-
עצת יהוה נגד העמיםנבואות ישעיהו – אור לאנושות, כרך א׳
-
-
35, 36. אילו תנאים שררו בימי קדם במצרים, אשור וישראל כהתגשמות של ישעיהו י״ט:23–25?
35 הנביא חוזה התפתחות נפלאה. ”ביום ההוא תהיה מסילה ממצרים אשורה, ובא אשור במצרים, ומצרים באשור; ועבדו מצרים את [עִם] אשור. ביום ההוא יהיה ישראל שלישיה [השלישי] למצרים ולאשור, ברכה בקרב הארץ אשר ברכו יהוה צבאות לאמור: ’ברוך עמי, מצרים, ומעשה ידי, אשור, ונחלתי ישראל’” (ישעיהו י״ט:23–25). עוד יבוא יום שישררו יחסי ידידות בין מצרים ואשור!
-
-
עצת יהוה נגד העמיםנבואות ישעיהו – אור לאנושות, כרך א׳
-
-
37. כיצד מוכיחים מיליונים באורח חייהם שהם צועדים בדרך סלולה בין ”אשור” ו”מצרים”?
37 בימינו, שארית עם ישראל הרוחני היא ”ברכה בקרב הארץ”. חבריה תומכים בעבודת אלוהים האמיתית ומכריזים את בשורת המלכות לבני כל העמים. חלק מהעמים צבאיים מאוד, כמו אשור, ואחרים ליברלים יותר, אולי כמו מצרים, שגילמה בנבואות דניאל את ”מלך הנגב” (דניאל י״א:5, 8). מיליונים, בני אומות מיליטנטיות או ליברליות יותר, כבר צועדים במסילה, בדרך עבודת אלוהים האמיתית. בני כל העמים ’עובדים’ את אלוהים באחדות. אין ביניהם פילוגים על רקע לאומני. הם אוהבים זה את זה וניתן לומר עליהם ש”בא אשור במצרים ומצרים באשור”, כאילו נסללה ביניהם דרך (פטרוס א׳. ב׳:17).
38. (א) באיזה מובן ”יהיה ישראל שלישיה [השלישי] למצרים ולאשור”? (ב) מדוע מברך יהוה את עמו ”ברוך עמי”?
38 אך באיזה מובן ”יהיה ישראל שלישיה [השלישי] למצרים ולאשור”? בתחילת ’עת הקץ’ השתייכו רוב משרתי יהוה בעולם ל”ישראל השייכים לאלוהים” (דניאל י״ב:9; גלטים ו׳:16). אך, מאז שנות ה־30’ של המאה ה־20 הופיע המון רב של ”צאן אחרות” בעלי תקווה ארצית (יוחנן י׳:16; ההתגלות ז׳:9). חברי ההמון הרב באים מכל העמים שסומלו על־ידי מצרים ואשור. הם נוהרים אל בית יהוה ומזמינים אחרים להצטרף אליהם (ישעיהו ב׳:2–4). הם מבצעים את אותה הפעילות שמבצעים אחיהם המשוחים, הם עומדים בניסיונות דומים, מגלים נאמנות ומסירות דומות ואוכלים מאותו שולחן רוחני. המשוחים ו’הצאן האחרות’ הם אכן ”עדר אחד” שבראשו ”רועה אחד” (יוחנן י׳:16). היכול מישהו לפקפק בכך שיהוה מרוצה מפעילותם לנוכח מסירותם וכוח סבלם? אין פלא שהוא מברך אותם ”ברוך עמי”!
-