חפש את הטוב בכל אדם
”זָכְרָה לי, אלוהיי, לטובה” (נחמיה י״ג:31).
1. כיצד נוהג יהוה בטוב לב כלפי כל אדם?
אחרי ימים רבים של מזג אוויר מעונן וקודר, שמים בהירים הם שינוי מבורך. מצב הרוח משתפר וההרגשה הכללית נעשית טובה יותר. כמו כן, ממטרי גשם — ואפילו שבר ענן — אחרי תקופה של מזג אוויר שרבי ויבש מרעננים אותנו ונותנים לנו תחושת הקלה. בוראנו האוהב יהוה נתן לנו מתנה נפלאה ויצר באטמוספירה של כדור־הארץ את מזג האוויר. ישוע התייחס לנדיבות לבו של יהוה באומרו: ”אהבו את אויביכם והתפללו בעד רודפיכם, למען תהיו בנים לאביכם שבשמים, כי הוא מזריח שמשו על רעים ועל טובים וממטיר גשם על צדיקים ועל רשעים” (מתי ה׳:43–45). כן, יהוה נוהג בטוב לב כלפי כל אדם, ומשרתיו רוצים לחקותו ולחפש את הטוב בזולת.
2. (א) על איזה בסיס נוהג יהוה בטוב לב? (ב) מה בוחן יהוה באשר לדרך שבה אנו מגיבים לטוב לבו?
2 על איזה בסיס נוהג יהוה בטוב לב? מאז חטאו של אדם הראשון לא חדל יהוה לחפש את הטוב בבני אדם (תהלים ק״ל:3, 4). מטרתו היא שעושי רצונו ישובו לחיות בגן עדן (אפסים א׳:9, 10). תודות לחסדו קיבלנו את התקווה להיוושע מן החטא ומן האי־שלמות באמצעות הזרע המובטח (בראשית ג׳:15; רומים ה׳:12, 15). האמונה בקורבן הכופר סוללת בפנינו את הדרך לחזרה הסופית לשלמות. כיום יהוה בוחן כל אחד ואחד מאיתנו ובודק בין היתר כיצד אנו מגיבים לנדיבות לבו (יוחנן א׳. ג׳:16). הוא מבחין בכל מה שאנו עושים כדי להראות לו עד כמה אנו מעריכים את טובו. ”אלוהים לא יעוות צדק ולא ישכח את פועלכם ואת האהבה שהראיתם למען שמו”, כתב השליח פאולוס (עברים ו׳:10).
3. באיזו שאלה מן הראוי שנדון?
3 אם כן, כיצד נוכל לחקות את האופן שבו יהוה מחפש את הטוב באחרים? הבה נבחן את התשובות לשאלה זו במסגרת ארבעה תחומים: (1) השירות המשיחי, (2) המשפחה, (3) הקהילה ו־(4) יחסינו עם כל אדם.
בשירות השדה ובפעילות עשיית התלמידים
4. כיצד ההשתתפות בשירות המשיחי מעידה על כך שאנו מחפשים את הטוב בזולת?
4 ”השדה הוא התבל”, הסביר ישוע לתלמידיו, אשר ביקשו שיסביר להם את המשל על החיטים והעשבים הרעים. בתור תלמידים של המשיח, אנו מכירים באמת זו בעת שאנו עוסקים בפעילות ההטפה (מתי י״ג:36–38; כ״ח:19, 20). בשירות השדה אנו מכריזים בפומבי על אמונתנו. העובדה שעדי־יהוה ידועים בפעילותם מבית לבית וברחובות מעידה על כך שאנו מחפשים בחריצות אחר הראויים לבשורת המלכות. ואכן כך ציווה ישוע: ”בכל עיר וכפר שתיכנסו אליהם בררו מי ראוי בתוכם” (מתי י׳:11; מעשי השליחים י״ז:17; כ׳:20).
5, 6. מדוע אנו חוזרים ומבקרים בבתיהם של אנשים?
5 במסגרת פעילותנו מבית לבית, אנו מבחינים בתגובות של האנשים. לפעמים אחד מבני הבית מטה לנו אוזן קשבת, אבל אז מישהו צועק מבפנים, ”אנחנו לא מעוניינים”, ובזאת מסתיים הביקור. מאוד מצער אותנו שהתנגדות או חוסר עניין מצד אדם אחד משפיעים על תגובת האחר. לכן, מה נוכל לעשות כדי להתמיד לחפש את הטוב בכל אדם?
6 יכול להיות שכאשר נבשר בשנית באותו אזור ונבקר באותו הבית, יזדמן לנו לשוחח ישירות עם האדם שהביא לסיום הביקור הקודם. אם נחשוב על מה שאירע בפעם הקודמת נוכל לבוא מוכנים. ייתכן שהמתנגד פעל מתוך מניעים חיוביים והאמין שמחובתו למנוע מהמעוניין להקשיב לבשורת המלכות. אפשר שהשקפתו הושפעה ממידע מוטעה שהגיע לאוזניו לגבי המטרות שלנו. אך אין בזאת כדי למנוע מאיתנו להתמיד להשמיע את בשורת המלכות באותו בית ולנסות לתקן בטקט אי־הבנות כלשהן. אנו רוצים לעזור לכל אחד לרכוש ידע מדויק על אלוהים, ואז ייתכן שיהוה אכן ימשוך אליו את אותו אדם (יוחנן ו׳:44; טימותיאוס א׳. ב׳:4).
7. מה יעזור לנו לשמור על גישה חיובית כשאנו מבשרים?
7 בהנחיות שנתן ישוע לתלמידיו הובאה בחשבון התנגדות מצד קרובי משפחה. הוא הרי אמר: ”באתי לגרום פילוג בין איש לאביו, בין בת לאמה ובין כלה לחמותה”. ישוע הוסיף וציין: ”יהיו אויבי איש אנשי ביתו” (מתי י׳:35, 36). אף־על־פי־כן, נסיבות וגישות משתנות. מחלה בלתי צפויה, מוות של קרוב משפחה, אסונות, משברים רגשיים ואינספור גורמים אחרים משפיעים על תגובתם של אנשים לפעילותנו. אם יש לנו השקפה שלילית ואנו כבר מניחים מראש שאותם אנשים לא יתעניינו במסר שלנו, האם אנו באמת מחפשים בהם את הטוב? מדוע שלא נבקר בשמחה בבתיהם בהזדמנות אחרת? ייתכן שניתקל בתגובה שונה. לפעמים לא רק מה שאנו אומרים אלא גם דרך הבעת הדברים מובילה לתגובה שונה מבעבר. תפילות עזות ליהוה לפני היציאה לשירות ללא ספק יעזרו לנו לשמור על גישה חיובית ולהציג לכל אדם את בשורת המלכות בחן ובאופן מעניין (קולוסים ד׳:6; תסלוניקים א׳. ה׳:17).
8. מה יכולה להיות התוצאה כאשר משיחיים מחפשים את הטוב בקרובי משפחה לא־מאמינים?
8 במספר קהילות ישנם רבים מאותה משפחה שמשרתים את יהוה. במקרים רבים, מה שעורר כבוד והערצה מצד הצעירים למבוגרים באותן משפחות היה התמדתם של המבוגרים ויחסיהם הטובים עם שאר בני המשפחה ובמסגרת הנישואין. כל זה תרם לשינוי בגישתם של הצעירים. כמו כן, נשים משיחיות רבות אשר יישמו את עצתו של השליח פטרוס קנו את לב בעליהן ’ללא דיבור’ (פטרוס א׳. ג׳:1, 2).
במשפחה
9, 10. כיצד חיפשו יעקב ויוסף את הטוב בבני משפחתם?
9 תחום נוסף שבו ניתן לחפש את הטוב באחרים הוא במסגרת הקשרים ההדוקים השוררים בין בני משפחה. חשוב על הלקח שאפשר ללמוד מן הדרך שבה נהג יעקב בבניו. הכתוב בבראשית ל״ז:3, 4 מראה כי יעקב אהב במיוחד את יוסף. אחיו של יוסף קינאו בו עד כדי כך שאפילו זממו לרצוח אותו. עם זאת, שים לב לגישתם של יעקב ויוסף בחלוף השנים. שניהם ביקשו לראות את הטוב בבני משפחתם.
10 כאשר שירת יוסף בתור האחראי הראשי על אספקת המזון במצרים מוכת־הרעב, הוא קיבל בברכה את אחיו. יוסף אומנם לא הזדהה בפניהם תיכף ומייד, אך הוא כיוון את העניינים כך שיקבלו את צורכי מחייתם ויקחו מזון לאביהם הזקן. כן, למרות שנפל קורבן לשנאתם, פעל יוסף לטובתם (בראשית מ״א:53 עד מ״ב:8; מ״ה:23). בדומה לכך, על ערש דווי, חילק יעקב ברכות נבואיות לכל אחד מבניו. זה אומנם נכון שמעשים פסולים מצידם מנעו מהם זכויות מסוימות, אבל מאיש לא נשללה נחלה בארץ (בראשית מ״ט:3–28). איזה ביטוי נפלא של אהבה מתמשכת גילה בזאת יעקב!
11, 12. (א) איזו דוגמה נבואית מדגישה עד כמה חשוב שנחפש את הטוב בבני ביתנו? (ב) איזה לקח ניתן להפיק מדוגמתו של האב במשל שסיפר ישוע על הבן האובד?
11 אורך אפו של יהוה במגעיו עם בני ישראל הסוררים מעמיק את הבנתנו באשר לדרך שבה הוא מחפש את הטוב במשרתיו. יהוה המחיש את אהבתו המתמשכת בעזרת הנסיבות המשפחתיות של הנביא הושע. גומר, אשת הנביא, נאפה שוב ושוב. למרות זאת הורה יהוה להושע: ”עוד לֵך אֱהַב אישה אהובת רֵעַ ומנאפת, כאהבת יהוה את בני ישראל, והם פונים אל אלוהים אחרים ואוהבי אֲשִישֵי ענבים” (הושע ג׳:1). מדוע אמר לו יהוה לפעול כך? יהוה ידע שיחידים בתוך העם שסטה מדרכיו ייענו בחיוב לסבלנותו. הושע הכריז: ”אַחַר ישובו בני ישראל וביקשו את יהוה אלוהיהם ואת דוד מלכם; ופחדו אל יהוה ואל טובו באחרית הימים” (הושע ג׳:5). זו אכן דוגמה טובה שנוכל לחשוב עליה לנוכח בעיות משפחתיות. אם תתמיד לחפש את הטוב בבני משפחתך, לפחות תצליח להציב דוגמה טובה בגילוי סבלנות.
12 המשל שסיפר ישוע על הבן האובד שופך אור נוסף על הדרך שבה נוכל לחפש את הטוב בבני ביתנו. הבן הצעיר שב הביתה אחרי שפנה עורף לחיי ההפקרות שניהל. האב נהג בו ברחמים. וכיצד הגיב האב לשמע תלונות הבן הבכור, שאף פעם לא עזב את חיק המשפחה? האב אמר לבנו הגדול: ”בני, אתה תמיד איתי, וכל אשר לי שלך הוא”. הוא לא גער בבנו אלא פשוט חיזק את ביטחונו באהבתו כלפיו. ”אבל מן הראוי לשוש ולשמוח”, הוסיף, ”כי אחיך זה היה מת והנה חזר לחיים, אבד והנה נמצא”. מן הראוי שגם אנחנו נתמיד לראות את הטוב באחרים (לוקס ט״ו:11–32).
בקהילה המשיחית
13, 14. ציין דרך אחת שבה נוכל לקיים את תורת האהבה בקהילה.
13 בתור משיחיים אנו שואפים לקיים את תורת האהבה (יעקב ב׳:1–9). אנו מקבלים אל הקהילה אחים ואחיות שמצבם הכלכלי שונה משלנו, אך האם יש בינינו ”הבדלי מעמדות” על יסוד רקע גזעי, תרבותי או אפילו דתי? אם זה המצב, כיצד נוכל להישמע לעצתו של יעקב?
14 רוחב לבנו יתבטא בכך שנקבל במאור פנים את כל הנוכחים באסיפות הקהילה. אם ננקוט יוזמה ונשוחח עם החדשים שהגיעו לאולם המלכות, נוכל לעזור להם להתגבר על חשש מסוים או על אי־נוחות כלשהי. ואכן, ישנם כאלה שאומרים אחרי שנכחו בפעם הראשונה באסיפות שלנו: ”כולם כל כך ידידותיים, ונראה כאילו כולם כבר הכירו אותי. הרגשתי בבית”.
15. כיצד ניתן לעזור לצעירים בקהילה לגלות התעניינות במבוגרים?
15 בקהילות מסוימות קורה שבסוף האסיפה מתגודדים מספר צעירים בתוך אולם המלכות או מחוצה לו ומתרחקים מהמבוגרים. באיזו דרך חיובית אפשר לפעול כדי להתגבר על תופעה נפוצה זו? הצעד הראשון, כמובן, הוא שההורים ילמדו את הילדים בבית ויכינו אותם לקראת האסיפות (משלי כ״ב:6). אפשר לבקש מהם להכין פרסומים מסוימים כדי שיתאפשר לכולם לקחת לאסיפה את כל החומר הנחוץ. כמו כן, ההורים נמצאים בעמדה הטובה ביותר כדי לעודד את ילדיהם להחליף כמה מילים באולם המלכות עם המבוגרים ועם אלה שסובלים מבריאות לקויה. הילדים ייהנו מתחושת סיפוק אם יהיה להם דבר משמעותי לומר לאותם אחים ואחיות.
16, 17. כיצד יכולים המבוגרים לחפש את הטוב בצעירים שבקהילה?
16 כדאי שאחים ואחיות מבוגרים יגלו עניין בצעירים שבקהילה (פיליפים ב׳:4). הם יכולים ליטול יוזמה ולנהל איתם שיחה מעודדת. במהלך האסיפות אנחנו בדרך כלל דנים במספר נקודות בולטות. לכן אפשר לשאול את הצעירים אם הם נהנו מהאסיפה ואם אהבו נקודות מסוימות שהם יכולים ליישם. הצעירים הם חלק בלתי נפרד מהקהילה, ומן הראוי לשבח אותם על כך שהם מקדישים תשומת לב ונותנים תשובות במהלך האסיפה או על חלק מסוים שהם מגישים במסגרת התוכנית. וכך, הדרך שבה ינהגו הצעירים במבוגרים בקהילה והאופן שבו יטפלו במטלות פשוטות בביתם יראו שהם כשירים לטפל באחריות גדולה יותר ברבות הימים (לוקס ט״ז:10).
17 צעירים שנוטלים אחריות מתקדמים לשלב שבו הם יכולים, בזכות התכונות הרוחניות שלהם, לקבל על עצמם תפקידים יותר רציניים. עצם מילוי אותם תפקידים יעזור להם להימנע מהתנהגות לא נבונה (טימותיאוס ב׳. ב׳:22). מטלות מעין אלו יכולות ’לבחון’ את כשירותם של האחים אשר שואפים לשרת כמשרתים עוזרים (טימותיאוס א׳. ג׳:10). השתתפותם העירנית באסיפות, התלהבותם בשירות השדה וכן הדאגה האישית שהם מגלים כלפי חברי הקהילה מסייעות לזקני־הקהילה לדעת מה הפוטנציאל שלהם כשהם שוקלים להפקיד בידם אחריות נוספת.
חפש את הטוב בכל אדם
18. מאילו מלכודות יש להימנע בשעת טיפול בעניינים שיפוטיים, ומדוע?
18 ”הכר פנים במשפט בל טוב”, נאמר במשלי כ״ד:23. החוכמה האלוהית דורשת מן הזקנים להימנע ממשוא פנים כאשר הם מטפלים בעניינים שיפוטיים בקהילה. יעקב הכריז: ”החוכמה אשר ממעל, ראשית טהורה היא; לאחר זאת אוהבת שלום, סובלנית, נוחה להתרצות, מלאה רחמים ופרי טוב, ואין עימה משוא פנים וצביעות” (יעקב ג׳:17). כמובן, כאשר זקני־הקהילה מחפשים את הטוב במקרים שיפוטיים, אל לשיקול הדעת שלהם להיות מושפע מקשרים אישיים או מרגשותיהם. ”אלוהים ניצב בעדת אל”, כתב המשורר אסף, ”בקרב אלוהים [במשמעות אנשים שתפקידם לשפוט] ישפוט: ’עד מתי תשפטו עוול, ופני רשעים תִשאו?’” (תהלים פ״ב:1, 2) אי לכך, זקני־קהילה נזהרים לבל ידבק בהם שמץ של משוא פנים כאשר העניין נוגע לידיד או לקרוב משפחה. כך הם שומרים על אחדות הקהילה ותורמים לזרימה חופשית של רוח יהוה (תסלוניקים א׳. ה׳:23).
19. באילו דרכים נוכל לחפש את הטוב באחרים?
19 כאשר אנו מחפשים את הטוב באחינו ובאחיותינו, אנו למעשה משקפים את הגישה שגילה פאולוס בדברים שכתב לקהילה בתסלוניקי. הוא אמר: ”אנחנו בטוחים באדון בנוגע אליכם, שאתם עושים ואף תוסיפו לעשות את מה שציווינו” (תסלוניקים ב׳. ג׳:4). יהיה לנו קל יותר להתעלם ממגרעות של אחרים אם נחפש את הדברים הטובים בהם. נשתדל לשים לב לתחומים מסוימים שבהם נוכל לשבח את אחינו וכמובן נימנע מגישה ביקורתית. פאולוס כתב: ”מן המופקדים נדרש להימצא נאמנים” (קורינתים א׳. ד׳:2). הנאמנות של האחים המופקדים על הקהילה וגם נאמנותם של כל אחינו ואחיותינו בקהילה מעוררת בנו אהבה כלפיהם. אנו מתקרבים אליהם יותר ויותר ומחזקים את עבותות הידידות המשיחית בינינו. אנו מאמצים השקפה דומה לזו שהיתה לפאולוס כלפי אחיו באותם ימים. אחינו הם למעשה ’חברים לעבודה למען המלכות’ ומעניקים לנו ”נחמה” ועזרה (קולוסים ד׳:11). כך אנו מגלים את גישתו של יהוה עצמו.
20. לאילו ברכות יזכו מי שמחפשים את הטוב בכל אדם?
20 אנו ללא ספק מזדהים עם הדברים שאמר נחמיה בתפילה: ”זָכְרָה לי [אותי], אלוהיי, לטובה” (נחמיה י״ג:31). עד כמה שמחים אנו שיהוה מחפש את הטוב בבני האדם! (מלכים א׳. י״ד:13) הבה נפעל באופן זה גם אנו במגעינו עם הזולת. כך תהיה לנו התוחלת לקבל את הפדות ואת חיי הנצח בעולם החדש הממשמש ובא (תהלים ק״ל:3–8).
מהי תשובתך?
• על איזה בסיס נוהג יהוה בטוב כלפי כל אדם?
• כיצד נוכל לחפש את הטוב באחרים
• במסגרת השירות?
• במשפחתנו?
• בקהילתנו?
• בכל מערכות היחסים שלנו?
[תמונה בעמוד 18]
חרף השנאה שאחיו גילו כלפיו בעבר, יוסף דאג לטובתם
[תמונה בעמוד 19]
התנגדות אינה מונעת מאיתנו לנסות לעזור לכל אדם
[תמונה בעמוד 20]
למרות מעשיהם בעבר, יעקב בירך את כל בניו
[תמונה בעמוד 21]
קבל במאור פנים את כל הנוכחים באסיפות הקהילה