צעירים שואלים...
מדוע אני לא מסתדר עם השותף שלי?
”אני באופיי נקי ומסודר. ממש קפדן. אבל כשאני חוזר הביתה, השותף שלי תמיד סרוח על הרצפה וצופה בטלוויזיה, ועיתונים ופופקורן פזורים בכל החדר. בכל פעם שאני חוזר הביתה אני יודע כבר לְמה לצפות ואני אומר לעצמי ’אין לי חשק להיכנס למקום הזה’” (דיוויד).
”השותפה שלי היתה ילדה מפונקת. אני חושבת שהיא היתה מדמיינת לעצמה שיש לה עוזרת בית ומשרת אישי שגרים איתנו. היא תמיד רצתה שדברים ייעשו בדרך שלה” (רֶנֵה).a
”ללמוד לסבול אדם זר עם כל המוזרויות שלו זהו שיעור... בגמישות ובאומנות הפשרה”, כך נאמר בכתב העת יו. אס. ניוז אנד וורלד ריפורט. ”אך תהליך הלמידה הוא במקרים רבים מייגע”. אי מי שהיה לו שותף בעבר בוודאי יסכים עם כך.
סטודנטים רבים בוחרים לגור עם שותף על מנת לצמצם עד כמה שניתן את ההוצאות הגבוהות של הלימודים. צעירים אחרים עוברים לגור עם שותפים מאחר שהם כמהים לעצמאות מהוריהם. בקרב המשיחיים, צעירים רבים החליטו לגור עם שותף במטרה להגשים יעדים רוחניים (מתי ו׳:33). הם נוכחו שחלוקת הוצאות המחיה עם אדם נוסף עוזרת להם לשרת כמבשרים בשירות מלא. כמו כן, מגורים עם שותף הם חלק משגרת חייו של מי שמשרת כשליח או משרת באחד ממשרדי הסניף של עדי־יהוה.b
כתב עורו! שוחח עם מספר צעירים שהתגוררו עם שותפים. כל המרואיינים היו תמימי דעים ששותף יכול להיות הרבה יותר מאשר אדם שעוזר לך לשלם את שכר הדירה. השותף יכול להיות חבר, מישהו שתוכל לשוחח איתו ולעשות עימו דברים שונים. ”היינו נשארות ערות ומנהלות שיחת בנות או צופות יחד בסרטים”, נזכרת לין. ”שותפה יכולה גם לעודד אותך”, אומרת רנה. ”לפעמים כשאת עובדת למחייתך, מנסה לשלם את כל החשבונות ומשתדלת לבשר תוך כדי כך, זה נחמד שיש לך שותפה שמעודדת אותך”.
אף־על־פי־כן, זה לא קל לגור עם שותף — במיוחד עם אדם זר לחלוטין. יו. אס. ניוז אנד וורלד ריפורט מתייחס למצב באוניברסיטאות: ”למרות מאמציהם הנרחבים של אוניברסיטאות ליצור התאמה הולמת בין השותפים, אי־שביעות רצון הינה תוצאה שכיחה”. למעשה, ידוע על עימותים בין שותפים אשר הגיעו עד לידי אלימות! לכן הוקמו אתרי אינטרנט המאפשרים לסטודנטים לתת פורקן לתסכול האוחז בהם בגלל שותפיהם. מדוע מגורים עם שותף עלולים להיות כל כך קשים?
לגור עם זר
”לגור עם זר זוהי חוויה מעניינת”, מביע מרק את דעתו. ”אתה לא ממש יודע מה לצפות ממנו”. למען האמת, עצם המחשבה לחיות עם אדם שיש ביניכם מעט מן המשותף, אם בכלל, מטרידה למדיי. נכון, ליראי אלוהים אמור להיות המון מן המשותף והרבה דברים לדבר עליהם. אך יחד עם זאת, דיוויד מודה: ”היו לי חששות מרובים בנוגע לאפשרות לחיות עם שותף”.
לבסוף השותף של דיוויד בא מרקע דומה לשלו. אך לא כל ה’שידוכים’ מצליחים. מרק אומר: ”השותף הראשון שלי פשוט לא דיבר הרבה. כשאתה חולק את החדר או את הבית עם עוד מישהו, אתה באמת חש צורך לדבר. אבל הוא העדיף לשתוק. זה ממש הרגיז אותי”.
הבדלי רקעים הם סיבה נוספת המובילה למתחים וללחצים. לין אומרת: ”כשאת עוברת לגור לבד, את רוצה לעשות דברים בדרך שלך. אבל עד מהרה את מגלה שיש עוד אנשים שצריך להתחשב בהם”. ואכן, לאחר שתצא מהחממה של בית הוריך אולי תזדעזע מהבדלי החשיבה שתמצא אצל אחרים.
רקעים שונים, דרכים שונות
לא מעט תלוי בחינוך שמקבלים או לא מקבלים מההורים (משלי כ״ב:6). פרננדו הצעיר אומר: ”אני אדם מסודר והשותף שלי מבולגן. ניקח לדוגמה את ארון הבגדים: לו אין כל בעיה לזרוק את בגדיו בכל מקום אפשרי. אני מעדיף לתלות את בגדיי על הקולבים”. לפעמים הבדלי הסטנדרטים הם ממש קוטביים.
רנה נזכרת: ”היתה לי שותפה שחדר השינה שלה היה נראה כמו דיר חזירים, פשוטו כמשמעו! היו לי גם שותפות שלא היו מנקות את השולחן לאחר שהיו מסיימות לאכול או כאלו שהיו משאירות את הכלים שלהן בכיור במשך יומיים שלושה”. ובעניין ניקיון הבית, ישנם שותפים שנראים כהתגלמות הכתוב במשלי כ״ו:14: ”הדלת תיסוב על צירה, ועצל על מיטתו”.
מצד שני, לא כל כך נעים לגור עם אדם המקצין בסדר וניקיון. צעירה ששמה לי אומרת על אחת משותפותיה: ”אם זה היה תלוי בה, היינו עושות ניקיון מדי שעה בשעה. אני טיפוס מסודר, אבל לפעמים אני משאירה בחוץ את חפציי, למשל ספרים על המיטה. במקרים כאלו היא תמיד הרגישה צורך לתפקד כשוטרת”.
לשותפים יכולים להיות מושגים שונים בקשר להיגיינה אישית. מרק מסביר: ”השותף שלי קם ברגע האחרון, רץ לכיור, מטפטף כמה טיפות מים על שערו ויוצא מהבית”.
הבדלי רקע ואישיות מתבטאים גם בכל הקשור לבחירת בידור ובילוי. ”אנחנו לא אוהבים את אותו סוג מוזיקה”, אומר מרק על שותפו. אבל, היכן שיש כבוד הדדי, הבדל כזה יכול להיות מועיל, וכך אולי לגוון את טעמם של השותפים. אלא שלא פעם ההבדלים הללו מסתיימים בעימותים. ”אני אוהב מוסיקה ספרדית”, מצהיר פרננדו, ”אבל השותף שלי לא סובל אותה”.
הטלפון כבעיה
השימוש בטלפון עלול להיות אחד מגורמי המפתח לסכסוכים. מרק אומר: ”אני רוצה לישון, ואילו השותף שלי מנהל שיחות טלפון עד השעות הקטנות של הלילה. אחרי זמן קצר, זה בהחלט מתחיל להרגיז”. לין נזכרת במקרה דומה: ”קרה שהחברים של השותפה שלי היו מתקשרים בשעה שלוש או ארבע לפנות בוקר. אם היא לא היתה בבית, הייתי צריכה לקום ולענות לטלפון”. מה הן עשו? ”דאגנו שלכל אחת מאיתנו יהיה טלפון משלה”.
עם זאת, לא כל הצעירים יכולים להרשות לעצמם להחזיק טלפון משלהם, ורבים נאלצים לחלוק טלפון משותף. זה עלול להוביל למתחים רבים. רנה נזכרת: ”לאחת מהשותפות שלי היה חבר, והיא היתה מדברת איתו בטלפון לעתים קרובות מאוד. חודש אחד היא צברה חשבון טלפון של יותר מ־90 דולר. היא ציפתה שכל אחת מאיתנו תשלם חלק מזה, כי סיכמנו לחלק את החשבון באופן שווה”.
אפילו הגישה לטלפון יכולה להוות בעיה בפני עצמה. ”גרתי עם שותפה המבוגרת ממני”, מספרת לי, ”והיה לנו רק טלפון אחד. השתמשתי הרבה בטלפון כי היו לי הרבה חברים. היא מעולם לא העירה לי. חשבתי לעצמי שאם היא רוצה להשתמש בטלפון היא ודאי תגיד לי. בדיעבד אני מבינה כמה חסרת התחשבות הייתי”.
חוסר פרטיות
”כל אחד זקוק למעט זמן בשביל עצמו”, אומר דיוויד. ”לפעמים אני רק צריך לשכב, להירגע ולא לעשות כלום”. אולם, לא קל למצוא זמן לעצמך כשגרים עם עוד אדם. ”אני אוהב לבלות מדי פעם בחברת עצמי”, מודה מרק. ”כך שהדבר הקשה ביותר עבורי הוא חוסר הפרטיות. לשותף שלי ולי יש אותו לוח זמנים, וכמעט שאני לא יכול למצוא פרטיות”.
גם ישוע המשיח נזקק מפעם לפעם לפרטיות (מתי י״ד:13). לכן, זה מתסכל כשרוצים לקרוא, ללמוד או להרהר אבל הנוכחות של השותף מגבילה ואפילו מונעת את זה לגמרי. מרק אומר: ”זה קשה ללמוד ככה כי תמיד קורה משהו. אולי הוא מזמין חברים לחדר, אולי הוא מדבר בטלפון, אולי הוא צופה בטלוויזיה או מאזין לרדיו”.
למרות זאת, עם כל הקושי לסבול את השותף, אלפי צעירים מצליחים לעמוד באתגר. מאמרים נוספים בסדרה שיצאו לאור בעתיד, ידונו בכמה עצות מעשיות בנוגע למגורים עם שותף.
[הערות שוליים]
a חלק מהשמות בדויים.
b אף שקהל היעד של המאמר הוא צעירים, אפשר שיהיו בו עצות מעשיות גם למבוגרים יותר שנסיבותיהם השתנו (אולי התאלמנו) והם נאלצים לגור עם שותף.
[תמונה בעמודים 10, 11]
טעם שונה במוסיקה עלול להוות בעיה
[תמונה בעמוד 12]
חוסר התחשבות עלול ליצור מתחים