שיר 14
”הנני עושה הכול חדש”
(ההתגלות כ״א:1–5)
1. יוֹשֵׁב הַמָּשִׁיחַ עַל כֵּס מְרוֹמִים,
”אוֹתוֹת הַזְּמַנִּים” עַל זֹאת מְעִידִים.
לָחַם בַּשָּׁמַיִם, נִצַּח בַּקְּרָב;
בָּאָרֶץ יַגְשִׁים אֶת רְצוֹן הָאָב.
(פזמון)
עִלְזוּ, אַתֶּם תִּהְיוּ לוֹ עַם,
יִשְׁכֹּן הָאֵל עִם בְּנֵי אָדָם.
לֹא עוֹד יִהְיוּ צָרוֹת וְסֵבֶל,
לֹא עוֹד נֵדַע מַכְאוֹב וְאֵבֶל.
אָמַר הָאֵל: ’הַכֹּל חָדָשׁ אֶצֹּר,
אֲנִי אֶת דְּבָרִי אֶשְׁמֹר’.
2. בָּרָה עִיר הָאֵל, בָּהּ כָּל אִישׁ יֶחֱזֶה;
בּוֹהֶקֶת, זוֹהֶרֶת כַּלַּת הַשֶּׂה.
סָבִיב לָהּ כָּל אֶבֶן חֵן יְקָרָה,
וְרַק יְהֹוָה הוּא מְקוֹר אוֹרָהּ.
(פזמון)
עִלְזוּ, אַתֶּם תִּהְיוּ לוֹ עַם,
יִשְׁכֹּן הָאֵל עִם בְּנֵי אָדָם.
לֹא עוֹד יִהְיוּ צָרוֹת וְסֵבֶל,
לֹא עוֹד נֵדַע מַכְאוֹב וְאֵבֶל.
אָמַר הָאֵל: ’הַכֹּל חָדָשׁ אֶצֹּר,
אֲנִי אֶת דְּבָרִי אֶשְׁמֹר’.
3. עִיר זוֹ מַרְהִיבָה, נְתִינֶיהָ שְׂמֵחִים;
יִהְיוּ שְׁעָרֶיהָ לָעַד פְּתוּחִים.
דַּרְכָּם שֶׁל עַמִּים הִיא תָּאִיר בְּאוֹן.
שַׁקְּפוּ אֶת אוֹרָהּ, כָּל עַבְדֵי עֶלְיוֹן.
(פזמון)
עִלְזוּ, אַתֶּם תִּהְיוּ לוֹ עַם,
יִשְׁכֹּן הָאֵל עִם בְּנֵי אָדָם.
לֹא עוֹד יִהְיוּ צָרוֹת וְסֵבֶל,
לֹא עוֹד נֵדַע מַכְאוֹב וְאֵבֶל.
אָמַר הָאֵל: ’הַכֹּל חָדָשׁ אֶצֹּר,
אֲנִי אֶת דְּבָרִי אֶשְׁמֹר’.
(ראה גם מתי ט״ז:3; ההת׳ י״ב:7–9; כ״א:23–25.)