הפוך את יהוה לאלוהיך

בתקופת המקרא,‏ היו שנהנו מיחסי קרבה הדוקים עם יהוה והוא מוצג כאלוהיהם.‏ לדוגמה,‏ יהוה מתואר במקרא כ”‏אלוהי אברהם”‏,‏ ”‏אלוהי דוד”‏ ו”‏אלוהי אליהו”‏ (‏בראשית ל״א:‏42;‏ מלכים ב׳.‏ ב׳:‏14;‏ כ׳:‏5‏)‏.‏

כיצד כל אחת ואחת מן הדמויות הללו זכתה לרקום יחסי קרבה הדוקים עם אלוהים?‏ מה נוכל ללמוד מהן כדי שגם אנו נכונן קשר אישי אמיץ עם הבורא ונשמור עליו?‏

אברהם ”‏האמין ביהוה”‏

אברהם היה הראשון שאותו מזכיר המקרא כמי שהאמין ביהוה.‏ האמונה הייתה מעלה בולטת באישיותו והיא זיכתה אותו בחסדו של אלוהים.‏ למעשה,‏ אברהם נשא חן בעיני יהוה במידה כזו שהבורא הציג עצמו מאוחר יותר בפני משה כ”‏אלוהי אברהם”‏,‏ וכן כאלוהי בנו ונכדו — יצחק ויעקב (‏בראשית ט״ו:‏6;‏ שמות ג׳:‏6‏)‏.‏

כיצד טיפח אברהם אמונה כזו באלוהים?‏ ראשית,‏ הוא בנה את אמונתו על יסוד מוצק.‏ ייתכן כי שֵם,‏ בנו של נוח שהיה עד ראייה לישועות אלוהים,‏ לימד את אברהם את דרכי יהוה.‏ שֵם היה עדות חיה לכך שיהוה,‏ ”‏בהביאו מבול על עולם של רשעים שמר את נוח,‏ מטיף הצדק,‏ והשבעה אשר עימו”‏ (‏פטרוס ב׳.‏ ב׳:‏5‏)‏.‏ אברהם למד כנראה משֵם שאם יהוה מבטיח דבר מה,‏ ההתגשמות ודאית.‏ בכל מקרה,‏ הוא שמח מאוד כשזכה בעצמו להבטחה מאת אלוהים,‏ וחי את חייו תוך ביטחון מלא שההבטחה גשוֹם תתגשם.‏

אמונתו של אברהם שהושתתה על בסיס איתן התחזקה עתה בזכות פעליו.‏ השליח פאולוס כתב:‏ ”‏מתוך אמונה ציית אברהם בהיקראו לצאת אל מקום שהיה עתיד לקבל לנחלה,‏ והוא יצא מבלי לדעת לאן ילך”‏ (‏עברים י״א:‏8‏)‏.‏ הציות שגילה אברהם חיזק את אמונתו,‏ וזאת בהתאם לדבריו של התלמיד יעקב:‏ ”‏הינך רואה כי האמונה עזרה למעשיו ומתוך המעשים הושלמה האמונה”‏ (‏יעקב ב׳:‏22‏)‏.‏

יתר על כן,‏ יהוה הרשה שאמונתו של אברהם תיבחן,‏ והיא התחזקה עוד יותר.‏ פאולוס ממשיך ואומר:‏ ”‏מתוך אמונה הקריב אברהם את יצחק בעת שנוסה”‏.‏ הניסיון מצרף ומחזק את האמונה והופך אותה ל”‏יקרה הרבה יותר מזהב”‏ (‏עברים י״א:‏17;‏ פטרוס א׳.‏ א׳:‏7‏)‏.‏

אברהם אומנם לא זכה לראות בימיו את התגשמות כל הבטחותיו של אלוהים,‏ אך ראה לשמחתו כיצד אחרים הולכים בעקבותיו.‏ אשתו שרה ושלושה מבני משפחתו — יצחק,‏ יעקב יוסף — מוזכרים אף הם לחיוב במקרא בזכות אמונתם היוצאת מגדר הרגיל (‏עברים י״א:‏11,‏ 20–22‏)‏.‏

אמונה כדוגמת אברהם כיום

האמונה נחוצה לכל מי שחפץ שיהוה יהיה אלוהיו.‏ ”‏בלי אמונה אי אפשר להיות רצוי לאלוהים”‏,‏ כתב פאולוס (‏עברים י״א:‏6‏)‏.‏ כיצד משרת אלוהים יכול כיום לפתח אמונה איתנה כדוגמת אברהם?‏

בדומה לאברהם,‏ אמונתנו צריכה להיבנות על יסוד מוצק.‏ הדרך הטובה ביותר להשיג זאת היא בעזרת לימוד קבוע של המקרא ושל הפרסומים המקראיים.‏ קריאת המקרא והרהורים בכתוב ישרו עלינו ביטחון שהבטחות אלוהים יתממשו.‏ הדבר יניע אותנו לחיות את חיינו על בסיס תוחלת בטוחה זו.‏ אמונתנו מתחזקת עוד יותר כשאנו מצייתים לאלוהים,‏ והציות כולל השתתפות בשירות ונוכחות באסיפות הקהילה (‏מתי כ״ד:‏14;‏ כ״ח:‏19,‏ 20;‏ עברים י׳:‏24,‏ 25‏)‏.‏

אין זה מן הנמנע שאמונתנו תיבחן — אולי בדמות התנגדות,‏ מחלה קשה,‏ מות יקיר או דבר־מה אחר.‏ נאמנותנו ליהוה תחת מבחן מחזקת את אמונתנו והופכת אותה ליקרה מזהב.‏ גם אם נזכה לחזות בהתגשמות הבטחות יהוה וגם אם לאו,‏ אמונתנו תקרב אותנו ליהוה.‏ יתר על כן,‏ דוגמתנו תעודד אחרים ללכת בעקבות אמונתנו (‏עברים י״ג:‏7‏)‏.‏ כך קרה לראלף,‏ ששם לב לאמונת הוריו והלך בעקבותיה.‏ הוא מסביר:‏

‏”‏בתקופה שבה גרתי בבית הוריי,‏ הם עודדו את כל המשפחה להשכים קום כדי לקרוא ביחד את המקרא.‏ בדרך זו קראנו את המקרא כולו”‏.‏ ראלף עדיין נוהג לקרוא את המקרא כל בוקר והדבר מהווה עבורו התחלה טובה למשך היום.‏ הוא נהג לצאת לשירות עם אביו מדי שבוע.‏ ”‏כך למדתי לערוך ביקורים חוזרים ולנהל תוכניות לשיעורי מקרא”‏.‏ ראלף מתנדב כיום באחד מהסניפים של עדי־יהוה באירופה.‏ איזה גמול נהדר לאמונת הוריו!‏

איש כלבבו של יהוה

דוד,‏ שנולד כ־900 שנה לאחר אברהם,‏ הוא דמות בולטת בין משרתי יהוה המוזכרים במקרא.‏ בקשר לבחירתו של יהוה בדוד כמלך הבא של ישראל,‏ אמר הנביא שמואל:‏ ”‏ביקש יהוה לו איש כלבבו”‏.‏ היחסים בין יהוה לדוד היו קרובים מאוד,‏ והדבר ניכר מאוחר יותר כאשר דיבר הנביא ישעיהו עם חזקיהו המלך על ”‏יהוה אלוהי דוד אביך”‏ (‏שמואל א׳.‏ י״ג:‏14;‏ מלכים ב׳.‏ כ׳:‏5;‏ ישעיהו ל״ח:‏5‏)‏.‏

דוד נחשב אומנם לאיש כלבבו של יהוה,‏ ואולם היו מקרים שנכנע לתאוותיו.‏ שלוש פעמים חטא חטאים חמורים:‏ הוא הרשה שארון הברית יועבר בצורה לא־הולמת בדרכו לירושלים;‏ הוא נאף עם בת־שבע וארגן את מותו של בעלה,‏ אוריה;‏ וכן ערך מפקד אוכלוסין לתושבי ישראל ויהודה,‏ מעשה שנעשה שלא במצוות יהוה.‏ בכל אחד מהמקרים הללו הפר דוד את תורת אלוהים (‏שמואל ב׳.‏ ו׳:‏2–10;‏ י״א:‏2–27;‏ כ״ד:‏1–9‏)‏.‏

בעת שנחשפו חטאיו של דוד בפניו,‏ הוא נטל את מלוא האחריות ולא גולל את האשמה לפתחם של אחרים.‏ הוא הודה כי העברת הארון לא אורגנה כראוי והוסיף ,‏”‏כי לא דרשנוהו [‏את יהוה]‏ כמשפט [‏כמקובל]‏”‏.‏ בזמן שחשף נתן הנביא את מעשה הניאוף שלו,‏ השיב דוד:‏ ”‏חטאתי ליהוה”‏.‏ וברגע שהבין שמפקד האוכלוסין היה צעד אווילי מצידו,‏ הודה:‏ ”‏חטאתי מאוד אשר עשיתי”‏.‏ דוד התחרט על חטאיו ונשאר קרוב ליהוה (‏דברי הימים א׳.‏ ט״ו:‏13;‏ שמואל ב׳.‏ י״ב:‏13;‏ כ״ד:‏10‏)‏.‏

כאשר אנו טועים

דוגמתו של דוד מעודדת אותנו בעודנו מתאמצים להפוך את יהוה לאלוהינו.‏ אם איש כלבבו של יהוה ביצע חטאים כל כך חמורים אל נאמר נואש,‏ אם חרף כל מאמצינו,‏ אנו טועים לעתים או אפילו חוטאים חטאים חמורים (‏קהלת ז׳:‏20‏)‏.‏ ביכולתנו לשאוב כוח מהעובדה שחטאיו נסלחו לו כאשר התחרט.‏ זה מה שקרה לאוּויa לפני כמה שנים.‏

אוּוי שירת כזקן־קהילה באחת מקהילות עדי־יהוה.‏ הוא נכנע לתאוות שליליות וביצע אי־מוסריות מינית.‏ בתחילה,‏ בדומה לדוד המלך,‏ ניסה אוּוי להסתיר את העניין וקיווה שיהוה יעלים עין מחטאו.‏ לבסוף,‏ מצפונו ייסר אותו מאוד והוא התוודה על חטאו בפני זקן־קהילה אחר.‏ ננקטו צעדים לעזור לו להתאושש מאסונו הרוחני.‏

אוּוי התחרט על חטאיו ונשאר קרוב ליהוה ולקהילה.‏ הוא היה אסיר תודה על העזרה שקיבל וכעבור כמה שבועות כתב מכתב לזקנים,‏ ובו הביע את הערכתו הכנה והעמוקה על העזרה שהוגשה לו.‏ ”‏עזרתם לי לטהר את שם יהוה מחרפה”‏,‏ הוא כתב.‏ אוּוי שמר על יחסיו עם יהוה וברבות הימים התמנה שוב לתפקיד באותה קהילה.‏

‏”‏אדם בעל רגשות כמונו”‏

אליהו שחי כמאה שנה אחרי דוד,‏ היה אחד מגדולי נביאי ישראל.‏ אליהו הגן על עבודת אלוהים הטהורה כשהשחיתות והאי־מוסריות אכלו כל חלקה טובה.‏ מסירותו ליהוה מעולם לא התערערה.‏ אין תימה אפוא שיורשו אלישע כינה פעם את יהוה,‏ ”‏אלוהי אליהו”‏ (‏מלכים ב׳.‏ ב׳:‏14‏)‏.‏

יחד עם זאת,‏ אליהו היה כאחד האדם.‏ יעקב כתב עליו:‏ ”‏אליהו היה אדם בעל רגשות כמונו”‏ (‏יעקב ה׳:‏17‏)‏.‏ לדוגמה,‏ לאחר שהנחית על עובדי הבעל בישראל מכה קשה,‏ איימה המלכה איזבל להרוג אותו.‏ כיצד הגיב?‏ הוא נתמלא פחד ונמלט למדבר.‏ שם,‏ כאשר ישב תחת שיח הרותם קונן אליהו:‏ ”‏רב!‏ [‏די]‏ עתה,‏ יהוה,‏ קח נפשי,‏ כי לא טוב אנוכי מאבותיי”‏.‏ אליהו לא רצה לשמש עוד כנביא והעדיף למות (‏מלכים א׳.‏ י״ט:‏4‏)‏.‏

ואולם,‏ יהוה התייחס בהבנה לרגשותיו של אליהו.‏ אלוהים נסך בו כוח וחיזק את ידיו שהוא אינו לבד במערכה,‏ שכן גם אחרים נותרו נאמנים לעבודת האמת.‏ יותר מכך,‏ יהוה לא חדל לבטוח באליהו והועיד לו פעילות נוספת (‏מלכים א׳.‏ י״ט:‏5–18‏)‏.‏

סערת הרגשות שבה היה נתון אליהו לא הייתה סימן שאלוהים הסיר ממנו את חסדו.‏ כ־000,‏1 שנה מאוחר יותר,‏ בחזון ההשתנות של ישוע לפני פטרוס,‏ יעקב ויוחנן,‏ במי בחר יהוה שיתגלו לצד ישוע?‏ במשה ובאליהו (‏מתי י״ז:‏1–9‏)‏.‏ ברור,‏ אם כן,‏ שבעיני יהוה היה אליהו נביא למופת.‏ אף־על־פי שאליהו היה ”‏אדם בעל רגשות כמונו”‏,‏ אלוהים העריך את מאמציו להשיב את עבודת אלוהים הטהורה על כנה ולקדש את שמו.‏

מאבקינו הרגשיים

משרתי יהוה כיום יכולים לעתים לחוש רפיון ידיים או פחד.‏ כמה מנחם לדעת שגם אליהו הרגיש כך ועד כמה מחזקת הידיעה שיהוה מבין את מאבקינו הרגשיים,‏ בדיוק כשם שהבין ללבו של אליהו (‏תהלים ק״ג:‏14‏)‏.‏

מחד,‏ אנו אוהבים את אלוהים ואת הזולת ורוצים לבצע את שירות יהוה ולבשר את בשורת המלכות.‏ ומאידך,‏ אנו עלולים להתאכזב מההיענות הדלה בשירות או לחשוש כשאויבי העבודה הטהורה מהלכים עלינו אימים.‏ ברם,‏ כשם שיהוה הכשיר את אליהו להמשיך בשירותו,‏ הוא יכשיר גם את משרתיו כיום.‏ תן דעתך לדוגמתם של הרברט וגרטרוט.‏

הרברט וגרטרוט נטבלו כעדי־יהוה ב־1952 בלייפציג,‏ בגרמניה המזרחית לשעבר.‏ החיים היו אז קשים עבור משרתי אלוהים,‏ היות שפעילות ההטפה הייתה שם תחת חרם.‏ כיצד הרגיש הרברט בקשר לבשורה מבית לבית?‏

‏”‏לפעמים פחדנו מאוד.‏ בזמן שבישרנו מבית לבית לא ידענו אם נציגי הרשויות יופיעו פתאום ויעצרו אותנו”‏.‏ מה עזר להרברט ולאחרים לכבוש את פחדם?‏ ”‏הקדשנו זמן רב ללימוד המקרא ויהוה נסך בנו את הכוח להמשיך במלאכת הבשורה”‏.‏ הרברט חווה מספר חוויות בפעילות ההטפה שחיזקו ואפילו שעשעו אותו.‏

הרברט פגש אישה בגיל העמידה שגילתה עניין במקרא וחזר לבקרה מספר ימים לאחר מכן.‏ הפעם היה שם בחור צעיר שהקשיב לשיחה.‏ לאחר כמה דקות צדה עינו של הרברט משהו שהעביר בו צמרמורת.‏ בכיסא,‏ בפינת החדר,‏ היה מונח כובע של שוטר.‏ הכובע היה של הצעיר ומטרתו הייתה ברורה — לעצור את הרברט.‏

‏”‏אתה אחד מעדי־יהוה!‏”‏ קרא הצעיר.‏ ”‏תן לי לראות את תעודת הזהות שלך”‏.‏ הרברט נתן לו את תעודת הזהות.‏ ואז קרה דבר בלתי צפוי.‏ האישה פנתה אל השוטר והזהירה אותו:‏ ”‏אם יקרה משהו לאיש האלוהים הזה,‏ אינך רצוי יותר בבית הזה”‏.‏

הצעיר השתתק לרגע,‏ החזיר להרברט את תעודת הזהות ונתן לו ללכת.‏ הרברט הבין אחר כך שהשוטר חיזר אחרי בתהּ של אותה אישה.‏ כמובן,‏ הוא העדיף להמשיך לחזר אחרי אהובתו מאשר להסגיר את הרברט.‏

להפוך את יהוה לאלוהינו

מה נוכל ללמוד מאירועים אלה?‏ בדומה לאברהם,‏ צריכה להיות לנו אמונה איתנה בהבטחות יהוה.‏ בדומה לדוד,‏ עלינו להביע חרטה כנה בפני יהוה כאשר אנו טועים.‏ ובדומה לאליהו עלינו להישען על יהוה כדי שיחזק אותנו בימים שאנו חשים פחד.‏ אם נעשה כן,‏ נהפוך את יהוה לאלוהינו בהווה ולנצח נצחים,‏ שהרי הוא ”‏אלוהים חיים אשר הוא המושיע של כל בני אדם,‏ בייחוד של המאמינים”‏ (‏טימותיאוס א׳.‏ ד׳:‏10‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונות בעמוד 25]‏

צייתנותו של אברהם חיזקה את אמונתו

‏[‏תמונה בעמוד 26]‏

בדומה לדוד עלינו להתחרט כשאנו חוטאים

‏[‏תמונה בעמוד 28]‏

כשם שיהוה הבין ללבו של אליהו,‏ כך הוא יבין ללבנו