צורר המשיח נחשף
אם היה נודע לך שמגיפה קטלנית משתוללת באזור מגוריך, כיצד היית מתגונן מפניה? רוב הסיכויים שהיית מנסה לחזק את המערכת החיסונית שלך ולהתרחק ממי שעלולים להדביק אותך. עלינו לנהוג כך גם במישור הרוחני. בכתבי־הקודש נאמר לנו שצורר המשיח ’כבר בעולם’ (יוחנן א׳. ד׳:3). אם ברצוננו להימנע מ”זיהומים” עלינו לזהות את ה”נשאים” ולהתרחק מהם. למרבה השמחה המקרא שופך אור רב על הנושא.
אַנטיכְּרִיסט, כלומר, צורר המשיח משמעו מי שמתנגד למשיח או תופס את מקומו. אם כן, במובן הרחב של המילה המונח מתייחס לכל מי שמתנגדים למשיח או לנציגיו, או שמתיימרים להיות המשיח או נציגיו. ישוע אמר: ”מי שאיננו איתי — נגדי הוא [או צורר המשיח], ומי שאיננו אוסף איתי — מפזר” (לוקס י״א:23).
יוחנן כתב על צורר המשיח יותר מ־60 שנה לאחר שישוע מת והוקם לתחייה שמימית. לפיכך, יש להבין את מעשיהם של צוררי המשיח על־פי האופן שבו הם משפיעים על תלמידיו הנאמנים של ישוע עלי אדמות (מתי כ״ה:40, 45).
צורר המשיח הוא צורר המשיחיים
ישוע הזהיר את תלמידיו שהעולם בכללותו ישנא אותם. הוא אמר: ”ימסרו אתכם לרודפים ויהרגו אתכם ותהיו שנואים על כל הגויים בגלל שמי. נביאי שקר יקומו ויתעו רבים” (מתי כ״ד:9, 11).
מאחר שתלמידי ישוע נרדפים ’בגלל שמו [של ישוע]’, הרי שרודפיהם הם צוררי המשיח, כלומר מתנגדים למשיח. גם ’נביאי השקר’, שחלקם היו משיחיים, שייכים לאותה הקטגוריה (יוחנן ב׳. 7). אותם ”צוררי משיח רבים”, כתב יוחנן, ”מקרבנו יצאו, אבל לא משלנו היו; כי אילו היו משלנו, היו נשארים איתנו” (יוחנן א׳. ב׳:18, 19).
דברי ישוע ויוחנן מצביעים חד וחלק על העובדה שצורר המשיח אינו אדם יחיד, אלא מורכב מצוררי משיח רבים. יתרה מזאת, מכיוון שמדובר בנביאי שקר, אחת ממטרותיהם העיקריות היא להתעות מבחינה דתית. מה הן כמה משיטות ההתעיה שלהם?
הפצת תורות כזב
השליח פאולוס הזהיר את אחיו לאמונה טימותיאוס להישמר מפני התורות שהפיצו כופרים כמו הִימֵנֵאוּס ופִילִיטוֹס, אשר ”דברם כרקב יאכל”. פאולוס הוסיף כי הם ”תעו מן האמת, באומרם כי תחיית המתים כבר הייתה, והם ממוטטים אמונת כמה אנשים” (טימותיאוס ב׳. ב׳:16–18). נראה שהִימֵנֵאוּס ופִילִיטוֹס לימדו שתחיית המתים היא סמלית בלבד, ושהמשיחיים כבר הוקמו לתחייה מבחינה רוחנית. כמובן, אדם ההופך לתלמיד אמיתי של ישוע קם לתחייה מנקודת מבטו של אלוהים, ופאולוס עצמו אמר זאת מפורשות (אפסים ב׳:1–5). אף־על־פי־כן, הִימֵנֵאוּס ופִילִיטוֹס התעלמו מהבטחת ישוע לפיה תהיה תחיית מתים ממשית תחת מלכות אלוהים (יוחנן ה׳:28, 29).
תפיסות שונות ביחס לתחייה סמלית בלבד, התפתחו מאוחר יותר על־ידי קבוצת אנשים שנקראו גנוסטים. הגנוסטים האמינו שאת הדעת (גנוֹסיס ביוונית) ניתן להשיג בדרך מיסטית. הם מיזגו בין צורה מסולפת של תורת ישוע לבין הפילוסופיה היוונית והמיסטיקה של המזרח. למשל, הם האמינו שכל דבר פיזי הוא רע מיסודו, ומסיבה זו ישוע לא בא בלבוש בשר אלא רק למראית עין עטה גוף אנושי — אמונה הקרויה דוקטיסם. כאמור, בדיוק מפני דעות כאלו התריע השליח יוחנן (יוחנן א׳. ד׳:2, 3; יוחנן ב׳. 7).
שקר נוסף שהתפתח מאות שנים לאחר מכן הוא דוקטרינת השילוש הקדוש, לפיה ישוע הוא גם האל הכול יכול וגם בן אלוהים. בספרו הכנסייה בשלוש המאות הראשונות (The Church of the First Three Centuries), כותב ד״ר אלווין למסַן שדוקטרינת השילוש ”צמחה ממקור זר לחלוטין לכתבי־הקודש העבריים והמשיחיים; היא התפתחה והולבשה על הנצרות בידי האבות האפלטונים”. מי היו ”האבות האפלטונים”? הללו היו אנשי כמורה כופרים שנשבו בתורתו של אפלטון, פילוסוף יווני עובד אלילים.
החדרת תורת השילוש הייתה צעד גאוני מבחינתו של צורר המשיח, מפני שעיקר אמונה זה עטף את אלוהים במסתורין וטשטש את יחסיו עם הבן (יוחנן י״ד:28; ט״ו:10; קולוסים א׳:15). צא וחשוב, כיצד ניתן ’לקרוב לאלוהים’ — כפי שכתבי־הקודש קוראים לנו לעשות — אם הוא ישות מסתורית? (יעקב ד׳:8).
מתרגמי מקרא רבים הוסיפו על הבלבול בכך שהשמיטו את שמו של אלוהים, יהוה, מתרגומיהם, אף־על־פי שהוא מופיע יותר מ־000,7 פעם בנוסח המקורי! אין ספק שהניסיון להפוך את האל הכול יכול לא רק לאל מסתורי אלא לאל מסתורי נטול שם, מעיד על זלזול משווע בבוראנו ובדברו (ההתגלות כ״ב:18, 19). זאת ועוד, המרת שמו של אלוהים בתארים כמו האדון או אלוהים אינה תואמת את התפילה לדוגמה שלימד ישוע, בה נאמר בחלקה: ”יתקדש שמך” (מתי ו׳:9).
צוררי המשיח דוחים את מלכות אלוהים
צוררי המשיח פעילים במיוחד במהלך התקופה הנוכחית, ”אחרית הימים” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1). אחת המטרות העיקריות של המתעים בני זמננו היא להוליך שולל את ציבור האנשים באשר לתפקידו של ישוע כמלך במלכות אלוהים, שהיא המלכות השמימית שתמשול בקרוב על כדור־הארץ כולו (דניאל ז׳:13, 14; ההתגלות י״א:15).
לדוגמה, מנהיגי דת מטיפים שמלכות אלוהים היא מצב הקיים בלב, תפיסה חסרת כל בסיס מקראי (דניאל ב׳:44). אחרים טוענים שהמשיח פועל דרך ממשלות ומוסדות אנוש. אך ישוע הכריז: ”מלכותי איננה מן העולם הזה” (יוחנן י״ח:36). ואכן, ”שר העולם” הזה ו”אל העולם הזה” הוא השטן, ולא המשיח (יוחנן י״ד:30; קורינתים ב׳. ד׳:4). מכאן ברור מדוע ישוע ישמיד בקרוב את כל ממשלות האדם וישלוט באופן בלעדי על כדור־הארץ (תהלים ב׳:2, 6–9; ההתגלות י״ט:11–21). לכך מתפללים בתפילת האדון: ”תבוא מלכותך, ייעשה רצונך... בארץ” (מתי ו׳:10).
מנהיגי הדת נשענים על המערכת הפוליטית של העולם, ולכן רבים מהם מתייצבים נגד מי שמכריזים את האמת על מלכות אלוהים ואפילו רודפים אותם. מעניין לציין שבספר ההתגלות מוזכרת זונה סמלית, ”בבל הגדולה”, והיא ”שיכורה מדם הקדושים ומדם עדי ישוע” (ההתגלות י״ז:4–6). בבל הגדולה אשמה בזנות רוחנית בזה שהיא תומכת ב’מלכים’, כלומר בשליטים הפוליטיים, תמורת טובות הנאה. אישה זו מסמלת את דתות הכזב בעולם כולו ומהווה חלק מרכזי מצורר המשיח (ההתגלות י״ח:2, 3; יעקב ד׳:4).
צורר המשיח פועל לשם ”שעשועי אוזניים”
לא זו בלבד שהם דוחים את האמת המקראית, נוצרים רבים מתכחשים לאמות המידה של המקרא לטובת המוסר המודרני. דבר־אלוהים ניבא על התפתחות זו באומרו: ”יבוא הזמן שלא יסבלו את הלקח הבריא, אלא יאספו להם מורים לפי מאווייהם לשם שעשועי אוזניים” (טימותיאוס ב׳. ד׳:3). אנשי דת רמאים מתוארים גם כ”שליחי שקר, ... פועלי רמייה המתחפשים לשליחי המשיח”. המקרא ממשיך ואומר: ”סופם יהיה כפי מעלליהם” (קורינתים ב׳. י״א:13–15).
מעלליהם כוללים התנהגות נלוזה, שהיא התעלמות בוטה מעקרונות מוסר נעלים (פטרוס ב׳. ב׳:1–3, 12–14). האין אנו עדים לכך שיותר ויותר מנהיגי דת ויותר ויותר אנשים מקרב צאן מרעיתם מאמצים — או לפחות אינם מגנים — סגנונות חיים ודפוסי התנהגות לא־משיחיים, כגון הומוסקסואליות ויחסי מין מחוץ לנישואין? הקדש רגע מזמנך כדי להשוות בין הגישות וסגנונות החיים המקובלים האלה לבין מה שהמקרא אומר בויקרא י״ח:22; רומים א׳:26, 27; קורינתים א׳. ו׳:9, 10; עברים י״ג:4; וביהודה פסוק 7.
”בחנו את הרוחות”
לאור כל האמור לעיל, עלינו לשית לבנו לדבריו של השליח יוחנן שלא להתייחס לאמונתנו בקלות ראש או כדבר מובן מאליו. ”אל תאמינו לכל רוח”, הוא מזהיר, ”כי אם בחנו את הרוחות אם מאלוהים הן, כי נביאי שקר רבים יצאו לעולם” (יוחנן א׳. ד׳:1).
שים לב לדוגמתם הטובה של אנשים ”אצילי רוח” אשר חיו במאה הראשונה בעיר בראה. הם ”קיבלו את הדבר בכל לב כשהם בודקים יום יום בכתובים אם הדברים האלה [שדיברו פאולוס וסילא] אכן כך” (מעשי השליחים י״ז:10, 11). אנשי בראה היו אומנם תאבי דעת, אך הם וידאו שכל מה ששמעו וקיבלו מעוגן בכתבי־הקודש.
גם היום המשיחיים האמיתיים אינם מושפעים מן התפיסות המודרניות המשתנות חדשות לבקרים, אלא דבקים בָּאמת המקראית. השליח פאולוס כתב: ”תפילתי היא שאהבתכם תרבה יותר ויותר ותלווה בדעת ובכל תבונה” (פיליפים א׳:9).
אם טרם עשית זאת, הצב לך מטרה לרכוש ’דעת וכל תבונה’ ולמד את מה שבאמת מלמד המקרא. ’דברי הכזב’ שמפיצים צוררי המשיח אינם מוליכים שולל את מי שנוהגים כדוגמת אנשי בראה (פטרוס ב׳. ב׳:3). הם נעשים בני חורין בזכות האמת הרוחנית שמפי המשיח האמיתי ותלמידיו האמיתיים (יוחנן ח׳:32, 36).
[תיבה/תמונה בעמוד 4]
מה המקרא אומר לגבי צורר המשיח?
”ילדיי, זאת השעה האחרונה [כנראה תום תקופת השליחים]. וכמו ששמעתם כי יבוא צורר המשיח, גם עכשיו קמו צוררי משיח רבים” (יוחנן א׳. ב׳:18).
”מי הוא דובר שקר בלתי אם הכופר בכך שישוע הוא המשיח? זה הוא צורר המשיח, הכופר באב ובבן” (יוחנן א׳. ב׳:22).
”כל רוח אשר איננה מודה בישוע לא מאלוהים היא. זוהי רוח צורר המשיח אשר שמעתם כי תבוא, וכבר כעת היא בעולם” (יוחנן א׳. ד׳:3).
”מתעים רבים באו לעולם, אשר אינם מודים בישוע המשיח הבא בלבוש בשר. זהו המתעה וצורר המשיח” (יוחנן ב׳. 7).
[תיבה/תמונות בעמוד 5]
מתעה בעל אלף פרצופים
המונח ”צורר המשיח” מתייחס לכל מי שמתכחשים לְמה שאומר המקרא על ישוע המשיח, לכל מי שמתנגדים למלכותו ולכל מי שמתנכלים לתלמידיו. הוא גם כולל יחידים, ארגונים ועמים המתיימרים לייצג את ישוע המשיח או מנסים לתפוס את מקומו על־ידי כך שהם מבטיחים ביהירותם להשיג את מה שרק שהמשיח לבדו יכול להביא — שלום וביטחון אמיתיים.
[שלמי תודה]
אוגוסטינוס: SuperStock/age fotostock©
[תמונה בעמוד 7]
בדומה לאנשי בראה עלינו ’לבדוק יום יום בכתובים’