המצפה ‏‎—‎‏ ספרייה אונליין
המצפה
ספרייה אונליין
עברית
  • מקרא
  • פרסומים
  • אסיפות
  • כיצד תעמוד לפני כס המשפט?‏
    המצפה — 1995 | 1 בנובמבר
    • כיצד תעמוד לפני כס המשפט?‏

      ‏”‏כאשר יבוא בן־האדם בכבודו וכל המלאכים איתו,‏ יֵשב על כסא כבודו”‏ (‏מתי כ״ה:‏31‏)‏.‏

      1–3.‏ איזו סיבה לאופטימיות יש לנו באשר לצדק?‏

      ‏’‏אשם או חף־מפשע?‏’‏ רבים תוהים בשעה שהם שומעים דיווחים על פרשה משפטית כלשהי.‏ ייתכן שהשופטים וחבר־המושבעים מנסים להיות הגונים,‏ אך האם בדרך־כלל שורר צדק?‏ האם לא שמעת על אי־צדק ועל עוול בהליכים המשפטיים?‏ אי־צדק מעין זה אינו חדש,‏ כשם שאנו רואים במשל ישוע המופיע בלוקס י״ח:‏1–8‏.‏

      2 יהא אשר יהא נסיונך באשר לצדק האנושי,‏ שים לב למסקנת ישוע:‏ ”‏האלוהים,‏ האם לא יעשה את משפט בחיריו הקוראים אליו יומם ולילה?‏ .‏.‏.‏ אני אומר לכם שיעשה את משפטם מהר.‏ אך כאשר יבוא בן־האדם,‏ הימצא את האמונה עלי־אדמות?‏”‏

      3 אכן,‏ יהוה ידאג לכך שבסופו־של־דבר משרתיו יזכו לצדק.‏ במיוחד עתה,‏ גם ישוע מעורב בכך משום שאנו חיים ב”‏אחרית הימים”‏ של סדר־הדברים המרושע הנוכחי.‏ בקרוב ישתמש יהוה בבנו רב־העוצמה כדי למחות את הרשע מעל פני־האדמה (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏1;‏ תסלוניקים ב׳.‏ א׳:‏7,‏ 8;‏ ההתגלות י״ט:‏11–16‏)‏.‏ אנו יכולים להבין את מהות תפקידו של ישוע מתוך אחד ממשליו האחרונים,‏ הנקרא תדירות משל הכבשים והעזים.‏

      4.‏ כיצד הבנּו את מועד ההתרחשות של משל הכבשים והעזים,‏ אך מדוע אנו מקדישים תשומת־לב למשל עתה?‏ (‏משלי ד׳:‏18‏)‏

      4 זמן רב הבנּו,‏ כי משל זה מתאר את ישוע היושב על כס המלכות החל משנת 1914 ומאז חורץ דין — חיי עולם לאנשים המתגלים ככבשים,‏ מוות נצחי לעזים.‏ אך,‏ בחינה נוספת של המשל מצביעה על הבנה מתוקנת באשר למועד שבו מדובר ובאשר לנמשל.‏ צריפה זו נותנת משנה תוקף לחשיבותה של פעילות ההטפה שלנו ולמשמעותה של תגובת האנשים.‏ כדי להבין את היסוד להבנה עמוקה יותר זו של המשל,‏ הבה נבחן מה אומר המקרא בנוגע ליהוה ולמשיח,‏ הן כמלכים והן כשופטים.‏

      יהוה בתור השופט העליון

      5,‏ 6.‏ מדוע הולם לראות ביהוה מלך ושופט כאחד?‏

      5 יהוה מושל ביקום,‏ כשבידו השלטון על הכל.‏ היות שאין לו התחלה ואין לו סוף,‏ הוא ”‏מלך העולמים”‏ (‏טימותיאוס א׳.‏ א׳:‏17;‏ תהלים צ׳:‏2,‏ 4;‏ ההתגלות ט״ו:‏3‏)‏.‏ יש בסמכותו לחוקק חוקות,‏ היינו חוקים,‏ ולאכוף אותן.‏ אך,‏ סמכותו כוללת את היותו שופט.‏ בישעיהו ל״ג:‏22 נאמר:‏ ”‏יהוה שופטנו,‏ יהוה מחוקקנו,‏ יהוה מלכנו,‏ הוא יושיענו”‏.‏

      6 זה זמן רב,‏ משרתי אלוהים מכירים ביהוה כשופט של מקרים משפטיים ומחלוקות.‏ למשל,‏ לאחר ש”‏שופט כל הארץ”‏ שקל את ההוכחות לרשעתן של סדום ועמורה,‏ הוא עשה שני דברים:‏ חרץ את דין תושביהן כראויים להשמדה והוציא לפועל גזר־דין צודק זה (‏בראשית י״ח:‏20–33;‏ איוב ל״ד:‏10–12‏)‏.‏ הדבר אכן צריך לחזק את בטחוננו בידיעה,‏ שיהוה הוא שופט צדק,‏ היכול תמיד להוציא לפועל את משפטיו!‏

      7.‏ כיצד פעל יהוה כשופט במגעיו עם עם־ישראל?‏

      7 בעם־ישראל הקדום,‏ לעתים יהוה ביצע את משפטו ישירות.‏ באותם ימים,‏ האם לא היית מתנחם לדעת ששופט מושלם הוא הפוסק?‏ (‏ויקרא כ״ד:‏10–16;‏ במדבר ט״ו:‏32–36;‏ כ״ז:‏1–11‏)‏ אלוהים אף סיפק את ’‏משפטיו’‏ שהיו טובים לחלוטין והיוו אמות־מידה למשפט (‏ויקרא כ״ה:‏18,‏ 19;‏ נחמיה ט׳:‏13;‏ תהלים י״ט:‏10,‏ 11;‏ קי״ט:‏7,‏ 75,‏ 164;‏ קמ״ז:‏19,‏ 20‏)‏.‏ הוא ”‏שופט כל הארץ”‏,‏ לכן כולנו מושפעים ממנו (‏עברים י״ב:‏23‏)‏.‏

      8.‏ איזה חזון הקשור לנושא ראה דניאל?‏

      8 בנושא זה,‏ עומדת לרשותנו עדותו של ”‏עד־ראייה”‏.‏ הנביא דניאל ראה חזון שבו חיות פרא המייצגות ממשלות או מעצמות (‏דניאל ז׳:‏1–8,‏ 17‏)‏.‏ הוא הוסיף:‏ ”‏הועמדו כסאות ועתיק יומין ישב.‏ לבושו היה לבן כשלג”‏ (‏דניאל ז׳:‏9‏)‏.‏ שים־לב,‏ שדניאל ראה כסאות ”‏ועתיק יומין [‏יהוה]‏ ישב”‏‏.‏ שאל את עצמך,‏ ’‏האם במעמד זה היה דניאל עד־ראייה להכתרתו של אלוהים למלך?‏’‏

      9.‏ מהי משמעות אחת של הביטוי ’‏לשבת’‏ על כס מלכות?‏ הבא דוגמאות.‏

      9 ובכן,‏ כשאנו קוראים שמישהו ”‏ישב”‏ על כס מלכות,‏ אנו עשויים לחשוב שמדובר בהכתרתו למלך,‏ היות שלעתים המקרא נוקט לשון זו.‏ למשל:‏ ”‏ויהי במולכו [‏זימרי]‏,‏ כשבתו על כיסאו,‏ היכה.‏.‏.‏”‏ (‏מלכים א׳.‏ ט״ז:‏11;‏ מלכים ב׳.‏ י׳:‏30;‏ ט״ו:‏12;‏ ירמיהו ל״ג:‏17‏)‏.‏ נבואה על המשיח אמרה:‏ ‏”‏וישב ומשל על כיסאו”‏.‏ לפיכך,‏ ניתן להבין את המילים ’‏לשבת על כיסא’‏ כהכתרה למלך (‏זכריה ו׳:‏12,‏ 13‏)‏.‏ יהוה מתואר כמלך היושב על כס מלכות (‏מלכים א׳.‏ כ״ב:‏19;‏ ישעיהו ו׳:‏1;‏ ההתגלות ד׳:‏1–3‏)‏.‏ הוא ”‏מלך העולמים”‏.‏ אולם,‏ כאשר הוא מקיים היבט חדש של ריבונותו,‏ ניתן לומר עליו ש”‏מָלַך”‏,‏ היינו נעשה למלך,‏ כאילו ישב מחדש על כס המלכות (‏דברי־הימים א׳.‏ ט״ז:‏1,‏ 31;‏ ישעיהו נ״ב:‏7;‏ ההתגלות י״א:‏15–17;‏ ט״ו:‏3;‏ י״ט:‏1,‏ 2,‏ 6‏)‏.‏

      10.‏ מה היה תפקיד עיקרי של המלכים בעם־ישראל?‏ הדגם.‏

      10 אך,‏ להלן נקודת מפתח:‏ אחד התפקידים הראשיים של המלכים הקדומים היה לערוך דיונים משפטיים ולחרוץ דין (‏משלי כ״ט:‏14‏)‏.‏ זכור את פסק־הדין החכם שחרץ שלמה כאשר שתי נשים דרשו תינוק אחד (‏מלכים א׳.‏ ג׳:‏16–28;‏ דברי־הימים ב׳.‏ ט׳:‏8‏)‏.‏ אחד מבנייני הממשל היה ”‏אולם הכיסא אשר ישפוט שם”‏,‏ אשר גם כונה ”‏אולם המשפט”‏ (‏מלכים א׳.‏ ז׳:‏7‏)‏.‏ ירושלים תוארה כמקום שבו ”‏ישבו כסאות למשפט”‏ (‏תהלים קכ״ב:‏5‏)‏.‏ ברור אפוא,‏ שהמילים ’‏לשבת על כס’‏ עשויות להשתמע גם כהפעלת סמכות שיפוטית (‏שמות י״ח:‏13;‏ משלי כ׳:‏8‏)‏.‏

      11,‏ 12.‏ (‏א)‏ מה היתה חשיבות ישיבתו של יהוה על כיסאו,‏ כמוזכר בדניאל פרק ז׳‏‏?‏ (‏ב)‏ כיצד פסוקים אחרים מאמתים שיהוה יושב לשפוט?‏

      11 הבה נשוב עתה למחזה שבו ראה דניאל ש”‏עתיק יומין ישב”‏‏.‏ דניאל ז׳:‏10 מוסיף:‏ ”‏בית־הדין ישב וספרים נפתחו”‏.‏ אכן,‏ עתיק־היומין ישב כדי לחרוץ דין בנוגע לשלטון בעולם ולפסוק ש’‏בן־האדם’‏ ראוי לשלוט (‏דניאל ז׳:‏13,‏ 14‏)‏.‏ אזי,‏ אנו קוראים ”‏שבא עתיק יומין ודן את דינם של קדושי עליון”‏,‏ אלה שנשפטו כראויים למשול יחד עם בן־האדם (‏דניאל ז׳:‏22‏)‏.‏ לבסוף,‏ ”‏בית־הדין ישב”‏ והרשיע את מעצמת־העולם האחרונה (‏דניאל ז׳:‏26‏)‏.‏a

      12 על כן,‏ משמעות המראה שנגלה לדניאל,‏ ובו אלוהים ’‏יושב על כיסא’‏,‏ היתה שהוא בא לערוך משפט.‏ לפני כן,‏ שר דוד:‏ ”‏עשית [‏יהוה]‏ משפטי ודיני,‏ ישבת לכיסא שופט צדק”‏ (‏תהלים ט׳:‏5,‏ 8‏)‏.‏ כמו־כן,‏ כתב יואל:‏ ”‏יעורו ויעלו הגויים אל עמק יהושפט;‏ כי שם אשב [‏יהוה]‏ לשפוט את כל הגויים”‏ (‏יואל ד׳:‏12‏;‏ השווה ישעיהו ט״ז:‏5‏)‏.‏ הן ישוע והן פאולוס עמדו בפני בית־דין,‏ שבו בני־אדם ישבו לדון במקרה שלהם ולפסוק דיןb (‏יוחנן י״ט:‏12–16;‏ מעשי־השליחים כ״ג:‏3;‏ כ״ה:‏6‏)‏.‏

      מעמד ישוע

      13,‏ 14.‏ (‏א)‏ מה הקנה למשרתי אלוהים את הביטחון שישוע יהיה מלך?‏ (‏ב)‏ מתי ישב ישוע על כיסאו,‏ ובאיזה מובן הוא שלט משנת 33 לספירה ואילך?‏

      13 יהוה הוא מלך ושופט כאחד.‏ מה באשר לישוע?‏ המלאך שהכריז על הולדתו אמר:‏ ”‏יהוה אלוהים יתן לו את כיסא דוד אביו.‏.‏.‏ ואין קץ למלכותו”‏ (‏לוקס א׳:‏32,‏ 33‏)‏.‏ ישוע נועד להיות יורש נצחי של מלכות דוד (‏שמואל ב׳.‏ ז׳:‏12–16‏)‏.‏ הוא ישלוט מן השמים,‏ מאחר שדוד אמר:‏ ”‏נאום יהוה לאדוני [‏ישוע]‏:‏ ’‏שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך’‏.‏ מטה עוזך ישלח יהוה מציון:‏ ’‏רדה בקרב אויביך’‏”‏ (‏תהלים ק״י:‏1–4‏)‏.‏

      14 מתי יתרחש הדבר?‏ ישוע לא מלך כשהיה אדם (‏יוחנן י״ח:‏33–37‏)‏.‏ בשנת 33 לספירה,‏ הוא מת,‏ קם לתחייה ועלה השמיימה.‏ עברים י׳:‏12 אומר:‏ ”‏זה,‏ לאחר שהקריב קורבן אחד על החטאים,‏ ישב לימין האלוהים לתמיד”‏.‏ איזו סמכות היתה בידי ישוע?‏ ”‏[‏אלוהים]‏ הושיבו.‏.‏.‏ לימינו בשמים,‏ מעל לכל ממשלה ושלטון,‏ גבורה ומשרה.‏.‏.‏ ונתן אותו לקהילה לראש על כל”‏ (‏אפסים א׳:‏20–22‏)‏.‏ מאחר שלישוע היה אותה שעה סמכות של מלך על המשיחיים,‏ יכול היה פאולוס לכתוב שיהוה ”‏הצילנו משלטון החושך והעבירנו אל מלכות בנו אהובו”‏ (‏קולוסים א׳:‏13;‏ ג׳:‏1‏)‏.‏

      15,‏ 16.‏ (‏א)‏ מדוע אנו אומרים שישוע לא הפך למלך במלכות אלוהים בשנת 33 לספירה?‏ (‏ב)‏ מתי החל ישוע לשלוט במלכות אלוהים?‏

      15 אולם אותה עת,‏ ישוע לא פעל כמלך וכשופט של העמים.‏ הוא ישב לימין אלוהים,‏ בהמתינו לעת שבה יפעל כמלך במלכות אלוהים.‏ פאולוס כתב עליו:‏ ”‏ואל מי מן המלאכים אמר מעולם,‏ ’‏שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך?‏’‏”‏ (‏עברים א׳:‏13‏)‏.‏

      16 עדי־יהוה פרסמו עדות רבה לכך שתקופת ההמתנה של ישוע נסתיימה בשנת 1914,‏ כשנעשה לשליטה של מלכות אלוהים בשמים הסמויים מן העין.‏ בהתגלות י״א:‏15,‏ 18 נאמר:‏ ”‏היתה ממלכת תבל לממלכתו של אדוננו ושל משיחו והוא ימלוך לעולמי עולמים”‏.‏ ”‏הגויים קצפו;‏ ובא קצפך”‏.‏ אכן,‏ האומות קצפו זו על זו והוכיחו זאת במלחמת־העולם הראשונה (‏לוקס כ״א:‏24‏)‏.‏ המלחמות,‏ רעידות־האדמה,‏ המגיפות,‏ הרעב ואסונות דומים,‏ שהיינו עדים להם החל משנת 1914,‏ מאשרים שישוע מולך עתה במלכות אלוהים ושקִצו הסופי של העולם קרוב (‏מתי כ״ד:‏3–14‏)‏.‏

      17.‏ עד כה,‏ אילו נקודות מפתח הוכחנו?‏

      17 להלן חזרה קצרה:‏ ניתן לומר על אלוהים שהוא יושב על כיסאו כמלך,‏ אך במובן אחר הוא יכול לשבת על כיסאו כדי לשפוט.‏ בשנת 33 לספירה,‏ ישב ישוע לימין אלוהים,‏ ועתה הוא מולך במלכות.‏ אך,‏ האם ישוע,‏ המולך עתה,‏ משמש גם כשופט?‏ ומדוע על הדבר לעניין אותנו,‏ במיוחד כעת?‏

      18.‏ איזו עדות יש לכך שישוע יהיה גם שופט?‏

      18 יהוה,‏ שבסמכותו למנות שופטים,‏ בחר בישוע כשופט העומד בדרישותיו.‏ ישוע הסביר זאת,‏ כשדיבר על אנשים המתעוררים לחיים מבחינה רוחנית:‏ ”‏האב איננו שופט איש,‏ אלא נתן את כל המשפט ביד הבן”‏ (‏יוחנן ה׳:‏22‏)‏.‏ אכן,‏ תפקידו השיפוטי של ישוע כולל יותר מאשר משפט מסוג זה,‏ מאחר שהוא שופט את החיים ואת המתים (‏מעשי־השליחים י׳:‏42;‏ טימותיאוס ב׳.‏ ד׳:‏1‏)‏.‏ פאולוס הכריז פעם:‏ ”‏שכן [‏אלוהים]‏ יעד יום לשפוט תבל בצדק על־ידי איש [‏ישוע]‏ אשר מינה,‏ והמציא הוכחה לכל בהקימו אותו מן המתים”‏ (‏מעשי־השליחים י״ז:‏31;‏ תהלים ע״ב:‏2–7‏)‏.‏

      19.‏ מדוע נכון לדבר על ישוע כעל אחד היושב כשופט?‏

      19 לכן,‏ הנוכל להסיק בצדק שישוע יושב על כס מלכות מפואר בתפקיד המוגדר של שופט?‏ כן.‏ ישוע אמר לשליחיו:‏ ”‏כאשר תתחדש הבריאה ובן־האדם יֵשב על כסא כבודו,‏ תשבו גם אתם על שנים־עשר כסאות לשפוט את שנים־עשר שבטי ישראל”‏ (‏מתי י״ט:‏28‏)‏.‏ אף שכעת ישוע הנו מלך במלכות,‏ הפעילות הנוספת שבה יעסוק,‏ כמוזכר במתי י״ט:‏28‏,‏ תכלול ישיבה על כס משפט במרוצת אלף השנים.‏ אותה עת ישפוט את האנושות כולה,‏ את הצדיקים ואת הרשעים (‏מעשי־השליחים כ״ד:‏15‏)‏.‏ יהא זה למועיל לזכור זאת,‏ בשעה שאנו מפנים את תשומת־לבנו לאחד ממשליו של ישוע,‏ הקשור לימינו ולעצם חיינו.‏

      מה אומר המשל?‏

      20,‏ 21.‏ מה היתה שאלתם של תלמידי ישוע הקשורה לימינו,‏ ולאיזו שאלה מוביל הדבר?‏

      20 זמן קצר טרם מותו של ישוע,‏ שאלו אותו תלמידיו:‏ ”‏מתי יהיו דברים אלה,‏ ומה יהיה אות הנוכחות שלך ושל סיום סדר־הדברים?‏”‏ (‏מתי כ״ד:‏3‏,‏ ע״ח‏)‏ ישוע חזה התפתחויות משמעותיות,‏ שיתרחשו על הארץ בטרם ”‏יבוא הקץ”‏.‏ מעט לפני קץ זה,‏ העמים ”‏יראו את בן־האדם בא עם ענני השמים בגבורה ובכבוד רב”‏ (‏מתי כ״ד:‏14,‏ 29,‏ 30‏)‏.‏

      21 אולם,‏ מה יהא מצב האנשים בני אותן אומות,‏ כאשר יבוא בן־האדם בגבורה?‏ הבה נגלה זאת ממשל הכבשים והעזים,‏ הנפתח במילים:‏ ”‏כאשר יבוא בן־האדם בכבודו וכל המלאכים איתו,‏ יֵשב על כסא כבודו וייאספו לפניו כל הגויים”‏ (‏מתי כ״ה:‏31,‏ 32‏)‏.‏

      22,‏ 23.‏ אילו נקודות מצביעות על כך שמשל הכבשים והעזים לא החל להתגשם ב־1914?‏

      22 האם משל זה מתייחס לעת שבה ישב ישוע על כיסאו באון מלכות בשנת 1914,‏ כשם שהבנו עד כה?‏ ובכן,‏ מתי כ״ה:‏34 אכן מדבר עליו כמלך,‏ לכן הגיוני שהמשל מתייחס לתקופה מאז שישוע הוכתר למלך בשנת 1914.‏ אך,‏ איזה משפט החל מייד לאחר מכן?‏ לא היה זה משפט ”‏כל הגויים”‏.‏ לאמיתו של דבר,‏ הוא הסב את תשומת לבו לאלה המתיימרים להרכיב את ‏”‏בית אלוהים”‏ (‏פטרוס א׳.‏ ד׳:‏17‏)‏.‏ בהתאם למלאכי ג׳:‏1–3‏,‏ כמלאכו או כשליחו של יהוה,‏ ישוע בודק בדרך משפטית את המשיחיים משוחי־הרוח שעודם עלי־אדמות.‏ היתה זו גם עת של גזר־דין משפטי על הנצרות,‏ אשר בכזב התיימרה להיות ”‏בית אלוהים”‏c (‏ההתגלות י״ז:‏1,‏ 2;‏ י״ח:‏4–8‏)‏.‏ עם זאת,‏ מאומה לא מצביע על כך שבאותה עת או שמאז,‏ ישוע ישב לשפוט סופית את אנשי כל הגויים ככבשים או כעזים.‏

      23 אם אנו מנתחים את פעילותו של ישוע במשל זה,‏ אנו מבחינים כי הוא שופט סופית את כל הגויים.‏ המשל אינו מראה שמשפט זה אורך שנים רבות,‏ כאילו כל אדם שמת במרוצת עשרות השנים הללו נשפט כראוי למוות נצחי או לחיי־עולם.‏ נראה כי מרבית האנשים,‏ שמתו במרוצת עשרות השנים שחלפו,‏ נמצאים בקבר המשותף של האנושות (‏ההתגלות ו׳:‏8;‏ כ׳:‏13‏)‏.‏ אך,‏ המשל מתאר את העת,‏ שבה ישפוט ישוע את אנשי ”‏כל הגויים”‏,‏ שיהיו אז בחיים ויעמדו בפני ההוצאה לפועל של משפטו.‏

      24.‏ מתי יתגשם משל הכבשים והעזים?‏

      24 במילים אחרות,‏ המשל מצביע על העתיד,‏ שבו יבוא בן־האדם בכבודו.‏ הוא יֵשב על כיסאו לשפוט את האנשים שיהיו אז בחיים.‏ הוא יבסס את משפטו על מה שהוכיחו מעשיהם.‏ בעת ההיא,‏ ההבחנה ”‏בין צדיק לרשע”‏ תהא ברורה מעל לכל ספק (‏מלאכי ג׳:‏18‏)‏.‏ עצם ההכרזה וההוצאה לפועל של גזר־הדין יבוצעו בפרק זמן מוגבל.‏ ישוע יפסוק משפטי צדק על יסוד מה שמתברר בנוגע לכל אחד ואחד.‏ (‏ראה גם קורינתים ב׳.‏ ה׳:‏10‏.‏)‏

      25.‏ מה מתואר במתי כ״ה:‏31 בנוגע לבן־האדם היושב על כסא כבודו המפואר?‏

      25 אם כן,‏ משמע הדבר,‏ שהמילים בנוגע לישוע ה’‏יושב על כסא כבודו’‏ למשפט,‏ כמוזכר במתי כ״ה:‏31‏,‏ מתייחסות למועד עתידי שבו מלך רב־און זה יֵשב כדי לפסוק ולהוציא לפועל גזר־דין על העמים.‏ אכן,‏ מראה המשפט שבו מעורב ישוע במתי כ״ה:‏31–33,‏ 46‏,‏ מקביל למראה שבדניאל פרק ז׳‏‏,‏ כאשר המלך המולך,‏ עתיק היומין,‏ ישב על כיסאו לביצוע תפקידו כשופט.‏

      26.‏ איזה הסבר חדש למשל הכבשים והעזים מתברר?‏

      26 הבנת משל הכבשים והעזים בדרך זו מצביעה על כך שמשפט הכבשים והעזים הוא נחלת העתיד.‏ הוא יתקיים לאחר פרוץ ’‏הצרה’‏ המוזכרת במתי כ״ד:‏29,‏ 30‏,‏ ולאחר שבן־האדם ’‏יבוא בכבודו’‏.‏ (‏השווה מרקוס י״ג:‏24–26‏.‏)‏ אזי,‏ עם קצו של כל סדר־הדברים המרושע,‏ ישוע יערוך משפט,‏ יפסוק ויוציא לפועל את משפטו (‏יוחנן ה׳:‏30;‏ תסלוניקים ב׳.‏ א׳:‏7–10‏)‏.‏

      27.‏ מה עלינו להתעניין לדעת בנוגע למשלו האחרון של ישוע?‏

      27 הדבר מבהיר את הבנתנו בנוגע למועד התרחשותו של משל ישוע,‏ המצביע על מועד משפטם של הכבשים והעזים.‏ אך,‏ כיצד הדבר משפיע עלינו,‏ המכריזים בהתלהבות את הבשורה הטובה על המלכות?‏ (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏ האם הוא ממעיט בחשיבות פעילותנו,‏ או שמא הוא מטיל עלינו אחריות כבדה יותר?‏ הבה נראה במאמר הבא,‏ כיצד אנו מושפעים מכך.‏

  • מה יהא עתיד הכבשים והעזים?‏
    המצפה — 1995 | 1 בנובמבר
    • מה יהא עתיד הכבשים והעזים?‏

      ‏”‏אז יפרידם זה מזה כרועה המפריד את הכבשים מן העזים”‏ (‏מתי כ״ה:‏32‏)‏.‏

      1,‏ 2.‏ מדוע משל הכבשים והעזים צריך לעניין אותנו?‏

      ישוע המשיח היה ללא ספק המורה הגדול ביותר שחי אי־פעם עלי־אדמות (‏יוחנן ז׳:‏46‏)‏.‏ אחת משיטות ההוראה שלו היתה שימוש במשלים (‏מתי י״ג:‏34,‏ 35‏)‏.‏ הללו היו פשוטים אך בעלי עוצמה רבה בהעברת אמיתות נבואיות ורוחניות עמוקות.‏

      2 במשל הכבשים והעזים,‏ הצביע ישוע על תקופה שבה יפעל בתפקיד מיוחד:‏ ”‏כאשר יבוא בן־האדם בכבודו.‏.‏.‏”‏ (‏מתי כ״ה:‏31‏)‏.‏ הדבר צריך לעורר בנו עניין,‏ משום שבמשל זה ישוע חותם את תשובתו לשאלה:‏ ”‏מה יהיה אות הנוכחות שלך ושל סיום סדר־הדברים?‏”‏ (‏מתי כ״ד:‏3‏,‏ ע״ח‏)‏ אך,‏ מה משמעות הדבר עבורנו?‏

      3.‏ בדבריו הקודמים,‏ מה אמר ישוע בנוגע להתפתחויות שיתרחשו מייד לאחר פרוץ הצרה הגדולה?‏

      3 ישוע חזה התפתחויות מהממות שיתרחשו ”‏מייד אחרי”‏ פרוץ הצרה הגדולה,‏ התפתחויות שאנו מצפים להן.‏ הוא אמר שאז יֵראה ”‏אות בן־האדם”‏.‏ הדבר ישפיע עמוקות על ”‏כל משפחות הארץ”‏ אשר ”‏יראו את בן־האדם בא עם ענני השמים בגבורה ובכבוד רב”‏.‏ לבן־האדם יתלוו ”‏מלאכיו”‏ (‏מתי כ״ד:‏21,‏ 29–31‏)‏.‏a מה באשר למשל הכבשים והעזים?‏ ספרי־מקרא בני־זמננו משבצים משל זה בפרק כ״ה,‏ אך הוא מהווה חלק מתשובת ישוע,‏ המספק פרטים נוספים בנוגע לבואו בכבוד,‏ ומתמקד במשפט ”‏כל הגויים”‏ (‏מתי כ״ה:‏31‏)‏.‏

      הדמויות במשל

      4.‏ באיזה איזכור בנוגע לישוע נפתח משל הכבשים והעזים,‏ ומי מוזכר מלבדו?‏

      4 ישוע פתח את משלו באומרו:‏ ”‏כאשר יבוא בן־האדם”‏.‏ סביר להניח שאתה יודע מיהו ”‏בן־האדם”‏.‏ תדירות,‏ מחברי ספרי־הבשורה יִחסו ביטוי זה לישוע.‏ אפילו ישוע עצמו עשה כן,‏ כשללא ספק חשב על חזון דניאל בנוגע ל”‏אחד הדומה לבן־אדם”‏,‏ אשר הגיע עד עתיק־היומין כדי לקבל ”‏שלטון וכבוד ומלכות”‏ (‏דניאל ז׳:‏13,‏ 14;‏ מתי כ״ו:‏63,‏ 64;‏ מרקוס י״ד:‏61,‏ 62‏)‏.‏ בעוד שישוע הוא הדמות המרכזית במשל,‏ אין הוא היחיד.‏ קודם לכן בדיון זה,‏ כמצוטט במתי כ״ד:‏30,‏ 31‏,‏ הוא אמר שכאשר בן־האדם יבוא ”‏בגבורה ובכבוד רב”‏,‏ מלאכיו ימלאו תפקיד חיוני.‏ בדומה לכך,‏ משל הכבשים והעזים מראה שהמלאכים יהיו יחד עם ישוע כאשר ”‏יֵשב על כסא כבודו”‏ כדי לשפוט.‏ (‏השווה מתי ט״ז:‏27‏.‏)‏ אך,‏ השופט ומלאכיו נמצאים בשמים,‏ אם כן האם משל זה דן בבני־אדם?‏

      5.‏ כיצד נוכל לזהות את ’‏אחי’‏ ישוע?‏

      5 מבט חטוף במשל מגלה שלוש קבוצות שמן הראוי לזהותן.‏ בנוסף לכבשים ולעזים,‏ מוסיף בן־האדם את הקבוצה השלישית,‏ שזיהויה מכריע לזיהוי הכבשים והעזים.‏ ישוע מכנה קבוצה שלישית זו אחיו הרוחניים (‏מתי כ״ה:‏40,‏ 45‏)‏.‏ מן ההכרח שהם עובדי־אלוהים אמיתיים,‏ שהרי ישוע אמר:‏ ”‏כל העושה את רצון אבי.‏.‏.‏ הוא אחי ואחותי ואמי”‏ (‏מתי י״ב:‏50;‏ יוחנן כ׳:‏17‏)‏.‏ לענייננו,‏ פאולוס כתב למשיחיים שהיוו חלק מ”‏זרע אברהם”‏ ושהם בני אלוהים.‏ הוא כינה אותם ’‏אחי’‏ ישוע ואלה ’‏אשר חלקם בקריאה שמימית’‏ (‏עברים ב׳:‏9 עד ג׳:‏1;‏ גלטים ג׳:‏26,‏ 29‏)‏.‏

      6.‏ מיהם אחי ישוע ”‏הקטנים”‏?‏

      6 מדוע הזכיר ישוע את אחיו ‏”‏הקטנים”‏‏?‏ המילים הללו מקבילות למה שהשליחים שמעו מפיו לפני כן.‏ כשהוא מציג ניגוד בין יוחנן המטביל,‏ אשר מת לפני ישוע ולכן היה בעל תקווה ארצית,‏ ובין אלה שישיגו את החיים השמיימים,‏ אמר ישוע:‏ ”‏לא קם בילודי אשה גדול מיוחנן המטביל,‏ אך הקטון במלכות השמים גדול ממנו”‏ (‏מתי י״א:‏11‏)‏.‏ אפשר שאחדים מן המיועדים לעלות השמיימה בולטים בקהילה,‏ בעוד שאחרים אינם כה בולטים,‏ אך כולם אחיו הרוחניים של ישוע (‏לוקס ט״ז:‏10;‏ קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏9;‏ אפסים ג׳:‏8;‏ עברים ח׳:‏11‏)‏.‏ לפיכך,‏ אף אם חלקם נראו חסרי־חשיבות כשהיו עלי־אדמות,‏ הם היו אחיו ובשל כך היו ראויים ליחס הולם.‏

      מיהם הכבשים והעזים?‏

      7,‏ 8.‏ מה אמר ישוע בנוגע לכבשים,‏ ולכן מה נוכל להסיק בנוגע אליהם?‏

      7 אנו קוראים באשר למשפט הכבשים:‏ ”‏יאמר המלך [‏ישוע]‏ אל הניצבים לימינו,‏ ’‏בואו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם מאז היווסד תבל,‏ כי רעב הייתי ונתתם לי לאכול,‏ צמא הייתי והשקיתם אותי,‏ עובר אורח הייתי ואספתם אותי,‏ ערום — והלבשתם אותי,‏ חולה הייתי וביקרתם אותי,‏ במאסר הייתי ובאתם אלי’‏.‏ יענו הצדיקים ויאמרו אליו,‏ ’‏אדוננו,‏ מתי ראינו אותך רעב והאכלנו אותך,‏ או צמא והשקינו אותך?‏ מתי ראינוך עובר אורח ואספנו אותך,‏ או ערום והלבשנו אותך?‏ ומתי ראינו אותך חולה או במאסר ובאנו אליך?‏’‏ ישיב המלך ויאמר להם,‏ ’‏אמן,‏ אומר אני לכם,‏ מה שעשיתם לאחד מאחיי הקטנים האלה לי עשיתם’‏”‏ (‏מתי כ״ה:‏34–40‏)‏.‏

      8 ברור שהכבשים אשר נשפטו כראויים להתייצב לימינו של ישוע,‏ מקום הכבוד והחסד,‏ מייצגים כיתת אנשים (‏אפסים א׳:‏20;‏ עברים א׳:‏3‏)‏.‏ מה הם עשו ומתי?‏ ישוע אומר שהם נתנו לו לאכול,‏ לשתות,‏ הלבישוהו,‏ עזרו לו כשהיה חולה או במאסר,‏ בעשותם כן באדיבות,‏ בכבוד ובנדיבות.‏ כאשר הכבשים מגיבים ואומרים שלא עשו כן לישוע עצמו,‏ הוא מצביע על כך שהם תמכו באחיו הרוחניים,‏ שארית המשיחיים משוחי־הרוח,‏ ולכן במובן זה הם עשו כן עבורו.‏

      9.‏ מדוע אין המשל מתייחס לתקופה במרוצת אלף־השנים?‏

      9 המשל אינו מתייחס לתקופה במרוצת אלף־השנים,‏ היות שאותה עת לא יהיו המשוחים בני־אדם הסובלים רעב,‏ צמא,‏ חולי או מאסר.‏ אולם,‏ רבים מהם חוו זאת במרוצת סיום סדר־הדברים הנוכחי.‏ מאז שהשטן הושלך ארצה,‏ הוא הפך את השארית למטרה מיוחדת לחֵימתו,‏ בהביאו עליהם לעג,‏ עינויים ומוות (‏ההתגלות י״ב:‏17‏)‏.‏

      10,‏ 11.‏ (‏א)‏ מדוע אין זה הגיוני לחשוב שהכבשים כוללים כל אחד העושה חסד עם אחי ישוע?‏ (‏ב)‏ את מי מייצגים הכבשים באורח הולם?‏

      10 האם ישוע אומר כי כל העושה חסד קטן עם אחד מאחיו,‏ כגון הצעת פת־לחם או כוס מים,‏ ראוי להיות אחד מכבשיו?‏ אמת אומנם,‏ שעשיית חסדים מעין אלה עשויה לשקף טוב־לב אנושי,‏ אך למעשה,‏ נראה כי כרוך במשל הכבשים הרבה מעבר לכך.‏ ישוע לא התכוון,‏ למשל,‏ לאתיאיסטים או לאנשי־הכמורה העושים במקרה מעשה טוב למען אחד מאחיו.‏ להיפך,‏ פעמיים כינה ישוע את הכבשים ”‏צדיקים”‏ (‏מתי כ״ה:‏37,‏ 46‏)‏.‏ אם כן,‏ הכבשים חייבים להיות אלה אשר במשך פרק זמן ארוך באו לעזרתם של אחי המשיח — תמכו בהם באופן פעיל — וגילו אמונה במידה כזו,‏ שזכו למעמד של צדקה לפני אלוהים.‏

      11 במרוצת הדורות,‏ רבים כגון אברהם,‏ נהנו ממעמד של צדקה (‏יעקב ב׳:‏21–23‏)‏.‏ נוח,‏ אברהם ונאמנים אחרים נמנים עם ’‏הצאן האחרות’‏ אשר יִרשו חיים בגן־עדן תחת שלטונה של מלכות אלוהים.‏ לאחרונה,‏ מיליונים נוספים הצטרפו לעבודת־אלוהים האמיתית כצאן אחרות והפכו ל”‏עדר אחד”‏ יחד עם המשוחים (‏יוחנן י׳:‏16;‏ ההתגלות ז׳:‏9‏)‏.‏ הללו בעלי התקווה הארצית,‏ מכירים באחי ישוע כשגרירי המלכות ולפיכך עוזרים להם — מעשית ורוחנית.‏ ישוע מתייחס אל מעשי הצאן האחרות למען אחיו עלי־אדמות כאילו נעשו עבורו.‏ הללו,‏ אשר יהיו בחיים בבואו לשפוט את העמים,‏ יישפטו ככבשיו.‏

      12.‏ מדוע אפשר שישאלו הכבשים באיזו דרך היטיבו עם ישוע?‏

      12 אם הצאן האחרות מכריזות עתה את הבשורה הטובה עם המשוחים ועוזרות להם,‏ מדוע ישאלו:‏ ”‏אדוננו,‏ מתי ראינו אותך רעב והאכלנו אותך,‏ או צמא והשקינו אותך?‏”‏ (‏מתי כ״ה:‏37‏)‏ תיתכנה סיבות שונות.‏ זהו משל.‏ באמצעותו ישוע מגלה את דאגתו הכנה לאחיו הרוחניים;‏ הוא חש את תחושותיהם,‏ סובל יחד עימם.‏ ישוע אמר קודם לכן:‏ ”‏המקבל אתכם מקבל אותי,‏ והמקבל אותי מקבל את אשר שלחני”‏ (‏מתי י׳:‏40‏)‏.‏ במשל זה,‏ ישוע מרחיב את העיקרון,‏ בהראותו שכל הנעשה לאֶחיו (‏טוב או רע)‏,‏ מגיע אף לשמים;‏ כאילו הדבר נעשה עבורו בשמים.‏ יתרה מזו,‏ ישוע הדגיש כאן את אמת־המידה של יהוה למשפט,‏ בהבהירו כי משפט אלוהים,‏ בין אם לחסד ובין אם לשבט,‏ הוא תקף וצודק.‏ העזים אינן יכולות לתרץ,‏ ’‏ובכן,‏ אילו רק ראינו אותך ישירות’‏.‏

      13.‏ מדוע אפשר שדמויי־העז יפנו אל ישוע בתואר ’‏אדון’‏?‏

      13 ברגע שאנו מבינים מתי נערך המשפט הנראה במשל,‏ נזכה להשקפה ברורה יותר באשר לזהות העזים.‏ ההתגשמות תתרחש כאשר ”‏יֵראה אות בן־האדם בשמים ואז יספדו כל משפחות הארץ ויראו את בן־האדם בא.‏.‏.‏ בגבורה ובכבוד רב”‏ (‏מתי כ״ד:‏29,‏ 30‏)‏.‏ אפשר שניצולי הצרה שתבוא על ”‏בבל הגדולה”‏,‏ אשר נהגו באחי המלך בזלזול,‏ אותה עת יפנו נואשות אל השופט כאל ה’‏אדון’‏,‏ בתקווה להציל את חייהם (‏מתי ז׳:‏22,‏ 23‏;‏ השווה ההתגלות ו׳:‏15–17‏)‏.‏

      14.‏ על סמך מה ישפוט ישוע את הכבשים ואת העזים?‏

      14 אולם,‏ משפטו של ישוע לא יהא על סמך טענות נואשות של באי כנסיות לשעבר,‏ אתיאיסטים או אחרים (‏תסלוניקים ב׳.‏ א׳:‏8‏)‏.‏ תחת זאת,‏ המשפט יבחן את מצב לבם של האנשים ואת מעשיהם בעבר אף למען ’‏אחד מאחיו הקטנים האלה’‏.‏ יש להודות,‏ כי מספר המשיחיים המשוחים שנותרו עלי־אדמות הולך ופוחת.‏ אך כל עוד המשוחים,‏ המרכיבים את ”‏העבד הנאמן והנבון”‏,‏ ממשיכים לספק את המזון וההדרכה הרוחניים,‏ כבשים אפשריים יזכו להזדמנות להיטיב עם כיתת העבד,‏ בדיוק כשם שעושה ’‏ההמון הרב,‏ מכל האומות והשבטים והעמים’‏ (‏ההתגלות ז׳:‏9,‏ 14‏)‏.‏

      15.‏ (‏א)‏ כיצד רבים נתגלו כדמויי־עז?‏ (‏ב)‏ מדוע עלינו להימנע מלקבוע אם מישהו הוא כבש או עז?‏

      15 לאיזה יחס זוכים אחי המשיח ומיליונים מן הצאן האחרות,‏ המאוחדים כעדר אחד?‏ ייתכן שרבים לא תקפו את נציגי המשיח,‏ אך הם אף לא נהגו במשרתיו באהבה.‏ בהעדיפם את העולם המרושע,‏ אנשים דמויי־עז דוחים את בשורת המלכות,‏ בין אם הם שומעים אותה ישירות ובין אם בעקיפין (‏יוחנן א׳.‏ ב׳:‏15–17‏)‏.‏ כמובן,‏ בסיכומו של דבר,‏ ישוע הוא המוסמך לשפוט.‏ לא לנו לקבוע מיהם הכבשים ומיהם העזים (‏מרקוס ב׳:‏8;‏ לוקס ה׳:‏22;‏ יוחנן ב׳:‏24,‏ 25;‏ רומים י״ד:‏10–12;‏ קורינתים א׳.‏ ד׳:‏5‏)‏.‏

      מה יהא עתידה של כל קבוצה?‏

      16,‏ 17.‏ איזה עתיד צפוי לכבשים?‏

      16 ישוע פסק את דין הכבשים:‏ ”‏בואו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם מאז היווסד תבל”‏.‏ איזו הזמנה לבבית — ”‏בואו”‏!‏ אל מה?‏ לחיי־נצח,‏ כשם שביטא זאת בדברי־הסיכום שלו:‏ ”‏הצדיקים [‏ילכו]‏ לחיי עולם”‏ (‏מתי כ״ה:‏34,‏ 46‏)‏.‏

      17 במשל ככרי הכסף,‏ הראה ישוע מה נדרש מאלה שישלטו עימו בשמים,‏ אך במשל זה הוא מראה מה צפוי מנתיני המלכות (‏מתי כ״ה:‏14–23‏)‏.‏ ישוע מדגיש שעקב תמיכתם המלאה באחי ישוע,‏ הכבשים יורשים מקום בתחומה הארצי של מלכותו.‏ הם יהנו מחיים בארץ גן־עדנית — תוחלת שהכין עבורם אלוהים ”‏מאז היווסד תבל”‏,‏ הלא היא האנושות שניתן לפדותה (‏לוקס י״א:‏50,‏ 51‏)‏.‏

      18,‏ 19.‏ (‏א)‏ מה יהא גזר־הדין שיחרוץ ישוע על העזים?‏ (‏ב)‏ כיצד אנו יכולים להיות בטוחים שהעזים לא יתנסו בסבל נצחי?‏

      18 מה מנוגד הוא דין העזים!‏ ”‏אחרי כן יאמר אל הניצבים לשמאלו,‏ ’‏לכו ממני,‏ ארורים,‏ אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו,‏ כי רעב הייתי ולא נתתם לי לאכול,‏ צמא הייתי ולא השקיתם אותי,‏ עובר אורח הייתי ולא אספתם אותי,‏ ערום — ולא הלבשתם אותי,‏ חולה ובמאסר — ולא ביקרתם אותי’‏.‏ ישיבו גם הם ויאמרו,‏ ’‏אדוננו,‏ מתי ראינו אותך רעב או צמא או עובר אורח או ערום או חולה או במאסר ולא שירתנו אותך?‏’‏ אז יענה להם ויאמר,‏ ’‏אמן,‏ אומר אני לכם,‏ מה שלא עשיתם לאחד מן הקטנים האלה גם לי לא עשיתם’‏”‏ (‏מתי כ״ה:‏41–45‏)‏.‏

      19 תלמידי המקרא יודעים,‏ כי אין משמע הדבר שנפשות בנות־אלמוות של דמויי־עז יסבלו באש נצחית.‏ אין הדבר נכון,‏ מאחר שבני־האדם הם נפשות;‏ אין בבעלותם נפשות בנות־אלמוות (‏בראשית ב׳:‏7;‏ קהלת ט׳:‏5,‏ 10;‏ יחזקאל י״ח:‏4‏)‏.‏ בגוזרו על העזים ללכת ל”‏אש עולם”‏,‏ השופט מתכוון להשמדה נטולת תקווה לעתיד,‏ שתהא גם קץ נצחי לשטן ולשדיו (‏ההתגלות כ׳:‏10,‏ 14‏)‏.‏ לפיכך,‏ השופט שמטעם יהוה מוציא פסקי־דין מנוגדים.‏ הוא אומר לכבשים,‏ ”‏בואו”‏;‏ ולעזים,‏ ”‏לכו ממני”‏.‏ הכבשים יִרשו ”‏חיי עולם”‏.‏ העזים יקבלו ”‏עונש עולם”‏ (‏מתי כ״ה:‏46‏)‏.‏b

      מה משמע הדבר עבורנו?‏

      20,‏ 21.‏ (‏א)‏ איזו פעילות חשובה מוטלת על המשיחיים?‏ (‏ב)‏ איזו הפרדה נעשית עתה?‏ (‏ג)‏ מה יהא מצב האנשים כשמשל הכבשים והעזים יתחיל להתגשם?‏

      20 לארבעת השליחים,‏ אשר שמעו את תשובת ישוע בנוגע לאות נוכחותו ולסיום סדר־הדברים,‏ היה חומר רב למחשבה.‏ היה עליהם לשמור על עירנות ולעמוד על המשמר (‏מתי כ״ד:‏42‏)‏.‏ גם הוטל עליהם לבצע את פעילות ההטפה המוזכרת במרקוס י״ג:‏10‏.‏ עדי־יהוה עוסקים במרץ בפעילות זו כיום.‏

      21 אך,‏ מה משמעות ההבנה המתוקנת של משל הכבשים והעזים עבורנו?‏ ובכן,‏ אנשים נוקטים עמדה כבר עתה.‏ חלקם נמצאים ב’‏דרך המרווחת המוליכה לאבדון’‏,‏ בעוד שאחרים משתדלים להמשיך ב’‏דרך הצרה המוליכה לחיים’‏ (‏מתי ז׳:‏13,‏ 14‏)‏.‏ אולם,‏ העת שבה ישוע יפסוק דין סופי על הכבשים והעזים,‏ כמתואר במשל,‏ עדיין עתידה לבוא.‏ כאשר ”‏בן־האדם”‏ יבוא בתפקיד של שופט,‏ הוא יחליט שמשיחיים אמיתיים רבים — למעשה,‏ ”‏המון רב”‏ של כבשים מוקדשים — ראויים לעבור את החלק הסופי של ”‏הצרה הגדולה”‏ אל תוך העולם החדש.‏ תוחלת זו צריכה להיות כבר עתה מקור שמחה (‏ההתגלות ז׳:‏9,‏ 14‏)‏.‏ לעומת זאת,‏ המונים רבים מבני ”‏כל האומות”‏ יתגלו כאותן עזים עיקשות.‏ הם ”‏ילכו לעונש עולם”‏.‏ איזו הקלה תהא זו לארץ!‏

      22,‏ 23.‏ מאחר שהתגשמות המשל עדיין בחיק העתיד,‏ מדוע פעילות ההטפה שלנו חיונית עתה?‏

      22 בעוד שהמשפט המתואר במשל צפוי בעתיד הקרוב,‏ כבר עתה מתרחש דבר חיוני.‏ אנו המשיחיים עסוקים בפעילות מצילת־חיים של הכרזת בשורה,‏ הגורמת להפרדה בקרב העמים (‏מתי י׳:‏32–39‏)‏.‏ פאולוס כתב:‏ ”‏שכן ’‏כל אשר יקרא בשם יהוה יימלט’‏.‏ אך כיצד יקראו אל מי שלא האמינו בו?‏ וכיצד יאמינו בזה אשר לא שמעו אותו?‏ וכיצד ישמעו באין מבשר?‏”‏ (‏רומים י׳:‏13,‏ 14‏)‏ שירותנו הפומבי מביא את שם אלוהים ובשורת הישועה לידיעת האנשים ביותר מ־230 ארצות.‏ אחי המשיח משוחי־הרוח עדיין עומדים בראש פעילות זו.‏ כחמישה מיליון חברי הצאן האחרות הצטרפו אליהם כעת.‏ וכן,‏ אנשים מרחבי העולם כולו נענים למסר המוכרז על־ידי אחי ישוע.‏

      23 רבים נחשפים לבשורתנו,‏ בשעה שאנו מבשרים מבית לבית או באקראי.‏ אחרים לומדים על עדי־יהוה ועל מה שהעדים מייצגים בדרכים שאינן ידועות לנו.‏ כאשר יגיע מועד המשפט,‏ עד לאיזו מידה יתחשב ישוע באחריות הקבוצתית ובהצדקה המשפחתית?‏ איננו יכולים לומר ואין טעם לשער השערות.‏ (‏השווה קורינתים א׳.‏ ז׳:‏14‏.‏)‏ אצל רבים כיום הדברים נופלים על אוזניים ערלות,‏ הם מלגלגים או משתתפים ברדיפות גלויות נגד משרתי אלוהים.‏ לפיכך,‏ עתה היא עת מכרעת;‏ אחדים מאלה עלולים להתפתח ולהיות כאנשים שאותם ישפוט ישוע כעזים (‏מתי י׳:‏22;‏ יוחנן ט״ו:‏20;‏ ט״ז:‏2,‏ 3;‏ רומים ב׳:‏5,‏ 6‏)‏.‏

      24.‏ (‏א)‏ מדוע חשוב שאנשים ייענו לבשורתנו?‏ (‏ב)‏ איזו גישה כלפי שירותך עוזר לך שיעור זה לטפח אישית?‏

      24 אך,‏ למרבה השמחה,‏ רבים נענים,‏ לומדים את דבר־אלוהים ונעשים עדיו של יהוה.‏ אחדים אשר נראים עתה כדמויי־עז עשויים להשתנות ולהפוך לדמויי־כבש.‏ הנקודה היא שהאנשים הנענים והתומכים באופן פעיל בשארית אחיו של המשיח,‏ מספקים אגב כך ראיות,‏ שתהוונה עבורם בסיס להתייצב לימין ישוע בעתיד הקרוב,‏ בשבתו על כס מלכותו כדי לשפוט.‏ הללו מבורכים וימשיכו להיות מבורכים.‏ לכן,‏ יש במשל זה כדי לדרבן אותנו לפעילות נלהבת יותר בשירות המשיחי.‏ בטרם יהא זה מאוחר מדי,‏ אנו חפצים לעשות כל שביכולתנו כדי להכריז את הבשורה הטובה של המלכות וכך להעניק לאחרים את ההזדמנות להיענות.‏ אזי הדין,‏ בין אם הרשעה ובין אם זיכוי,‏ יהא בידי ישוע (‏מתי כ״ה:‏46‏)‏.‏

הפרסומים בעברית (‏1990–2024)‏
יציאה
כניסה
  • עברית
  • שתף
  • העדפות
  • Copyright © 2025 Watch Tower Bible and Tract Society of Pennsylvania
  • תנאי שימוש
  • מדיניות פרטיות
  • הגדרות פרטיות
  • JW.ORG
  • כניסה
שתף