אלוהים עצמו הסביר את משמעות שמו למשרתו הנאמן משה.‏ כאשר שאל משה ביחס לשם אלוהים,‏ השיב לו יהוה:‏ ”‏אהיה אשר אהיה”‏ (‏שמות ג׳:‏14‏)‏.‏ הכוונה היא:‏ אהיה כפי שארצה להיות.‏ אם כן,‏ יהוה יכול לגרום לעצמו להיות מה שעליו להיות על מנת להגשים את מטרותיו.‏

תאר לעצמך שיכולת להיות כל מה שהיית רוצה להיות.‏ מה היית עושה למען חבריך?‏ אם אחד מהם חלה במחלה קשה,‏ יכולת להפוך לרופא מיומן ולרפא אותו.‏ אם אחר ירד מנכסיו,‏ יכולת להפוך לנדבן עשיר ולהיחלץ לעזרתו.‏ אך בפועל כולנו מוגבלים ואין בכוחנו להיות כל מה שברצוננו להיות.‏ במהלך לימוד המקרא תופתע לראות כיצד יהוה הופך להיות כל מה שהוא רואה לנכון להיות כדי לממש את מטרותיו.‏ מה גם שהוא שמח להפעיל את כוחו למען אוהביו (‏דברי הימים ב׳.‏ ט״ז:‏9‏)‏.‏ צדדים נפלאים אלה באישיותו של יהוה נעלמים מעיניהם של מי שאינם מכירים את שמו.‏

אין ספק שיש להגות את השם יהוה המצוי במקרא.‏ אם נדע את משמעות שמו ולא נהסס להשתמש בו במסגרת עבודת אלוהים,‏ יעזור לנו הדבר רבות להתקרב לאבינו שבשמים,‏ יהוה.‏a

הנביא דניאל חי יותר מ־500 שנה לפני הולדת ישוע.‏ למרות זאת,‏ יהוה מסר לו מידע שלפיו ניתן לחשב את המועד המדויק שבו יימשח ישוע למשיח.‏ נאמר לדניאל:‏ ”‏ותֵדע ותַשְׂכֵּל מן מוצָא דבר להשיב ולבנות ירושלים עד משיח נגיד [‏מנהיג]‏,‏ שָׁבֻעִים שבעה,‏ ושָׁבֻעִים שישים ושניים”‏ (‏דניאל ט׳:‏25‏)‏.‏

כדי לחשב את מועד ביאת המשיח,‏ עלינו קודם כול לברר מהי נקודת ההתחלה של התקופה אשר בסיומה יבוא המשיח.‏ על־פי הנבואה,‏ נקודת ההתחלה היא ”‏מן מוצָא דבר להשיב ולבנות ירושלים”‏.‏ מתי ’‏יצא הדבר להשיב ולבנות ירושלים’‏?‏ לפי ספר נחמיה,‏ הדבר לבנות מחדש את חומות ירושלים יצא ב”‏שנת עשרים לארתחשסתא המלך”‏ (‏נחמיה ב׳:‏1,‏ 5–8‏)‏.‏ היסטוריונים מאשרים כי שנת 474 לפה״ס הייתה שנת מלכותו המלאה הראשונה של ארתחשסתא.‏ לפיכך,‏ שנת העשרים למלכותו חלה ב־455 לפה״ס.‏ כעת מצאנו את נקודת ההתחלה לנבואה המשיחית בדניאל:‏ 455 לפה״ס.‏

דניאל מציין כמה זמן יחלוף עד בואו של ”‏משיח נגיד”‏.‏ הנבואה מציינת ”‏שבועים שבעה,‏ ושבועים שישים ושניים”‏ — בסך הכול 69 שבועות.‏ מה אורכו של פרק זמן זה?‏ מספר פרשני מקרא מודים כי לא מדובר כאן בשבועות בני שבעה ימים,‏ אלא בשבועות של שנים.‏ במילים אחרות,‏ כל שבוע מייצג שבע שנים.‏ שבועות של שנים,‏ או פרקי זמן של שבע שנים,‏ היו מושג מוכר ליהודים בימי קדם.‏ לדוגמה,‏ היהודים ציינו שנת שמיטה כל שנה שביעית (‏שמות כ״ג:‏10,‏ 11‏)‏.‏ אם כן,‏ 69 השבועות הנבואיים מסתכמים ב־69 יחידות בנות 7 שנים כל אחת,‏ כלומר,‏ 483 שנה.‏

עתה כל שנותר לנו הוא לחשב.‏ אם נמנה 483 שנה משנת 455 לפה״ס נגיע לשנת 29 לספירה.‏ בשנה זו בדיוק נטבל ישוע ונמשח למשיח!‏a (‏לוקס ג׳:‏1,‏ 2,‏ 21,‏ 22‏)‏ האין זו התגשמות מרשימה של נבואת מקרא?‏

כדי לעזור לנו לזהות את המשיח,‏ השרה יהוה אלוהים מרוחו על נביאי מקרא רבים כדי שיספקו פרטים על לידתו,‏ על שירותו ועל מותו של הגואל המובטח.‏ כל אותן נבואות מקראיות התגשמו בישוע המשיח,‏ והן מדויקות ומפורטות להפליא.‏ כדי להמחיש זאת נעיין במספר נבואות שחזו אירועים שונים הקשורים ללידתו ולשנות ילדותו של המשיח.‏

הנביא ישעיהו ניבא כי המשיח יהיה מצאצאי דוד המלך (‏ישעיהו ט׳:‏6‏)‏.‏ ואכן ישוע היה בן לשושלת דוד (‏מתי א׳:‏1,‏ 6–17‏)‏.‏

נביא אלוהים נוסף,‏ מיכה שמו,‏ חזה שהילד יהפוך בסופו של דבר למושל ושהוא ייוולד ב”‏בית לחם אפרתה”‏ (‏מיכה ה׳:‏1‏)‏.‏ בימי ישוע היו שתי ערים בישראל שנקראו בית לחם:‏ האחת סמוכה לנצרת והשנייה בקרבת ירושלים.‏ בית לחם שבקרבת ירושלים כונתה בעבר אפרתה.‏ בעיר הזו נולד ישוע,‏ בדיוק כדבר הנבואה!‏ (‏מתי ב׳:‏1‏)‏.‏

נבואה אחרת במקרא חזתה שבן אלוהים ייקרא ”‏ממצרים”‏.‏ בילדותו נלקח ישוע מצריימה.‏ לאחר מות הורדוס שב ארצה,‏ וכך באה הנבואה על התגשמותה (‏הושע י״א:‏1;‏ מתי ב׳:‏15‏)‏.‏

בטבלה ”‏נבואות על המשיח‏”‏ תחת הכותרת ”‏נבואה”‏ מופיעים פסוקים ובהם פרטים הנוגעים למשיח.‏ השווה אותם לפסוקים המובאים תחת הכותרת ”‏התגשמות”‏.‏ כך תתחזק אמונתך באמיתוּת דבר־אלוהים.‏

זכור שהפסוקים הנבואיים הללו הועלו על הכתב מאות שנים לפני הולדת ישוע.‏ ישוע אמר:‏ ”‏צריך שיתקיים כל הכתוב עליי בתורת משה ובנביאים ובתהלים”‏ (‏לוקס כ״ד:‏44‏)‏.‏ כפי שתוכל לבדוק בספר המקרא שלך,‏ הכול אכן התקיים — עד הפרט האחרון!‏

המאמינים בתורת השילוש טוענים שאלוהים מורכב משלוש ישויות — האב,‏ הבן ורוח הקודש.‏ הם סבורים שכל הישויות הללו שווות זו לזו,‏ שאין גבול לכוחן,‏ ושלא הייתה להן התחלה.‏ אם כן,‏ על־פי תורת השילוש,‏ האב הוא האלוהים,‏ הבן הוא האלוהים ורוח הקודש היא האלוהים,‏ ועם זאת אלוהים אחד הוא.‏