בני נוער — יהוה לא ישכח את פועלכם!
”אלוהים לא יעוות צדק ולא ישכח את פועלכם ואת האהבה שהראיתם למען שמו בכך ששירתם את הקדושים ועודכם משרתים אותם” (עברים ו׳:10).
1. כיצד הכתוב בספר עברים ובספר מלאכי מראה שיהוה מעריך את שירותך?
האם עשית פעם טובה לידיד או עזרת לו והוא לא אמר לך אפילו תודה? זה יכול להיות מאוד מעליב כשמישהו מקל ראש בעזרה שאתה מושיט לו או אפילו שוכח מכך לחלוטין. אבל עד כמה שונה המצב כשמדובר בשירותנו המסור ליהוה! המקרא אומר: ”אלוהים לא יעוות צדק ולא ישכח את פועלכם ואת האהבה שהראיתם למען שמו בכך ששירתם את הקדושים ועודכם משרתים אותם” (עברים ו׳:10). חשוב על כך: בעיני יהוה זה עיוות צדק, ולמעשה חטא, לשכוח את מה שעשית ואת מה שעודך עושה בשירותו. יהוה אכן יודע להביע הערכה! (מלאכי ג׳:10).
2. מדוע שירות יהוה הוא זכות מיוחדת במינה?
2 יש לך הזדמנות מיוחדת לעבוד ולשרת אל שיודע להעריך את מאמציך. הואיל וישנם בעולם רק עוד כשישה מיליון אנשים השותפים לאמונתך, לעומת בערך שישה מיליארד אנשים בכדור־הארץ, נפלה בחלקך זכות נדירה ומיוחדת במינה. יתרה מזאת, העובדה שאתה מקשיב ונענה לבשורה הטובה מוכיחה שיהוה מתעניין בך באופן אישי. הרי ישוע אמר: ”אין איש יכול לבוא אלי אלא אם כן ימשוך אותו האב אשר שלחני” (יוחנן ו׳:44). כן, יהוה עוזר אישית לכל אדם להפיק תועלת מקורבנו של המשיח.
הכר תודה על זכותך הגדולה
3. כיצד הביעו בני קורח הערכה כלפי הזכות לשרת את יהוה?
3 כפי שהוזכר במאמר הקודם, יש לך הזדמנות מיוחדת לשמח את לבו של יהוה (משלי כ״ז:11). אל תקל ראש בכך. באחד המזמורים שנכתבו בהשראה הביעו בני קורח את מידת הערכתם לגבי הזכות לשרת את יהוה. הכתוב אומר: ”כי טוב יום בחצריך מאָלֶף [מאלף ימים במקום אחר]. בחרתי הסתופף [לעמוד על הסף] בבית אלוהיי מדוּר באוהלי רֶשַע” (תהלים פ״ד:11).
4. (א) מה יכול לגרום לכמה לחשוב ששירות יהוה מגביל אותם? (ב) כיצד מראה יהוה שהוא נכסף להבחין במשרתיו ולגמול להם?
4 האם כך אתה מרגיש לגבי הזכות שנפלה בחלקך לשרת את אביך השמימי? לפעמים זה באמת נראה כאילו שירות יהוה מגביל את החופש שלך. ואכן, כדי להתנהג לפי עקרונות המקרא דרושה מידה מסוימת של הקרבה עצמית. אבל כל מה שיהוה דורש ממך הוא בסופו של דבר לטובתך (תהלים א׳:1–3). בנוסף לכך, יהוה מבחין במאמציך ומעריך את נאמנותך. פאולוס כתב שיהוה ”נותן גמול לדורשיו” (עברים י״א:6). יהוה מחפש הזדמנויות לעשות זאת. נביא נאמן בעם ישראל אמר פעם: ”כי יהוה, עיניו משוטטות בכל הארץ להתחזק עם לבבם שלם אליו” (דברי הימים ב׳. ט״ז:9).
5. (א) מהי אחת הדרכים הטובות ביותר להראות שלבך שלם אל יהוה? (ב) מדוע זה יכול להיראות קשה לדבר עם אחרים על אמונתך?
5 אחת הדרכים הטובות ביותר להראות שלבך שלם אל יהוה היא לדבר עליו עם אחרים. האם כבר היתה לך הזדמנות לדבר על אמונתך עם חברים מבית־הספר?a אולי זה קצת מפחיד בהתחלה, ואפילו המחשבה על כך מעוררת בך חששות. אולי אתה שואל את עצמך, ’ואם יצחקו עלי? מה אם יחשבו שיש לי דת מוזרה?’ ישוע הכיר בכך שלא הכול יטו אוזן לבשורת המלכות (יוחנן ט״ו:20). אבל זה לא אומר שנגזרו עליך חיים בצל הלעג והדחייה. להיפך, צעירים רבים מקרב עדי־יהוה מצאו אוזן קשבת ואפילו זכו ליותר כבוד מצד בני גילם משום שלא התפשרו על אמונתם.
”יהוה יעזור לך”
6, 7. (א) כיצד נערה בת 17 בישרה לבנות כיתתה? (ב) איזה לקח אתה מפיק מן החוויה של ג׳ניפר?
6 אבל כיצד תוכל לאזור את האומץ הדרוש כדי לדבר על אמונתך? מדוע שלא תחליט להיות ישר ולדבר גלויות כאשר ישאלו אותך על דתך? חשוב על החוויה של ג׳ניפר בת ה־17. ”זה קרה בהפסקת הצהריים בבית־ הספר. יצא שהבנות שישבו איתי בשולחן דיברו על דת, ואחת מהן שאלה אותי מה הדת שלי”. האם ג׳ניפר נלחצה קצת? ”כן”, היא מודה, ”כי לא ידעתי מה תהיה התגובה שלהן”. מה עשתה ג׳ניפר? ”אמרתי להן שאני אחת מעדי־יהוה. בהתחלה הן נראו מופתעות. כנראה הן חשבו שעדי־יהוה הם אנשים מוזרים. הן התחילו לשאול אותי שאלות וכך יכולתי להעמיד דברים על דיוקם. גם אחרי אותו היום המשיכו כמה מהבנות לגשת אלי מפעם לפעם עם שאלה”.
7 האם ג׳ניפר התחרטה על כך שניצלה את ההזדמנות להבהיר במה היא מאמינה? בכלל לא! ”הרגשתי מאוד טוב אחרי הפסקת הצהריים”, היא אומרת. ”עכשיו אותן בנות מבינות טוב יותר מי הם עדי־יהוה”. עצתה של ג׳ניפר פשוטה: ”אם קשה לך לבשר למישהו מהכיתה או למורים, אמור תפילה קצרה. יהוה יעזור לך. אתה תשמח שניצלת היטב את ההזדמנות לבשר” (פטרוס א׳. ג׳:15).
8. (א) כיצד עזרה לנחמיה התפילה כאשר נתקל במצב בלתי צפוי? (ב) באילו מצבים בבית־הספר ייתכן שתצטרך לומר תפילה קצרה בלבך?
8 שים לב שג׳ניפר ממליצה ’לומר תפילה קצרה’ ליהוה כאשר מזדמן לך להסביר את אמונתך. זה בדיוק מה שעשה נחמיה, שר המשקים של ארתחשסתא מלך פרס, כאשר נתקל במצב בלתי צפוי. ניכר על נחמיה שהיה מוטרד משום שנודע לו על צרת בני עמו ושחומת ירושלים ושעריה הרוסים. המלך שם לב שנחמיה נראה מודאג ולכן שאל אותו לפשר הדבר. לפני שענה, התפלל נחמיה לאלוהים וביקש הדרכה. ואז הוא גילה אומץ לב וביקש רשות לשוב לירושלים ולסייע בשיקום העיר החרבה. ארתחשסתא נענה לבקשתו (נחמיה ב׳:1–8). מה הלקח? שאם אתה נלחץ קצת ומתרגש כאשר מזדמן לך להסביר את אמונתך, אל תשכח להתפלל בלבך. ”השליכו עליו [על יהוה] כל יהבכם [נטל דאגותיכם]”, כתב פטרוס, ”כי הוא דואג לכם” (פטרוס א׳. ה׳:7; תהלים נ״ה:23).
”מוכנים להשיב”
9. כיצד הצליחה לאה בת ה־13 לחלק 23 עותקים של הספר צעירים שואלים?
9 והנה חוויה נוספת. לאה בת ה־13 עיינה בספר צעירים שואלים... תשובות מעשיותb בהפסקת הצהריים בבית־הספר. ”היו כאלה שהסתכלו עלי”, היא אומרת, ”ותוך זמן קצר המון תלמידים הציצו מאחוריי במה שקראתי. הם התחילו לשאול על הספר”. עד סוף היום ארבע בנות ביקשו ממנה עותק של הספר צעירים שואלים. אחרי זמן קצר אותן בנות הראו את הספר לתלמידים אחרים, וגם הם רצו לקבל עותק של הספר. במהלך השבועות שחלפו מאז, לאה חילקה 23 עותקים של הספר צעירים שואלים לתלמידים מבית־הספר ולחברים שלהם. האם היה קל ללאה להתחיל להסביר כאשר הילדים שאלו אותה על הספר שקראה? כלל לא. ”בהתחלה נלחצתי”, היא מודה, ”אבל התפללתי וידעתי שיהוה איתי”.
10, 11. כיצד עזרה נערה קטנה מישראל לשר צבא בארם ללמוד על יהוה, ואילו שינויים הוא חולל בחייו כתוצאה מכך?
10 החוויה של לאה אולי מזכירה לך מצב דומה שבו נתקלה נערה קטנה מישראל שנלקחה בשבי לארם. נעמן, שר צבא בארם, היה מצורע. ייתכן מאוד שאשתו יזמה את השיחה שבמהלכה דיברה הנערה באומץ על אמונתה. הנערה אמרה: ”אַחֲלֵי אדוני לפני הנביא אשר בשומרון!”, כלומר מי יתן ויעמוד נעמן לפני הנביא. ”אז יאסוף אותו מצרעתו” (מלכים ב׳. ה׳:1–3).
11 עקב עוז רוחה של אותה נערה, הכיר נעמן בכך ש”אין אלוהים בכל הארץ כי אם בישראל”. הוא אפילו הגיע להחלטה ’לא לעשות עוד עולה וזבח לאלוהים אחרים כי אם ליהוה’ (מלכים ב׳. ה׳:15, 17). אין ספק שיהוה בירך את האומץ שגילתה אותה נערה, וביכולתו לברך באותו אופן גם את הצעירים כיום. לאה נוכחה באמיתות הדבר. אחרי זמן מה, ניגשו אליה כמה מהתלמידים ואמרו לה שהספר צעירים שואלים עזר להם לשפר את התנהגותם. ”שמחתי”, אומרת לאה, ”מכיוון שידעתי שאני עוזרת לאחרים ללמוד יותר על יהוה ולשנות את חייהם”.
12. כיצד תוכל להתחזק על מנת להגן על אמונתך?
12 גם אתה תוכל ליהנות מחוויות כמו של ג׳ניפר ושל לאה. ישם את דבריו של פטרוס, אשר כתב שבתור משיחי עליך תמיד ’להיות מוכן להשיב בענווה ויראה לכל מי שמבקש ממך דין וחשבון בדבר התקווה שבלבך’ (פטרוס א׳. ג׳:15). כיצד תצליח לעשות זאת? חקה את המשיחיים בני המאה הראשונה לספירה, אשר התפללו ליהוה שיעזור להם לבשר ”בכל אומץ הלב” (מעשי השליחים ד׳:29). ואז שוחח עם אחרים באומץ על אמונתך. יכול להיות שהתוצאות יפתיעו אותך. וחשוב מכך, אתה תשמח את לבו של יהוה.
קלטות וידיאו ועבודות הגשה
13. כיצד ניצלו כמה צעירים הזדמנויות כדי לבשר? (ראה מסגרות בעמודים 20 ו־21.)
13 בני נוער רבים הסבירו את אמונתם לחברים לספסל הלימודים ולמורים בעזרת קלטות וידיאו. גם עבודות הגשה יכולות לפתוח פתח להסב כבוד ליהוה. למשל, שני עדי־יהוה בני 15 התבקשו במסגרת לימודי היסטוריה כללית להגיש עבודה על אחת הדתות בעולם. הם עבדו ביחד והכינו עבודה על עדי־יהוה. הם נעזרו בספר עדי־יהוה — מכריזי מלכות אלוהים (לועזית) כדי למצוא חומר על הנושא.c העבודה כללה גם הצגת דברים בת חמש דקות בעל־פה. המורֶה והתלמידים שאלו כל כך הרבה שאלות עד כדי כך ששני הנערים היו צריכים להציג את הסבריהם במשך 20 דקות מעבר לזמן המוקצב. בני כיתתם המשיכו לשאול שאלות על עדי־יהוה במשך מספר שבועות אחרי כן!
14, 15. (א) מדוע חרדת אדם היא מלכודת? (ב) מדוע אין כל צורך שתחשוש לשוחח עם אחרים על אמונתך?
14 כפי שניתן לראות מן החוויות הללו, תוכל לזכות לברכות רבות אם תספר לאחרים על אמונתך כאחד מעדי־יהוה. אל תניח לפחד מפני אנשים לגזול ממך את הזכות והשמחה שניתן להפיק מעזרה לאחרים להכיר את יהוה. המקרא מציין: ”חרדת אדם יתן מוקש, ובוטח ביהוה ישוגב” (משלי כ״ט:25).
15 זכור שבתור צעיר משיחי יש לך משהו שבני גילך זקוקים לו נואשות — דרך החיים הטובה ביותר כבר עכשיו וגם ההבטחה לחיי נצח בעתיד (טימותיאוס א׳. ד׳:8). מעניין לציין שבמדינה כמו ארצות הברית, היכן שאולי אתה סבור שהאנשים ככלל אדישים ולא מעוניינים בדת, העלה אחד הסקרים שלפחות מחצית מבני הנוער מתייחסים לדת מאוד ברצינות. שליש מן הצעירים אמרו שהאמונה היא ”גורם ההשפעה החשוב ביותר” בחייהם. קרוב לוודאי שהמצב דומה בהרבה מקומות אחרים בעולם. לכן, סביר להניח שחבריך מבית־הספר ישמחו להקשיב לדברים שתסביר להם על המקרא.
קרב אל יהוה בשנות הנעורים
16. האם מספיק רק לדבר על יהוה כדי להשביע את רצונו?
16 מובן שכדי לשמח את לבו של יהוה לא מספיק רק לדבר עליו. עליך גם להתאים את התנהגותך לאמות המידה שלו. השליח יוחנן כתב: ”הן זאת היא אהבת אלוהים, שנשמור את מצוותיו. ומצוותיו אינן קשות” (יוחנן א׳. ה׳:3). אתה תיווכח באמיתות הדבר אם תקרב ליהוה. כיצד תוכל לעשות זאת?
17. כיצד תוכל לקרוב אל יהוה?
17 הקדש זמן לקריאת המקרא ולפרסומים המבוססים על המקרא. ככל שתלמד יותר על יהוה, כך יהיה לך קל יותר לציית לו ולדבר עליו עם אחרים. ”האיש הטוב, מאוצר לבו הטוב מפיק את הטוב”, אמר ישוע, ”כי מתוך השופע בלב מדבר פיו” (לוקס ו׳:45). לכן מלא את לבך בדברים טובים. למה שלא תציב לעצמך מטרות בעניין זה? אולי תוכל להתכונן בצורה יעילה יותר לאסיפות הקהילה בשבוע הבא. המטרה הבאה יכולה להיות לתת באסיפה תשובה קצרה מעומק הלב. כמובן, חיוני שגם תיישם את הדברים שאתה לומד (פיליפים ד׳:9).
18. במה תוכל להיות בטוח גם אם תתנסה בהתנגדות?
18 הברכות הנובעות משירות יהוה הן ארוכות טווח — נצחיות. נכון שלפעמים תתנסה בהתנגדות או שילעגו לך משום שאתה אחד מעדי־יהוה. אבל חשוב על דוגמתו של משה. המקרא מציין שהוא ”נשא עיניו אל הגמול” (עברים י״א:24–26). גם אתה יכול להיות בטוח שיהוה יגמול לך על כל מאמציך ללמוד עליו ולשוחח אודותיו עם אחרים. הוא אף פעם ’לא ישכח את פועלך ואת האהבה שהראית למען שמו’ (עברים ו׳:10).
[הערות שוליים]
a בארצות מסוימות אין זה חוקי לנסות להמיר דתם של קטינים.
b יצא לאור מטעם עדי־יהוה.
c יצא לאור מטעם עדי־יהוה.
האם אתה זוכר?
• מדוע אתה יכול להיות בטוח שיהוה מעריך את שירותך?
• באמצעות אילו שיטות הצליחו כמה תלמידים לבשר בבית־הספר?
• כיצד תוכל להתחזק על מנת לבשר לבני כיתתך?
• כיצד תוכל לקרוב אל יהוה?
[תיבה/תמונות בעמוד 20]
גם ילדים קטנים מהללים את יהוה!
אפילו ילדים קטנים מבשרים בין כותלי בית־הספר. הנה מספר חוויות.
בכיתתה של אמבר בת העשר (כיתה ה׳) למדו ספר שעסק בסבל של היהודים תחת המשטר הנאצי בימי מלחמת העולם השנייה. אמבר החליטה להביא למורתה את קלטת הווידיאו המשולש הסגול (לועזית). המורה הופתעה לגלות שגם עדי־יהוה נרדפו על־ידי המשטר הנאצי, והיא הראתה את קלטת הווידיאו לכל הכיתה.
אלקסה בת השמונה כתבה מכתב לכיתתה ובו הסבירה מדוע לא תשתתף בחגיגת חג המולד. המורה התרשמה מאוד וביקשה מאלקסה להקריא את המכתב לפני כיתתה וגם בשתי כיתות אחרות! ”חינכו אותי לכבד אנשים שיש להם אמונה שונה משלי”, אמרה לקראת סיום, ”ואני מודה לכם שאתם מכבדים את החלטתי שלא לחגוג את חג המולד”.
זמן קצר אחרי שהתחיל אריק ללמוד בכיתה א׳, הוא לקח לבית־הספר את הספר סיפורי המקרא שלי וביקש רשות להראות אותו לילדים בכיתתו. ”יש לי רעיון יותר טוב”, אמרה המורה. ”למה שלא תקריא סיפור אחד לכיתה?” אריק עשה כבקשתה. לאחר מכן הוא אמר שכל מי שרוצה ספר שירים יד. שמונה־עשר, כולל המורה, הרימו יד! אריק מרגיש כיום שיש לו שטח הטפה מיוחד.
ויטני בת התשע מעריכה מאוד את החוברת עדי־יהוה והשכלה.d ”אמא שלי בדרך כלל נותנת למורים שלי את החוברת כל שנה”, היא אומרת, ”אבל השנה אני נתתי אותה. בזכות החוברת הזאת, המורה שלי בחרה בי להיות ’תלמידת השבוע’”.
[הערת שוליים]
d כל הפרסומים המוזכרים יצאו לאור מטעם עדי־יהוה.
[תיבה/תמונות בעמוד 21]
הזדמנויות שהם ניצלו כדי לדבר על אמונתם
כאשר הוטל על כמה להגיש עבודה או להכין הצגת דברים, היו שבחרו בנושא שאיפשר להם למסור עדות
מספר בני נוער נתנו למורים שלהם קלטת וידיאו או פרסום מסוים הקשורים לנושא הנידון בכיתה
ישנם צעירים שקראו במקרא או בפרסום מקראי בזמן ההפסקה, ואז ניגשו אליהם תלמידים ושאלו שאלות
[תמונה בעמוד 18]
המנוסים יותר יכולים להכשיר את בני הנוער בשירות יהוה