האם אנחנו באמת זקוקים לאחרים?
”כאשר אנו סוקרים את חיינו ואת המאמצים שאנו משקיעים, אנו מגלים שכמעט כל פעולותינו ורצונותינו קשורים לאנשים אחרים”. כך אמר המדען הנודע אלברט איינשטיין. הוא הוסיף: ”אנו אוכלים מזון שאחרים הפיקו, לובשים בגדים שאחרים תפרו, גרים בבתים שאחרים בנו. ... היחיד הוא מה שהינו, אך חשיבותו וייחודו מגיעים לא כ”כ מזה שהוא אינדיבידואל, אלא מהיותו בן חברה אנושית — המכוונת את קיומו החומרי וגם הרוחני מן העריסה ועד לקבר”.
בעולם החי אין זה נדיר לראות בעלי חיים המקיימים באופן אינסטינקטיבי חיי חברה בקבוצות. הפילים נודדים בעדרים ומשגיחים על הגורים. הלביאות צדות יחד וחולקות את הטרף עם האריות. הדולפינים משחקים בצוותא ואפילו מגינים על בעלי חיים אחרים או על אנשים שנקלעים בלב ים למצוקה.
ואולם, לדעת מומחים למדעי החברה, אצל בני אדם מסתמנת מגמה מדאיגה. על־פי עיתון שיוצא לאור במכסיקו, מספר מדענים גורסים כי ”עשרות שנים של בידוד אישי ושחיקה בחיי החברה תובעות מחיר כבד מן החברה האמריקאית”. העיתון ציין כי ”רַוְוחַת האומה תלויה בשינוי חברתי מקיף הכרוך בחזרה לחיי קהילה”.
בעיה זו נפוצה בעיקר בקרב תושבי הארצות המפותחות. אצל רבים קיימת הנטייה להתבודד, ונטייה זו צוברת תאוצה. אנשים רוצים ’לחיות את חייהם’ ומסרבים בכל תוקף שאחרים ’יפלשו למרחב המחיה שלהם’. יש אומרים שגישה זו גורמת לחברה האנושית להיות פגיעה יותר לבעיות רגשיות, לדיכאונות ולהתאבדויות.
בעניין זה אמר ד״ר דניאל גולמן: ”בידוד חברתי — התחושה שאין איש שתוכל לשתפו בהרגשות הפרטיות שלך או להרגיש כלפיו מגע קרוב — מכפיל את סכנת המחלה או המוות”. דו״ח שראה אור בכתב העת סיינס קבע כי בידוד חברתי ’תורם לשיעורי התמותה באותה מידה כמו עישון, לחץ דם גבוה, רמות גבוהות של כולסטרול, שמנות והיעדר פעילות גופנית’.
יוצא מכאן אפוא, שאנו אכן זקוקים לאחרים. איננו יכולים להיות אי בודד. אם כן, כיצד ניתן לפתור את בעיית ההתבודדות? מה יוצק משמעות אמיתית לתוך חייהם של רבים? בשאלות אלו יעסוק המאמר הבא.
[קטע מוגדל בעמוד 3]
”כמעט כל פעולותינו ורצונותינו קשורים לאנשים אחרים” (אלברט איינשטיין).