‏”‏צֶמַח יהוה”‏

5,‏ 6.‏ (‏א)‏ כיצד מתאר ישעיהו את השקט שאחרי הסערה הקרֵבה?‏ (‏ב)‏ מהו ”‏צמח”‏,‏ ומה משתמע מכך לגבי ארץ יהודה?‏

⁵ נימת דבריו של ישעיהו נעשית לבבית,‏ כשהוא צופה את השקט שאחרי הסערה הקרֵבה.‏ הוא כותב:‏ ‏”‏ביום ההוא יהיה צֶמַח יהוה לצבי ולכבוד,‏ ופרי הארץ לגאון ולתפארת לפליטת ישראל”‏ (‏ישעיהו ד׳:‏2‏)‏.‏

⁶ ישעיהו מדבר כאן על שיקום.‏ ”‏צֶמַח”‏ הוא מה שגדל מן הארץ,‏ נבט,‏ ענף.‏ צמחייה מתקשרת בדרך כלל עם שגשוג,‏ ריבוי ועם ברכות יהוה,‏ ומכאן שבדברי ישעיהו מצטיירת תקווה בצבעים חיים — הארץ תהפוך אומנם לשממה,‏ אך לא תעמוד בשממונה לעד.‏ יהודה שהיתה פורחת בעבר,‏ שוב תפרח בברכת יהוה ותניב פרי לרובa (‏ויקרא כ״ו:‏3–5‏)‏.‏

7.‏ כיצד יהיה צמח יהוה ”‏לצבי ולכבוד”‏?‏

⁷ ישעיהו מתאר את השינוי הצפוי לארץ ואת הדרה בלשון חיה.‏ צמח יהוה יהיה ”‏לצבי ולכבוד”‏.‏ המילה ”‏צבי”‏ מזכירה לנו את יופיה של הארץ המובטחת,‏ שהנחיל יהוה לעם ישראל מאות שנים קודם לכן.‏ היא היתה כה יפה שנאמר כי ”‏צבי היא לכל הארצות”‏,‏ כלומר אבן יקרה (‏יחזקאל כ׳:‏6‏)‏.‏ דברי ישעיהו מאשרים בכך שלארץ יהודה ישובו תפארתה ויפעתה.‏ היא תהיה כאבן יקרה וכגולת הכותרת של העולם.‏

8.‏ מי יהיו בארץ כדי ליהנות מיפעתה המחודשת,‏ וכיצד מתאר ישעיהו את תחושתם?‏

⁸ אך מי יהיו בארץ כדי ליהנות מיפעתה המחודשת?‏ ”‏פליטת ישראל”‏,‏ כותב ישעיהו.‏ יהיה לעם שריד מן החורבן המשפיל שנובא (‏ישעיהו ג׳:‏25,‏ 26‏)‏.‏ שארית הניצולים ישובו ליהודה וישתתפו בבניית הארץ.‏ שפע היבול של הארץ המשוקמת יהיה ”‏לגאון ולתפארת”‏ לַ’‏פליטה’‏,‏ כלומר לשבי ציון (‏ישעיהו ד׳:‏2‏)‏.‏ הבושה שהיתה כרוכה בחורבן תהפוך לגאווה מחודשת.‏

9.‏ (‏א)‏ מה התרחש ב־537 לפה״ס שהגשים את דברי ישעיהו?‏ (‏ב)‏ מדוע ניתן לומר שה’‏פליטה’‏ כוללת גם את מי שנולדו בגלות?‏ (‏קרא את הערת השוליים.‏)‏

⁹ דברי ישעיהו היו נאמנים.‏ סערת המשפט פרצה ב־607 לפה״ס.‏ הבבלים החריבו את ירושלים והביאו לאובדנם של רבים.‏ היו ניצולים שהוגלו בבלה,‏ אך לולא חס עליהם אלוהים לא היה נשאר פליט (‏נחמיה ט׳:‏31‏)‏.‏ בסופו של דבר היתה יהודה לשממה (‏דברי הימים ב׳.‏ ל״ו:‏17–21‏)‏.‏ ואז,‏ ב־537 לפה״ס הרשה אלוהי הרחמים ל’‏פליטה’‏ לחזור ליהודה ולהשיב את עבודת אלוהים האמיתית על כנהb (‏עזרא א׳:‏1–4;‏ ב׳:‏1‏)‏.‏ במזמור קל״ז של תהלים,‏ שנכתב כנראה בזמן הגלות או מייד לאחר מכן,‏ מנוסחת יפה חרטתם הכנה של שבי ציון.‏ בשובם ליהודה הם עיבדו את האדמה וזרעו את הארץ.‏ חשוֹב איך הרגישו בראותם שיהוה מברך את מאמציהם ושהארץ פורחת ”‏כגן־עדן”‏ פורה!‏ (‏יחזקאל ל״ו:‏34–36‏)‏.‏

10,‏ 11.‏ (‏א)‏ באיזה מובן נפלו תלמידי המקרא בשבי של ”‏בבל הגדולה”‏ בראשית המאה ה־20?‏ (‏ב)‏ כיצד בירך יהוה את שארית עם ישראל הרוחני?‏

¹⁰ שיקום דומה מתחולל בתקופתנו.‏ בראשית המאה ה־20 נפלו תלמידי המקרא,‏ הידועים כיום כעדי־יהוה,‏ בשבי רוחני של ”‏בבל הגדולה”‏ שהיא המעצמה העולמית של דתות הכזב (‏ההתגלות י״ז:‏5‏)‏.‏ הם אומנם דחו מכל וכל עיקרי אמונה כוזבים רבים,‏ אך עדיין נטמאו בהשקפות ומנהגים דתיים מסוימים.‏ הכמורה התנגדה להם והסיתה נגדם,‏ ובעקבות זאת הושלכו חלקם למאסר.‏ ארצם הרוחנית,‏ כלומר נחלתם הדתית,‏ היתה לשממה.‏

¹¹ אך באביב 1919 חס יהוה על שארית עם ישראל הרוחני (‏גלטים ו׳:‏16‏)‏.‏ הוא הבחין בחרטתם וברצונם לעובדו בָּאמת,‏ ולכן שיחרר אותם מן הכלא וגם משבי חמור יותר,‏ מן השבי הרוחני.‏ ה’‏פליטה’‏ שבה לנחלתה הרוחנית שמאת אלוהים,‏ ואלוהים הצמיח בה פרי לרוב.‏ הנחלה הרוחנית הפכה למוקד משיכה,‏ ומיליוני יראי אלוהים הצטרפו אל השארית בעבודת אלוהים האמיתית.‏

12.‏ כיצד מבליטים דברי ישעיהו את גודל רחמי יהוה כלפי עמו?‏

¹² דברי ישעיהו מבליטים את גודל רחמי אלוהים כלפי עמו.‏ עם ישראל ככלל פנה עורף ליהוה,‏ ולמרות זאת חס יהוה על השארית שגילתה חרטה.‏ נוכל להתנחם בידיעה שגם מי שחטאיהם חמורים יכולים לשוב ליהוה ולזכות לתקווה.‏ החוזרים בתשובה אינם צריכים לחוש שיהוה לא יחוס עליהם,‏ שכן אין הוא דוחה את נכאי הרוח ושבורי הלב (‏תהלים נ״א:‏19‏)‏.‏ המקרא מבטיחנו:‏ ”‏רחום וחנון יהוה,‏ ארך אפיים ורב חסד.‏ כרחם אב על בנים ריחַם יהוה על יראיו”‏ (‏תהלים ק״ג:‏8,‏ 13‏)‏.‏ אין ספק שאל כה רחמן ראוי לכל הלל!‏