למד את ילדיך לכבד אחרים
פתגם גרמני אחד מציין: ”אם כובעו של איש בידו, העולם כולו נמצא באמתחתו”. בתרבויות רבות כאשר אדם מסיר את כובעו לפני שהוא נכנס לבית או כשהוא מברך את רעהו לשלום, נחשב הדבר למחווה של כבוד המעידה על דרך ארץ. מכאן שהפתגם מצביע על כך שאנשים נוטים להעניק יחס טוב ואדיב יותר כלפי מי שנוהגים בנימוס.
עד כמה מרענן לראות צעירים מנומסים! משגיח נפה בהונדורס המתלווה לבני גילים שונים המבשרים מבית לבית מציין: ”פעמים רבות שמתי לב שלילד מנומס ומחונך היטב יש השפעה רבה יותר על בעל הבית מאשר למילים שאני אומר”.
כבוד ונימוס הם מצרך נדיר בימינו. אך יחד עם זאת יחס של כבוד כלפי רעינו הוא דבר מועיל ביותר. יתר על כן, המקרא מעודד אותנו ’להתנהג כראוי לבשורת המשיח’ (פיל׳ א׳:27; טימ״ב ג׳:1–5). עד כמה חשוב שנלמד את ילדינו לכבד את הזולת. אך כיצד ניתן ללמד את הצעירים לגלות כבוד לא רק למראית עין?a
הצב דוגמה טובה
ילדים נוטים לחקות את מה שהם רואים. לכן אחת הדרכים הטובות ביותר עבור ההורים להטמיע בילדיהם נימוסים היא להיות מנומסים בעצמם (דב׳ ו׳:6, 7). טוב תעשה אם תשוחח עם ילדך על החשיבות שבמתן כבוד לזולת, אך אין די בכך. בנוסף לתזכורות, חיוני שתציב דוגמה טובה בנושא.
תן דעתך למקרה של פאולה,b אשר גדלה כמשיחית במשפחה חד־הורית. היא למדה לכבד את הזולת, והדבר הפך להיות חלק בלתי נפרד מהאישיות שלה. היא מספרת: ”אמא שלי הציבה לנו דוגמה טובה, ולכן באופן טבעי גם אנחנו כיבדנו אחרים”. משיחי ששמו וולטר חינך את בניו להתייחס בכבוד לאמם הלא־מאמינה. הוא אומר: ”ניסיתי ללמד את בניי לכבד את אמם באמצעות דוגמה אישית, ומעולם לא דיברתי על אשתי בצורה מזלזלת”. וולטר המשיך להדריך את ילדיו על־פי דבר־אלוהים ולהתפלל לעזרתו של יהוה. אחד הילדים שלו משרת כיום באחד הסניפים של עדי־יהוה, והשני משרת כחלוץ. בניו אוהבים ומכבדים את אביהם ואת אמם.
המקרא מציין: ”אלוהים אינו אלוהי מהומה אלא אלוהי השלום” (קור״א י״ד:33). יהוה תמיד פועל בצורה מסודרת. על המשיחיים לעשות כל מאמץ לחקות תכונה אלוהית זו ולשמור על בית נקי ומסודר. יש הורים אשר לימדו את ילדיהם להציע מדי יום את מיטתם לפני צאתם לבית־הספר, לשים את בגדיהם במקום ולעזור בביצוע מטלות הבית. אם הילדים יראו שגם יתר הבית נקי ומסודר, יגדל הסיכוי שהם יקפידו לנקות ולסדר את חדרם ורכושם.
מהי גישתם של ילדיכם בנוגע לדברים שהם לומדים בבית־הספר? האם הם מביעים הערכה על מה שעושים למענם מוריהם? האם אתה, בתור הורה, מביע הערכה על הדברים הללו? רוב הסיכויים שילדיך ישקפו את אותה הגישה שאתה מגלה כלפי מוריהם וכלפי שיעורי הבית שהם מקבלים. עודד אותם לעשות לעצמם להרגל להודות למוריהם. הבעת הערכה לשירותים שונים שאנו מקבלים מאדם אחר — מורה, רופא, מוכר או כל אדם — היא דרך מצוינת לגלות כבוד (לוקס י״ז:15, 16). צעירים משיחיים אשר מתבלטים בקרב יתר חבריהם לכיתה בזכות הנימוסים שלהם והתנהגותם הטובה ראויים לשבח.
על חברי הקהילה המשיחית להציב דוגמה טובה בכל הנוגע לנימוסים. כמה טוב לראות צעירים אדיבים בקהילה האומרים ”בבקשה” ו”תודה”! מבוגרים המכבדים את יהוה ומקשיבים קשב רב להדרכה הניתנת באסיפות, מעודדים בזאת את הצעירים לחקות את דוגמתם. אחים בעלי דרך ארץ יכולים, בזכות דוגמתם הטובה, לעזור לילדים בקהילה ללמוד לכבד את הזולת. לדוגמה, אנדרו בן הארבע כבר למד לבקש ’סליחה’ כשהוא מפלס את דרכו בין מבוגרים.
מה עוד יכולים ההורים לעשות על מנת לעזור לילדיהם להבין איזה סוג של התנהגות מצופה מהם? כדאי ואף רצוי שהורים יקדישו זמן כדי לדון יחד עם ילדיהם בלקחים שניתן להפיק מהדוגמאות הרבות המצויות בדבר־אלוהים (רומ׳ ט״ו:4).
לַמד בעזרת דוגמאות מקראיות
כשיעקב ערך יחד עם משפחתו את המסע חזרה אל ארץ כנען והיה עליו לפגוש את עשיו, סביר להניח שהוא הכין את ילדיו להשתחוות בפני דודם (בר׳ ל״ג:3, 6, 7). האם גם אתה יכול ללמד את ילדך הקטן לברך אנשים לשלום? תוכל לדוגמה ללמדו לומר ”בוקר טוב”, ”צהריים טובים”, ”ערב טוב” או ברכת שלום אחרת הנפוצה באזור מגוריך. ילדים מנומסים מסבים כבוד רב ליהוה והם מקור גאווה עבור הוריהם.
השתמש בסיפורים מן המקרא כדי להבליט את ההבדל שבין כבוד לחוסר כבוד. להלן מספר דוגמאות. כשמלך ישראל הלא־נאמן, אחזיה, רצה לזמן את אליהו הנביא, הוא שלח אליו ”שר חמישים וחמישיו [ו־50 חייליו]”. שר החמישים ציווה על הנביא להתלוות אליו. זו בהחלט לא הייתה דרך ראויה לדבר אל נציג אלוהים. כיצד השיב אליהו? ”ואם איש אלוהים אני”, הוא אמר, ”תרד אש מן השמיים ותאכל אותך ואת חמישיך”. וכך בדיוק קרה. הכתוב מוסר: ”ותרד אש מן השמיים ותאכל אותו ואת חמישיו” (מל״ב א׳:9, 10).
שר חמישים נוסף נשלח לקרוא לאליהו. גם הוא ניסה לפקוד על אליהו לבוא אל המלך. פעם נוספת ירדה אש מן השמיים. אך כאשר נשלח שר חמישים שלישי, הוא דיבר בכבוד לנביא. במקום לפקוד עליו, כרע האיש על ברכיו והתחנן: ”איש האלוהים, תיקר נא נפשי ונפש עבדיך אלה חמישים בעיניך. הנה ירדה אש מן השמיים ותאכל את שני שרי החמישים הראשונים ואת חמישיהם, ועתה תיקר נפשי בעיניך”. איש זה אולי דיבר מתוך פחד, אך לא יעלה על הדעת שהנביא ישלח אש מן השמיים על מי שפונה אליו בכבוד שכזה! תחת זאת, מלאך יהוה אמר לאליהו להתלוות לשר החמישים (מל״ב א׳:11–15). האין מקרה זה ממחיש עד כמה חשוב לגלות כבוד?
כאשר השליח פאולוס נעצר בבית־המקדש על־ידי חיילים רומים, הוא לא הניח שיש לו רשות דיבור. הוא פנה בכבוד לשר האלף הרומי ושאל אותו: ”האם מותר לי לומר לך משהו?” כתוצאה מכך ניתנה לפאולוס הזדמנות להגן על עצמו (מה״ש כ״א:37–40).
כאשר ישוע עמד למשפט, הוא הוכה בפניו. אך יחד עם זאת, הוא ידע מהי הדרך הראויה למחות על כך: ”אם דברתי רעה, העד על הרעה. אך אם נכונה, מדוע תכני?” איש לא יכול היה למצוא טעם לפגם בדרך בה דיבר ישוע (יוח׳ י״ח:22, 23).
דבר־אלוהים גם מספק דוגמאות המראות כיצד יש להגיב לתוכחה קשה ואיך ניתן להודות בצורה מכובדת בטעויות העבר או במשגים שעשינו (בר׳ מ״א:9–13; מה״ש ח׳:20–24). לדוגמה, אביגיל התנצלה על הדרך החצופה שבה נהג בעלה נבל בדוד. בנוסף להתנצלותה, היא גם העניקה לדוד מתנה נדיבה. דוד כל כך התרשם ממה שעשתה שהוא בחר בה להיות לו לאישה לאחר מות נבל (שמ״א כ״ה:23–41).
למד את ילדיך לכבד אחרים ולהיות מנומסים גם כשלא קל לעשות כן. אם ’תאיר כך את אורך לפני בני אדם, יכבדו הם את אביך שבשמיים’ (מתי ה׳:16).
[הערות שוליים]
a כמובן, על ההורים לעזור לילדיהם להבין את ההבדל בין כבוד למבוגרים לבין כניעה למישהו שאולי מנסה להזיק להם. ראה עורו! מאוקטובר 2007, עמודים 3–11.
b חלק מן השמות בדויים.