הגן על שמיעתך!
”למעלה מ־120 מיליון אנשים ברחבי העולם סובלים מליקוי שמיעה” (ארגון הבריאות העולמי).
היכולת שלנו לשמוע היא מתת שיש להוקירה. עם זאת, ככל שאנו מזדקנים שמיעתנו נחלשת בהדרגה. החברה המודרנית, על מגוון הצלילים והרעשים שהיא יוצרת, מאיצה את התהליך. מדען בכיר מהמוסד המרכזי לחירשים בסנט לואיס, מיזורי, ארה״ב, מציין: ”כ־75 אחוז מאובדן כושר השמיעה אצל האמריקני הטיפוסי נגרם לאו דווקא מתהליך ההזדקנות לבדו, אלא מפאת מה שגרמת לאוזניך במרוצת חייך”.
נזקים במבני האוזן הפנימית יכולים להיגרם כתוצאה מחשיפה קצרה ועזה לצלילים רועשים. אך לעתים קרובות אובדן כושר השמיעה נובע כתוצאה ”מהשפעות מצטברות של עבודות הכרוכות בעוצמת רעש חזקה, תחביבים רעשניים ופעילויות רועשות”, אומרת מומחית השמיעה ד״ר מרגרט צִ’יסמַן. מה תוכל לעשות כדי להגן על שמיעתך? כדי לענות על השאלה, יהיה זה מועיל לדעת משהו לגבי מנגנון השמיעה.
הצלילים שאנו שומעים
הסביבה שבה אנו חיים נעשית קולנית יותר ויותר. מדי יום רבים אפופים במגוון רחב של צלילים בעוצמות שונות החל מרעשים של מכוניות, אוטובוסים, משאיות וכלה ברעש של מכונות חשמליות במקומות העבודה.
לעתים אנו מחריפים את הבעיה על־ידי הגברת עוצמת הקול. דרך מקובלת להאזין למוסיקה היא באמצעות אוזניות המחוברות לקומפקט דיסק נייד או לרדיו טייפ. מַרְשֵל צ׳סין, אחד ממייסדי המרפאה למוסיקאים בקנדה, מצביע על סקרים שנערכו בקנדה ובארצות־הברית ולפיהם יותר ויותר צעירים סובלים מירידה בכושר השמיעה מחמת השימוש באוזניות בעוצמת קול גבוהה.
אולם, מאיזה שלב נחשב הקול לחזק מדי? הקול מאופיין בשלושה מאפיינים — משך זמן, תדירות ומִשְׂרַעַת. משך זמן משמעו אורך הזמן שהצליל נשמע. תדירות הקול נמדדת במחזורים בשנייה, או הרץ. טווח התדירות שאדם בריא שומע בתנאים נורמלים נע בין 20 עד 000,20 מחזורים בשנייה.
המשרעת [אמפליטודה], כלומר העוצמה של הצליל נמדדת ביחידות הנקראות דציבלים. שיחה רגילה מתנהלת בעוצמה של 60 דציבלים לערך. אודיולוגים אומרים שככל שאתה נחשף זמן רב יותר לרמות קול החזקות יותר מ־85 דציבלים, גדל הסיכוי שבסופו של דבר תאבד את שמיעתך. ככל שהצליל חזק יותר, כך הנזק לשמיעה יהיה מהיר יותר. ידיעה בכתב העת ניוזוויק ציינה: ”האוזניים שלך יכולות לסבול רעש של מקדחה חשמלית (100 דציבלים) למשך שעתיים, אך לא יכולות לעמוד ביותר מ־30 דקות ברעש השורר באולם משחקי וידיאו (110 דציבלים). כל עלייה של 10 בסולם הדציבלים מציינת עלייה פי 10 ברמת הרעש”. ניסויים מאששים שברמה של 120 דציבלים בקירוב מתחילים להרגיש כאב. קשה להאמין, אך כמה מערכות סטריאו ביתיות יכולות להשמיע צלילים בעוצמה הגבוהה מ־140 דציבלים! (ראה המסגרת הנלווית.)
על מנת לעזור לך להבין מדוע עוצמת קול גבוהה עלולה לפגום בשמיעתך, הבה נראה מה מתרחש כשגלי הקול מגיעים לאוזניך.
כיצד חוש השמיעה מתפקד
החלק הבשרני באוזן החיצונית נקרא אפרכסת האוזן. הוא מעוצב בצורה זו כדי לקלוט גלי קול ולהוליך אותם דרך תעלת השמע עד לעור התוף. בנקודה זו גלי הקול גורמים לעור התוף לרטוט. תנודותיו של עור התוף מועברות לשלוש עצמות זעירות באוזן התיכונה. בשלב הבא, התנודות מועברות לאוזן הפנימית, שהיא מעין שקית נוזל שנמצאת בתוך קופסת עצם. מכאן התנודות עוברות דרך הנוזל הנמצא בשבלול, שהוא צינור לולייני בחלק הפנימי של האוזן ומכיל שערות. הנוזל שבשבלול גורם לקצות השערות לייצר דחפים עצביים. דחפים אלה מגיעים למוח ושם מפוענחים ומתורגמים לצלילים.
המערכת הלימבית עוזרת למוח להחליט לאילו צלילים יש להפנות תשומת לב ומאילו צלילים אפשר להתעלם. למשל, אמא יכולה להתעלם במודע מהקולות הטבעיים שילד משמיע בשעה שהוא משחק, אך היא תגיב במהירות הבזק כשהוא יזעק מרוב פחד. שמיעה בעזרת שתי האוזניים מאפשרת לנו לשמוע סטריאופונית, דבר שימושי ביותר. זה מאפשר לנו להבחין מהיכן מגיעים הקולות. ואולם, כשהקול מורכב מדיבור, המוח יכול לקלוט ולהבין מסר אחד בכל פעם. ”זו הסיבה”, מציין הספר החושים, ”שאדם המקשיב למישהו שמדבר איתו בטלפון אינו יכול לשמוע בקלות את מה שאדם הנמצא לידו אומר לו”.
כיצד הרעש מזיק לשמיעתנו
על מנת לדמיין עד כמה קולות חזקים מסוכנים לשמיעתנו, חשוב על ההשוואה הבאה. דו״ח בטיחות תעסוקתי אחד השווה את השערות באוזן הפנימית לחיטה בשדה ואת הקולות הנכנסים לאוזן לרוח. רוח חרישית, כמו עוצמת קול נמוכה, תגרום לתזוזת קצוות החיטה, מבלי להזיק לה. אולם, התעצמות הרוח תגביר את הלחץ המופעל על גבעול החיטה. משב רוח פתאומי וחזק או חשיפה ממושכת לרוחות חלשות יותר עלולים לפגוע בגבעול החיטה בצורה בלתי הפיכה ולגרום לגוויעתו.
הוא הדין לגבי רעש והשערות הזעירות והעדינות באוזן הפנימית. רעש חזק הבא בבת אחת עלול לקרוע את הרקמות באוזן הפנימית ולהשאיר צלקות הגורמות לאובדן תמידי של כושר השמיעה. בנוסף לכך, רמות מתמשכות של רעשים מסוכנים עלולות לפגוע לצמיתות בשערות העדינות. ברגע שהן נפגעות, הן לא מתחדשות. התוצאה שמתלווה לכך עלולה להיות טִנטוּן — זימזומים, צלצולים, או רעשים באוזן או בראש.
הגן על שמיעתך לאורך זמן
אף־על־פי שאובדן שמיעה נגרם לעתים מתורשה או מתאונות, ניתן לנקוט אמצעי זהירות שתכליתם להגן על חוש השמיעה היקר ולעזור לו להאריך ימים. כדאי ללמוד מראש מה הן הסכנות הפוטנציאליות לשמיעה. כפי שאמרה אודיולוגית אחת, ”לנקוט פעולה רק אחרי שהתעוררה בעיה זה בדיוק כמו למרוח קרם הגנה לאחר שכבר נכווית”.
בדרך כלל, יש לברר כיצד אנו מאזינים ולא ממש לְמה אנו מאזינים. לדוגמה, אם אתה משתמש באוזניות סטריאו, כדאי שתכוון את עוצמת הווליום כך שתוכל לשמוע את הקולות האחרים שסביבך. אם ממערכת הסטריאו בבית או מהמכונית שלך בוקעים צלילים בעוצמת קול כל כך גבוהה ששיחה רגילה נבלעת בתוכם, יש בזה כדי לאותת לך שעוצמת הקול גבוהה דייה כדי לפגוע בשמיעתך. מומחים מזהירים כי חשיפה ל־90 דציבלים במשך שעתיים או שלוש עלולה להזיק לאוזניך. כשאתה נמצא בסביבה רועשת, מומלץ להשתמש באטמי אוזניים או בכל אמצעי הגנה אחר.
על ההורים לזכור במיוחד שילדים פגיעים יותר בנושא השמיעה מאשר מבוגרים. זכור שטמונה סכנה בצעצועים קולניים. הרעש שמקים רעשן יכול להגיע אפילו עד ל־110 דציבלים!
האוזניים שלנו הן מנגנון עדין, זעיר ומופלא. באמצעותן יש באפשרותנו לשמוע שפע של צלילים וקולות נעימים מהעולם הסובב אותנו. אין ספק שמן הראוי להגן על מתנה זו.
[תיבה בעמוד 17]
גובה הדציבלים המשוער של כמה צלילים נפוצים
• נשימה — 10 דציבלים
• לחישה — 20 דציבלים
• שיחה — 60 דציבלים
• כביש סואן — 80 דציבלים
• מערבל מזון — 90 דציבלים
• רכבת חולפת — 100 דציבלים
• מסור שרשרת — 110 דציבלים
• מטוס סילון חולף — 120 דציבלים
• קול נפץ של רובה — 140 דציבלים
[תיבה בעמוד 18]
ייתכן שאתה מאבד את שמיעתך אם אתה:
• מגביר את עוצמת הקול של הרדיו או הטלוויזיה עד שאחרים מתלוננים שהעוצמה גבוהה מדי
• מבקש פעם אחר פעם מאנשים לחזור על מה שאמרו
• לעתים קרובות מקמט את המצח, רוכן קדימה ומפנה את ראשך לעבר מי שמדבר אליך כדי לשמוע אותו
• מתקשה לשמוע במקומות ציבוריים או כאשר יש רעשים ברקע, כמו במפגשים חברתיים או בחנות הומה אדם
• זקוק פעמים רבות לעזרת אחרים שיאמרו לך מה שנאמר
[תרשים בעמוד 17]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
אפרכסת האוזן
שלוש העצמות באוזן התיכונה
עור התוף
שבלול
עצבים המוליכים למוח