קוראים שואלים...
מדוע שמן של דמויות מקראיות מסוימות אינו מוזכר?
במגילת רות מסופר על אדם שסירב למלא את האחריות המוטלת עליו על־פי תורת משה, ואותו אדם כונה ”פלוני אלמוני” (רות ד׳:1–12). האם עלינו להסיק מכך שכל הדמויות המקראיות ששמן אינו מוזכר התאפיינו בתכונות שליליות או היו חסרות חשיבות מכדי ששמן יופיע במקרא?
לא. תן דעתך לדוגמה אחרת. לקראת סעודת הפסח האחרונה שלו הורה ישוע לתלמידיו ’ללכת העירה אל איש פלוני’ ולערוך את סידורי החג בביתו (מתי כ״ו:18). האם משמע הדבר שהאדם המתואר בפסוק כ”איש פלוני” היה אדם רע או חסר חשיבות מכדי ששמו יוזכר במקרא? לא ולא. ”איש פלוני” זה ללא ספק היה תלמידו של ישוע. שמו לא צוין מכיוון שהדבר לא היה הכרחי לתיאור הפרשה.
זאת ועוד, פעמים רבות מופיע במקרא שמם של אנשים רשעים, ואילו שמם של אנשים נאמנים אינו מוזכר. לדוגמה, שמה של האישה הראשונה, חוה, ידוע לרבים. עם זאת, האנוכיות וחוסר הצייתנות שלה הובילו לכך שאדם הראשון יחטא, וכולנו משלמים על כך מחיר כבד (רומים ה׳:12). בניגוד לכך, שמה של אשת נוח אינו מוזכר בכתבי־הקודש. אך אנו חבים לה רבות בשל הנאמנות וחוסר האנוכיות שגילתה כשתמכה בבעלה בביצוע המלאכה החשובה שהוטלה עליו. ברור אפוא שהעובדה ששמה אינו מוזכר אינה מצביעה על כך שהיא הייתה דמות חסרת חשיבות או שאלוהים לא היה שבע רצון ממנה.
דמויות נוספות במקרא ששמן אינו מוזכר מילאו תפקיד חשוב במטרת יהוה ואף נהגו בגבורה. חשוב על הנערה הקטנה מארץ ישראל שהייתה שפחה בביתו של נעמן, שר צבא ארם. היא דיברה באומץ עם גבירתה, אשת נעמן, על אודות נביא יהוה בישראל. בעקבות כך חולל הנביא נס גדול (מלכים ב׳. ה׳:1–14). בתו של יפתח השופט גילתה גם היא אמונה יוצאת מגדר הרגיל. כדי לקיים נדר שנדר אביה, היא ויתרה מרצון על האפשרות להתחתן ולהביא ילדים לעולם (שופטים י״א:30–40). בדומה לכך, שמם של מחבריהם של למעלה מ־40 מזמורי תהלים אינו מוזכר, וכן גם שמם של כמה נביאים שמילאו במסירות משימות חשובות (מלכים א׳. כ׳:37–43).
דוגמה מרשימה אף יותר היא דוגמתם של המלאכים הנאמנים. ישנם מאות מיליוני מלאכים, אך רק שניים מהם מוזכרים במקרא בשמם — גבריאל ומיכאל (דניאל ז׳:10; לוקס א׳:19; יהודה 9). שמם של השאר אינו מופיע בכתבי־הקודש. למשל, מנוח, אביו של שמשון, שאל את אחד המלאכים: ”[מה] שמך, כי יבוא דברך וכיבדנוך?” בתגובה השיב המלאך: ”למה זה תשאל לשמי?” ברוב צניעותו סירב המלאך לקבל כבוד המגיע לאלוהים לבדו (שופטים י״ג:17, 18).
המקרא אינו מסביר בכל מקרה ומקרה מדוע דמויות מסוימות מוזכרות בשמן ומדוע אחרות לא. אולם נוכל ללמוד רבות מעובדי אלוהים נאמנים ששירתו אותו מבלי לצפות לזכות לתהילה ולגדולה.