ספר 22 —‏ שיר השירים

הכותב:‏ שלמה

מקום הכתיבה:‏ ירושלים

זמן השלמת הכתיבה:‏ בערך ב־1020 לפה״ס

‏”‏אין כל העולם כולו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל”‏.‏ כך הביע רבי עקיבא בן המאה הראשונה לספירה את הערכתו לשיר השירים.‏a שם הספר לקוח ממילותיו הראשונות,‏ ”‏שיר השירים אשר לשלמה”‏.‏ המילים ”‏שיר השירים”‏ מצביעות על מצוינות מופלגת,‏ בדומה למונח ”‏שמי השמיים”‏ לציון השמיים הגבוהים ביותר (‏דב׳ י׳:‏14‏)‏.‏ אין זה קובץ של שירים,‏ אלא שיר אחד,‏ ”‏שיר בעל שלמות עילאית,‏ המשובח בשירים הקיימים או בשירים שנכתבו אי פעם”‏.‏b

² השיר הוא פרי עטו של שלמה המלך,‏ כפי שמתברר מכותרת הספר.‏ הוא היה מוכשר בהחלט לכתוב שיר יפהפה זה השייך לשירה העברית (‏מל״א ה׳:‏12‏)‏.‏ זהו שיר אִידִילי עמוס משמעות ומשופע בתיאורי יופי ססגוניים.‏ קורא היכול לשוות בדמיונו את התפאורה המזרח תיכונית יפיק הנאה רבה יותר מן השיר (‏שה״ש ד׳:‏11,‏ 13;‏ ה׳:‏11;‏ ז׳:‏5‏)‏.‏ הרקע לכתיבת השיר מיוחד במינו.‏ שלמה המלך המהולל בחוכמתו,‏ ברוב עוצמתו ובשפע נכסיו,‏ שעורר את הערצתה של מלכת שבא,‏ אינו מצליח לשבות בקסמו נערה כפרית פשוטה שבה התאהב.‏ אין היא מרפה מאהבתה כלפי נער רועים,‏ והמלך נוחל תבוסה במאבק על לבה.‏ ראוי אפוא לכנות את הספר,‏ השיר על אהבתו הנכזבת של שלמה.‏ יהוה אלוהים האציל מרוחו על שלמה כדי שיכתוב את השיר לתועלת קוראי המקרא בעבר ובהווה.‏ הספר נכתב בירושלים,‏ ייתכן שבסביבות שנת 1020 לפה״ס,‏ שנים ספורות לאחר שנבנה בית המקדש.‏ בעת כתיבת השיר היו לשלמה ”‏שישים הֶמָה מְלָכות ושמונים פילגשים”‏,‏ בהשוואה ל”‏נשים שרות שבע מאות,‏ ופילגשים שלוש מאות”‏ שהיו לו בשלהי מלכותו (‏שה״ש ו׳:‏8;‏ מל״א י״א:‏3‏)‏.‏

³ בימי קדם לא הועמד בספק מקומו של שיר השירים בקאנון המקראי.‏ שנים רבות לפני הספירה נחשב הספר לחלק בלתי נפרד מן הקאנון העברי שנכתב ברוח הקודש.‏ הספר נכלל בתרגום השבעים.‏ יוסף בן מתתיהו הכליל אותו ברשימת ספרי הקודש.‏ לפיכך,‏ הראיות למהימנות הספר דומות לראיות המובאות לגבי כל ספר אחר בתנ״ך.‏

⁴ אלא שיש המפקפקים בשייכותו לכתבי־הקודש על סמך העובדה שאין בו התייחסות לאלוהים.‏ היעדר כל אזכור של אלוהים אינו פוסל את הספר,‏ בדיוק כפי שהופעת המילה ”‏אלוהים”‏ לא הייתה בהכרח משייכת את הספר לכתבי־הקודש.‏ שם אלוהים מוזכר בצורתו המקוצרת בפרק ח׳ פסוק 6‏,‏ שם האהבה משולה ל”‏שלהבתיה”‏.‏ אין ספק שהספר הוא חלק מאותם כתבים שעליהם דיבר ישוע בחיוב באומרו:‏ ”‏אתם חוקרים את הכתובים,‏ כי חושבים אתם שיש לכם חיי עולם בהם”‏ (‏יוח׳ ה׳:‏39‏)‏.‏ יתרה מזו,‏ התיאור המרהיב הגלום בו של אהבה הדדית עזה,‏ כדוגמת האהבה השוררת במובן הרוחני בין המשיח לבין ’‏כלתו’‏,‏ מבליט את שיר השירים כספר הראוי למקומו הייחודי בקאנון המקראי (‏ההת׳ י״ט:‏7,‏ 8;‏ כ״א:‏9‏)‏.‏

במה מועיל הספר

¹⁶ אילו לקחים משיר אהבה זה יכול משרת ירא אלוהים ללמוד כיום לתועלתו?‏ הספר מצביע בבירור על נאמנות ודבקות בעקרונות אלוהים.‏ מן השיר אנו למדים על יופיים של הטוהר והתום באדם שאהבה אמיתית בלבו.‏ הספר מלמד שלא ניתן לכבוש,‏ לכבות או לקנות אהבת אמת.‏ משיחיים ומשיחיות צעירים וכן גם בעלים ונשים יכולים להפיק תועלת מדוגמה יפה זו של יושרה לנוכח פיתויים.‏

¹⁷ יחד עם זאת,‏ שיר זה שנכתב ברוח הקודש מועיל ביותר לקהילה המשיחית בכללותה.‏ המשיחיים במאה הראשונה ראו בו חלק מכתבי־הקודש שבהשראת הרוח,‏ ואחד מהם כתב:‏ ”‏כל מה שנכתב מקדם,‏ נכתב להדרכתנו,‏ כדי שתהיה לנו תקווה מתוך הסבלנות והנחמה שבכתובים”‏ (‏רומ׳ ט״ו:‏4‏)‏.‏ ייתכן מאוד שפאולוס חשב על אהבתה הבלעדית של הנערה השולמית בשעה שכתב בהשראת אלוהים אל הקהילה המשיחית:‏ ”‏מקנא אני לכם קנאת אלוהים,‏ כי הארשתי אתכם לאיש אחד,‏ למשיח,‏ כדי להציגכם בתולה טהורה לפניו”‏.‏ עוד כתב פאולוס על אהבת המשיח כלפי הקהילה כאהבת בעל את אשתו (‏קור״ב י״א:‏2;‏ אפ׳ ה׳:‏23–27‏)‏.‏ ישוע המשיח הוא הרועה הטוב של תלמידיו המשוחים וכן גם מלכם,‏ והוא מציע להם ’‏להתחתן’‏ עימו בשמיים ולמצוא אושר בל יתואר (‏ההת׳ י״ט:‏9;‏ יוח׳ י׳:‏11‏)‏.‏

¹⁸ אין ספק שתלמידיו המשוחים של המשיח ישוע יכולים להפיק רבות מדוגמתה של הנערה השולמית.‏ גם הם חייבים להיות נאמנים באהבתם,‏ לא להתפתות אחר זוהרו החומרי של העולם,‏ להיות מאוזנים ולדבוק בעקרונות עד שישיגו את הגמול.‏ הם מתמקדים בדברים אשר למעלה ו’‏מבקשים תחילה את המלכות’‏.‏ הם מקבלים בברכה את גילויי החיבה והאהבה מצד הרועה שלהם,‏ ישוע המשיח.‏ אין גבול לשמחתם מעצם הידיעה שיקיר לבם,‏ אף שאינו נראה,‏ קרוב אליהם וקורא להם לאזור אומץ ולנצח את העולם.‏ מתוך אהבה עזה כ”‏שלהבתיה”‏,‏ אהבה שאי אפשר לכבותה כלפי מלכם הרועה,‏ הם אכן יתגברו ויתאחדו עימו כמלכים שותפים במלכות השמיים המפוארת.‏ כך יקודש שם יה!‏ (‏מתי ו׳:‏33;‏ יוח׳ ט״ז:‏33‏)‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏