פרק שישי
עזור לילדך המתבגר להתפתח יפה
1, 2. אילו אתגרים ואיזו שמחה כרוכים בגיל העשרֵה?
גידול ילד בן חמש או בן עשר שונה בתכלית מחינוך נער בגיל ההתבגרות. בשנות העשרֵה כרוכים אתגרים ובעיות, אך ניתן למצוא בהן גם שמחה וברכות. יוסף, דוד, יאשיהו וטימותיאוס, כולם דוגמאות הממחישות שצעירים מסוגלים להיות אחראיים ולשמור על יחסים טובים עם יהוה (בראשית ל״ז:2–11; שמואל א׳. ט״ז:11–13; מלכים ב׳. כ״ב:3–7; מעשי־השליחים ט״ז:1, 2). צעירים רבים כיום משמשים גם הם ראיה לכך. מן הסתם אתה מכיר אחדים מהם.
2 לעומת זאת, שנות העשרֵה הן שנים סוערות עבור צעירים רבים. המתבגר מתנסה במצבי־רוח מתחלפים. נערים ונערות בגיל העשרֵה שואפים ליותר עצמאות, ולכן הם עלולים למחות על הגבלות שקובעים הוריהם. עם זאת, צעירים אלה טרם צברו די ניסיון בחיים והם זקוקים לעזרה אוהבת וסבלנית מהוריהם. אכן, גיל העשרֵה יכול להיות מלהיב, אך הוא עלול להיות גם מבלבל — עבור ההורים והנערים כאחד. כיצד ניתן לעזור לצעירים בתקופה זו?
3. כיצד יכולים ההורים לתת לילדיהם המתבגרים הזדמנות טובה בחיים?
3 הורים השועים לעצות המקרא נותנים לילדם המתבגר את ההזדמנות הטובה ביותר להתקדם בהצלחה אל עבר הבגרות, ולהיות למבוגר אחראי חרף כל הקשיים שבדרך. מאז ומתמיד, הורים ובני־עשרֵה בעולם כולו, שיִישמו ביחד את עקרונות המקרא, בורכו ודרכם צלחה (תהלים קי״ט:1).
תקשורת כנה וגלויה
4. מדוע שיחות בגילוי לב כה חשובות בייחוד בגיל העשרֵה?
4 המקרא אומר: ”הפר מחשבות באין סוד” (משלי ט״ו:22). אם ’סודות’, דהיינו שיחות בגילוי־לב, חיוניים כשמדובר בילדים קטנים, הרי שהם נחוצים על אחת כמה וכמה בגיל העשרֵה — תקופה שבה הצעירים בדרך־כלל מבלים יותר זמן מחוץ לבית, עם חברים לספסל־הלימודים או עם מכרים אחרים. באין ”סוד” — תקשורת כנה וגלויה בין הילדים להורים — עלולים הילדים להפוך לזרים בבית. אם כן, כיצד ניתן לשמור על אפיקי־תקשורת פתוחים?
5. איזו השקפה על תקשורת עם ההורים מוטב שבני־העשרֵה יאמצו?
5 הן הנערים והן ההורים צריכים למלא את חלקם בעניין זה. אומנם ייתכן שהנער המתבגר ייווכח, שעתה קשה לו לשוחח עם הוריו יותר מבילדותו. אך זכור ש”באין תחבולות [הדרכה ממקור מיומן] יפול עם, ותשועה ברוב יועץ” (משלי י״א:14). מילים אלו חלות על הכל, צעירים ומבוגרים גם יחד. בני־עשרֵה המודעים לעובדה זו, יבינו שהם זקוקים להכוונה ממקור מיומן, היות שהם נתקלים בבעיות סבוכות מבעבר. עליהם להכיר בכך שהוריהם המאמינים מסוגלים לתת עצות טובות, משום שיש להם יותר ניסיון חיים, והם הוכיחו את דאגתם האוהבת במשך שנים רבות. לפיכך, בשלב זה של חייהם, בני־עשרֵה נבונים לא יפנו עורף להוריהם.
6. איזו גישה יטפחו הורים נבונים ואוהבים באשר לתקשורת עם בני־העשרֵה?
6 תקשורת גלויה משמעה שההורה ישתדל בכל מאודו להקדיש זמן לשיחה עם ילדו בכל עת שירצה הנער לשוחח. כהורה, ודא שלפחות אתה מצדך שומר על אפיקי־תקשורת פתוחים. לא תמיד זה קל. המקרא מציין ש”עת לחשות ועת לדבר” (קהלת ג׳:7). כשבן־העשרֵה ירגיש שזו עת לדבר, מבחינתך זו תהא העת לחשות. נניח שייעדת זמן ללימוד אישי, למנוחה או לעבודות־הבית, אך ילדך רוצה לשוחח איתך. נסה לשנות את תוכניותיך ולהטות אוזן לדבריו בכל זאת. וָלא, אפשר שלא יפנה אליך שוב. זכור את דוגמת ישוע. פעם אחת, הוא קבע לעצמו זמן למנוחה. אולם כשהמון רב נקהל סביבו לשומעו, הוא ויתר על מנוחתו והחל ללמד (מרקוס ו׳:30–34). מרבית הצעירים מבינים שהוריהם עסוקים, אך הם זקוקים לתחושת הביטחון הטמונה בידיעה שהוריהם יושיטו להם יד בעת הצורך. אם כן, הייה תמיד נכון לעזור וגלה הבנה.
7. ממה על ההורים להימנע?
7 נסה להיזכר בשנות העשרֵה שלך, ואל תאבד את חוש־ההומור! הורים צריכים ליהנות מחברת ילדיהם. מה עושים ההורים בשעות הפנאי? אם ירצו לבלות זמן זה לבדם, בלי כל המשפחה, ילדיהם המתבגרים יבחינו בכך עד מהרה. אם אותם ילדים יסיקו שחבריהם מבית־הספר מעוניינים בחברתם יותר מאשר הוריהם, צפויות להם בעיות.
תקשורת — באילו נושאים?
8. כיצד ניתן לחרות בלב הילדים הערכה ליושר, לעמל ולהתנהגות נאותה?
8 אם ההורים טרם החדירו בלב ילדיהם הערכה ליושר ולעמל, גיל העשרֵה הוא הזמן להתחיל בכך (תסלוניקים א׳. ד׳:11; תסלוניקים ב׳. ג׳:10). כמו־כן, חיוני שההורים יוודאו שילדיהם דוגלים בלב שלם באורח־חיים מוסרי וטהור ומכירים בחשיבותו (משלי כ׳:11). בנושא זה, אחת הדרכים החשובות לתקשר עם הילדים היא להציב דוגמה אישית. בדיוק כמו שלבו של בעל לא־מאמין יכול להיקנות ”לא על־ידי דיבור אלא על־ידי התנהגות הנשים”, כן בני־עשרֵה יכולים ללמוד את עקרונות הצדק מהתנהגות הוריהם (פטרוס א׳. ג׳:1). עם זאת, בשום־אופן אין די בדוגמה אישית, שכן הילדים חשופים גם לדוגמאות שליליות רבות ולאין ספור פיתויים מחוץ לבית. מכאן, שעל הורים איכפתיים לדעת מה הן השקפותיהם של ילדיהם על מה שהם רואים ושומעים, ולצורך כך דרושות שיחות עמוקות (משלי כ׳:5).
9, 10. מדוע על ההורים להקפיד להדריך את ילדיהם בנושא המין, וכיצד ניתן לעשות כן?
9 הדבר נכון במיוחד כשמדובר בנושא המין. הורים, האם אתם נבוכים מכדי לשוחח על נושא המין עם ילדיכם? למרות המבוכה, התאמצו לעשות כן, שכן ילדיכם הצעירים ללא ספק ילמדו מאי־מי על הנושא. אם לא ילמדו מכם, מי יודע איזה מידע מסולף יקבלו? במקרא, יהוה אינו נמנע מלהזכיר נושאים הקשורים במין, וכך גם על ההורים לנהוג (משלי ד׳:1–4; ה׳:1–21).
10 אנו אסירי־תודה על כך שיש במקרא הדרכה נהירה בתחום המוסריות המינית, וחברת המצפה הוציאה לאור מידע מועיל רב, הממחיש כי הדרכה זו טובה גם בעולמנו המודרני. מדוע לא לנצל עזרה זו? לדוגמה, תוכל ללמוד עם בנך או בתך את הפרק ”מין וערכי מוסר”, בספר שאלות שצעירים שואלים — תשובות מעשיות [אנג׳]. ייתכן שתופתע לטובה מן התוצאות.
11. מהי אחת הדרכים היעילות ביותר להורים ללמד את ילדיהם כיצד לשרת את יהוה?
11 מהו הנושא החשוב ביותר שבו צריכים הורים וילדים לדון? השליח פאולוס כתב: ”גדלו [את ילדיכם] במוסר יהוה ובתוכחתו” (אפסים ו׳:4). הילדים חייבים ללמוד בקביעות על יהוה. עליהם ללמוד בעיקר לאהוב אותו, והם צריכים לחפוץ לשרתו. גם בתחום זה ניתן ללמוד רבות מדוגמה אישית. אם בני־הנעורים רואים שהוריהם אוהבים את יהוה ’בכל לבבם ובכל נפשם ובכל מאודם’ ושאהבה זו אכן מניבה פרי טוב בחיי ההורים, יִרבו הסיכויים שהדבר ישפיע עליהם לנהוג כך בעצמם (מתי כ״ב:37). בדומה לכך, אם הצעירים רואים שלהוריהם גישה מאוזנת באשר לדברים חומריים, והמלכות קודמת לכל בחייהם, יש בכך כדי לסייע להם לסגל לעצמם אותה גישה שכלית (קהלת ז׳:12; מתי ו׳:31–33).
12, 13. לאילו נקודות יש לתת את הדעת, כדי שהשיעור המשפחתי יהיה מוצלח?
12 שיעור־מקרא משפחתי שבועי תורם תרומה רבה בהחדרת ערכים רוחניים אל לבות הצעירים (תהלים קי״ט:33, 34; משלי ד׳:20–23). יש לקיימו בקביעות (תהלים א׳:1–3). ההורים וילדיהם צריכים להבין שעליהם לקבוע את תוכניותיהם סביב מועד השיעור המשפחתי, ולא להיפך. יתרה מזו, לתועלת השיעור, יש הכרח לשמור על הגישה המתאימה. אב אחד אמר: ”מדריך השיעור המשפחתי צריך ליצור אווירה נינוחה ועם זאת מכובדת — אווירה לא רשמית, אבל גם לא קלילה מדי. זה סוד ההצלחה. לא תמיד קל להגיע לאיזון הרצוי, ופעמים רבות יהיה צורך לתקן את גישת הצעירים. אם יש קשיים בפעמים הראשונות, אל תתייאש והבט קדימה אל הפעם הבאה”. אותו אב אמר כי בתפילת הפתיחה של השיעור, הוא מבקש מיהוה שיעזור לכולם לאמץ את ההשקפה הנכונה בנידון (תהלים קי״ט:66).
13 ניהול השיעור המשפחתי הוא אחריות המוטלת על הורים מאמינים. אמת, לא כל ההורים ניחנו בכושר הוראה מעולה, ויש המתקשים למצוא דרכים להפוך את השיעור למעניין. ברם, אם אתה אוהב ”בפועל ובֶאמת” את ילדיך המתבגרים, הרי שתרצה לעזור להם בענווה ובכנות להתקדם מבחינה רוחנית (יוחנן א׳. ג׳:18). הם אולי יתלוננו מדי פעם, אך סביר להניח שירגישו עד כמה טובתם חשובה לך.
14. כיצד ניתן לייחס את הכתוב בדברים י״א:18, 19 לתקשורת בנושאים רוחניים עם בני־העשרֵה?
14 השיעור המשפחתי אינו ההזדמנות היחידה לשוחח על נושאים בעלי חשיבות רוחנית. האם אתה זוכר את הצו שציווה יהוה על ההורים? הוא אמר: ”ושמתם את דבריי אלה על לבבכם ועל נפשכם, וקשרתם אותם לאות על ידכם, והיו לטוטפות בין עיניכם. ולימדתם אותם את בניכם לדבר בם, בשבתך בביתך, ובלכתך בדרך, ובשוכבך ובקומך” (דברים י״א:18, 19; ראה גם דברים ו׳:6, 7). אין להסיק מכך שעל ההורים להטיף לילדיהם ללא הרף. אך ראש־משפחה אוהב צריך לנצל כל הזדמנות לבניית רוחניותה של המשפחה.
מוסר וכבוד
15, 16. (א) מהו מוסר? (ב) בידי מי מופקדת האחריות להטיל מוסר, ועל מי חלה האחריות לקחת מוסר?
15 מוסר פירושו חינוך הפועל לתיקון, והוא כולל תקשורת. הוא נושא משמעות של תיקון, ולא רק באמצעות עונש — אם כי לעתים יש צורך בענישה. ילדיך נזקקו למוסר כשהיו צעירים יותר, ועתה כשהם בגיל העשרֵה, הם עדיין זקוקים לצורה כלשהי של מוסר, אולי אף יותר מבעבר. בני־עשרֵה נבונים מכירים באמיתוּת הדבר.
16 במקרא נאמר: ”אוויל יִנאַץ מוסר אביו, ושומר תוכחת יַעְרים”. מפסוק זה ניתן ללמוד רבות. הוא מראה שמוסר אכן יינתן. בן־העשרֵה אינו יכול ’לנאץ’ מוסר, אילולא יוטל מוסר. את האחריות להקנות מוסר מפקיד יהוה בידי ההורים, בעיקר בידי האב. מכל מקום, האחריות לקחת מוסר חלה על בן־העשרֵה. הוא ילמד יותר ויטעה פחות, אם יִשעה למוסר שמטילים עליו בחוכמה אביו ואמו (משלי א׳:8). המקרא מלמדנו: ”רֵיש וקלון פורע מוסר, ושומר תוכחת יכובד” (משלי י״ג:18).
17. על איזה איזון בהטלת מוסר על ההורים להשתדל לשמור?
17 ההורים צריכים לשמור על איזון בהטלת מוסר על בני־עשרֵה. אל להם להיות כה נוקשים, עד כי יכעיסו את ילדיהם ואף יפגעו בביטחונם העצמי (קולוסים ג׳:21). מאידך, ההורים לא ירצו להיות מתירנים מדי, עד כדי כך שילדיהם לא יזכו לחינוך כלל. מתירנות כזו עלולה להיות הרת אסון. במשלי כ״ט:17 נאמר: ”יסר בנך ויניחך, ויתן מעדנים לנפשך”. לעומת זאת, פסוק 21 אומר: ”מפנק מנוער עבדו, ואחריתו יהיה מָנוֹן [כפוי־טובה]”. הגם שהפסוק עניינו בעבד, הוא חל באותה מידה על בני־הנוער החיים בבית.
18. על מה מעידה הטלת מוסר, ומאילו תוצאות יימנעו הורים המטילים מוסר בעקביות?
18 לאמיתו של דבר, מוסר יאה הוא ביטוי לאהבת ההורים את הילד (עברים י״ב:6, 11). כהורה, אתה יודע שקשה להטיל מוסר בעקביות ובאיזון. למען שלום הבית, לעתים דומה שקל יותר להניח לבן־עשרֵה עקשן לעשות ככל העולה על רוחו. אלא שהורה הנוהג כך, יקצור לבסוף אובדן שליטה על בני־ביתו (משלי כ״ט:15; גלטים ו׳:9).
עת לעבוד ועת לשחוק
19, 20. כיצד הורים יכולים לנהוג בתבונה בכל הנוגע לבילויים של ילדיהם המתבגרים?
19 בימים עברו, מקובל היה שהילדים יעזרו במלאכות השונות בבית או בחווה. כיום, לצעירים רבים פנאי רב, ואותו הם מבלים ללא השגחה. עולם המסחר מציע מִגוון עצום של עיסוקים לשעות הפנאי. הוסף לכך את העובדה שאנשי העולם מזלזלים בערכי המוסר המקראיים, והרי לך נוסחה לאסון אפשרי.
20 לפיכך, הורה מיושב בדעתו שומר לעצמו את הזכות לומר את המילה האחרונה באשר לבילויים. עם זאת, אל תשכח שבן־העשרֵה הולך ומתבגר. יש להניח, שככל שהשנים חולפות, הוא או היא מצפים שיתייחסו אליהם כאל בוגרים. מכאן, שמן התבונה כי ההורה יתן יותר חופש לנער לבחור את סוג הבידור ככל שהוא מתבגר — כל עוד החלטותיו מעידות על התקדמות לקראת בגרות רוחנית. ייתכן שלפעמים בן־העשרֵה לא יחליט החלטות נבונות בנוגע לסוגי מוסיקה, להתרועעות וכדומה. במקרה כזה, יש לשוחח איתו על כך, למען ייטיב להחליט בעניינים אלה בעתיד.
21. כיצד איזון בעניין הזמן המוקדש לבילויים יגן על בן־העשרֵה?
21 כמה זמן יש להקדיש לבילויים? בארצות מספר, רוֹוחת הדעה שלבני־העשרֵה מותר ליהנות מבידור ללא הפסקה. על כן, נער עשוי לתכנן לבלות את כל זמנו ב”כיופים”. על ההורים מוטלת האחריות לעזור לו להבין שיש להקדיש זמן גם לדברים אחרים, כגון משפחה, לימוד אישי, התרועעות עם אנשים בעלי בגרות רוחנית, אסיפות משיחיות ועבודות משק־הבית. כך ”תענוגות החיים” לא ’יחנקו’ את דבר־אלוהים (לוקס ח׳:11–15).
22. במה יש לאזן את הבילויים בחיי בן־העשרֵה?
22 שלמה המלך הסיק: ”ידעתי כי אין טוב בם, כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו; וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו, מתת אלוהים היא” (קהלת ג׳:12, 13). אכן השמחה מהווה חלק מחיים מאוזנים. אך גם לעמל יש מקום. בני־נוער רבים כיום אינם חוֹוים את הסיפוק הנובע מעבודה קשה, ותחושת כבוד־עצמי מהתמודדות עם בעיה ומפתרונה זרה להם. לאחרים אין אפשרות לקנות מיומנות או לרכוש מקצוע לפרנסתם בעתיד. וכאן טמון אתגר רציני להורים. האם תדאג שלילדך אכן יהיו הזדמנויות כאלה? אם תַקנה לבנך או לבתך המתבגרים מוסר עבודה ותלמד אותם ליהנות מעבודה קשה, יטפחו הם השקפה הולמת, שתועיל להם כל ימי חייהם.
מבן־עשרֵה למבוגר
23. כיצד יכולים ההורים לעודד את בני־העשרֵה?
23 גם כשמתעוררות בעיות עם ילדך המתבגר, הפסוק ”האהבה לא תימוט לעולם” עודנו תקף (קורינתים א׳. י״ג:8). לעולם אל תחדל לתת ביטוי לאהבה, שללא ספק שוכנת בלבך. שאל את עצמך, ’האם אני מחמיא לכל אחד מילדיי, כשהם מצליחים להתמודד עם בעיות או להתגבר על מכשולים? האם אינני מחמיץ הזדמנויות לבטא אהבה והערכה לילדיי?’ גם כשיהיו אי־הבנות, אם ילדיך המתבגרים בטוחים באהבתך, קרוב לוודאי שישיבו לך באותו מטבע.
24. איזה כלל מקראי בדבר גידול ילדים עומד ברוב המקרים במבחן המציאות, אך מה יש לזכור?
24 מטבע הדברים, לכשיתבגרו, יחליטו הילדים בסופו של דבר החלטות כבדות־משקל עבור עצמם. לא תמיד ההחלטות יהיו לרוחם של ההורים. ילדם עלול להחליט שאין ברצונו להמשיך לשרת את יהוה אלוהים. אפילו כמה מבניו הרוחניים של יהוה דחו את עצתו ומרדו בו (בראשית ו׳:2; יהודה 6). ילדים אינם מַחשבים, אשר ניתן לתכנתם כרצוננו. הם בריות בעלי חופש בחירה, והם יתנו את הדין לפני יהוה על החלטותיהם. עם זאת, ברוב המקרים הכלל שבמשלי כ״ב:6 עומד במבחן המציאות: ”חנוך לנער על־פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה”.
25. מהי הדרך הטובה ביותר שבה הורים יכולים לגלות הכרת טובה ליהוה על הזכות להיות הורים?
25 לכן, גלה אהבה שופעת לילדיך. עשה כמיטב יכולתך ליישם את עקרונות המקרא בגידולם. הייה מופת של התנהגות המשקפת יראת אלוהים. כך תעניק לילדיך את ההזדמנות הטובה ביותר לגדול ולהיות למבוגרים אחראיים ויראי אלוהים. אין דרך טובה מזו לגלות הכרת טובה ליהוה על הזכות להיות הורים.