שיר 24
התמקד בגמול!
(קורינתים ב׳. ד׳:18)
1. עֵינֵי עִוְּרִים עוֹד יִפָּקְחוּ,
אָזְנֵי חֵרְשִׁים עוֹד יִפָּתְחוּ.
כַּשּׁוֹשָׁן תִּפְרַח הָעֲרָבָה,
וּבָהּ גַּם מַעְיָן יִנְבַּע.
כָּאַיָּל יָרוּצוּ הַפִּסְחִים.
מָוֶת לֹא יַפְרִיד בֵּין יַקִּירִים.
יְהֹוָה לְךָ זֹאת מְיַעֵד,
אִם רַק בַּבְּרָכוֹת תִּתְמַקֵּד.
2. לְשׁוֹן אִלֵּם תָּרֹן לָהּ שׁוּב,
זָקֵן לִהְיוֹת צָעִיר יָשׁוּב.
אֲדָמָה תָּנִיב רֹב יְבוּלִים,
רַק טוֹב יִשְׂרֹר לְעוֹלָמִים.
מִכָּל עֵבֶר צְחוֹק הַטַּף נִשְׁמַע,
גִּיל וָאֹשֶׁר כָּל אָדָם יֵדַע,
לִתְחִיַּת מֵתִים תִּהְיֶה אָז עֵד,
אִם רַק בַּבְּרָכוֹת תִּתְמַקֵּד.
3. יָגוּר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ שָׁם,
נָמֵר וּגְדִי יִרְעוּ אִתָּם.
נַעַר קָט אוֹתָם בְּרֹךְ יוֹלִיךְ,
לוֹ יִשָּׁמְעוּ, אוֹתָם יַדְרִיךְ.
לֹא נַזִּיל לָעַד דִּמְעוֹת כְּאֵב,
חֲרָדוֹת לֹא יַעֲלוּ עַל לֵב.
לְכָל זֹאת תִּזְכֶּה, כֵּן, הִתְעוֹדֵד!
אִם רַק בַּבְּרָכוֹת תִּתְמַקֵּד.
(ראה גם יש׳ י״א:6–9; ל״ה:5–7; יוח׳ י״א:24.)