‏”‏צריך להיות הדבר הזה”‏

‏”‏השיב ישוע ואמר להם:‏ ’‏.‏.‏.‏צריך להיות הדבר הזה,‏ ובכל זאת עוד לא בא הקץ’‏”‏ (‏מתי כ״ד:‏4–6‏)‏.‏

1.‏ באיזה נושא ראוי שנתעניין?‏

אם חייך ועתידך חשובים לך,‏ ודאי תתעניין בנושא שריתק את תשומת לבו של צ׳.‏ ט.‏ ראסל ב־1877.‏ ראסל,‏ מייסד חברת המצפה,‏ כתב את הספרון מדוע וכיצד ישוב האדון (‏אנג׳)‏.‏ ספרון זה בן 64 העמודים עסק בשיבתו,‏ כלומר,‏ בביאתו העתידית של ישוע (‏יוחנן י״ד:‏3‏)‏.‏ פעם אחת,‏ כשישב על הר הזיתים,‏ שאלוהו שליחיו בעניין שיבתו:‏ ”‏מתי יהיה הדבר הזה ומה הוא אות בואך וקץ העולם?‏”‏ (‏מתי כ״ד:‏3‏)‏.‏

2.‏ מדוע קיימות דעות סותרות רבות על נבואת ישוע?‏

² האם אתה יודע מהי תשובת ישוע ומבין אותה?‏ היא מתועדת בשלושה ספרי בשורה.‏ פרופסור ד.‏ א.‏ קרסון מציין:‏ ”‏מעטים הם הפרקים במקרא שהפרשנים חלוקים עליהם יותר ממתי כ״ד וממקביליו,‏ מרקוס י״ג ולוקס כ״א‏”‏.‏ אחר כך הוא מוסר את פרשנותו שלו — עוד אחת מהשקפות האנוש הסותרות.‏ משלהי המאה שעברה ובמהלך המאה הנוכחית התאפיינו פרשנויות רבות בחוסר אמונה.‏ הוגיהן טענו שישוע מעולם לא אמר את הכתוב בספרי הבשורה,‏ ושדבריו סולפו מאוחר יותר,‏ או שנבואותיו נתבדו — דעות שהולידה ביקורת המקרא.‏ פרשן אחד אף הרחיק לכת וניתח את ספר הבשורה של מרקוס ’‏מבעד לעיני הפילוסופיה הבודהיסטית,‏ מַהַייַנָה’‏!‏

3.‏ מה דעתם של עדי־יהוה על נבואת ישוע?‏

³ עדי־יהוה,‏ לעומת זאת,‏ מכירים במהימנות המקרא ומאמינים באמיתות הדברים שאמר ישוע לארבעת השליחים שהיו עימו על הר הזיתים שלושה ימים לפני מותו.‏ מאז ימי צ׳.‏ ט.‏ ראסל הולכת נבואת ישוע ומתבהרת לעם אלוהים.‏ בשנים האחרונות שפכה חוברת המצפה אור על נבואה זו.‏ האם עיכלת את המידע והבנת כיצד הוא נוגע לחייך?‏a הבה נעשה חזרה.‏

התגשמות טרגית באופק

4.‏ מה יכולה להיות הסיבה שהשליחים שאלו את ישוע לגבי העתיד?‏

⁴ השליחים ידעו שישוע הוא המשיח.‏ לכן,‏ כאשר שמעוהו מדבר על מותו,‏ תחייתו ושיבתו ודאי תהו,‏ ’‏אם הוא ימות וייעלם,‏ כיצד יעשה את הדברים הנפלאים שהמשיח אמור לעשות?‏’‏ ישוע דיבר גם על חורבן ירושלים ומקדשה.‏ ייתכן שהשליחים תהו,‏ ’‏מתי וכיצד יקרה הדבר?‏’‏ כדי להבין שאלו:‏ ”‏מתי יהיה הדבר הזה ומהו האות לפני שכל זה יתגשם?‏”‏ (‏מרקוס י״ג:‏4;‏ מתי ט״ז:‏21,‏ 27,‏ 28;‏ כ״ג:‏37 עד כ״ד:‏2‏)‏.‏

5.‏ כיצד התגשמו דברי ישוע במאה הראשונה?‏

⁵ ישוע ניבא שיהיו מלחמות,‏ רעב,‏ מגפות,‏ רעידות אדמה ושנאה.‏ עוד ניבא שהמשיחיים יירדפו,‏ שיקומו משיחי שקר ושהבשורה הטובה תוכרז בכל העולם,‏ ואז יבוא הקץ (‏מתי כ״ד:‏4–14;‏ מרקוס י״ג:‏5–13;‏ לוקס כ״א:‏8–19‏)‏.‏ את הדברים האלה אמר בשנת 33 לספירה.‏ בעשרות השנים שחלפו מאז לא יכלו תלמידיו העירניים שלא להבחין בהתגשמות הדברים שנחזו.‏ כן,‏ ההיסטוריה מוכיחה שהאות נראה באותה תקופה והוביל לסיום הסדר היהודי בידי הרומאים בין 66 ל־70 לספירה.‏ כיצד אירע הדבר?‏

6.‏ מה אירע בין הרומאים ליהודים ב־66 לספירה?‏

⁶ בקיץ החם של 66 לספירה תקפו הקנאים היהודים את החיילים הרומים במבצר שליד המקדש בירושלים,‏ ואש האלימות פשטה בכל חלקי הארץ.‏ בספרו דברי ימי ישראל מספר פרופסור צבי גראֶץ:‏ ”‏קֵיסטיוס גלוס נשיא רומא בסוריא,‏ לא יכול עוד עמוד מנגד ולהביט במנוחת נפש.‏.‏.‏ איך תפשוט המרידה.‏ .‏.‏.‏ ויַשמיע את כל לגיונותיו.‏.‏.‏ וכל חיל העזרה,‏ אשר העמידו לפקֻדתו המלכים הסרים למשמעת רומא”‏.‏ צבא זה של 000,‏30 חיילים כיתר את ירושלים.‏ אחרי מספר קרבות נסוגו היהודים אל מאחורי חומות המקדש.‏ ”‏חמש פעמים בחמישה ימים השתערו הרומאים על חומת ירושלים הפנימית ללכדה ברעש מלחמה ובכל פעם הֻכו אחור ויפלו מהם רבים על ידי היהודים,‏ אשר ירו עליהם חצים ומות מעל החומה.‏ ביום הששי הצליח בידי הרומאים לחתור תחת החומה הצפונית מול בית המקדש ולעשות בה בקיעים”‏.‏

7.‏ מדוע יכלו תלמידי ישוע לראות את המצב באור שונה,‏ שלא כמו רוב היהודים?‏

⁷ תאר לעצמך איזו מבוכה אחזה ביהודים,‏ שכן זמן רב חשבו כי אלוהים מגן עליהם ועל עיר קודשם.‏ אלא שתלמידי ישוע ידעו מראש על האסון שצפוי לירושלים.‏ ישוע ניבא:‏ ”‏הנה ימים באים עלייך ואויבייך יקימו סוללה סביבייך,‏ ויקיפוך ויצורו עלייך מכל עבר.‏ וימגרו אותך ואת בנייך אשר בקרבך,‏ ולא ישאירו בך אבן על אבן”‏ (‏לוקס י״ט:‏43,‏ 44‏)‏.‏ אך האם נגזר על המשיחיים למות בתוך ירושלים ב־66 לספירה?‏

8.‏ איזו טרגדיה חזה ישוע,‏ ומי היו ”‏הבחירים”‏ שלמענם קוצרו הימים?‏

⁸ בתשובתו לשליחים על הר הזיתים חזה ישוע:‏ ”‏הימים ההם יהיו צרה אשר לא היתה כמוה מראשית הבריאה שברא אלוהים ועד עתה;‏ אף לא תהיה כמוה.‏ ולולא קיצר אדני את הימים לא היה ניצל כל בשר,‏ אך למען הבחירים אשר בחר בהם קיצר את הימים”‏ (‏מרקוס י״ג:‏19,‏ 20;‏ מתי כ״ד:‏21,‏ 22‏)‏.‏ אם כן,‏ הימים יקוצרו וה”‏בחירים”‏ יינצלו.‏ מי היו הבחירים?‏ ודאי שלא המורדים שהתיימרו לעבוד את יהוה אך מאסו בבנו (‏יוחנן י״ט:‏1–7;‏ מעשי השליחים ב׳:‏22,‏ 23,‏ 36‏)‏.‏ הבחירים האמיתיים היו היהודים והנוכרים שהאמינו בישוע וראו בו המשיח והמושיע.‏ אלוהים בחר בהם,‏ ובחג השבועות של 33 לספירה גיבש אותם לאומה רוחנית חדשה,‏ ”‏ישראל השייכים לאלוהים”‏ (‏גלטים ו׳:‏16;‏ לוקס י״ח:‏7;‏ מעשי השליחים י׳:‏34–45;‏ פטרוס א׳.‏ ב׳:‏9‏)‏.‏

9,‏ 10.‏ כיצד ’‏קוצרו’‏ הימים של מתקפת רומא,‏ ומה היתה התוצאה?‏

⁹ האם ’‏קוצרו’‏ הימים,‏ והבחירים שבירושלים ניצלו?‏ פרופסור גראץ מציין:‏ ”‏קיסטיוס [‏גלוס]‏ לא חפץ להחזיק בנצחונו להלחם בירושלים עד רדתה,‏ בחשבו למשפט,‏ כי לא נכונה עתה העת לפניו לעשות מלחמה עם גבורים מרי נפש,‏ כי תִמָשֵׁך המלחמה לאֹרך ימים ועתותי הגשמים כבר קרבו לבא,‏ ואז יכבד מאד להביא מַכֹּלֶת [‏צורכי מזון]‏ לחילו הגדול.‏ .‏.‏.‏ כל אלה ראה קיסטיוס וימצא טוב וכשר לפניו לסגת אחור”‏.‏ מסיבה זו או מסיבות אחרות נסוג צבא רומי מן העיר וספג אבידות כבדות מן היהודים שזינבו בו.‏

¹⁰ תודות לנסיגה מפתיעה זו יכלו ה”‏בשר”‏ — תלמידי ישוע שנשקפה סכנה לחייהם בירושלים — להינצל.‏ ההיסטוריה מספרת שכאשר נקרתה להם שעת הכושר,‏ ברחו המשיחיים מן האיזור.‏ זה היה ביטוי ליכולתו של אלוהים לחזות את העתיד ולהציל את משרתיו.‏ אך מה עלה בגורלם של היהודים שנותרו בירושלים וביהודה?‏

בני אותו דור נועדו לראות זאת

11.‏ מה אמר ישוע על ”‏הדור הזה”‏?‏

¹¹ יהודים רבים האמינו שמערכת הפולחן,‏ שבית המקדש עמד במרכזה,‏ תעמוד לעד.‏ אבל ישוע אמר:‏ ”‏לימדו.‏.‏.‏ מן התאנה:‏ כאשר ענפיה מתרככים והעלים צצים יודעים אתם שהקיץ קרוב.‏ כן גם אתם,‏ כראותכם את כל אלה דעו כי קרוב הוא בפתח.‏ אמן.‏ אומר אני לכם שלא יעבור הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה.‏ השמים והארץ יעברו ודבריי לא יעברו”‏ (‏מתי כ״ד:‏32–35‏)‏.‏

12,‏ 13.‏ מה הבינו תלמידי ישוע כשאמר ”‏הדור הזה”‏?‏

¹² עד שנת 66 לספירה חזו המשיחיים במרכיבים רבים של האות המורכב — מלחמות,‏ רעב ופעילות הכרזה נרחבת של בשורת המלכות (‏מעשי השליחים י״א:‏28;‏ קולוסים א׳:‏23‏)‏.‏ מתי יבוא הקץ?‏ לְמה התכוון ישוע באומרו:‏ ”‏לא יעבור הדור [‏יֶנֶאָה ביוונית]‏ הזה”‏?‏ לא אחת כינה ישוע את מתנגדיו בני ימיו,‏ וביניהם מנהיגי הדת,‏ ”‏דור רע ומנאף”‏ (‏מתי י״א:‏16;‏ י״ב:‏39,‏ 45;‏ ט״ז:‏4;‏ י״ז:‏17;‏ כ״ג:‏36‏)‏.‏ לכן,‏ כשדיבר על הר הזיתים על ”‏הדור הזה”‏,‏ לא התכוון לכל העם היהודי בהיסטוריה כולה ולא לתלמידיו שנקראו ”‏עם נבחר”‏ (‏פטרוס א׳.‏ ב׳:‏9‏)‏.‏ ישוע גם לא אמר ש”‏הדור הזה”‏ הנו תקופת זמן.‏

¹³ הוא דיבר על מתנגדיו שחזו בהתגשמות האות שנתן.‏ בעניין ”‏הדור הזה”‏ שבלוקס כ״א:‏32 מציין פרופסור ג׳ואל ב.‏ גרין:‏ ”‏המונח ’‏הדור הזה’‏ (‏ומונחים דומים)‏ בספר הבשורה השלישי מצביע באופן עקבי על קבוצת אנשים המתנגדים למטרת אלוהים.‏ .‏.‏.‏ אנשים המתעקשים לפנות עורף למטרת האל”‏.‏b

14.‏ מה עלה בגורלו של ה”‏דור”‏ ההוא,‏ וכיצד היתה אחריתם של המשיחיים שונה לגמרי?‏

¹⁴ המתנגדים בני הדור הרע שראו את האות מתגשם נועדו לראות גם את הקץ (‏מתי כ״ד:‏6,‏ 13,‏ 14‏)‏.‏ והם אכן ראו!‏ ב־70 לספירה שבו חילות רומא בפיקודו של טיטוס,‏ בנו של הקיסר אספסיינוס.‏ היהודים שהיו נצורים בעיר סבלו סבל בל יתואר.‏c יוסף בן מתתיהו,‏ שהיה עד ראייה למתרחש,‏ מספר שקרוב ל־000,‏100,‏1 יהודים נספו בעת החרבת העיר בידי הרומאים וכ־000,‏100 נלקחו בשבי.‏ רוב השבויים מתו מיתות נוראות ברעב או בבתי החיזיון הרומים.‏ לא היתה לירושלים ולסדר היהודי צרה גדולה יותר מן הצרה שבין 66 ל־70 לספירה,‏ וכמוה אף לא תהיה.‏ אחריתם של המשיחיים,‏ ששעו לאזהרתו הנבואית של ישוע ועזבו את ירושלים אחרי שנסוגו הרומאים ב־66 לספירה,‏ היתה שונה לגמרי!‏ ה”‏בחירים”‏,‏ כלומר המשיחיים המשוחים,‏ ’‏ניצלו’‏,‏ והיו ב־70 לספירה במקום מבטחים (‏מתי כ״ד:‏16,‏ 22‏)‏.‏

התגשמות נוספת

15.‏ מניין לנו שנבואת ישוע נועדה להתגשם בקנה מידה גדול יותר אחרי 70 לספירה?‏

¹⁵ אך בזה לא תם הסיפור.‏ קודם לכן אמר ישוע שהוא יבוא בשם יהוה אחרי חורבן העיר (‏מתי כ״ג:‏38,‏ 39;‏ כ״ד:‏2‏)‏.‏ את זאת הבהיר בנבואה שנתן על הר הזיתים.‏ לאחר שהזכיר את ’‏הצרה הגדולה’‏,‏ אמר שאחרי כן יקומו משיחי שקר וירושלים תהיה מרמס לגויים למשך תקופה מסוימת (‏מתי כ״ד:‏21,‏ 23–28;‏ לוקס כ״א:‏24‏)‏.‏ הייתכן שנועדה להיות לכך התגשמות נוספת,‏ גדולה יותר?‏ העובדות משיבות בחיוב.‏ אם נשווה בין הכתוב בספר ההתגלות ו׳:‏2–8 (‏נכתב אחרי הצרה שפקדה את ירושלים ב־70 לספירה)‏ לבין הכתוב במתי כ״ד:‏6–8 ולוקס כ״א:‏10,‏ 11 ניווכח שעתידים היו לבוא מלחמות,‏ רעב ומגפות בקנה מידה גדול יותר.‏ דברי ישוע מתגשמים ביתר עוצמה מאז פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב־1914.‏

16–18.‏ אילו התפתחויות צפויות בעתיד?‏

¹⁶ זה עשרות שנים מלמדים עדי־יהוה שההתגשמות הנוכחית של האות מוכיחה כי צפויה ”‏צרה גדולה”‏.‏ ה”‏דור”‏ הרע של היום יראה את הצרה.‏ נראה כי גם הפעם יהיה שלב ראשוני (‏התקפה על כל דתות הכזב)‏,‏ כשם שההתקפה של גלוס ב־66 לספירה ציינה את תחילתה של עת הצרה בירושלים.‏d כעבור פרק זמן לא ידוע יבוא הקץ — השמדה בקנה מידה כלל עולמי שתקביל לזו של 70 לספירה.‏

¹⁷ באשר לצרה הצפויה לנו בקרוב אמר ישוע:‏ ”‏מייד אחרי צרת הימים ההם [‏השמדת דתות הכזב]‏ תחשך השמש והירח לא יגיה אורו,‏ הכוכבים יפלו מן השמים וכוחות השמים יזדעזעו.‏ אז ייראה אות בן־האדם בשמים ואז יספדו כל משפחות הארץ ויראו את בן־האדם בא עם ענני השמים בגבורה ובכבוד רב”‏ (‏מתי כ״ד:‏29,‏ 30‏)‏.‏

¹⁸ ישוע אומר אפוא,‏ ש”‏אחרי צרת הימים ההם”‏ יתחוללו תופעות שמימיות כלשהן.‏ (‏השווה יואל ג׳:‏1–5;‏ ד׳:‏15‏.‏)‏ בני אדם שאינם עושים את רצון אלוהים יהיו מזועזעים ומלאי חרדה,‏ והם ”‏יספדו”‏.‏ רבים ”‏יתעלפו מאימה ומציפייה לבאות על העולם”‏.‏ לא כן המשיחיים האמיתיים,‏ הם ’‏ירימו ראשיהם,‏ כי קרבה גאולתם’‏ (‏לוקס כ״א:‏25,‏ 26,‏ 28‏)‏.‏

המשפט בפתח!‏

19.‏ כיצד ניתן לדעת מתי יתגשם משל הכבשים והעזים?‏

¹⁹ שים לב שמתי כ״ד:‏29–31 מנבא כי (‏1)‏ בן־האדם יבוא,‏ (‏2)‏ הוא יבוא בכבוד רב,‏ (‏3)‏ המלאכים יהיו עימו,‏ (‏4)‏ כל משפחות הארץ יראוהו.‏ על היבטים אלו חוזר ישוע במשל הכבשים והעזים (‏מתי כ״ה:‏31–46‏)‏.‏ המסקנה המתבקשת היא שמשל זה יתגשם אחרי פרוץ הצרה,‏ כשיבוא ישוע עם מלאכיו וישב על כיסא המשפט (‏יוחנן ה׳:‏22;‏ מעשי השליחים י״ז:‏31‏;‏ השווה מלכים א׳.‏ ז׳:‏7;‏ דניאל ז׳:‏10,‏ 13,‏ 14,‏ 22,‏ 26;‏ מתי י״ט:‏28‏)‏.‏ מי יישפטו,‏ ומה תהיינה התוצאות?‏ המשל מציין שישוע יקדיש תשומת לב לכל העמים,‏ כאילו ייאספו לפני כיסאו השמימי.‏

20,‏ 21.‏ (‏א)‏ מה יקרה לכבשים שבמשל?‏ (‏ב)‏ מה יקרה לעזים?‏

²⁰ גברים ונשים דמויי־כבש יזכו למעמד של חסד ויוצבו לימינו של ישוע.‏ מדוע?‏ כי הם ניצלו את ההזדמנויות שהיו להם להיטיב עם אֶחיו — משיחיים משוחים שימלכו עימו במלכותו השמימית (‏דניאל ז׳:‏27;‏ עברים ב׳:‏9 עד ג׳:‏1‏)‏.‏ ואכן,‏ מיליוני משיחיים דמויי־כבש מכירים ותומכים באחיו הרוחניים של ישוע.‏ ל”‏המון רב”‏ זה התקווה המקראית להינצל מן ”‏הצרה הגדולה”‏ ולחיות לנצח בגן־עדן,‏ בתחומה הארצי של מלכות אלוהים (‏ההתגלות ז׳:‏9,‏ 14;‏ כ״א:‏3,‏ 4;‏ יוחנן י׳:‏16‏)‏.‏

²¹ לעזים נכון עתיד אחר לגמרי.‏ הם אלה המתוארים במתי כ״ד:‏30 כמי ש”‏יספדו”‏ כשיבוא ישוע.‏ ויאה להם לספוד,‏ כי הם דוחים את בשורת המלכות,‏ מתנגדים לתלמידי ישוע ואוהבים את העולם אשר יחלוף לבלי שוב (‏מתי י׳:‏16–18;‏ יוחנן א׳.‏ ב׳:‏15–17‏)‏.‏ ישוע הוא שיחליט מי הם העזים,‏ ולא אף אחד מתלמידיו עלי־אדמות.‏ על העזים נאמר ש”‏ילכו לעונש עולם”‏ (‏מתי כ״ה:‏46‏)‏.‏

22.‏ איזה מרכיב מנבואת ישוע ראוי לעיון נוסף?‏

²² מרגש לראות איך הנבואה שבמתי כ״ד וכ״ה הולכת ומתבהרת.‏ אלא שיש מרכיב מסוים בנבואת ישוע שראוי לעיון נוסף — ’‏השיקוץ המשומם העומד במקום קדוש’‏.‏ ישוע האיץ בתלמידיו להשתדל להבין את הנקרא ולהיות מוכנים לפעולה (‏מתי כ״ד:‏15,‏ 16‏)‏.‏ מהו ”‏השיקוץ”‏?‏ מתי הוא עומד במקום קדוש?‏ ומה לזה ולחיינו בהווה ובעתיד?‏ בשאלות אלו יעסוק המאמר הבא.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

האם אתה זוכר?‏

◻ כיצד התגשמה הנבואה שבמתי כ״ד:‏4–14 במאה הראשונה?‏

◻ כיצד קוצרו הימים בתקופת השליחים וניצל בשר,‏ כמנובא במתי כ״ד:‏21,‏ 22‏?‏

◻ מה אפיין את ה”‏דור”‏ המוזכר במתי כ״ד:‏34‏?‏

◻ מניין לנו שלנבואה שניתנה על הר הזיתים יש התגשמות נוספת בקנה מידה גדול יותר?‏

◻ מתי וכיצד יתגשם משל הכבשים והעזים?‏

‏[‏תמונה בעמוד 12]‏

בתבליט על שער טיטוס ברומא נראה שלל שנלקח מירושלים אחרי השמדתה

‏[‏שלמי תודה]‏

Soprintendenza Archeologica di Roma

‏”‏על הקורא להבין”‏

‏”‏כאשר תראו את השיקוץ המשומם.‏.‏.‏ עומד במקום קדוש.‏.‏.‏ אזי הנמצאים ביהודה,‏ שינוסו אל ההרים”‏ (‏מתי כ״ד:‏15,‏ 16‏)‏.‏

1.‏ מה אירע תודות לאזהרה שנתן ישוע בלוקס י״ט:‏43,‏ 44‏?‏

עירנות לקראת אסון עשויה להציל את חייך (‏משלי כ״ב:‏3‏)‏.‏ אז תאר לעצמך באיזה מצב היו המשיחיים בירושלים אחרי שתקפו הרומאים ב־66 לספירה.‏ ישוע הזהיר שהעיר תכותר ותיחרב (‏לוקס י״ט:‏43,‏ 44‏)‏.‏ רוב היהודים התעלמו מדבריו.‏ תלמידיו,‏ לעומת זאת,‏ שעו לאזהרתו ותודות לכך ניצלו מן האסון של שנת 70 לספירה.‏

2,‏ 3.‏ מדוע כדאי לנו להתעניין בנבואת ישוע שבמתי כ״ד:‏15–21‏?‏

² בנבואה הנוגעת לימינו הגדיר ישוע אות מורכב ובו מלחמות,‏ רעב,‏ רעידות אדמה,‏ מגפות ורדיפות כנגד המשיחיים שיבשרו על מלכות אלוהים (‏מתי כ״ד:‏4–14;‏ לוקס כ״א:‏10–19‏)‏.‏ הוא נתן לתלמידיו סימן שבעזרתו יֵדעו כי הקץ קרוב — ’‏שיקוץ משומם עומד במקום קדוש’‏ (‏מתי כ״ד:‏15‏)‏.‏ הבה נבחן מחדש את המילים החשובות האלו ונראה מה להן ולחיינו היום ובעתיד.‏

³ אחרי שתיאר את האות,‏ אמר ישוע:‏ ”‏כאשר תראו את השיקוץ המשומם,‏ כנאמר בפי דניאל הנביא,‏ עומד במקום קדוש — על הקורא להבין — אזי הנמצאים ביהודה,‏ שינוסו אל ההרים;‏ מי שעל הגג אל ירד לקחת חפצים מביתו,‏ ומי שבשדה אל יחזור לקחת את בגדו.‏ ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם.‏ ברם התפללו שלא תהיה מנוסתכם בחורף אף לא בשבת,‏ כי אז תהיה צרה גדולה אשר לא היתה כמוה מראשית העולם ועד עתה”‏ (‏מתי כ״ד:‏15–21‏)‏.‏

4.‏ מניין לנו שלנבואה במתי כ״ד:‏15 היתה התגשמות במאה הראשונה?‏

⁴ בספרי הבשורה של מתי ולוקס מובאים פרטים נוספים.‏ במתי כתוב:‏ ”‏עומד במקום קדוש”‏,‏ ואילו במרקוס י״ג:‏14 כתוב:‏ ”‏עומד במקום שאינו מקומו”‏.‏ לוקס כ״א:‏20 מציין עוד פרטים מדברי ישוע:‏ ”‏כאשר תראו את ירושלים מוקפת מחנות,‏ דעו כי קרב חורבנה”‏.‏ מכאן אנחנו למדים,‏ שההתגשמות הראשונה קשורה למתקפת הרומאים ב־66 לספירה על ירושלים ומקדשה,‏ מקומות שהיו קדושים ליהודים אבל לא עוד ליהוה.‏ ב־70 לספירה הוחרבו העיר והמקדש כליל בידי הרומאים.‏ מה היה ”‏השיקוץ”‏ באותם ימים?‏ וכיצד ’‏עמד במקום קדוש’‏?‏ התשובות לשאלות אלו יעזרו לנו לשפוך אור על ההתגשמות בת זמננו.‏

5,‏ 6.‏ (‏א)‏ מה על הקורא את דניאל פרק ט׳‏ להשתדל להבין?‏ (‏ב)‏ כיצד התגשמה נבואת ישוע על ”‏השיקוץ”‏?‏

⁵ ישוע האיץ בקוראים להשתדל להבין את הנקרא.‏ באיזה חומר קריאה מדובר?‏ סביר להניח שמדובר בדניאל פרק ט׳‏‏.‏ שם יש נבואה על מועד ביאת המשיח,‏ ולפיה ”‏ייכרת”‏ המשיח אחרי שלוש שנים וחצי.‏ בנבואה נמסר:‏ ”‏על כנף שיקוצים משומם ועד כלה ונחרצה תיתך על שומם”‏ (‏דניאל ט׳:‏26,‏ 27‏;‏ ראה גם דניאל י״א:‏31;‏ י״ב:‏11‏)‏.‏

⁶ היהודים האמינו,‏ שנבואה זו עניינה בחילול המקדש בידי אנטיוכוס ה־4 כ־200 שנה קודם לכן.‏ אולם ישוע הראה שלא כך הדבר והאיץ בקורא להשתדל להבין,‏ ש”‏השיקוץ”‏ יופיע בעתיד ואז יעמוד ב”‏מקום קדוש”‏.‏ ברור אפוא,‏ שישוע דיבר על צבא רומא,‏ שיבוא ב־66 לספירה עם דגלים מיוחדים במינם.‏ דגלים אלו,‏ שהיו בשימוש כבר זמן רב,‏ נחשבו בעצם לאלילים והיו לשיקוץ בעיני היהודים.‏a מתי ’‏עמדו במקום קדוש’‏?‏ זה קרה כאשר הסתער צבא רומא עם דגליו על ירושלים ומקדשה,‏ שהיו קדושים ליהודים.‏ הרומאים אף חתרו תחת חומת המקדש.‏ דבר משוקץ,‏ שהיה קיים כבר זמן רב,‏ עמד כעת במקום קדוש!‏ (‏ישעיהו נ״ב:‏1;‏ מתי ד׳:‏5;‏ כ״ז:‏53;‏ מעשי השליחים ו׳:‏13‏)‏.‏

‏”‏שיקוץ”‏ בן זמננו

7.‏ איזו נבואה מנבואות ישוע מתגשמת בימינו?‏

⁷ מאז מלחמת העולם הראשונה אנו עדים להתגשמותו הגדולה יותר של האות שנתן ישוע במתי פרק כ״ד‏.‏ זכור כי ישוע אמר:‏ ”‏כאשר תראו את השיקוץ המשומם.‏.‏.‏ עומד במקום קדוש.‏.‏.‏ אזי הנמצאים ביהודה,‏ שינוסו אל ההרים”‏ (‏מתי כ״ד:‏15,‏ 16‏)‏.‏ מרכיב זה בנבואה חייב להתגשם גם בימינו.‏

8.‏ את מי מזהים עדי־יהוה זה עשרות שנים כ”‏שיקוץ”‏ בן זמננו?‏

⁸ כביטוי לביטחונם של משרתי יהוה שנבואה זו תתגשם במלואה,‏ דנה בה חוברת המצפה מ־1 בינואר 1921 על רקע התפתחויות שחלו במזרח התיכון.‏ אחר כך,‏ בהוצאת ה־15 בדצמבר 1929,‏ בעמוד 374,‏ נאמר בחוברת המצפה מפורשות:‏ ”‏הנטייה הכללית של חבר הלאומים היא להרחיק את האדם מאלוהים ומהמשיח,‏ ועל כן זהו גוף משומם,‏ מעשה ידי השטן ודבר משוקץ בעיני אלוהים”‏.‏ אם כן,‏ ב־1919 הופיע ”‏השיקוץ”‏.‏ עם הזמן תפס ארגון האומות המאוחדות את מקומו של חבר הלאומים.‏ זה מכבר מצביעים עדי־יהוה על ארגונים אלו,‏ שהקים האדם להשכנת שלום,‏ כעל דבר משוקץ בעיני אלוהים.‏

9,‏ 10.‏ כיצד השפיעה ההבנה הקודמת שלנו בדבר ’‏הצרה הגדולה’‏ על קביעת המועד שבו ”‏השיקוץ”‏ יעמוד במקום קדוש?‏

⁹ המאמר הקודם סיכם והבהיר חלק ניכר מפרקים כ״ד וכ״ה שבספר מתי‏.‏ היש צורך בהבהרה מסוימת בנושא ’‏השיקוץ העומד במקום קדוש’‏?‏ נראה שכן.‏ בנבואת ישוע קיים קשר הדוק בין ’‏העמידה במקום קדוש’‏ לבין פרוץ ה”‏צרה”‏ המנובאת.‏ מכאן,‏ שאף כי ”‏השיקוץ”‏ קיים זמן רב,‏ אין להתעלם מן הקשר בין ’‏עמידתו במקום קדוש’‏ לבין הצרה הגדולה.‏ מה משמעות הדבר?‏

¹⁰ משרתי אלוהים סברו בעבר,‏ שהשלב הראשון של הצרה הגדולה החל ב־1914 והשלב האחרון יחול בפרוץ מלחמת הר מגידון (‏ההתגלות ט״ז:‏14,‏ 16‏;‏ השווה המצפה מ־1 באפריל 1939,‏ עמוד 110 [‏אנג׳]‏)‏.‏ מתוך כך,‏ אפשר להבין מדוע חשבו ש”‏השיקוץ”‏ בן זמננו נעמד במקום קדוש מייד אחרי מלחמת העולם הראשונה.‏

11,‏ 12.‏ איזה הסבר מתוקן בנושא הצרה הגדולה הובא ב־1969?‏

¹¹ אך עם השנים התחדדה הבנתנו.‏ ביום חמישי,‏ ה־10 ביוני 1969,‏ בכינוס הבינלאומי ”‏שלום עלי־אדמות”‏ שהתקיים בניו־יורק סיטי,‏ נשא פ.‏ וו.‏ פראנץ,‏ סגן הנשיא דאז של חברת המצפה לכתבי־הקודש ועלונים,‏ נאום בלתי נשכח.‏ בעניין ההסבר הקודם של נבואת ישוע אמר אח פראנץ:‏ ”‏ההסבר היה ש’‏הצרה הגדולה’‏ החלה ב־1914 ולא תמה,‏ כי אלוהים הביא להפסקת מלחמת העולם הראשונה בנובמבר 1918.‏ מאז ואילך נתן אלוהים מרווח זמן,‏ שבמהלכו תפעל השארית המשוחה של בחיריו המשיחיים,‏ ובסופו תיכנס ’‏הצרה הגדולה’‏ לשלב האחרון במלחמת הר מגידון”‏.‏

¹² ואז הובא הסבר מתוקן:‏ ”‏בהתחשב באירועים שהתרחשו במאה הראשונה.‏.‏.‏ לא החלה ’‏הצרה הגדולה’‏ ב־1914.‏ מה שקרה לירושלים הסמלית בת זמננו בין 1914 ל־1918 היה רק ’‏ראשית הצרות’‏.‏ .‏.‏.‏ ’‏הצרה הגדולה’‏,‏ אשר לא תהיה כמוה,‏ תתחולל בעתיד,‏ מפני שמשמעה השמדת המעצמה העולמית של דתות הכזב (‏כולל הנצרות)‏,‏ ואחריה תפרוץ ’‏מלחמת היום הגדול אשר לאלוהי צבאות’‏ בהר מגידון”‏.‏ יוצא מכך שהצרה הגדולה,‏ על כל שלביה,‏ תפרוץ בעתיד.‏

13.‏ מדוע הגיוני לומר ש”‏השיקוץ המשומם”‏ טרם ’‏נעמד במקום קדוש’‏?‏

¹³ עובדה זו נוגעת למועד שבו יעמוד ”‏השיקוץ”‏ במקום קדוש.‏ היזכר במה שקרה במאה הראשונה.‏ הרומאים תקפו את ירושלים ב־66 לספירה ופתאום נסוגו — מהלך שאיפשר ל”‏בשר”‏,‏ כלומר למשיחיים,‏ להינצל (‏מתי כ״ד:‏22‏)‏.‏ בהתאם לכך,‏ אנו מצפים שהצרה הגדולה תפרוץ בקרוב,‏ ותקוצר למען בחירי אלוהים.‏ שים לב לנקודת המפתח:‏ במאה הראשונה היה קשר בין ’‏עמידת השיקוץ במקום קדוש’‏ לבין התקפת הרומאים בפיקודו של המצביא גלוס ב־66 לספירה.‏ ההתקפה בת זמננו — תחילת הצרה הגדולה — טמונה בחיק העתיד.‏ אם כן,‏ ”‏השיקוץ המשומם”‏,‏ הקיים מאז 1919,‏ כפי הנראה טרם נעמד במקום קדוש.‏b אך באיזה מובן יעמוד הוא במקום קדוש?‏ וכיצד עשוי הדבר להשפיע עלינו?‏

התקפה עתידית

14,‏ 15.‏ על אילו אירועים שיובילו להר מגידון מצביע ספר ההתגלות בפרק י״ז‏?‏

¹⁴ ספר ההתגלות מנבא על התקפה הרסנית על דתות הכזב.‏ פרק י״ז עוסק במשפט אלוהים על ”‏בבל הגדולה,‏ אם לזונות”‏ — המעצמה העולמית של דתות הכזב.‏ הנצרות מהווה מרכיב מרכזי במעצמה זו,‏ ויש לה,‏ לטענתה,‏ יחסי ברית עם אלוהים.‏ (‏השווה ירמיהו ז׳:‏4‏.‏)‏ מימים ימימה קיימים מגעים פסולים בין דתות הכזב,‏ כולל הנצרות,‏ לבין ”‏מלכי הארץ”‏,‏ אך זה ייפסק כאשר תינתנה הדתות לשממה (‏ההתגלות י״ז:‏2,‏ 5‏)‏.‏ בידי מי?‏

¹⁵ ספר ההתגלות מדבר על ”‏חיה אדומה כשני”‏ הקיימת לזמן מה,‏ נעלמת וחוזרת (‏ההתגלות י״ז:‏3,‏ 8‏)‏.‏ מנהיגי העולם תומכים בה.‏ מפרטי הנבואה מתברר שחיה סמלית זו היא הארגון להשכנת שלום שהוקם ב־1919,‏ חבר הלאומים (‏”‏שיקוץ”‏)‏,‏ וכיום זהו ארגון האומות המאוחדות.‏ הכתוב בספר ההתגלות י״ז:‏16,‏ 17 מראה שאלוהים יתן בלבם של מנהיגי אנוש מסוימים,‏ בעלי מעמד מרכזי ב”‏חיה”‏,‏ לעשות את המעצמה העולמית של דתות הכזב שוממה.‏ התקפה זו תציין את פרוץ הצרה הגדולה.‏

16.‏ אילו התפתחויות חשובות מתחוללות בעניין הדתות?‏

¹⁶ הואיל והצרה הגדולה תפרוץ בעתיד,‏ האם טרם ’‏עמד השיקוץ במקום קדוש’‏?‏ נראה שכן.‏ ”‏השיקוץ”‏ אומנם הופיע בתחילת המאה וקיים עשרות שנים,‏ אך בעתיד הקרוב יעמוד הוא,‏ במובן מיוחד במינו,‏ ”‏במקום קדוש”‏.‏ אין ספק שתלמידי המשיח במאה הראשונה השתוקקו לדעת מה משמעות ’‏עמידתו במקום קדוש’‏,‏ והוא הדין לגבי המשיחיים בני זמננו.‏ רק כאשר יתגשמו הדברים נדע את כל הפרטים.‏ עם זאת,‏ ראוי לציין שבכמה ארצות מסתמנת סלידה הולכת וגוברת מן הדת.‏ גורמים פוליטיים,‏ בעצה אחת עם משיחיים לשעבר שסטו מן האמונה האמיתית,‏ מלבים את העוינות כלפי הדתות ככלל וכלפי המשיחיים האמיתיים בפרט (‏תהלים צ״ד:‏20,‏ 21;‏ טימותיאוס א׳.‏ ו׳:‏20,‏ 21‏)‏.‏ כתוצאה מכך,‏ כוחות פוליטיים ’‏נלחמים בשה’‏ כבר עתה,‏ ומלחמה זו,‏ לפי הכתוב בספר ההתגלות י״ז:‏14‏,‏ תסלים.‏ אף שאין בכוחם לפגוע בשה האלוהים — ישוע המשיח במעמדו הנעלה והמכובד — הם יוסיפו לפעול נגד עובדי אלוהים האמיתיים,‏ ובמיוחד נגד ’‏קדושיו’‏ (‏דניאל ז׳:‏25‏;‏ השווה רומים ח׳:‏27;‏ קולוסים א׳:‏2;‏ ההתגלות י״ב:‏17‏)‏.‏ אולם אלוהים מבטיח לנו שהשה ובני לווייתו ינצחו (‏ההתגלות י״ט:‏11–21‏)‏.‏

17.‏ מה נוכל לומר,‏ בלי לקבוע מסמרות,‏ על האופן שבו יעמוד ”‏השיקוץ”‏ במקום קדוש?‏

¹⁷ שממה צפויה לדתות הכזב.‏ בבל הגדולה ”‏שיכורה מדם הקדושים”‏ ומתנהגת כמלכה,‏ אבל אין מנוס מהשמדתה.‏ השפעתה הטמאה על מלכי הארץ תתפוגג במפתיע,‏ כשישתנו היחסים ו’‏עשר הקרניים של החיה’‏ ישנאו אותה ויתקפוה (‏ההתגלות י״ז:‏6,‏ 16;‏ י״ח:‏7,‏ 8‏)‏.‏ כאשר תתקוף ’‏החיה האדומה כשני’‏ את הזונה הדתית,‏ יעמוד ”‏השיקוץ”‏ באופן מזרה אימה במקום ה”‏קדוש”‏ לנצרות.‏c השממה תחל אפוא בנצרות חסרת האמונה המתעטפת באיצטלה של קדושה.‏

מהי ’‏המנוסה’‏?‏

18,‏ 19.‏ מדוע ’‏המנוסה אל ההרים’‏ אין משמעה שינוי דת?‏

¹⁸ לאחר שניבא ש’‏השיקוץ המשומם יעמוד במקום קדוש’‏,‏ אמר ישוע שאל למבינים לשבת בחיבוק ידיים.‏ האם התכוון שבשלב מאוחר זה — כשיעמוד ”‏השיקוץ”‏ ב”‏מקום קדוש”‏ — יימלטו רבים מדתות הכזב ויצטרפו לדת האמת?‏ לא.‏ תן דעתך להתגשמות הראשונה.‏ ישוע אמר:‏ ”‏הנמצאים ביהודה,‏ שינוסו אל ההרים;‏ מי שעל הגג אל ירד ואל ייכנס לקחת דבר מביתו;‏ ומי שבשדה אל יחזור לקחת את בגדו.‏ ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם!‏ התפללו שלא יהיה זה בחורף”‏ (‏מרקוס י״ג:‏14–18‏)‏.‏

¹⁹ ישוע לא אמר שרק מי שבירושלים חייבים לנוס,‏ כאילו התכוון שעליהם לצאת ממרכז הפולחן היהודי;‏ ואזהרתו אין עניינה בשינוי דת — לנוס מדת הכזב ולחבור לדת האמת.‏ לא היה צורך להורות לתלמידי ישוע להימלט מדת אחת אל אחרת;‏ הם כבר נעשו למשיחיים.‏ כמו כן,‏ ההתקפה ב־66 לספירה לא הניעה את חסידי היהדות בירושלים וביהודה לעזוב את דתם ולחבוק את המשיחיוּת.‏ על אודות הלוחמים שרדפו אחר הרומאים הנמלטים,‏ מוסר פרופסור צבי גראץ:‏ ”‏בשמחה ושירים,‏ במצהלות מנצחים ומנגינות תשועה שבו הקנאים ירושלימה ושמחת עולם על ראשם (‏ביום ח׳ מרחשון)‏ על הגאֻלה ועל התשועה.‏ .‏.‏.‏ האם לא הֶרְאָם יְיָ [‏אלוהים]‏ נפלאות עתה כנפלאות אשר עשה לישראל בימים מקדם?‏”‏ הקנאים לא פחדו מפני העתיד.‏

20.‏ מה עשו התלמידים הקדומים בהתאם לעצת ישוע לנוס אל ההרים?‏

²⁰ מה עשו הבחירים,‏ שהיו מעטים יחסית,‏ בהתאם לעצת ישוע?‏ הם נסו מיהודה ונמלטו אל ההרים שמעבר לירדן,‏ ובזאת הראו שאין להם חלק,‏ לא פוליטי ולא דתי,‏ בַּסדר היהודי.‏ הם עזבו שדות ובתים ואף לא התעכבו לאסוף את רכושם.‏ בביטחון מלא שיהוה יגן עליהם ויכלכלם,‏ עמדה עבודתו בראש סולם עדיפויותיהם (‏מרקוס י׳:‏29,‏ 30;‏ לוקס ט׳:‏57–62‏)‏.‏

21.‏ לְמה אין לצפות כשיתקוף ”‏השיקוץ”‏?‏

²¹ חשוב כעת על ההתגשמות הגדולה יותר.‏ עדי־יהוה מאיצים באנשים כבר עשרות שנים לצאת מדתות הכזב ולהצטרף לדת האמת (‏ההתגלות י״ח:‏4,‏ 5‏)‏.‏ מיליונים עשו כן.‏ נבואת ישוע אינה מציינת שעם פרוץ הצרה הגדולה,‏ ייכנסו המונים אל דת האמת;‏ לא היתה נהירה של יהודים אל הקהילה המשיחית ב־66 לספירה.‏ אך למשיחיים האמיתיים יהיה תמריץ גדול לשעות לאזהרת ישוע ולהימלט.‏

22.‏ במה תתבטא אולי מנוסתנו אל ההרים כציות לדברי ישוע?‏

²² אין באפשרותנו לדעת כיום את כל הפרטים על הצרה הגדולה,‏ אבל המסקנה המתקבלת על הדעת היא שהמנוסה שעליה דיבר ישוע לא תהיה למקום גיאוגרפי.‏ משרתי אלוהים פזורים בכל קצוות תבל.‏ דבר אחד בטוח:‏ כשיהיה צורך במנוסה,‏ יהיה על המשיחיים להמשיך להיבדל בבירור מארגוני דתות הכזב.‏ יש משמעות גם לעובדה שישוע אמר שאין לחזור הביתה ולקחת בגד או חפצים אחרים (‏מתי כ״ד:‏17,‏ 18‏)‏.‏ ייתכן שיהיו מצבים שיעמידו במבחן את גישתנו לדברים חומריים;‏ האם הם חשובים ביותר או שהישועה שתהיה נחלת מצדדי אלוהים חשובה יותר?‏ ייתכן שהמנוסה שלנו תתבטא בקשיים ובמחסור.‏ יהיה עלינו להיות מוכנים לעשות כל שיידרש,‏ כפי שעשו אחינו לאמונה במאה הראשונה,‏ אשר נסו מיהודה אל פֶּרֵאָה שמעבר לירדן.‏

23,‏ 24.‏ (‏א)‏ היכן נמצא הגנה?‏ (‏ב)‏ כיצד צריכה האזהרה בדבר ’‏השיקוץ המשומם העומד במקום קדוש’‏ להשפיע עלינו?‏

²³ עלינו לוודא שאנו עדיין שמים מבטחנו ביהוה ובארגונו המשול להר (‏שמואל ב׳.‏ כ״ב:‏2,‏ 3;‏ תהלים י״ח:‏ 3;‏ דניאל ב׳:‏35,‏ 44‏)‏.‏ שם נמצא הגנה.‏ לא ננהג כדוגמת המוני האנשים שינוסו אל ה”‏מערות ויסתתרו ב”‏סלעי ההרים”‏,‏ סמל לארגונים ולמוסדות שיעמדו עוד זמן קצר אחרי השמדת בבל הגדולה (‏ההתגלות ו׳:‏15;‏ י״ח:‏9–11‏)‏.‏ אמת,‏ הזמנים יהיו אולי קשים יותר — כפי שהיו ב־66 לספירה לנשים ההרות שנסו מיהודה ולכל מי שהלך בקור ובגשם.‏ אך אין לנו ספק שאלוהים יפתח לנו פתח לישועה.‏ נחזק נא את ביטחוננו כבר עתה ביהוה ובבנו המולך במלכותו.‏

²⁴ אין לנו סיבה לפחד מן הבאות.‏ ישוע לא רצה להפחיד את תלמידיו,‏ ואין הוא רוצה שנפחד היום או בעתיד.‏ הוא הזהיר אותנו,‏ כדי שנכין את לבנו ושכלנו.‏ הרי המשיחיים שיעשו את רצון אלוהים לא ייענשו כשיושמדו דתות הכזב ויתר העולם המרושע הזה.‏ הם יבינו וישעו לאזהרה בעניין ’‏השיקוץ המשומם העומד במקום קדוש’‏.‏ הם יפעלו בנחישות מתוך אמונה איתנה כסלע.‏ מי יתן ולעולם לא נשכח את הבטחת ישוע:‏ ”‏המחזיק מעמד עד קץ הוא ייוושע”‏ (‏מרקוס י״ג:‏13‏)‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

האם אתה זוכר?‏

◻ מי היה ”‏השיקוץ המשומם”‏ במאה הראשונה?‏

◻ מדוע מן ההיגיון לומר ש”‏השיקוץ”‏ בן זמננו טרם עמד במקום קדוש?‏

◻ איזו התקפה מצד ”‏השיקוץ”‏ נובאה בספר ההתגלות?‏

◻ איזו ’‏מנוסה’‏ אולי תידרש מאיתנו?‏

‏[‏תמונה בעמוד 16]‏

בבל הגדולה מכונה ”‏אם כל הזונות”‏

‏[‏תמונה בעמוד 17]‏

החיה האדומה כשני מן ההתגלות פרק י״ז היא ”‏השיקוץ”‏ שעליו דיבר ישוע

‏[‏תמונה בעמוד 18]‏

החיה האדומה כשני תצא למתקפת חורמה נגד הדתות

הייה עירני וחרוץ!‏

‏”‏לכן עימדו על המשמר,‏ כי אינכם יודעים את היום אף לא את השעה”‏ (‏מתי כ״ה:‏13‏)‏.‏

1.‏ לְמה ציפה השליח יוחנן?‏

בדו־שיח האחרון שבמקרא הבטיח ישוע:‏ ”‏אני בא מהר”‏.‏ והשליח יוחנן אמר:‏ ”‏אמן.‏ בוא נא האדון ישוע”‏.‏ יוחנן האמין באמונה שלימה שישוע יבוא.‏ הוא היה אחד השליחים ששאלו את ישוע:‏ ”‏מתי יהיה הדבר הזה ומה הוא אות נוכחותך [‏פארוסיה ביוונית]‏ וקץ העולם?‏”‏ בביטחון מוחלט ציפה יוחנן לנוכחותו של ישוע (‏ההתגלות כ״ב:‏20;‏ מתי כ״ד:‏3‏,‏ ע״ח‏)‏.‏

2.‏ כיצד מתייחסים חברי הכנסיות לנוכחותו של ישוע?‏

² ביטחון זה אינו נחלת הכלל.‏ כנסיות רבות מאמינות רשמית ב’‏ביאת’‏ ישוע,‏ אך מעטים מחבריהן ממש מצפים לזה,‏ דבר המתבטא באורח חייהם.‏ הספר הפארוסיה בברית החדשה (‏The Parousia in the New Testament)‏ מציין:‏ ”‏קיימת אינטגרציה משמעותית מעטה בין תקוות הפארוסיה לבין התנהגותה,‏ דפוסי חשיבתה ופועלה של הכנסייה.‏ .‏.‏.‏ הדחיפות שבה אמורים חברי הכנסייה לחזור בתשובה ולבשר את הבשורה הטובה,‏ נחלשה או אבדה לחלוטין”‏.‏ אך לא הכל איבדו זאת.‏

3.‏ (‏א)‏ מהי גישתם של המשיחיים האמיתיים לפארוסיה?‏ (‏ב)‏ במה נדון עכשיו?‏

³ תלמידיו האמיתיים של ישוע מצפים בכיליון עיניים לקץ עולם מרושע זה.‏ לצד הציפייה עלינו להביט נכונה על כל הכרוך בנוכחותו של ישוע ולפעול בהתאם.‏ ראייה זו תאפשר לנו ’‏להחזיק מעמד עד קץ ולהיוושע’‏ (‏מתי כ״ד:‏13‏)‏.‏ כשניבא את הנבואה שבמתי פרקים כ״ד וכ״ה‏,‏ יעץ ישוע עצות חכמות שכולנו יכולים ליישמן לטובתנו הנצחית.‏ בפרק כ״ה יש משלים שאתה ודאי מכיר,‏ כמו משל עשר העלמות (‏הנבונות והכסילות)‏ ומשל כיכרי הכסף (‏מתי כ״ה:‏1–30‏)‏.‏ מה התועלת שניתן להפיק ממשלים אלו?‏

הייה עירני כמו חמש העלמות!‏

4.‏ מהו העיקר במשל העלמות?‏

⁴ אולי כדאי שתקרא שוב את משל העלמות שבמתי כ״ה:‏1–13‏.‏ ברקע חתונה גדולה,‏ שבמהלכה הולך החתן אל בית אבי הכלה כדי לקחתה לביתו (‏או לבית אביו)‏.‏ אל החתן מתלווים מן הסתם נגנים וזמרים,‏ ואין לדעת מתי בדיוק הוא יגיע.‏ עשר העלמות חיכו אל תוך הלילה לבואו של החתן.‏ חמש נהגו בכסילוּת ולא לקחו עימן מספיק שמן למנורותיהן,‏ ולכן נאלצו ללכת ולקנות עוד.‏ חמש האחרות נהגו בתבונה והביאו עימן שמן נוסף בכליהן,‏ כדי שבמקרה הצורך יוכלו למלא את מנורותיהן בעודן ממתינות.‏ רק הן היו מוכנות בבוא החתן,‏ ורק הן הורשו להיכנס אל החתונה.‏ חמש העלמות הכסילות שבו מאוחר מדי ולא הורשו להיכנס.‏

5.‏ אילו פסוקים שופכים אור על המשמעות הסמלית של משל העלמות?‏

⁵ היבטים רבים של המשל נושאים משמעות סמלית.‏ למשל,‏ כתבי־הקודש מציגים את ישוע כחתן (‏יוחנן ג׳:‏28–30‏)‏.‏ ישוע דימה את עצמו לבן מלך,‏ שלכבודו נעשתה מסיבת חתונה (‏מתי כ״ב:‏1–14‏)‏.‏ המקרא ממשיל את המשיח לבעל (‏אפסים ה׳:‏23‏)‏.‏ המשיחיים המשוחים מתוארים בכתבי־הקודש כ”‏כלה”‏ של המשיח (‏יוחנן ג׳:‏29;‏ ההתגלות י״ט:‏7;‏ כ״א:‏2,‏ 9‏)‏.‏ המשל אינו מזכיר את הכלה,‏ אבל הוא כן מדבר על עשר עלמות,‏ והמשוחים מתוארים בפסוקים אחרים כבתולה (‏עלמה)‏ המאורשת למשיח (‏קורינתים ב׳.‏ י״א:‏2‏)‏.‏a

6.‏ באילו דברי אזהרה חתם ישוע את משל העלמות?‏

⁶ מלבד פרטים אלו ומשמעויות נבואיות כלשהן,‏ ניתן ללמוד מן המשל כמה דברים חשובים.‏ לדוגמה,‏ שים לב שישוע חתם את המשל במילים:‏ ”‏לכן עימדו על המשמר,‏ כי אינכם יודעים את היום אף לא את השעה”‏.‏ אם כן,‏ מטרת המשל היא להדגיש שכל אחד מאיתנו חייב להיות עירני לקראת קץ עולם מרושע זה.‏ אף שאין אנו יודעים את התאריך המדויק,‏ הקץ בוא יבוא.‏ שים לב איך התייחסו לכך שתי הקבוצות.‏

7.‏ במה התבטאה כסילותן של חמש העלמות?‏

⁷ ישוע אמר:‏ ”‏חמש מהן היו כסילות”‏.‏ האם הן לא האמינו שהחתן יבוא?‏ האם הן רדפו תענוגות?‏ האם הוליכו אותן שולל?‏ לא ולא.‏ ישוע אמר שחמש עלמות אלו ”‏יצאו לקראת החתן”‏.‏ הן ידעו שהוא בדרכו אליהן ורצו לתרום את חלקן ולהצטרף ל”‏חתונה”‏.‏ אך האם התכוננו היטב?‏ הן חיכו לו זמן מה עד ”‏חצות הלילה”‏,‏ אך הן לא היו ערוכות לבואו כל הזמן —‏ גם אם יבוא מוקדם יותר או מאוחר יותר ממה שציפו.‏

8.‏ במה התבטאה תבונתן של חמש העלמות?‏

⁸ חמש האחרות — שכונו בפי ישוע נבונות — יצאו אף הן עם מנורות דולקות וציפו לבוא החתן.‏ גם הן חיכו,‏ אבל הן היו ”‏נבונות”‏.‏ המילה היוונית שתורגמה ל”‏נבונות”‏ מצביעה גם על ”‏פיקחות,‏ חדות הבחנה ותושייה”‏.‏ תבונתן באה לידי ביטוי בזה שהביאו שמן נוסף בכלים,‏ כדי למלא את המנורות בעת הצורך.‏ הן היו כל כך נחושות בדעתן להיות מוכנות לבוא החתן,‏ שלא נתנו מן השמן שלהן לאחרות.‏ עירנות זו היתה במקומה,‏ כי כשהגיע החתן הן היו בַּמקום,‏ מוכנות לגמרי.‏ ”‏העלמות המוכנות נכנסו איתו לחתונה והדלת נסגרה”‏.‏

9,‏ 10.‏ מהו הלקח ממשל העלמות,‏ ואילו שאלות עלינו לשאול את עצמנו?‏

⁹ ישוע לא ניסה ללמד שיעור בגינוני חתונה ולא ניסה ליעץ כאן בנושא הנתינה לזולת.‏ הלקח שהדגיש הוא:‏ ”‏לכן עימדו על המשמר,‏ כי אינכם יודעים את היום אף לא את השעה”‏.‏ שאל את עצמך,‏ ’‏האם אני באמת עומד על המשמר בכל הנוגע לנוכחות ישוע?‏’‏ אנו מאמינים שישוע מולך כעת בשמים,‏ אבל עד כמה ממוקדת תשומת לבנו בעובדה ש’‏בן־האדם יבוא עם ענני השמים בגבורה ובכבוד רב’‏?‏ (‏מתי כ״ד:‏30‏)‏ ”‏בחצות הלילה”‏ היה בואו של החתן קרוב יותר משהיה כשיצאו העלמות לקראתו.‏ גם בואו של בן האדם להשמיד את הסדר המרושע הנוכחי קרוב יותר משהיה כשהתחלנו לצפות לו (‏רומים י״ג:‏11–14‏)‏.‏ האם אנו שומרים על עירנות ואף מגבירים אותה עם קרוב העת?‏

¹⁰ כדי למלא את הצו ”‏עימדו על המשמר”‏ יש צורך בעירנות מתמדת.‏ חמש עלמות הניחו לשמן לאזול ויצאו לקנות עוד.‏ גם כיום עלול המשיחי להניח לכל מיני דברים להסיח את דעתו עד כדי כך שאין הוא ערוך לגמרי לבואו הקרֵב של ישוע.‏ זה מה שקרה לכמה מהמשיחיים במאה הראשונה.‏ וזה עלול לקרות גם כיום.‏ אם כן,‏ שאל את עצמך,‏ ’‏האם זה קורה לי?‏’‏ (‏תסלוניקים א׳.‏ ה׳:‏6–8;‏ עברים ב׳:‏1;‏ ג׳:‏12;‏ י״ב:‏3;‏ ההתגלות ט״ז:‏15‏)‏.‏

הייה חרוץ — הקץ קרוב

11.‏ איזה משל סיפר ישוע אחר כך,‏ ולְמה הוא דומה?‏

¹¹ במשל הבא עודד ישוע את תלמידיו לא רק להיות עירנים.‏ אחרי שסיפר את משל העלמות הנבונות והכסילות סיפר את משל כיכרי הכסף.‏ (‏קרא מתי כ״ה:‏14–30‏.‏)‏ במובנים רבים דומה משל זה למשל המנים שאותו סיפר,‏ כדי לתקן רבים ש”‏חשבו כי מייד תיגלה מלכות האלוהים”‏ (‏לוקס י״ט:‏11–27‏)‏.‏

12.‏ מהו העיקר במשל כיכרי הכסף?‏

¹² במשל כיכרי הכסף סיפר ישוע על איש,‏ אשר לפני שיצא למסע קרא לשלושה עבדים.‏ לאחד נתן חמש כיכרי כסף,‏ לאחר שתיים ולאחר אחת — ”‏לכל איש לפי כישרונו”‏.‏ הכיכר היתה כמות כסף סטנדרטית,‏ שערכה באותם ימים היה שכר 14 שנות עבודה — סכום נכבד מאוד!‏ בשובו ביקש האדון מעבדיו דין וחשבון על מה שעשו כשנעדר ל”‏זמן רב”‏.‏ שני העבדים הראשונים הרוויחו כפליים ממה שהופקד בידם.‏ ”‏יפה”‏,‏ אמר להם.‏ הוא הבטיח להם אחריות גדולה יותר,‏ ולכל אחד אמר:‏ ”‏בוא אל שמחת אדונך”‏.‏ בטענה שהאדון תובעני מדי,‏ לא עשה העבד שקיבל כיכר אחת שום רווחים.‏ הוא החביא את הכסף ואפילו לא הפקיד אותו אצל הבנקאים להרוויח את הריבית.‏ האדון כינהו ”‏רע ועצל”‏,‏ כי פעל בניגוד לאינטרסים שלו.‏ כיכר הכסף נלקחה ממנו,‏ והוא הושלך החוצה אל ”‏היללה וחרוק השיניים”‏.‏

13.‏ באיזה מובן דומה ישוע לאדון במשל?‏

¹³ גם במשל הזה יש פרטים בעלי משמעות סמלית.‏ ישוע,‏ לדוגמה,‏ שאותו סימל האיש שיצא למסע,‏ עזב את תלמידיו,‏ עלה השמיימה וחיכה זמן רב עד שהוכתר למלךb (‏תהלים ק״י:‏1–4;‏ מעשי השליחים ב׳:‏34–36;‏ רומים ח׳:‏34;‏ עברים י׳:‏12,‏ 13‏)‏.‏ אך גם כאן טמון לקח עמוק יותר,‏ שעל כולנו ליישם בחיים.‏ מהו?‏

14.‏ מה מדגיש לנו משל כיכרי הכסף?‏

¹⁴ בין שתקוותנו לחיות חיי אלמוות בשמים או חיי־נצח בגן־עדן עלי־אדמות,‏ מן המשל עולה שעלינו להיות עתירי פועל בפעילויות המשיחיות.‏ את מוסר ההשכל ניתן לסכם במילה אחת:‏ חריצות.‏ השליחים שימשו דוגמה בנידון מחג השבועות 33 לספירה.‏ במקרא כתוב:‏ ”‏במילים רבות אחרות העיד בהם [‏פטרוס]‏ והאיץ בהם באומרו:‏ ’‏הימלטו מן הדור הסורר הזה!‏’‏”‏ (‏מעשי השליחים ב׳:‏40–42‏)‏.‏ מאמציו נשאו פרי רב.‏ מי שהצטרפו אל השליחים בפעילות ההטפה,‏ בישרו בחריצות,‏ והבשורה ’‏שגשגה בכל העולם’‏ (‏קולוסים א׳:‏3–6,‏ 23;‏ קורינתים א׳.‏ ג׳:‏5–9‏)‏.‏

15.‏ כיצד עלינו ליישם את הלקח המרכזי של משל כיכרי הכסף?‏

¹⁵ זכור את הקשר המשל — נבואה על נוכחות ישוע.‏ יש לנו ראיות למכביר שהפארוסיה של ישוע בעיצומה ושבקרוב תגיע לשיאה.‏ זכור גם את הקשר בין ”‏הקץ”‏ לבין המלאכה המוטלת על המשיחיים:‏ ”‏בשורה זו של המלכות תוכרז בכל העולם לעדות לכל הגויים ואחרי כן יבוא הקץ”‏ (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏ בהתחשב בכך,‏ לאיזה עבד אנו דומים?‏ שאל את עצמך:‏ ’‏הייתכן שאני דומה לעבד שהחביא את מה שהופקד בידיו ואולי דאג לענייניו האישיים?‏ או האם ברור לכל שאני דומה לעבדים הטובים והנאמנים?‏ האם אני מסור כל כולי לקידום ענייני האדון בכל הזדמנות?‏’‏

עירניים וחרוצים במהלך נוכחותו

16.‏ מה אומרים לך שני המשלים?‏

¹⁶ כן,‏ מלבד משמעותם הסמלית והנבואית של שני המשלים,‏ יש בהם דברי עידוד ברורים מפי ישוע עצמו.‏ המסר שלו הוא:‏ ’‏הייה עירני וחרוץ,‏ בייחוד בראותך את אות נוכחותו של המשיח’‏.‏ האות נראה עכשיו.‏ האם אנו באמת עירניים וחרוצים?‏

17,‏ 18.‏ מה יעץ התלמיד יעקב בנושא נוכחות ישוע?‏

¹⁷ יעקב,‏ אחיו למחצה של ישוע,‏ לא שמע את ישוע מנבא על הר הזיתים;‏ לימים,‏ הגיעה הנבואה לאוזניו והוא עמד על חשיבותה.‏ הוא כתב:‏ ”‏לכן,‏ אחיי,‏ התאזרו אורך רוח עד בוא [‏”‏נוכחות”‏,‏ ע״ח‏]‏ האדון.‏ הנה האיכר מחכה לפרי האדמה היקר ומייחל לו בסבלנות עד שיזכה ליורה ומלקוש.‏ גם אתם התאזרו אורך רוח,‏ כוננו את לבבכם,‏ כי קרבה ביאת [‏‏”‏נוכחות”‏,‏ ע״ח‏]‏ האדון”‏ (‏יעקב ה׳:‏7,‏ 8‏)‏.‏

¹⁸ לאחר שהבטיח כי אלוהים ישפוט לכף חובה את מי שמנצלים את עושרם לרעה,‏ הפציר יעקב במשיחיים להתאזר אורך רוח בעודם ממתינים להתערבותו של יהוה.‏ משיחי חסר סבלנות עלול להפוך לנקמני,‏ ולחשוב שמתפקידו לתקן את העוול.‏ אל לו לעשות כן,‏ משום שהמשפט בוא יבוא.‏ להמחשת דבריו הביא יעקב את דוגמת האיכר.‏

19.‏ איזה מין אורך רוח נאלץ איכר מבני ישראל לגלות?‏

¹⁹ איכר מבני ישראל שזרע זרעים,‏ היה חייב לחכות לנביטת הנבטים,‏ לצמיחתם ולקציר (‏לוקס ח׳:‏5–8;‏ יוחנן ד׳:‏35‏)‏.‏ בכל אותם חודשים היה לו זמן רב,‏ ואולי גם סיבות,‏ לדאגה.‏ האם יֵרד היורֶה בכמות מספקת?‏ מה באשר למלקוש?‏ האם יישמדו היבולים במכת חרקים או בסערה?‏ (‏השווה יואל א׳:‏4;‏ ב׳:‏23–25‏.‏)‏ למרות זאת,‏ אותו איכר יכול היה לבטוח ביהוה ובמחזורי הטבע שברא (‏דברים י״א:‏14;‏ ירמיהו ה׳:‏24‏)‏.‏ סבלנותו היתה בבחינת ציפייה בטוחה.‏ הוא ידע והאמין שציפייתו תישא פרי.‏ וכך היה.‏

20.‏ כיצד נוכל להתאזר אורך רוח בהתאם לעצת יעקב?‏

²⁰ האיכר ידע פחות או יותר מתי תבוא עונת הקציר,‏ אבל המשיחיים במאה הראשונה לא יכלו לחשב מתי תחול נוכחות ישוע.‏ בכל זאת,‏ לא היה להם ספק בדבר.‏ יעקב כתב:‏ ”‏קרבה נוכחות [‏פארוסיה ביוונית]‏ האדון”‏ (‏ע״ח‏)‏.‏ כשכתב מילים אלו,‏ לא נראָה אות נוכחות המשיח בקנה מידה גדול או בעולם כולו.‏ אבל היום הוא ברור כשמש!‏ מה עלינו לחוש בתקופה זו?‏ האות גלוי לעין.‏ אנו רואים אותו,‏ ויכולים לומר בביטחון מלא,‏ ’‏האות מתגשם לנגד עיניי’‏.‏ על כן,‏ בביטחון רב נֹאמר:‏ ’‏נוכחות האדון’‏ (‏ע״ח‏)‏ בעיצומה,‏ ובקרוב היא תגיע לשיאה.‏

21.‏ מה נחושים אנו בדעתנו לעשות?‏

²¹ הואיל וכך,‏ יש לנו סיבות טובות במיוחד לעכל וליישם את הלקחים הבסיסיים משני המשלים שעליהם דיברנו.‏ ישוע אמר:‏ ”‏עימדו על המשמר,‏ כי אינכם יודעים את היום אף לא את השעה”‏ (‏מתי כ״ה:‏13‏)‏.‏ זהו ללא ספק הזמן להיות נלהבים בעבודת אלוהים.‏ הבה נוכיח יום יום שהבנו את ישוע.‏ הבה נהייה עירנים וחרוצים!‏

‏[‏הערת שוליים]‏

האם אתה זוכר?‏

◻ מהו המסר המרכזי שמצאת במשל העלמות הנבונות והכסילות?‏

◻ איזו עצה בסיסית מייעץ לך ישוע במשל כיכרי הכסף?‏

◻ באיזה מובן אורך רוחך לגבי הפארוסיה דומה לאורך רוחו של איכר מבני ישראל?‏

◻ מדוע ניתן לומר שימינו מרגשים וקשים במיוחד?‏

‏[‏תמונה בעמוד 23]‏

אילו לקחים למדת ממשל העלמות וממשל כיכרי הכסף?‏