עת של שמחה בבלקן

היה זה ב־1922.‏ אסיפה של ’‏דורשי המקרא’‏ (‏שמם של עדי־יהוה באותם ימים)‏ התקיימה באינסבּרוּק,‏ אוסטריה.‏ בין הנוכחים היה גם פרנץ בראנט,‏ בחור מן העיירה אפּטין שבווֹיְווֹדִינָה,‏ סרביה.‏ ברגע שהזכיר הנואם את השם המפורש,‏ יהוה,‏ פרץ חלק מהקהל בקריאות בוז שלא איפשרו את המשך התוכנית,‏ והאסיפה פוזרה.‏ אך הדברים ששמע פרנץ הותירו בו רושם עמוק,‏ והוא החל לבשר את בשורת המלכות.‏ היתה זו ההתחלה הצנועה של התרחבות רוחנית מרגשת באחת מארצות הבלקן.‏

אצל רוב האנשים מצטיירת תמונה של מלחמה וטבח לשמע המילה יוגוסלביה.‏ סצינות מזוויעות של רציחות המוניות,‏ פליטים מיואשים,‏ בתים הרוסים ויתומים חסרי אונים צצות ועולות במוחנו.‏ אין מילים לתאר את הכאב והצער העמוק שנגרמו מן המלחמה שעשתה שמות באזור הבלקן מ־1991 עד 1995 וחיסלה את התקוות לשגשוג ולשלווה מעשה ידי אדם.‏ כתוצאה מן המלחמה,‏ מתמודדים תושבי יוגוסלביה לשעבר עם קשיים כלכליים ועוני מחפיר.‏a

לנוכח כל הסבל הזה,‏ אולי לא מצפים למצוא באזור זה אנשים מאושרים.‏ אך עד כמה שזה נשמע מוזר,‏ יש שם אנשים כאלה.‏ לאמיתו של דבר,‏ הם ראו יום מאושר במיוחד לקראת סוף המאה העשרים.‏ מה הקשר של פרנץ בראנט לשמחה זו?‏

התרחבות רוחנית בבלקן

פרנץ בראנט הושפע עמוקות מן האמיתות ששמע והחליט שעליו להפיץ את הבשורה.‏ הוא מצא עבודה בתור סַפָּר במריבּוֹר,‏ עיר סלובנית ליד הגבול עם אוסטריה.‏ פרנץ התחיל לבשר ללקוחותיו,‏ אשר בדרך כלל ישבו בשקט והקשיבו תוך כדי הנאה מן הגילוח.‏ מאמציו הולידו קבוצה קטנה של מבשרי מלכות במריבור בסוף שנות העשרים.‏ הרצאות מקראיות ניתנו במסעדה אחת,‏ שמאוחר יותר נקראה בשם המתאים:‏ ”‏מסעדת פירות ים נוֹוִי סְווֶט”‏ (‏עולם חדש)‏.‏

עם הזמן התפשטה הבשורה ברחבי הארץ.‏ ה”‏פוטו־דרמה של הבריאה”‏ (‏מופע בן שמונה שעות,‏ שכלל סרטים,‏ שקופיות והקלטות)‏ סייע בהתרחבות זו.‏ בשנות השלושים,‏ כאשר סבלו עדי־יהוה רדיפות קשות בגרמניה,‏ חוזקו שורות העדים בממלכת יוגוסלביה בחלוצים שנמלטו מגרמניה.‏ אותם חלוצים ויתרו על נוחיות אישית ועשו מאמצים לבשר גם באזורים המרוחקים ביותר באותו שטח הררי.‏ בהתחלה לא היתה היענות רבה למסר.‏ בתחילת שנות הארבעים דיווחו רק 150 מבשרים על פעילות בשירות השדה.‏

בשנת 1941 החל מסע רדיפות נגדם,‏ שנמשך עד 1952.‏ אך מה רבה היתה השמחה כאשר סוף סוף,‏ בתקופת המשטר הקומוניסטי של הגנרל טִיטוֹ ב־9 בספטמבר 1953,‏ זכו עדי־יהוה בהכרה רשמית!‏ באותה שנה היו 914 מבשרים והמספר הלך וגדל.‏ עד 1991 הגיע מספר המבשרים ל־420,‏7 ובערב הזיכרון של אותה שנה נכחו 072,‏16 איש.‏

בתאריכים ה־16 עד ה־18 באוגוסט 1991 התקיים הכינוס הבינלאומי הראשון של עדי־יהוה במדינה זו,‏ בעיר זַגְרֶבּ,‏ קרואטיה.‏ בין הנוכחים המקומיים היו גם מבקרים מחו”‏ל,‏ ובסך הכול הגיעו 684,‏14 איש לכינוס.‏ המאורע הבלתי נשכח הכין את משרתי יהוה לניסיונות שהיו צפויים להם.‏ האוטובוסים שהחזירו את באי הכינוס לסרביה היו כלי הרכב האחרונים שהורשו לעבור בנקודת הביקורת שבין קרואטיה וסרביה.‏ אחרי שעבר האוטובוס האחרון,‏ נסגר הגבול ופרצה המלחמה.‏

למשרתי יהוה יש סיבות לשמוח

במהלך המלחמה עברו עדי־יהוה בבלקן ניסיונות קשים.‏ למרות זאת,‏ יש להם סיבות לשמוח,‏ משום שיהוה מברך את משרתיו שם בגידול מספרי עצום.‏ מאז 1991 גדל מספרם של מבשרי המלכות באזור יוגוסלביה לשעבר בלמעלה מ־80 אחוז.‏ בשנת השירות 2001 נרשם שיא של 472,‏13 מבשרים.‏

המשרדים בזגרב ובבלגרד (‏סרביה)‏ היו אחראים על פעילותם של עדי־יהוה בכל יוגוסלביה לשעבר.‏ אך בהתחשב בגידול ובתמורות הפוליטיות,‏ התעורר צורך לפתוח שני משרדים חדשים בלוּבּלינה (‏סלובניה)‏ ובסקוֹפּיה (‏מקדוניה)‏ ולפתוח עוד שני משרדים בבלגרד ובזגרב.‏ בערך 140 איש משרתים במשרדים אלה.‏ רובם צעירים,‏ והם חדורי התלהבות ואהבה ליהוה.‏ מספר ניכר מהם עוסקים בתרגום עזרים ללימוד המקרא בקרואטית,‏ מקדונית,‏ סרבית וסלובנית.‏ זו אכן ברכה שרוב כתבי העת והפרסומים של עדי־יהוה בשפות אלה יוצאים לאור סימולטנית למהדורות המקוריות בשפה האנגלית!‏ פרסומים אלה מסייעים לאנשים רבים למצוא נחמה ותקווה.‏

סיבה נוספת לשמחה היא תמיכתם הבלתי אנוכית של המשרתים בשירות המלא שבאו מארצות אחרות.‏ בשנים האחרונות נבנו שם כמה אולמי מלכות יפים שהוסיפו לשמחתם של חברי הקהילות.‏ אך דבר נוסף היה עתיד לגרום להם שמחה.‏ במה דברים אמורים?‏

פרויקט מיוחד במינו

מבשרים רבים שאלו את עצמם פעמים רבות,‏ ’‏האם נזכה יום אחד לקבל את תרגום עולם חדש לכתבי־הקודש בשפתנו?‏’‏ שנה אחרי שנה הם ציפו בכליון עיניים ונפש לשמוע הודעה על כך בכינוס מחוזי.‏ אך כיצד ניתן להשלים פרויקט אדיר שכזה,‏ בהתחשב בעובדה שצוותי התרגום לשפות המדוברות במדינות אלה נוסדו רק כמה שנים קודם לכן והמתרגמים היו מעטים יחסית?‏

לאחר ששקלו את העניין,‏ אישר הגוף המנהל הקמת פרויקט משותף בין צוותי התרגום הקרואטים,‏ המקדונים והסרבים,‏ שבמסגרתו יעבדו הצוותים בשיתוף פעולה הדוק כדי להפיק תועלת מהתרומה של כל אחד ואחד.‏ הצוות הקרואטי הוביל את הפרויקט.‏

יום של גיל ושמחה

עדי־יהוה בארצות הבלקן לעולם לא ישכחו את ה־23 ביולי 1999.‏ הכינוסים בנושא ”‏דבר הנבואה שמאת אלוהים”‏ נועדו להתקיים בו־זמנית בבלגרד,‏ סרייבו (‏בוסניה־הרצגובינה)‏,‏ סקופיה וזגרב.‏ במשך זמן מה לא היה ידוע בבירור אם ניתן יהיה לקיים את הכינוס בבלגרד,‏ משום שעקב ההפצצות של כוחות נאט”‏ו חל איסור על התכנסויות ציבוריות.‏ עד כמה שמחו האחים כאשר נודע שיתאפשר להם להתרועע יחדיו אחרי חודשים רבים של חוסר ודאות!‏ עם זאת,‏ המציאות עלתה על כל דמיון.‏

ביום שישי אחר הצהריים נשמעה הודעה מיוחדת בכל ארבע הערים שבהן התקיים הכינוס.‏ כל 497,‏13 הנוכחים היו דרוכים לקראת הבאות.‏ כאשר הציג הנואם את תרגום עולם חדש לכתבי־הקודש המשיחיים בקרואטית ובסרבית ואמר לקהל שהתרגום למקדונית נמצא בתהליכים מתקדמים,‏ לא יכלו באי הכינוס לעצור את פרץ רגשותיהם.‏ מחיאות הכפיים הרועמות לא איפשרו לנואם לסיים את ההודעה.‏ בכינוס בסרייבו נפלה דומייה בקהל,‏ שהיה מופתע לחלוטין.‏ אך מייד לאחר מכן נשמעו מחיאות כפיים ארוכות.‏ רבים בבלגרד בכו מרוב אושר,‏ והנואם נאלץ להפסיק לקרוא את הודעתו שוב ושוב בגלל מחיאות הכפיים.‏ כמה מאושרים היו כולם!‏

מתנה זו נעשתה יקרה אף יותר לאור העובדה שעדי־יהוה גם רכשו את זכויות ההוצאה לאור של תרגומי מקרא בשפות הקרואטית והסרבית.‏ תודות לכך,‏ צורף לתרגום עולם חדש של כתבי־הקודש המשיחיים בשתי שפות אלה כרך של התנ״ך.‏ בנוסף,‏ המקרא בסרבית הודפס גם באותיות לטיניות וגם בכתב קירילי.‏

משרתי יהוה בארצות הבלקן מוקירים את הברכות וההדרכות שהם מקבלים,‏ ומסכימים בכל לבם עם דברי דוד:‏ ”‏גם כי אלך בגיא צלמוות,‏ לא אירא רע,‏ כי אתה [‏יהוה]‏ עימדי”‏.‏ למרות הקשיים שעדיין ניצבים בפניהם,‏ הם נחושים להמשיך לקבל עוז וגבורה מ”‏חדוות יהוה”‏ (‏תהלים כ״ג:‏4;‏ נחמיה ח׳:‏10‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 20]‏

קבוצת המבשרים הראשונה ממריבור שבסלובניה מבשרים באזור מרוחק