מדוע אני לא חוגג את ליל כל הקדושים

בשנה שעברה,‏ בעוד שכניו עסוקים בהכנות לקראת ליל כל הקדושים — חג שנתי פופולרי במספר מדינות,‏ בעל מאפיינים ספיריטיסטיים מובהקים — העסיקו את מוחו של מייקל בן ה־14 מקנדה דברים אחרים.‏ בחיבור שהכין במסגרת שיעורי בית כתב:‏

‏’‏הלילה הוא הלילה שלפני ליל כל הקדושים.‏ בהביטי מבעד לחלון אני רואה שכל המדשאות של שכניי מקושטות במצבות ובשלדים,‏ ובחלונות ביתם ניצבים פנסי דלעת (‏ג׳ק־או־לנטרן)‏.‏a ההורים מתקנים את תחפושות ילדיהם והילדים חולמים על כמות הממתקים שיקבלו מחר.‏

‏’‏משפחתי שונה.‏ הדשא שלנו אינו מקושט ואור אינו מאיר בחלונות ביתנו.‏ אנשים שואלים אותי מדוע אני לא חוגג את ליל כל הקדושים.‏ ביסודו של דבר,‏ עדי־יהוה אינם חוגגים את החג בשל שורשיו.‏b

‏’‏עד כמה שזה יישמע מפתיע,‏ אני דווקא אוהב את תקופת ליל כל הקדושים.‏ אתה שואל למה?‏ מכיוון שזה גורם לי לחשוב.‏ זה גורם לי לחשוב על הסיבות שבגללן אני בוחר שלא לעשות דברים מסוימים.‏ כל אדם צריך לשאול את עצמו אם זה משנה מה הם שורשיו של מנהג זה או אחר.‏ אני סבור שכן.‏ למשל,‏ רוב האנשים יכעסו אם שכניהם יתלבשו כמו נאצים.‏ מדוע?‏ בשל מקורות מדי הנאצים ובגלל מה שהם מייצגים — עקרונות שהרוב רואים בהם פוגעים.‏ לדעתי,‏ גם העקרונות שהשטן,‏ השדים והמכשפות מייצגים הם עקרונות פוגעים,‏ ואינני רוצה להיות מזוהה איתם.‏ רצוי שנחשוב על ההחלטות שאנו מקבלים ועל הסיבות להן,‏ ונבחר בחירות המבוססות על עקרונות ולא על מה שפופולרי.‏ זו הסיבה שאני אוהב את התקופה הזו בשנה.‏ אני גאה להיות שונה ולדבוק באמונתי’‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏