האם אנחנו באמת זקוקים לאחרים?‏

‏”‏כאשר אנו סוקרים את חיינו ואת המאמצים שאנו משקיעים,‏ אנו מגלים שכמעט כל פעולותינו ורצונותינו קשורים לאנשים אחרים”‏.‏ כך אמר המדען הנודע אלברט איינשטיין.‏ הוא הוסיף:‏ ”‏אנו אוכלים מזון שאחרים הפיקו,‏ לובשים בגדים שאחרים תפרו,‏ גרים בבתים שאחרים בנו.‏ .‏.‏.‏ היחיד הוא מה שהינו,‏ אך חשיבותו וייחודו מגיעים לא כ”‏כ מזה שהוא אינדיבידואל,‏ אלא מהיותו בן חברה אנושית — המכוונת את קיומו החומרי וגם הרוחני מן העריסה ועד לקבר”‏.‏

בעולם החי אין זה נדיר לראות בעלי חיים המקיימים באופן אינסטינקטיבי חיי חברה בקבוצות.‏ הפילים נודדים בעדרים ומשגיחים על הגורים.‏ הלביאות צדות יחד וחולקות את הטרף עם האריות.‏ הדולפינים משחקים בצוותא ואפילו מגינים על בעלי חיים אחרים או על אנשים שנקלעים בלב ים למצוקה.‏

ואולם,‏ לדעת מומחים למדעי החברה,‏ אצל בני אדם מסתמנת מגמה מדאיגה.‏ על־פי עיתון שיוצא לאור במכסיקו,‏ מספר מדענים גורסים כי ”‏עשרות שנים של בידוד אישי ושחיקה בחיי החברה תובעות מחיר כבד מן החברה האמריקאית”‏.‏ העיתון ציין כי ”‏רַוְוחַת האומה תלויה בשינוי חברתי מקיף הכרוך בחזרה לחיי קהילה”‏.‏

בעיה זו נפוצה בעיקר בקרב תושבי הארצות המפותחות.‏ אצל רבים קיימת הנטייה להתבודד,‏ ונטייה זו צוברת תאוצה.‏ אנשים רוצים ’‏לחיות את חייהם’‏ ומסרבים בכל תוקף שאחרים ’‏יפלשו למרחב המחיה שלהם’‏.‏ יש אומרים שגישה זו גורמת לחברה האנושית להיות פגיעה יותר לבעיות רגשיות,‏ לדיכאונות ולהתאבדויות.‏

בעניין זה אמר ד״ר דניאל גולמן:‏ ”‏בידוד חברתי — התחושה שאין איש שתוכל לשתפו בהרגשות הפרטיות שלך או להרגיש כלפיו מגע קרוב — מכפיל את סכנת המחלה או המוות”‏.‏ דו״ח שראה אור בכתב העת סיינס קבע כי בידוד חברתי ’‏תורם לשיעורי התמותה באותה מידה כמו עישון,‏ לחץ דם גבוה,‏ רמות גבוהות של כולסטרול,‏ שמנות והיעדר פעילות גופנית’‏.‏

יוצא מכאן אפוא,‏ שאנו אכן זקוקים לאחרים.‏ איננו יכולים להיות אי בודד.‏ אם כן,‏ כיצד ניתן לפתור את בעיית ההתבודדות?‏ מה יוצק משמעות אמיתית לתוך חייהם של רבים?‏ בשאלות אלו יעסוק המאמר הבא.‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 3]‏

‏”‏כמעט כל פעולותינו ורצונותינו קשורים לאנשים אחרים”‏ (‏אלברט איינשטיין)‏.‏