לימוד — פעילות מהנה הנושאת גמול

‏”‏אם תבקשנה.‏.‏.‏ דעת אלוהים תמצא”‏ (‏משלי ב׳:‏​4,‏ 5‏)‏.‏

1.‏ כיצד הקריאה בשעות הפנאי עשויה להסב לנו הנאה רבה?‏

רבים קוראים רק לשם הנאה.‏ אם מדובר בחומר קריאה טוב,‏ מהווה הקריאה התרגעות בריאה.‏ מלבד תוכנית קבועה של קריאה במקרא,‏ יש משיחיים אשר נהנים מאוד לקרוא באופן אקראי בתהלים,‏ במשלי,‏ בספרי הבשורה ובחלקים אחרים של המקרא.‏ היופי של השפה ושל התוכן מסב להם עונג רב.‏ אחרים קוראים בשעות הפנאי את ספר השנה של עדי־יהוה,‏ את כתב־העת עורו!‏ וכן גם ביוגרפיות המתפרסמות בכתב־עת זה,‏ או חומר בנושאים שונים כגון היסטוריה,‏ גיאוגרפיה וחקר הטבע.‏

2,‏ 3.‏ (‏א)‏ באיזה מובן ניתן להמשיל את המידע הרוחני העמוק למזון מוצק?‏ (‏ב)‏ מה כרוך בלימוד?‏

² קריאה לשם הנאה היא צורה של התרגעות.‏ הלימוד,‏ לעומת זאת,‏ מצריך מאמץ שכלי.‏ הפילוסוף האנגלי,‏ פרנסיס בייקון,‏ כתב:‏ ”‏יש ספרים שצריך לטעום,‏ יש ספרים שצריך לבלוע ויש ספרים מעטים שצריך ללעוס ולעכל”‏.‏ המקרא שייך ללא ספק לקטגוריה האחרונה.‏ השליח פאולוס כתב:‏ ”‏על זאת [‏על כך שהמלך והכהן,‏ מלכי־צדק,‏ סימל את המשיח]‏ יש לנו לומר דברים רבים,‏ אך קשה להסבירם מפני שכבדו אוזניכם.‏ .‏.‏.‏ המאכל המוצק הוא למבוגרים,‏ אלה אשר חושיהם הורגלו על־ידי הניסיון המעשי להבחין בין טוב לרע”‏ (‏עברים ה׳:‏​11,‏ 14‏)‏.‏ לפני שבולעים ומעכלים מזון מוצק צריך קודם כל ללעוס אותו.‏ באותו אופן,‏ כדי לספוג מידע רוחני עמוק ולא לאבדו יש להשקיע בו מחשבה.‏

³ המילה ”‏לימוד”‏ מוגדרת במילון אחד כ”‏קניית ידיעות,‏ עיון,‏ חקירה”‏.‏ יוצא מכך שכדי ללמוד,‏ לא די לקרוא באופן שיטחי ואולי לסמן כמה מילים תוך כדי קריאה.‏ לימוד משמעו מלאכה,‏ מאמץ שכלי ושימוש בחושי התפיסה.‏ אך למרות המאמצים הנדרשים אין משמע הדבר שהלימוד אינו יכול להיות מהנה.‏

הפוך את הלימוד לפעילות מהנה

4.‏ כיצד לימוד דבר־אלוהים מהווה,‏ לדברי מחבר התהלים,‏ פעילות מרעננת ונושאת גמול?‏

⁴ קריאה ולימוד של דבר־אלוהים עשויים להיות פעילויות מרעננות ומחזקות.‏ מחבר התהלים אמר:‏ ”‏תורת יהוה תמימה,‏ משיבת נָפש.‏ עדות [‏תזכורת]‏ יהוה נאמנה,‏ מחכימת פתי.‏ פיקודי יהוה ישרים,‏ משמחי לב;‏ מצוות יהוה ברה,‏ מאירת עיניים”‏ (‏תהלים י״ט:‏​8,‏ 9‏)‏.‏ חוקי יהוה ועדותיו מפיחים בנו רוח חיים,‏ בונים את רוחניותנו,‏ מסבים לנו שמחה פנימית ומאירים את עינינו בתמונה ברורה של מטרות יהוה הנהדרות.‏

5.‏ באילו דרכים יכול הלימוד להסב לנו עונג רב?‏

⁵ האדם נוטה ליהנות ממלאכה אם הוא רואה פרי בעמלו.‏ אם כן,‏ כדי ליהנות מן הלימוד עלינו להשתמש מייד בידע החדש שרכשנו.‏ יעקב כתב:‏ ”‏המשקיף בתורה השלימה,‏ תורת החירות,‏ ועומד בה מבלי להיות שומע־ושוכח,‏ אלא עושה בפועל — איש זה מבורך [‏”‏מאושר”‏,‏ ע״ח‏]‏ יהיה במעשהו”‏ (‏יעקב א׳:‏25‏)‏.‏ יישום מיידי של הנלמד מסב סיפוק רב.‏ עשיית מחקר כדי להשיב על שאלה שנשאלנו במסגרת פעילות ההטפה או ההוראה גם תעניק לנו שמחה רבה.‏

טיפוח חיבה כלפי דבר־אלוהים

6.‏ כיצד ביטא מחבר מזמור קי״ט את חיבתו כלפי דבר יהוה?‏

⁶ במזמור קי״ט‏,‏ שנכתב כנראה בידי חזקיהו עוד בהיותו נסיך צעיר,‏ ביטא המחבר את חיבתו כלפי דבר יהוה.‏ הוא אמר בשפה פיוטית:‏ ”‏בחוקותיך אשתעשָע.‏ לא אשכח דברֶך.‏ גם עדותיך שעשועָי.‏.‏.‏ ואשתעשַע במצוותיך אשר אהבתי.‏ יבואוני רחמיך ואחיה;‏ כי תורתך שעשועָי.‏ תאבתי לישועתך,‏ יהוה,‏ ותורתך שעשועָי”‏ (‏תהלים קי״ט:‏​16,‏ 24,‏ 47,‏ 77,‏ 174‏)‏.‏

7,‏ 8.‏ (‏א)‏ מה משמע הדבר ’‏להשתעשע’‏ בדבר־אלוהים על־פי אחד המילונים?‏ (‏ב)‏ כיצד נוכל לגלות את אהבתנו לדבר־אלוהים?‏ (‏ג)‏ כיצד הכין את עצמו עזרא לפני שקרא את תורת יהוה?‏

⁷ הפועל ”‏אשתעשע”‏ משמעו ”‏אגלה חיבה”‏.‏ לביאור המילה במזמור קי״ט מציין אחד המילונים:‏ ”‏השימוש במילה בפס’‏ 16 מקביל [‏לפעלים]‏ ’‏ששתי’‏ .‏.‏.‏ ו’‏אשיחה’‏ [‏אהגה]‏.‏ .‏.‏.‏ התהליך הוא:‏ לשוש,‏ להגות,‏ להתענג ב.‏.‏.‏ שילוב זה רומז שהרהורים תכליתיים הם האמצעי שדרכו לומד האדם להתענג בדבר יהוה.‏ .‏.‏.‏ המשמעות מקפלת בתוכה אלמנט רגשי”‏.‏

⁸ אהבתנו לדבר יהוה צריכה לנבוע מן הלב,‏ מושב הרגשות.‏ טוב נעשה אם מדי פעם נעצור לרגע ונחשוב בהנאה על קטעים מסוימים שאנו קוראים.‏ עלינו להגות במושגים רוחניים עמוקים,‏ להתעמק בהם ולהשקיע בהם מחשבה.‏ לשם כך יש צורך בהרהורים ובתפילות.‏ מן הראוי שנכין את לבבנו לקריאה וללימוד של דבר־אלוהים,‏ כפי שעשה עזרא.‏ הכתוב מוסר:‏ ”‏עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת יהוה ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט”‏ (‏עזרא ז׳:‏10‏)‏.‏ הוא הכין את לבבו משלוש סיבות:‏ ללמוד,‏ ליישם את הנלמד וללמד.‏ עלינו לנהוג כדוגמתו.‏

לימוד כחלק מעבודת אלוהים

9,‏ 10.‏ (‏א)‏ באילו דרכים היו מחשבותיו של מחבר התהלים נתונות לדבר יהוה?‏ (‏ב)‏ מה משמע הדבר ”‏אשיחה”‏?‏ (‏ג)‏ מדוע חשוב לראות בלימוד המקרא חלק מעבודת אלוהים?‏

⁹ מחבר התהלים ציין שמחשבותיו נתונות לחוקי אלוהים,‏ למצוותיו ולעדותיו.‏ הוא שר:‏ ”‏בפיקודיך אשיחה,‏ ואביטה אורחותיך.‏ ואשא כפיי אל מצוותיך אשר אהבתי,‏ ואשיחה בחוקיך.‏ מה אהבתי תורתֶך,‏ כל היום היא שיחתי.‏ מכל מלמדַי השכלתי,‏ כי עדותיך שיחה היא לי”‏ (‏תהלים קי״ט:‏​15,‏ 48,‏ 97,‏ 99‏)‏.‏ מה משמע הדבר ’‏לשוח’‏ בדבר יהוה?‏

¹⁰ הפועל ”‏אשיחה”‏ משמעו להרהר ולהגות.‏ מחבר התהלים הרהר בפעלי אלוהים ובדברו.‏ הוא למד את תורת אלוהים מתוך אהבה לדברו וראה בלימוד חלק מעבודת אלוהים.‏ לימוד דבר־אלוהים נעשה רציני יותר אם רואים בו חלק מעבודת אלוהים.‏ יש ללמוד אפוא במסירות ולהתפלל אל יהוה כדי לבקש את עזרתו.‏ הלימוד הוא חלק מעבודת אלוהים והוא מסייע לנו לעבוד את יהוה בצורה טובה יותר.‏

לחפור עמוק בדבר־אלוהים

11.‏ כיצד מגלה יהוה מחשבות רוחניות עמוקות למשרתיו?‏

¹¹ בלב מלא הערצה והוקרה הצהיר מחבר התהלים:‏ ”‏מה גדלו מעשיך,‏ יהוה!‏ מאוד עמקו מחשבותיך”‏ (‏תהלים צ״ב:‏6‏)‏.‏ השליח פאולוס דיבר על ”‏עמוקות האלוהים”‏,‏ המחשבות העמוקות שמגלה יהוה למשרתיו ”‏על־ידי רוחו”‏ השורה על כיתת העבד הנאמן והנבון (‏קורינתים א׳.‏ ב׳:‏10;‏ מתי כ״ד:‏45‏,‏ דל׳‏‏)‏.‏ כיתת העבד מספקת בשקידה הזנה רוחנית לכל — ”‏חלב”‏ לחדשים ו”‏מזון מוצק”‏ ל”‏מבוגרים”‏ (‏עברים ה׳:‏​11–14‏)‏.‏

12.‏ הבא דוגמה לאחד מ”‏עמוקות האלוהים”‏ שכיתת העבד הסבירה.‏

¹² כדי להבין את ”‏עמוקות האלוהים”‏,‏ יש צורך ללמוד בשקדנות ולהרהר בדבר־אלוהים.‏ למשל,‏ לא מזמן יצא לאור חומר טוב שהראה שיהוה יכול להיות צודק ורחום בו־זמנית.‏ רחמיו אינם לשם המתקת צדקתו;‏ אדרבא,‏ הם ביטוי לצדקתו ולאהבתו.‏ במשפטו של חוטא בודק יהוה תחילה אם יש מקום לנהוג עימו במידת הרחמים על סמך קורבן הכופר של בנו.‏ אם החוטא אינו מתחרט אלא נוהג במרדנות,‏ מפעיל אלוהים את מלוא צדקתו בלי שתמותן על־ידי הרחמים.‏ כך או כך,‏ הוא נאמן לעקרונותיו הנעליםa (‏רומים ג׳:‏​21–26‏)‏.‏ ’‏מה עומק חוכמתו של אלוהים!‏’‏ (‏רומים י״א:‏33‏)‏.‏

13.‏ כיצד עלינו לגלות הוקרה למספרם ’‏העצום’‏ של האמיתות הרוחניות שנגלו עד כה?‏

¹³ בדומה למחבר התהלים,‏ אנו נרגשים מעצם הידיעה שיהוה חולק רבות ממחשבותיו עימנו.‏ דוד כתב:‏ ”‏ולי מה יָקְרוּ רֵעֶיך [‏מחשבותיך]‏!‏ אֵל,‏ מה עצמו ראשיהם [‏כמה עצומים הם]‏!‏ אֶסְפְּרֵם,‏ מחול יִרְבּוּן [‏רבים הם מחול]‏”‏ (‏תהלים קל״ט:‏​17,‏ 18‏)‏.‏ הידע שלנו אומנם מהווה היום קורטוב של המחשבות הרבות מספור שיגלה לנו יהוה לאורך הנצח,‏ אך אנו מוקירים את מספרם ’‏העצום’‏ של האמיתות הרוחניות שנגלו עד כה ומעמיקים חקר בדבר־אלוהים (‏תהלים קי״ט:‏160‏)‏.‏

דרושים מאמצים ועזרי לימוד יעילים

14.‏ כיצד מדגיש הכתוב במשלי ב׳:‏​1–6 את הצורך להשקיע מאמצים בלימוד דבר־אלוהים?‏

¹⁴ לימוד יסודי של המקרא מצריך מאמצים.‏ עובדה זו נראית בבירור אם קוראים בעיון את הכתוב במשלי ב׳:‏​1–6‏.‏ שים לב לפעלים הפעילים ששלמה המלך ציין כדי להדגיש את המאמצים הדרושים לרכישת דעת,‏ חוכמה ותבונה אלוהיות.‏ הוא כתב:‏ ”‏בני,‏ אם תיקח אמריי ומצוותיי תצפון איתָך,‏ להקשיב לחוכמה אוזנך,‏ תטה לבך לתבונה.‏ כי אם לבינה תקרא ולתבונה תיתן קולך,‏ אם תבקשנה ככסף,‏ וכמטמונים תחפשנה,‏ אז תבין יראת יהוה,‏ ודעת אלוהים תמצא.‏ כי יהוה יתן חוכמה,‏ מפיו דעת ותבונה”‏.‏ כדי שהלימוד ישא גמול,‏ יש לחקור ולחפור כמו שמחפשים מטמון.‏

15.‏ איזו דוגמה מקראית מדגישה את הצורך בשיטות לימוד טובות?‏

¹⁵ לימוד שיעשיר את הלומד מבחינה רוחנית מצריך גם שיטות לימוד טובות.‏ שלמה כתב:‏ ”‏אם קהה הברזל והוא לא פנים קִלקַל [‏ואיש לא ליטש פי הברזל,‏ את חודו]‏,‏ וחיילים יְגַבֵּר [‏אז הוא אנוס לאמץ כוחו]‏”‏ (‏קהלת י׳:‏10‏)‏.‏ בעל מלאכה הנעזר בכלי חיתוך שאינו חד או שאין הוא משתמש בו במיומנות,‏ מדלדל את כוחו,‏ ועבודתו באיכות ירודה.‏ באותו אופן,‏ התועלת שנפיק מן הזמן שנקדיש ללימוד עשויה להיות מועטה או רבה,‏ תלוי בשיטות הלימוד שלנו.‏ הצעות מעשיות מעולות לשיפור שיטות הלימוד מצויות בשיעור 7 של הספר המדריך לבית־הספר לשירות התיאוקרטי.‏b

16.‏ אילו הצעות מעשיות ניתנות בסעיף כדי לעזור לנו ללמוד באופן יסודי?‏

¹⁶ כשבעל מלאכה נערך לעבודה,‏ הוא מכין את כלי העבודה הנחוצים לו.‏ בדומה לכך,‏ כשאנו מתחילים ללמוד,‏ עלינו לבחור מתוך הספרייה האישית שלנו את עזרי הלימוד הנחוצים לנו.‏ מוטב גם לאמץ תנוחה נכונה של הגוף וזאת בהתחשב בעובדה שהלימוד הוא מלאכה המצריכה מאמץ שכלי.‏ כדי לשמור על עירנות שכלית,‏ מומלץ לשבת על כיסא ליד שולחן מאשר לשכב במיטה או לשבת בכורסה נוחה.‏ לאחר זמן מה של ריכוז,‏ יהיה זה למועיל לעשות מתיחות או לצאת ולשאוף אוויר צח.‏

17,‏ 18.‏ הבא דוגמאות לשימוש בעזרי הלימוד העומדים לרשותך.‏

¹⁷ עומדים לרשותנו הרבה עזרי לימוד טובים לאין ערוך.‏ הבולט שבהם הוא תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש,‏ המצוי כיום בשלימותו או בחלקו ב־37 שפות.‏ המהדורה הסטנדרטית של תרגום עולם חדש מצוידת בהפניות וב”‏טבלת ספרי המקרא”‏ המכילה את שם הכותב,‏ מקום הכתיבה ואת פרק הזמן שהספר סוקר.‏ יש בו גם אינדקס של מילים מקראיות,‏ נספחים ומפות.‏ תרגום זה מודפס בכמה שפות במהדורה גדולה,‏ הידועה בשם המקרא עם הפניות (‏Reference Bible)‏,‏ ובה כל המאפיינים שהוזכרו לעיל ועוד מאפיינים רבים נוספים,‏ כולל הערות שוליים מפורטות אשר ערוכות אף הן באינדקס.‏ האם אתה מפיק את מלוא התועלת מן החומר המצוי בשפתך כדי לחקור לעומק בדבר־אלוהים?‏

¹⁸ עזר לימוד נוסף שערכו לא יסולא בפז הוא האנציקלופדיה המקראית בת שני הכרכים הבנה מכתבי־הקודש (‏אנג׳)‏.‏ אם אנציקלופדיה זו מצויה בשפה שאתה מבין,‏ השתמש בה ככלי עזר צמוד בשעה שאתה לומד.‏ היא תספק לך תמונת רקע על רוב הנושאים המקראיים.‏ כלי עזר מועיל דומה הוא הספר כל הכתוב נכתב ברוח אלוהים ומועיל (‏אנג׳)‏‏.‏ לפני שמתחילים לקרוא ספר חדש במקרא,‏ מוטב לקרוא את השיעור המתאים בספר זה כדי לקבל את הרקע הגיאוגרפי וההיסטורי,‏ וכן גם סיכום של תוכן הספר והתועלת שניתן להפיק ממנו.‏ לא מזמן נוספה לעזרי הלימוד הרבים המודפסים ספריית המצפה הממוחשבת המצויה כיום בתשע שפות.‏

19.‏ (‏א)‏ מדוע מספק לנו יהוה עזרים טובים ללימוד המקרא?‏ (‏ב)‏ במה יש צורך כדי לקרוא וללמוד את המקרא?‏

¹⁹ יהוה מספק את כל העזרים הללו באמצעות ”‏העבד הנאמן והנבון”‏,‏ כדי שמשרתיו הארציים יוכלו ’‏לבקש ולמצוא את דעת אלוהים’‏ (‏משלי ב׳:‏​4,‏ 5‏)‏.‏ הרגלי לימוד טובים מאפשרים לנו להכיר את יהוה יותר לעומק ולהדק את הקשר עימו (‏תהלים ס״ג:‏​2–9‏)‏.‏ כן,‏ הלימוד משמעו מלאכה,‏ אך זו מלאכה מהנה ונושאת גמול.‏ יש צורך בזמן,‏ ואולי אתה חושב לעצמך,‏ ’‏איך אוכל למצוא את הזמן להקדיש תשומת לב מספקת לקריאת המקרא וללימוד אישי?‏’‏ עניין זה יידון במאמר האחרון שבסדרה.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

שאלות חזרה

‏• כיצד נוכל להפוך את הלימוד האישי לפעילות מרעננת ונושאת גמול?‏

‏• כיצד נוכל לגלות חיבה לדבר יהוה ולהרהר בו,‏ כמו מחבר התהלים?‏

‏• כיצד מראה הכתוב במשלי ב׳:‏​1–6 שיש צורך להשקיע מאמצים בלימוד דבר־אלוהים?‏

‏• אילו עזרי לימוד יעילים מספק לנו יהוה?‏

‏[‏תמונה בעמוד 14]‏

הרהורים ותפילות יעזרו לנו לפתח אהבה לדבר־אלוהים

‏[‏תמונות בעמוד 17]‏

האם אתה מפיק את מלוא התועלת מעזרי הלימוד הקיימים כדי לחקור לעומק את דבר־אלוהים?‏

מצא את הזמן לקריאה וללימוד

‏’‏נצלו כל הזדמנות,‏ שכן הימים רעים’‏ (‏אפסים ה׳:‏16‏)‏.‏

1.‏ מדוע מן החוכמה להחליט מראש כיצד לנצל את הזמן,‏ ומה מעידה עלינו הדרך שבה אנו מנצלים את זמננו?‏

נאמר כי ”‏לבחור את הזמן הנכון פירושו — לחסוך בזמן”‏.‏ אדם המקציב זמן מסוים לדברים שהוא חייב לעשותם ינצל את זמנו ביתר יעילות.‏ המלך החכם שלמה כתב:‏ ”‏לכל זמן,‏ ועת לכל חפץ תחת השמים”‏ (‏קהלת ג׳:‏1‏)‏.‏ לכולנו יש אותה כמות זמן;‏ אופן ניצולו תלוי בנו.‏ סדר העדיפויות שלנו והדרך שבה אנו מנצלים את זמננו מעידים במידה רבה מה יקר ללבנו (‏מתי ו׳:‏21‏)‏.‏

2.‏ (‏א)‏ מה אמר ישוע בדרשת ההר לגבי הצורך הרוחני?‏ (‏ב)‏ איזו בחינה עצמית עלינו לערוך?‏

² אנו חייבים להקדיש זמן לאכילה ולשינה,‏ מפני שאלו הם צרכים פיסיים.‏ אך מה לגבי צורכינו הרוחניים?‏ גם אותם צריך למלא.‏ בדרשת ההר אמר ישוע:‏ ”‏אשרי המודעים לצורכם הרוחני”‏ (‏מתי ה׳:‏3‏,‏ ע״ח‏)‏.‏ זו הסיבה ש”‏העבד הנאמן והנבון”‏ מזכיר לנו דרך קבע שחשוב להקדיש זמן לקריאה וללימוד של המקרא (‏מתי כ״ד:‏45‏,‏ דל׳‏‏)‏.‏ אולי אתה מכיר בחשיבות הדבר,‏ אך ייתכן שאתה סבור שפשוט אין לך זמן ללמוד את המקרא או לקרוא בו.‏ אם כן,‏ הבה נבחן כמה דרכים ושיטות שיעזרו לנו למצוא זמן רב יותר בחיים לקריאת דבר־​אלוהים,‏ ללימוד אישי ולהרהורים.‏

מציאת זמן לקריאה וללימוד של המקרא

3,‏ 4.‏ (‏א)‏ איזו עצה יעץ השליח פאולוס בנוגע לשימוש בזמן,‏ ומה כרוך בה?‏ (‏ב)‏ למה התכוון פאולוס באומרו ”‏המנצלים כל הזדמנות”‏?‏

³ בהתחשב בזמנים שבהם אנו חיים,‏ על כולנו לשים לב לדבריו של השליח פאולוס:‏ ”‏שימו לבכם להתהלך בזהירות — לא ככסילים,‏ אלא כחכמים המנצלים כל הזדמנות,‏ שכן הימים רעים.‏ לכן אל תהיו חסרי דעת,‏ אלא הבינו לדעת מה רצונו של האדון”‏ (‏אפסים ה׳:‏​15–17‏)‏.‏ עצה זו,‏ כמובן,‏ נוגעת לכל צדדי חיינו כמשיחיים מוקדשים,‏ כולל מציאת זמן לתפילות,‏ ללימוד,‏ לאסיפות ולהשתתפות מלאה ככל האפשר בהטפת ’‏בשורת המלכות’‏ (‏מתי כ״ד:‏14;‏ כ״ח:‏​19,‏ 20‏)‏.‏

⁴ משרתי יהוה רבים מתקשים כיום למצוא זמן לקריאת המקרא וללימוד מעמיק.‏ והרי לא ניתן להוסיף עוד שעה ליום.‏ למה התכוון פאולוס באומרו ”‏המנצלים כל הזדמנות”‏?‏ המונח ביוונית שתורגם למילים ”‏המנצלים כל הזדמנות”‏ משמעו לנצל זמן שהיה מוקדש לדברים אחרים.‏ במילון הביאורי מאת וו.‏ א.‏ ויין מוגדר המונח כ”‏למצות כל הזדמנות,‏ להפיק ממנה את מלוא התועלת,‏ שהרי אם תלך לאיבוד לא ניתן יהיה להשיבה”‏.‏ על מה ניתן לוותר והיכן אפשר למצוא זמן לקריאה וללימוד של המקרא?‏

קביעת סדר עדיפויות

5.‏ מדוע וכיצד עלינו ’‏להבחין מה הם הדברים החשובים יותר’‏?‏

⁵ בנוסף לאחריותנו החילונית,‏ עלינו לטפל בדברים רבים בעלי אופי רוחני.‏ בתור משרתיו המוקדשים של יהוה,‏ עלינו להיות ”‏עתירי פועל בעבודתו של האדון”‏ (‏קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏58‏)‏.‏ מסיבה זו הורה פאולוס למשיחיים בפיליפי ’‏להבחין מה הם הדברים החשובים יותר’‏ (‏פיליפים א׳:‏10‏,‏ ע״ח‏)‏.‏ יוצא מכך שיש לקבוע סדר עדיפויות.‏ יש לתת עדיפות לעניינים רוחניים על פני עניינים חומריים (‏מתי ו׳:‏​31–33‏)‏.‏ עם זאת,‏ צריך לנהוג גם באיזון במילוי התחייבויותינו הרוחניות.‏ כיצד אנו מנצלים את זמננו בצדדים השונים של חיינו המשיחיים?‏ משגיחים נודדים מדווחים שמבין ”‏הדברים החשובים יותר”‏ שמשיחי צריך לתת עליהם את הדעת,‏ קיימת הנטייה להזניח את הלימוד האישי ואת הקריאה במקרא.‏

6.‏ איך אפשר לייחס את העצה לנצל כל הזדמנות לעבודה חילונית או לעבודות הבית?‏

⁶ כאמור,‏ המילים ’‏לנצל כל הזדמנות’‏ משמען במקור ביוונית ”‏למצות כל הזדמנות”‏ ו”‏להפיק ממנה את מלוא התועלת”‏.‏ לכן,‏ אם הרגלינו בקריאה ובלימוד של המקרא לוקים בחסר,‏ מומלץ לערוך בחינה עצמית ולראות כיצד אנו מנצלים את זמננו.‏ אם עבודתנו החילונית תובענית וגוזלת יותר מדי מזמננו ומכוחנו,‏ מן הראוי להתפלל על כך ליהוה (‏תהלים נ״ה:‏23‏)‏.‏ אולי נוכל לערוך שינויים שיותירו לנו זמן רב יותר לדברים החשובים הקשורים לעבודת יהוה,‏ כולל לימוד וקריאה במקרא.‏ צדק מי שאמר שעבודתה של האשה לעולם אינה מסתיימת.‏ אחיות משיחיות חייבות גם הן לקבוע סדר עדיפויות ולהקצות לעצמן פרקי זמן מוגדרים לקריאת המקרא וללימוד שקדני.‏

7,‏ 8.‏ (‏א)‏ על חשבון אילו פעילויות ניתן למצוא את הזמן לקריאה וללימוד?‏ (‏ב)‏ מהי מטרת הבידור,‏ וכיצד עובדה זו,‏ אם נזכור אותה,‏ תעזור לנו להציב לעצמנו סדר עדיפויות נכון?‏

⁷ רובנו יכולים בדרך כלל למצוא את הזמן ללמוד על חשבון פעילויות לא הכרחיות.‏ אולי נשאל את עצמנו,‏ ’‏כמה זמן אני מקדיש לקריאת כתבי־עת או עיתונים חילוניים,‏ לצפייה בטלוויזיה,‏ למוסיקה ולמשחקי וידיאו?‏ האם אני מקדיש יותר זמן למחשב מאשר לקריאת המקרא?‏’‏ פאולוס אומר:‏ ”‏אל תהיו חסרי דעת,‏ אלא הבינו לדעת מה רצונו של האדון”‏ (‏אפסים ה׳:‏17‏)‏.‏ מסתבר שצפייה במידה בלתי סבירה בטלוויזיה היא מן הסיבות העיקריות לכך שעדי־יהוה רבים אינם מקדישים מספיק זמן ללימוד אישי ולקריאה במקרא (‏תהלים ק״א:‏3;‏ קי״ט:‏37,‏ 47,‏ 48‏)‏.‏

⁸ יש האומרים שהם אינם יכולים ללמוד כל הזמן,‏ ושהם זקוקים לקצת בידור.‏ הם אומנם צודקים,‏ אך מוטב לחשוב על כמות הזמן שאנו מקדישים להתרגעות ולהשוות אותה לזמן שאנו משקיעים בלימוד או בקריאת המקרא.‏ התוצאות יהיו אולי מפתיעות.‏ בידור והתרגעות הכרחיים אבל יש לשמור אותם במקום הראוי להם.‏ מטרתם לרענן אותנו כדי שנמשיך בפעילויותינו הרוחניות.‏ תוכניות טלוויזיה ומשחקי וידיאו רבים מתישים את הפרט,‏ ואילו קריאה ולימוד של דבר־אלוהים הם פעילויות משיבות נפש ומחזקות (‏תהלים י״ט:‏8,‏ 9‏)‏.‏

כיצד הם מוצאים זמן ללימוד

9.‏ מדוע כדאי לפעול כעצת הספרון בחינת כתבי־הקודש מדי יום ביומו — 1999?‏

⁹ במבוא של הספרון בחינת כתבי־​הקודש מדי יום ביומו לשנת 1999 נאמר:‏ ”‏מומלץ לערוך את הדיון בפסוק היומי ובהסבר שבספרון בבוקר.‏ כך תחוש שיהוה,‏ המורה האדיר,‏ מעיר אותך בהדרכותיו.‏ על ישוע המשיח נאמר באורח נבואי,‏ שהוא מפיק תועלת מהדרכת יהוה כל בוקר:‏ ’‏[‏יהוה]‏ יעיר בבוקר בבוקר;‏ יעיר לי אוזן לשמוע כלימודים’‏.‏ הדרכות אלו נתנו לישוע ’‏לשון לימודים’‏,‏ וכך ’‏ידע לעות את יעף דבר’‏ (‏יש׳ ל׳:‏20;‏ נ׳:‏4;‏ מתי י״א:‏​28–30‏)‏.‏ אם מדי בוקר תעיר אותך עצה בעִתה מדבר־אלוהים,‏ לא זו בלבד שיֵקל לך להתמודד עם בעיותיך,‏ אלא גם תהיה לך ’‏לשון לימודים’‏ לעזור לזולת.‏”‏a

10.‏ מה עושים אחדים כדי למצוא זמן לקריאה וללימוד של המקרא,‏ ולאילו ברכות הם זוכים?‏

¹⁰ משיחיים רבים פועלים על־פי עצה זו והשכם בבוקר קוראים את הפסוק היומי ואת הסעיף הנלווה וכן גם קוראים במקרא ולומדים.‏ חלוצה נאמנה בצרפת משכימה קום כל בוקר וקוראת במקרא במשך 30 דקות.‏ מה איפשר לה לעשות כן במרוצת השנים?‏ היא אומרת:‏ ”‏יש לי מוטיבציה גבוהה,‏ ואני דבקה בתוכנית שלי,‏ יהיה מה שיהיה!‏”‏ הדבר החשוב הוא לדבוק בתוכנית,‏ ואין זה משנה מתי עדיף לנו לקרוא במשך היום.‏ רנה מיקה,‏ ששירת כחלוץ יותר מ־40 שנה באירופה ובצפון אפריקה,‏ מציין:‏ ”‏מאז 1950 שמתי לי למטרה לקרוא את המקרא כולו מדי שנה בשנה,‏ וכך עשיתי כבר 49 פעם.‏ אני סבור שתוכנית זו חיונית לשמירת קשר הדוק עם הבורא.‏ הרהורים בדבר־​אלוהים עוזרים לי להבין טוב יותר את צדקתו של יהוה ואת יתר תכונותיו ומחזקים אותי מאוד”‏.‏b

‏’‏ארוחות בזמן’‏

11,‏ 12.‏ (‏א)‏ אילו ’‏ארוחות בזמן’‏ מספק ”‏הסוכן הנאמן”‏?‏ (‏ב)‏ כיצד ניתנות ’‏הארוחות בזמן’‏?‏

¹¹ כשם שהרגלי אכילה קבועים תורמים לבריאות הפיסית,‏ כך תוכנית קבועה של לימוד וקריאה של המקרא תורמת לבריאות הרוחנית.‏ בספר הבשורה על־פי לוקס מצוטט ישוע כמי שאמר:‏ ”‏מי הוא אפוא הסוכן הנאמן והנבון אשר האדון יפקידהו על משרתיו לתת להם את ארוחתם בזמן?‏”‏ (‏לוקס י״ב:‏42‏)‏ זה יותר מ־120 שנה מספקת חוברת המצפה וכן גם ספרים ופרסומים מקראיים אחרים ’‏ארוחות בזמן’‏.‏

¹² שים לב לביטוי ”‏בזמן”‏.‏ בעת המתאימה מנחה ’‏מורנו’‏ האדיר,‏ יהוה,‏ את משרתיו בנושאים של עיקרי אמונה ודפוסי התנהגות.‏ הוא עושה כן באמצעות בנו וכיתת העבד.‏ כולנו כקבוצה כאילו שומעים קול האומר לנו:‏ ”‏’‏זה הדרך.‏ לכו בו’‏.‏ כי תאמינו וכי תשמאילו”‏ (‏ישעיהו ל׳:‏​20,‏ 21‏)‏.‏ יתרה מזו,‏ מי שקוראים בתשומת לב את המקרא ואת כל הפרסומים המקראיים חשים לעתים קרובות שהמחשבות המובאות בכתוב מופנות במיוחד אליהם.‏ עצות אלוהים והכוונותיו יבואו בזמן המתאים,‏ ויאפשרו לנו להדוף פיתויים או להחליט החלטות נבונות.‏

סגל לעצמך הרגלי אכילה טובים

13.‏ מה הם כמה הרגלים גרועים של אכילה רוחנית?‏

¹³ כדי להפיק את מלוא התועלת מ’‏ארוחות’‏ אלו הניתנות בזמן,‏ אנו זקוקים להרגלי אכילה טובים.‏ מן ההכרח לתכנן תוכנית קבועה לקריאת המקרא וללימוד אישי,‏ ולדבוק בה.‏ האם יש לך הרגלי אכילה רוחניים טובים ופרקי זמן קבועים ללימוד אישי מעמיק?‏ או שמא אתה מגרד את פני השטח ואינך יורד לעומקו של החומר אשר הוכן עבורנו בקפידה?‏ האם אתה ’‏חוטף’‏ פה ושם איזה חטיף או אפילו מדלג על כמה ארוחות?‏ בשל הרגלים גרועים של אכילה רוחנית היו שנחלשו באמונה ואף עזבו את האמת (‏טימותיאוס א׳.‏ א׳:‏19;‏ ד׳:‏​15,‏ 16‏)‏.‏

14.‏ מדוע מועיל הדבר ללמוד היטב חומר שנראה לנו מוכר?‏

¹⁴ יש הסבורים שהם כבר מכירים את עיקרי האמונה הבסיסים ושלא בכל מאמר יש משהו חדש לגמרי,‏ ולכן,‏ לדעתם,‏ אין צורך בלימוד שיטתי ובנוכחות קבועה באסיפות.‏ אלא שהמקרא מציין שאנו זקוקים לתזכורות לגבי דברים שכבר למדנו (‏תהלים קי״ט:‏​95,‏ 99;‏ פטרוס ב׳.‏ ג׳:‏1;‏ יהודה 5‏)‏.‏ כשם שטבח טוב משתמש באותם מרכיבים בסיסיים להכנת מאכלים טעימים רבים,‏ מספקת כיתת העבד מזון רוחני מזין במגוון דרכים.‏ גם במאמרים הדנים בנושאים שנידונו פעמים רבות בעבר,‏ יש נקודות טובות שמוטב לא להחמיץ.‏ לאמיתו של דבר,‏ התועלת שצומחת לנו מקריאה תלויה במידה רבה בכמות הזמן והמאמצים שאנו מקדישים ללימוד החומר.‏

התועלת הרוחנית מקריאה ומלימוד

15.‏ כיצד לימוד וקריאה של המקרא עוזרים לנו להיות מבשרים טובים יותר של דבר־אלוהים?‏

¹⁵ רבה התועלת שאנו מפיקים מקריאה ומלימוד של המקרא.‏ הדבר מסייע לנו למלא את אחד התפקידים המשיחיים הבסיסיים שלנו,‏ והוא להיות ”‏פועל לא ייבוש,‏ המחלק נכונה את דבר האמת”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ב׳:‏15‏)‏.‏ ככל שאנו קוראים ולומדים את המקרא,‏ כך מתמלא מוחנו במחשבות אלוהים.‏ בדרך זו אנו יכולים,‏ כדוגמת פאולוס,‏ ’‏לדרוש לפני הזולת מתוך הכתובים ולהסביר ולהוכיח’‏ את מטרותיו הנפלאות של יהוה (‏מעשי השליחים י״ז:‏​2,‏ 3‏)‏.‏ כושר ההוראה שלנו ישתפר,‏ והשיחות שננהל והנאומים והעצות שניתן יהיו בונים יותר מבחינה רוחנית (‏משלי א׳:‏5‏)‏.‏

16.‏ באילו דרכים אישיות אנו מפיקים תועלת מקריאה ומלימוד של דבר־אלוהים?‏

¹⁶ בנוסף לכך,‏ הזמן שיוקדש ללימוד דבר־אלוהים יאפשר לנו להתאים את חיינו יותר ויותר לדרכי יהוה (‏תהלים כ״ה:‏4;‏ קי״ט:‏​9,‏ 10;‏ משלי ו׳:‏​20–23‏)‏.‏ הלימוד יעשיר את תכונותינו הרוחניות,‏ כגון ענווה,‏ נאמנות ושמחה (‏דברים י״ז:‏​19,‏ 20;‏ ההתגלות א׳:‏3‏)‏.‏ כשאנו מיישמים את הידע הנרכש מקריאה ומלימוד של המקרא,‏ אנו נהנים מזרימה חופשית של רוח אלוהים בחיינו,‏ והיא מניבה את פירותיה בשפע בכל מעשה ידינו (‏גלטים ה׳:‏​22,‏ 23‏)‏.‏

17.‏ כיצד משפיעות הכמות והאיכות של קריאת המקרא ולימודו על הקשר שלנו עם יהוה?‏

¹⁷ החשוב מכל,‏ הזמן שאנו מקדישים לקריאה וללימוד של דבר־אלוהים על חשבון פעילויות אחרות יתרום רבות לחיזוק הקשר שלנו עם אלוהים.‏ פאולוס התפלל שאחיו לאמונה ’‏יתמלאו דעת רצונו [‏של אלוהים]‏,‏ בלוויית כל חוכמה ותבונה רוחנית,‏ למען יתהלכו כיאות לפני האדון [‏יהוה]‏,‏ ככל חפצו’‏ (‏קולוסים א׳:‏​9,‏ 10‏)‏.‏ כדי ’‏להתהלך כיאות לפני האדון’‏,‏ אנו חייבים ’‏להתמלא דעת רצונו,‏ בלווית כל חוכמה ותבונה רוחנית’‏.‏ ברור אפוא,‏ שברכת יהוה עלינו ושביעות רצונו מאיתנו תלויות במידה רבה בכמות ובאיכות של קריאת המקרא ולימודו.‏

18.‏ באילו ברכות נזכה אם נפעל על־פי דברי ישוע שביוחנן י״ז:‏3‏?‏

¹⁸ ”‏אלה הם חיי עולם:‏ שיכירו אותך,‏ אלוהי האמת לבדו,‏ ואת אשר שלחת — את ישוע המשיח”‏ (‏יוחנן י״ז:‏3‏)‏.‏ זהו אחד הפסוקים שעדי־יהוה מרבים להשתמש בו כדי לעזור לאחרים להבין שחשוב ללמוד את דבר־אלוהים.‏ כמובן,‏ חשוב לא פחות שכל אחד מאיתנו יעשה כן באופן אישי.‏ התקווה לחיות לנצח מותנית ברכישת ידע על יהוה ועל בנו,‏ ישוע המשיח.‏ שווה בנפשך מה טומנים בחובם חיי־הנצח.‏ לא יהיה סוף לדברים שנלמד על יהוה ונוכל ללמוד עליו לנצח נצחים!‏ (‏קהלת ג׳:‏11;‏ רומים י״א:‏33‏)‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

שאלות חזרה

‏• על מה מעידה הדרך שבה אנו מנצלים את זמננו?‏

‏• על חשבון אילו פעילויות ניתן להקדיש זמן לקריאה וללימוד של המקרא?‏

‏• מדוע עלינו לבחון את הרגלי האכילה הרוחניים שלנו?‏

‏• איזו תועלת אנו מפיקים מקריאה ומלימוד של כתבי־הקודש?‏

‏[‏תמונות בעמודים 20,‏ 21]‏

קריאה ולימוד של המקרא דרך קבע יאפשרו לנו ’‏לחלק נכונה את דבר האמת’‏

‏[‏תמונות בעמוד 23]‏

מציאת איזון בין פעילויות שונות בחיינו העסוקים לבין עניינים רוחניים תביא לנו ברכות רבות