריך לעקור לאזור מרוחק מאוד,‏ ללמוד בסופי שבוע ולהחמיץ אסיפות.‏ במקום זאת עבדתי כבנאי.‏ אבי,‏ שלא היה עד־​יהוה,‏ לא אהב את הרעיון כלל וכלל.‏ מאוחר יותר כששירתתי כחלוץ,‏ אורגן צוות לתרגום ספרות מקראית לשפה הצוֹצִיל.‏ רציתי בכל מאודי לקחת חלק בזה.‏

”‏אני שם לב שהעובדה שקיימת ספרות בשפת האם של אחינו ואחיותינו נותנת להם תחושה שמעריכים ומכבדים אותם.‏ הדבר מעניק סיפוק רב.‏ אני מרגיש שנפלה בחלקי זכות גדולה למלא משימה זו”‏ (‏הומברטו‏)‏.‏

● ”‏כשהייתי בת שש אמי עזבה אותנו.‏ בשנות העשרה שלי החל אבי ללמוד עם עדי־​יהוה.‏ יום אחד,‏ הציעה לי אחות אחת שיעורי מקרא שכללו גם עצות לצעירים.‏ כמתבגרת,‏ ללא אמא לצידה,‏ הרגשתי שזה בדיוק מה שאני צריכה.‏ נטבלתי בגיל 15.‏

”‏בשנת 1999 נרצח אבי בידי אנשים מרושעים שרצו לגזול את אדמתו.‏ עולמי חרב עלי.‏ שקעתי בדיכאון עמוק וחשתי שאין לי כוחות להמשיך הלאה.‏ אבל התמדתי להתפלל ליהוה כדי שייתן לי כוח.‏ משגיח נודד ואשתו חיזקו את ידיי.‏ עד מהרה שירתתי כחלוצה רגילה.‏

”‏יום אחד שמתי לב שכמה אנשים עשו דרכם ברגל משך שש שעות רק כדי לשמוע נאום בן 20 דקות בטוֹטוֹנָאק,‏ וזאת למרות ששאר התוכנית התנהלה בספרדית,‏ שאותה לא הבינו.‏ וכשהוזמנתי לעזור בתרגום פרסומים מקראיים לטוֹטוֹנָאק לא ידעתי את נפשי מרוב אושר.‏

”‏הייתי נוהגת לספר לאבי שהחלום שלי הוא לשרת במשרד הסניף של עדי־​יהוה.‏ הוא הסביר לי שזה לא יהיה פשוט בגלל הנסיבות שלי:‏ רווקה וצעירה.‏ כשהוא יקום לתחייה הוא כל כך ישמח לשמוע שחלומי התגשם — לתרגם ספרות מקראית לשפת האם שלנו!‏”‏ (‏אדית‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 9]‏

חברי צוות התרגום לצוֹצִיל נועצים ביניהם על משמעותה של מילה קשה לתרגום