היצור הרוחני הקרוי מיכאל אינו מוזכר במקרא פעמים רבות.‏ עם זאת,‏ בכל פעם שהוא מוזכר,‏ מיוחסת לו פעולה כלשהי.‏ בספר דניאל הוא מתואר כמי שנלחם במלאכים רעים;‏ באיגרת יהודה הוא מתווכח עם השטן;‏ ובספר ההתגלות הוא נלחם בשטן ובשדיו.‏ הוא מגן על שלטון יהוה ונלחם באויבי אלוהים,‏ ובזאת מוכיח כי ראוי הוא לשם מיכאל שמשמעו ”‏מי כמו האל?‏”‏ אך מיהו מיכאל?‏

יש אשר זוכים ליותר משם אחד.‏ לדוגמה,‏ יעקב ידוע גם כישראל,‏ והשליח פטרוס (‏כיפא)‏ נקרא גם שמעון (‏בראשית מ״ט:‏1,‏ 2;‏ מתי י׳:‏2‏)‏.‏ בדומה לכך,‏ המקרא מלמד שמיכאל הוא שם נוסף של ישוע המשיח המיוחס לו לפני ואחרי תקופת חייו עלי אדמות.‏ הבה נראה על אילו טיעונים מקראיים נסמכת מסקנה זו.‏

שר המלאכים.‏ המקרא מציג את מיכאל כ”‏שר המלאכים”‏ (‏יהודה 9‏)‏.‏ שים לב שהמונח שר המלאכים מופיע בהא הידיעה.‏ מכאן שקיים אך ורק מלאך אחד כזה.‏ למעשה,‏ המונח ”‏שר המלאכים”‏ מופיע במקרא בלשון יחיד בלבד ולא בלשון רבים.‏ בנוסף לכך,‏ המקרא קושר את ישוע לתפקיד שר המלאכים.‏ באשר לאדון ישוע המשיח אחרי תחייתו,‏ אומר הכתוב בתסלוניקים א׳.‏ ד׳:‏16‏:‏ ”‏האדון עצמו יֵרד מן השמים בקריאה של פקודה,‏ בקול שר המלאכים”‏.‏ אם כן,‏ קולו של ישוע מזוהה עם קולו של שר המלאכים.‏ הפסוק מרמז אפוא שישוע עצמו הוא מיכאל שר המלאכים.‏

מפקד צבא.‏ המקרא מציין כי ”‏מיכאל ומלאכיו נלחמים בתנין.‏.‏.‏ ו[‏ב]‏מלאכיו”‏ (‏ההתגלות י״ב:‏7‏)‏.‏ לפיכך,‏ מיכאל עומד בראש צבא של מלאכים נאמנים.‏ ספר ההתגלות מתאר גם את ישוע כמפקד צבא של מלאכים נאמנים (‏ההתגלות י״ט:‏14–16‏)‏.‏ והשליח פאולוס מזכיר מפורשות את ”‏האדון ישוע”‏ עם ”‏מלאכי עוזו”‏ (‏תסלוניקים ב׳.‏ א׳:‏7‏)‏.‏ אם כן,‏ המקרא מזכיר את מיכאל ו”‏מלאכיו”‏ ואת ישוע ו”‏מלאכיו”‏ (‏מתי י״ג:‏41;‏ ט״ז:‏27;‏ כ״ד:‏31;‏ פטרוס א׳.‏ ג׳:‏22‏)‏.‏ מאחר שבשום מקום במקרא לא נאמר שקיימים שני צִבאות מלאכים נאמנים בשמים — האחד בפיקודו של מיכאל והשני בפיקודו של ישוע — המסקנה ההגיונית היא שמיכאל הוא למעשה ישוע המשיח בתפקידו השמימי.‏a

ספר ההתגלות מכיל ביטויים שאין להבינם פשוטם כמשמעם,‏ משום שהוא נמסר באמצעות אותות.‏ לדוגמה,‏ מוזכרת בו אישה שעל מצחה כתוב שמה:‏ ”‏בבל הגדולה”‏.‏ נאמר עליה שהיא יושבת על ”‏המונים.‏.‏.‏ ואומות”‏ (‏ההתגלות י״ז:‏1,‏ 5,‏ 15‏)‏.‏ מאחר ששום אישה בשר ודם אינה מסוגלת לעשות כן,‏ המסקנה המתבקשת היא שבבל הגדולה היא אישה סמלית.‏ אם כן,‏ את מה מייצגת זונה סמלית זו?‏

בההתגלות י״ז:‏18 מתוארת אותה אישה סמלית בתור ”‏העיר הגדולה המולכת על מלכי הארץ”‏.‏ המונח ”‏עיר”‏ מצביע על קבוצת אנשים מאורגנת.‏ מאחר ש”‏העיר הגדולה”‏ שולטת ב”‏מלכי הארץ”‏,‏ האישה ששמה בבל הגדולה היא ודאי ארגון רב השפעה בהיקף בינלאומי.‏ ניתן בהחלט לכנותו מעצמה עולמית.‏ איזו מין מעצמה?‏ זו מעצמה דתית.‏ ראה כיצד קטעים אחרים בספר ההתגלות מוליכים אותנו למסקנה זו.‏

מעצמה יכולה להיות פוליטית,‏ מסחרית או דתית.‏ האישה ששמה בבל הגדולה אינה מעצמה פוליטית מפני שדבר־אלוהים מציין כי ”‏מלכי הארץ”‏,‏ כלומר,‏ הגורמים הפוליטיים של העולם,‏ ”‏זנו”‏ עימה.‏ תַזנותה נוגעת לקשרים שהיא קושרת עם מנהיגי העולם הזה,‏ וזו הסיבה שהיא מכונה ”‏הזונה הגדולה”‏ (‏ההתגלות י״ז:‏1,‏ 2;‏ יעקב ד׳:‏4‏)‏.‏

לא ייתכן שבבל הגדולה היא מעצמה מסחרית משום ש”‏סוחרי הארץ”‏,‏ המסמלים את גורמי המסחר,‏ יתאבלו על השמדתה.‏ למעשה,‏ הן המלכים והן הסוחרים מתוארים כמי שיביטו בה ”‏מרחוק”‏ (‏ההתגלות י״ח:‏3,‏ 9,‏ 10,‏ 15–17‏)‏.‏ לפיכך,‏ המסקנה ההגיונית היא שבבל הגדולה אינה מעצמה פוליטית או מסחרית,‏ אלא דתית.‏

כתימוכין לזהותה הדתית של בבל הגדולה,‏ נאמר שהיא מתעה את כל הגויים ’‏בכישופיה’‏ (‏ההתגלות י״ח:‏23‏)‏.‏ מאחר שהספיריטיזם על כל צורותיו מקורו בדתות ובשדים,‏ אין פלא שהמקרא מכנה את בבל הגדולה ”‏מעון שדים”‏ (‏ההתגלות י״ח:‏2;‏ דברים י״ח:‏10–12‏)‏.‏ מעצמה זו מתוארת גם כמי שפועלת נגד דת האמת ורודפת ”‏נביאים”‏ ו”‏קדושים”‏ (‏ההתגלות י״ח:‏24‏)‏.‏ לאמיתו של דבר,‏ בבל הגדולה שונאת שנאת מוות את דת האמת עד כדי כך שהיא רודפת עד צוואר את ”‏עדי ישוע”‏ ואף רוצחת אותם (‏ההתגלות י״ז:‏6‏)‏.‏ לפיכך,‏ אישה זו ששמה בבל הגדולה היא סמל ברור למעצמה העולמית של דתות הכזב,‏ המאגדת בתוכה את כל הדתות הפועלות בניגוד לרצונו של יהוה אלוהים.‏