שכנים טובים הם נכס יקר
”טוב שכן קרוב מאח רחוק” (משלי כ״ז:10).
בעל תורה מן המאה הראשונה לספירה שאל את ישוע: ”מי הוא רעי?” ישוע לא אמר לו מיהו בדיוק רעהו, אלא מה הופך אדם לחבר (וגם לשכן) אמיתי. אתה ודאי מכיר את הסיפור שסיפר ישוע. הוא מוכר בתור המשל על השומרוני הטוב, וספר לוקס מגולל את סיפור המעשה. הנה הדברים מפי ישוע:
”איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שודדים. הללו הפשיטו אותו והיכוהו, והלכו להם בעוזבם אותו מוטל בין מוות לחיים. והנה כהן אחד ירד באותה הדרך, אך כראותו את האיש, עבר לצד השני של הדרך. כן גם איש לוי, כאשר בא למקום וראה אותו, עבר לצד השני של הדרך. והנה שומרוני אחד, שעבר בדרך, הגיע אליו, וכשראה אותו נתמלא רחמים. ניגש אליו, יצק שמן ויין על פצעיו וחבש אותם. אחרי כן הושיבו על בהמתו והוביל אותו אל פונדק ושם דאג לצרכיו. למחרת הוציא שני דינרים, נתנם לבעל הפונדק ואמר: ’דאג לו אתה; וכל מה שתוסיף אחזיר לך בשובי.’ ובכן מה דעתך, מי מן השלושה היה רֵעַ לנופל בידי השודדים?” (לוקס י׳:29–36).
נראה שבעל התורה הבין את המסר, וללא היסוס השיב ואמר מי היה חבר אמיתי לאיש הפצוע: ”זה שעשה עימו חסד”. אמר לו ישוע: ”לך ועשה כן גם אתה” (לוקס י׳:37). המשל מעביר היטב את המשמעות של רֵעות ושכנות אמיתיות. הוא גם גורם לנו לשאול את עצמנו: ’איזה סוג של רֵעַ אני לזולת? האם הגזע או הלאום שלי משפיעים עלי בבחירת ידידיי ושכניי? האם גורמים אלה מפחיתים את תחושת המחויבות שלי כלפי אנשים סביבי הנתונים בצרה? האם אני משתדל בכל מאודי להיות רֵעַ ושכן טוב?’
במה להתחיל?
אם אנו מבחינים בצורך להשתפר בתחום זה, עלינו להתחיל בשינוי גישתנו. כדאי שנתמקד בגילוי שכנות טובה. כך נגדיל את הסיכוי שיהיו לנו שכנים טובים. לפני כאלפיים שנה הדגיש ישוע בדרשת ההר עיקרון חשוב זה, הנוגע ליחסים בין הבריות. הוא אמר: ”כל מה שתרצו שיעשו לכם בני האדם, כן גם אתם עשו להם” (מתי ז׳:12). אם תתייחס לאחרים בהתחשבות, בכבוד ובאדיבות, זה יעודד אותם להתנהג באותה צורה כלפיך.
במאמר שכותרתו ”ואהבת את שכונתך”, שהופיע בכתב עת ששמו האומה מאז 1865 (אנג׳), הזכירה העיתונאית והמחברת ליז פונדרבורג כמה דברים פשוטים שאפשר לעשות כדי לפתח יחסי שכנות טובים. היא כתבה: ”מה שאני רוצה הוא... שנקודות המפגש יהיו כל הטובות הקטנות שעושים השכנים זה בשביל זה — להביא בשבילך את העיתון הביתה, לשמור על הילדים, לקנות משהו במכולת. אני רוצה את הקִרבה הזאת בעולם שהולך ונעשה מנוכר, עולם שבו הקהילות נעשות שבירות בהשפעת הפחד והפשע”. היא מוסיפה: ”צריך להתחיל היכן שהוא, וכדאי מאוד שזה יהיה בדלת ממול”.
גם בכתב העת קנדיאן ג׳יאוגרפיק הוזכרה נקודה מועילה שיכולה לסייע לשכנים לפתח גישה בריאה זה כלפי זה. הכתבת מרני ג׳קסון ציינה: ”שכנים, כמו בני משפחה, הם אנשים שלא אתה בחרת לחיות בקרבתם. היחסים מצריכים טקט, עזרה וסובלנות”.
שכנים טובים יודעים לתת
נכון, רבים מאיתנו לא חשים בנוח להתקרב לשכנים ולדבר איתם. אולי נראה לנו הרבה יותר קל להימנע ממגע ולבודד את עצמנו. אך במקרא נאמר ש”טוב לתת מלקחת” (מעשי השליחים כ׳:35). לפיכך שכן טוב משתדל להתוודע אל הסובבים אותו. אולי אין בכוונתו לפתח קשרי ידידות הדוקים, אך הוא טורח להחליף עם השכן כמה מילים מפעם לפעם, ולשם התחלה מחייך או מנופף לו לשלום.
כפי שהוזכר קודם לכן, ”כל הטובות הקטנות” שעושים השכנים זה בשביל זה, הן החשובות באמת ליצירת יחסי שכנות טובים ולשמירה עליהם. לכן כדאי לחפש הזדמנויות לעשות דברים טובים למען השכן או לומר לו משהו נחמד, מפני שהדבר יתרום לרוח של שיתוף פעולה וכבוד הדדי. בנוסף לכך, בזאת ניישם את עצת המקרא: ”אל תמנע טוב מבעליו, בהיות לאל ידך לעשות” (משלי ג׳:27; יעקב ב׳:14–17).
שכנים טובים מכירים תודה
אילו כולם היו מעריכים את העזרה ואת המתנות שהם מקבלים, הרי שהיינו מגיעים אל המנוחה ואל הנחלה. אך למרבה הצער, המציאות אינה כזאת. אדם שנותן מעצמו לאחרים ומעניק מתנות מכל הלב אך נתקל בחוסר הערכה, אולי יאמר לעצמו, ’זאת הפעם האחרונה שאני עושה את זה!’ יכול להיות שלמרות כל ברכות השלום וכל הנפנופים לשלום, כל מה שתקבל בתמורה הוא הנהון מסתייג.
אך במקרים רבים השכן אינו חסר הערכה, אף־על־פי שכך נראה על פני השטח. אולי הוא מגיב בהססנות, במבוכה, באדישות או נראה לא ידידותי בגלל התרבות שממנה בא. מצד שני, יש לזכור שבעולם כפוי טובה, יהיו שיתייחסו לחביבות מצדך כאל דבר מוזר ואפילו יחשדו במניעיך. הם קודם כול צריכים להיפטר מן החששות. לפיכך, יש צורך בזמן ובסבלנות כדי לפתח יחסי ידידות טובים. אך שכנים שלומדים לתת בשמחה ולהכיר תודה תורמים לשלוותה ולאושרה של השכונה.
כשמכה אסון
שכנים טובים הם נכס יקר במיוחד כאשר מתרחש אסון. הידידות האמיתית בין השכנים מתגלה בעתות מצוקה, וקיימים דיווחים רבים על הושטת עזרה לא־אנוכית לשכנים במקרים כאלה. הטרגדיה המשותפת גורמת לשכנים לשתף פעולה באופן ספונטני ולהקריב מעצמם כדי לעזור זה לזה. ולפעמים אפילו אלה שחלוקים בדעותיהם עובדים שכם אחד.
לדוגמה, בניו־יורק טיימס נמסר, שכאשר היכתה בטורקיה רעידת אדמה הרסנית ב־1999, הפגינו אויבים ותיקים סולידריות ורעות אמיתית זה כלפי זה. ”במשך שנים לימדו אותנו לשנוא את הטורקים”, כתבה אנה סטארִייוּ, בעלת טור בעיתון היוצא לאור באתונה. ”אך סבלם הבלתי נתפס אינו מסב לנו כל שמחה. לבנו נצבט ובכינו, כאילו השנאה משכבר הימים התפוגגה למראה תינוקות מתים”. כאשר הופסקו רשמית עבודות ההצלה, סירבו צוותי החילוץ היוונים להפסיק את חיפושיהם אחר ניצולים.
השתתפות בעבודות הצלה אחרי שמכים האסונות היא מעשה אצילי והירואי, הנותן ביטוי לרעות אמיתית. עם זאת, אפשר לומר שחשוב פי כמה וכמה להזהיר את רעיך לפני האסון ובכך להציל את חייהם. לדאבוננו, ההיסטוריה מגלה שמי שמזהירים מפני אסונות בדרך כלל אינם נתקלים בתגובה חיובית, הואיל ובעת שמושמעת האזהרה, לא נראה שעומד להתרחש אסון כלשהו. המזהירים ניצבים פעמים רבות מול סקפטיות. לפיכך דרושות התמדה והקרבה עצמית מצד האנשים שמנסים לעזור למי שאינם מודעים לסכנה.
המעשה הטוב ביותר
בתקופתנו עומד לפקוד את האנושות מאורע גדול בהרבה מאסון טבע. האלוהים הכול־יכול יסיר מעל פני האדמה את הפשע, הרשע והבעיות הנלוות אליהם, כפי שנחזה בנבואות (ההתגלות ט״ז:16; כ״א:3, 4). מאורע הרה גורל זה אינו בגדר אפשרות השייכת לעתיד הרחוק; הוא בוא יבוא! עדי־יהוה להוטים לחלוק עם רבים ככל האפשר את הידע החיוני להם למען יינצלו מאותו מאורע גדול ונורא. זאת הסיבה לכך שהם מתמידים בפעילות ההטפה הידועה שלהם ברחבי העולם (מתי כ״ד:14). הם עושים זאת בנפש חפצה ומתוך אהבה לאלוהים, לרעיהם ולשכניהם.
לכן אל תניח לדעות קדומות או לתחושת כעס למנוע ממך להקשיב לעדים שבאים לפתח ביתך או ניגשים אליך במקומות אחרים. הם בסך הכול משתדלים להיות ידידים ושכנים טובים. קבל את הצעתם ללמד אותך את המקרא. למד על העתיד שמבטיח דבר־אלוהים, עתיד שבו בני אדם ייהנו מיחסי שכנות ורעות מאושרים. באותה עת, לא יהיו עוד אפליות על רקע גזעי, דתי או חברתי ההורסות את הקשרים הלבביים שרובנו משתוקקים להם.
[תמונות בעמודים 6, 7]
כדאי לעשות מעשים טובים בשכונתנו
[שלמי תודה]
גלובוס: .Inc ,Mountain High Maps® Copyright © 1997 Digital Wisdom