דע איך להשיב
יש שאלות הדומות לקרחונים — חלקן המהותי מסתתר מתחת לפני השטח. לעתים קרובות הנושא הבסיסי חשוב יותר מן השאלה עצמה.
גם כאשר השואל להוט לקבל תשובה, כדי לדעת כיצד להשיב, עליך להבין כמה לומר ומאיזו זווית כדאי לגשת לנושא (יוח׳ ט״ז:12). כפי שהבהיר ישוע לשליחיו, לעתים מישהו מבקש מידע שאין לו סמכות לקבלו או שאין בו תועלת ממשית עבורו (מה״ש א׳:6, 7).
כתבי־הקודש מייעצים לנו: ”יהיו נא דבריכם מלווים תמיד בחן ומתובלים במלח, באופן שתדעו איך להשיב לכל שואל” (קול׳ ד׳:6). לפיכך, בטרם נשיב, עלינו לחשוב לא רק על מה שנאמר אלא גם על האופן שבו נאמר אותו.
הבחן בהשקפתו של השואל
הצדוקים ניסו להכשיל את ישוע בעזרת שאלה על תחייתה של אשה שנישאה בחייה שבע פעמים. אולם ישוע ידע שהם בעצם לא האמינו בתחיית המתים. לכן בתשובתו הוא התייחס להשקפה המוטעית אשר היתה הבסיס לשאלה. ישוע נעזר בהיגיון מאלף ובפרשה מקראית מוכרת כדי להצביע על דבר שמאזיניו מעולם לא הביאו בחשבון — הוכחה ברורה לכך שאלוהים אכן יקים את המתים. תשובתו כה הדהימה את שומעיו, עד כי לא העזו עוד לשאול אותו שום דבר (לוקס כ׳:27–40).
כדי לדעת איך להשיב, גם אתה צריך להבחין בהשקפותיהם של השואלים ולהבין מה מטריד אותם. לדוגמה, ייתכן שידיד מבית־הספר או עמית לעבודה ישאל אותך מדוע אינך משתתף במסיבת פורים. מדוע הוא שואל זאת? האם באמת איכפת לו מה הסיבה לכך, או שהוא פשוט רוצה לדעת אם מותר לך לבלות? כדי לברר, אולי תצטרך לשאול אותו מה עורר את שאלתו. אזי, השב בהתאם. בנוסף לכך, אפשר שתנצל את ההזדמנות להראות לו כיצד הציות להדרכה המצויה במקרא מגן עלינו מפני היבטים של מועדים מסוימים אשר מכבידים על האנשים ואינם מניבים תחושת סיפוק.
נניח שהוזמנת לשאת דברים על עדי־יהוה לפני קבוצת תלמידים בבית־ספר או באוניברסיטה. אחרי הצגת־הדברים, ייתכן שהם יפנו אליך שאלות. אם אתה סבור שהשאלות נשאלות תוך כנות וגילוי־לב, תשובות פשוטות וישירות עשויות להשיג את התוצאות הטובות ביותר. אם השאלות משקפות דעות קדומות הרווחות בציבור, מוטב שלפני שתשיב, תסביר בקצרה מה עשוי להשפיע על דעת הקהל בסוגיות מעין אלה, ומדוע עדי־יהוה מאפשרים למקרא לקבוע עבורם את אמות המידה. לעתים קרובות מוטב להתייחס לשאלות הללו כאל אמצעי להבין אילו נושאים מטרידים את הנוכחים, ולא כאל קריאות תיגר — אפילו אם הן מוצגות בצורה כזו. כך תשובתך מעניקה לך הזדמנות להרחיב את אופקי המאזינים, לספק להם מידע מדויק ולהסביר מהו הבסיס המקראי לעיקרי אמונתנו.
כיצד תגיב אם המעסיק יסרב לתת לך חופש מהעבודה כדי לנכוח בכינוס? ראשית, חשוב כיצד הוא רואה את הדברים. האם זה יעזור אם תציע לעבוד שעות נוספות במועד אחר? הייתכן שגישתו תשתנה אם תסביר לו שההדרכה בכינוסים עוזרת לנו להיות עובדים ישרים ונאמנים? אם תשקף דאגה כלפי האינטרסים שלו, אולי גם הוא ישקול בחיוב את מה שנראה לו כדבר חשוב בחייך. אך מה אם הוא יבקש ממך לנהוג באי־יושר? סירוב חד־משמעי המבוסס על הסבר מקראי יבהיר את עמדתך. אולם, התוכל להשיג תוצאות טובות יותר אם תפנה תחילה אל ההיגיון שלו ותסביר שאדם המוכן לשקר או לגנוב למענו עלול גם לשקר לו או לגנוב ממנו?
מאידך, אולי אתה תלמיד ואינך רוצה ליטול חלק בפעילויות בית־ספר הנוגדות את עקרונות המקרא. זכור שהמורה קרוב לוודאי חולק על דעותיך ושמחובתו להנהיג משמעת בכיתה. האתגרים העומדים בפניך הם (1) להתחשב במה שמדאיג אותו, (2) להסביר את עמדתך בצורה מכובדת ו־(3) להיות נחוש בדעתך להתנהג בדרך אשר תשביע את רצון יהוה. כדי להשיג את התוצאות הטובות ביותר, ייתכן שלא יהיה די בהצהרה פשוטה וישירה על אמונתך (מש׳ ט״ו:28). אם אתה די צעיר, אביך או אמך ללא ספק יעזרו לך להכין משהו לומר.
לעתים יהיה עליך להפריך האשמות שאדם בעל סמכות יעלה נגדך. אפשר ששוטר, פקיד ממשלתי או שופט ידרשו שתשיב על שאלות הקשורות לציות לחוק מסוים, לעמדתך בנוגע לניטרליות משיחית או לגישתך כלפי השתתפות בטקסים לאומניים. כיצד תגיב? ”בענווה ויראה”, מייעץ המקרא (פט״א ג׳:15). כמו כן, שאל את עצמך מדוע נושאים אלה מטרידים אותם והתייחס לדעתם בכבוד. ומה אז? אולי תבחר להזכיר זכויות חוקיות הנוגעות למקרה שלך, כשם שהשליח פאולוס הסב את תשומת הלב לזכויות שהעניק החוק הרומי (מה״ש כ״ב:25–29). ייתכן שתיאור העמדה שנקטו המשיחיים הקדומים ועדי־יהוה ברחבי העולם יעניק לפקיד הממשלתי תמונה רחבה יותר. או שאולי תציין שלמעשה ההכרה בסמכותו של אלוהים מניעה אנשים להיכנע באופן עקבי יותר לחוקים נאותים שחוקקו בני אדם (רומ׳ י״ג:1–14). תמונת רקע מעין זו עשויה לזכות אותך בתגובה חיובית כאשר תסביר את הטעמים המקראיים לעמדתך.
השקפתו של השואל על כתבי־הקודש
כשאתה מחליט כיצד להשיב, תצטרך להביא בחשבון את דעתו של השואל על כתבי־הקודש. ישוע עשה זאת כאשר השיב על שאלת הצדוקים בנוגע לתחיית המתים. ישוע ידע שרק כתבי משה היו מקובלים עליהם, ולכן הוא הסביר בהיגיון קטע מתוך התורה והקדים לומר: ”ושהמתים קמים לתחייה גם משה רמז” (לוקס כ׳:37). אולי גם אתה תמצא זאת למועיל לצטט למאזיניך פסוקים מתוך חלקים במקרא המקובלים עליהם ומוכרים להם.
אך מה אם המאזין שלך אינו מכיר בסמכותו של המקרא? שים לב מה עשה השליח פאולוס בנאומו באריופגוס, ככתוב במעשי השליחים י״ז:22–31. הוא חלק עם הקהל אמיתות מקראיות מבלי לצטט ישירות מן המקרא. כאשר זה הכרחי, גם אתה יכול לנהוג כך. במקומות מסוימים אולי תצטרך לנהל מספר שיחות עם האדם בטרם תתייחס ישירות למקרא. וכאשר אכן תציג את הכתוב במקרא, מן התבונה שבפתח דבריך פשוט תנמק מדוע ראוי לתת עליו את הדעת, במקום שתצהיר בתוקף שהוא דברו של אלוהים. על כל פנים, עליך לשאוף למסור עדות ברורה על מטרת אלוהים, ועם הזמן לגרום למאזינך להיווכח בעצמו במה שאומר המקרא. המקרא יכול לשכנע באופן הרבה יותר יעיל מכל דבר שאנו אישית עשויים לומר (עב׳ ד׳:12).
”מלווים תמיד בחן”
מה הולמים הדברים שהופנו למשרתי יהוה, אשר הוא עצמו אל חנון: ”יהיו נא דבריכם מלווים תמיד בחן ומתובלים במלח” (קול׳ ד׳:6; שמ׳ ל״ד:6). מכאן שעלינו לדבר עם אחרים באדיבות, גם אם לעתים נראה שאין הם ראויים ליחס כזה. על לשוננו צריכים להיות דברי טעם ולא מילים נוקשות וחסרות טקט.
אנשים רבים נתונים במכבש לחצים ונחשפים יום יום לאלימות מילולית. כאשר נבקר בביתם, הם עלולים לדבר אלינו בגסות. כיצד עלינו להגיב? המקרא אומר: ”מענה רך ישיב חימה”. בכוחו של מענה כזה לרכך גם אדם המתנגד להשקפתנו (מש׳ ט״ו:1; כ״ה:15). כאשר אנשים שאוזנם מורגלת לדיבור גס ונוקשה מבחינים בהתנהגות אדיבה ובקול המשקף טוב־לב, הדבר עשוי לנעום להם רבות ולמשוך אותם להקשיב לבשורה שבפינו.
אין לנו כל כוונה להתווכח עם אלה שאינם מגלים שמץ של כבוד לאמת. אנו חפצים לשוחח עם אנשים המוכנים להקשיב לטיעונים הגיוניים מתוך הכתובים. בכל המצבים אנו זוכרים שעלינו תמיד להשיב באדיבות ולדבר מתוך ביטחון מלא במהימנותן של הבטחות אלוהים (תסל״א א׳:5).
החלטות אישיות וענייני מצפון
איך תשיב כאשר תלמיד מקרא או אח לאמונה ישאל אותך כיצד עליו לנהוג במצב מסוים? אולי אתה יודע אישית מה יהיה קו פעולתך. אך כל אחד חייב לשאת באחריות להחלטותיו בחיים (גל׳ ו׳:5). השליח פאולוס הסביר שהוא עודד ”ציות שבאמונה” בקרב האנשים שלהם בישר (רומ׳ ט״ז:26). זו דוגמה טובה עבורנו. אדם המחליט החלטות בעיקר כדי לרצות את מי שמלמד אותו את המקרא או מישהו אחר, משרת בני אדם. אין הוא מתהלך על־פי אמונה (גל׳ א׳:10). לפיכך, ייתכן שתשובה פשוטה וישירה לא תפעל לטובתו של השואל.
אם כן, כיצד תוכל להשיב בדרך העולה בקנה אחד עם הנחיות המקרא? אפשר שתפנה את האדם לעקרונות מקראיים מתאימים ולדוגמאות מתוך כתבי־הקודש. במקרים מסוימים, אולי תראה לו כיצד לערוך מחקר כדי שימצא עקרונות ודוגמאות אלה בכוחות עצמו. תוכל אפילו לדון עימו בעקרונות ובערכן של הדוגמאות, אך הימנע מלייחס אותם למצב הנתון. שאל את האדם אם הוא מבחין בהם במשהו שיכול לסייע לו להגיע להחלטה נבונה. עודד אותו לשקול לאור העקרונות והדוגמאות הללו איזה קו פעולה ישביע את רצון יהוה. כך תקל עליו ’להרגיל את חושיו להבחין בין טוב לרע’ (עב׳ ה׳:14).
מתן תשובות באסיפות קהילה
האסיפות בקהילה המשיחית לא אחת מעניקות לנו הזדמנויות להצהיר בפומבי על אמונתנו. דרך אחת שבה אנו עושים זאת היא מתן תשובות לשאלות. מה צריך להיות טיבן של תשובותינו? עליהן לשקף את רצוננו העז לברך את יהוה, כלומר לדבר עליו טובות. כך עשה דוד ”במקהלים” (תהל׳ כ״ו:12). עלינו גם לתת תשובות אשר יעודדו את אחינו לאמונה ויעוררו אותם ”לאהבה ולמעשים טובים”, כדברי השליח פאולוס (עב׳ י׳:23–25). התכוננות מראש לשיעורים יכולה לסייע לנו להשיג זאת.
אם ניתנה לך רשות הדיבור, הקפד שתשובותיך יהיו פשוטות, ברורות וקצרות. אל תדון בכל הסעיף; התמקד רק בנקודה אחת. אם תסביר רק חלק מן התשובה, יתאפשר לאחרים לומר דברים נוספים. מועיל במיוחד להבליט את הפסוקים המוזכרים בחומר. כשאתה מתייחס לפסוק מסוים, השתדל להסב את תשומת הלב אל החלק שקשור לנושא הנידון. למד לענות במילים משלך במקום לקרוא ישר מתוך הסעיף. אל תוטרד יתר על המידה אם התשובה שלך לא תצא בדיוק כמו שצריך. זה קורה מדי פעם לכל מי שמשתתף.
אם כן, זה ברור כשמש שכדי לדעת איך להשיב, אין די בידיעת התשובה עצמה. דרושה לשם כך תבונה. אך מה רב הסיפוק שאתה חש כאשר תשובתך נאמרת מעומק הלב ונוגעת ללב השומעים! (מש׳ ט״ו:23).